הורידו את כלי העזר שלנו

גטו שימלאו

מאת ויקיפדיה, אך משופר ויזואלית
גטו שימלאו
אין תמונה חופשית
סוג גטו
מדינה רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מחוז שימלאו סילבאניי עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 47°14′00″N 22°48′00″E / 47.2333333333°N 22.8°E / 47.2333333333; 22.8
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

גטו שימלאו (או גטו צ'היי) הוקם בתקופת השואה ליד העיר סילאג'-שימלאוהונגרית: Szilágy-somlyó; ברומנית: Șimleu Silvaniei; בכתב העברי שנהג אז: שׁאֹמְלוֹיא) שבצפון טרנסילבניה, הונגריה.

גלה עוד נושאים הקשורים לגטו שימלאו

השואה

השואה

השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945. פשעים אלו נחשבים עד היום לרצח העם הגדול בהיסטוריה האנושית. פשעים אלו בוצעו על ידי גרמניה הנאצית בהנהגתו של אדולף היטלר, חברי ותומכי הנאצים, עוזריהם, משתפי פעולה ושלטונות בעלי בריתה, כשתכליתם הייתה בהתחלה פגיעה במעמד היהודים וגזלת נכסיהם וזכויותיהם, ובהמשך, בעיצומה של המלחמה, השמדתם השיטתית של כל בני העם היהודי. מספר הנרצחים היהודים בשואה וכתוצאה ישירה ממנה נאמד בכשישה מיליון.

שימלאו סילבאניי

שימלאו סילבאניי

שימלאו סילבאניי היא עיר ברומניה, במחוז סלאז' שבצפון-מערב טרנסילבניה. בשנת 2002 חיו בה 16,066 תושבים.

הונגרית

הונגרית

הונגרית היא שפה השייכת למשפחת השפות הפינו-אוגריות במשפחת השפות האורליות הגדולה יותר. השפה מדוברת בפי כ־15 מיליון איש ברחבי העולם.

רומנית

רומנית

רומנית היא שפה רומאנית מזרחית מתוך קבוצת השפות הרומאניות ("לטיניות") של משפחת השפות ההודו־אירופיות. בדומה לשאר השפות ממשפחה זו, הדקדוק הרומני מושפע במידה רבה מהשפה הלטינית.

טרנסילבניה

טרנסילבניה

טרנסילבניה היא אזור היסטורי המשתרע בחלקה המערבי והמרכזי של רומניה. תולדותיו היו קשורות בעת העתיקה לממלכת דאקיה ומאוחר יותר למשך אלף שנה עד 1918 לממלכת הונגריה על גלגוליה.

הונגריה

הונגריה

הוּנְגַרְיָה היא מדינה ללא מוצא לים הנמצאת במרכז אירופה. הונגריה גובלת באוסטריה, בסלובקיה, באוקראינה, ברומניה, בסרביה, בקרואטיה ובסלובניה.

רקע

עם עליית המפלגה הנאצית לשלטון והתגברות האנטישמיות הכללית באירופה החלו מדינות רבות, ביניהן ממשלת הונגריה, להגביל את זכויות היהודים בגבולותיהן. כתוצאה מידידותה של הונגריה עם גרמניה הנאצית זכתה הונגריה בשנת 1940 (במסגרת תכתיב וינה) בשטחי צפון טרנסילבניה, שהיו עד אז בשליטת רומניה, ובתוכם בעיר שימלאו-סילבאניי.

במרץ 1944 פלשה גרמניה הנאצית אל הונגריה במבצע מרגרטה, וכבשה אותה ללא התנגדות. עם הפלישה, שכפתה על עוצר הונגריה מיקלוש הורטי את הממשלה הנאצית הקיצונית בראשות הגנרל פושע המלחמה דֶמֶה סטויאי, נכנסה שואת היהודים בהונגריה לשלב המזורז של "הפתרון הסופי". במהרה נכנסה תוכנית ההשמדה של היהודים לפעולה בהונגריה, ושלב הביניים בתוכנית - לאחר שנוצל כוח העבודה של היהודים עד תום, ולפני שילוחם אל מחנות ההשמדה או חיסולם בדרכים שונות - היה ריכוז וכליאת היהודים בגטאות. בשם "גטו" כינו הנאצים רחובות ורבעים מגודרים שבהם רוכזו יהודי הסביבה לפי צווים מיוחדים שהודפסו בכרוזים.

