הורידו את כלי העזר שלנו

גוש קטיף

מאת ויקיפדיה, אך משופר ויזואלית
נווה דקלים

גוש קטיף היה גוש התנחלויות ששכן בדרום רצועת עזה. גוש קטיף כלל 18 יישובים בין רפיח בדרום-מערב, דיר אל-בלח בצפון, ח'אן יונס במזרח והים התיכון במערב. שלושה יישובים נוספים היו בצפון רצועת עזה, ואחד במרכזה. סך הכול 22 יישובים. באוגוסט 2005 פונו היישובים על ידי ממשלת ישראל במסגרת תוכנית ההתנתקות. בחבל עזה התגוררו ערב ההתנתקות כ-8,600 יהודים ו-600 בדואים (בדהנייה ובמואסי), רובם בגוש קטיף.

אוכלוסיית גוש קטיף הייתה כחצי אחוז מכלל האוכלוסייה ברצועת עזה, אך הגוש ישב על כרבע משטח הרצועה ותפס כשליש מקו החוף של הרצועה.

גלה עוד נושאים הקשורים לגוש קטיף

התנחלות

התנחלות

התנחלות היא יישוב יהודי בשטח הנמצא בשליטה ישראלית אך לא בריבונות ישראלית, לרוב בשטחים המוחזקים על ידי ישראל מאז מלחמת ששת הימים. כיום המונח מתייחס ליישובים ביהודה ושומרון ובעבר הוא כלל יישובים בסיני, רצועת עזה, ורמת הגולן.

רצועת עזה

רצועת עזה

רצועת עזה היא רצועת אדמה חופית בדרום מישור החוף הדרומי של ארץ ישראל. היא גובלת במצרים מדרום-מערב, בים התיכון ממערב ובישראל מדרום, מזרח וצפון. אורכה כ-40 קילומטרים, רוחבה נע בין 5.7 ל-12.5 קילומטרים ושטחה הכולל כ-365 קילומטר רבוע. מבחינת ריבונות היא מזוהה עם הרשות הפלסטינית, ומאז 2007 היא בשליטת החמאס. נכון ליולי 2021 מוערכת אוכלוסיית רצועת עזה על ידי ה-CIA ב-1,957,062 תושבים, על פי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2021 מונה אוכלוסיית עזה 2,106,745 איש. מתוך האוכלוסייה קרוב למיליון מוגדרים כפליטים וכמחציתם מתגוררים במחנות פליטים. גבולותיה של הרצועה הוגדרו בהסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות שנחתמו ברודוס בין ישראל למצרים בשנת 1949.

רפיח

רפיח

רָפִיחַ היא העיר הדרומית ביותר ברצועת עזה, חלק מתושביה הם ערבים מוסלמים, ומרביתם פליטים פלסטינים.

דיר אל-בלח

דיר אל-בלח

דיר אל-בלח היא עיר השוכנת במרכז רצועת עזה. משמעות השם בערבית היא "מנזר התמרים", על שום מטעי תמרים רבים מסביב לעיירה. העיירה שוכנת בין העיר עזה מצפון לבין ח'אן יונס מדרום. דרומית מערבית לעיירה שכן גוש קטיף.

ח'אן יונס

ח'אן יונס

חַ'אן יוּנֶס היא העיר השנייה בגודלה ברצועת עזה ובירת נפת ח'אן יונס. העיר שוכנת במרחק של כשני קילומטרים ממזרח לחופי הים התיכון, בין הערים עזה ודיר אל־בלח בצפון ורפיח בדרום. אוכלוסייתה של העיר, כולל מחנות הפליטים בתחומה, הוערכה ב־179,300 נפש, נכון לשנת 2006.

הים התיכון

הים התיכון

הים התיכון הוא ים בין-יבשתי הנמצא בין היבשות אסיה, אפריקה ואירופה. הים מחובר לאוקיינוס האטלנטי במצר גיברלטר במערב, לים השחור במצרי הדרדנלים והבוספורוס במזרח, ולים סוף באמצעות תעלת סואץ בדרום מזרח. שטחו של הים מהווה 3% משטח הימים והאוקיינוסים בעולם.

ממשלת ישראל

ממשלת ישראל

ממשלת ישראל היא הרשות המבצעת של מדינת ישראל. בראשה עומד ראש הממשלה, וחברים בה שרים, אשר בידי ראש הממשלה הסמכות למנותם ולפטרם. בידי ממשלת ישראל הסמכות ברוב ההיבטים הממלכתיים והציבוריים, והיא מייצגת את מדינת ישראל כלפי חוץ. מאז 1968, מוסדרות בחירתה וכהונתה של הממשלה באמצעות חוק יסוד: הממשלה. השרים נושאים באחריות כלפי כל החלטות הממשלה ופעולותיה, והם אחראים להן, גם אם הן מנוגדות לדעתם.

תוכנית ההתנתקות

תוכנית ההתנתקות

תוכנית ההתנתקות בוצעה על ידי ישראל בקיץ 2005 וכללה את פינוי ההתנחלויות וכוחות צה"ל שברצועת עזה לגבולות המדויקים של הקו הירוק ומסירת השליטה ברצועה כולה לרשות הפלסטינית, יחד עם פינוי ארבע התנחלויות מבודדות ומוצבי צה"ל בצפון השומרון, מבלי למסור את השליטה בהם לרשות. את התוכנית יזם והוביל ראש ממשלת ישראל, אריאל שרון.

דהנייה

דהנייה

דהנייה היה כפר ברצועת עזה בו התגוררו משתפי פעולה בדואים ופלסטינים, שפונה במסגרת תוכנית ההתנתקות.

ההיסטוריה של הגוש

בסביבות שנת 1925 הציעו הבריטים לקרן הקיימת לרכוש את דיונות החול של גוש קטיף לצורך התיישבות, אולם ההצעה סורבה בנימוק שהאדמות אינן מתאימות לעיבוד חקלאי[1]. במוצאי יום הכיפורים תש"ז 1946 הוקם מדרום לעיר עזה כפר דרום כחלק מ-11 הנקודות. תושביו נאלצו לסגת ממנו לאור כיבושה של רצועת עזה בידי מצרים במלחמת העצמאות.

במלחמת ששת הימים נכבשו רצועת עזה וחצי האי סיני בידי צה"ל. ראשיתו של הגוש הייתה בהצעתו של יגאל אלון ב-9 במאי 1968 לממשלה להקים שני יישובים אזרחיים או היאחזויות נח"ל בין עזה לרפיח, כחלק מתוכנית אלון. אלון נימק את הצורך בהקמתם היישובים בלשון זו:

"קיימות משבצות קרקע אשר בהכשרה לא יקרה ניתן להכשירן. להתיישבויות אלו חשיבות עליונה לעתיד המדיני של הרצועה על ידי כך שהן מפצלות את הרצועה דרומה מהעיר עזה. כמו כן, קיימת חשיבות ביטחונית רבה לנוכחות יהודית בליבה של עזה."

התנחלות ראשונה באזור גוש קטיף הוקמה בסוף מאי 1973, בדמות היאחזות נח"ל קטיף, שנקרא בתחילתו גדיש. על פי התוכנית, הייתה כוונה להקים במקום שניים-שלושה מושבים דתיים ומרכז אזורי[2]. התוכניות התקדמו לאיטן, ובראשית 1977 אוזרחה היאחזות קטיף ונקראה נצר חזני. באותה שנה הוחל בהקמת המושב קטיף ותוכננו שלושה יישובים נוספים: קטיף ג' = גני טל, קטיף ד' = גדיד וקטיף ה' = גן אור[3]. בסוף 1978 טרם נבנה במקום בית ספר או בית כנסת ונותרו בשלושת היישובים דירות ריקות[4].

