הורידו את כלי העזר שלנו

בית ספר מקצועי

מאת ויקיפדיה, אך משופר ויזואלית
בית הספר המקצועי ע"ש לודביג טיץ בקיבוץ יגור
בית הספר המקצועי ע"ש לודביג טיץ בקיבוץ יגור
תלמידי בית ספר מקצועי בפולין במכרה, (כנראה שנות ה-60)
תלמידי בית ספר מקצועי בפולין במכרה, (כנראה שנות ה-60)

בית ספר מקצועי הוא בית ספר שבו התלמידים לומדים את הכישורים הנדרשים כדי לבצע עבודה מסוימת. באופן מסורתי בתי הספר המקצועיים אינם עוסקים בחינוך בתחומי מדעי הרוח, אלא מלמדים מיומנויות עבודה ספציפיות. הגישה הממוקדת התרחבה עם הזמן ונוספו אליה הכנה רחבה יותר ופיתוח אקדמי, תוך עידוד הכישורים הטכניים של התלמידים, בנוסף ללימוד המקצועות עצמם.

בסוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21 החלה להישמע ביקורת נגד מתכונתם של בתי הספר המקצועיים.

בתי ספר מקצועיים בעולם

בעקבות המהפכה התעשייתית גברה הדרישה לפועלים מקצועיים, והחלו להשתלב במסגרות ההכשרה הפורמליות לימודים שמטרתם להעניק לנוער מקצוע, יחד עם חינוך עם בסיס חברתי ואזרחי. במחצית הראשונה של המאה ה-20, גברה הדרישה לבעלי מקצוע טכני עם פיתוחה של התעשייה מה שהוביל לגידול בבתי הספר שבחלקם לימדו תוכנית לימודים מלאה בנוסף למקצועית. החל מהמחצית השנייה של המאה ה-20 חדר המחשב וההתפתחויות הדיגיטליות שהורידו את הצורך במיומנות עבודה טכנית והעלו את הצורך לעובדים עם ידע טכנולוגי, בעקבות תהליך זה נוספו תוכניות מקצועיות טכנולוגיות שבוססו על לימודים בתחומי המדעים.

בישראל

החינוך המקצועי בישראל החל בתחומי הנגרות, חרטות, מכונאות, מסגרות פקידות וכדומה, כשבוגריו יצאו מיד לעבודה. תנועות כדוגמת הנוער העובד, החלו מדרישה כי נערי השוליה יוצמדו לעד 5 פועלים מבוגרים ויועסקו כפועלים בתחום המקצועי - היות שעד אז היו ה"שוליות" בעיקר נערי שליחויות ובתפקיד זה יכולתם ללמוד את המקצוע בפועל, תוך הסתכלות ועזרה למבוגרים הייתה מוגבלת.

הכנסת החשמל באופן מאסיבי לתעשייה הפכה את העבודה עם המכונות למסוכנת, ובעקבות הכנסת "חוק ההגנה לנוער בעבודה" שהנוער העובד נאבק עבורו - היה אסור לנוער לעבוד במכונות מבלי לרכוש לכך הכשרה מתאימה. שמואל מסטצ'קין הציע לכך פתרון בהקמת "חדרי מלאכה" בסניפי התנועה, בהם ירכוש הנוער את הכשרתו המקצועית. בסיוע גזבר הוועד הפועל של ההסתדרות, ישראל מרמינסקי-מרום, נרכשו המכונות והחלה הפעולה של "חדרי המלאכה ע"ש מקס פיין" בחנוכה תרפ"ט. המהנדס משה פדלשטיין מבריסק, חבָר למפעל זה להקמת בית הספר המקצועי הראשון של ההסתדרות בשנת 1933 ע"ש מקס פיין, בתל אביב. ברבות הימים הפך מפעל זה לרשת בתי ספר מקצועיים "עמל" הפועלת במסגרת "חוק החניכות" במדינת ישראל.

