הורידו את כלי העזר שלנו

גרינווש

מאת ויקיפדיה, אך משופר ויזואלית
"מים בקרטון" מציגים את עצמם כחלופה מקיימת יותר מאשר מים בבקבוקי פלסטיק. הם מסתירים את העובדה שהציפוי הפנימי של הקרטון עשוי מפלסטיק ואלומיניום, ושקשה יותר למחזר את האריזה הזו מאשר בקבוקים שהם 100% פלסטיק.[1][2]

גרינוושאנגלית: Greenwash, ובעברית גם טיוח ירוק או הִתְיַרְקְקוּת)[3] הוא יצירת תדמית סְבִיבָתָנִית חיובית שנועדה להסתיר היבטים שליליים ומזהמים. משתמשים במונח גרינווש על מנת לתאר בביקורתיות ארגונים ותאגידים שמציגים בפני הצרכנים והציבור מצג שווא שלפיו שיטות הפעולה הננקטות, המוצרים או השירות שהם מספקים אינם פוגעים בסביבה.[4]

עיקר הטענות על גרינווש מופנות למגזר העסקי, אך גם מדינות וארגונים ללא מטרת רווח מחצינות את פעילותן, לכאורה, ככאלו שמובילות לשמירה על הסביבה.[4]

תאגידים טוענים כי צמיחה כלכלית היא הכרחית להשגת פיתוח בר קיימא, וכן כי הם מודעים לנושא הסביבתי. מבקריהם טוענים כי למרות הרטוריקה שלהם, יש עדויות מעטות לכך שתאגידים רב לאומיים משנים את התנהגותם לכיוון של קיימות, ולכן גרינווש הוא רק טכניקה של יחסי ציבור או שיווק.[5]

גלה עוד נושאים הקשורים לגרינווש

אנגלית

אנגלית

אנגלית היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם. השפה רכשה לה מעמד דומיננטי והיא השפה המרכזית והרשמית בארצות רבות. אנגלית נלמדת ומובנת יותר מכל שפות העולם, משמשת שפה שנייה ושפה רשמית במדינות רבות, ולרוב מוגדרת כ"לינגואה פרנקה" בזכות השפעתה העצומה בתחומים רבים.

עברית

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסיאתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים. העברית היא שפתה הרשמית של מדינת ישראל, מעמד שעוגן בשנת תשע"ח, 2018, בחוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי.

טיוח

טיוח

טיוח הוא ניסיון להסתיר מידע המעיד על שגיאות, שיקול דעת שגוי, גרימת נזק לאחרים או מידע מביך. ההסתרה נעשית על ידי הסתרת מידע או על ידי מסירת דיסאינפורמציה, ומטרתה למנוע את גילוי האמת בעניין כלשהו. פעולה זו מכונה "לטייח". מקור הביטוי הוא כיסוי בטיח, ובהשאלה משתמשים בו לתיאור טשטוש של פגמים בדו"ח או העלמתם, ופעולות דומות.

תדמית

תדמית

תדמית היא דימוי, דמות אדם או ארגון המצטיירת בעיני אחר, או הרושם שאדם עושה על המתבונן בו. הדימוי במהותו הוא אינסטינקט, והרושם שאחרים מקבלים הוא בגין מגוון סימנים חיצוניים שהאדם מקרין כגון לבוש, דיבור, שפת גוף וכדומה. התדמית יכולה להיות זהה לדמות אותה היא משקפת, אך בימינו לעיתים קרובות יש פער ביניהן עקב נטייתם של אנשים לעסוק בעיצוב התדמית, וביצירת הרושם אותו הם מבקשים להציג בפני אחרים.

סביבתנות

סביבתנות

סְבִיבָתָנוּת היא דאגה לשימור, שיקום או שיפור הסביבה הטבעית. תנועה זו קוראת לשינוי טכנולוגי, מדיני ואישי על מנת שאלו יתאימו לתנאי הסביבה ולשמירה על המאזן האקולוגי.

