הורידו את כלי העזר שלנו

בית הספר הניסויי ירושלים

מאת ויקיפדיה, אך משופר ויזואלית
בית הספר הניסויי ירושלים
הכניסה לבית הספר
הכניסה לבית הספר
בית ספר
מוטו הלמידה מצויה בכל עשייה
תאריך ייסוד 1972
שכבות לימוד טרום-טרום-חובה עד כיתה י"ב
בעלי תפקידים
מנהל גילי שילה(מנהל בית הספר התיכון); בן לב קדש (מנהל חטיבת הביניים)
מנהלת עידית טבת (מנהלת בית הספר היסודי)
באחריות ירושלים
תלמידים
כ-1,000
מיקום
מיקום מרכז העיר, ירושלים
קואורדינטות 31°46′46″N 35°13′09″E / 31.779577°N 35.219085°E / 31.779577; 35.219085
home.hanisui.school
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ערך שניתן לשפר את מקורותיו
בערך זה יש מקורות, אבל ניתן וכדאי לשפר את המקורות שכבר קיימים בו.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

בית הספר הניסויי ירושלים הוא מסגרת חינוכית המיועדת לילדים מגילאי 3 ועד 18 במרכז ירושלים. בית הספר כולל בית ספר יסודי ובית ספר תיכון, אשר שוכנים במתחם משותף ומאוגדים תחת ועד מנהל אחד, שהוא גוף משותף למורים, להורים, לתלמידים ולמנהלים. לבית הספר עמותת הורים התומכת בו[1].

גלה עוד נושאים הקשורים לבית הספר הניסויי ירושלים

היסטוריה

בית הספר הוקם על ידי קבוצת הורים ואנשי חינוך בראשותו של פרופ' משה כספי, על בסיס הנחות היסוד של בתי ספר פתוחים ופרוגרסיביים בעולם. הקמת בית הספר אושרה על ידי משרד החינוך במאי 1971 והוא החל לפעול בספטמבר 1972[2]. בין המקימים היו פרופ' צבי לם, פרופ' יוסף באשי וד"ר אליעזר מרכוס שאף ניהל את בית הספר. לאורך השנים פיתח צוות בית הספר כלים חינוכיים ותוכניות שאומצו על ידי מערכת החינוך, כדוגמת עבודות גמר במקום בחינת בגרות, למידה רב-גילית, עבודה בחטיבות צעירות ועוד[3]. בשנתו הראשונה למדו בבית הספר כ-100 תלמידים והוא שכן בשכונת אוהל משה[4]. בשנת 1976 למדו בו כ-200 תלמידים ו-900 נוספים ביקשו לעבור אליו[5].

בשנת 1987 פרצה שערורייה תקשורתית לאחר שדווח בעיתונות שאחד ממורי בית הספר הביע דעה בעד סירוב לשירות בשטחים[6][7]. בשנת 1990 הוצתה מכוניתו של מנהל בית הספר מיכה שלוי לאחר שהזמין את אודי אדיב לדבר בפני התלמידים[8][9].

בית הספר הניסויי הקים בשנת 2010 בית ספר ניסויי יסודי נוסף, הניסויי ארגנטינה, בניהולה של חגית מנדלוביץ'. משנת 2011 ועד 2021 בית הספר הניסויי ארגנטינה נוהל על ידי גב' נעמי חזן. בית הספר שוכן בקריית היובל בירושלים, ופועל על פי אותה תפיסה רעיונית[10]. ב-2018 הוקמה חטיבת הביניים בבית הספר הניסויי-ארגנטינה.

באוגוסט 2018 הפגינו הורי בית הספר נגד תוכנית של עיריית ירושלים להקים 4 מתקני חנייה בגובה 17 מטר, סמוך לבית הספר[11]. בנובמבר 2018 ועדת הערר המחוזית לתכנון ולבנייה החליטה לקבל את הערר שהוגש על ידי ההורים נגד התוכנית[12].

גלה עוד נושאים הקשורים להיסטוריה

משה כספי

משה כספי

משה דב כספי היה איש חינוך ישראלי.

משרד החינוך

משרד החינוך

משרד החינוך הוא אחד ממשרדי הממשלה בישראל. המשרד אחראי על מערכת החינוך בישראל, כלומר גנים, בתי ספר, השכלה גבוהה וחינוך בלתי פורמלי.

