הורידו את כלי העזר שלנו

בוסתנאי בן חנינאי

מאת ויקיפדיה, אך משופר ויזואלית

בוסתנאי בן חנינאי (618670), היה ראש הגולה בבבל, שקורות חייו עטופים באגדה.

נסיבות לידתו

מסופר שמלך פרסי השמיד את כל צאצאי בית דוד, ובהם חנינאי, אביו של בוסתנאי.

לילה אחד חלם המלך שהוא מהלך בבוסתן וכורת את העצים בו. כאשר הניף את הגרזן על העץ האחרון, הופיע זקן "אדמוני יפה עיניים", חטף ממנו את הגרזן והשתמש בו להכות במצחו של המלך ולפצוע אותו. לאחר דו-שיח ארוך של תוכחה, הבטיח המלך לזקן שלא יפגע, ואפילו ישמור, על השורש האחרון שנותר.

המלך התעורר מבועת מהחלום, ונבהל עוד יותר כשמצא עצמו בשלולית של דם. הוא ביקש לשמוע פתרון לחזיון הלילה המבעית, ושלח את כל חכמיו למצוא לו פותר.

את ההסבר סיפק לו בסופו של דבר חכם יהודי, חמיו של חנינאי, שחלם את אותו חלום ואת פתרונו.

לפי פתרונו, הזקן היה דוד המלך אשר הזהיר את מלך פרס מפני מה שיקרה לו אם ינסה להשמיד את כל משפחתו, שנותר בה נצר אחרון.

המלך התרשם ושלח את היהודי לבדוק האם אחת מנשות צאצאי בית דוד בהיריון, והאם אפשר שייוותר משהו מזרעו ובכך יקיים את הבטחתו לדוד. ואכן התברר שאשתו של חנינאי, בתו של היהודי פותר החלום, הרתה. המלך קיים הבטחתו והותיר לפליטה את הילד, צאצא אחרון לבית דוד. שמו נקרא בוסתנאי, על שם הבוסתן שראה השליט בחלומו.


תקופת חייו של הרב בוסתנאי בן חנינאי על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן


גלה עוד נושאים הקשורים לנסיבות לידתו

ממלכת פרס

ממלכת פרס

ממלכת פרס היא ישות תרבותית עתיקת יומין, ששורשיה נטועים בעת העתיקה ובגלגולה המודרני היא מוכרת בשם איראן. במהלך הדורות ידע אזור זה כובשים רבים ותרבויות רבות התחלפו בו זו אחר זו. הכובשים השונים של אזור פרס נחשבים כחלק מהיסטוריית תרבותם בעיקר בשל העובדה שרבים מהם דיברו בשפה הפרסית.

דוד

דוד

דָּוִד, דָּוִד בֶּן יִשַׁי או דָּוִד הַמֶּלֶךְ הוא דמות מקראית, מלכהּ השני של ממלכת ישראל המאוחדת, ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן בית המקדש הראשון. התיאורים התנ"כיים השונים, מייחסים לדוד כיבוש חבלי ארץ נרחבים בצפון ארץ ישראל ובמערבה.

בוסתן

בוסתן

בּּוּסְתָּן הוא גן-חקלאי ליד הבית אשר כולל בתוכו עצי פרי, שתילי ירקות ושיחי תבלינים. מקור המילה בפרסית (بوستان), שם פירושה: מקום של ריח. השימוש במילה החל ככל הנראה בתקופת האימפריה המוסלמית והוא מקביל לשימוש במילים 'גן' ו'פרדס' במקורות היהודיים. הבוסתן נבנה לרוב בקרבת מקור מים, ולכן הוא נפוץ במזרח התיכון שמאופיין במיעוט של גשמים.

דם

דם

דם הוא נוזל המכיל פלזמה (55%) ותאים (45%) גופיפים שונים, תאי דם, הורמונים ועוד. במקומות רבים יש התייחסות לדם כאל רקמה, כגון: "רקמת הדם" היות שהדם, כמו כל רקמה, בנוי מתאים בעלי תפקוד זהה. ההבדל העיקרי בין רקמת הדם לרקמות אחרות היא העובדה שתאים אלו אינם מחוברים זה לזה אלא רק סמוכים לתאים אחרים מאותו סוג במהלך שיוטם בכלי הדם. הדם הוא אחד החומרים החשובים ביותר בגוף.