גלה עוד נושאים הקשורים לרקע

אנטישמיות

אנטישמיות

אַנְטִישֵׁמִיּוּת היא המונח המודרני לתיאור תופעה חברתית שלפני המאה ה-19 נודעה בשם שנאת יהודים. אנטישמיות נחשבת לסוג של גזענות. למרות הפירוש המילולי של המונח, "נגד השֵמִיִים", אשר עמם נמנים בין היתר היהודים והערבים, המושג אנטישמיות משמעותו שנאת יהודים בלבד, והוא מעולם לא שימש לציון שנאה כלפי עמים שמיים אחרים. הסיבה לכך שבמונח מופיעה "שמיות" ולא מונח שבעצמו מתייחס ליהודים בלבד היא שכאשר השימוש במונח "אנטישמיות" החל, המונח שימש לתיאור שנאה גזענית כנגד היהודים בלבד שראתה בהם בני ה"גזע" השמי. במהלך המאה ה-20 התקבל המונח בשפה העברית ובשפות אחרות במשמעות של עוינות או שנאה ליהודים הכולל את כל צורות האיבה כלפי יהודים במהלך ההיסטוריה.

אירופה

אירופה

אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית. היא נמצאת בחלקה המערבי ביותר של יבשת העל אירואסיה, שבחצי הכדור הצפוני. בצפונה אירופה גובלת באוקיינוס הקרח הצפוני; במערבה - באוקיינוס האטלנטי; במזרחה – בהרי אורל ובים הכספי; ובדרומה – בים התיכון ובים השחור. כ-50 מדינות מרכיבות את אירופה: רוסיה היא הגדולה ביותר, הן מבחינת השטח והן מבחינת האוכלוסייה, ואילו קריית הוותיקן היא הקטנה ביותר. אירופה משתרעת על כ-10,180,000 קמ"ר, והיא היבשת השישית בגודלה בעולם. עם זאת, היא אחת היבשות המאוכלסות בעולם. כ-11% מאוכלוסיית העולם מתגורר ביבשת זו, 892,000,000 נפשות.

יהודים

יהודים

יהודים הם עם ממוצא שמי, קבוצה אתנית, דתית ולאומית שמקורה בשבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שבמזרח התיכון בסוף האלף השני לפנה"ס. האתניות, הלאומיות, התרבות והדת היהודיות קשורות זו לזו באופן הדוק; האמונה המסורתית של העם היהודי היא היהדות. במהלך ההיסטוריה הצטרפו לעם היהודי אישים בודדים וקבוצות שונות ונטמעו בו.

טרנסילבניה

טרנסילבניה

טרנסילבניה היא אזור היסטורי המשתרע בחלקה המערבי והמרכזי של רומניה. תולדותיו היו קשורות בעת העתיקה לממלכת דאקיה ומאוחר יותר למשך אלף שנה עד 1918 לממלכת הונגריה על גלגוליה.

מרץ

מרץ

מרץ או מרס הוא החודש השלישי בלוח הגרגוריאני. לפני קביעת הלוח היוליאני, היה חודש זה הראשון בשנה.

מבצע מרגרטה

מבצע מרגרטה

מבצע מרגרטה היה מבצע צבאי שערכה גרמניה הנאצית בחודש מרץ 1944. במבצע זה כבשה גרמניה את הונגריה, מחשש שזו תחליף צדדים במלחמת העולם השנייה. המבצע היה קצר, והסתיים ללא שפיכות דמים. מאוחר יותר תכננה גרמניה לצאת למבצע מרגרטה 2 כדי לכבוש את רומניה באותו אופן, אולם המבצע לא יצא לפועל.

מיקלוש הורטי

מיקלוש הורטי

אדמירל מיקלוש הורטי (נאג'באניאי) היה קצין-ים ומדינאי הונגרי אשר שימש כעוצר הונגריה בין השנים 1920–1944. הורטי היה שמרן ימני ואנטישמי מובהק, והחיל מדיניות אנטישמית תוקפנית הגם שהתנגד לרדיקליות של הנאצים וצלב החץ. בתקופת שלטונו התרחשה שואת יהודי הונגריה.

דמה סטויאי

דמה סטויאי

דֶמֶה סטויאי היה איש מודיעין, דיפלומט ופוליטיקאי ימני קיצוני הונגרי, ממוצא סרבי-גרמני, ראש ממשלתה של הונגריה ושר החוץ שלה בין 22 במרץ 1944 ל-29 באוגוסט 1944. ידוע כנאמן וקרוב בדעותיו למדיניותו של אדולף היטלר. הוא נכפה על מיקלוש הורטי כראש ממשלה לאחר פלישת הצבא הגרמני להונגריה ב-19 במרץ 1944. בזמן ממשלתו אורגנה ההחרפה ללא תקדים של הרדיפות נגד היהודים ההונגרים, יושמה המדיניות של נישול, ריכוז בגטאות ואחר כך הגירושים ההמוניים למחנות ההשמדה בפולין שהביאו לשיא של שואת יהודי הונגריה.