צבי לם

צבי לם

צבי לָם היה איש חינוך ישראלי, פרופסור לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים. חתן פרס א.מ.ת במדעי החברה (2004).

יוסף באשי

יוסף באשי

יוסף באשי היה איש חינוך ישראלי.

אליעזר מרכוס

אליעזר מרכוס

אליעזר מרכוס היה ד"ר לספרות, סופר מורה ומחנך, כיהן כיושב ראש המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך, בין השנים 1989–1993

עבודת גמר תיכונית בישראל

עבודת גמר תיכונית בישראל

עבודת גמר היא משימה לימודית אישית לבחינת בגרות בתיכון בישראל, בהיקף של 5 יחידות לימוד בתחום הידע בו היא נכתבת. העבודה נכתבת על-פי כללים ודרישות מקצועיות שנקבעו על ידי הפיקוח באגף לחינוך על יסודי של משרד החינוך, בליווי של מנחה אקדמי עצמאי מומחה לנושא, ובהובלת בית הספר בו לומדים התלמידים.

בחינת בגרות (ישראל)

בחינת בגרות (ישראל)

בחינת הבגרות בישראל היא בחינה ממשלתית־ארצית מטעם משרד החינוך של ישראל, שמיועדת בעיקרה להערכת ידיעותיהם של תלמידים אינטרניים, בוגרי בית ספר תיכון ונבחנים חיצוניים במקצועות לימוד שונים.

סרבנות בישראל

סרבנות בישראל

בישראל, סרבנות היא בעיקר סירובו של חייל בצה"ל למלא פקודות חוקיות מסוימות שניתנו לו על ידי מפקדיו, ולעיתים סירוב מלא לשירות בו, כתוצאה מחוסר הסכמה עם מדיניות ממשלת ישראל, שאותה מבצע הצבא, או מתוך פציפיזם. סרבנות היא סירוב פקודה הבא ממניעים פוליטיים-אידאולוגיים. סירוב להתגייס או לבצע פקודה מסוימת ממניעי פחד, עייפות, נוחות וכדומה מוגדר כסירוב פקודה בלבד, ואינו נכלל בהגדרת סרבנות.

אודי אדיב

אודי אדיב

אהוד (אודי) אדיב הוא יהודי ישראלי ופעיל שמאל רדיקלי שהורשע בריגול למען סוריה ובחברות בתא טרור שהפעיל המודיעין הסורי. בעל תואר דוקטור למדע המדינה ומלמד בבית הספר הערבי-פלסטיני לקולנוע בנצרת.

בית ספר ניסויי

בית ספר ניסויי

בית ספר ניסויי הוא בית ספר חדשני - מוסד העוסק ברציפות ובהתמדה בחדשנות חינוכית פדגוגית וארגונית. הוא עושה זאת על ידי מיקוד וחידוד של כיווני עשייה לא שגרתיים לשיפור היעילות הארגונית, כלומר, למיצוי מיטבי של הייעוד ושל החזון הארגוני והפדגוגי. מתלוות לכך תצפיות לבדיקה שיטתית, העומדת בקריטריונים של מחקר מדעי.

ירושלים

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר הגדולה ביותר בישראל בגודל האוכלוסייה. נכון ל-2023, מתגוררים בה כ-980 אלף תושבים. בירושלים שוכנים מוסדות הממשל של ישראל: הכנסת, בית המשפט העליון, משכן הנשיא, בית ראש הממשלה, המטה הארצי של המשטרה ורוב משרדי הממשלה. ירושלים שוכנת בהרי יהודה, על קו פרשת המים הארצי של ארץ ישראל, בין הים התיכון וים המלח, ברום של 570 עד 857 מטר מעל פני הים.

עיריית ירושלים

עיריית ירושלים

עיריית ירושלים היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר ירושלים. ככל רשות מקומית, עוסקת עיריית ירושלים בעניינים מוניציפליים מסוג הסדרת שירותי חינוך, תרבות, רווחה, תשתיות, ניקיון, תברואה וכדומה. עם זאת, מעמדה המיוחד של ירושלים ומאפייניה כבירת מדינת ישראל ומושב מוסדות השלטון, כעיר מקודשת ליהדות, נצרות ואסלאם, כמוקד של סכסוך בינלאומי ומתיחויות מדיניות, וככרך בעל הרכב דמוגרפי סבוך ומפולג במיוחד – מציבים בפני עיריית ירושלים אתגרים נוספים שאין דומה להם כמעט בערים אחרות.