במאי 1979 הוקמה מועצה אזורית חוף עזה שהקיפה את שלושת המושבים ואת מורג בדרום החבל. בעקבות הסכם השלום עם מצרים, דובר ב-1979 על הרחבת הגוש לשמונה עד עשרה יישובים[5][6]. עוד בתחילת 1979 הוקמה בדולח במסגרת ניסיון לקבוע עובדות בשטח, ובתחילת 1980 הוקם היאחזות נח"ל גן אור[7]. בספטמבר 1980 הוקמה היאחזות גדיד שתוכננה גם כבסיס למרכז האזורי נווה דקלים[8]. מנגד, עלתה בסוף 1979 ההצעה של אברהם כ"ץ-עוז לפרק את יישובי הגוש ולהעביר את רצועת עזה לידי מצרים[9]. הקמת גוש קטיף התבצעה על אדמות מדינה שלא היו בשימוש, כך שלמרות מספר טענות שנשמעו מתושבי עזה נגד הקמת הגוש[10], נתקלה הקמת הגוש באדישות מצד הפלסטינים, בעיקר מכיוון שהגוש הוקם על שטח חולי שהיה ברובו לא-מיושב ולא-מעובד[11] והיו אף שטענו שהפלסטינים שמחים על הפיתוח הכלכלי הנלווה להקמת הגוש[6].

לאחר פינוי סיני הוקמה נווה דקלים כמרכז אזורי של הגוש[12], וכן הוקמה עצמונה שאזרחה את היאחזות בדולח באזור הדרומי של הגוש.

עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה, בשנת 1987, סבלו תושבי גוש קטיף מהתקפות טרור חוזרות ונשנות מצד הפלסטינים. בשנות ה-90 ובתחילת שנות ה-2000 קמו בגוש מספר מאחזים כתגובת התרסה נגד הטרור הפלסטיני. בשנת 2003, אחרי הבחירות לכנסת השש עשרה, החל ראש הממשלה אריאל שרון לגבש יוזמה לנסיגה חד-צדדית מרצועת עזה - היא תוכנית ההתנתקות. על היוזמה הודיע בכנס הרצליה 2004, ובתגובה החלו תושבי גוש קטיף להתארגן למאבק נגד הפינוי. למרות הפגנות המוניות רבות, והחלטת מתפקדי הליכוד כנגד התוכנית במשאל אותו שרון הבטיח לכבד, אך הפר את הבטחתו, המשיכה הממשלה בהליכים לאישור התוכנית. ב-2005 אושר חוק פינוי-פיצוי והחלו ההכנות לביצוע התוכנית.

מפת רצועת עזה וגוש קטיף
רצועת עזה לפני ההתנתקות. יישובי גוש קטיף מודגשים בכחול

ב-15 באוגוסט 2005 (י' באב התשס"ה) החל הפינוי מגוש קטיף. פנוי יישובי גוש קטיף, הביא להפגנות מחאה ואבל מצד התושבים המקומיים, אך ככלל - ללא אלימות (בלטו בחריגותם האירועים בכפר דרום). הפינוי הסתיים כעבור שבוע וב-12 בספטמבר עזבו כוחות צה"ל את רצועת עזה.

בגוש פעלו 6 בתי ספר ותלמודי תורה, 3 מוסדות תיכוניים, 6 ישיבות, 3 כוללים, 4 מדרשות ומכינה קדם צבאית. רק מעט מהמוסדות הוקמו מחדש אחרי ביצוע תוכנית ההתנתקות.

גלה עוד נושאים הקשורים לההיסטוריה של הגוש

כפר דרום

כפר דרום

כפר דרום היה יישוב שהוקם בשנת 1946, נכבש ונהרס על ידי חיל המשלוח המצרי (1948) במלחמת העצמאות, הוקם מחדש לאחר שנכבש במלחמת ששת הימים, ופונה ונהרס במסגרת תוכנית ההתנתקות יחד עם יתר ההתנחלויות ברצועת עזה.

11 הנקודות

11 הנקודות

11 הנקודות הן אחד-עשר יישובים אשר הוקמו במבצע התיישבות גדול בנגב הצפוני, במוצאי יום הכיפורים תש"ז י"א בתשרי, בלילה שבין 5 ל-6 באוקטובר 1946, ביוזמת הסוכנות היהודית. מטרת המבצע הייתה הכללת אזור הנגב בתוך גבולותיה העתידיים של המדינה היהודית. נחשב למבצע ההתיישבות הגדול מסוגו בתקופת היישוב.

מלחמת העצמאות

מלחמת העצמאות

מלחמת העצמאות החלה ב-30 בנובמבר 1947. בבוקר היום שלאחר קבלת תוכנית החלוקה בעצרת האו"ם, פתחו ערביי ארץ ישראל בהתקפות כנגד היישוב היהודי בארץ ישראל כדי למנוע את יישומה. בכך נפתח השלב הראשון של המלחמה, המכונה לעיתים בשם "מלחמת האזרחים", משום שהלחימה התאפיינה בעימות צבאי מוגבל בין הכוחות הצבאיים של הערבים הפלסטינים לבין כוח המגן העברי של היישוב היהודי בא"י, אף על פי שיחידות מתנדבים מטעם הליגה הערבית, ובהמשך גם מתנדבים מן האחים המוסלמים, השתתפו גם הם בלחימה בצד הערבי. היקף הלחימה הוגבל מאוד בשל נוכחות הצבא הבריטי, שהיה בתהליך של פינוי כוחותיו משטח ארץ ישראל המנדטורית. החל מראשית אפריל 1948 עבר כוח המגן העברי למתקפה באזורים שונים בא"י, ועד השלמת פינוי הצבא הבריטי ותום המנדט, הביסו את הכוחות הערביים הבלתי סדירים, שעמדו מולם.

מלחמת ששת הימים

מלחמת ששת הימים

מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר יום 5 ביוני עד 10 ביוני 1967, בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות: עיראק, לבנון, ערב הסעודית ועוד. המלחמה הסתיימה בניצחון של ישראל.

סיני

סיני

חצי האי סִינַי הוא חצי אי במצרים, בצורה דמוית משולש, התחום בין הים התיכון (מצפון), הנגב מצפון מזרח, מפרץ אילת מדרום מזרח, מפרץ סואץ ותעלת סואץ ממערב. שטח חצי האי כ-61 אלף קמ"ר, אוכלוסייתו מוערכת בכ-602 אלף נפש.

יגאל אלון

יגאל אלון

יגאל אלון (פַּיְיקוֹביץ') היה איש צבא ופוליטיקאי ישראלי, שהיה מפקד הפלמ"ח, מראשי צה"ל במלחמת העצמאות בדרגת אלוף, מראשי מפלגת העבודה, ראש ממשלת ישראל בפועל, חבר הכנסת, סגן ראש הממשלה ושר בממשלות ישראל.

נח"ל

נח"ל

נוער חלוצי לוחם הוא מסגרת בצה"ל שבה קבוצות של תנועות וארגוני נוער מתגייסים יחד ושומרים על שלמותם[דרושה הבהרה] תוך שילוב בין משימה צבאית לבין חינוך בקהילה.