בית דוד

בית דוד

בית דוד הייתה שושלת מלוכה יהודית שתחילתה, על פי המסורת, במלך המקראי דוד. כל מלכי יהודה, למעט עתליה, השתייכו אליו.

חוכמתו

עוד כילד ניכר בוסתנאי בחוכמתו ומונה רשמית לראש הגולה, אך את מקומו בפועל מילא עד התבגרותו חכם יהודי אחר. הנסיבות שבהן הרשים בוסתנאי את המלך מתוארות ב"אוצר מדרשים" של אייזנשטיין:

"ויגמל בוסתנאי ויגדל וילמד תורה ומשנה ותלמוד, הלכה וחכמה ותבונה, ויוגד למלך ויתאב לראותו ויצו להביאו אליו... ויעמוד לפני המלך מאז עד עת ערב ולא נענע ראשו ולא הסיע רגלו, ויבא זבוב ויעמוד על רקתו ויך אותו וינשכהו ולא הבריחו ויטף דמו לפני המלך... ויאמר לו המלך: למה לא הברחתו מעל פניך? וישיבהו: מוסר זה ירשנו מאבותינו כי מעת הורדנו מכתר מלכותנו וחויבנו לעמוד בהיכלי מלך, לא לדבר ולא לצחוק ולא להרים יד בפניהם".

בהגיעו לגיל 16 כבשו הערבים את בגדאד. בוסתנאי התייצב לפני הח'ליף עומר, וזה אישר את עלייתו לכס ראש הגולה.

גלה עוד נושאים הקשורים לחוכמתו

אוצר מדרשים

אוצר מדרשים

'אוצר מדרשים', בשמו המלא 'אוצר מדרשים בית עקד למאתים מדרשים קטנים אגדות ומעשיות', הוא לקט מדרשים קטנים שליקט וערך יהודה דוד איזנשטיין, ויצא לאור בשנת תרע"ה (1915) בהוצאת המחבר. הקובץ מחולק לשני חלקים, והוא מכיל מדרשים קטנים, רקע למדרשים ארוכים וכן מדרשים מלוקטים מדברי רש"י בפירושו לגמרא ומהתוספות.

יהודה דוד אייזנשטיין

יהודה דוד אייזנשטיין

יהודה דוד אייזנשטיין, היה סופר, עורך ומוציא לאור יהודי; נודע בכינוי "בעל האוצרות".

בגדאד

בגדאד

בגדאד היא בירת עיראק ואחת הערים הגדולות במזרח התיכון.

ח'ליפה

ח'ליפה

ח'ליפה הוא כינויו – או תוארו – של המנהיג האסלאמי של ה"אֻמָּה" (أمة), היא אומת האסלאם. פירושו בערבית "מחליף" או "יורש", כלומר ממלא המקום, או מחליפו של הנביא מוחמד. לעיתים קרובות הח'ליפה נקרא "אַמיר אל-מוּאְמינין", "מנהיג המאמינים" או "שליט המאמינים". מאז התפרקות האימפריה העות'מאנית ב-1924, לא היה עוד אדם שכונה בתואר זה. הח'ליפה הוא בעל סמכות ההנהגה הרוחנית והחומרית על כל המוסלמים, כפי שהיה בזמנו של מוחמד, אך הוא אינו מתקרא נביא, מכיוון שמוחמד נחשב כנביא האחרון באסלאם. בעברית מקובל גם התעתיק (השגוי) "הח'ליף".

עומר בן אל-ח'טאב

עומר בן אל-ח'טאב

עֻמַר בִן אלְחַ'טַּאב היה הח'ליפה השני, שלט בשנים 644-634. עלה לשלטון לאחר מותו של אבו בכר. קברו נמצא במסגד הנביא באל-מדינה.