הפתרון הסופי

הפתרון הסופי

הפתרון הסופי של שאלת היהודים הוא השם שנתנה גרמניה הנאצית להשמדת העם היהודי שבוצעה במהלך השואה בתקופת מלחמת העולם השנייה.

אקציה

אקציה

אקציה היא כינוי של סדרת פעולות אלימות של הכוחות הנאציים באזורי מגורים או ריכוז של יהודים, כגון הגטאות, לשם טרנספורט– איסוף ושילוח כפויים ממקומות הימצאם - מגוריהם הקבועים - אל מחנות ריכוז והשמדה, אשר נוהלה על ידי כוחות גרמניה הנאצית: הגסטאפו, האס אס ואחרים בסיוע כוחות שיטור מקומיים, בתקופת מלחמת העולם השנייה.

מחנה השמדה

מחנה השמדה

מחנה השמדה היה מתקן שהוקם על ידי גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה כדי להשמיד יהודים, על פי החלטות הממשל הנאצי. השמדת היהודים, השואה, כונתה בפי הגרמנים "הפתרון הסופי". מחנה ההשמדה המצויד באמצעי הרג המוניים היה שלב מתקדם בהתפתחותה של מכונת ההשמדה הנאצית. לפניו נקטלו המונים בשיטת הירי לבורות. אך שיטה זו התגלתה כאיטית, לא יעילה, ופומבית מדי. בנוסף לכך, במקרים מסוימים שיטת רצח זו העיקה נפשית על חיילים גרמנים שהשתתפו בטבח בירי, או שהיו עדים לו, ולכן נעשה מאמץ למצוא שיטה יעילה יותר. במחנות ההשמדה הנאציים נרצחו בגז כ-3,500,000 יהודים, עוד עשרות אלפי צוענים, וכן שבויי מלחמה סובייטים ואחרים.

גטו

גטו

גטו בהקשר ההיסטורי-יהודי הוא הכינוי לצורת ההתיישבות היהודית בגולה ברבעים וביישובים נפרדים, מסוגרים בתוך עצמם מבחינה תרבותית מהעמים הלא-יהודיים. מקור המונח "גטו" ברובע היהודי בעיר ונציה במאה ה-16, שם היה הרובע בסביבת בית היציקה, ומאז הפך השם לרווח לכל רובעי היהודים באירופה.

הקמת גטו שימלאו

במסגרת תוכנית ההשמדה הוחלט להקים במהירות גטו ליהודי מחוז סילאג'.

ההחלטה על הקמת הגטו בשימלאו התקבלה בוועידה שהתקיימה ב-26 באפריל 1944 בעיר סאטו מארה (סאטמר). בוועידה השתתפו שישה בכירים ממחוז סילאג': אנדרֶאַש גאזדה (András Gazda), עוזרו של מושל מחוז סילאג'; לוטננט קולונל גיאורגי מאריסקָה (György Mariska), מפקד יחידת הז'נדרמריה של המחוז; יאנוש סרֶטֶר (János Sréter), ראש עיריית זלאו (Zalău); יוזף אוּדווארי (József Udvari), ראש עיריית שימלאו; פֶרֶנץ אלקס (Ferenc Elekes), מפקד המשטרה של זלאו; ואיסטבאן פֶּטש (István Pethes), מפקד המשטרה של שימלאו.

האיספאן[1] של מחוז סילאג', הברון יאנוש יושיקה (János Jósika), עודכן בהחלטה בידי גאזדה, ובתגובה הודיע על התפטרותו מתפקידו, עקב התנגדותו המוסרית להחלטה. יושיקה הוא אחד הגורמים ההונגרים הבודדים שהעזו לנקוט עמדה ציבורית נגד פעולות אנטישמיות בתקופת השואה, הרואה את הפעולות כבלתי מוסריות ובלתי חוקיות. יושיקה הוחלף על ידי הגנרל דמה סטויאי בלאסלו שלאבי (László Szlávi), ששיתף פעולה באופן מלא עם התוכנית.

לאחר שיבת הפקידים האחראיים מסאטו מארה התקיים דיון במשרדי מושל המחוז, בֶּלה סאמי (Béla Sámi), בנוגע למיקומו של הגטו. בדיון השתתפו בין היתר בכירי ענף הבריאות בסילאג' וכן ראש העיר הפאשיסטי של שימלאו, לאסלו קראסנאי (Laszlo Krasznai).

לבסוף הוחלט להקים את הגטו סמוך לשימלאו, בכפר צ'היי (בהונגרית: Cehei; ברומנית: סליליצ'היי, Slylycsehi) שעל יד העיר.

גלה עוד נושאים הקשורים להקמת גטו שימלאו

סלאז'

סלאז'

סלאז' הוא מחוז בצפון-מערב רומניה, בחבל טרנסילבניה וקרישאנה. בירת המחוז היא העיר זאלאו ושטח המחוז הוא 3,864.4 קמ"ר . מחוז סלאז' גובל בצפון במחוזות סאטו מארה ומרמורש, במערב ודרום-מערב במחוז ביהור ובדרום, דרום-מזרח ומזרח במחוז קלוז'.