עזה

עזה

עַזָּה היא עיר הבירה של רצועת עזה והעיר הגדולה ברשות הפלסטינית, עם אוכלוסייה של 590,481 אנשים. השם "עזה" מופיע בתנ"ך 22 פעמים ומקורו כנראה בשפה הכנענית.

1973 בישראל

1973 בישראל

1973 בישראל הייתה השנה בה חגגה 25 שנה מיום היווסדה. האירוע הבולט בה היה פרוץ מלחמת יום הכיפורים.

היאחזות נח"ל

היאחזות נח"ל

היאחזות נח"ל היא יישוב, שהוקם באזור שבשליטת מדינת ישראל, באמצעות חיילים המשרתים בחיל הנח"ל ועל-פי החלטה של ממשלת ישראל. פעילות זו, של קידום ההתיישבות היהודית ברחבי ארץ ישראל, הייתה בעבר בין תפקידיו העיקריים של הנח"ל. ההיאחזות הייתה למעשה שילוב של יחידה צבאית ויישוב אזרחי המתפרנס בעיקר מחקלאות ומנהל חיי קהילה כבסיס ליישוב עתידי. על פי עיקרון זה, החיילים והחיילות עובדים בהיאחזות ושומרים עליה עד שמחליטה המדינה על הקמת יישוב אזרחי במקומה.

נצר חזני (גוש קטיף)

נצר חזני (גוש קטיף)

נֵצֶר חַזָּנִי (נצ"ח) הייתה התנחלות ומושב חקלאי בעל אופי ציוני דתי שהוקם בצפון גוש קטיף. המושב שכן צפונית למחנה הפליטים של ח'אן יונס ולדרום העיירה דיר אל-בלח ונשק בצידו המזרחי לכפר הבדואי גררה. נחשב לבכור המושבים ברצועת עזה.

גני טל (גוש קטיף)

גני טל (גוש קטיף)

גני טל הייתה התנחלות ומושב עובדים בגוש קטיף שברצועת עזה, כקילומטר מצפון לח'אן יונס, בקרבת היישוב קטיף. המושב נוסד ב-1979 במסגרת ארגון יישובי הפועל המזרחי, והיה בעל אופי דתי. במושב התגוררו 75 משפחות. היישוב פונה ונהרס במסגרת תוכנית ההתנתקות בשנת 2005. יישוב חדש שהוקם על ידי מפוני המושב ונושא את השם "גני טל" נמצא כיום סמוך לקיבוץ חפץ חיים.

יישובי הגוש

רחוב טיפוסי בנווה דקלים, הגדול ביישובי גוש קטיף
בניין ישיבת ההסדר בנווה דקלים, שעוצב כמגן דוד ענק

גוש היישובים עצמו היה ממוקם בין רפיח לדיר אל-בלח, אולם היות שהמועצה האזורית חוף עזה, שהייתה הרשות המוניציפלית הוסמכה על כלל היישובים הישראליים ברצועת עזה, צורפו אל הגוש באזכורים רבים גם היישובים מצפון ומדרום לעיר עזה שיפורטו מיד. בגוש עצמו נמצאו שמונה עשר היישובים הבאים:

מעט צפונה מהם, ליד דיר אל-בלח, שכן היישוב כפר דרום (היישוב הראשון בגוש קטיף). בין עזה לדיר אל-בלח שכן היישוב נצרים וצפון לעזה שכנו בתוחמת הצפונית אלי סיני, דוגית וניסנית.

מלבדם הוקמו ברצועה, במיוחד בתקופה שלפני הפינוי של הגוש מספר מאחזים בהם מאחז תפארת ישראל ובו בית כנסת עם שם זהה, היישוב נקרא על שמם של ישראל לוטט, חייל גבעתי שנהרג במוצב במורג וכן על שמה של האזרחית תפארת טרטנר שנהרגה מקאסם שנחת עליה בנווה דקלים, המאחז פונה לאחר עימות אלים כאשר חיילי גדוד 51 של גולני שנשלחו למקום הפינוי התעמתו עם בנות האולפנה ששהו באזור[13][14], מלבד מאחז תפארת ישראל היה גם את המקרה שבמלון חוף הדקלים הנטוש הוקם מאחז מעוז הים שגם הוא פונה לאחר התנגדות רבה של התושבים ששכרו את המלון על מנת לשכון בו.

גלה עוד נושאים הקשורים ליישובי הגוש

מגן דוד

מגן דוד

מגן דוד הוא הקסגרמה שבו מונחים שני משולשים שווי צלעות זה על זה ויוצרים מבנה של שישה משולשים שווי צלעות המחוברים לצלעות משושה משוכלל.

רפיח

רפיח

רָפִיחַ היא העיר הדרומית ביותר ברצועת עזה, חלק מתושביה הם ערבים מוסלמים, ומרביתם פליטים פלסטינים.

דיר אל-בלח

דיר אל-בלח

דיר אל-בלח היא עיר השוכנת במרכז רצועת עזה. משמעות השם בערבית היא "מנזר התמרים", על שום מטעי תמרים רבים מסביב לעיירה. העיירה שוכנת בין העיר עזה מצפון לבין ח'אן יונס מדרום. דרומית מערבית לעיירה שכן גוש קטיף.

עזה

עזה

עַזָּה היא עיר הבירה של רצועת עזה והעיר הגדולה ברשות הפלסטינית, עם אוכלוסייה של 590,481 אנשים. השם "עזה" מופיע בתנ"ך 22 פעמים ומקורו כנראה בשפה הכנענית.

נוה דקלים

נוה דקלים

נוה דקלים היה יישוב קהילתי דתי במרכז גוש קטיף, אשר פונה ונהרס במסגרת תוכנית ההתנתקות. כונה גם בשם "בירת גוש קטיף".

מורג

מורג

מורג הייתה התנחלות ברצועת עזה שהשתייכה למועצה האזורית חוף עזה, אשר פונתה בתוכנית ההתנתקות.

גדיד

גדיד

גדיד הייתה התנחלות ומושב עובדים דתי בגוש קטיף אשר השתייכה למועצה אזורית חוף עזה. היישוב שכן דרומית לנוה דקלים ודרומית-מערבית לח'אן יונס ונקרא על שם פעולת קטיף התמרים.

גן אור

גן אור

גן אור הייתה התנחלות ומושב עובדים דתי במרכז גוש קטיף אשר השתייכה למועצה אזורית חוף עזה.

בדולח (יישוב)

בדולח (יישוב)

בדולח הייתה התנחלות ומושב עובדים בגוש קטיף שברצועת עזה, כשלושה ק"מ מצפון-מערב לרפיח. המושב השתייך לארגון יישובי "אמנה", ונשא אופי דתי. פונתה בעקבות תוכנית ההתנתקות.

בני עצמון

בני עצמון

בני עצמון היה מושב עובדים בגוש קטיף שברצועת עזה, כשלושה ק"מ מצפון לרפיח, שפונה כחלק מתוכנית ההתנתקות. המושב השתייך לארגון יישובי "אמנה", ונשא אופי דתי בעיקר ברוח ישיבת הר המור. באופן בלתי רשמי, אך נפוץ ומקובל, נקרא היישוב "עצמונה", כשם היישוב בסיני על שמו נקרא. אולם בשל הנוהג שלא לתת שמות זהים לאלה של יישובים שפונו/ננטשו נקרא שמו הרשמי "בני עצמון".

פאת שדה

פאת שדה

פאת שדה הייתה התנחלות ויישוב קהילתי בגוש קטיף שברצועת עזה.