אשתו הנסיכה וצאצאיה

כשראה הח'ליף עלי בן אבי טאלב שבוסתנאי בן 35 ועדיין לא התחתן, נתן לו את בתו השבויה של המלך הסאסאני ח'וסרו השני, איזדדואר, שהייתה שבויה בידי המוסלמים. (לפי מקורות אחרים היא הייתה בתו של יזדגרד השלישי ושמה היה דארא). נולדו לו שני ילדים מנשים יהודיות ושלושה בנים מהנסיכה הגיורת.

משמת בוסתנאי התפרסם הסכסוך על הירושה ועל מעמד בני הנסיכה. בני איזדדואר טענו שהם יורשים שווים לאחיהם, ואילו בני היהודיות טענו שבניה של איזדדואר הם עבדים בני שפחה - חלק מהרכוש שבני היהודיות יורשים מאביהם בוסתנאי. בסופו של דבר קיבלו האחרונים שוויון זכויות גמור.

בדורות הבאים, באו מיוצאי חלציהם כמה ראשי גולה בבבל ובספרד (ביניהם רבי שמואל הנגיד), ואף כמה עשרות גאונים (ביניהם רב עמרם גאון) במקומות שונים בתפוצה היהודית (ארץ ישראל, סורא, פומבדיתא, מחסיא, ספרד, רומא העתיקה, וקירואן שבתוניסיה), רבנו גרשום מאור הגולה, וכן כמה מחכמי ישראל בדורות המאוחרים יותר, כגון מהר"ל מפראג, רבי שמשון מאוסטרופולי, רבי פנחס מקוריץ (מגדולי תלמידי הבעל שם טוב), ותלמידו רבי יעקב שמשון משיפיטובקה.[דרוש מקור]

שילוב זה התאפשר עקב כך שהגאונים, וביניהם רב פלטוי בן אביי ורב נטרונאי בן הילאי, אשר כיהנו במקביל כגאוני ישיבת פומבדיתא וישיבת סורא (בהתאמה), בתשובתם המשותפת אל קהילת יהדות ספרד בראשות רב אלעזר אלוף דמן אספמיה, הניחו שאדם כבוסתנאי לא היה בא על שפחה מבלי לשחררה קודם לכן, ולשאת אותה בהיתר. מקרה זה הפך לתקדים הלכתי שנעשה בו שימוש בדיון על הכלל: "אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות", ולמסקנות יש חשיבות הלכתית עד ימינו בעניין משמעותם של נישואים אזרחיים.[דרוש מקור]

גלה עוד נושאים הקשורים לאשתו הנסיכה וצאצאיה

עלי בן אבי טאלב

עלי בן אבי טאלב

עלי בן אבי טאלב היה בן דודו וחתנו של מוחמד דרך בתו פאטמה, ומראשוני המוסלמים.

האימפריה הסאסאנית

האימפריה הסאסאנית

האימפריה הסאסאנית (224–651) הייתה האימפריה הפרסית הקדם-אסלאמית האחרונה.

ח'וסרו השני

ח'וסרו השני

ח'וסרו השני, לעיתים קרוי במקורות קלאסיים "פרויז", היה המלך העשרים ושניים באימפריה הסאסאנית הפרסית, שמלך משנת 590 עד שנת 628 לספירה. הוא היה בנו של הורמיז הרביעי ונכדו של ח'וסרו הראשון.

איזדדואר

איזדדואר

אִיזְדָדוּאַר, היא בתו של מלך הסאסאנים, שהייתה שבויה בידי המוסלמים. היא ניתנה על ידי הח'ליף עלי בן אבי טאלב לראש הגולה בבבל - בוסתנאי בן חנינאי, אשר גייר אותה ונשא אותה לאשה. בין צאצאיה לצאצאי שתי נשותיו האחרות של בוסתנאי היו מחלוקות על ראשות הגולה. הפולמוס סביב מעמדם ההלכתי של בני איזדדואר נמשך זמן רב, וגאוני בבל נדרשו לעסוק בפרשה זו פעמים רבות. בדרך כלל נטו גאוני בבל לראות בצאצאיה יהודים כשרים ולא בני שפחה ובסופו של דבר קיבלו צאצאי איזדדואר שוויון זכויות גמור, ואף בא מיוצאי חלציהם ראש גולה.