מבנה בית הספר

בשנת 1976 סבל בית הספר ממצוקת מקום והוא עבר בהדרגה לבניין בית הספר כי"ח שמול מרכז כלל[13].

בשנת 1987 עבר בית הספר למבנה בית הספר "ארלוזורוב" שממוקם בגבולו הצפון מערבי של גן העצמאות בירושלים, ברחוב רבי עקיבא 7. המבנה נחנך בספטמבר 1961 עבור "בית חינוך לילדי עובדים ע"ש ארלוזורוב" שהשתייך לזרם העובדים בחינוך והיה בית הספר היסודי העיקרי של אזור מרכז ירושלים ורחביה[14]. מצפון למבנה הייתה חצר גדולה לא מרוצפת, שבדרומה שטח מגודר, שנוצל כגינת ירק לתרגול מעשי בשעורי החקלאות. מדרום למבנה נבנה באמצע שנות השישים מגרש כדורסל שממזרח לו שכנה חורשת אורנים קטנה, שהופרדה בגדר מגן העצמאות השכן. באמצע שנות השישים נוסף אגף לבית הספר, מערבית למגרש הכדורסל, בו בקומה העליונה נבנה אולם ספורט מתקדם, ובקומה התחתונה חדר אוכל ומטבח, שסיפקו ארוחות צהריים לתלמידים. בית הספר "ארלוזורוב" נסגר בשנות ה-80 עם הזדקנות האוכלסייה וירידה במספר התלמידים. המתחם גם שימש את בית הספר התיכון "המסורתי" שעבר לשכונת תלפיות.

בשנת 2002 הכריזה עיריית ירושלים על פרויקט היכל המשפט שיוקם במקום מבנה בית הספר שיהרס[15]. בשנת 2008 נערכה חפירת בדיקה בחצר בית הספר לצורך הקמת הפרויקט. בחפירה נמצאו שלדים וקברים מהתקופה שהשטח היה חלק מבית הקברות ממילא[16] לאחר מאבק ממושך עבר פרויקט היכל המשפט לכניסה לעיר ובית הספר הניסויי נשאר במבנה[17].

גלה עוד נושאים הקשורים למבנה בית הספר

מרכז כלל

מרכז כלל

מרכז כלל הוא מתחם של מסחר ומשרדים בלב ירושלים הממוקם במרכז רחוב יפו, סמוך לשוק מחנה יהודה. המרכז כולל בקומותיו הראשונות מרכז מסחרי שהיווה את הניסיון הראשון להקמת מרכז קניות מקורה בירושלים, עוד בטרם נטבע בישראל המושג קניון.

גן העצמאות (ירושלים)

גן העצמאות (ירושלים)

גן העצמאות הוא פארק עירוני במרכז ירושלים, המשתרע בין רחוב המלך ג'ורג' במערב ורחוב גרשון אגרון וכיכר צרפת בדרום, רחוב הלל בצפון ורחוב מנשה בן ישראל ובית הקברות המוסלמי הישן במזרח.

רחביה

רחביה

רחביה היא שכונה בירושלים. היא משתרעת מדרום-מערב לרחוב קרן היסוד ולרחוב המלך ג'ורג', גובלת בשכונת נחלאות ושערי חסד מצפון, בשכונות טלביה וקריית שמואל מדרום, ובשכונת שערי חסד ממערב. על פי השנתון הסטטיסטי של מכון ירושלים למחקרי מדיניות ב-2016 התגוררו בשכונה 7,710 תושבים.

חקלאות

חקלאות

חקלאות היא מגוון של פעולות שמטרתן ליצור מזון, מספוא, סיבים, עורות ומוצרים נוספים, על ידי גידול צמחים ובעלי חיים או יצירה מכוונת של תנאים לגידולם, לרבות חקלאות ימית. החקלאות היא אחד מתחומי העיסוק הקדומים של האדם, והיא שכלול של פעולות איסוף מזון, ציד בעלי חיים ודיג פרימיטיבי. ההיסטוריה של החקלאות שלובה בהיסטוריה האנושית, והשינויים בחקלאות היו גורמים כבדי משקל בתמורות חברתיות שחוותה האנושות, בהן התמחות בפעילות מסוימת. התפתחות החקלאות, מראשיתה ועד ימינו, אפשרה להגדיל במידה רבה ביותר את כמות המזון העומד לרשות החברה האנושית, ובכך גם את גידול האוכלוסייה בעולם לממדיה הנוכחיים.