התיכון המקצועי בסמ"ת נוסד בחיפה ב-1933, במטרה להכשיר פועלים מיומנים לתעשייה העברית ולהכין את התלמידים ללמודים גבוהים בטכניון.

כרזה ישנה עבור בית ספר מקצועי לבנות
כרזה ישנה עבור בית ספר מקצועי לבנות

בשנת 1937 הוקם, במסגרת עליית הנוער בסמוך לקיבוץ יגור, בית הספר למקצועות המלאכה ע"ש לודוויג טיץ, אחד ממנהיגי הנוער היהודי בגרמניה. מבנה בית הספר תוכנן על ידי האדריכל אריך מנדלסון[1]. מבין בוגרי בית הספר נמנו קצינים בכירים בצה"ל כגון אהרון דורון, עוזי גל ואחרים.

רשת אורט ישראל, שכיום מפעילה בתי ספר לחינוך מדעי-טכנולוגי, הפעילה בעבר בתי ספר מקצועיים בתחומים שונים. בית הספר הראשון של "אורט" בישראל נפתח ביפו בשנת 1948.

בתי הספר המקצועיים נחלקו לבתי ספר של רשתות או עמותות ובתי ספר פרטיים שחלקם התקיימו עד לשנות ה-80. בעבר הועלתה ביקורת על החינוך ומונו צוותים בוועדות שבעקבות המלצותיהם החל משרד החינוך רפורמה בתחום שביטלה את שיטת המסלולים השונים, ריכזה מגמות מקצועיות וטכנולוגיות תוך צמצום מספרן, וכן הרחיבה את הלימוד המדעי-עיוני על חשבון חלק מההכשרה המעשית. הרפורמה אפשרה גמישות בבחירת מקצועות ובנגישות התלמידים ללימודים עבור תעודת בגרות.

כיום קיימות כ-70 מסגרות חינוכיות להכשרה מקצועית לנוער. חלקם ממוקמים בבסיסים צבאיים ונותנים מענה בעיקר לצורכי הצבא (פלמחים, תל השומר, תל נוף, צריפין, ג'וליס, רמת דוד, בן עמי, חיל הים- חיפה, שמשון), וחלקם הקטן ממוקם בחברות/מפעלים (אורמת, תעשייה אווירית, ישקר, קמ"ג דימונה). לאחרונה, נפתחו בתי ספר והכשרות מקצועיות עבור אוכלוסייה חרדית (אורט עפולה, עמל צפת, אורט טכנולוגי כפר זיתים, אורט צפת, טכנולוגי טל חרמון, מורשת גד- אשדוד, מורשת גד בני ברק, עמל מקס פיין) וגם עבור האוכלוסייה הבדואית (חורה)[2]

גלה עוד נושאים הקשורים לבתי ספר מקצועיים בעולם

המהפכה התעשייתית

המהפכה התעשייתית

המהפכה התעשייתית הוא השם המקובל לשורה של שינויים טכנולוגיים, כלכליים, אקולוגיים, וחברתיים, שהתחוללו בעיקר בבריטניה, ואחר-כך ביתר מדינות אירופה ובארצות הברית, החל מאמצע המאה השמונה עשרה ועד מחצית המאה התשע עשרה ויש האומרים כי הם נמשכים עד היום. המהפכה העלתה את התפוקה בעשרות ואף מאות מונים, החדירה שכלולים ומיכון בייצור החקלאי והתעשייתי, והובילה לעיור חלק ניכר מן האוכלוסייה, גידול ניכר במספר התושבים והעלאת רמת חייהם ותוחלת חייהם של אוכלוסיות רבות. המונח נטבע במאה התשע עשרה על ידי לואי-אוגוסט בלנקי ופרידריך אנגלס.

המאה ה-20

המאה ה-20

המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000. זו הייתה המאה האחרונה במילניום השני.

