הורידו את כלי העזר שלנו

אהוד מנור

מאת ויקיפדיה, אך משופר ויזואלית
אהוד מנור
לידה 13 ביולי 1941
י"ח בתמוז ה'תש"א
בנימינה, פלשתינה (א"י)
פטירה 12 באפריל 2005 (בגיל 63)
ג' בניסן ה'תשס"ה
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה אהוד ויינר
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19622005 (כ־43 שנים)
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים, בית הספר הריאלי העברי בחיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פזמונאי, מתרגם, שדרן רדיו ומנחה טלוויזיה ישראלי
סוגה רוק, פופ, זמר עברי
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים אן אם סי, הד ארצי, מדיה דיירקט
בן או בת זוג עפרה פוקס עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אהוד מנור בתוכנית הרדיו הלילית בהגשתו, 1969. אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית
אהוד מנור בתוכנית הרדיו הלילית בהגשתו, 1969. אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית
אהוד מנור והנשיא חיים הרצוג בתוכנית "מסך אישי"

אהוד מנור (13 ביולי 194112 באפריל 2005) היה פזמונאי, מתרגם, משורר, שדרן רדיו ומנחה טלוויזיה ישראלי, חתן פרס ישראל בתחום הזמר העברי לשנת תשנ"ח (1998). אחד מהפוריים שבפזמונאי ישראל, שהרבה גם בתרגום וכתיבה לתיאטרון ולבידור.

גלה עוד נושאים הקשורים לאהוד מנור

פזמונאי

פזמונאי

פזמונאי או תמלילן הוא אדם העוסק בכתיבת שירים או "פזמונאות", כלומר, כותב פזמונים. פזמונאים רבים גם מלחינים את יצירותיהם. המילה "תמלילן" או "ליריקן" מתייחסת בדרך כלל לאדם שאינו מלחין שירים אך כותב להם טקסט המיועד להלחנה או עבור לחן נתון. ישנם משוררים בישראל שלצד שיריהם הליריים כתבו גם פזמונים - הבולטים שבהם הם נתן אלתרמן, נעמי שמר, אהוד מנור, אבי קורן ועלי מוהר.

מתרגם

מתרגם

מתרגם הוא אדם העוסק בתרגום של טקסטים כתובים. להבדיל ממתורגמן, העוסק בתרגום של דיבור, באופן סימולטני או מיד עם תום הדיבור.

משורר

משורר

משורר הוא אדם הכותב שירה. משוררים פעלו החל מתקופות עתיקות והתקיימו לאורך ההיסטוריה במקומות שונים. בכל תקופה, תרבות ושפה, סגנון המשוררים והטכניקות שלהם השתנו.

שדרן רדיו

שדרן רדיו

שדרן רדיו הוא אדם המציג ומגיש תוכניות רדיו. שדרן רדיו עשוי לדון בנושאים שונים כמו פוליטיקה, ספורט, מוזיקה ותרבות פופולרית. רוב תוכניות הרדיו מוגשות על ידי שדרן קבוע המגיש מונולוגים ומנהל שיחות עם מאזינים שמתקשרים לתוכנית. השדרן עשוי גם לספק מידע על חדשות, מזג האוויר ותחבורה. בניגוד לקריין רדיו, שדרן רדיו לאו דווקא מקריא חומר מוכן מראש שנכתב על ידי אחרים. בניגוד ל-DJ העובד ברדיו, קיימים שדרנים שכלל לא משמיעים מוזיקה בתוכניותיהם. חלק משדרני הרדיו נחשבים לכוכבי תקשורת ועוברים מתחנה אחת לאחרת ומקבלים שכר גבוה עבור תוכניותיהם, שלעיתים משודרות במספר תחנות בו זמנית. עם זאת, משכורתם של מרבית השדרנים בדרך כלל אינה גבוהה.

ישראל

ישראל

יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, במערב יבשת אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון. ישראל הוקמה בשטחי ארץ ישראל, ביתו הלאומי וארץ מולדתו של העם היהודי. המדינה הכריזה על עצמאותה בה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948, והיא בעלת משטר מסוג דמוקרטיה פרלמנטרית.

פרס ישראל

פרס ישראל

פרס ישראל הוא פרס שמעניקה מדינת ישראל במגוון רחב של תחומים. הענקת הפרס נערכת מדי שנה במוצאי יום העצמאות בירושלים בטקס ממלכתי בהשתתפותם של ראשי המדינה, אך שמות הזוכים מתפרסמים חודשים אחדים קודם לכן. הענקת הפרס החלה בשנת 1953 ביוזמתו של שר החינוך, בן-ציון דינור.

זמר עברי

זמר עברי

זֶמֶר עברי הוא מונח המתייחס למכלול הפזמונים שנכתבו בעברית. יש המצמצמים הגדרה זו לפזמונים בעלי אופי ותכנים מסוימים וכמו כן לאמנים ושירים שהשתייכותם לז'אנר הזמר העברי אינה שנויה במחלוקת. או לחלופין כל השירים העבריים שיצאו לפני שנות ה-80.

ה'תשנ"ח

ה'תשנ"ח

ה'תשנ"ח (5758) ובקיצור תשנ"ח – היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-2 באוקטובר 1997, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 20 בספטמבר 1998.המולד של תשרי חל ביום חמישי, 4 שעות ו-129 חלקים. לפיכך זו שנה מסוג הכז, איננה מעוברת, ואורכה 354 ימים.זו שנה רביעית לשמיטה, ושנת 1 במחזור העיבור ה-304. תקופת ניסן שבשנה זו היא תחילת שנת 18 במחזור השמש ה-206.שנה זו היא שנת 1,929 לחורבן הבית, ושנת 2,309 לשטרות.