תלפיות

תלפיות

תַּלְפִּיּוֹת היא שכונה ירושלמית ותיקה, השוכנת בגבולה הדרום-מזרחי של העיר. השכונה התפתחה בתקופת המנדט, וכוללת אזור מגורים ירוק ופסטורלי. יחודה של תלפיות הוא בהיותה השכונה היחידה בירושלים שתוכננה כ"עיר מודרנית" בת כ-800 בתי אב עוד לפני תקופת המנדט, וכן בעמידתה רבת-השנים כשכונת סְפר בגבול העיר. בנייתה של השכונה החלה ב-1921, בתכנונו של ריכרד קאופמן כיישום של תפיסה בתכנון ערים הקרויה "עיר גנים".

בית הקברות ממילא

בית הקברות ממילא

בית הקברות ממילא הוא בית קברות מוסלמי מהתקופה הממלוכית, שלו יסודות איובים ואף קדומים יותר. הוא שוכן במרכז העיר ירושלים בצמוד לגן העצמאות וזכה בקרב המוסלמים לחשיבות מיוחדת, עד כי ההיסטוריון המוסלמי מוג'יר א-דין כתב ב-1495 כי "מי שנקבר בירושלים, במקום הנקרא זייתון אל-מלך, ייקבר, אם אפשר לומר כך, בשמים התחתונים". סביב הבעלות על המתחם התנהלו מאבקים משפטיים ואף אירועים אלימים.

פעילות חינוכית

בית הספר מתנגד לדירוגים ולכן לא עורך מבחנים ולא מחלק ציונים. תוכנית הלימודים בבית הספר אינה מוכתבת מראש, ואינה נמדדת במונחים של הספק חומר. היא נבנית בידי המורים והתלמידים כחלק מתהליכי הלמידה ומתייחסת אל הלמידה כאל תהליך ולא כאל תוצר. עם זאת, מחויב בית הספר להכנת התלמידים הבוגרים לקראת בחינות הבגרות בסוף התיכון.

התלמידים בכל הגילאים מעורבים בבחירת חלק מתוכנית הלימודים ובבחירת דרכי הלמידה. בבית הספר התיכון, התלמידים מוזמנים לבחור לעצמם תוכנית לימודים אישית. הם משפיעים על מגוון תחומים הקשורים בפעילותו הלימודית והחברתית של בית הספר, ועל בחירת תלמידים ומורים חדשים המצטרפים אליהם. בבית הספר התיכון החליף מודל החונכות את כיתות האם, וכל תלמיד בוחר את המורה שילווה אותו באופן אישי.

תוכנית הלימודים של בית הספר מדגישה את תחומי המדע, האמנות והיצירה ומוסיפה העשרה בתחומים כמו שחמט, אמנויות לחימה, מוזיקה, דרמה, איכות הסביבה ועוד[דרוש מקור].

מיקום בית הספר במרכז העיר מאפשר פיתוח תוכנית למידה סביבתית, שכוללת התייחסות הן לסביבה העירונית הקרובה והן אל בתי גידול פתוחים, שבהם מבקרים התלמידים במסגרת תוכנית הטיולים הנהוגה בבית הספר בכל השכבות.

בית הספר מקיים קבוצות למידה רב-גילאיות ופעילות חונכות, התורמות ליצירת קשרים בין תלמידי בתי הספר היסודי והתיכון.

בית הספר מקיים קשר עם קהילת בית הספר הערבי בעין רפא-נקובה, במסגרת פרויקט יצירתיות מסורתית ופולקלור.

גלה עוד נושאים הקשורים לפעילות חינוכית

בחינת בגרות (ישראל)

בחינת בגרות (ישראל)

בחינת הבגרות בישראל היא בחינה ממשלתית־ארצית מטעם משרד החינוך של ישראל, שמיועדת בעיקרה להערכת ידיעותיהם של תלמידים אינטרניים, בוגרי בית ספר תיכון ונבחנים חיצוניים במקצועות לימוד שונים.

מדע

מדע

מדע מתייחס למכלול הידע שנצבר בדרך של מחקר שיטתי, ניסויים מבוקרים והסקת מסקנות באופן לוגי ועקבי. לפי עקרון ההפרכה של פופר, רעיון הוא "מדעי" רק אם ניתן להגות ניסוי שעשוי להפריך אותו. הפילוסופיה של המדע עוסקת בהגדרת השיטה המדעית ובהגדרת ההיקף והתכולה של המושג "מדע".