מחשב

מחשב

מַחְשֵׁב הוא מכונה אלקטרונית המסוגלת לעבד נתונים על פי תוכנה, כלומר על פי רצף פקודות נתון מראש. מערכת מחשב כוללת את החומרה של המחשב, את הציוד ההיקפי הנלווה אליה, את מערכת ההפעלה המנהלת את פעולת המחשב ואת התוכנה המופעלת בו.

נגרות

נגרות

נגרות היא מקצוע עיבוד עץ ומוצריו לכדי מוצרים לתועלת האדם: רהיטים, כלים, פיגומים, בתים וכדומה. העבודות נעשות בעזרת כלי עבודה כמו פטיש, מסור, אזמל ומקצועה. אדם העוסק בנגרות נקרא נגר.

פקיד

פקיד

פקיד הוא תוארו של מי שמחזיק במשרה הכרוכה בביצוע ענייני משרד כלליים או, לעיתים, משימות הקשורות במכירות או קניינות.

הנוער העובד

הנוער העובד

הנוער העובד היא תנועת נוער שהוקמה ב-17 באוקטובר 1924, י"ט בתשרי תרפ"ה, בארץ ישראל על ידי בני נוער עובדים שהתאגדו במטרה להגן על עבודתם ועל זכויותיהם. הנוער העובד היא תנועת בת של הסתדרות העובדים הכללית בארץ ישראל, וחלק מתנועת העבודה. בשנת 1959 התאחדה תנועת הנוער העובד עם התנועה המאוחדת וביחד הן נקראות הנוער העובד והלומד. הנוער העובד היווה את החלק הדומיננטי בתנועה המאוחדת ועל כן הנוער העובד והלומד נחשב המשך ישיר שלו.

שוליה

שוליה

שוליה הוא אדם, הרוכש מקצוע, אוּמנות, מלאכה או מיומנות מסוימת בדרך של התלמדות אצל בעל מקצוע שהוא אומן מיומן. במסגרת ההתמחות משמש השוליה כעוזר לבעל המלאכה ולעיתים אף כמשרת.

ישראל מרום (מרמינסקי)

ישראל מרום (מרמינסקי)

ישראל מרום (מרְמִינְסקי) היה מהפעילים הבולטים בתנועה הציונית מילדותו ברוסיה הלבנה ועד למותו במדינת ישראל. היה נציג ההסתדרות בארצות הברית, שותף בהקמת "החלוץ", תנועת הנוער העובד ורשת "עמל" לחינוך ובתי ספר מקצועיים, בית הספר הולץ ו- מקס פיין.

מקס פיין (מנהיג פועלים)

מקס פיין (מנהיג פועלים)

מקס פיין היה מזכיר איחוד האיגודים המקצועיים היהודים בארצות הברית (ה"געווערקשאפטען") בראשית המאה ה-20.

מכללת מקס פיין

מכללת מקס פיין

מכללת מקס פַיִין היא בית ספר תיכון מקצועי השוכנת בתל אביב. הוקמה כבית הספר המקצועי הראשון בישראל בשנת 1928.

עמל

עמל

קבוצת עמל היא רשת חינוך ארצית בישראל שנוסדה בשנת 1928 כרשת חינוך טכנולוגי על ידי ההסתדרות הכללית.

בסמ"ת

בסמ"ת

"בסמ"ת (נהגה "בּוֹסְמָת") - בית ספר מקצועי תיכוני להנדסאים וטכנאים מוסמכים" היה בית ספר תיכון לחינוך מדעי וטכנולוגי שהוקם על ידי הטכניון בחיפה בשנת 1928 והיה בית הספר המדעי-טכנולוגי הראשון בארץ ישראל. מבנה בית הספר כלל מעבדות, ספרייה ומתקני ספורט.

ביקורת והתנגדות

יש המתנגדים לבתי ספר מקצועיים בישראל ובעולם, בטענה שהם חלק מהסללה.