תיאטרון

תיאטרון

תיאטרון הוא ענף של אמנויות הבמה, שעניינו הצגת סיפורים (נרטיב) בפני קהל, בעזרת שילוב אמצעי תקשורת, כדיבור, תנועה, שפת גוף, מוזיקה, קול, תאורה, או מיצג חזותי - למעשה, כל אחד מהאמצעים המקובלים באמנויות הבמה משמש בתיאטרון. הופעה על בימת-תיאטרון נקראת משחק.

ביוגרפיה

עופרה פוקס ואהוד מנור

נולד בשם אהוד ויינר בבנימינה, לישראל ורחל ויינר, זוג עולים מבלארוס. משפחת ויינר הגיעה לבנימינה בשנת 1936 והקימה בה תעשיית אבן לבנייה[1]. מנור למד בבית הספר הריאלי בחיפה. היה בן 15 כשנפטר אביו. שירת בצה"ל כלוחם בחיל ההנדסה קרבית וכקצין חבלה. לאחר שירותו הצבאי למד פסיכולוגיה וספרות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1962 התקבל לעבודה בקול ישראל כעורך מוזיקלי. בתקופה זו עיברת את שם משפחתו למנור. שנה לאחר מכן נסע ללמוד תקשורת המונים בניו יורק, שם פגש את הזמרת עפרה פוקס, בתו של השחקן יהודה פוקס, לאחר זמן מה התחתנו השניים וחזרו לישראל. לזוג נולדו שלושה ילדים ששמותיהם גלי, ליבי ויהודה (על שם אחיו של אהוד, יהודה ויינר[2]).

בקיץ 1968, במלחמת ההתשה, נפל אחיו הצעיר יהודה ויינר. אהוד, שהיה קשור עד מאוד לאחיו הצעיר, כתב עליו את השיר "אחי הצעיר יהודה" אשר הוקלט בחורף 1969 על ידי להקת גייסות השריון, ואת השירים "בן יפה נולד" ו"בשנה הבאה". הכאב על נפילתו של אחיו הצעיר ליווה אותו במשך השנים, ובא לידי ביטוי גם בשירו "אין לי ארץ אחרת".

מראשית שנות השבעים וכמעט עד סוף ימיו ערך והגיש תוכניות מוזיקה, תרבות, ואירוח אמנים ואח"מים ברדיו ובטלוויזיה. מנור היה מנחה מבוקש למופעים ותוכניות שעסקו בתרבות ומוזיקה. כחלק מתוכניות הטלוויזיה בערוץ הראשון שהגיש מנור היו : "הערב עם…", "מפגש אמנים", "מסך גדול-מסך קטן", "בצוותא", "זמרת הארץ", "עד פופ", "מסך אישי", "סוף שבוע", "הילוך חוזר", "איפה היינו" ועוד. לצד זה, פרסם פזמונים שהפכו לפופולריים ביותר בביצועם של מיטב הזמרים של התקופה ותרגם מחזות לתיאטרון.

בשנת 1981 השלים תואר שני בספרות אנגלית באוניברסיטת קיימברידג'. במהלך לימודיו שימש ככתב ידיעות אחרונות בבריטניה.

בשנת 1995 זכה מנור בפרס אקו"ם על מפעל חייו בפזמונאות, ובשנת היובל לישראל, 1998, זכה בפרס ישראל בתחום הזמר העברי[3]. בחודש מרץ 2005 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן. תואר זה הוענק לו על תרומתו הגדולה לתרבות העברית (המנון שנת היובל של האוניברסיטה, "אני שייך", הוא שירו האחרון של מנור)[4].

ב-20 במאי 2003 נפטר אחיו הבכור, זאב ניר, בגיל 67, לאחר ששם קץ לחייו עקב סיבות כלכליות[5].

מנור, שהיה מעשן כבד, חלה בסרטן הריאות, ממנו החלים זמן קצר לפני מותו. הוא נפטר ב-12 באפריל 2005 מדום לב. בהלווייתו שנערכה בבנימינה השתתפו אישי ציבור, יוצרים ומבצעים רבים, והושרו בה שיריו "אין לי ארץ אחרת" (גלי עטרי), "מישהו" (מתי כספי) ו"ימי בנימינה" (חנן יובל). מנור הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים ונכדים.

לאחר מותו הוחלט במשרד החינוך להכניס את שיריו לתוכנית הלימודים של בתי הספר[6].

גלה עוד נושאים הקשורים לביוגרפיה

בנימינה

בנימינה

בִּנְיָמִינָה הייתה מושבה שנוסדה דרומית לזכרון יעקב, מזרחית לאור עקיבא וצפונית לפרדס חנה ב־1922. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1950. אולם בשנת 2003 אוחדו הרשויות המקומיות: בנימינה וגבעת עדה, לכדי מועצה מקומית מאוחדת אחת, בשם בנימינה-גבעת עדה.

בלארוס

בלארוס

רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס ולעיתים גם בֵּלוֹרוּסְיָה או רוּסְיָה הַלְּבָנָה היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון. הייתה שייכת לברית המועצות, ולאחר התפרקות ברית המועצות הפכה למדינה עצמאית. מאז 1996 קשורה בלארוס עם הפדרציה הרוסית בסדרת אמנוֹת ליצירת ישות הקרויה האיחוד של רוסיה ובלארוס, כצעד לקראת איחוד-מחדש אפשרי בין שתי המדינות.

אבן לבנייה

אבן לבנייה

אבן לבנייה היא אבן טבעית המשמשת לבנייה. היא הייתה אחד מחומרי הבנייה הנפוצים בשימוש בעת העתיקה וניתן למצוא דוגמאות לשימוש בה ברחבי העולם החל מהאלף החמישי לפני הספירה. עם התפתחות טכנולוגיות הבנייה החליפו את הבנייה באבן הפלדה והבטון המזוין. כיום השימוש באבן כמרכיב עיקרי בבנייה הצטמצם לחיפוי בלבד, וכמעט שאינו קיים מחוץ לפרויקטים מיוחדים של שימור ושיחזור מבנים. שימוש כזה מכונה בנייה באבן.

