אלווין הייז

טורניר אליפות המכללות בכדורסל הוא האליפות הלאומית של כדורסל המכללות בארצות הברית. הטורניר המתקיים במשך 3 שבועות מאמצע מרץ עד תחילת אפריל, אשר ידוע בכינוי "השגעון של מרץ", הוא אחד מהאירועים החשובים בלוח השנה של הספורט האמריקאי. הטורניר מגיע לאחוזי רייטינג ולרמת עניין גבוהים מאלה של ליגת ה-NBA ומשחקיו משודרים ברשתות הטלוויזיה הארציות. כיום רשת CBS היא בעלת הזיכיון לטורניר הגברים ו-ESPN משדרת את טורניר הנשים.

התאחדות ספורט הקולג'ים הלאומי הוא גוף התנדבותי המארגן תחרויות ב-22 ענפי ספורט שונים כגון פוטבול, כדורסל, כדורגל, בייסבול ואתלטיקה בכל רחבי ארצות הברית. בארצות הברית ישנם גופי ספורט נוספים שמאגדים בתוכן מכללות, אוניברסיטאות ומוסדות אחרים, אך ה-NCAA הוא האיגוד החזק, העשיר והיוקרתי ביותר המאגד בתוכו מעל 1,200 מכללות שונות.

שנת 1967 היא השנה ה-67 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1967 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים.

פיינל פור הוא כינוי לטורניר גמר שבו משתתפות 4 קבוצות. בשלב הראשון הן משחקות בשני משחקי חצי גמר, והמנצחות נפגשות באותו מקום למשחק הגמר של האליפות.

מלך הסלים של ליגת ה-NBA הוא כינוי, ותואר בלתי-רשמי, הניתן לשחקן אשר סיים את העונה הסדירה עם ממוצע הנקודות למשחק הגבוה ביותר בליגה. התואר הוענק בתחילה ועד לעונת 1968/1969 לשחקן שהשיג את סך הנקודות הכולל הגבוה ביותר עם תום העונה הסדירה. עד לעונת 1979/1980 השחקנים שזכו בתואר עשו זאת ללא נקודות שהושגו בזריקה מקו 3 הנקודות, שנכנס לשימוש רק החל מעונה זאת. כדי לזכות בתואר על שחקן להופיע לפחות ב-58 משחקים מתוך 82 משחקי העונה הסדירה או לקלוע לפחות 1,400 נקודות.

מלך הריבאונדים של ליגת ה-NBA הוא כינוי, ותואר בלתי-רשמי, הניתן לשחקן אשר סיים את העונה הסדירה עם ממוצע הריבאונדים למשחק הגבוה ביותר בליגה.

פלייאוף ה-NBA הוא טורניר המתקיים בסיום כל עונה של ליגת ה-NBA, בו נקבעת אלופת הליגה. אל הטורניר מעפילות 8 הקבוצות בעלות מאזן הניצחונות הגבוה ביותר בכל אחד מהאזורים – המזרחי והמערבי. כל אחת מסדרות הפלייאוף – רבע גמר אזורי, חצי גמר אזורי, גמר אזורי וגמר הליגה – נערכת בשיטת "הטוב משבעה משחקים".

עונת 1968/1969 היא העונה ה-23 של ליגת ה-NBA. בעקבות הביקורות שספג וילט צ'מברלין, כוכב קבוצת פילדלפיה 76' וה-MVP המכהן של הליגה, על כישלון קבוצתו בסדרת הגמר של העונה הקודמת, ביקש השחקן לעזוב את הקבוצה אותה הוביל לאליפות בעונת 1967. הסנטר קיבל את מבוקשו כשהועבר בטרייד ללוס אנג'לס לייקרס, הצטרף לצמד כוכבי הקבוצה ג'רי וסט ואלג'ין ביילור והפך את הלייקרס למועמדת המובילה לאליפות. העונה הסתיימה עם סדרת הגמר הקלאסית בין הלייקרס לבוסטון סלטיקס שהוכרעה רק במשחק השביעי. דקות בודדות לסיום המשחק המכריע, שהתקיים באולמה הביתי של לוס אנג'לס,הפורום, נפצע צ'מברלין ברגלו ונאלץ להחמיץ את דקות הסיום הגורליות. כדקה לסיום ההתמודדות קלע דון נלסון מבוסטון סל שהכריע למעשה את המשחק, ובכך זכו הסלטיקס בפעם השנייה ברציפות וה-11 בסך הכול בתואר האליפות. בסיום הסדרה הודיע ביל ראסל על פרישתו ממשחק, לאחר שלקח חלק בכל 11 האליפויות של הסלטיקס כשחקן, ואף אימן את הקבוצה בשלוש עונותיו האחרונות בקבוצה. פרס ה-MVP של סדרת הגמר, שחולק בפעם הראשונה, ניתן לג'רי וסט מהלייקרס לאחר שקלע 37.9 נקודות בממוצע למשחק לאורך הסדרה. נכון ל-2015, זוהי הפעם היחידה בה הוענק הפרס לשחקן מהקבוצה שהפסידה בסדרת הגמר. ג'ון האבליצ'ק הוביל את קלעי הסלטיקס בסדרה, עם 28.3 נקודות למשחק.