יזדגרד השלישי

יזדגרד השלישי

יזדגרד השלישי היה המלך העשרים ותשעה והאחרון של האימפריה הסאסאנית, נכדו של השליט הסאסאני כוסרו פרוויז. הוא עלה לכס המלוכה של אימפריה מפוררת ומוכה, ביום 16 ביוני 632, לאחר שמאבק פנימי במשפחת המלוכה הותיר אותו כיורש עצר.

בבל

בבל

בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה. שרידי העיר נמצאים בעיראק, כ־110 קילומטר מדרום לבגדאד. מהעיר בבל צמחה האימפריה הבבלית ששלטה בשיאה בכל מסופוטמיה ובאזורים רחבים בסהר הפורה. העיר עצמה נבנתה על הפרת, שחילק אותה לשני חלקים שווים.

ספרד

ספרד

סְפָרַד או ממלכת ספרד (בספרדית: Reino de España, תעתיק: "ריינו דה אספניה") היא מדינה בדרום מערב אירופה ושטחה נפרש על פני מרבית שטחו של חצי האי האיברי, אותו היא חולקת עם פורטוגל, אנדורה והטריטוריה הבריטית גיברלטר.

גאונים

גאונים

גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים. הגאונים היו הסמכות ההלכתית העליונה, לא רק בבבל אלא בכל ישראל. הגאונים עסקו בפירוש התלמוד כפי שקיבלו אותו מהסבוראים, והתמקדו בהנחלתו לעם כך שישפיע על כל תחומי החיים.

ארץ ישראל

ארץ ישראל

ארץ ישראל היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה. אדמת ארץ ישראל הוא מינוח המתייחס לשטח בו נחלו שנים עשר שבטי ישראל משני עברי הירדן. ארץ ישראל המערבית חופפת בקירוב לחלק המערבי של פלשתינה-א"י המנדטורית. ארץ ישראל ממזרח לנהר הירדן בה נחלו שניים וחצי השבטים ובכללה הגולן מכונה בשם עבר הירדן המזרחי. ב-1921 הוציאה בריטניה את רובו הגדול של עבר הירדן המזרחי מתחום ארץ-ישראל (פלשתינה), וייסדה בו את אמירות עבר הירדן לימים מדינת ירדן. שטחי רמת הגולן נכבשו על ידי מדינת ישראל מסוריה, במלחמת ששת הימים.

סורא

סורא

סורא הייתה עיר בדרום בבל, אשר הייתה ממוקמת ממערב לפרת. בסורא פעלה ישיבת סורא, שהייתה מרכז תורה חשוב ביותר. אדמות הסביבה של סורא התפרסמו בגידוליהם, בעיקר כרמים, שדות חיטה ושעורה ומטעי פירות. יש הסוברים שסורא והעיר מחסיה הם שמות שונים לאותה העיר.

פומבדיתא

פומבדיתא

פּוּמְבֶּדִיתָּא הייתה עיר בבבל, על חופו המזרחי של הפרת, ליד מוצא תעלה גדולה שחיברה בינו ובין החידקל. פירוש השם בארמית "פומא בדיתא" לאמור "פי התעלה". העיר המודרנית פלוג'ה (الفلوجة) ניצבת על חורבותיה של העיר.

קירואן (מחוז)

קירואן (מחוז)

מחוז קירואן הוא אחד מ-24 מחוזות תוניסיה. המחוז שוכן בצפון מרכזה של תוניסיה ובירתו בעיר קירואן. הוא הוקם ב-21 ביוני 1956, והוא משתרע על פני שטח של 6,712 קמ"ר, שהם כ-4.1% משטח המדינה.