בית הספר הריאלי

בית הספר הריאלי

בית הספר הריאלי העברי בחיפה הוא בית ספר מוכר שאינו רשמי בחיפה. תקציב בית הספר ממומן בחלקו (כ-40%) מתקציב משרד החינוך והיתרה ממומנת מתשלומי ההורים. הוקם ב-1913 על בסיס בית הספר "אבטליה", של פנחס כהן, על ידי הוועד הפועל הציוני על רקע מלחמת השפות, במחאה על החלטת "המכון היהודי לחינוך טכני" של חברת עזרה לבחור בגרמנית כשפת ההוראה של המקצועות המדויקים בארץ ישראל ובפרט בטכניקום ובבית הספר הטכני שלידו.

חיפה

חיפה

חֵיפָה היא העיר השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל, בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי. היא חברה בארגון פורום ה-15, משמשת מרכזה של מטרופולין חיפה, בירת מחוז חיפה והיא מרכז עירוני חשוב והגדול ביותר בצפון ישראל. חיפה היא העיר עם השטח ה-5 בגודלו בישראל.[דרוש מקור]

חיל ההנדסה הקרבית

חיל ההנדסה הקרבית

חיל ההנדסה הקרבית הוא אחד החילות בזרוע היבשה של צבא הגנה לישראל. זהו כוח ההנדסה הקרבית של צה"ל. ייעודו של החיל הוא הבטחת יכולת התמרון של כוחות צה"ל בד בבד עם שלילת יכולת זו מהאויב, הבטחת שרידות כוחות צה"ל והשמדת תשתיות אויב תוך כדי התעסקות בחבלה, מיקוש, צליחת מכשולים, הנדסה, בנייה והריסה, ולחימה רגלית וממוכנת. בנוסף אחראי החיל על תחומים שונים הדורשים ידע ומומחיות בנושאי הנדסה צבאית בהם רובוטיקה, לוחמת מנהרות, עיסוק בחומרי נפץ והתגוננות מפני נשק בלתי-קונבנציונלי. תפקידי החיל כוללים פריצת מכשולים, ביקוע קווי הגנה עוינים, פריצת שדות מוקשים, ניתוץ ביצורים, פריצת ופתיחת צירים, הכשרת צירי תנועה, גישור וצליחה, מיקוש הגנתי, עיסוק בחומרי נפץ, חבלה התקפית, חבלה וסילוק פצצות, בניית קווי הגנה ומכשולים, בניית ביצורים, הפעלת ציוד מכני הנדסי וציוד סער, משימות הריסה ובנייה תחת אש, והתגוננות מפני נשק בלתי-קונבנציונלי בשדה הקרב. כמו כן, לוחמי החיל מאומנים בלוחמת חי"ר והפעלת רכב קרבי משוריין. החיל מופקד על 3 גדודי פלסים סדירים ובהם מחלקות סיור ופלוגות צמ"ה כבד, גדודי מילואים נוספים ויהל"ם - יחידת הנדסה למשימות מיוחדת, יחידת עילית בצה"ל העוסקת בקומנדו הנדסי, חבלה, סילוק פצצות, רובוטיקה, לוחמת מנהרות ועוד.

חבלה (פעילות מלחמתית)

חבלה (פעילות מלחמתית)

חבלה כפעולה צבאית היא פגיעה במתקני אויב, בהם כלי רכב, מבנים, מוצבים, תשתיות וכו'. מטרת הפעולה היא פגיעה בתפקוד האויב, על ידי השמדה, שיתוק או שיבוש התפקוד של מטרות ונכסים של האויב. מאחר שהמונח "חבלה" בעברית מתייחס לכלל העיסוק בחומרי נפץ, חבלה קרבית למטרות הריסת תשתיות אויב מכונה לעיתים "חבלה התקפית" על מנת להבדילה מחבלה וסילוק פצצות.

ספרות אנגלית

ספרות אנגלית

סִפרות אנגלית היא ספרות שמקורה באנגליה, והיא כתובה בשפה האנגלית. עם זאת, במובן רחב יותר המונח "ספרות אנגלית" יכול לציין כל ספרות הכתובה באנגלית, ללא קשר למקום הכתיבה או למוצא המחבר.

האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל והמוסד האקדמי השני שנוסד בה. האוניברסיטה העברית הוציאה מתוכה אנשי שם בכל תחומי המחקר, לרבות פרופסורים ומדענים ידועים, ואף חתני פרסי נובל. האוניברסיטה מדורגת על פי מדד שנגחאי במקום הראשון במדינת ישראל, ובמקום ה-77 בעולם.

ניו יורק

ניו יורק

נְיוּ יוֹרְק היא עיר במדינת ניו יורק והעיר המאוכלסת והצפופה ביותר בארצות הברית. שטחה העירוני הוא אחד מן הגדולים בעולם. כינויה של העיר הוא "התפוח הגדול". כבר למעלה ממאה שנים מהווה ניו יורק מרכז מסחרי וכלכלי מהגדולים בעולם. העיר מדורגת כעיר עולם מסוג אלפא, בשל השפעתה העולמית על התקשורת, הפוליטיקה, הכלכלה, החינוך, הבידור, התרבות, האמנות והאופנה.

עפרה פוקס

עפרה פוקס

עֹפרה פוּקְס מנור היא שחקנית, זמרת, רקדנית ובמאית טלוויזיה ישראלית.

יהודה פוקס (שחקן)

יהודה פוקס (שחקן)

יהודה פוקס היה שחקן תיאטרון וקולנוע ישראלי.

