הורידו את כלי העזר שלנו

דוד צמח (פרופסור)

מאת ויקיפדיה, אך משופר ויזואלית
דוד צמח
Professor David Semah.jpg
לידה 4 בספטמבר 1932
בגדד, עיראק
פטירה 29 באפריל 1997 (בגיל 64)
חיפה, ישראל
ענף מדעי מזרחנות
עיסוק חוקר ,מרצה ומזרחן
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט מוחמד מוסטאפה בדאווי עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תרומות עיקריות
חקר והוראת השפה והספרות הערבית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דוד צמח (4 בספטמבר 193229 אפריל 1997) היה מן הבולטים בחוקרי הספרות הערבית שפעלו בארץ, ופרופסור בחוג לשפה וספרות ערבית שבאוניברסיטת חיפה, נמנה עם מקימי החוג ומייסדיו, וליווה אותו מאז הקמתו באמצע שנות השישים של המאה ה-20 ועד לפטירתו.

ביוגרפיה

דוד צמח נולד בבגדאד למשפחה יהודית חילונית, לאב שהיה פקיד בכיר במשרד מבקר המדינה של ממשלת עיראק. למד תחילה בבית הספר "אליאנס", ועם סיום לימודיו בבית ספר התיכון היהודי "שמאש" עלה ארצה בשנת 1950 במסגרת העלייה הבלתי לגאלית כאשר חצה בחשאי את הגבול לאיראן שם שהה מספר שבועות. משפחתו הצטרפה אליו מספר חודשים לאחר מכן במסגרת מבצע עזרא ונחמיה. עוד בהיותו נער הרבה לעסוק בפרוזה ובשירה ואף פרסם חלק מיצירותיו בעיתונות המקומית. היה בקי במיוחד בתורת המשקלים ובלשון הערבית הקלאסית. קובץ שירים שכתב בהיותו תלמיד תיכון ושעמד להוציאו לאור כספר נגנז לבסוף בשל המתיחות הפוליטית והמצב הרגיש בו היו נתונים יהודי עיראק לאחר קום המדינה.

גם בראשית דרכו בארץ הוסיף לכתוב שירים בערבית שחלקם הושמע ברדיו והתפרסם בעיתונות המקומית הערבית והעברית לאחר תרגום, ולמעשה היה מן הפוריים בכותבי שירה ערבית בשנותיה הראשונות של המדינה ומהיוצרים היהודים הראשונים שפרסמו בשפה הערבית[1], כמו כן פרסם מאמרים בנושא תרבות וספרות ערבית. בשנת 1954 הקים בתל אביב יחד עם ידידים שוחרי-ספרות וחברי ילדות, ביניהם פרופסור ששון סומך, פרופסור שמעון בלס והסופר סמי מיכאל את חוג שוחרי הספרות הערבית, לימים "החוג הספרותי היהודי-ערבי" אשר אחת ממטרותיו הייתה קירוב לבבות בין שני העמים, ולעודד תרגומים ומגעים בין היוצרים בשתי הלשונות[1]. בשנת 1959 פרסם את ספרו "חתא יג'יא אלרביע" ("עד שיבוא האביב") ובו מבחר שירים שאת רובם כתב בתקופת נעוריו. הספר עורר תגובות נרגשות והדים רבים בקהילה התרבותית הערבית בארץ[2].

בשנים 1960–1965 במקביל לעבודתו כמתרגם במשרד המשפטים פנה דוד צמח ללימודים אקדמיים באוניברסיטה העברית בירושלים, סיים תואר ראשון בשפה וספרות ערבית והיסטוריה של המזרח התיכון, ותואר שני בשנת 1965 תחת הדרכתו של פרופסור קיסטר בנושא יצירותו של אבו עלי אלמֻחַסִּן אלתנוחי, אל-פַרַג' בַּעַד אל-שִׁדָּה (הישועה לאחר המצוקה),[3] העבודה הופקדה לשימוש הקוראים בספריה הלאומית בירושלים. ב־1966 לאחר שהשתתף במפעל הקונקורדנציה לשירה ערבית, ועסק כמורה לשפה הערבית, נשלח מטעם המכון האוניברסיטאי בחיפה (לימים אוניברסיטת חיפה) לאוניברסיטת אוקספורד באנגליה ללימודי דוקטורט על מנת שבסיומם ישתלב בסגל ההוראה של החוג ויסייע בהקמתה. את עבודת הדוקטוראט Four Egyptian Literary Critics[4][5][6][7] כתב תחת הנחייתו של החוקר המצרי פרופסור מוסטאפה בדאווי בנושא משנתם הביקורתית של ארבעה מבקרי ספרות מצריים: אל-עקאד, חוסיין הייכל, טהא חוסיין, מוחמד מנדור. העבודה אשר זכתה לתהודה רבה ופורסמה ב־1974 על ידי הוצאת "בריל" בהולנד (ליידן) כספר מחקרי על הספרות המצרית החדשה הפכה לבסיס לעבודות מחקר בנושא הביקורת בספרות הערבית.