נוסח שונה

בספר הכרונולוגי סדר עולם זוטא (פרק י') שחובר באמצע תקופת הגאונים וזמן חיבורו קודם לכל הנוסחאות של הסיפור על בוסתנאי, סיפור זה מובא לא על בוסתנאי, כי אם על מר זוטרא, ראש הגולה. ולא מלך פרס היה זה שרצה להשמיד את זרע בית ריש גלותא, כי אם סבו של הילד - רב חנינא ריש מתיבתא (ראש הישיבה), שנקלע לסכסוך עם חתנו מר הונא ריש גלותא. מר הונא שהיה בעל סמכויות שלטוניות, פקד להעניש קשות את חמיו, כאשר הוא הובא לפניו, הושיבו כל הלילה כלוא בשערי העיר, ולמחרת גילחו את כל שערות זקנו ולא נתנו לו אכסניה ללינה. ריש המתיבתא הלך לבית הכנסת הגדול שבעיר, בכה כל הלילה, מילא ספל בדמעותיו ושתה אותו. אז נפל מוות בבית ריש גלותא וכולם מתו בזה אחר זה עד שרב חנינא חלם את אותו החלום בדבר הבוסתן שהוא עוקר את עציו, ודוד המלך מציל ממנו את העץ האחרון על ידי הכאת גרזן. מאותה הכאה התעקמו פני רב חנינא לאחור ולא יכל ליישרם. בבוקר הוא בירר מי נשאר מבית ריש גלותא, נודע לו כי רק בתו אשת ריש גלותא נושאת אצלה את הילד העתידי, הלך ושמר עליה עד שבלילות ישן בפתח הבית בגשם ובחום. וכשנולד בנו של הריש גלותא רק אז התיישרו פניו, הוא גדלו וחינכו עד שגדל להיות ריש גלותא הבא. לגרסה זו יש הסבר שונה מדוע חותמים בית דוד זבוב בחותמם. לפני שמר זוטרא גדל ויכול היה לקחת על עצמו את המשרה, ניצל אחד מחתני ריש גלותא את המצב ושילם שוחד למלך כדי להתמנות הריש גלותא, סופו היה שנכנס לו זבוב בחוטמו וקרקר שם עד שמת (בדומה ליתושו של טיטוס). כך ניצלה משרת ריש גלותא מנפילה בידי זרים שאינם מגזע דוד המלך.

גלה עוד נושאים הקשורים לנוסח שונה

סדר עולם זוטא

סדר עולם זוטא

סדר עולם זוטא הוא חיבור העוסק בכרונולוגיה יהודית. החיבור נקרא "זוטא" (קטן) כדי להבדיל אותו מהספר סדר עולם רבה. חיבור זה מבוסס על "סדר עולם רבה", ובמידה מסוימת הוא משלים וממשיך את הכרונולוגיה המופיעה בסדר עולם רבה.

מר זוטרא, ראש הגולה

מר זוטרא, ראש הגולה

מר זוטרא, שידוע כמר זוטרא השני, היה ראש הגולה בבבל, בסופה של תקופת האמוראים ובפתחה של תקופת הסבוראים. נצר יחיד למשפחת ראש הגולה, המיוחסת לדוד המלך. נולד לאחר מות אביו, רב הונא מר בר רב כהנא, וסבו גידל אותו. מר זוטרא נודע כמי שמרד במלך הסאסאני קבאד הראשון והקים שלטון עצמאי בעיר מחוזא ובסביבותיה למשך שבע שנים. בסופו של דבר המרד דוכא, מר זוטרא הוצא להורג בשנת ד'רס"ב (502) ומשרת ראש הגולה בוטלה לתקופה מסוימת.

רב חנינא

רב חנינא

רב חנינא היה אמורא בדור השני והשלישי לאמוראי ארץ ישראל, תלמידו של רבי ינאי ורבי יוחנן, ואחיו של האמורא המפורסם רב אושעיא. יש משערים כי מדובר בעצם על רבי חנינא בר חמה על סמך הופעת אחיו בתיאור ״רבי אושעיה בר רבי חמה״.

ייצוגיו בתרבות והנצחה

בוסתנאי הוא הגיבור המרכזי ברומן היסטורי הנושא את שמו ונכתב על ידי הרב הסופר מאיר להמן במאה ה-19[1], המזהה את המלך הפרסי עם קוזרוי השני.