יצירתו

שיתופי פעולה מוזיקליים

אהוד מנור תרגם וכתב למעלה מאלף שירים. המלחינה הראשונה שעבד עמה הייתה נורית הירש, כשכתב את "הבתים שנגמרו ליד הים". אחריו באו להיטים נוספים ללחניה ובהם "בשנה הבאה" ו"ללכת שבי אחרייך". באמצע שנות השבעים החל מנור לעבוד עם מתי כספי, שהלחין בלדות מורכבות למילותיו הנוגעות בחיים האישיים, כמו "ברית עולם", "ילדותי השנייה" ו"לא ידעתי שתלכי ממני" לצד שירי פופ קלילים והומוריסטיים כמו "אמור שלום" ו"נחליאלי". מנור תיאר את עבודתם המשותפת כ"השלמה הדדית שלנו זה את זה". במופע "ימי בנימינה" שעלה ב-1982 והוקדש לשיריו של מנור, החל שיתוף הפעולה הפורה שנמשך שנים בינו לבין חנן יובל. בשנת 1983- כתב את המופע "עדלידע קרנבל 83". ב-1985 הקליט יובל את האלבום "דור", אשר כלל שירים שכתב מנור והלחין יובל. האלבום הניב את השירים "ואם השיר הזה נשמע לכם מוכר", "דור" ו"ים תיכוני". האלבום "באמצע החיים" שיצא באותה השנה הניב את השירים "אמצע החיים" ו"אחרת לא הייתי שר". בשנות השמונים הרבה מנור לשתף פעולה גם עם הזמר בעז שרעבי. בין להיטיהם המשותפים היו "הלוואי", "משאלה", "כשאת נוגעת בי" ו"לשיר איתך", שמנור כתב כמחווה לזמרת שהעריץ מאז ילדותו, שושנה דמארי, והוא בוצע כדואט בינה לבין שרעבי. החל משנות התשעים העלה מנור עם המוזיקאי פרדי ברק את המופע "אין לי ארץ אחרת". ברק, מנור ורעייתו, עפרה פוקס, העלו גם את המופע "שפה משותפת" והוציאו דיסק בשם זה הכולל אוסף משיריו בביצועים מחודשים.

מנור עבד עם זמרים רבים ומפורסמים כגון אילנית, אריאל זילבר, ירדנה ארזי, רבקה זהר, חוה אלברשטיין, צביקה פיק, ריקי גל, עפרה חזה, מאיה בוסקילה (מילות השיר "כשאתה נשבר") ושרית חדד.

בשנת 2004 כמה חודשים לפני מותו כתב מנור לזמר רן דנקר את השיר "כמו רובין הוד" שאיתו הופיע דנקר במופע הפסטיגל.

שיריו של מנור הולחנו גם לאחר מותו. בשנת 2011 הלחינה היוצרת קרן פלס את שירו "מחר יגיע בחצות" וביצעה אותו בדואט עם הזמר אמיר דדון בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל ביום העצמאות. בשנת 2020 הלחין רמי קליינשטיין את שירו "ארץ מולדת ארץ בוערת", שיצא לאור בביצוע הזמר טל סונדק במסגרת אלבומו "שירתם".

ביולי 2021 יצא לאור שירו של מנור "שיר גיל" - דואט משותף של אילנית וטל סונדק. את השיר הלחין קובי אשרת. השיר יצא לכבוד ציון יום הולדתו ה-80 של מנור[7].

שיריו בתחרויות זמר

מנור חיבר שירים רבים לתחרויות זמר שונות. בפסטיבל הזמר והפזמון 1969 בוצעו שיריו "בדרך חזרה", אותו שר אבי טולדנו ו"שיר בארבעה בתים" בביצוע אילנית. בפסטיבל הזמר והפזמון 1972 זכה עם השיר שכתב ללהקת הטוב הרע והנערה "טוב לי לשיר" ללחן של שמוליק קראוס ולעיבוד של אלכס וייס. בשנת 1978, ביצע אריאל זילבר באותו פסטיבל את שיר הפופ "תן לי כוח" ויהודית רביץ ביצעה שם את הבלדה "מישהו", שנהפכה לשיר זיכרון ידוע.

לתחרות הראשונה של ישראל באירוויזיון 1973, כתב לאילנית את השיר "אי שם" שזכה במקום הרביעי. שירו של מנור "אמור שלום" ייצג את ישראל באירוויזיון 1976 בביצוע שלישיית שוקולד מנטה מסטיק, ובשנת 1978 כתב את השיר "אבניבי" שייצג את ישראל באירוויזיון 1978 ללחן ולעיבוד של נורית הירש וזיכה את יזהר כהן במקום הראשון בתחרות, שנערכה בפריז. בשיר זה הוא כתב על שפת הבית מימי ילדותו (פירוש הפזמון "אבניבי אובוהבב אובותבך" הוא "אני אוהב אותך"). עפרה חזה ייצגה את ישראל באירוויזיון 1983 והגיעה למקום השני עם שירו "חי". באופן סימבולי ומכוון, בשיר חזרו המילים "עם ישראל חי", כאשר התחרות התקיימה באותה שנה בגרמניה. שיריו הנוספים שייצגו את ישראל בתחרות האירוויזיון היו "את ואני" (שלמה ארצי, 1975), "בן אדם" (ירדנה ארזי, 1988) ו"זה רק ספורט" (דפנה דקל, 1992).

