הורידו את כלי העזר שלנו

דוד פרנקל

מאת ויקיפדיה, אך משופר ויזואלית
דוד פרנקל
לידה 1707
ברלין, ממלכת פרוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1762 (בגיל 55 בערך)
ברלין, ממלכת פרוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 1762 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב דוד בן נפתלי הירש פרנקל - מירלש (תס"ז, 1707כ"ב בסיוון תקכ"ב, 13 ביוני 1762) היה רבה של קהילת ברלין מ-1743 ועד מותו. חיבר את הפירוש קרבן העדה ושיירי קרבן על התלמוד הירושלמי.

גלה עוד נושאים הקשורים לדוד פרנקל

ביוגרפיה

נולד בברלין, לרב נפתלי הירש מירל'ס, רבה של העיר. החל מ-1737 היה רבה של הקהילה בדסאו, וכמקובל בימים ההם החזיק בביתו ישיבה קטנה ובה למדו כשלושים תלמידים. במסגרת זו לימד גם את משה מנדלסון בצעירותו. השפעתו על מנדלסון הייתה רבה, וכשקיבל בשנת 1743 הזמנה לכהן כרב ואב"ד העיר ברלין עבר לשם מנדלסון בעקבותיו.

בתחומי התעניינותו פרץ הרב פרנקל לתחומים תורניים שלא היה נהוג לעסוק בהם עד אז ביהדות אשכנז בכלל וביהדות גרמניה בפרט, והם לימוד ספר מורה נבוכים של הרמב"ם וכן לימוד התלמוד הירושלמי. הוא היה מעורב בהדפסתו של המורה נבוכים ביסניץ ב-1742,[1] לאחר כמאתיים שנה שבהן לא הודפס הספר. בעידודו החל גם מנדלסון הצעיר ללמוד את מורה נבוכים, ובעקבות כך פנה לעסוק בפילוסופיה. פרנקל גם פעל להדפסת מהדורה חדשה של ספר משנה תורה של הרמב"ם שיצאה לאור בין השנים 17391741 (תצ"טתק"א).

בשנת ה'תק"ד הקים בברלין את "בית המדרש ברחוב היידרויטר", בית מדרש בו למדו גפ"ת שנותר על עמדו במשך כמאתים שנה, למרות השינויים בקהילת ברלין ופתיחת בית המדרש לרבנים בברלין. בית מדרש זה משך אליו למדנים מרחבי גרמניה ורבים מלומדיו היו לרבני קהילות בגרמניה (בתקופות שונות למדו בו הרבנים עזריאל הילדסהיימר, אביעזרי זליג אוירבך, זאב פיילכנפלד, שלמה קרליבך, יוסף קרליבך).

פרנקל היה הרב האשכנזי הראשון במרכז אירופה שתועד כנושא דרשה בשפת המדינה ולא ביידיש, כשמסר בשבת ה-10 בדצמבר 1757 נאום הודיה בבית-הכנסת אודות הניצחון הפרוסי בקרב לוֹיתֶן, בעת מלחמת שבע השנים, חמישה ימים קודם.[2] נאום בלשון המדוברת היה רווח לפני כן בקהילות ספרדיות רבות ואף אצל אשכנזים שחיו בסמיכות אליהן, כבאיטליה, אך היה כמעט חסר תקדים באזורים האשכנזיים האוטוכטוניים. רק ב-1808 החל יוסף וולף לדרוש בקביעות בגרמנית בדסאו, והנוהג החדש קובע על ידי ישראל יעקבסון והתפשט משם ליתר מרכז אירופה.

