הורידו את כלי העזר שלנו

גאולה (שכונה)

מאת ויקיפדיה, אך משופר ויזואלית
גאולה
רח' מלכי ישראל, מכיוון כיכר השבת
רח' מלכי ישראל, מכיוון כיכר השבת
רח' מלכי ישראל, מכיוון כיכר השבת
מידע
עיר ירושלים
תאריך ייסוד 1926
מייסדים אברהם חסידוף, יוסף אליהו ואברהם חיים שלוש (האחים שלוש)
קואורדינטות 31°47′23.8″N 35°12′48″E / 31.789944°N 35.21333°E / 31.789944; 35.21333
שכונות נוספות בירושלים
(למפת ירושלים רגילה)
 
גאולה
גאולה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שכונת גאולה היא שכונה בירושלים. אך השם משמש גם ככינוי לגוש שכונות בצפון ירושלים, המשמש כמרכז השכונות החרדיות בעיר.

מקור השם

השם לקוח מספר ויקרא[1]:

וּבְכֹל, אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם, גְּאֻלָּה, תִּתְּנוּ לָאָרֶץ.

יזם השכונה, אברהם חסידוף, קרא לה על שם בתו גאולה.[2]

מבנה השכונה

פרויקט המגורים החדש במתחם שנלר

שכונה חרדית במרכז ירושלים בגובה כ־780 מ' מעל פני הים. בגבול השכונה עובר רחוב מלכי ישראל, רחוב שהפך ברבות הימים להיות מרכז המסחר של שכונות כרם אברהם, זיכרון משה, בתי הורנשטיין, שכונת אחוה ויגיע כפיים. לעיתים מכונה כל גוש השכונות הזה בשם "גאולה", ומעטים זוכרים היכן נמצאת השכונה המקורית.

שכונת גאולה המקורית גובלת מדרום ברחוב מלכי ישראל (והמשכו ברחוב מאה שערים), ממזרח בשכונות שערי פינה ונחלת צבי, מצפון בשכונת הבוכרים, וממערב בכרם אברהם - שכונה קטנה ודומה שהוקמה במקביל. בשנת 1941 אוחדו שתי השכונות לשכונה אחת.

רחובותיה של שכונת כרם אברהם-גאולה קרויים על שמות הנביאים: נחמיה, עזרא, הושע, יואל, עמוס, מיכה, נחום, יונה, עובדיה, חבקוק, צפניה, חגי, זכריה ומלאכי. רחובות שכונת אחוה, יגיע כפיים, וזיכרון משה, קרויים כולם על שמות רבנים, פוסקי הלכה, ואישי ציבור נודעים.

גלה עוד נושאים הקשורים למבנה השכונה

ירושלים

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר הגדולה ביותר בישראל בגודל האוכלוסייה. נכון ל-2023, מתגוררים בה כ-980 אלף תושבים. בירושלים שוכנים מוסדות הממשל של ישראל: הכנסת, בית המשפט העליון, משכן הנשיא, בית ראש הממשלה, המטה הארצי של המשטרה ורוב משרדי הממשלה. ירושלים שוכנת בהרי יהודה, על קו פרשת המים הארצי של ארץ ישראל, בין הים התיכון וים המלח, ברום של 570 עד 857 מטר מעל פני הים.

רחוב מלכי ישראל (ירושלים)

רחוב מלכי ישראל (ירושלים)

רחוב מלכי ישראל הוא רחובה המרכזי של שכונת גאולה בירושלים.

כרם אברהם

כרם אברהם

כרם אברהם היא שכונה בירושלים, הנמצאת בצפון-מרכז העיר, בין שכונת גאולה, מחנה שנלר, ותל ארזה.

זיכרון משה

זיכרון משה

זיכרון משה היא שכונה במרכז ירושלים, בין רחוב הנביאים לכיכר השבת.

בתי הורנשטיין

בתי הורנשטיין

בתי הורנשטיין היא שכונת חצר חרדית בירושלים, בין שכונת אחווה וזיכרון משה, ליד כיכר השבת.

נחלת צבי (שכונה)

נחלת צבי (שכונה)

נחלת צבי היא שכונה בירושלים ליד מאה שערים שנבנתה על ידי יהודים מתימן.

נביאים

נביאים

נביאים הוא שמו של המדור השני בתנ"ך, בו מצויים הספרים המתארים את קורות ישראל לאחר הכניסה לארץ ישראל, וספרי הנביאים. הכינוי נביא מיוחס למי שנושא את דבר האל.