כפר ים

כפר ים

כפר ים הייתה התנחלות בגוש קטיף, אשר הוקמה ב-1983 על חוף הים התיכון במעמד של התיישבות בודדים.

כלכלה

טרם ההתנתקות הועסקו 65% ממועסקי גוש קטיף בשירות הציבורי. חקלאות היוותה ענף חשוב בגוש. חקלאי גוש קטיף עיבדו, באמצעות אלפי פועלים פלסטינים[15] ומאות תאילנדים[16], 4500 דונם אדמה, רובם חממות, וייצרו 320 אלף טון תוצרת חקלאית בשנה, בערך כספי של חצי מיליארד ש"ח[17]. 65% מייצוא ירקות החממה האורגניים בישראל ו-90% מירקות העלים ללא חרקים בישראל גודלו בגוש קטיף. סיורים חקלאיים אורגנו בגוש קטיף עבור חקלאים ומגדלים שרצו להתרשם מהחקלאות בגוש קטיף ומשיטות העבודה של חקלאי הגוש.

בגוש קטיף היו שני אזורי תעשייה, אחד בנווה דקלים בו היה מפעל גדול למתכת בשם מפעל חרושת קטיף, ואחד בקטיף. מלבד זאת הייתה בגוש גם משתלה, משתלת עצמונה אשר עד פינויה הייתה המשתלה השנייה בגודלה במדינה לצמחי בית (משתלת שפר בכפר ביאליק היא הכי גדולה). ענף חקלאות שלמעשה הומצא בגוש קטיף היה ירקות ללא חרקים אשר ארוזים בשקית - שוק שנכון ל-2005 הוערך בכמעט 200 מיליון שקלים, החברה הראשונה שעסקה בתחום הייתה חברת עלי קטיף מכפר דרום[18].

גלה עוד נושאים הקשורים לכלכלה

חקלאות

חקלאות

חקלאות היא מגוון של פעולות שמטרתן ליצור מזון, מספוא, סיבים, עורות ומוצרים נוספים, על ידי גידול צמחים ובעלי חיים או יצירה מכוונת של תנאים לגידולם, לרבות חקלאות ימית. החקלאות היא אחד מתחומי העיסוק הקדומים של האדם, והיא שכלול של פעולות איסוף מזון, ציד בעלי חיים ודיג פרימיטיבי. ההיסטוריה של החקלאות שלובה בהיסטוריה האנושית, והשינויים בחקלאות היו גורמים כבדי משקל בתמורות חברתיות שחוותה האנושות, בהן התמחות בפעילות מסוימת. התפתחות החקלאות, מראשיתה ועד ימינו, אפשרה להגדיל במידה רבה ביותר את כמות המזון העומד לרשות החברה האנושית, ובכך גם את גידול האוכלוסייה בעולם לממדיה הנוכחיים.

תאילנד

תאילנד

ממלכת תאילנד היא מדינה בדרום-מזרח אסיה. ידועה גם בשמה הקודם, סיאם. תושבי תאילנד נקראים "תאים". תאילנד גובלת בלאוס מצפון-מזרח, בקמבודיה מדרום-מזרח, במלזיה מדרום, ובמיאנמר (בורמה) מצפון-מערב.

דונם

דונם

דונם, היא יחידת מידה עות'מאנית לשטח. היא אינה שייכת למערכת היחידות הבינלאומית, בה יחידת השטח היא מטר רבוע.

חרושת קטיף

חרושת קטיף

חרושת קטיף היא חברה בעלת מפעל שעוסקת בייצור מכלולי ממ"ד, דלתות ביטחון וארונות חשמל לתחום הבנייה ומשווק תוצרתו לקבלני בניין רבים בכל חלקי הארץ, מפעל החברה שוכן באשקלון ובעבר שכן באזור התעשייה בנווה דקלים עד ביצועה של תוכנית ההתנתקות ופינוי המפעל.

משתלת עצמונה

משתלת עצמונה

משתלת עצמונה הייתה משתלה בבני עצמון שבגוש קטיף, המשתלה הייתה המשתלה השנייה בגודלה בארץ לצמחי בית, המשתלה הייתה מוקד עלייה לרגל לפוליטיקאים שביקרו בגוש ובאזור.

כפר ביאליק

כפר ביאליק

כְּפַר בְּיַאלִיק הוא מושב באזור הצפון השוכן בסמיכות לקריית ביאליק בתחומה של המועצה האזורית זבולון והוא היישוב הצפוני ביותר שבה.

ירקות ללא חרקים

ירקות ללא חרקים

ירקות ללא חרקים הם ירקות שמשיקולי כשרות גודלו ונארזו במטרה להקטין את שכיחות החרקים בהם, זאת כדי למנוע אכילת חרקים שהם אסורים באכילה לפי התורה.

חסלט – עלי קטיף

חסלט – עלי קטיף

חסלט עלי קטיף היא חברה ישראלית שעוסקת בגידול ושיווק של ירקות כשרים למהדרין והייתה הממציאה של רעיון הירקות ללא חרקים.

כפר דרום

כפר דרום

כפר דרום היה יישוב שהוקם בשנת 1946, נכבש ונהרס על ידי חיל המשלוח המצרי (1948) במלחמת העצמאות, הוקם מחדש לאחר שנכבש במלחמת ששת הימים, ופונה ונהרס במסגרת תוכנית ההתנתקות יחד עם יתר ההתנחלויות ברצועת עזה.

פנאי

מלון חוף הדקלים. נטוש, 5/2005
בית הכנסת בכפר דרום
אגם בקטיפארי ששכן בנווה דקלים
חממה לגידול חסה בגוש

בגוש קטיף היו ארבעה חופי רחצה: חוף התמרים, חוף דקלים, חוף נצרים וחוף אשלים. חלק מהחופים היו נפרדים (על ידי מחיצה המפרידה בין גברים ונשים), וחלקם במתכונת של "חוף משפחה" - כך שמשפחה מצומצמת הייתה יכולה לשבת בו ללא זרים. כמו כן סמוך ליישוב נווה דקלים היה קיים מלון "חוף הדקלים" השוכן בסמוך לחוף הים, מלון זה ננטש עם פרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת 2000, ויושב מחדש לקראת ההתנתקות במהלך 2005 על ידי מתנגדי התוכנית ששכרו את המקום מבעליו ושינו את שמו ל"מעוז הים"[19]. ביוני 2005 פונו השוהים מהמקום[20], והאתר הוכרז על ידי צה"ל כשטח צבאי סגור. לצד החופים היו בגוש קטיף שני פארקים גדולים: פארק האגם וה"קטיפארי" (מעין פינת חי מורחבת).

גלה עוד נושאים הקשורים לפנאי

חוף

חוף

חוף הוא אזור שמסביב לקו התפר בין גוף מים ליבשה הקרוי קו חוף. אזור זה מהווה אזור גאולוגי, גאוגרפי, וכן סביבה אקולוגית.

מלון חוף הדקלים

מלון חוף הדקלים

מלון חוף הדקלים היה בית מלון אשר שכן בחוף הדקלים אשר היה נמצא בסמוך ליישוב המרכזי בגוש קטיף – נווה דקלים.