מנור כתב שירי ילדים רבים לפסטיבל שירי הילדים ולפסטיגלים. מוכרים במיוחד השירים שכתב בשנות השבעים על ילדיו שלו, בהיותם בגיל הילדות: "גלי" בביצועים של רבקה זהר ונועם קניאל, "אחותי הקטנה" ("קוראים לה ליבי") בביצוע יפה ירקוני ו"בן" (על בנו יהודה) בביצוע נתנאלה. עוד משירי הילדים שלו: "מי אוהב את השבת?", "ילדים טובים, ילדים רעים", "מי ראה את באני?", "שלום היא מילה שימושית" ועוד.

שיריו המוכרים

מנור כתב שירי פופ קלילים כמו "לעולם בעקבות השמש" ו"ילד רע", שירי מולדת המבטאים רגשות אהבה לארץ ישראל, גם אם הדבר כרוך בכאב כמו "ללכת שבי אחרייך" ו"אין לי ארץ אחרת" (שיר שהתפרש, הן על ידי תומכי הימין והן על ידי תומכי השמאל כהבעת תמיכה בעמדותיהם), בלדות מרגשות כמו "ברית עולם", "ילדותי השנייה" ו"הייתי בגן עדן", "אני אוהב אותך לאה", פסקולים לסרטים ולהצגות כמו "חלומות שמורים" למחזמר "לילי גם", "שיר הלהקה" לסרט "הלהקה", "בלדה לשוטר" לסרט "השוטר אזולאי" ועוד. חלק משיריו הידועים קשורים לחוויות ילדותו ונעוריו במושבה בנימינה, בהם: "ימי בנימינה", "בשנה הבאה" שהפך ללהיט גדול, "הבית ליד המסילה" (ביתם היה קרוב למסילת הרכבת והשיר מדבר על ביתו), "ברוש" ו"נחל התנינים".

מנור כתב גם מספר להיטים ללהקות צה"ל, בהם "בוא איתי אל הגליל" ו"גשם אחרון" ללחניו של יאיר רוזנבלום (האחרון בוצע במקור בסרט "לופו בניו יורק"), ו"רק בישראל" ללחנה של נורית הירש. על רון ארד כתב את השירים "כשתבוא" ו"לא מפקירים חבר".

תרגום שירים ומחזות

בין הפרויקטים המוזיקליים שמנור תרגם היו שירים מברזיל לאלבום "ארץ טרופית יפה", שירים דרום אמריקאיים לצמד הפרברים, שירים מסרטים אמריקאיים ישנים להרכב "הטוב הרע והנערה", שירים צועניים לאלבום "נשמה צוענית" של ירדנה ארזי ושירים ערביים לאלבומה "דמיון מזרחי", ושירים צרפתיים לאלבומה של קורין אלאל "שפת אמי".

מנור תרגם מחזות רבים. בשנת 1971, תרגם את המחזמר המפורסם "שיער". מחזמר זה זכה לביקורות טובות, ופתח בפני מנור את הדלת לתרגום מחזות נוספים: "אילוף הסוררת", "הלילה השנים עשר" ו"רומיאו ויוליה" של ויליאם שייקספיר, "מנהל הבית" של הרולד פינטר, "הקמצן", "טרטיף", "דון ז'ואן", "בית ספר לנשים" של מולייר, "חתולה על גג פח לוהט" של טנסי ויליאמס ועוד. הייתה לו גם חיבה למחזות זמר, והוא תרגם את "שיקגו", "קברט", "סוויני טוד", "אחים בדם", "סיפור הפרברים", "עלובי החיים" ו"אופרה בגרוש".

אופרת הרוק "בני בום"

"בני בום" הוא שמה של אופרת רוק משנת 1978, שכל שיריה נכתבו על ידי מנור והולחנו על ידי קן גלובוס. השירים שהצליחו מתוך המופע היו: "אני רוצה אותך" ו"זה אני" בביצוע של ריקי גל וויקי תבור, "הכל בסדר" בביצוע אריה מוסקונה, ו"ילד רע", בביצועה של ריקי גל, שנחשב ללהיט הכי זכור מהמופע.

ספרי ילדים

מלבד שירה, שחלקה אוגדה בספרים שונים, חיבר מנור שלושה ספרי ילדים: "מעשה בעכבר שלא רצה להיות עכבר: ספור בחרוזים" (יצא לאור בשנת 1976, עם איורים מפרי עטו של שמואל כץ; פורסם שוב ב-2012, לאחר פטירתו של מנור, מאויר על ידי הילה חבקין), "משפחתול – ספור בחרוזים" (פורסם ב-1990) ו"מילון בחרוזים לילדים" (ב-2001).

גלה עוד נושאים הקשורים ליצירתו

להיט

להיט

לָהִיט הוא יצירה מוזיקלית, בדרך כלל שיר או נעימה, הזוכה להצלחה רבה. הגורמים העיקריים להפיכת שיר ללהיט הם היותו קליט לאוזן וקל לשירה, קצבי לריקוד, או נסיבות כתיבתו – לרגל אירוע חריג כמו מלחמה. במקרים רבים די בעובדה שהשיר מושר בפי זמר או להקה ידועים כדי שהוא יהפוך להיט.

בשנה הבאה

בשנה הבאה

בשנה הבאה הוא שיר עברי, שכתב אהוד מנור והלחינה נורית הירש. השיר בוצע לראשונה בראשית שנת 1970 על ידי הצמד אילן ואילנית והיה ללהיט.

ללכת שבי אחרייך

ללכת שבי אחרייך

ללכת שבי אחרייך הוא שיר שכתב אהוד מנור, הלחינה ועיבדה נורית הירש ושרה אילנית בתקליט הסולו השני שלה לאחר פירוק הצמד אילן ואילנית. השיר התפרסם בשנת 1974 והגיע למקום ה-24 במצעד העברי של קול ישראל, והיא אף זכתה בתואר זמרת השנה.