עונת 1969/1970 היא העונה ה-24 של ליגת ה-NBA. העונה הסתיימה עם זכייתה הראשונה של ניו יורק ניקס בתואר האליפות, לאחר שבסדרת הגמר ניצחה את לוס אנג'לס לייקרס בתוצאה 3–4. תקוותם של הניקס לאליפות ספגה מכה קשה במשחק החמישי בסדרה לאחר שכוכב הקבוצה, ויליס ריד, קרע שריר ברגלו והוערך כי יפסיד את המשך הסדרה. הניקס אכן סבלו מנחיתות משמעותית במשחק השישי בו הובסו, שגרר את הסדרה למשחק שביעי ומכריע. המשחק השביעי, שנערך באולמה הביתי של ניו יורק - המדיסון סקוור גארדן - סיפק את אחד הרגעים הזכורים והדרמטיים בתולדות ה-NBA; דקות ספורות לפני תחילת ההתמודדות עלה ויליס למגרש, בצליעה, לקול תשואות הקהל המקומי. הופעתו המפתיעה של ריד, והעובדה שקלע את 4 הנקודות הראשונות במשחק, שילהבה את הקהל וסיפקה השראה לשחקני הניקס, שניצחו במשחק בתוצאה 99–113. שנים לאחר מכן סיפר ריד כי "לא עובר יום בחיי בו לא מזכירים לי את המשחק ההוא". רכז הניקס, וולט פרייזר, קלע במשחק המכריע 36 נקודות וחילק 19 אסיסטים, אך הופעתו ההירואית של ריד, שסיים את המשחק עם אותן 4 נקודות, זיכתה אותו בתואר ה-MVP של סדרת הגמר. ריד זכה בעונה זו גם בתואר ה-MVP של העונה הסדירה וה-MVP של משחק האולסטאר, ובכך הפך לשחקן הראשון שזוכה בשלושת התארים באותה עונה. שני השחקנים היחידים מאז שרשמו הישג זה הם מייקל ג'ורדן ושאקיל אוניל (2000). בשנת 1996 נבחרו הניקס של עונה זו לאחת מ-10 הקבוצות הגדולות בתולדות ה-NBA.

עונת 1970/1971 היא העונה ה-25 של ליגת ה-NBA. העונה הסתיימה עם זכייתה הראשונה של מילווקי באקס בתואר האליפות, לאחר שבסדרת הגמר ניצחה את בולטימור בולטס בתוצאה 4–0. לו אלסינדור זכה בתואר ה-MVP של סדרת הגמר לאחר שהעמיד בסדרה ממוצעים של 27.0 נקודות ו-18.5 ריבאונדים למשחק. ביום שלאחר הזכייה באליפות, ב-1 במאי 1971, הודיע אלסינדור על שינוי שמו ל"כרים עבדול-ג'באר" כחלק מתהליך המרת דתו לאסלאם. בעונתו השנייה בליגה, בה רשם ממוצעים עונתיים של 31.7 נקודות ו-16.0 ריבאונדים, זכה אלסינדור גם בתואר ה-MVP של העונה הסדירה. בתחילת העונה הצטרפו ל-NBA שלוש קבוצות – קליבלנד קאבלירס, פורטלנד טרייל בלייזרס ובאפלו ברייבס – שהעמידו את מספר קבוצות הליגה על 17 בסך הכול. הקבוצות נחלקו לראשונה לשני מחוזות – מזרח ומערב – שכל אחת מהן חולקה לשני בתים בעלי ארבע או חמש קבוצות.

עונת 1971/1972 היא העונה ה-26 של ליגת ה-NBA. העונה הסתיימה עם זכייתה השישית של לוס אנג'לס לייקרס בתואר האליפות, לאחר שבסדרת הגמר ניצחה את ניו יורק ניקס בתוצאה 4–1. וילט צ'מברלין זכה לראשונה בתואר ה-MVP של סדרת הגמר, לאחר שהעמיד בסדרה ממוצעים של 19.4 נקודות ו-23.2 ריבאונדים למשחק. בשנת 1996 נבחרו הלייקרס של עונה זו לאחת מ-10 הקבוצות הגדולות בתולדות ה-NBA. בתואר ה-MVP של העונה הסדירה זכה שחקן המילווקי באקס כרים עבדול-ג'באר, שקלע 34.8 נקודות למשחק לאורך העונה והוביל את קבוצתו למאזן השני בטיבו בליגה (63–19).

עונת 1972/1973 היא העונה ה-27 של ליגת ה-NBA. העונה הסתיימה עם זכייתה השנייה של ניו יורק ניקס בתואר האליפות, לאחר שבסדרת הגמר ניצחה את לוס אנג'לס לייקרס בתוצאה 4-1. בכך "נקמו" הניקס בלייקרס על ההפסד בסדרת הגמר הקודמת, ב-1971/1972, בה ניצחה לוס אנג'לס את ניו יורק בתוצאה זהה. ויליס ריד זכה בתואר ה-MVP של סדרת הגמר לאחר שהעמיד בסדרה ממוצעים של 16.4 נקודות ו-9.2 ריבאונדים למשחק. בתואר ה-MVP של העונה הסדירה זכה שחקן הבוסטון סלטיקס דייב קאונס, שקלע 20.5 נקודות והוריד 16.2 ריבאונדים למשחק לאורך העונה והוביל את קבוצתו למאזן הטוב בליגה (68-14).