אמנות

אמנות

אָמָּנוּת היא יצירה אסתטית. אמנות היא שם כולל לפעילויות האנושיות שאינן נעשות על פי תבנית פעולה קבועה, מחייבת ומוגדרת מראש, אלא נתונה לשיקול דעתו, פרשנותו ויצירתיותו של האָמָּן, ומתבססת על כישרונו המיוחד. עם זאת, היא יכולה להיעשות על פי כללים ובמגבלות, שבמסגרתם מתבטא חופש היצירה של האמן. ביצירת אמנות באים לידי ביטוי רגשות האמן וכישרונותיו, וכן ייחודיותו. האמנות תופסת מעמד מרכזי בתרבות האנושית, ובשל כך נכללים בתחום האמנות ענפים רבים ומגוונים. האמנות קשורה בטבורה עם האסתטיקה.

שחמט

שחמט

שחמט הוא משחק לוח אסטרטגי מופשט וענף ספורט המיועד לשני שחקנים. זהו אחד מהמשחקים השכיחים והמורכבים ביותר הקיימים בתרבות האנושית; ההערכות למספר המצבים החוקיים בשחמט נעות בין לבין . המשחק מקובל ברחבי העולם כתחביב וכספורט תחרותי כאחד. אדם העוסק במשחק שחמט באופן מקצועי נקרא שחמטאי.

מוזיקה

מוזיקה

מוזיקה היא אמנות סידור צלילים בזמן. מרכיביה העיקריים הם גובה צליל, קצב, דינמיקה, גוון ומרקם.

דרמה

דרמה

דרמה (Drama) היא סוגה ספרותית, שם כולל ליצירות שנכתבו לשם הצגה ובראשן הטרגדיה והקומדיה. הדרמה היא אחת משלושת ענפי הספרות הראשיים כפי שקבע אריסטו ושני הענפים האחרים הם שירה לירית ושירה אפית. אריסטו מגדיר את הדרמה כפעולה שלמה שיש לה התחלה, אמצע וסוף. הדרמה מציגה את האירועים בזמן הווה.

איכות הסביבה

איכות הסביבה

איכות הסביבה, שימור הסביבה או הגנת הסביבה הוא תחום עיסוק הנוגע ליחסי הגומלין בין האדם ומלאכתו לבין סביבתו הטבעית או זו שנוצרה על ידיו. המדעים המספקים מידע או פתרונות לתחום זה מכונים מדעי הסביבה, ועמם נמנים בין היתר: אקולוגיה, מדעי האטמוספירה, מדעי כדור הארץ, הנדסה כימית, הנדסת מים וכן משמש כעיסוק למספר לאידאולוגיות פוליטיות וחברתיות או תפיסות פילוסופיות הקוראות להתחשבות רבה יותר בשיקולים סביבתיים במסגרת הפיתוח הכלכלי והמדיני.

בית גידול

בית גידול

בֵּית גִּידּוּל, ובלועזית הַבִּיטָט (Habitat), הוא סך כל תנאי הסביבה שמשפיעים על התפוצה ועל ההשפעה של אורגניזם במקום מחייתו הטבעי.

הבחנה בין בית ספר ניסויי לבית ספר פתוח

מאז הקמת בית הספר ולאורך כל שנותיו ניתן דגש על המושגים "ניסויי" ו"פתוח". בית הספר נוקט בגישה הפתוחה בחינוך אשר גורסת כי בית הספר יהיה לילדים הלומדים בו בית חם, מקבל ומכיל, המאפשר לכל לומד לפתח את אישיותו ואת יכולותיו, לבחור דרכי למידה ותחומי עניין המתאימים לו, ולהחליט באופן עצמאי החלטות רבות וחשובות לגבי אופני ההתפתחות של כל אחד ושל הקבוצה אליה הוא משתייך[3].

הוועד המנהל

בתי הספר התיכון והיסודי שוכנים במתחם משותף ומאוגדים תחת וועד מנהל אחד, שהוא גוף משותף למורים, להורים, לתלמידים ולמנהלים. גוף זה דן ומחליט החלטות הקשורות במדיניות בית הספר וביישומה בשטח, וכן בתפיסות אידאולוגיות-פדגוגיות ובדרכי יישומן. בית הספר הניסויי ארגנטינה, שצמח מהניסויי מרכז העיר, מנוהל בידי אותו ועד מנהל. בראש הוועד המנהל עומד פרופ' דן ענבר מהאוניברסיטה העברית[דרוש מקור].