מתי כספי

מתי כספי

מתי כספי הוא מוזיקאי ישראלי רב תחומי: מלחין, מעבד, מתזמר, מפיק ומנהל מוזיקלי, רב-נגן וזמר מבצע. כספי הוא זוכה פרס אקו"ם בתחום המוזיקה.

ברית עולם (שיר)

ברית עולם (שיר)

ברית עולם הוא פזמון שנכתב על ידי אהוד מנור והולחן על ידי מתי כספי שגם ביצע את השיר במקור.

חנן יובל

חנן יובל

חנן יוֹבֵל (בוליבסקי) הוא זמר ומלחין ישראלי.

בעז שרעבי

בעז שרעבי

בֹעז שרעבי הוא זמר, פזמונאי ומלחין ישראלי.

הלוואי (שיר)

הלוואי (שיר)

הלוואי הוא פזמון שכתב אהוד מנור והלחין בועז שרעבי עבור תחרות קדם-אירוויזיון 1986.

אילנית

אילנית

חנה דְרֶזְנְר, הידועה יותר בשם הבמה אִילָנִית, היא זמרת ישראלית הפעילה מאמצע שנות ה-60 של המאה ה-20, ואשר הייתה פופולרית במיוחד במהלך שנות ה-70 ושנות ה-80.

אריאל זילבר

אריאל זילבר

אריאל זילבֶּר הוא זמר, מלחין ופזמונאי ישראלי. לאחר פעילותו בלהקת הרוק החלוצית "תמוז" ניהל קריירת סולו מגוונת במסגרתה יצר שירים עבריים בסגנונות רוק, פופ, היפ הופ, מוזיקה ערבית ומוזיקה אתיופית. בשנת 2014 הוענק לו פרס אקו"ם על תרומתו למוזיקה וב-2016 פרס אמ"י על מפעל חיים.

ירדנה ארזי

ירדנה ארזי

ירדנה שולמית ארזי היא זמרת ומנחת טלוויזיה ישראלית. החלה את דרכה כחברה בלהקת הנח"ל ואף שימשה בה כמפקדת הלהקה, ולאחר מכן הייתה חברה בשלישיית שוקולד מנטה מסטיק. הוכתרה כזמרת השנה במצעדי הפזמונים השונים חמש פעמים, ארבע מהן בשנות השמונים של המאה העשרים והחמישית שבהן ב-2013, ואף הוכתרה כ"זמרת העשור" של שנות השמונים. ארזי הייתה מנחת האירוויזיון הראשון שנערך בישראל. כלת פרס כינור דוד, זוכת פרס מפעל חיים מטעם אוניברסיטת בר-אילן והונצחה עוד בחייה ברחוב על שמה בעיר ילדותה חיפה.

חוה אלברשטיין

חוה אלברשטיין

חוה אלברשטיין היא זמרת-יוצרת, פזמונאית, מלחינה, מוזיקאית, סופרת ושחקנית ישראלית, הפעילה מאז שנות ה-60 של המאה ה-20.

תרומתו לזמר העברי

כיכר מנור בגבעת שמואל

תרומתו של אהוד מנור לזמר העברי הייתה רבה ביותר. הוא נחשב במשך שנים רבות כפזמונאי הפורה ביותר במדינת ישראל[8]. שיריו הם המושמעים ביותר ברדיו בישראל[9]. מנור כתב שירים מכל הסוגים, משירים קלילים והומוריסטים בעיקר לתחרויות זמר (כמו האירוויזיון) על נושאים שנחשבו כ"לא רציניים", ועד שירים מורכבים, שנגעו בנימים הרגישים ביותר בנפש האדם ועל חייו האישיים, בהם שירים על נפילת אחיו חלל במלחמת ההתשה ("אין לי ארץ אחרת"), על ימי ילדותו, על אהבה (כמו "ברית עולם" ו"כלים שלובים") ועל גידול ילדיו (כמו "ילדותי השנייה").

מנור היה מהיוצרים המוזיקליים שהחלו מתחילת שנות השבעים לבטא את עצמם בגוף ראשון, דבר שהיווה ניגוד לשירי המולדת שהושרו עד אז, אשר מוקד ההתייחסות בהם היה על החברה בכללותה. לכך התייחסה גם ועדת פרס ישראל בנימוקי הזכייה שלו לפרס:

אהוד מנור מעולם לא רצה להיות "שליח ציבור". בשירתו אין בדרך כלל מקום לנוסח "אנחנו". לפי תפיסתו, אין פזמונאי יכול לדבר אלא בשם עצמו. ואכן, הוא הביא לזמר העברי את קולו הפרטי, קול אינטימי, חושפני ורגיש, אך באורח פלא הפכה שירת היחיד שלו לשירת רבים.

1998, פרס ישראל

גלה עוד נושאים הקשורים לתרומתו לזמר העברי

זמר עברי

זמר עברי

זֶמֶר עברי הוא מונח המתייחס למכלול הפזמונים שנכתבו בעברית. יש המצמצמים הגדרה זו לפזמונים בעלי אופי ותכנים מסוימים וכמו כן לאמנים ושירים שהשתייכותם לז'אנר הזמר העברי אינה שנויה במחלוקת. או לחלופין כל השירים העבריים שיצאו לפני שנות ה-80.

מלחמת ההתשה

מלחמת ההתשה

מלחמת ההתשה הייתה מלחמה בין ישראל לבין מצרים, שהחלה ב-11 ביוני 1967 ונמשכה עד 7 באוגוסט 1970, מועד שבו הסכימו הצדדים על הפסקת אש שנכנסה לתוקף למחרת. המלחמה החלה כיוזמה מצרית להתשת ישראל תוך הפרת הסכם הפסקת האש שסיים את מלחמת ששת הימים. את השם "מלחמת ההתשה" העניק לה נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר, והיא הסתיימה בהתשה של שני הצדדים.