נחמיה

נחמיה

נְחֶמְיָה בֶּן-חֲכַלְיָה היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון שבתקופת בית שני. הוא חי במאה החמישית לפני הספירה. על פי מסורת חז"ל היה מחברי הכנסת הגדולה. פעולותיו מפורטות בספר נחמיה שנכתב ברובו על ידי נחמיה עצמו, בגוף ראשון. שימש שר המשקים של המלך הפרסי ארתחשסתא הראשון, תפקיד שעבורו נבחר אדם שבו נתן המלך אמון רב ומאוחר יותר אף מינה אותו המלך לתפקיד פחה האחראי על פחוות יהודה. משמעות שמו דומה למילה נחמה.

עמוס

עמוס

עָמוֹס הוא דמות מקראית, נביא אשר חי בתקופת ירבעם השני מלך ישראל ועוזיהו מלך יהודה. הוא הראשון מבחינה כרונולוגית בין נביאי הספר. עם זאת, ספרו מופיע שלישי בתרי עשר. עמוס פעל בעיקר בממלכת ישראל, שהגיעה בתקופתו לפריחה כלכלית ומדינית שיצרה הבדלי מעמדות בממלכה: מעמד מצומצם של עשירים, שחיו חיי מותרות ותפנוקים, לעומת המוני איכרים שחיו בעוני ובמצוקה. העניים נאלצו ללוות בריבית גבוהה מהעשירים, וכאשר לא יכלו לפרוע את חובותיהם, גזלו מהם העשירים את שארית רכושם ואף מכרו אותם לעבדות. בנבואותיו יוצא עמוס בחריפות נגד מצב של חוסר צדק חברתי ונגד העיוותים המוסריים שנוצרו בעקבותיו, ולכן היו שכינו אותו "הנביא הסוציאליסט". חז"ל גרסו כי שמו נקרא עמוס משום שהיה מגמגם, כלומר "עמוס בלשונו".

מיכה

מיכה

מִיכָה הַמֹּרַשְׁתִּי הוא דמות מקראית. לפי המתואר בתנ"ך, הוא היה נביא שפעל בממלכת יהודה ובממלכת ישראל באמצע תקופת בית ראשון. הוא ניבא בימי יותם, אחז וחזקיהו מלכי יהודה, והיה עד לרעידת האדמה שהתרחשה בתקופת מלכותו של עוזיהו מלך יהודה, ב-750 לפני הספירה בקירוב. ספרו, בן שבעת הפרקים, הוא השישי בקובץ התרי עשר, וממוקם בין ספר יונה לספר נחום. בין נבואותיו יש נבואות פורענות וגם נבואות נחמה, אולם בעיקר הוא מתבלט בדברי התוכחה שלו אל ראשי העם ומושליו. מיכה היה אחד מ"ארבעה נביאים שנתנבאו באותו הפרק" - כפי שאמרו חז"ל, כלומר שפעלו באותה תקופה - הושע, ישעיהו, עמוס ומיכה. אף על פי שאירועים היסטוריים לא נזכרים במפורש בספרו, ניכרת בבירור השפעתם על נבואותיו, וגם מסגרת התקופה משתלבת היטב עם ספרו. מוכרת במיוחד נבואתו "...וְכִתְּתוּ חַרְבֹתֵיהֶם לְאִתִּים, וַחֲנִיתֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת--לֹא-יִשְׂאוּ גּוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא-יִלְמְדוּן עוֹד מִלְחָמָה".

נחום

נחום

נַחוּם הָאֶלְקֹשִׁי הוא נביא מתקופת התנ"ך. הספר המתאר את קורותיו הוא השביעי בתרי עשר, וממוקם בין ספר מיכה לבין ספר חבקוק. הוא מנבא את חורבן נינוה ומצטיין בתיאורים בהירים ומלאי חיים של מושאי נבואתו.

יונה בן אמיתי

יונה בן אמיתי

יוֹנָה בֶן-אֲמִתַּי הוא דמות מקראית, נביא, גיבור ספר יונה. אלוהים ציווה את יונה ללכת ולקרוא על העיר נינוה "כִּי-עָלְתָה רָעָתָם לְפָנָי".

היסטוריה

השכונה הוקמה בסוף שנות העשרים על ידי אברהם חסידוף, יזם מקרקעין ירושלמי, שרכש יחד עם האחים יוסף אליהו ואברהם חיים שלוש אדמות מבית היתומים הגרמני שנלר הסמוך, והקים עליהן את השכונה עבור זוגות צעירים (על פי המסופר קרא את שם השכונה בשם בתו הבכירה, גאולה, שנולדה בסמוך להשלמת הבנייה). חסידוף בנה את הבית הראשון בשכונה (היום רח' זכריה 4 פינת רח' מלאכי), והתגורר בו עם משפחתו עוד כשהיה בית בודד מוקף טרשים.