מוסד ללא כוונת רווח

מוסד ללא כוונת רווח

מוסד ללא כוונת רווח הוא ארגון שמטרתו איננה צבירת רווחים לבעליו, אלא קידום מטרות שונות שאינן עסקיות. מטרתו של מלכ"ר היא לעודד, לסייע, לעזור, ולממן את המטרה לשמה הוא הוקם. השימוש במושג מלכ"ר הוא בעיקרו למטרות מיסוי: כללי המיסוי של מלכ"ר שונים מאלה של גוף הפועל למטרת רווח.

צמיחה כלכלית

צמיחה כלכלית

צמיחה כלכלית היא גידול בייצור של מוצרים ושירותים במשק. המושג מתייחס לרוב להתנהגות משק לאומי, כלומר, מכלול הביצועים של כלל ענפי המשק, לעיתים נעשה בו שימוש גם בהקשר צר יותר, לגבי ענף כלכלי מסוים, ואף לגבי חברה ספציפית. בחישוב הצמיחה מתחשבים בשיעור התמ"ג לנפש, כלומר, מקזזים מהחישוב את ההשפעה של שינוי בכמות האוכלוסייה, ומתמקדים בשינוי כמות ההון הזמינה בממוצע לאדם.

יחסי ציבור

יחסי ציבור

יחסי ציבור הם פעילות תקשורת המונים שמטרתה להשפיע על הציבור, או על קהל יעד מסוים, להשגת מוניטין הרצוי ליוזם פעילות זו. יחסי ציבור נחוצים לפעילותו השגרתית של יחיד או גוף הרוצה להגיע לתודעת הציבור, וחשיבותם גוברת בעיתות ניהול משבר בפעילותו של הגוף. חברות מסחריות, פוליטיקאים, ממשלות, אישים מתחום האמנות ועסקי השעשועים, כמו גופים שונים אחרים, מעסיקים אנשי יחסי ציבור ("יחצנים") במשרה מלאה. במקרים אחרים מסתפק גוף בשירותיו הקבלניים של משרד יחסי ציבור חיצוני. בישראל פועלים משרדי יחסי ציבור רבים, חלקם קשורים למשרדי פרסום וחלקם פועלים באופן עצמאי.

שיווק

שיווק

שיווק הוא מונח המתאר פעילות, אשר מקדמת מכירה של מוצר. בנוסף, כל קידום של פעילות בעלת משמעות כלכלית חברתית - היא פעולה שיווקית. דוגמאות לשיווק שכזה הן: תעמולת בחירות או מסע פרסום למניעת תאונות דרכים. באופן דומה, אחת הדרכים עליהן נמנה השיווק היא ריאיון עבודה. במהלך הריאיון מחויב המרואיין לשווק עצמו כראוי, בהתאם לדרישות המשרה אליה הוא מעוניין להתקבל, על מנת לקבלה.

מקור הביטוי

מקורו של הביטוי הוא הלחם בסיסים של המונח "ירוק" (כשהכוונה לאידאולוגיה סביבתנית) עם המונח "וואיטווש" (Whitewash; הלבנה או טיוח). הפעיל הסביבתי האמריקאי ג'יי ווסטרבלד (אנ') טבע את הביטוי במאמר שכתב על תעשיית האירוח.[6]

דוגמאות

תרומות לארגונים ירוקים

  • חברות שנקנסו על חריגה בפליטות מזהמות כגון נובל אנרג'י ונשר מפעלי מלט תורמות לרשות הטבע והגנים כדי ליצור תדמית ירוקה.[5]
  • ICL, חברה שמדורגת באופן קבוע כאחת החברות המזהמות בישראל (השנייה הכי מזהמת בדו"ח שפורסם ב-2019),[7] תרמה לבית הספר לקיימות באוניברסיטת רייכמן כדי לייצר תדמית ירוקה יותר. שם החברה מופיע מתחת לשם בית הספר.[8]

הבטחות לשיפור עתידי

  • חברות הנפט הגדולות העולם (BP, שברון, של בע"מ ואקסון מוביל) מציגות תוכניות עתידיות להפחתת פליטות, לכידת פחמן, ומעבר לאנרגיה מתחדשת. בפועל החברות לא משנות את היקף הקדיחות שלהן, ותפוקת האנרגיה המתחדשת שלהן הייתה אפסית או נמוכה מאוד. ארבע החברות האלה אחראיות ל-10% מפליטות גזי החממה העולמיות החל משנת 1965.[9]