האינתיפאדה השנייה

האינתיפאדה השנייה

האינתיפאדה השנייה הייתה התקוממות פלסטינית אלימה נגד מדינת ישראל, שהחלה בסוף ספטמבר 2000. היא פרצה בתום שלוש שנים של שקט יחסי בין ישראל והפלסטינים, שהופר באירועי מנהרת הכותל ובאירועי יום הנכבה 2000. הכינוי שניתן על ידי צה"ל לאירועים אלה היה "'אירועי גאות ושפל". כינוי זה נותר קוד פנימי במערכת הביטחון; השם הנהוג בישראל כיום הוא "האינתיפאדה השנייה", להבדיל מהאינתיפאדה הראשונה.

ביצוע תוכנית ההתנתקות

ביצוע תוכנית ההתנתקות

תוכנית ההתנתקות היא תוכנית לנסיגה ישראלית מרצועת עזה ומארבע התנחלויות מבודדות בצפון השומרון ולפינוין מישראלים. התוכנית יצאה לדרך ב-15 באוגוסט 2005. פינוי האזרחים הושלם בתוך שמונה ימים. תוכנית זו של ראש ממשלת ישראל, אריאל שרון, עוררה ויכוח פוליטי עז בין שולליה לתומכיה.

שטח צבאי סגור

שטח צבאי סגור

שטח צבאי סגור - הוא אזור בעל רגישות ביטחונית כתוצאה מאימונים, פעילות מבצעית, או חשיבות אסטרטגית שהכניסה אליו אסורה ללא היתר מיוחד ממפקדו הצבאי של האזור.

אגם קטיף

אגם קטיף

אגף קטיף היה אגם ששכן בסמוך לחופי גוש קטיף והיה ממקומם בצמוד למדרשת הדרום ומלון חוף הדקלים.

קטיפארי

קטיפארי

קטיפארי הייתה פינת חי גדולה ופינת החי היחידה בגוש קטיף אשר הייתה ממוקמת בכניסה ליישוב נוה דקלים.

פינת חי

פינת חי

פינת חי או משק חי היא שם כללי למסגרת בה מוחזקים בעלי חיים בשבי, למטרות חינוך, טיפול או בידור, שאינה חווה חקלאית או גן חיות של ממש. בקטגוריה זו נכללות מגוון מסגרות, החל מפינות חי בבתי ספר וגנים בהן מוחזקות חיות מחמד קטנות, עד פינות חי מסחריות שפתוחות לקהל, בהן קיים מגוון גדול של חיות מבויתות וחיות בר, ומזכירות גן חיות קטן. ישנם קיבוצים רבים המתחזקים משק חי. המינים הנפוצים בפינות חי יהיו בדרך כלל חיות משק כגון: כבשים, עזים, ברווזים, ארנבים, תרנגולים, שרקנים, סוסים וחמורים; חיות בר קטנות כמו צבי יבשה, טווסים, תוכים, יעל נובי, מארה, דרבן מצוי, קוף סנאי, אייל חזירוני ובריכות דגים.

מנחת תעופה

ערך מורחב – מנחת קטיף

בתחילת שנות התשעים נחנך בגוש-קטיף מנחת למטוסים קלים, שפעל כעשר שנים. המנחת הוקם בין גני טל לנווה-דקלים, אורך מסלולו היה 800 מטרים, ורוחבו 6 מטרים. חברת "נשר" הפעילה קו תעופה סדיר משדה-דב למנחת קטיף. חברת מע"צ סללה את המנחת, המועצה האזורית חוף-עזה השקיעה 1.25 מיליון ש"ח בסלילתו.

המנחת נועד לשרת בעיקר את מתארחי מלון נווה-דקלים שהחל לפעול שנים ספורות לפני-כן. עקב אירועי האינתיפאדה הראשונה בית המלון סבל קשות מאבדן הכנסות עקב החשש להגיע למקום. ההנחה הייתה שמתן אפשרות להגעה מהאוויר יעיר מחדש את בית המלון. בשלב הראשון פעל הקו באורח סדיר פעמיים ביום שלוש פעמים בשבוע, בית המלון הפעיל הסעות אל המנחת ובחזרה בשעת נחיתת המטוסים. בחברת "נשר" תכננו גם הקמת בית הספר לטיסה במנחת, שישמש את תושבי הנגב המערבי.

בסופו של דבר התברר שמספר הטסים לא מצדיק החזקת קו קבוע. בנוסף, ככל שהתקדמו התהליכים המדיניים במסגרת הסכמי אוסלו, הפעילות במנחת דעכה, עד שצה"ל אסר לחלוטין באמצע שנות ה-90 על טיסות מטוסים בשמי גוש קטיף. לקראת פינוי גוש קטיף ותוכנית ההתנתקות המנחת איבד את תפקידו ופונה יחד עם תשתיות האזור[21].

גלה עוד נושאים הקשורים למנחת תעופה

מנחת קטיף

מנחת קטיף

מנחת קטיף היה מנחת תעופה קטן בגוש קטיף, מיקום השדה היה כ־3 וחצי קילומטרים צפונית לעיר ח'אן יונס, ובצמוד לבסיס אונר"א אשר נמצא בשטח מחנה הפליטים ח'אן יונס וכן היה ממערב למושב העובדים גני טל ומחנה נוריה, המנחת נקרא על שם אזור ההתיישבות הישראלי ברצועה "גוש קטיף".

נמל התעופה דב הוז

נמל התעופה דב הוז

שדה דֹב, או בשמו הרשמי נמל התעופה ע"ש דב הוז, היה נמל תעופה שנמצא בצפון תל אביב אשר נסגר והפסיק את טיסותיו ב-1 ביולי 2019.

נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה

נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה

נתיבי ישראל – החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ היא חברה ממשלתית האחראית לפיתוח תשתיות התחבורה בישראל. החברה עוסקת בתכנון, פיתוח ואחזקת מרבית הכבישים הבינעירוניים לרבות מחלפים וגשרים, הקמת מסילות רכבת, ביצוע פרויקטים במרחב העירוני והמטרופוליני והקמת שדה תעופה בינלאומי חדש.

מועצה אזורית חוף עזה

מועצה אזורית חוף עזה

מועצה אזורית חוף עזה הייתה מועצה אזורית שהתקיימה באזור מישור החוף הדרומי בין מועצה אזורית חוף אשקלון לגבול ישראל-מצרים ורכזה תחתיה את היישובים היהודיים שהוקמו בשטחי רצועת עזה. המועצה פורקה במסגרת תוכנית ההתנתקות, במהלכה פונו כל יישובי המועצה.

האינתיפאדה הראשונה

האינתיפאדה הראשונה

האינתיפאדה הראשונה הייתה התקוממות אלימה ברובה, שהחלה ב-9 בדצמבר 1987, נחלשה באופן משמעותי לאחר מלחמת המפרץ ב-1991 והסתיימה רשמית עם חתימתם של הסכמי אוסלו ב־1993. במהלכה התקוממו התושבים הפלסטינים ביהודה ושומרון וברצועת עזה נגד מדינת ישראל. האינתיפאדה נקראה לעיתים "מלחמת האבנים", משום שבתחילתה השתמשו הפלסטינים באבנים ובכלי-נשק מאולתרים אחרים. עם פרוץ "האינתיפאדה השנייה" ניתן לזו שלפניה השם "האינתיפאדה הראשונה" כדי ליצור הבחנה ברורה ביניהן.

בית הספר לטיסה

בית הספר לטיסה

בית הספר לטיסה של חיל האויר הוא בית ספר של חיל האוויר הישראלי שמטרתו להכשיר לוחמי צוות אוויר ומדריכי טיסה לחיל האוויר הישראלי. בית הספר נמצא כיום בבסיס חצרים ליד באר שבע.

