הורידו את כלי העזר שלנו

אבן זפת

מאת ויקיפדיה, אך משופר ויזואלית
"אן סגור" באי אג
"אן סגור" באי אג
פסגת "אן סגור", תקריב
פסגת "אן סגור", תקריב

אבן זפת הוא סלע געשי – סוג של זכוכית געשית, הדומה במראהו לזפת קרושה – מקור שמו.

הרכבה הכימי הדומה לזה של אובסידיאן ותכולת מים גבוהה פי 10 ויותר גרמו לכך שבעבר נחשבה אבן הזפת לסוג ממוים של סלע יסוד[1] – בעיקר אובסידיאן, אולם סברה זו התבררה כלא נכונה.

גלה עוד נושאים הקשורים לאבן זפת

סלע געשי

סלע געשי

סלע געשי – קרוי גם "סלע פרץ", "סלע וולקני" או "סלע אקסטרוסיבי" – הוא סלע יסוד שהתגבש מלבה – סלע מותך שפרץ אל מחוץ לקרום כדור הארץ במהלך התפרצות געשית, מתוך צינור הזנה של הר געש או מבעד לסדקים בקרום. בבואה במגע עם אוויר או מים קרים ממנה, הלבה מתקררת במהירות וצמיחת הגבישים בה מופרעת. על כן, סלעים געשיים מורכבים מגבישים קטנים מאוד – דוגמת בזלת, ואף אמורפיים כזכוכית – דוגמת אובסידיאן. על הסלעים הגעשיים נמנים גם סלעים פירוקלסטיים דוגמת טוף ואגלומרט, שנוצרו מהתגבשות טפרה – החומר שנפלט לאוויר מתוך הרי געש ונופל אחר-כך לקרקע. דוגמאות לסלעים געשיים: בזלת, טוף, ריוליט, סקוריה, פומיס ואובסידיאן.

זכוכית געשית

זכוכית געשית

זכוכית געשית היא זכוכית הנוצרת באופן טבעי בפעילות געשית, כתוצאה מהתקררות מהירה של מאגמה או לבה. ככל סוגי הזכוכית, גם הזכוכית הגעשית מתאפיינת במבנה אמורפי וחסר גבישים.

זפת

זפת

זֶפֶת, או עִטְרָן, היא נוזל סמיך וצמיגי שצבעו נע בין חום-צהבהב לשחור, המופק באמצעות זיקוק יבש של חומר אורגני. לרוב זפת מופקת כתוצר לוואי של פחם, אך ניתן להפיקה גם מנפט, כבול או עץ. בורות זפת מכילים למעשה אספלט ולא זפת, ונכון לקרוא להם אגמי אספלט.

כימיה

כימיה

כִימְיָה היא ענף במדעי הטבע העוסק בהרכב החומר, מבנהו, תכונותיו והשינויים החלים בו במהלך אינטראקציה עם חומר אחר. ניתן לכנות את הכימיה כ"מדע מרכזי", כיוון שהיא מספקת את העקרונות הבסיסיים העומדים מאחורי תחומי ידע אחרים במדעי הטבע, כגון: אסטרונומיה, הנדסת חומרים, ביולוגיה וגאולוגיה. מבחינה היסטורית, הכימיה המודרנית התפתחה מהאלכימיה בעקבות המהפכה הכימית אשר התרחשה ב-1773.

אובסידיאן

אובסידיאן

אובסידיאן הוא סוג של זכוכית געשית – סלע געשי הנוצר בהתקררות מהירה של לבה פלסית. לרוב צבעו שחור, אך הוא מופיע בצבעים נוספים: ירוק, שקוף כמעט לגמרי וסגול חלק ובדוגמאות פסים ו"פתיתי שלג" ההופכים אותו לאבן חן. שימוש נוסף שנעשה באובסידיאן הוא הכנת כלים חדים למטרות שונות ומרובות – מציד ועד ניתוח.

מיום מינרלי

מיום מינרלי

מִיוּם מינרלי הוא תגובה כימית אי-אורגנית המתרחשת כאשר נוספים מים למבנה הגבישי של מינרל. תגובה כזו עשויה ליצור מינרל חדש הנקרא הידרט. התוצאות הן קשירה כימית של מולקולות המים בתוך הסריג הגבישי או – במקרה של מינרלי חרסית – ספיחת מים על שטח פנים טעון. המים הנוספים הכלולים במבנה הגבישי נקראים "מי גביש" או "מי גֶּבֶש".