סאטו מארה

סאטו מארה

סָאטוּ מָארֶה, היא עיר במערב רומניה באזור טרנסילבניה הצפונית, בעלת אוכלוסייה של 115,142 תושבים. היא שוכנת על גדות נהר סומש, קרוב לגבול הונגריה, משמשת כעיר הבירה של מחוז סאטו מארה.

לוטננט קולונל

לוטננט קולונל

לוטננט קולונל היא דרגת קצונה צבאית במרבית צבאות העולם. זו דרגה בכירה, מעל דרגת מייג'ור ומתחת לקולונל. היא מקבילה לדרגת הסגן-אלוף הצה"לית.

ז'נדרמריה

ז'נדרמריה

זַ'נדַרמֶריה הוא גוף צבאי העוסק בפעילות שיטור רגילה, אך לעיתים בפעילות "קרבית" יותר. אדם המשרת בגוף זה נקרא "ז'נדרם". הז'נדרמריה הוא גוף המחזק את המשטרה, ופועל איתה בשיתוף פעולה. בדרך כלל הז'נדרמריה קיימת בארצות שהיו תחת שלטון נפוליאון. זוהי צורה מכווצת של הביטוי הצרפתי "gens d'armes", שפירושו "אנשים-בנשק". במקורה משמעות המילה "שוטר רכוב".

פשיזם

פשיזם

פשיזם היא אידאולוגיה ושיטת ממשל לאומנית וטוטליטרית של הימין הרדיקלי. מאפייני הפשיזם הבולטים הם מנהיג דיקטטורי, שלטון הדוגל באוטוקרטיה ריכוזית, מיליטריזם, דיכוי בכוח של אופוזיציה, אמונה בהיררכיה חברתית טבעית, הכפפת האינטרסים האינדיבידואלים למה שנתפס כטובת האומה והגזע, ומשטור כוחני של החברה והכלכלה.

אכלוס הגטו

קיבוץ היהודים החל לצאת אל הפועל. מפקדי המשטרה פטש ואלקס היו אחראים על ריכוזם של יהודי שימלאו וזלאו, ובשאר המחוז נאספו היהודים בהוראתו של עוזר המושל גאזדה ובפיקוחו הישיר של מפקד הז'נדרמריה מאריסקה.

במחוז סילאג', לפי מפקד ממשלת רומניה משנת 1930, חיו כ-14,000 יהודים, אולם באפריל 1944 נותרו רק כ-8,500 יהודים במחוז, והם שהובאו כולם אל הגטו. הירידה במספר יהודי המחוז באה כתוצאה מהדיכוי שחוו היהודים בשנים הקודמות, ובפרט כתוצאה מעבודות הכפייה בחזית הרוסית, בגבול אוקראינה, אליהן נשלחו יהודי המחוז מגיל 16 עד 60 בשנים 19421943. מסיבה זו, נלקחו לגטו בעיקר ילדים, נשים, קשישים או חולים.

יהודי שימלאו רוכזו בגטו בכפייה החל מאסרו חג של פסח, 16 באפריל 1944. עד 3 במאי (י' באייר ה'תש"ד) היו כבר כל יהודי שימלאו בגטו. לפני כניסתם של היהודים לגטו עשקו מהם ההונגרים את כל חפצי הערך והתכשיטים שנשאו עליהם[2].

במהלך מאי ויוני של אותה השנה הצטרפו אליהם מרבית התושבים היהודיים של מחוז סילאג' (מהערים טושנאד, ז'שיבוי, קראסנה, זלאו, צ'הו-סילבאניי ועוד), ביניהם:

בנוסף שהו בגטו רבני הערים קרסאנה, זלאו, ועוד. כל הרבנים שהוזכרו לעיל נרצחו זמן קצר לאחר מכן, מייד עם הגיעם למחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו.

גלה עוד נושאים הקשורים לאכלוס הגטו

אוקראינה

אוקראינה

אוּקְרָאִינָה היא מדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש נכון ל-יולי 2022. בירת אוקראינה, והעיר הגדולה ביותר בשטחה, היא קייב. אוקראינה חולקת גבולות עם בלארוס מצפון, פולין, סלובקיה והונגריה ממערב, רומניה ומולדובה מדרום ורוסיה ממזרח. לאוקראינה קו חוף לאורך ים אזוב והים השחור. מבין מדינות אירופה, אוקראינה היא המדינה הרביעית בגודל שטחה והשמינית בגודל אוכלוסייתה.