אין לי ארץ אחרת

אין לי ארץ אחרת

אֵין לִי אֶרֶץ אַחֶרֶת הוא שיר שנכתב על ידי אהוד מנור, הולחן על ידי קורין אלאל והוקלט לראשונה על ידי גלי עטרי בשנת 1986. השיר נכתב כתגובה מאוחרת למותו של אחיו הצעיר של מנור במלחמת ההתשה, אך בשל מועד פרסומו נתפס בציבור כשיר נגד מלחמת לבנון הראשונה, ולאורך השנים שימש למחאות שונות.

ברית עולם (שיר)

ברית עולם (שיר)

ברית עולם הוא פזמון שנכתב על ידי אהוד מנור והולחן על ידי מתי כספי שגם ביצע את השיר במקור.

ילדותי השנייה

ילדותי השנייה

ילדותי השנייה הוא האלבום השמיני של המוזיקאי והזמר הישראלי מתי כספי, שיצא בשנת 1985.

הנצחתו

לוחית זיכרון על ביתו של אהוד מנור ברח' בראלי 8 בתל אביב
אולם אהוד מנור בתיאטרון הספרייה ברמת גן

גלה עוד נושאים הקשורים להנצחתו

לוחית זיכרון

לוחית זיכרון

לוחית זיכרון, לוחית הנצחה או לוחית הקדשה היא לוח הקבוע בחזית בניין, על אנדרטה, ברצפה, מדרכה או דרך, והנושא כיתוב המנציח אנשים שנהרגו, אישיות או מאורע היסטורי, או כיתוב המספר על ההיסטוריה של המקום.

הרצליה

הרצליה

הֶרְצְלִיָּה היא עיר חוף בשרון הדרומי, כ-10 קילומטר צפונית לתל אביב-יפו, על מישור החוף. גובהה נע בין 0 ל-66 מטר מעל פני הים. היא נוסדה כמושבה ב-23 בנובמבר 1924 ונקראת על שם בנימין זאב הרצל, חוזה מדינת ישראל. העיר משתרעת מחוף הים מזרחה, גובלת בתל אביב, ברמת השרון, ברעננה, בכפר שמריהו וביישובי המועצות האזוריות דרום השרון וחוף השרון, ומכילה פני שטח מגוונים. כבר בשלב תכנונה המוקדם הוקצו בה אזורים מיוחדים לקיט, לחקלאות ולאזור עירוני. הרצליה הוכרזה כעיר בשנת 1960, והיא שייכת למחוז תל אביב. כמו כן, העיר חברה בארגון פורום ה-15.

פתח תקווה

פתח תקווה

פתח תקווה, המכונה "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת", היא עיר במחוז המרכז בישראל והעיר החמישית באוכלוסייתה עם 251,196 תושבים. נוסדה כמושבה ב-1878, והוכרזה כעיר בשנת 1937. גובלת בהוד השרון ורמת השרון מצפון, בתל אביב, בני ברק וגבעת שמואל במערב, גובלת בכמה קיבוצים מהמועצה האזורית דרום השרון והמושב כפר סירקין במזרח, ועם גני תקווה, קריית אונו ומועצה אזורית חבל מודיעין ובמושבי המועצה האזורית דרום השרון מדרום.

גן יבנה

גן יבנה

גַּן-יַבְנֶה היא מועצה מקומית במחוז המרכז שבישראל, השוכנת מזרחית לאשדוד. נוסדה כמושבה בשנת 1931 על אדמות שנרכשו על ידי אנשי חברת "אחוזה א' ניו-יורק". הוחלט לקרוא לה כך בשל קרבתה לעיר ההיסטורית יבנה, אף על פי שהיישוב אינו גובל בה כלל. בעבר, כ-80% משטחיה היו מכוסים בפרדסים ומטעים. בשנת 1950 הוכרזה כמועצה מקומית.

ראשון לציון

ראשון לציון

רִאש‏‏‏ׁוֹן לְצִיּוֹן היא העיר הרביעית בגודל אוכלוסייתה בישראל. העיר ממוקמת במישור החוף הדרומי ובאזור הצפוני של שפלת יהודה, בין כביש 44, בת ים וחולון (בצפון) לפלמחים נס ציונה (בדרום), מחנה צריפין (במזרח) ומשתרעת לאורך הים התיכון ממערב. העיר חברה בארגון פורום ה-15. בעבר, נודעה בעיקר כעיר שינה במטרופולין תל אביב, אך מעמדה התחזק וכיום היא כוללת קניונים רבים, אזורי בילוי, שטחי מסחר רבים ואזורי תעשייה.

נתניה

נתניה

נְתַנְיָה היא עיר במחוז המרכז, בשרון, השישית באוכלוסייתה בערי מדינת ישראל. נוסדה על ידי קבוצת בני בנימין בשנת 1929 כיישוב לבני המושבות ופועלי הפרדס, והוכרזה כעיר בשנת 1948. נתניה נקראת גם "בירת השרון", על שום היותה העיר הגדולה ביותר באזור השרון; וכן "עיר היהלומים", בשל תעשיית היהלומים המפותחת שהתקיימה בה בעבר.

חולון

חולון

חוֹלוֹן היא עיר במחוז תל אביב, העשירית בגודל אוכלוסייתה בישראל. היא ממוקמת מדרום-מזרח לתל אביב, מצפון לראשון לציון, ממזרח לבת ים וממערב לכביש 4. שטח השיפוט שלה הוא 19,200 דונם ואוכלוסייתה מונה כ-194,273 תושבים. העיר נוסדה בשנת 1940 כאיחוד של חמש שכונות: גרין, מולדת, אגרובנק, קריית עבודה ושכונת עם. חולון הוכרזה כעיר בשנת 1950. העיר חברה בארגון פורום ה-15, והיא העיר השלישית בגודלה במחוז תל אביב.