אישי ציבור התנגדו לתוכניות משרד החינוך להפעיל בתי ספר כאלו בעיירות הפיתוח. בשנת 2013, התנגד השר דאז סילבן שלום בישיבת הממשלה להרחבת החינוך המקצועי והתנה את החזרתו לעיירות הפיתוח בחזרתו גם למרכז. הצטרפו לדבריו השרים דאז מאיר כהן ועמיר פרץ[3]

בעבר עלו טענות להסללה לבתי ספר מקצועיים, שלעיתים נקבעה גם לפי מוצא אתני או אזור גאוגרפי במדינה. לפי טענות אלו, בעשורים הראשונים להקמת המדינה, תלמידים ממשפחות אשכנזיות אמידות נשלחו לבתי ספר עיוניים, בעוד שהתלמידים ממשפחות מזרחיות במצוקה נשלחו לבתי ספר מקצועיים. כך גם תלמידים מזרחים מצטיינים נשלחו למגמות נמוכות, בעוד שהאשכנזים, גם כאלו בעלי הישגים נמוכים ביחס למזרחים נשלחו למגמות יוקרתיות[4].

טענה נוספת היא שהסללת מזרחים לחינוך מקצועי מנעה מאוחר יותר את השתלבותם במרכזי כוח והשפעה. ד"ר שלמה סבירסקי רואה בזה מכשיר להדרה חברתית.

מתרשים שפרסם מכון טאוב על התפלגות מסלול הלימודים לפי מוצא בכיתה ט' עבור גברים יהודים ילידי 1954, עולה כי 46 אחוזים מהתלמידים המזרחים למדו במגמות מקצועיות, בעוד שרק 23 אחוזים מקרב התלמידים האשכנזים למדו במגמות דומות. לפי אותו תרשים, במגמות עיוניות למדו 46 אחוזים מהתלמידים האשכנזים, ו-21 אחוזים מהתלמידים המזרחים[5].

טענות להסללה על בסיס מוצא זכו גם למערכון בעונה הרביעית של היהודים באים[6].

גלה עוד נושאים הקשורים לביקורת והתנגדות

הסללה

הסללה

הסללה היא מושג רווח בסוציולוגיה וחינוך המתייחס למנגנונים חברתיים שונים היוצרים או מתווים מסלול ליחידים או קבוצות באופן שמאפשר או מונע ריבוד חברתי. מושג זה מציין ניתוב קבוצות שונות באוכלוסייה למסלולים שונים העלול ליצור מעין "תקרת זכוכית" עבור אלו שהופנו למסלול שנתפס כדכאני, ובכך מחליש את הסיכוי של קבוצת אוכלוסייה זו לפרוץ את המסלול שנקבע עבורה.

עיירת פיתוח

עיירת פיתוח

עיירת פיתוח היא יישוב עירוני שהוקם באזורי הפריפריה במהלך שנות ה-50 של המאה ה-20 במטרה לפזר את האוכלוסייה, שהורכבה בעיקר מעולים חדשים, בכל רחבי מדינת ישראל. רוב עיירות הפיתוח נבנו בגליל ובנגב, שהיו אזורים דלילי אוכלוסין לעומת אזור המרכז וירושלים.

סילבן שלום

סילבן שלום

סילבן שלום הוא פוליטיקאי ואיש ציבור ישראלי. שימש כמשנה לראש הממשלה, שר בממשלות ישראל וחבר הכנסת מטעם מפלגת "הליכוד". שלום הוא עורך דין ורואה חשבון בהכשרתו. בדצמבר 2015 פרש מהחיים הפוליטיים לאחר שפורסמו בכלי התקשורת טענות של נשים אנונימיות כי הטריד אותן מינית.

מאיר כהן

מאיר כהן

מאיר כהן הוא איש חינוך ופוליטיקאי, חבר הכנסת מטעם מפלגת יש עתיד. כיהן כשר הרווחה והביטחון החברתי. בעבר כיהן גם כראש עיריית דימונה.