אחד מראשוני השכונה, שהיה לראש ועד השכונה בשנת 1930, זאב שפיגל, ביקש להקים בשכונה בית כנסת מרכזי, בנוסף על שלושת בתי הכנסת שכבר שכנו בה: אחד ספרדי ושניים אשכנזיים (לחסידים וליטאים). לפיכך פנה אל האחים שלוש בהצעה שיקדישו מגרש לבית כנסת מרכזי ובשכר זה תקרא השכונה "שכונת שלוש", אולם האחים לא קיבלו את ההצעה.

במשך השנים הפכה גאולה לשכונה המרכזית בחיים החרדיים בירושלים. בתי מסחר רבים נפתחו בה, ומוסדות תורה וחסידות רבים קבעו בה את משכנן. חסידות גור קבעה בה את מרכזה למשך שנים ארוכות, עד שעברה למחנה שנלר. לחסידויות אחרות ישנם מוסדות ושטיבלך בשכונה, כמו חסידות סאטמר, חסידות בויאן, חסידות באבוב, חסידות ראדזין, וחסידות אשלג. ישיבת חברון שכנה בשכונה שנים רבות עד שעברה למשכנה בגבעת מרדכי, ובמקומה נפתחה ישיבת חברון גאולה שנסגרה.

בתחומי השכונה נמצא בית הילדים ציון-בלומנטל, בית יתומים אשר נוסד בשנת 1917.

גלה עוד נושאים הקשורים להיסטוריה

אברהם חסידוף

אברהם חסידוף

אברהם חסידוף היה יזם מקרקעין בירושלים ובנקאי, ממקימי בנק דיסקונט לישראל ומראשוני מנהליו. ישנו רחוב בשכונת גבעת-משואה בירושלים הקרוי על שמו

יוסף אליהו שלוש

יוסף אליהו שלוש

יוסף אליהו שלוש היה ממייסדי תל אביב, יזם, סוחר ותעשיין.

האחים שלוש

האחים שלוש

האחים שלוש היה תאגיד פרטי בבעלות האחים יוסף אליהו ואברהם חיים שלוש. תאגיד זה עסק בתחומים רבים והיה פעיל למן סוף המחצית השנייה של המאה ה-19 ועד שנות ה-40 של המאה ה-20. עיקר פעילותו של התאגיד התרכזה בגאולת קרקע וברכישת אדמות בהיקפים גדולים מאוד בארץ ישראל וכן בפיתוח ובנייה של היישוב היהודי המתחדש בארץ ישאל למן תחילת הופעת הציונות בסוף המאה ה-19. פעילות זאת נעשתה, בין היתר, על ידי בית חרושת למוצרי בנייה טרומיים מבטון שהיה בבעלות התאגיד.

יהדות חרדית

יהדות חרדית

היהדות החרדית היא ענף ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.

חסידות גור

חסידות גור

חסידות גור נחשבת לחצר החסידית הגדולה בישראל. החסידות קרויה על שם העיירה גורה קלוואריה הסמוכה לוורשה שבפולין, שבה ישב בסוף ימיו מייסד השושלת, הרב יצחק מאיר אלתר. עד לשואה הייתה פולין למרכזה של החסידות, ומקובל כי היא כללה כ־100,000 חסידים בגוונים שונים. בשואה נפגעה החסידות קשות כאשר רובם של החסידים נרצחו, הצליחה להשתקם מחדש בישראל, אליה הצליח להמלט האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר.

חסידות סאטמר

חסידות סאטמר

חסידות סאטמֶר היא חצר חסידית שהוקמה על ידי הרב יואל טייטלבוים ב-1905 (תרס"ה), בעיר סאטו מארה שבטרנסילבניה. החצר היא ענף של חסידות סיגט. לאחר מלחמת העולם השנייה עבר מרכזה לוויליאמסבורג שבניו יורק, שם הפכה לאחת החסידויות הגדולות בעולם. אחרי מותו של האדמו"ר הראשון הנהיג את החסידות אחיינו, הרב משה טייטלבוים. סמוך לפטירתו בשנת תשס"ו (2006), היא התפצלה בין שניים מבניו, הרב אהרן טייטלבוים, שחצרו בקריית יואל, והרב זלמן לייב טייטלבוים, שחצרו בוויליאמסבורג.