הנגב

הנגב

הַנֶּגֶב הוא אזור גאוגרפי המשתרע בחלקה הדרומי של ארץ ישראל. הנגב הוא חלק מרצועת המדבריות העולמית, וזו הסיבה לתנאי האקלים השוררים בו. הנגב מכסה כ-60% משטח מדינת ישראל, ובחלקו הקטן הוא נמצא מחוץ לה.

הסכמי אוסלו

הסכמי אוסלו

הסכמי אוסלו הם סדרה של הסכמים שנחתמו בין ישראל לבין הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף), כחלק מתהליך השלום בין ישראל לפלסטינים. ההסכם המקיף – "גישת החבילה", נועד להביא לפתרון קבע את מכלול הסוגיות התלויות ועומדות בסכסוך הישראלי-פלסטיני. ההסכם הביא את אש"ף להכיר במדינת ישראל ואת ישראל להכיר באש"ף כנציג העם הפלסטיני. ההסכם הראשון נחתם בוושינגטון די. סי. ב-13 בספטמבר 1993 והסכם "אוסלו ב'" נחתם תחילה בטאבה, מצרים ולאחר מכן ב-28 בספטמבר 1995, נחתם רשמית בבית הלבן.

תוכנית ההתנתקות

תוכנית ההתנתקות

תוכנית ההתנתקות בוצעה על ידי ישראל בקיץ 2005 וכללה את פינוי ההתנחלויות וכוחות צה"ל שברצועת עזה לגבולות המדויקים של הקו הירוק ומסירת השליטה ברצועה כולה לרשות הפלסטינית, יחד עם פינוי ארבע התנחלויות מבודדות ומוצבי צה"ל בצפון השומרון, מבלי למסור את השליטה בהם לרשות. את התוכנית יזם והוביל ראש ממשלת ישראל, אריאל שרון.

התקפות טרור על הגוש

יישובי גוש קטיף והכבישים המובילים אליו אובטחו על ידי אוגדת עזה. החל מפרוץ האינתיפאדה הראשונה בשנת 1987, היו יישובי הגוש ותושביו מטרה למאות התקפות טרור מצד הפלסטינים. בשנות השמונים היו אלה יידוי אבנים ובקבוקי תבערה לעבר מכוניות ישראליות בצירי הנסיעה ברצועה. בשנות התשעים, ירי והנחת מטעני חבלה נגד מכוניות ישראליות בציר התנועה וסכינאות בנקודות חיכוך בין הישראלים לפלסטינים.

בשנת 2001 חלו תמורות ושינויים במאפייני הטרור. זאת כתוצאה מההערכות הנרחבת של צה"ל באמצעי מיגון וביטחון ביישובים ובצירי התנועה. משנים אלו ועד פינוי היישובים, רוב ההתקפות כללו הפגזה במרגמות. בחלוף הזמן פיתחו הפלסטינים רקטה מאולתרת בשם "קסאם". המאמצים לפגוע בישראלים בצירי התנועה לא פסקו.

ציר כיסופים וגשר מור הצמוד אליו, שהיה באותה עת כביש הגישה היחיד לגוש ושעובר בין דיר אל באלח לח'אן יונס, שימש כמטרה עיקרית לפיגועים מצד המחבלים. בשנת 1989 נרצח במקום אביגדור דהרי על ידי פלסטיני תושב מחנה הפליטים נוסייראת בפיגוע דריסה. במהלך השנים ביצעו מחבלים אלפי פיגועי ירי, בחסות פרבריה הצפוניים של ח'אן יונס, ובהם נרצחו ישראלים רבים. פיגוע הירי החמור מכולם בציר היה רצח טלי חטואל וארבע בנותיה[22]. בנוסף להתקפות על הציר, בוצע מספר ניכר של ניסיונות חדירה אל עבר יישובי גוש קטיף, רובם סוכלו על ידי צה"ל, אם כי מספר פעמים המחבלים הצליחו לחדור אל אזורי החממות ולפגוע בעובדים ששהו שם.

בנוסף לפיגועי הירי, תושבי גוש קטיף חיו תחת הפגזה מתמדת מצד הפלסטינים. 5904 פצצות מרגמה ורקטות קסאם נורו אל עבר יישובי הגוש מאז פרוץ האינתיפאדה השנייה. ההפגזות התבצעו בתדירות כמעט יומיומית ורובן מאזור ח'אן יונס.

החל מפרוץ האינתיפאדה השנייה ועד למבצע עופרת יצוקה נהרגו 97 אנשי כוחות ביטחון ישראליים בידי פלסטינים ברצועת עזה.[23]

מתנגדי ההתנתקות טענו שהיישובים משמשים חומת מגן ליישובי הנגב המערבי ומונעים ירי רקטות עליהם ועל ערים עורפיות כגון אשקלון, נתיבות, קריית גת ואף אשדוד. לדידם, העובדה כי לאחר ההתנתקות נמשך ירי הקסאמים לעבר יישובים שמחוץ לרצועת עזה, ואף הגיע לנקודות צפוניות מבעבר, מהווה הוכחה לטענתם. מאידך, תומכי ההתנתקות טענו שהשליטה ברצועת עזה על כמיליון וחצי תושביה הפלסטינים מהווה מעמסה דמוגרפית, כלכלית ומוסרית על מדינת ישראל.

גלה עוד נושאים הקשורים להתקפות טרור על הגוש

אוגדת עזה

אוגדת עזה

עוצבת שועלי האש, המוכרת יותר בשם אוגדת עזה, היא אוגדה מרחבית (אוגמ"ר) של צה"ל הכפופה לפיקוד הדרום ואחראית על אבטחת הגבול של ישראל עם רצועת עזה. האוגדה כוללת שתי חטיבות - צפונית ודרומית. מפקד האוגדה הנוכחי הוא תא"ל אבי רוזנפלד.

האינתיפאדה הראשונה

האינתיפאדה הראשונה

האינתיפאדה הראשונה הייתה התקוממות אלימה ברובה, שהחלה ב-9 בדצמבר 1987, נחלשה באופן משמעותי לאחר מלחמת המפרץ ב-1991 והסתיימה רשמית עם חתימתם של הסכמי אוסלו ב־1993. במהלכה התקוממו התושבים הפלסטינים ביהודה ושומרון וברצועת עזה נגד מדינת ישראל. האינתיפאדה נקראה לעיתים "מלחמת האבנים", משום שבתחילתה השתמשו הפלסטינים באבנים ובכלי-נשק מאולתרים אחרים. עם פרוץ "האינתיפאדה השנייה" ניתן לזו שלפניה השם "האינתיפאדה הראשונה" כדי ליצור הבחנה ברורה ביניהן.

טרור

טרור

טרור הוא טקטיקה של מאבק אלים, המופנה כלפי אזרחים, לשם השגת מטרות פוליטיות. בין השאר, טקטיקת הטרור מושתתת על הפעלת לחץ על ממשלים ועמים על ידי זריעת פחד, תוך חתירה לשינוי מדיניות ואף להפלת משטרים. החוקרים נחלקים ביניהם בנוגע להגדרה המדויקת של המושג טרור. כך למשל, ישנה מחלוקת האם לתאר מעשי אלימות מסוימים מצד מדינות כמעשה "טרור מדינתי". מעשה הפוגע באזרחים בניגוד לדיני המלחמה מוגדר לרוב כפעולת טרור. פיגועי 11 בספטמבר, בהם נרצחו קרוב ל־3,000 בני אדם, נחשבים לפעולת הטרור הגדולה בהיסטוריה.