על שמו נקראו רחובות בערי ישראל, וכתב העת העברי בוסתנאי.

גלה עוד נושאים הקשורים לייצוגיו בתרבות והנצחה

קטמון

קטמון

קטמון היא שכונה בדרום-מרכז ירושלים. בקרב ירושלמים מקובל גם לכנותה קטמון הישנה, להבדילה מרצף שכונות הלוויין שלה "הקטמונים" שנבנו בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 מדרום-מערב לקטמון ההיסטורית. בתיה הראשונים של השכונה הוקמו סמוך למנזר סן סימון, והיא נבדלת מן "הקטמונים" היסטורית, אדריכלית וסוציו-אקונומית.

ירושלים

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר הגדולה ביותר בישראל בגודל האוכלוסייה. נכון ל-2023, מתגוררים בה כ-980 אלף תושבים. בירושלים שוכנים מוסדות הממשל של ישראל: הכנסת, בית המשפט העליון, משכן הנשיא, בית ראש הממשלה, המטה הארצי של המשטרה ורוב משרדי הממשלה. ירושלים שוכנת בהרי יהודה, על קו פרשת המים הארצי של ארץ ישראל, בין הים התיכון וים המלח, ברום של 570 עד 857 מטר מעל פני הים.

נווה צדק

נווה צדק

נווה צדק היא השכונה היהודית הרשמית הראשונה מחוץ לתוואי חומות העיר יפו. השכונה נוסדה ב-1887, כמה שנים לאחר שחומות יפו נהרסו.

רומן היסטורי

רומן היסטורי

רומן היסטורי הוא רומן, שעלילתו מתרחשת בתקופה שקדמה לזמן חיבורו. לעיתים עומדים אירועים היסטוריים ידועים במוקד העלילה, שגיבוריה הראשיים הם דמויות היסטוריות ממשיות. במקרים אחרים הדמויות בדיוניות, והמאורעות ההיסטוריים עומדים ברקע העלילה. יש רומנים היסטוריים שבהם נעשה מאמץ לדייק ככל האפשר בעובדות ההיסטוריות, אך סופרים אחרים מעדיפים לוותר על הדיוק ההיסטורי לטובת מטרות אמנותיות.

מאיר להמן

מאיר להמן

הרב ד"ר מאיר [מרקוס] להמן היה רב אורתודוקסי גרמני, פובליציסט וסופר נוער. בספריו התמקד במיוחד בקורות החיים היהודיים באירופה מראשית ימי הביניים.

שמות רחובות בישראל

שמות רחובות בישראל

שמות הרחובות ביישובי ישראל נקבעים על ידי ועדת השמות העירונית. לאופן קביעת שמות הרחובות מאפיינים דומים בערים שונות בישראל. קיימים שמות רחובות ייחודיים ויוצאי דופן רבים.

בוסתנאי (כתב עת)

בוסתנאי (כתב עת)

בוסתנאי היה שבועון שיצא לאור בין השנים 1929 עד 1939 ברחובות. היה זה ביטאונה של התאחדות האיכרים. מייסדו ועורכו הראשון היה משה סמילנסקי. כמו כן ערכו את הביטאון מרדכי ליפסון, טוביה זיסקינד מילר, פסח גינזבורג ושמואל פרלמן.

מקור: "בוסתנאי בן חנינאי", ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית, (2023, March 13th), https://he.wikipedia.org/wiki/בוסתנאי_בן_חנינאי.

נהנים מ Wikiz?

נהנים מ Wikiz?

הורידו את הפלאגין החינמי שלנו!

The content of this page is based on the Wikipedia article written by contributors..
The text is available under the Creative Commons Attribution-ShareAlike Licence & the media files are available under their respective licenses; additional terms may apply.
By using this site, you agree to the Terms of Use & Privacy Policy.
Wikipedia® is a registered trademark of the Wikimedia Foundation, Inc., a non-profit organization & is not affiliated to WikiZ.com.