אסרו חג

אסרו חג

אִסְרוּ חַג הוא היום שאחרי כל אחד משלושת הרגלים: פסח, שבועות וסוכות. ביום 'אסרו חג' אין קדושה מיוחדת, אך יש הנוהגים להרבות בו באכילה ושתייה וממשיכים בהם מעט משמחת החג היוצא.

י' באייר

י' באייר

י' באייר הוא היום העשירי בחודש השמיני בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשירי בחודש השני למניין החודשים מניסן. י' באייר לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון, שלישי ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגו".

ה'תש"ד

ה'תש"ד

ה'תש"ד (5704) או בקיצור תש"ד היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-30 בספטמבר 1943, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 17 בספטמבר 1944. שנה מסוג הכז, איננה מעוברת, ואורכה 354 ימים. זו שנה שישית לשמיטה.

טשנד

טשנד

טשנד היא עיירה במחוז סאטו מארה שבטרנסילבניה, מערב רומניה. שם העיירה הוא, כנראה, בהונגרית, ופירושו "אזור ביצות וסוף" (Tó-és-Nád). אגדה אחרת מספרת כי האזור ניתן על ידי המלך ארפאד לאחוזה לאחד מגיבוריו, "טש" (Tas), שקרא למקום על שמו.

ז'יבואו

ז'יבואו

ז'יבואו היא עיר במחוז סלאז' בצפון רומניה.

אשר אנשיל כץ

אשר אנשיל כץ

הרב אשר אנשיל כ"ץ. רב, ראש ישיבה ומחבר ספרים.

דונאיסקה סטרדה

דונאיסקה סטרדה

דונאיסקה סטרדה היא עיר בדרום סלובקיה במחוז טרנבה שרוב תושביה הונגרים. עד לשואה היא נודעה בזכות הקהילה היהודית שלה ושתי ישיבות גדולות שהיו בה.

מרדכי בריסק

מרדכי בריסק

הרב מרדכי בריסק היה מרבני טרנסילבניה בדור שלפני השואה שבה נספה. כיהן כרב וכראש ישיבה בטשנד.

אשר אנשיל וייס

אשר אנשיל וייס

אשר אנשיל וייס היה רבה של קהילת נאדי פאלו במחוז/גליל סילאדי שבטרנסילבניה.

יהדות נאג'פאלו

יהדות נאג'פאלו

נאג'פאלו או ברומנית - נושפאלאו הוא כפר באזור שימלאו סילבאניי ליד העיר סלאז' (סילאג') באזור מרגיטה שבצפון טרנסילבניה. קהילה יהודית ותיקה התקיימה במקום עוד מימי המשטר הפיאודלי עד להשמדתה בשואה, והיא מהקהילות הוותיקות והעתיקות בטרנסילבניה. קהילת נאג'פאלו הייתה מהקהילות היהודיות הראשונות במחוז מרגיטה שזכו להכרה חוקית, וליהודי הקהילה אף הייתה בעלות על אדמות חקלאיות.

אלי ברקוביץ'-גרוס

אלי ברקוביץ'-גרוס

אלי ברקוביץ'-גרוס היא סופרת ומשוררת יהודייה-אמריקאית, ניצולת שואה מטרנסילבניה, מחברת מספר ספרי שירה ופרוזה בשפה האנגלית העוסקים בשואה. מתגוררת כיום בארצות הברית, שם היא ידועה בהרצאותיה על השואה במוזיאונים ובבתי ספר ברחבי המדינה.

החיים בגטו

בשיאו התגוררו בגטו שימלאו, בתנאים קשים וסדיסטיים, למעלה מ-8,500 יהודים מכל מחוז סילאג'. היהודים שוכנו במתחם בית החרושת ללבנים "קליין" (שהיה בבעלות אשר קליין היהודי) ששכן בכפר צ'היי הסמוך לשימלאו, באזור ביצתי המרוחק כחמישה קילומטרים ממרכז העיר שימלאו. בית החרושת לא הכיל יותר ממחצית ממספר היהודים, ומשפחות רבות נאלצו להתגורר תחת כיפת השמיים, בבוץ ובקור. שטח הגטו כולו היה זעיר – רחבו היה 200 מטר וארכו 700 מטר בלבד.