יידוי אבנים

יידוי אבנים

יידוי אבנים הוא ניסיון לפגוע פיזית בבני אדם או בכלי רכב על ידי זריקת אבנים בגדלים שונים. יידוי האבנים נעשה על ידי אדם בודד או על ידי קבוצה של בני אדם. האבן המושלכת עלולה לגרום נזק, לפצוע ואף להרוג את מי שהיא מושלכת עליו. בנסיבות אלה, יידוי אבנים נחשב לעיתים לפעולת טרור. כאשר יידוי האבנים נעשה לעבר כלי רכב הנוסעים בכביש במהירות גבוהה סכנתו גוברת.

בקבוק תבערה

בקבוק תבערה

בקבוק תבערה, המכונה גם בקבוק מולוטוב, או קוקטייל מולוטוב הוא נשק מאולתר פשוט וקל להכנה, הנמצא בעיקר בשימושם של לוחמי גרילה, ובעבר היה גם בשימוש צבאות סדירים בזמן מלחמה.

מטען חבלה

מטען חבלה

מטען חבלה או מטען נפץ (בשפה בלתי מקצועית: "פצצה") הוא מתקן הכולל חומר נפץ, נפץ-יזם ומערכת הפעלה אשר קיימת זיקה ביניהם ומטרתו היא גרימת נזק על ידי פיצוץ. השימוש במטען מתבצע בדרך כלל על ידי הנחתו ליד המטרה והפעלתו ברגע המתאים. מטעני החבלה השונים נבדלים זה מזה בחומרי הנפץ בהם הם משתמשים, במנגנון ההפעלה שלהם, בצורתם החיצונית, בגודלם, בעוצמתם וכן בייעודם.

מרגמה

מרגמה

מרגמה היא כלי ירייה ארטילרי פשוט, המורכב מקנה מתכתי המחובר למשטח ואשר יורה פצצות במסלול תלול בלבד, בניגוד לתותח נ"ט נגרר, טנקים, או רימוני רובה למיניהם. התחמושת שהמרגמה יורה נקראת "פצצת מרגמה" או בראשי תיבות: פצמ"ר.

ציר כיסופים

ציר כיסופים

ציר כיסופים הוא כינוי ישראלי לכביש ברצועת עזה, שחיבר בין כביש 242 ומעבר כיסופים בצד הישראלי של גדר המערכת ובין יישובי גוש קטיף שנמצאו בשטח רצועת עזה עד תוכנית ההתנתקות ב-2005. ציר זה היה עורק החיים של גוש קטיף והדרך הראשית בינו לבין השטחים שבתוך הקו הירוק.

גשר מור

גשר מור

גשר מור היה גשר בגוש קטיף אשר חיבר בין הגוש לציר כיסופים, הגשר אפשר תנועה נפרדת לישראלים ופלסטינים ברצועת עזה.

ח'אן יונס

ח'אן יונס

חַ'אן יוּנֶס היא העיר השנייה בגודלה ברצועת עזה ובירת נפת ח'אן יונס. העיר שוכנת במרחק של כשני קילומטרים ממזרח לחופי הים התיכון, בין הערים עזה ודיר אל־בלח בצפון ורפיח בדרום. אוכלוסייתה של העיר, כולל מחנות הפליטים בתחומה, הוערכה ב־179,300 נפש, נכון לשנת 2006.

פיגוע דריסה

פיגוע דריסה

פיגוע דריסה הוא פיגוע המתבצע באמצעות כלי רכב, המשמש לדריסתם של אנשים הנקרים בדרכו.

פיגוע ירי

פיגוע ירי

פיגוע ירי הוא פיגוע המתבצע באמצעות ירי מנשק קל לשם הריגה ופציעה של קורבנות הפיגוע. פיגוע ירי מתבצע בדרכים שונות, כגון:ירי ממקום מסתור, שמבצעיו נמלטים מיד עם תום הירי. ירי מתוך מכונית חולפת, אל אנשים שבצד הדרך או אל רכב אחר. ירי גלוי, שבו היורים נוטלים על עצמם סיכון גדול יותר שייתפסו או שתושב אש לעברם. ירי שלאחריו המחבל מתקרב אל קורבנותיו כדי לבצע "וידוא הריגה". ירי או מסע הרג מזוין ואחריו התבצרות במבנה אקראי לצורך מיקוח או להמשך מסע ההרג.

לאחר ההתנתקות

שטחי היישובים שפונו

מאז שעזבו כוחות צה"ל את ההתנחלויות שברצועת עזה עם השלמת תוכנית ההתנתקות, נותר רובו המוחלט של השטח שננטש שומם. הפלסטינים החיים באזור כמעט ולא עשו שימוש בשטח שננטש וגם לא בחממות שהושארו בשלמותן. השימושים המשמעותיים ביותר שנעשו הם שימוש בבניין בית הספר האזורי בנווה דקלים לאוניברסיטת אל-אקצה (הנשלטת על ידי חמאס) ובניית מחנות אימונים צבאיים באזור התעשייה ביישוב. וכמו כן שוגרו בידי ארגוני הטרור משטחי הגוש המפונה, טילי קסאם רבים אל עבר ערי הדרום.

הנצחת גוש קטיף

גלה עוד נושאים הקשורים ללאחר ההתנתקות

התנחלות

התנחלות

התנחלות היא יישוב יהודי בשטח הנמצא בשליטה ישראלית אך לא בריבונות ישראלית, לרוב בשטחים המוחזקים על ידי ישראל מאז מלחמת ששת הימים. כיום המונח מתייחס ליישובים ביהודה ושומרון ובעבר הוא כלל יישובים בסיני, רצועת עזה, ורמת הגולן.

בית הספר נאות קטיף

בית הספר נאות קטיף

בית הספר נאות קטיף היה בית ספר יסודי וחטיבת ביניים ממלכתי דתי אזורי, שהוקם ב-1978 בנווה דקלים ונסגר ב-2005, עם פינוי גוש קטיף.

חמאס

חמאס

חמאס הוא ארגון טרור ותנועה אסלאמיסטית-סונית פונדמנטליסטית פלסטינית שהוקמה בשנת 1987. מטרתה על פי אמנת חמאס: הקמת מדינה פלסטינית אסלאמית תאוקרטית בשטחי ארץ ישראל, הכוללים את שטחי מדינת ישראל כולל שטחי יהודה, שומרון וחבל עזה, תחת המוטו: "אללה הוא תכליתה, הנביא הוא דמות המופת שלה, הקוראן הוא החוקה שלה, מלחמת הקודש היא דרכה, והמוות למען אללה הוא הנעלה במשאלותיה".

ידידיה מאיר

ידידיה מאיר

שלמה ידידיה מאיר הוא פובליציסט, סאטיריקן, שדרן רדיו ישראלי ובעל טור שבועי בעיתון "בשבע".

אוגוסט

אוגוסט

אוגוסט הוא החודש השמיני בלוח השנה הגרגוריאני.

מוזיאון גוש קטיף בירושלים

מוזיאון גוש קטיף בירושלים

מוזיאון גוש קטיף בירושלים הוא מוזיאון המוקדש להנצחת ההתיישבות היהודית בחבל עזה מאז תקופת החשמונאים ויישובי גוש קטיף. המוזיאון שוכן בשכונת נחלאות בירושלים סמוך לשוק מחנה יהודה.