שיווק מטעה

  • השמטת מילים עם הקשר שלילי, כמו "נפט" או "כימיקלים": שמו של "מכון הנפט" שונה ל-"המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה"; "פז חברת נפט" שונתה ל-"פז" בלבד; "תש"ן" (תשתיות נפט ואנרגיה) שונתה ל-"תש"א" (תשתיות אנרגיה); "כיל" (כימיקלים לישראל) שונתה ל-ICL.[10]
  • באתר של טורבינת הגז "חגית" מוצגת תמונה של אחו ירוק ופרות רובצות. בפועל, "חגית" מדורגת כאחד המפעלים המזהמים בישראל והתמונה ערוכה בפוטושופ.[11][12]
  • בדף הבית באתר של שברון מוצג באופן בולט סרטון על ההשקעה של החברה באנרגיה מתחדשת מזבל פרות,[13] למעשה היקף ההשקעה השנתית של החברה בכל סוגי האנרגיות המתחדשות הוא פחות מ-4% מהוצאות החברה ואף הוכח בעבר שהיא לא עומדת בהצהרות מסוג זה.[14][15][9]

מקור: "גרינווש", ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית, (2023, March 23rd), https://he.wikipedia.org/wiki/גרינווש.

נהנים מ Wikiz?

נהנים מ Wikiz?

הורידו את הפלאגין החינמי שלנו!

קישורים חיצוניים
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גרינווש בוויקישיתוף
הערות שוליים
  1. ^ Starre Vartan, Are Milk Cartons Recyclable?, Treehugger (באנגלית)
  2. ^ Our Product — Why Boxed Water is Better, Boxed Water Is Better (באנגלית)
  3. ^ הִתְיַרְקְקוּת במילון איכות הסביבה (תשע"א), באתר האקדמיה ללשון העברית
  4. ^ 1 2 Thomas P. Lyon, A. Wren Montgomery, The Means and End of Greenwash, Organization & Environment 28, 2015-06, עמ' 223–249 doi: 10.1177/1086026615575332
  5. ^ 1 2 מלכין, נורית; שומרים (2021-03-26). "כיל, נובל אנרג'י ונשר: רשות הטבע והתורמים". Ynet. נבדק ב-2023-03-08.
  6. ^ Orange, Erica, and Aaron M. Cohen, From eco-friendly to eco-intelligent, The Futurist, 2010
  7. ^ מדד ההשפעה הסביבתית - דוחות שנתיים, GOV.IL
  8. ^ יסמין גיל, דיבידנדים: מה לא בסדר בתמונה?, באתר כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2012-01-15
  9. ^ 1 2 Joe Hernandez, Accusations of 'greenwashing' by big oil companies are well-founded, a new study finds, NPR.org, ‏16.2.2022
  10. ^ יעל געתון, הגרינווש של פז: מסירים את המילה "נפט" מהשם - וממשיכים כרגיל, באתר שקוף, ‏2023-03-15
  11. ^ המשרד להגנת הסביבה, מרשם פליטות לסביבה, דו"ח שנתי, ‏ספטמבר 2021
  12. ^ יעל געתון, "המכבסה הירוקה": חברה מזהמת או ארגון סביבה?, באתר שקוף, ‏2022-01-25
  13. ^ Energy Everywhere: Renewable Natural Gas (RNG) - Episode 1, נבדק ב-2023-03-17
  14. ^ Chevron Policy, Government and Public Affairs, Chevron New Energies, chevron.com (בAmerican English)
  15. ^ חדשות ומחיר המניה של שברון (CVX) – Google Finance, www.google.com


The content of this page is based on the Wikipedia article written by contributors..
The text is available under the Creative Commons Attribution-ShareAlike Licence & the media files are available under their respective licenses; additional terms may apply.
By using this site, you agree to the Terms of Use & Privacy Policy.
Wikipedia® is a registered trademark of the Wikimedia Foundation, Inc., a non-profit organization & is not affiliated to WikiZ.com.