אריק המנצח

אריק המנצח
Erik Segersäll
לידה	945
פטירה	995 (בגיל 50 בערך); גמלה אופסלה, שוודיה
מדינה	שוודיה
מקום קבורה	אופסלה העתיקה, שוודיה
בת זוג	סיגריד
שושלת מונסו
	970–995; (כ־25 שנים)
	אולוף סקטקונונג ←

מאת ויקיפדיה, אך משופר ויזואלית

אריק המנצח (בנורדית עתיקה: Eiríkr inn sigrsæli, בשוודית מודרנית: Erik Segersäll;‏ 945? – 995 בערך) היה מלך שוודיה הראשון, שמלך משנת 970 בערך ועד מותו. מעט ידוע על אודותיו וקיימת מחלוקת אם ניתן להגדירו כמלך שוודיה. בנו, אולוף סקטקונונג, היה השליט הראשון שתועד כמי שהתקבל הן על ידי הסוויונים שישבו סביב לאגם מלארן, והן על ידי הגותים שישבו סביב אגם וטרן.

לעיתים קרוי אריק המנצח בשם "אריק החמישי" או "אריק השישי", כינויים שהם המצאות מודרניות המבוססות על ספירה לאחור מאריק הארבעה עשר (מלך בשנים 1568-1560), שאימץ את מספרו המלכותי על פי היסטוריה מיתולוגית של שוודיה. קיומם או אי קיומם של מלכים שוודים בשם אריק לפני אריק המנצח, שנוי במחלוקת, כשכמה היסטוריונים טוענים שהיו כמה מלכים בשם אריק שקדמו לו ואחרים מפקפקים בקיומם של מלכים אלו ובמהימנות המקורות שקיומם מתבסס עליהם. גם רשימת המלכים ששמם אריק ושמלכו אחרי אריק המנצח, מורכבת, והמספור של המלכים בשם זה בעייתי.

גלה עוד נושאים הקשורים לאריק המנצח

ממלכתו של אריק

הטריטוריה המקורית של אריק השתרעה על פני חבל אופלנד וסביבותיו. הכינוי "המנצח" ניתן לו לאחר התבוסה שהוא הנחיל לשודדים ויקינגים שהגיעו מדרום בקרב פיריסווליר, בקרבת אופסלה. הדיווחים על פיהם יריבו של אריק בקרב זה היה סטיביורן החזק, בנו של אולוף, אחיו של אריק, מהווים מיתוס.

היקפה של ממלכתו של אריק לא ידוע. בנוסף למרכז השטח של השוודים סביב לאגם מלארן, ייתכן שהיא השתרעה עד לחוף הים הבלטי דרומה עד למחוז בלקיניה. על פי אדם מברמן הוא שלט לזמן קצר גם על דנמרק, לאחר שהביס את סוון "זקן המזלג".

על פי הטקסט האיסלנדי, "ספר הארץ השטוחה" (Flateyjarbók), הצלחתו של אריק אירעה בעקבות הברית שהוא כרת עם האיכרים החופשיים כנגד מעמד האצילים וברור מהממצאים הארכאולוגיים שההשפעה של אלה האחרונים ירדה במהלך החלק האחרון של המאה ה-10. ככל הנראה היה אריק זה שהנהיג את השיטה המפורסמת שהייתה נהוגה בסקנדינביה במהלך ימי הביניים של גיוס כללי.

אריק ייסד ככל הנראה את העיר זיגטונה, שקיימת עד היום ובה נטבעו המטבעות השוודים הראשונים עם דמותו של בנו ויורשו, אולוף סקטקונונג.

גלה עוד נושאים הקשורים לממלכתו של אריק

הסאגות

אריק המנצח מופיע במספר סאגות נורדיות, סיפורים היסטוריים שבכל זאת קיים בהם שיעור ניכר של עובדות בדויות. בכמה סיפורים הוא מתואר כבנו של ביורן אריקסון ומסופר שהוא מלך יחד עם אחיו אולוף. נטען שהוא נשא לאישה את סיגריד "היהירה", הידועה לשמצה (וככל הנראה הדמיוניות), בתו של ראש השבט הוויקינגי האגדתי, סקגול טוסטה, ומאוחר יותר התגרש ממנה והעניק לה את יטאלנד כפיף. על פי "הסאגה של אדמונד" הוא נשא לאישה מלכה חדשה, אוד, בתו של הוקון זיגרודסון, שליט נורווגיה.