חסידות בויאן

חסידות בויאן

חסידות בויאן היא חצר חסידית מהעיירה בויאן בבוקובינה שנוסדה על ידי רבי יצחק פרידמן מבויאן, נכדו של רבי ישראל מרוז'ין. חסידות בויאן מנתה ב-2016 כ-2,000 בתי-אב, וב-2021 כ-3,600 בתי-אב[דרוש מקור]. היא כיום הגדולה ביותר מבין חצרות בית רוז'ין.

חסידות באבוב

חסידות באבוב

חסידות באבוב היא חצר חסידית משושלת צאנז שמקורה בבובובה שבגליציה ומרכזה כיום בשכונת בורו פארק שבברוקלין, ניו יורק. החסידות נוסדה בסוף המאה ה-19 על ידי הרב שלמה הלברשטאם.

חסידות אשלג

חסידות אשלג

חסידות אשלג היא כינוי למספר חצרות חסידיות-קבליות שקמו בישראל על ידי תלמידיו וצאצאיו של המקובל הרב יהודה לייב הלוי אשלג, המכונה "בעל הסולם", על שום פירושו לספר הזוהר הקרוי "הסולם".

ישיבת חברון כנסת ישראל

ישיבת חברון כנסת ישראל

ישיבת חברון "כנסת ישראל" היא ישיבה גדולה בישראל אשר נחשבת לאחת משתי הישיבות החשובות והיוקרתיות בציבור החרדי, יחד עם ישיבת פוניבז' בבני ברק.

גבעת מרדכי

גבעת מרדכי

גבעת מרדכי היא שכונה בדרום מערב העיר ירושלים. השכונה גובלת בשכונות בית וגן, פת, ניות, גבעת רם, ועמק הצבאים.

בית הילדים ציון-בלומנטל

בית הילדים ציון-בלומנטל

בית הילדים ציון בלומנטל הוא בית היתומים היהודי הוותיק ביותר בעולם. המוסד הוקם בירושלים בידי הרב אברהם יוחנן בלומנטל בשנת 1917 ופועל עד היום בהנהלת צאצאיו. במשך השנים התחנכו בין כתליו אלפי ילדים.

תחילת המאה העשרים ואחת

חלקה המזרחי של השכונה, הגובל בשכונת נחלת צבי, מזוהה עם שכונת מאה שערים. מרכזן של שכונות גאולה הוא רחוב מלכי ישראל בחלקו מכיכר השבת - המהווה צומת חשוב בירושלים, ומזוהה עם מאבקי השבת של שנות החמישים - ועד למחנה שנלר. התחבורה בשכונה פקוקה מאוד, ובפרט בערבי שבת וחג, אין מקומות חניה מסודרים כמעט, מרחוב יעקב מאיר הכביש הוא לתחבורה ציבורית בלבד, בעשור האחרון הפך צביון השכונה למסחרי מאוד, עד שנהיה מרכז הסחר החרדי הגדול בירושלים, ויש עזיבה של תושבים לטובת הפריפריה, ובשכונה מוקמים בתי עסק רבים, ישיבות ומוסדות ציבור.

גלה עוד נושאים הקשורים לתחילת המאה העשרים ואחת

גלריית תמונות

לקריאה נוספת

  • בנימין קלוגר, גאולה ושכנותיה השכונות שעשו את ירושלים החדשה, בהוצאת "המודיע", תשע"ט

מקור: "גאולה (שכונה)", ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית, (2023, March 12th), https://he.wikipedia.org/wiki/גאולה_(שכונה).

נהנים מ Wikiz?

נהנים מ Wikiz?

הורידו את הפלאגין החינמי שלנו!

קישורים חיצוניים
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גאולה בוויקישיתוף
הערות שוליים
  1. ^ עו"ד שבתי זכריה, זכרונות משכונת "גאולה" בירושלים - מייסדיה ותושביה, באתר רחובות העיר ימלאו (ע"ר)
  2. ^ מדוע נקראת שכונת 'גאולה' הידועה במרכז העיר ירושלים בשמה?, באתר חב"ד און ליין, ‏9 באוגוסט 2018

The content of this page is based on the Wikipedia article written by contributors..
The text is available under the Creative Commons Attribution-ShareAlike Licence & the media files are available under their respective licenses; additional terms may apply.
By using this site, you agree to the Terms of Use & Privacy Policy.
Wikipedia® is a registered trademark of the Wikimedia Foundation, Inc., a non-profit organization & is not affiliated to WikiZ.com.