המרכז להנצחת מורשת גוש קטיף וצפון השומרון

המרכז להנצחת מורשת גוש קטיף וצפון השומרון

מרכז קטיף להנצחת מורשת גוש קטיף וצפון השומרון מציג את סיפור ההתיישבות בגוש קטיף ובצפון השומרון, ועוסק בערכים הלאומיים והחינוכיים הקשורים למפעל זה.

ניצן (יישוב)

ניצן (יישוב)

ניצן (נִצָּן) הוא יישוב קהילתי דתי השייך למועצה אזורית חוף אשקלון והיישוב הגדול במועצה. הוא נמצא בחולות ניצנים, כ-6 ק"מ צפונית לעיר אשקלון וכ-2.5 ק"מ דרומית לאשדוד והוא מהווה את היישוב הצפוני ביותר במועצה האזורית. ביישוב מתגוררים כ-2,700 תושבים.

הכנסת

הכנסת

הכנסת היא הרשות המחוקקת ובית הנבחרים של מדינת ישראל. מקום מושבה הוא משכן הכנסת שבקריית הממשלה בירושלים. בהיות ישראל דמוקרטיה פרלמנטרית, בוחרים אזרחי המדינה את נציגיהם בכנסת והם אלה שממנים את הממשלה, הזקוקה לאמונם. שיטת הבחירות היא ארצית-יחסית, והאזרחים בוחרים ברשימות של המפלגות השונות.

דואר ישראל

דואר ישראל

דואר ישראל בע"מ היא חברה ממשלתית המספקת שירותי דואר ושירותי בנקאות. הסמל המוכר של חברת הדואר ושל רשות הדואר, שקדמה לה, הוא אייל הכרמל שלוח.

אשקלון

אשקלון

אַשְׁקְלוֹן היא עיר חוף במחוז הדרום בישראל, במישור החוף הדרומי, השוכנת בין הנגב לשפלה בקצה המערבי של חבל לכיש. העיר מונה כ־162,000 תושבים, השלישית בגודלה במחוז הדרום, וה־12 באוכלוסייתה במדינת ישראל. אשקלון היא העיר המערבית ביותר במדינת ישראל.

ניסנית

ניסנית

ניסנית הייתה ההתנחלות הגדולה ביותר בצפון רצועת עזה. ניסנית הוגדרה כיישוב קהילתי מעורב.

מקור: "גוש קטיף", ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית, (2023, March 19th), https://he.wikipedia.org/wiki/גוש_קטיף.

נהנים מ Wikiz?

נהנים מ Wikiz?

הורידו את הפלאגין החינמי שלנו!

לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גוש קטיף בוויקישיתוף
הערות שוליים
  1. ^ דני צדקוני, על סף התיישבות יהודית ברצועה, דבר, 19 בנובמבר 1971
  2. ^ עולים מבריה"מ יתיישבו בישוב העירוני בפתחת רפיח, דבר, 1 ביוני 1973
  3. ^ דני צדקוני, מערך התיישבותי בין עזה לאל עריש, דבר, 24 באוגוסט 1977
  4. ^ עזרא ינוב, גוש קטיף בין דחפורים לייאוש, מעריב, 17 בנובמבר 1978
  5. ^ יאיר קוטלר, מתתיהו דרולס: ביצועיסט בשטחים, מעריב, 24 באוגוסט 1979
  6. ^ 1 2 עזרא ינוב, היבול הראשון של נצר חזני, מעריב, 26 בספטמבר 1980
  7. ^ שני יישובים חדשים יוקמו באזור קטיף שברצועת עזה, דבר, 4 בינואר 1980
    בוקי נאה, 4 האחזויות נח"ל יקומו החודש, מעריב, 7 בינואר 1980
  8. ^ היאחזות נח"ל גדיד הוקמה בגוש קטיף, דבר, 5 בספטמבר 1980
  9. ^ בנימין כצנלסון, זמורת זר, דבר, 23 בינואר 1980
    דני צדקוני, שכני הרצועה מתווכחים על עתידה, דבר, 16 במרץ 1980
  10. ^ דני צדקוני, א-שאווה: התיישבות ברצועה - צעד בלתי נבון ובלתי אנושי, דבר, 25 במאי 1980
  11. ^ דני צדקוני, סתיו לא ברור ברצועה, דבר, 14 באוקטובר 1980
  12. ^ אריק טמיר, נווה דקלים היישוב המרכזי בחבל קטיף, מעריב, 31 בדצמבר 1982
  13. ^ תושבי גוש קטיף הגישו תלונה נגד חיילים שפינו מאחז, באתר וואלה!
  14. ^ חיילים מפנים את מאחז "תפארת ישראל" ליד נווה דקלים, באתר ערוץ 7, 25 בנובמבר 2004
  15. ^ קסאם נחת בגוש קטיף; 3 פועלים נהרגו, באתר ynet, 7 ביוני 2005
  16. ^ נועם שרביט, ממשלת תאילנד הוציאה צו הפסקת עבודה לפועלים התאילנדים בגוש קטיף, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 25 במרץ 2004
  17. ^ דו"ח פעילות מנהלת התיאום והקישור בזמן ההתנתקות באתר משרד החקלאות
  18. ^ מצב החסה בשטחים, באתר גלובס, 24 באוקטובר 2004
  19. ^ מאות פעילי ימין ישנו במלון חוף הדקלים, באתר וואלה!‏, 28 ביוני 2005
  20. ^ בתוך חצי שעה וכמעט ללא עימותים פונו אנשי הימין הקיצוני מ"מעוז הים", באתר גלובס, 30 ביוני 2005
  21. ^ חגי הוברמן, המינחת שנעקר-מנחת גוש קטיף, באתר היסטוריה תעופתית בישראל
  22. ^ חנן גרינברג וארצי חלפון, ביום המשאל: אם ו-4 בנותיה נרצחו בציר כיסופים, באתר ynet, 2 במאי 2004
  23. ^ אנשי כוחות הביטחון הישראליים שנהרגו בידי פלסטינים ברצועת עזה, מפרוץ האינתיפאדה השנייה ועד למבצע "עופרת יצוקה" (לא כולל), באתר בצלם, ‏2008.
  24. ^ עיתון "ארץ ישראל שלנו" תאריך כ"ה תשרי תשס"ח עמוד 8
  25. ^ בני משה, כיכר "גוש קטיף" נחנכה באשקלון, באתר ערוץ 7, 27 במאי 2010.
  26. ^ כרמית ספיר ויץ, אסתר שטרייט-וורצל מתנתקת מהקונצנזוס, באתר nrg‏, 21 בדצמבר 2008
  27. ^ למעלה מ-700 בתי ספר יציינו את "יום גוש קטיף" - חדשות חינוך, באתר ערוץ 7 חדשות, פוליטיקה, תרבות, יהדות ועוד
  28. ^ מפת העיר באתר העירייה.
  29. ^ בת אל בנימין, חדש בירושלים: כיכר גוש קטיף, באתר ערוץ 20, 7 בפברואר 2017.

The content of this page is based on the Wikipedia article written by contributors..
The text is available under the Creative Commons Attribution-ShareAlike Licence & the media files are available under their respective licenses; additional terms may apply.
By using this site, you agree to the Terms of Use & Privacy Policy.
Wikipedia® is a registered trademark of the Wikimedia Foundation, Inc., a non-profit organization & is not affiliated to WikiZ.com.