סלע יסוד

סלע יסוד

סלע יסוד הוא סלע מאגמטי שנוצר מהתגבשות של סלע מותך – מאגמה או לבה – כתוצאה מהתקררותו. שמם העברי נובע מהיותם של סלעים אלה תוצרים ראשוניים של תהליכים גאולוגיים, ושמם הלועזי – Igneous rocks – נובע מהמילה הלטינית igneus, שמשמעותה: אש.

היווצרות

לאבן זפת כמה אופני היווצרות. סלעים אלה נוצרים כתוצאה מהתקררות מהירה של מאגמה עתירת סיליקה בהרכב גרניטי וריוליטי. התקררות זו מתרחשת על פני השטח או בסמוך לו, ועל כן עשויים הסלעים להיווצר מהתקררות זרמי לבה או במחדרים פלוטוניים רדודים.

"אן סגור" (An Sgurr) באי אג – מבנה בן 58 מיליון שנים המורכב מאבן זפת במבנה עמודים,[2] נחשב כפקק געשי[3] או כתוצר של זרם לבה ואף איגנימבריט (טוף מולחם).[4] מרבית המופעים האחרים של אבן זפת בסקוטלנד – ובמיוחד באי אראן – הם מחדרים: סילים או דייקים.

לעיתים קרובות נוצרים סלעי אבן זפת במרכז גופי חדירה כפולים, בתוך מחדרים בזלתיים בהרכבם.

גלה עוד נושאים הקשורים להיווצרות

מאגמה

מאגמה

מאגמה היא סלע מותך וחם, בטמפרטורות שבין C°‏ 600–1,300 ולעיתים אף בין C°‏ 1,600–1,800, הנוצר בעומק כדור הארץ בתהליכי התכה שונים. כשמאגמה נפלטת אל פני השטח באמצעות התפרצות געשית, היא נקראת לבה. במאה ה-18 ניתן שם זה לנוזל הגעשי ששימש לרקיחת תמיסות שונות, ובכימיה להכנת משחות. בפטרולוגיה נקראה המאגמה באותה עת "לבה תת-קרקעית".

גרניט

גרניט

גְּרָנִיט הוא סלע יסוד פלוטוני, פלסי, גס־גביש הנוצר במעמקים. מרבית החלק היבשתי של קרום כדור הארץ מורכב מגרניט מסוגים שונים.

ריוליט

ריוליט

ריוליט - סלע געשי העשוי תרכובת פלסית ("חמוצה") של למעלה מ-69% סיליקה, הנוצר מהתקררות מהירה של לבה.

מחדר פלוטוני

מחדר פלוטוני

מֶחדר פלוטוני הוא סלע מגמטי הנוצר כאשר מאגמה מתגבשת בתוך תא מאגמה או חודרת לתוך סדקים בקרום כדור הארץ ומתגבשת בתוכם. חלוקות פנימיות של גופי החדירה מתייחסות לאופן התגבשותם ביחס לסלעי הסביבה ולעומקם. סמוך לפני השטח עשויים המחדרים להתגבש לסלעים געשיים ותת-געשיים.

אג

אג

אג הוא אחד מהאיים הקטנים באיים ההברידיים הפנימיים שבסקוטלנד. הוא שוכן דרומית לאי סקאי וצפונית לחצי האי ארדנאמורכן. אורכו של האי הוא 9 ק"מ ורוחבו 5 ק"מ. זהו האי השני בגודלו מבין האיים הקטנים, אחרי האי רם.

פקק געשי

פקק געשי

פקק געשי או צוואר געשי הוא מחדר פלוטוני הנוצר מהתגבשות מאגמה שנותרה בתוך צינור ההזנה של הר געש בתום התפרצות געשית. פקקים געשיים הם גופי חדירה בלתי-תואמים מאחר שהם חודרים בניצב לשכבות סלעי הסביבה.

איגנימבריט

איגנימבריט

איגנימבריט או טוף מולחם הוא סלע געשי פירוקלסטי המורכב מאפר געשי או פומיס. בעבר שימש המונח להגדרת משקעים פירוקלסטיים מולחמים בלבד, המורכבים מטיפות מותכות למחצה של אפר געשי שנדבקו זו לזו.

טוף

טוף

טוף געשי הוא סוג של סלע פירוקלסטי נקבובי, רך יחסית, שנוצר מדחיסה ומילוּט של אפר געשי, שנפלט מלוע הר געש בעת התפרצות געשית. ניתן לסווג סלעי טוף כזכוכיתיים, גבישיים או סלעיים. כשהם מורכבים בעיקר מזכוכית, שבבי גביש, או שיירים של סלעים קדומים בהתאמה. כמה ממרבצי הטוף הזכוכיתיים הגדולים בעולם נוצרו מהתפרצויות דרך מספר רב של סדקים ולא מחרוט געשי.