על התנאים בגטו שימלאו נאמר[3] כי הם היו הגרועים ביותר בכל טרנסילבניה. היהודים בגטו סבלו מצפיפות חמורה וממחסור חריף של מזון ושתייה, וסבלם הוכפל עקב ההתעללויות שספגו. מפקד הגטו היה ראש העיר לאסלו קראסנאי, שנודע כאחד ממפקדי הגטאות האכזריים ביותר בהונגריה; הוא פיקד על יחידת ז'נדרמריה מיוחדת שהובאה מבודפשט לשמירה על תושבי הגטו. בפיקודו התעללו ההונגרים הפאשיסטים רבות ביהודי הגטו: הם שלחו אותם לעבודות מפרכות, הכו אותם באכזריות וגזלו את חפציהם. בין היתר פקד קראסנאי לצלם את היהודים בעת עשיית צורכיהם ולהציג את התמונות בפומבי לצד כיתוב אנטישמי, להכות אותם בפומבי כדי שיגלו את מקומות המסתור של חפצי הערך שלהם, ועוד. בגטו הוקם גם חדר עינויים מיוחד ובו עונו היהודים כדי שיסגירו את המקומות בהם הסתירו את רכושם. עונש מקובל בגטו, גם על עבירות פעוטות, היה תלייה מעץ בכפיתת ידיים ורגליים במשך שעות ארוכות, ובמידה והנענש היה מתעלף היו ההונגרים שופכים עליו מים קרים כדי שיתעורר, וחוזר חלילה[4]. במיוחד התנכלו ההונגרים לרבנים שהיו כלואים בגטו: הם גילחו בפומבי את זקנם של מהר"ם בריסק והרב אהרנרייך, ושרפו את כתביו היקרים של הרב אהרנרייך לעיניו.

הזוועות בגטו שימלאו הדהימו אפילו את קפטן אבומאל (Abumall) מהגסטאפו, שביקר בגטו, הזדעזע ממראה עיניו ואמר כי יש לו עשרים וארבעה מחנות תחת פיקודו, אולם אין אף אחד מהם שמצבו כה עלוב ותנאי החיים בו כה אכזריים כגטו שימלאו[5].

עקב מצבם הבריאותי החמור של יהודי הגטו - שנגרם מעינויים פיזיים, רעב, ואי-אספקת מים כמעט מוחלטת - הגיעו לאושוויץ היהודים ששהו שם במצב גרוע במיוחד, ומסיבה זו היה מתוכם אחוז גבוה בצורה יוצאת-דופן של יהודים שנשלחו בסלקציה ישירות אל תאי הגזים, מייד עם הגעתם למחנה.

קיצם של היהודים בגטו

בחג השבועות של אותה השנה, כעבור שישה שבועות מהקמת הגטו, נלקחו ברכבת טרנספורט (בקרונות ששימשו להובלת בקר) הראשונים מבין יהודי הגטו אל מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, על ידי הז'נדרמים ההונגריים בפיקודו של קראסנאי. בהמשך החודש בוצעו עוד שני משלוחי מוות, שרוקנו את יהודי הגטו כולו אל מותם. הטרנספורטים יצאו מהמחנה בתאריכים: 29 במאי (ז' סיון, יו"ט שני של שבועות), 3 ביוני ו-6 ביוני 1944[6].

כל קרון מקרונות רכבת הטרנספורט שהובילה את יהודי סילאג' לאושוויץ היה יכול להכיל בתנאים רגילים כ-40 איש, אולם בפקודת קראסנאי הכניסו ההונגרים לכל קרון בין שבעים לשמונים יהודים. בנוסף, ההונגרים לא סיפקו ליהודי סילאג' אף פירור מזון או שתייה לכל אורך הנסיעה אל אושוויץ.

לאחר צאת הטרנספורט השני גילה הלוטננט קולונל של הז'נדרמים את הדרך הברברית בה הכניסו ההונגרים את היהודים לקרונות, ועם צאת הטרנספורט השלישי ציווה להכניס רק 40 יהודים בכל קרון ולצייד אותם במזון ובשתייה לדרך. כל זה לא עזר כמובן לנוסעים, שעם הגיעם לאושוויץ נספו כולם בתאי הגזים[5].

תנאי המחיה הקשים והעינויים בגטו, לצד תנאי הנסיעה הבלתי-אנושיים בטרנספורט אל אושוויץ, הובילו לכך שרבים מאוד מיהודי מחוז סילאג', ובפרט ילדים, קשישים וחולים, נשלחו לתאי הגזים מייד עם הגיעם לאושוויץ. גם מתוך אלו ששרדו את הסלקציה ונשלחו למחנות עבודה, נספו רבים בגלל מחלות, רעב ותת-תזונה.

בסיכום כולל, מתוך למעלה מ-8,500 יהודי גטו שימלאו שרדו רק כעשרה אחוזים. רוב ככל ניצולי שארית הפליטה היגרו (חלקם מייד לאחר תום המלחמה, וחלקם שבו לערי הולדתם והיגרו במהלך השנים הבאות) לישראל או לארצות הברית. עד שנות האלפיים נותרו פחות מחמישים יהודים במחוז סילאג' כולו, ובשימלאו-סילבאניי עצמה חיים כיום כעשרה יהודים.

