הורידו את כלי העזר שלנו

בלוק 24

מאת ויקיפדיה, אך משופר ויזואלית

בלוק 24 היה בית בושת במחנה הריכוז אושוויץ I, ששימש לתגמול אסירים מועדפים.

בלוק 24
בלוק 24

ב"בלוק 24" נאנסו נשים במהלך היום על ידי אסירים מועדפים. על פי מרבית העדויות, בשל חוקי הגזע שימשו במקום אסירות לא-יהודיות. המקום פעל בשנים 19431945 והוקם ביוזמת היינריך הימלר[1][2], שחשב שתגמול האסירים יביא להעלאת פריון העבודה במחנה וימנע הומוסקסואליות.

בספרו "בית הבובות", מתאר יחיאל די-נור (ק. צטניק) את סיפורה של אחות הגיבור, שאולצה לספק שירותי מין לחיילי הצבא הנאצי. על פי הספר, הנשים היו חייבות להעמיד פני נהנות - אחרת הן היו צפויות לעונש מוות[3].

גלה עוד נושאים הקשורים לבלוק 24

בית בושת

בית בושת

בית בושת או בית זונות הוא בית עסק, לרוב בלתי חוקי, המציע ללקוחותיו שירותי מין עם זונות. במדינות שבהן אסורה בחוק הפעלת בתי בושת, מוסדות כגון מכוני עיסוי ומועדוני חשפנות מציעים לעיתים ללקוחותיהם שירותי מין.

אונס

אונס

אונס, בהגדרתו הרחבה והמקובלת, הוא כפיית מעשים מיניים. מושג זה אינו תלוי במינם של הצדדים, אם כי נכון למחקר הנערך בשנת 2010, כ-90% מעברייני המין הם זכרים. בהגדרות משפטיות מסוימות אונס מוגדר ככזה רק כשהוא כולל בעילה, בעוד עבירות מין חודרניות אחרות יכנסו לקטגוריה של מעשה סדום ש"דינו כדין אונס". גבר הכופה על גבר מין אוראלי או אישה הכופה על גבר מעשה מיני כלשהו, צפויים להעמדה לדין בגין מעשה מגונה, עברה קלה מאונס או מעשה סדום.

היינריך הימלר

היינריך הימלר

היינריך לויטפולד הימלר היה פושע מלחמה גרמני-נאצי. מהדמויות הבולטות והנאמנות בשלטון גרמניה הנאצית. הוא כיהן בין היתר כראש האס אס, ראש הגסטפו, ושר הפנים של הרייך הגרמני. הימלר היה למעשה המוציא לפועל של תוכניות "הפתרון הסופי" אשר, לצד תוכניות השמדה וגירוש אחרות של השלטון הנאצי, שלחו מיליוני בני אדם למותם במחנות ההשמדה ולסבלם של מיליונים רבים נוספים בקרב אוכלוסיות אירופה.

פריון העבודה

פריון העבודה

פִּריוֹן עבודה הוא מונח המתאר את רמת הפרודוקטיביות של העובדים במשק, או בפשטות: כמות המוצרים או המטלות שעובד מבצע במהלך זמן מסוים. כל זה מחושב ביחס למספר משתנים כגון כמות העובדים במשק, המשאבים שאותם המשק דורש ומספר שעות העבודה של עובד ממוצע. הפריון במשק בא לידי ביטוי בפער בין תפוקת המשק הבאה לידי ביטוי בתוצר במשק לבין התשומה במשק הבאה לידי ביטוי במספר שעות העבודה, בגודל כוח העבודה, ובמשאבים הדרושים לעבודה ותפעול אמצעי הייצור.

הומוסקסואליות

הומוסקסואליות

בהקשר של מיניות האדם, הוֹמוֹסֶקסוּאליות פירושה משיכה מינית של אדם אל בני מגדרו. משיכה מינית של אשה אל אשה אחרת מכונה גם לֶסבִּיּוּת.