סקוטלנד

סקוטלנד

סקוטלנד היא חבל ארץ המכסה את השליש הצפוני של האי הבריטי, הנמצא תחת ריבונותה של הממלכה המאוחדת. סקוטלנד היא אחת משש האומות הקלטיות ולה מסורת ושפה קלטית - גאלית סקוטית.

סיל

סיל

סיל הוא מונח בגאולוגיה לציון מחדר פלוטוני הנוצר מחדירת מאגמה לסלעי הליתוספירה והתגבשותה לסלע פלוטוני. סילים הם גופי חדירה תואמים, כלומר הם חודרים במקביל לשכבות סלעי הסביבה ומתגבשים ביניהם.

דייק

דייק

דייק הוא מחדר פלוטוני הנוצר מחדירת מאגמה לסלעי הליתוספירה והתגבשותה לסלע יסוד. דייקים הם גופי חדירה בלתי-תואמים, כלומר הם חודרים בניצב לשכבות סלעי הסביבה ומתגבשים בניצב להן או באלכסון.

בזלת

בזלת

בזלת היא סלע יסוד בסיסי ממוצא מגמטי הנוצר מהתקררות מהירה של לבה.

מאפיינים

מקורה של אבן הזפת במאגמה בהרכב גרניטי וריוליטי – הרכב היוצר גם אובסידיאן, ועל כן הסלע דומה לאובסידיאן בכמה מתכונותיו: צבע – בעיקר שחור או גוונים כהים של חום, אמורפיות נטולת מבנה גבישי עם נוכחות של גרעיני התגבשות מיקרוסקופיים ופנוקריסטים, שבירה קונכייתית, פסי זרימה, נטייה מִיוּם[5] והמרה[6] והיווצרות ליתופיזות וספרוליטים.

עם זאת, אבן הזפת נבדלת מאובסידיאן בשתי תכונות מזהות:

  • תכולת מים – אבן הזפת מכילה יותר מ-5% מים בהרכבה, לעומת תכולת מים נמוכה מאוד באובסידיאן – 0.1%–0.3%.
  • ברק – בעוד לאובסידיאן ברק זכוכי אופייני, הברק של אבן הזפת עמום ודומה לזה של שרף.

גלה עוד נושאים הקשורים למאפיינים

אמורפיות

אמורפיות

מוצק אָמוֹרְפִי, הוא מוצק שבו אין סדר כללי במבנה האטומים שלו. רוב סוגי החומרים יכולים להימצא במצב אמורפי, לדוגמה, הזכוכית שממנה עשוי החלון הביתי ואפילו מאכלים כמו צמר גפן מתוק במצב אמורפי.

מבנה גבישי

מבנה גבישי

במינרלוגיה וקריסטלוגרפיה, מבנה גבישי הוא הסידור של האטומים בגביש. המבנה הגבישי מורכב מתא יחידה, שהוא מקבץ בסיסי של אטומים בעל מבנה פנימי התלוי ביסוד שלהם, וחוזר באופן מחזורי בסידור תלת ממדי המרכיב סריג. המרחקים שבין תאי היחידה בכיוונים השונים הם הפרמטרים של הסריג. תכונות הסימטריה של הגביש מתוארות על ידי חבורת ההזזות שלו, שהיא חבורה של סימטריות הזזה, המתאימות למבנה המחזורי בהנחה שהוא נמשך ללא הפרעה.

מיקרוסקופ

מיקרוסקופ

מִיקְרוֹסְקוֹפְּ הוא מכשיר המשמש להגדלה ויזואלית של עצמים קטנים מכדי להיראות על ידי העין ללא הגדלה. המדע החוקר עצמים שכאלה נקרא מיקרוסקופיה, ובהשאלה המונח "מיקרוסקופי" מתאר עצמים זעירים מאוד.

פנוקריסט

פנוקריסט

פֶנוֹקריסט הוא גביש גדול באופן יחסי ובדרך כלל בולט שממדיו גדולים בצורה ניכרת מהגודל הממוצע של הגבישים הבונים את מסת האם של סלע יסוד. בפועל, פנוקריסטים הם גבישים הגדולים ממילימטר אחד. מרקם של סלע יסוד הבנוי מפנוקריסטים בתוך מסת אם מכונה "מרקם פורפירי" על שם סלע היסוד פורפיר שבו קיימת תופעה זו. מרקם כזה נוצר כשיש שני שלבים בהתקררות המגמה. שלב איטי היוצר את הפנוקריסטים ואחר כך שלב התקררות מהיר שבו נוצרת מסת האם. פנוקריסטים נוצרים בסוגים רבים של סלעי יסוד כמו גרניט, ריוליט, דיוריט, פלסיט, אנדזיט ובזלת. הפנוקריסטים הם בדרך כלל גבישים אֵיאוֹהֶדרָליים, כלומר שמישוריהם מושלמים, בשל ההתגבשות המוקדמת בתוך המגמה או בשל התגבשות מחדש לאחר שהמגמה חדרה לתוך סלע קיים.