פרנקל נמנה עם קבוצה של תלמידי חכמים אשכנזיים שחיברו פירוש רציף לתלמוד הירושלמי, שברוב קהילות ישראל כלל לא עסקו בו ולא למדו אותו אלא כמקור צדדי ומשני לעומת התלמוד הבבלי. פירושו "קרבן העדה" נדפס בשלושה חלקים: כרך א - פירוש לסדר מועד (דסאו תק"ג, 1743); כרך ב - פירוש לסדר נשים (ברלין תקי"ז, 1757); כרך ג - פירוש לכמה מסכתות מסדר נזיקין (ברלין תק"ך, 1760). לסדר זרעים ולמסכת נידה וכן לחלק הבבות של סדר נזיקין לא נתחבר פירוש. לצד הפירוש השוטף, המקביל לפירוש רש"י על התלמוד הבבלי, נדפסו גם חידושים ותוספות שלו המקבילים לתוספות, תחת השם "שיירי קרבן". בעקבות פירושו חיבר בהמשך המאה ה-18 רבי משה מרגלית פירוש נוסף לירושלמי בשם "פני משה". שני הפירושים הללו נדפסו יחד במהדורת וילנא של הירושלמי, ולפיכך הם נחשבים כ'מפרשים הקלאסיים' של התלמוד הירושלמי.

גיסו, בעל אחותו, הוא הרב חיים יונה תאומים, מחבר "קונטרס ר' חיים יונה". בנו רבי יואל, נישא לאיידל, בתו של בן דודו רבי יצחק יוסף תאומים.

גלה עוד נושאים הקשורים לביוגרפיה

דסאו

דסאו

דסאו היא עיר במדינת סקסוניה-אנהלט שבגרמניה, השוכנת על צומת הנהרות מולדה ואלבה.

ישיבה

ישיבה

ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית. המוסד להשכלה גבוהה של החינוך היהודי, שהיווה מוסד המשך למסגרת החינוך היסודי היהודי, ה"תלמוד תורה". הישיבה שימשה במהלך הדורות להעברת מסורת התורה שבעל-פה ודברי חז"ל מדור לדור וללימוד ושינון עצמי.

משה מנדלסון

משה מנדלסון

משה מנדלסון היה פילוסוף יהודי-גרמני, מאבות תנועת ההשכלה היהודית.

יהדות אשכנז

יהדות אשכנז

יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה. החל מהמאה ה-9 הופיעו קהילות שפיתחו מאפיינים ייחודיים במרחב שבין נהרות הלואר והריין, בגבול צרפת-גרמניה הנוכחי, חבל ארץ אשר מכונה בשם "אשכנז" בספרות הרבנית. כבר במאות ה-11 וה-12 נדדו יושביהן גם לארצות הגובלות, כולל שטחי צ'כיה, אוסטריה, איטליה ואנגליה והביאו את מנהגיהם עמם. בנוסף למרחב אשכנזי מוגדל זה, החלה במאה ה-14 הגירה מאסיבית למזרח אירופה, לנחלות האיחוד הפולני-ליטאי לעתיד, כשהבאים לשם משליטים את אורחותיהם על היהודים המקומיים, דוברי היודיאו-סלאבית. עד תקופה זו היוו בוהמיה ואוסטריה את "אשכנז המזרחית", אך החל מן המאה ה-16 פיתחה יהדות מזרח אירופה, במיוחד יהדות פולין, אפיון מובהק משלה וניתן היה להבדיל בינה לבין כלל האשכנזים במערב. במאה ה-19 החלה הגירה גדולה נוספת אל מחוץ לאירופה, ברובה לאמריקה ולארץ ישראל.

יהדות גרמניה

יהדות גרמניה

יהדות גרמניה היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות והמשפיעות באירופה. קהילת יהודים זו התגוררה ומתגוררת באזורים הגאוגרפיים שזוהו עם גרמניה. נחלות שונות בגרמניה נקראות "אשכנז" בספרות העברית העתיקה והחדשה, וגם שמה של כל יהדות אשכנז נגזר מכך. שורשי הקהילה בגרמניה של היום הם בהגירת יהודים מעטים באלף הראשון לספירה, וסופה בחיסול כמעט מוחלט בתקופת השואה. לאחר השואה ופתיחת השערים של ברית המועצות, נוצרה קהילה של יהודים וישראלים שחזרו להתגורר בגרמניה. נכון ל-2015, יש בגרמניה כ-200 אלף יהודים, המהווים כ-0.2% מאוכלוסיית גרמניה.