עונת 1973/1974 היא העונה ה-28 של ליגת ה-NBA. העונה הסתיימה עם זכייתה ה-12 של בוסטון סלטיקס בתואר האליפות, לאחר שבסדרת הגמר ניצחה את מילווקי באקס בתוצאה 4–3. ג'ון האבליצ'ק זכה בתואר ה-MVP של סדרת הגמר לאחר שהעמיד בסדרה ממוצעים של 26.4 נקודות, 7.7 ריבאונדים ו-4.7 אסיסטים למשחק. בתואר ה-MVP של העונה הסדירה זכה שחקן המילווקי באקס כרים עבדול-ג'באר, שקלע 27.0 נקודות והוריד 14.5 ריבאונדים למשחק לאורך העונה והוביל את קבוצתו למאזן הטוב בליגה (59–23).

עונת 1974/1975 היא העונה ה-29 של ליגת ה-NBA. העונה הסתיימה עם זכייתה השלישית של גולדן סטייט ווריורס בתואר האליפות, לאחר שבסדרת הגמר ניצחה את וושינגטון בולטס בתוצאה 4-0. שתי האליפויות הראשונות של הווריורס הושגו בתקופה בה המועדון מוקם בפילדלפיה, תחת השם "פילדלפיה ווריורס", כך שזו האליפות הראשונה בה זכה מועדון הווריורס כ"גולדן סטייט". כוכב הקבוצה ריק בארי זכה בתואר ה-MVP של סדרת הגמר, לאחר שקלע בסדרה 29.5 נקודות בממוצע למשחק. בתואר ה-MVP של העונה הסדירה זכה לראשונה בוב מקאדו מהבאפלו ברייבס, שהיה מלך הסלים של ה-NBA עם 34.5 נקודות בממוצע למשחק, והוביל את קבוצתו למאזן 49-33, השלישי בטיבו בליגה.

עונת 1975/1976 היא העונה ה-30 של ליגת ה-NBA. העונה הסתיימה עם זכייתה ה-13 של בוסטון סלטיקס בתואר האליפות, לאחר שבסדרת הגמר ניצחה את פיניקס סאנס בתוצאה 4-2. שחקן הסלטיקס ג'ו ג'ו וייט זכה בתואר ה-MVP של סדרת הגמר. המשחק החמישי בסדרת הגמר נחשב בעיני רבים כאחד ממשחקי ה-NBA הטובים אי פעם, כאשר הסלטיקס גברו על הסאנס בתוצאה 128-126 לאחר שלוש הארכות. בתואר ה-MVP של העונה הסדירה זכה כרים עבדול-ג'באר מלוס אנג'לס לייקרס בפעם הרביעית בקריירה. בעונה זו נכנס לארי או'בריין לתפקידו כנציב ליגת ה-NBA (קומישינר) כמחליפו של ג'יי. וולטר קנדי.

עונת 1976/1977 היא העונה ה-31 של ליגת ה-NBA. העונה הסתיימה עם זכייתה היחידה של פורטלנד טרייל בלייזרס בתואר האליפות, לאחר שבסדרת הגמר ניצחה את פילדלפיה 76' בתוצאה 4–2. ביל וולטון זכה בתואר ה-MVP של סדרת הגמר לאחר שהעמיד במהלך הסדרה ממוצעים של 18.5 נקודות, 19.0 ריבאונדים ו-3.7 חסימות למשחק. בתואר ה-MVP של העונה הסדירה זכה כרים עבדול-ג'באר מלוס אנג'לס לייקרס בפעם השנייה ברציפות והחמישית בקריירה.

עונת 1977/1978 היא העונה ה-32 של ליגת ה-NBA. העונה הסתיימה עם זכייתה היחידה של וושינגטון בולטס בתואר האליפות, לאחר שבסדרת הגמר ניצחה את סיאטל סופרסוניקס בתוצאה 4-3. וס אנסלד זכה בתואר ה-MVP של סדרת הגמר, למרות שהעמיד במהלך הסדרה ממוצעים צנועים של 9.0 נקודות ו-11.7 ריבאונדים למשחק. בתואר ה-MVP של העונה הסדירה זכה לראשונה ביל וולטון מפורטלנד טרייל בלייזרס, על אף שנפצע לאחר 60 משחקים ונאלץ להחמיץ את המשך העונה ואת משחקי הפלייאוף. במשחקים בהם השתתף, רשם וולטון ממוצעים של 18.9 נקודות ו-13.2 ריבאונדים למשחק והוביל את קבוצתו למאזן 50-10, אחר לאחר פציעתו התדרדרה פורטלנד למאזן 58-24 והודחה כבר בשלב השני בפלייאוף, כשהפסידה לסיאטל סופרסוניקס בתוצאה 4-2.