רמלה

רמלה

רַמְלָה היא עיר בשפלת יהודה, בירת מחוז המרכז בישראל. כבירת המחוז היא מספקת שירותים מחוזיים, מנהליים, חינוכיים, ואף כלכליים ותעשייתיים. מצפון לעיר נמצאים לוד, ניר צבי וצריפין, מדרום היישובים מצליח וישרש, ממערב נמצאים נס ציונה, באר יעקב ונצר סרני, וממזרח נמצאים אחיסמך, כפר דניאל וגמזו.

קריית מוצקין

קריית מוצקין

קִרְיַת מוֹצְקִין היא עיר במחוז חיפה בישראל, אחת מהערים המרכיבות את אזור הקריות. הוכרזה כעיר בשנת 1976.

קריית ביאליק

קריית ביאליק

קִרְיַת בְּיַאלִיק היא עיר במחוז חיפה בישראל, אחת מהערים המרכיבות את אזור הקריות. בשנת 1950 הוכרה קריית ביאליק כמועצה מקומית, ובשנת 1976, כעיר. העיר הוקמה ב-18 ביולי 1934, בימי העלייה החמישית, ונקראה תחילה "שכונת עולי גרמניה". העיר היא חלק ממטרופולין חיפה. העיר גובלת במועצה אזורית מטה אשר, במועצה אזורית זבולון בחיפה, בקריית מוצקין, וקריית אתא.

באר יעקב

באר יעקב

בְּאֵר יַעֲקֹב היא עיר בשפלה הדרומית בישראל בקרבת הערים נס ציונה, רמלה וראשון לציון, ובנוסף, סמוכה לבסיס הצבאי צריפין. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1949. בשנת 2021 הוכרזה כעיר. ראש העירייה המכהן כיום הוא ניסים גוזלן.

רמת גן

רמת גן

רָמַת־גַּן היא אחת מהערים המרכזיות במחוז תל אביב בישראל. היא גובלת בערים תל אביב, קריית אונו, גבעתיים, גבעת שמואל ובני ברק. בשטחה נמצאים אצטדיון רמת גן, הפארק הלאומי, הספארי, אוניברסיטת בר-אילן, מרכז רפואי שיבא ומתחם בורסת היהלומים.

דיסקוגרפיה

אלבומי אולפן

  • ארץ טרופית יפה (גרסאות עברית) 1977
  • עמק הנהר האדום (גרסאות עבריות) 1981
  • שיר לדרום אמריקה (גרסאות עבריות) 1981
  • מתי כספי והפרברים: שיר אהבה רחוק (גרסאות עבריות) 1983
  • להקת חילות השדה: חופשה בדרכים 1985
  • חנן יובל: דור 1985
  • חנן יובל: אמצע החיים 1987
  • ירדנה ארזי: נשמה צוענית (גרסאות עבריות) 1987
  • ירדנה ארזי: דמיון מזרחי (גרסאות עבריות) 1989
  • מתי כספי: מתי 1993
  • נתנאלה: לא דיברנו עוד על אהבה 1995
  • עפרה פוקס ואהוד מנור: שפה משותפת 1997
  • חנן יובל: זה אתה 1998
  • יהודה מסס: מזרב 2006

אלבומי אוסף

  • אהוד מנור: אני שלך ואת שלי – שירי אהבה 1974
  • מדינת הילדים – כל שירי הילדים של אהוד מנור 1978
  • ימי בנימינה: פגישה עם אהוד מנור ושיריו 1983
  • אהוד מנור: ברית עולם 1990
  • אהוד מנור: כלים שלובים 1991
  • מתי כספי ואהוד מנור: השירים הגדולים 1994
  • אם זאת אהבה – ממיטב שירי האהבה של אהוד מנור 1994
  • אהוד מנור: אי שם בלב – מיטב השירים המתורגמים 1996
  • אין לי ארץ אחרת – משירי המולדת של אהוד מנור 1998
  • עוד תראה עוד תראה – אוסף שמח משירי אהוד מנור 1999
  • אהוד מנור: האוסף – מדיה דיירקט 2004
  • אהוד מנור: אוסף השירים המוקדמים 2005
  • אהוד מנור: פעם לאהוב 2005
  • אהוד מנור: ימי בנימינה 2006
  • אהוד מנור: יליד הארץ 2006
  • אהוד מנור: יליד הארץ – המופע 2007
  • אהוד מנור: ילדים טובים 2008

מקור: "אהוד מנור", ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית, (2023, March 10th), https://he.wikipedia.org/wiki/אהוד_מנור.

נהנים מ Wikiz?

נהנים מ Wikiz?

הורידו את הפלאגין החינמי שלנו!

לקריאה נוספת
  • אהוד מנור, אין לי ארץ אחרת, הוצאת דניאלה דינור, 2003. שיריו של מנור בתוספת הסברים על הליך כתיבתם וסיפורים מחייו.
  • שרה אור, אהוד מנור: ימים של קולנוע, נדפס בעלון למורה לספרות, 16, תשנ"ו 1996.
  • ירדנה הדס, אהוד מנור: פני הארץ, נדפס בספרות ילדים ונוער, 16, ג', תש"ן 1990.
  • אהוד מנור מילים: אהוד מנור : אמנים מאיירים משיריו / עורכים, יואב גינאי, עפרה פוקס מנור תל אביב :משכל ,2006 .(הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
קטגוריות

The content of this page is based on the Wikipedia article written by contributors..
The text is available under the Creative Commons Attribution-ShareAlike Licence & the media files are available under their respective licenses; additional terms may apply.
By using this site, you agree to the Terms of Use & Privacy Policy.
Wikipedia® is a registered trademark of the Wikimedia Foundation, Inc., a non-profit organization & is not affiliated to WikiZ.com.