עוד לפני כן מת אחיו אולוף ובמקומו מונה שליט-שותף חדש, אך השוודים סירבו לקבל את אחינו קל הדעת, סטירביורן החזק, כשליט-שותף. לסטירבויורן ניתנו 60 ספינות גדולות על ידי אריק והוא הפליג בהן כדי לחיות כוויקינג. הוא היה לשליט יומסבורג ובעל ברית וגיסו של האראלד הראשון, מלך דנמרק. סטירבויורן שב לשוודיה עם צבא, למרות שהאראלד והכוחות הדניים נסוגו. אריק ניצח בקרב פיריסווליר, על פי "סיפורו של סטירביורן האלוף" (Styrbjarnar þáttr Svíakappa), לאחר שהקריב קורבן לאל אודין.

גלה עוד נושאים הקשורים להסאגות

אדם מברמן

הכרוניקן הכנסייתי הגרמני, אדם מברמן (שנת 1075 לערך), מספק את התיאור העתיק ביותר עודות אריק ותיאוריו שונים באופן משמעותי מהסאגות. כדוברו של סוון השני, מלך דנמרק שמלך בתקופתו, הוא מסתמך על דבריו בכרוניקות שלו. אדם השמיט את התיאור על קרב פריסווליר, אך סיפר על כך שאריק קיבץ צבא גדול ופלש לדנמרק כנגד סוון הראשון. הסיבה המידית למתקפה זו לא תוארה על ידי אדם. אף על פי כן, היה לכך קשר לברית בין אריק לבין מיישקו הראשון, שליט פולין, שנתן לאריק את בתו, סיגריד, לשאת אותה לאישה. כמה קרבות התנהלו בים והסתיימו בכך שהכוחות הדנים, שהותקפו מכוון אחר על ידי הסלאבים, חוסלו לחלוטין. לאחר ניצחונו, משל אריק בדנמרק, וסוון נאלץ להימלט, בתחילה לנורווגיה, לאחר מכן לאנגליה ולבסוף לסקוטלנד שמלכה העניק לו מקלט.

על פי אדם, שלטונו של אריק בדנמרק התרחש באותה תקופה בה אירעה פעילות הולכת וגוברת של הוויקינגים בצפון גרמניה. צי של ספינות שוודיות ודניות הפליג במעלה נהר האלבה ונחת בשטדה שבסקסוניה. צבא סקסוני התעמת עם הפולשים אך נחל תבוסה קשה. כמה נכבדים סקסונים נשבו והובאו לספינות בעוד הוויקינגים מחריבים את המחוז מבלי להיתקל בהתנגדות. אחד השבויים, המרגרייב זיגפריד, הצליח להימלט בחסות החשיכה בסיועו של דייג. הוויקינגים הזועמים הטילו מומים בשבויים הנותרים והשליכו אותם ליבשה. אף על פי כן, המרגרייב זיגפריד וברנרד, דוכס סקסוניה, קיבצו עד מהרה צבא חדש והביסו את הוויקינגים שחנו בשטדה. כוח ויקינגי אחר נלכד בביצה והושמד על ידי הגרמנים שרדפו אחריו.

אדם מברמן מתאר את אריק כעובד אלילים וכמי שבתחילה היה עוין לדת הנוצרית. אף על פי כן, מספר מיסיונים פעלו בתקופת מלכותו, הן זרים והן כאלה שהשתייכו למשפחות הנורדיות שהמירו אז את דתם. ביניהם היה אודינקר הזקן שהטיף בפין, זילנד, סקונה ושוודיה. בסופו של דבר, הוטבל אריק לנצרות כשהיה בדנמרק, ככל הנראה המלך השוודי הראשון שעשה כן. בזכות האירוע החשוב הזה, הותר למיסיונים לעבור מדנמרק לשוודיה, שם הם "פעלו באומץ בשמו של האל". לאחר זמן מה שכח אריק את אמונתו הנוצרית ושב לדת אבותיו. לאחר מותו של אריק המנצח, שב סוון הראשון מגלותו ומלך מחדש על דנמרק. יותר מכך, הוא נשא לאישה את אלמנתו של אריק, אמו של יורשו, אולוף סקטקונונג. כך נוצרה ברית בין בתי המלוכה של שוודיה ודנמרק.

נראה שעל פי דיווחו של אדם מברמן מתוארך מותו של אריק לזמן כלשהו בין שנת 992 (שנת עלייתו לשלטון של בעל בריתו, בולסלאב הראשון, דוכס פולין) לבין שנת 995 (השנה בה החלו להופיע מטבעות על שם בנו ויורשו אולוף). סתירות אלו בין אדם מברמן לבין מקורות אחרים, הובילו למגוון של פרשנויות בקרב ההיסטוריונים השוודים, בעיקר בנוגע לנישואיו של אריק. על הפרטים על כיבוש דנמרק הוטל ספק, מאחר שאין להם תימוכין ממקורות אחרים. עדיין, ההשוואה בין כתביו של אדם מברמן לבין הסאגות, מראה שאריק המנצח הותיר את חותמו על הזיכרון הקולקטיבי כאיש מלחמה וכשליט מוצלח.