בית הבובות (ספר)

בית הבובות (ספר)

בית הבובות הוא רומן מאת קָ. צֶטְניק 135633, שם העט של יחיאל די-נור, שראה אור בהוצאת דביר ב-1953. זהו ספרו השני של דינור לאחר המלחמה, אחרי "סלמנדרה" (1945). הרומן מתאר את סיפורה של "חטיבת השמחה" - יחידה שהורכבה מנשים יהודיות צעירות במחנות הריכוז הגרמניים שנכלאו במחנות על מנת לספק שירותי מין לחיילים הנאצים כחלק ממערך של בתי בושת במחנות הריכוז של גרמניה הנאצית.

יחיאל די-נור

יחיאל די-נור

יחיאל די-נור (פיינר) היה סופר ישראלי יליד פולין, ניצול מחנות ההשמדה הנאציים, שכתב על השואה ביידיש ובעברית ומוכר בעיקר בשל סדרת ספריו "סלמנדרה - כרוניקה של משפחה יהודית במאה העשרים". די-נור נודע בשם העט "ק. צטניק" ושימש כעד במשפט אייכמן.

עונש מוות

עונש מוות

עונש מוות הוא אחת מצורות הענישה החמורות ביותר שיכולה החברה להטיל על מבצע עבירה. עונש מוות הוא דוגמה רדיקלית של ענישה גופנית והביצוע שלו מכונה הוצאה להורג.

הקמה ומטרות

בשנותיו הראשונות של מחנה אושוויץ, שימש בלוק 24 שהיה סמוך לכניסה הראשית, כמשרד הראשי של המחנה[2]. נראה שהימלר, מפקד האס. אס, הוא שפיתח את הרעיון להקמת המוסד, כיוון שבמכתב שלו לקצין אס. אס מהיחידה הכלכלית, הוא הביע רצון לתגמל אסירים שהוא מרוצה מהם באמצעות שימוש בנשים[4]. במכתבו כתב הימלר:

"אני רואה כהכרחי לגמול בנדיבות לאסירים שמתאמצים-במיוחד על ידי נשים בבית בושת"

מכתב של היינריך הימלר שנשלח אל חטיבת הרווחה של ה-SS

קצין האס. אס העביר את הוראות המטה אל פקודיו וכך נפתח בית הבושת של אושוויץ.

לאסירים אשר הנאצים היו מרוצים מהם הוענקו תלושים בהם יכלו להשתמש כדי להיעזר בשירותי המקום. התלושים לא הוענקו לכל אסיר שעבד קשה, אלא רק לאסירים בעלי ערך מיוחד - למשל, כאלו שהנאצים יכלו להרוויח משיתוף פעולה עימם, כגון חברי מחתרת[2] ובשום פנים ואופן לא ניתנו לאסירים יהודים. לדברי האסיר ריצ'רד דקאו, אסירים שהיו במצב גופני ירוד לא קיבלו גם הם תלושים:

"אם רציתי אישור, הייתי צריך להסתדר עם איש ה-SS. הם נתנו אישורים רק לאסירים בריאים. הם לא היו נותנים אישורים לאסירים גמורים. האסירים המיוחדים, אלו שעבדו כטבחים או ספרים של אנשי ה-SS, הם קיבלו אישורים. אני קיבלתי שני אישורים."
"רציתי להתחבק איתה כמה שיכולתי, עברו שלוש שנים וחצי מאז שנאסרתי. שלוש שנים וחצי בלי אישה"

ריצ'רד דקאו, אסיר פולני ממכבי האש של אושוויץ

חיי האסירות

נראה שהאסירות אשר עבודתן הייתה בבית הבושת חיו חיים טובים יחסית לחיי אסירים אחרים במחנה. הן קיבלו תזונה טובה יותר וגישה למוצרי מותרות[5][6].

כל כניסה להריון או חולי (למשל, מחלת מין) העמידה אותן בסכנה מיידית, כיוון שנשים אשר קרה להן אחד מהשניים לא נראו עוד[5].