יסניץ

יסניץ

יֶסניץ היא עיר במדינת סקסוניה-אנהלט שבגרמניה. העיר ממוקמת על הנהר מוּלדֶה (Mulde), בין דסאו, השוכנת 20 ק"מ מצפון לה, להאלה, כ-30 ק"מ מדרום-מזרח, וללייפציג, 35 ק"מ מדרום. על אף שלא הייתה מרכז יהודי, התקיימה בה במאה ה-18 סובלנות ליהודים ובין השנים 1716 ל-1744 התקיים בעיר מרכז גדול לדפוס עברי והוצאה לאור.

פילוסופיה

פילוסופיה

פִילוֹסוֹפְיָה היא תחום הידע המדעי שמטרתו לברר ולהבין את עקרונות הבסיס ומושגי היסוד של תחומי המציאות השונים וההכרה האנושית. זהו תחום אקדמי עתיק אשר למעשה מהווה "אם המדעים". הפילוסופיה עוסקת בחקר באופן אנליטי בנושאים שונים כמו: ההכרה האנושית, קיום, מציאות, נפש, היגיון, מוסר, אושר, אמת, סיבתיות, ידע ושפה – גישתה של הפילוסופיה לשאלות אלה היא גישה ביקורתית, שיטתית, מעמיקה ומסתמכת על בניית טיעונים רציונליים.

משנה תורה

משנה תורה

משנה תורה, מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה). החיבור הוא גולת הכותרת של כתבי הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר על ההלכה בפרט, ועל התורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, וגם נכתב בעברית צחה ובהירה, בניגוד לשאר ספרי הרמב"ם שנכתבו בערבית. הרמב"ם יוצר בו קטלוג חדשני של כל ההלכה בו הוא מחלק את כל ההלכות בצורה מאוד מסודרת, כדלהלן.

ה'תק"ד

ה'תק"ד

ה'תק"ד (5504) או בקיצור תק"ד היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-19 בספטמבר 1743, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 6 בספטמבר 1744. שנה מסוג הכז, איננה מעוברת, ואורכה 354 ימים. זו שנה שנייה לשמיטה.

בית מדרש

בית מדרש

בית מדרש הוא מקום המשמש ללימוד תורה, לדיון ולתפילה. בעבר שימש גם כבית-ועד לענייני ציבור. המונח בית מדרש מציין מקום מיוחד ללימוד התורה, במובחן מבית כנסת המציין מקום תפילה. אף על פי שגם בראשון מקיימים תפילות, עיקרו הוא בלימוד דווקא.

גפ"ת

גפ"ת

גפ"ת היא שיטת לימוד בסיסית ונפוצה של התלמוד הבבלי.

מקור: "דוד פרנקל", ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית, (2023, January 24th), https://he.wikipedia.org/wiki/דוד_פרנקל.

נהנים מ Wikiz?

נהנים מ Wikiz?

הורידו את הפלאגין החינמי שלנו!

קישורים חיצוניים

הספר קרבן העדה

תמלול הספר באתר ספריא על פי מהדורת דפוס הירושלמי, פיאטריקוב תר"ן (1889):

הערות שוליים
  1. ^ משה בר מימון (הרמב"ם), מורה נבוכים, יעסניץ תק"ב 1742, (165 עמודים)
  2. ^ David Philipson, The Reform Movement in Judaism, Macmillan, 1931. עמ' 16.


The content of this page is based on the Wikipedia article written by contributors..
The text is available under the Creative Commons Attribution-ShareAlike Licence & the media files are available under their respective licenses; additional terms may apply.
By using this site, you agree to the Terms of Use & Privacy Policy.
Wikipedia® is a registered trademark of the Wikimedia Foundation, Inc., a non-profit organization & is not affiliated to WikiZ.com.