גלה עוד נושאים הקשורים לקיצם של היהודים בגטו

טרנספורט

טרנספורט

טרנספורט הוא כינוי כולל לשילוחם של קורבנות המשטר הנאצי בתקופת מלחמת העולם השנייה והשואה, בעיקר לשילוחם של יהודים, גם במסגרת אקציות מבתיהם או ממקומות הריכוז שלהם בערים, ביישובים ובגטאות למחנות ריכוז והשמדה.

בקר

בקר

בקר הוא שבט בתת-משפחת הפרים, שלו חשיבות גדולה ביותר לאדם מבחינת המשק, מאחר שכמה מינים בו בויתו. זהו שבט צעיר יחסית, אשר התפתח מאמצע המיוקן. רוב המינים חיים באירואסיה. ביזון אמריקני מצוי באמריקה הצפונית ותאו אפריקני חי ברחבי אפריקה.

לוטננט קולונל

לוטננט קולונל

לוטננט קולונל היא דרגת קצונה צבאית במרבית צבאות העולם. זו דרגה בכירה, מעל דרגת מייג'ור ומתחת לקולונל. היא מקבילה לדרגת הסגן-אלוף הצה"לית.

שארית הפליטה

שארית הפליטה

שארית הפליטה הם היהודים ששרדו את השואה, המשטר והכיבוש של גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. כך נקראים במחקר ההיסטורי ניצולי השואה בשנים הראשונות לאחר סיום המלחמה, שטרם מצאו מקום התיישבות קבע ונדדו באירופה או שוכנו במחנות העקורים.

ישראל

ישראל

יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, במערב יבשת אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון. ישראל הוקמה בשטחי ארץ ישראל, ביתו הלאומי וארץ מולדתו של העם היהודי. המדינה הכריזה על עצמאותה בה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948, והיא בעלת משטר מסוג דמוקרטיה פרלמנטרית.

ארצות הברית

ארצות הברית

ארצות הברית של אמריקה היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות. היא שוכנת ברוּבָּה במרכז יבשת אמריקה הצפונית, שבה נמצאות 48 מהמדינות וכן מחוז קולומביה שבו נמצאת העיר וושינגטון, בירת המדינה. ארצות הברית גובלת בקנדה בצפון ובמקסיקו בדרום. מדינת אלסקה שוכנת בצפון-מערב היבשת, קנדה נמצאת מזרחית לה ורוסיה נמצאת בצד מערב, מעבר למצר ברינג. המדינה ה-50 היא הוואי, ארכיפלג השוכן באוקיינוס השקט.

לקריאה נוספת

מקור: "גטו שימלאו", ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית, (2022, February 2nd), https://he.wikipedia.org/wiki/גטו_שימלאו.

נהנים מ Wikiz?

נהנים מ Wikiz?

הורידו את הפלאגין החינמי שלנו!

הערות שוליים
  1. ^ אחראי המחוז. בהונגרית: Ispán.
  2. ^ לפי עדותה של כרמלה וורצל, ניצולת גטו שימלאו, בתוך: לשבור את השתיקה: זכרונותיה של קיילו (כרמלה) וורצל מתקופת השואה, פרק שלישי.
  3. ^ אברהם פוקס, טאשנד, עמ' 212, ועוד.
  4. ^ אברהם פוקס, טאשנד, עמ' 213; וראו עדותה של כרמלה וורצל, ניצולת גטו שימלאו, בתוך: לשבור את השתיקה: זכרונותיה של קיילו (כרמלה) וורצל מתקופת השואה, פרק שלישי.
  5. ^ 1 2 Oliver Lustig, Procesul ghetourilor din nordul Transilvaniei, בוקרשט 2007.
  6. ^ הרב צבי יעקב אבראהאם, לקורות היהדות בטרנסילבניה, עמ' 212; אברהם פוקס, טאשנד, עמ' 217.