קונכייה

קונכייה

קוֹנְכִיָּה היא קליפת מגן קשיחה, מעין שלד חיצוני המאפיין את מערכת הרכיכות. שמה השני בן ימינו של הקונכייה הוא קוֹנְכִית. בארמית מכונה הקונכייה: קוֹנְכִיתָא; ובלטינית: concha. הקונכייה היא קליפת מגן גירנית בעיקרה, עם מעט חלבון סיבי, המופרשת החוצה מן הגלימה (mantle). היא מעניקה מקלט מפני פגיעות טורפים ומפני יובש. הקונכייה נפוצה מאוד ברוב המחלקות של מערכת הרכיכות, ביניהם החלזונות והצדפות, ונעדרת או מנוונת בדרך כלל אצל הראש-רגלאים.

פסי זרימה

פסי זרימה

בגאולוגיה, פסי זרימה הם רצף של פסים ורצועות הנראים בסלעי יסוד פלוטוניים וגעשיים, בעיקר במחדרים שכבתיים ובזרמי לבה. במחדרים עשויים הפסים להיערך בשכבות קונצנטריות מהשוליים פנימה. גם בזרמי לבה עשויים להיווצר פסים מקבילים.

מיום מינרלי

מיום מינרלי

מִיוּם מינרלי הוא תגובה כימית אי-אורגנית המתרחשת כאשר נוספים מים למבנה הגבישי של מינרל. תגובה כזו עשויה ליצור מינרל חדש הנקרא הידרט. התוצאות הן קשירה כימית של מולקולות המים בתוך הסריג הגבישי או – במקרה של מינרלי חרסית – ספיחת מים על שטח פנים טעון. המים הנוספים הכלולים במבנה הגבישי נקראים "מי גביש" או "מי גֶּבֶש".

ליתופיזה

ליתופיזה

ליתופיזה היא חלל קטן, נקבובית הנוצרת בזרמי לבה ובכיפות געשיות בהרכב ריוליטי, ונמצאת בסלעים געשיים דוגמת ריוליט, אובסידיאן ופרליט. מקור השם ביוונית: λίθος, ליתוֹס – סלע + ϕῦσα, פּוּסָה – מפוח, ופירושו: בועת סלע.

ספרוליט

ספרוליט

ספֵרוּליט בפטרולוגיה הוא גוף כדורי קטן הנוצר בעיקר בסלעים געשיים עתירי סיליקה דוגמת ריוליט ובזכוכית געשית. באובסידיאן מסוג פתית השלג נפוצים ספרוליטים מגבישי קריסטובליט. אף שלרוב נוצרים הספרוליטים במסת אם של סלעים אלה, עשויים להיווצר כדורי ספרוליטים עצמאיים, במנותק מן הסלעים.

זיהוי סלעים

זיהוי סלעים

סלעים נבדלים זה מזה בתכונות שונות הניתנות לזיהוי באמצעים פשוטים. זיהוי נכון של סלע מאפשר הבנה של אופן היווצרותו וסביבת היווצרותו ושל התהליכים שהביאו להימצאותו במקום מסוים.

שרף

שרף

שְׂרָף הוא חומר נוזלי היוצא מן העץ, שנוצר מהטרפן המחומצן של השמנים הנדיפים בצמח. השרף אינו מסיס במים אך מסיס בכוהל ובאתר.

שימושים

בדומה לאובסידיאן, גם באבן הזפת נעשה שימוש בסחר חליפין וליצירת כלי אבן מסוגים שונים.

באתרים ארכאולוגיים מתקופת האבן – בעיקר הנאוליתית – נמצאו כלים עשויים מאבן זפת. צבעם של רבים מהם התבטא בגוונים בהירים של אפור, ירוק וחום – כנראה בשל בליה או חשיפה לחוֹם.[7]

גלה עוד נושאים הקשורים לשימושים

סחר חליפין

סחר חליפין

סַחַר חֲלִיפִין, או "בַּרְטֶר", הוא שיטת מסחר המבוססת על החלפת סחורות ושירותים. בשיטה זו לא קיים מוצר אשר מוגדר כאמצעי חליפין, ולפיכך אין הבחנה בין קונה ומוכר, מפני שכל משתתף בסחר משמש בו זמנית הן כקונה והן כמוכר.