עמיר פרץ

עמיר פרץ

עמיר ארמונד פרץ הוא פוליטיקאי ישראלי ויושב ראש דירקטוריון התעשייה האווירית לישראל. בעבר היה יו"ר מפלגת העבודה, סגן ראש הממשלה, שר הביטחון, שר להגנת הסביבה, שר הכלכלה והתעשייה, יושב ראש ההסתדרות החדשה וראש המועצה המקומית שדרות. היה חבר הכנסת מטעם מפלגת העבודה הישראלית, "עם אחד" ו"התנועה".

הכרזת העצמאות

הכרזת העצמאות

הכרזת העצמאות של מדינת ישראל התקיימה ביום שישי, ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948 בעיר תל אביב, בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד 16. בטקס, שהתקיים בהתאם להחלטת מנהלת העם כשמונה שעות לפני סיום המנדט הבריטי בהתאם להחלטת החלוקה של עצרת האו"ם מכ"ט בנובמבר 1947, הכריז יושב ראש מנהלת העם דוד בן-גוריון על הקמת מדינת ישראל ונחתמה מגילת העצמאות. מאז חוגגת מדינת ישראל מדי שנה בתאריך עברי זה את יום העצמאות.

אשכנזים (ישראל)

אשכנזים (ישראל)

יהודים אשכנזים בישראל מהווים את אחת הקבוצות האתניות הגדולות ביותר בקרב יהודי ישראל והם המהגרים והצאצאים של היהודים האשכנזים, אשר שוהים כיום במדינת ישראל. לפי הערכות ישנם כ-2.8 מיליון ישראלים שמוצאם, המלא או החלקי, בקהילות אשכנזיות. מקורם של היהודים האשכנזים בישראל הוא בפרט במרכז ומזרח אירופה.

מזרחים בישראל

מזרחים בישראל

יהודים מזרחים מהווים את אחת הקבוצות האתניות הגדולות ביותר בקרב יהודי ישראל. האוכלוסייה היהודית המזרחית הם צאצאי היהודים שחיו במזרח התיכון, מרכז אסיה וצפון אפריקה – החל עוד מיהדות בבל ויהדות פרס, אשר חיו תחת שלטון מוסלמי במשך דורות רבים החל מתקופת ימי הביניים. רובם המכריע עזב את מדינות האסלאם במהלך המאה ה-20 כתוצאה מההחרפה של הסכסוך הישראלי-ערבי, כאשר הוביל לכך כקהילות יהודיות שלמות אולצו לעזוב חסרי כל את מדינות ערב והמדינות המוסלמיות בהן הם נולדו וחיו.

שלמה סבירסקי

שלמה סבירסקי

שלמה סבירסקי הוא ד"ר לסוציולוגיה, פעיל חברתי וסופר ישראלי והמנהל האקדמי של מרכז אדוה וממייסדיו.

הדרה חברתית

הדרה חברתית

הדרה חברתית היא הוצאה של אדם מהכלל, וניסיון להרחקה שלו מהחברה.

היהודים באים

היהודים באים

היהודים באים היא סדרת טלוויזיה ישראלית סאטירית, הכוללת מערכונים בנושאים מן ההיסטוריה של עם ישראל, מראשית ימי התנ"ך ועד ימינו. בסדרה מככבים ומגלמים את הדמויות השונות מוני מושונוב, יוסי מרשק, יעל שרוני, עידו מוסרי, יניב ביטון, מעיין בלום והחל מהעונה הרביעית גם שירה נאור. זוכת פרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה לשנת 2014.

מקור: "בית ספר מקצועי", ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית, (2022, April 30th), https://he.wikipedia.org/wiki/בית_ספר_מקצועי.

נהנים מ Wikiz?

נהנים מ Wikiz?

הורידו את הפלאגין החינמי שלנו!

The content of this page is based on the Wikipedia article written by contributors..
The text is available under the Creative Commons Attribution-ShareAlike Licence & the media files are available under their respective licenses; additional terms may apply.
By using this site, you agree to the Terms of Use & Privacy Policy.
Wikipedia® is a registered trademark of the Wikimedia Foundation, Inc., a non-profit organization & is not affiliated to WikiZ.com.