"בית זונות ששימש בעיקר אסירים פוליטיים גרמנים ופולנים תמורת תשלום של מארק אחד – תור היה מסתדר ברחוב לפני בלוק 24 שם סידרו בקומה ראשונה עשרים חדרים למטרה זאת – כל בחורה קיבלה לקוחות חמש פעמים אחרי מִפקד הערב – כל סיבוב בן עשרים דקות"

DANEMAN FRANZ אסיר פוליטי לא יהודי שנמצא באושוויץ מראשית קיום המחנה

על פי חוקי הגזע הנאצים נאסרו מכל וכל יחסי מין בין "ארים" לבין יהודים. כך שאסירים יהודים מעולם לא קיבלו תלושים למקום. לכן הדעה הרווחת היא כי אסירות יהודיות לא נלקחו לבית הבושת[7]. אם כי קיימות גם עדויות על יחסים אסורים בין חיילי אס. אס. גרמנים ליהודים[8].

חלק מהאנשים, גם בישראל, סבורים כי הבלוק לא היה קיים כלל[9]. אחד הנימוקים לכך הוא שהנאצים שלחו זונות לעבודות כפייה או להוצאה להורג באושוויץ. לפי האידאולוגיה הנאצית זנות היא התנהגות אנטי סוציאלית וזונות תויגו במחנה במשולש שחור יחד עם מפגרים, אלכוהוליסטים, לסביות, פמיניסטיות, חסרי בית, צוענים וקבצנים.

גלה עוד נושאים הקשורים לחיי האסירות

חוקי נירנברג

חוקי נירנברג

חוקי נירנברג היו חוקי גזע בימי שלטון גרמניה הנאצית, אשר הגדירו מיהו אזרח גרמני. חוקים אלו נוסחו בכנס ועידת המפלגה הנאצית במהלך מצעדם השנתי בעיר נירנברג, ב־15 בספטמבר 1935, ומטרתם הייתה לשלול זכויות אזרח מכל מי שאינו עונה להגדרה זו מכיוון שאיננו ממוצא ארי. ב־14 בנובמבר אותה שנה פורט החוק הבסיסי, וכוּון ספציפית נגד היהודים. ב-3 בינואר 1936 הורחבה תחולת החוקים כך שיכללו גם את הצוענים שבשטח הרייך.

משולש שחור

משולש שחור

משולש שחור הוא טלאי שצורתו משולש שווה-צלעות העומד על קודקודו וצבעו שחור. תג זה שימש במקור לסימון אסירים במחנות ריכוז נאציים כאסירים "אנטי-סוציאליים". לאחר מלחמת העולם השנייה, החל משנות ה-80 של המאה ה-20, אומץ סמל המשולש השחור על ידי לסביות פמיניסטיות בגרמניה וארצות הברית כסמל לגאווה וסולידריות. הסמל אומץ על ידי מספר קבוצות בבריטניה הנאבקות על זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות. הסמל נוסף לאחד מהדגלים של הקהילה הלסבית, הדגל כולל לאבריס, סוג של גרזן כפול, מונח על המשולש השחור ההפוך, על רקע סגול.

אלכוהוליזם

אלכוהוליזם

אלכוהוליזם הוא התמכרות לאלכוהול ומשקאות חריפים. אלכוהוליזם הרסני ביותר והוא גורם נזק רב למערכות הגוף והנפש. אלכוהוליזם מהווה סכנת חיים חמורה שעלולה להוביל למוות, בעיקר בשל מחלות כבד או כליות, דימום פנימי, התדרדרות מוחית, הרעלת אלכוהול, תאונות ואף התאבדות. בנוסף לפגיעה בריאותית ונפשית, אלכוהוליזם פוגע במעמד החברתי של המכור ויחסיו עם הסביבה.

לסביות

לסביות

לֶסְבִּיּוּת היא משיכה מינית ורגשית בין נשים. לסבית היא אישה בעלת נטייה מינית הומוסקסואלית, דהיינו אישה בעלת משיכה מינית ורגשית לנשים.