כלי אבן

כלי אבן

כלי אבן הוא, במובן הכללי, כל סוג של כלי עשוי מחומר סלעי.

אתר ארכאולוגי

אתר ארכאולוגי

אתר ארכאולוגי הוא מקום בו השתמרו שרידים לפעילות אנושית בעבר הפרהיסטורי, ההיסטורי או המודרני, ובו עשוי להתקיים מחקר שדה ארכאולוגי כסקר או חפירה. ההגדרה של "אתר" יכולה לכלול גם מספר אתרי-משנה בעלי קרבה גאוגרפית, ועשויה להשתנות בהתאם לתקופה הנבחנת באתר, ובהתאם לגישה התאורטית של הארכאולוג החוקר. לעיתים אף נבדקות עדויות מחוץ לגבול הגאוגרפי של האתר, המשמשות להשוואה עם השרידים הארכאולוגיים בתוך האתר.

תקופת האבן

תקופת האבן

תקופת האבן היא פרק זמן פרהיסטורי הקרוי כך מכיוון שהשרידים הנפוצים ביותר שנותרו מתרבות האדם הם כלי אבן. סלעים הניתנים לסיתות, בעיקר צור לסוגיו, אובסידיאן, בזלת וגיר, עוצבו לשימוש ככלי עבודה, חיתוך ועיבוד וככלי נשק. חומרים אחרים, כעץ ועצם, היו גם בשימוש, אולם הראשון משתמר לעיתים נדירות בממצא הארכאולוגי, ואילו האחרון היה נפוץ פחות מכלי האבן. בתקופה זאת התרחשה האבולוציה של האדם ותרבותו, החל בציידים-לקטים הקדם-מודרניים בסוואנה האפריקאית וכלה בחברות החקלאים והרועים שהניחו את התשתית לערים ולמדינות ההיסטוריות.

בליה

בליה

בגאולוגיה, בְּלָיָה או בְּלִיָּה היא תהליך איטי, המתרחש על פני שנים רבות של התפרקות או התפוררות סלעים במקום שבו הם נמצאים. תוצרי ההתפרקות, לאחר הבליה הכימית של הסלע ומשקעי המינרלים - וסינון החומרים המסיסים יותר, יחד עם חומר אורגני רקוב - נקראים קרקע.

חום (פיזיקה)

חום (פיזיקה)

חום הוא מושג בפיזיקה המתאר מעבר של אנרגיה מגוף אחד למשנהו. מעבר זה יכול להיגרם כתוצאה ממגע ביניהם, כגון בתנור חימום; כתוצאה מערבוב, כגון במיזוג אוויר; או כתוצאה מקרינה, כגון בחימום בעזרת לייזר. ענף הפיזיקה העוסק בחום קרוי "תרמודינמיקה". החום קשור באופן הדוק לעובדה שהעולם בנוי ממספר אדיר של חלקיקים מיקרוסקופיים. כאשר אנרגיה עוברת בין מערכות בעזרת אינטראקציות רבות מאוד של מספר גדול של חלקיקים, מדובר במעבר חום.

מקור: "אבן זפת", ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית, (2020, October 7th), https://he.wikipedia.org/wiki/אבן_זפת.

נהנים מ Wikiz?

נהנים מ Wikiz?

הורידו את הפלאגין החינמי שלנו!

הערות שוליים
  1. ^ אבן זפת על פי שיטת המיון של המכון הגאולוגי הבריטי, עמ' 21
  2. ^ גאולוגיה של האי אג
  3. ^ Volcanic Plugs of the United Kingdom, ISBN 1158088019
  4. ^ אבן זפת – מאפיינים, היווצרות ותפוצה, עמ' 12
  5. ^ מיום – הידרציה, ספיחת מים
  6. ^ המרה (alteration) – שינוי כימי של סלע בנוכחות נוזלים חמים
  7. ^ אבן זפת – מאפיינים, היווצרות ותפוצה, עמ' 6


The content of this page is based on the Wikipedia article written by contributors..
The text is available under the Creative Commons Attribution-ShareAlike Licence & the media files are available under their respective licenses; additional terms may apply.
By using this site, you agree to the Terms of Use & Privacy Policy.
Wikipedia® is a registered trademark of the Wikimedia Foundation, Inc., a non-profit organization & is not affiliated to WikiZ.com.