הוועד המנהל נפגש לפחות חמש פעמים בשנה ומונה 17 נציגים, בהם מנהלי בתי הספר, נציגי המורים של בית הספר היסודי, נציגי המורים של בית הספר התיכון, נציגי ועד ההורים של שני בתי הספר וכן נציגים מתלמידי התיכון. לעיתים מוזמנים לישיבות הוועד נציגי העירייה ונציגים ממשרד החינוך[דרוש מקור].

מקור: "בית הספר הניסויי ירושלים", ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית, (2023, March 14th), https://he.wikipedia.org/wiki/בית_הספר_הניסויי_ירושלים.

נהנים מ Wikiz?

נהנים מ Wikiz?

הורידו את הפלאגין החינמי שלנו!

לקריאה נוספת
  • עדה סוידובסקי, "הניסויי - עבר, הווה, עתיד", מיכל לויט (עורכת) קובץ מאמרים: החינוך הניסויי הפתוח, 2014
  • התבנות – הילד, המבוגר ותרבות מתחדשת מעולמות היצירה של תלמידיו וחבריו של משה כספי / חמי בן נון (עורך), שערי משפט 2010
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
  1. ^ עמותת ועד ההורים של תלמידי בית הספר הניסויי ירושלים, באתר "גיידסטאר ישראל"
  2. ^ ביה"ס הנסויי אינו אחיד, דבר, 2 ביוני 1975
  3. ^ 1 2 סוידובסקי, עדה, הניסויי - עבר, הווה, עתיד, קובץ מאמרים: החינוך הניסויי הפתוח, עמ' 19-34
  4. ^ בבית־הספר הניסויי אין פעמון, דבר, 11 בדצמבר 1972
  5. ^ בית-הספר הניסויי בירושלים בסכנת סגירה, דבר, 23 במאי 1976
  6. ^ אבינועם בר יוסף, "עכשיו אני בטוח שצריך לשרת בצבא, מעריב, 6 בינואר 1987
  7. ^ נורית דברת, היועץ המשפטי של משרד החינוך בודק ההתבטאויות של המורה למוסיקה, מעריב, 6 בינואר 1987
  8. ^ "אודי אדיב הופיע לפני התלמידים ביוזמתי - איני מתחרט על כך", מעריב, 19 ביוני 1989
  9. ^ הוצתה מכוניתו של מנהל בית הספר הניסויי בירושלים, מעריב, 14 במרץ 1990
  10. ^ ניר חסון, קרית יובל - החילונים רוצים שלוחה של בית הספר הניסויי בשכונה, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2009
  11. ^ אתר למנויים בלבד נעמה ריבה, עיריית ירושלים מקימה עשרות מתקני חניה בגובה 17 מטר - בניגוד למדיניות, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2018
  12. ^ שלומי הלר, ניצחון זמני להורי התלמידים בבית הספר הניסויי: התוכנית להצבת חניוני הקומות חוזרת לשלב ההתנגדויות, באתר כל העיר, 25 בנובמבר 2018
  13. ^ הםדר להבטחת פעולת ביה"יס הניסויי בירושלים, דבר, 1 ביוני 1976
  14. ^ 20 מיליון ל"י תקציב פיתוח ירושלים, הבוקר, 7 ביולי 1960
  15. ^ גל ניסים, ‏הורי תלמידי ביה"ס הניסויי מתנגדים לפרויקט היכל המשפט, באתר גלובס, 14 ביולי 2002
  16. ^ ניר חסון, שלדים וקברים נמצאו בחפירות ארכיאולוגיות באתר המיועד להקמת היכל המשפט בירושלים, באתר הארץ, 16 ביולי 2010
  17. ^ גיא נרדי, ‏התושבים הצליחו להשאיר את ביה"ס הניסויי במרכז ירושלים, באתר גלובס, 28 במרץ 2018

The content of this page is based on the Wikipedia article written by contributors..
The text is available under the Creative Commons Attribution-ShareAlike Licence & the media files are available under their respective licenses; additional terms may apply.
By using this site, you agree to the Terms of Use & Privacy Policy.
Wikipedia® is a registered trademark of the Wikimedia Foundation, Inc., a non-profit organization & is not affiliated to WikiZ.com.