פמיניזם

פמיניזם

פמיניזם היא אסופה של אידאולוגיות, תנועות פוליטיות, תנועות חברתיות ותאוריות בתחומי מדעי החברה ומדעי הרוח אשר מטרתן שחרור נשים מדיכוי וקידום שוויון מגדרי, מבחינה משפטית, פוליטית, חברתית, כלכלית ואישית. בכלל גישות אלה כלולים המאבק לשוויון על פי חוק, המאבק לשוויון הזדמנויות בחינוך ותעסוקה והמאבק נגד אלימות כלפי נשים. נהוג לייחס את ראשיתו של הפמיניזם למאה ה־19 באירופה, כאשר תחילת התנועה התמקדה בהשגת זכויות בסיס פורמליות, כגון זכות ההצבעה.

חסר בית

חסר בית

חסר בית, דַּר רְחוֹב, מחוסר בית, או מחוסר דיור הוא אדם ללא קורת גג קבועה, בדרך כלל על רקע מחסור כלכלי. המונח "חסרי בית" עשוי לכלול אף מגזר באוכלוסייה אשר לן במקלטים לחסרי קורת גג, המופעלים על ידי גופים פרטיים או ציבוריים. מספר קטן של חסרי בית בוחרים באורח חיים זה. על פי הערכות, אוכלוסיית ההומלסים כיום מונה כ-150 מיליון בעוד שבתחילת המאה ה-21 חיו בעולם כ-100 מיליון איש חסרי קורת גג. יש הרואים במונח "חסר בית" מונח שאינו מבוסס באופן בלעדי על בעיית חוסר דיור, אלא מכיל אף מרכיבים רגשיים, חברתיים ופסיכולוגיים בעלי חשיבות.

צוענים

צוענים

צוענים או בני רומה הם אחד המיעוטים האתניים הגדולים באירופה.

קבצנות

קבצנות

קבצנות או פשיטת יד היא עיסוק שבו אדם משיג כסף או שווה כסף ממספר רב של אנשים שאליהם הוא פונה באופן אקראי בבקשת עזרה. תופעת הקבצנות נפוצה בערים גדולות בעולם.

מקור: "בלוק 24", ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית, (2022, April 30th), https://he.wikipedia.org/wiki/בלוק_24.

נהנים מ Wikiz?

נהנים מ Wikiz?

הורידו את הפלאגין החינמי שלנו!

קישורים חיצוניים
הערות שוליים
  1. ^ Auschwitz:Inside the Nazi State, אתר Public Broadcasting Service‏ (PBS)
  2. ^ 1 2 3 מינהל האסירים באושוויץ, דנוטה צ'ך
  3. ^ ספר זה יצא לאור בתחילת שנות החמישים של המאה העשרים, זכה להצלחה רבה ותורגם ליותר משלושים שפות
  4. ^ Corruption, אתר PBS
  5. ^ 1 2 Liz Marcs,‏ ‏..."When Living History Becomes "Just History, ה-5 במאי 2008
  6. ^ Block 24 at Auschwitz — the brothel, ‏ Scrapbookpages Blog‏, ה-13 בפברואר 2011
  7. ^ נעמה שיק, ד"ר להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב ויד ושם, אשר ביצעה מחקר על ניצול מיני של נשים במחנה אושוויץ-בירקנאו, ומצוטטת ברבות מהידיעות הישראליות בנושא, כגון: דליה קרפל, אכן תמונות קשות, באתר הארץ, 4 ביולי 2007
  8. ^ מיכאל פאר, לפרום את מסך השתיקה
  9. ^ מירב קריסטל, פורנו במחנה הריכוז, ה-26 באוקטובר 2007

The content of this page is based on the Wikipedia article written by contributors..
The text is available under the Creative Commons Attribution-ShareAlike Licence & the media files are available under their respective licenses; additional terms may apply.
By using this site, you agree to the Terms of Use & Privacy Policy.
Wikipedia® is a registered trademark of the Wikimedia Foundation, Inc., a non-profit organization & is not affiliated to WikiZ.com.