השואה
מושגים מרכזיים
מונחוןכרונולוגיה של השואהאנטישמיותרצח עםמלחמת העולם השנייהנאציזםהגזע האריגרמניה הנאציתהמפלגה הנאציתאדולף היטלרהטלאי הצהובפרטיזןחסיד אומות העולםהצלת יהודים במהלך השואה
Yellow star Jude Jew.svg
עד המלחמה
יהדות אירופהאמנציפציה ליהודיםיהדות אשכנזיהדות מזרח אירופה: יהדות פולין, יהדות אוקראינה, יהדות ליטא, יהדות בלארוסיידיששטעטלהבונדיהדות צ'כיהיהדות גרמניהליל הבדולחהסכם העברה
ההשמדה
איגרת הבזק של היידריךבורות הריגה ומשאיות גז: טבח פונאר, באבי יאר ומעשי טבח נוספיםהפתרון הסופיועידת ואנזהמחנה ריכוזמחנה עבודהמחנות השמדה: חלמנו, מבצע ריינהרד (בלז'ץ, טרבלינקה וסוביבור), אושוויץ-בירקנאו, מיידנק‎צעדות המוותניסויים רפואיים בבני אדם בתקופת השואהתא גזיםקאפוזונדרקומנדומבצע 1005מחנה המשפחות
העם היהודי בשואה
יהודי גרמניה הנאצית והיהודים בפולין הכבושהיודנראטתנועות נוער יהודיות בשואהגטאות: ורשה, וילנה, לודז', טרזיינשטט וגטאות נוספיםנשים יהודיות בשואהילדים בשואההתנגדות יהודית בשואה: מרד גטו ורשה, הארגון היהודי הלוחם, ארגון צבאי יהודי, המחתרת בגטו קרקובמורדים יהודים בשואה
השואה לפי מדינות
אירופה אוסטריהאיטליהאלבניהאסטוניהבולגריהבלגיהברית המועצותגרמניההולנדהונגריה‏יוגוסלביהיווןלטביה‏ליטאנורווגיה‏סלובקיהפולין‏ • צ'כיה (בוהמיה ומוראביה, חבל הסודטים) • צפון טרנסילבניהצרפתקרואטיהרומניה
אפריקה ואחרות אלג'יריהאתיופיהלובמרוקותוניסיהיהודי המזרח הרחוקיהודים מחוץ לאירופה תחת כיבוש נאצי
מודעות ותגובות לשואה
הצלה בשואהחסידי אומות העולםמברק ריגנרקבוצת העבודה, רודולף ורבה והפרוטוקולים של אושוויץאל נלך כצאן לטבח!ספר עדותתגובת העולם לשואהועידת ברמודהסחורה תמורת דםתגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואההבריגדה היהודיתהומור בשואה
בעקבות השואה
הניצולים לאחר השואה ומדינת ישראל הפליטיםשירות האיתור הבינלאומיפוגרום קיילצהתנועת הבריחהועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראלגיוס חוץ לארץהסכם השילומיםועדת התביעותהשפעות השואההשפעת השואה על גיבוש הזהות הישראליתהדור השני לשואההרשות לזכויות ניצולי השואההחברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה
זיכרון השואה זיכרון השואה בישראל, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, יד ושם, בית לוחמי הגטאות ו"מורשת"מוזיאון השואה האמריקני ומוזיאונים נוספיםאנדרטאות להנצחת השואהמצעד החיים ומסע בני נוער לפוליןפרח לניצולזיכרון בסלוןדף עדהכחשת השואה
רדיפת הנאצים ועוזריהם משפטי נירנברגחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהםפריץ באוארמשפט אייכמןהנוקמים וציידי נאצים נוספים
השואה באמנות
ספרות השואה "באבי יאר" • "עיין ערך: אהבה" ו"מומיק" • "שואה שלנו" • "הזהו אדם?" • "הלילה" • "השמיים שבתוכי" • "פוגת מוות" • "המחזה גטו" • "אדם בן כלב" • "מאוס: סיפורו של ניצול" • "בנגאזי-ברגן־בלזן"
מוזיקה ומחול "ניצול מגטו ורשה" • "צחוק של עכברוש" • "אפר ואבק" • "חלומות"
השואה בקולנוע "אירופה אירופה" • "הבריחה מסוביבור" • "שואה" • "הפסנתרן" • "רשימת שינדלר" • "החיים יפים" • "המפתח של שרה"
יוצרים יחיאל די-נור (ק. צטניק)שמואל ניסנבאוםאלי ויזלאידה פינקפאול צלאןז'אן אמרי‎אהרן אפלפלד
תיעוד וחקר השואה
תיעוד ספר קהילההאנציקלופדיה של השואהארכיון "עונג שבת"מגילת החורבן של יהודי רומניה ושאר מגילות השואההנצחת זכר השואהארכיוני ארולסן - מרכז בינלאומי אודות רדיפות הנאצים
מחקר פונקציונליזם ואינטנציונליזם • "הדרך הגרמנית המיוחדת" • יצחק ארדחנה ארנדטיהודה באוארכריסטופר בראונינגישראל גוטמןדניאל גולדהגןראול הילברגדב לויןדן מכמןדינה פורתשאול פרידלנדראיאן קרשוחיה אוסטרוברחוקרי שואה נוספים
פורטל השואהגרמניה הנאציתהיסטוריה של עם ישראל

The content of this page is based on the Wikipedia article written by contributors..
The text is available under the Creative Commons Attribution-ShareAlike Licence & the media files are available under their respective licenses; additional terms may apply.
By using this site, you agree to the Terms of Use & Privacy Policy.
Wikipedia® is a registered trademark of the Wikimedia Foundation, Inc., a non-profit organization & is not affiliated to WikiZ.com.