בד סאטן

ישנם שלושה בדי סאטן עיקריים: סאטן משי, סאטן סינתטי וסאטן כותנה. סאטן הכותנה משמש בעיקר למצעים, בד המשי הוא הבד המהודר ביותר ומשמש לשמלות ערב, ואילו הסאטן הסינתטי יותר זול ומשמש גם הוא לשמלות.^[1]

המארג נוצר בדרך כלל בבד משי, אך לעיתים מכינים אותו מחומרים אחרים כמו פוליאסטר, אצטט, ניילון, כותנה וכדומה.^[2] כדי שהבד ייחשב אמיתי על הבד להיות ארוג מלפחות ארבעה חוטים שיעלו על פני השטח של הבד, כמו ״יצופו״ מעל לחוט אשר פועל בניצב אליהם.

חוטים אלו, בחלקם העליון נקראים גדילי עיוות ויש להם צורה אנכית, ואילו בתחתית נקראים גדיל ערב והם פועלים בצורה אופקית.

תהליך זה של אריגת הבד נקרא הצפה, והוא מאפשר לחלקים גדולים של חוט לשקף את האור אשר יוצר הברקה.

בדים מסוג מארג זה יכולים להשתנות במרקמם ומראם בהתאם לסוג החוט אשר משתמשים בו לשינוי בסוג האריגה. לדוגמה, שימוש בתערובת משי וזוהרית נראות ״דוכסית״ או satinet חומר דק אשר בדרך כלל עשוי מחומרים סינתטיים או כותנה.

בימי הביניים הסאטן היה עשוי 100% בד משי. השימוש בבד זה היה יקר מאוד ונעשה רק על ידי בני המעמד הגבוה ביותר.

שמו של הסאטן נובע מהעיר הסינית צ'ואנג'ואו ששמה בערבית בתקופת ימי הביניים היה זייתון (زيتون), כלומר "זיתים", בשל מין של עץ (Vernicia fordii) שנשתל בעיר בכמויות, ושפירותיו המכילים שמן הזכירו לערבים את עץ הזית. באותה תקופה עיר זאת הייתה עיר נמל גדולה מאוד שסחרה בעיקרה בבד המשי ומשם הוא הגיע לאירופה.^[2]

בדים אלה משמשים למגוון רחב של מוצרים אך השימוש הנפוץ ביותר הוא שמלות, מצעים, הלבשה תחתונה וכדומה.

אריגת סאטן, בזכות בנייתה המיוחדת הופכת את הבד לחלק ועמיד מאוד אשר סיכוייו להתכווץ קטנים מאוד אם יטופלו בצורה הנכונה ובנוסף לכך הבד נוגד קמטים.^[2]