עם שובו ארצה בשנת 1969 השתלב בסגל ההוראה של החוג ומילא שורה של תפקידים אקדמיים ומינהלתיים בחוג, באוניברסיטה, ובמוסדות מחקר ולימוד אחרים בארץ. בתחילת שנות השבעים מונה לראש החוג והרצה גם באוניברסיטה העברית בירושלים, באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטת בר-אילן ובמכללה האקדמית עמק יזרעאל. שמש כנציג המורים בחבר הנאמנים באוניברסיטת חיפה, היה חבר וועדת ההוראה של הפקולטה למדעי הרוח, חבר הסנט של האוניברסיטה וחבר מועצת הרשות ללימודים מתקדמים. בשנים 1975–1977 כיהן כמנהלה האקדמי של מכללת תל-חי ופעל להקמת החוג לשפה וספרות ערבית במכללה. בשנת 1984 מונה לפרופסור מן המניין וב־1986–1990 היה חבר במועצת המרכז האקדמי הישראלי בקהיר. כיהן כחבר מערכת בכתבי העת "Asian and African Studies" ו"אל-כרמל".

נפטר בחיפה ב-29 באפריל 1997, היה נשוי ואב לשלושה.

כתב העת אל-כרמל

ב־1980 יזם וייסד יחד עם פרופ’ ג’ורג’ קנאזע את כתב־העת המדעי אל-כרמל שיוצא לאור מטעם אוניברסיטת חיפה, היה העורך הראשי שלו מיום היווסדו ועד לשנת 1989, והמשיך לכהן כחבר מערכת עד לפטירתו. כתב־עת זה בו פרסם צמח מאמרים וסקירות, והמוקדש כולו למחקרים בתחום הלשון והספרות הערבית (קלאסית ומודרנית) היה הראשון בעולם המערבי שפרסם את מאמריו בשפה הערבית. כמו כן, קבע כתב־עת זה תקדים בכך שהפריד את חקר הלשון והשפה הערבית משאר נושאים הנוגעים למדע המזרחנות כגון היסטוריה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה. הפרדה זו הייתה מחויבת המציאות לאור התמורות שהתחוללו באוניברסיטאות בארץ, כאשר נוסדו חוגים מיוחדים ללשון ולספרות הערבית בנפרד מהחוגים ללימודי המזרח התיכון. בכתב־עת זה, שקנה לו מעמד מכובד במשפחת כתבי-העת המדעיים בישראל ובעולם מתפרסמים מאמרים של מיטב החוקרים בתחום.

גלה עוד נושאים הקשורים לביוגרפיה

בית הספר היהודי שמאש

בית הספר היהודי שמאש

בית הספר שמאש, היה בית ספר תיכון יהודי-עיראקי ברחוב אל-רשיד, בגדאד, שנוסד בשנת 1928. בית הספר נתמך על ידי האגודה האנגלו-יהודית, והיו בו למעלה מ-900 תלמידים בשיאו בשנת 1939. בין תלמידיו היו דמוית ידועות בתחום התרבות והאקדמיה כגון: סמי מיכאל וששון סומך.

מבצע עזרא ונחמיה

מבצע עזרא ונחמיה

מבצע עזרא ונחמיה, הקרוי גם מבצע בבל או מבצע עולי בבל, הוא מבצע העלאת יהודי עיראק לישראל כחלק ממבצעי העלאת היהודים לישראל במהלך שנות ה-50. המבצע קרוי על שמם של עזרא ונחמיה, מנהיגי היהודים בבבל ובארץ ישראל בתחילת תקופת בית שני.

ששון סומך

ששון סומך

ששון סומך היה פרופסור בחוג ללימודי הערבית והאסלאם שבאוניברסיטת תל אביב, חתן פרס ישראל בחקר המזרחנות לשנת תשס"ה 2005 ופרס א.מ.ת למזרחנות לשנת 2008.

שמעון בלס

שמעון בלס

שמעון בלס היה סופר ישראלי ופרופסור בחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטת חיפה. זוכה פרס נשיא המדינה לספרות (2006).

סמי מיכאל

סמי מיכאל

סָמי מיכאל הוא סופר, מחזאי, מתרגם ופעיל חברתי ישראלי. נשיא האגודה לזכויות האזרח בישראל. ספריו של מיכאל תורגמו לשפות רבות וזכו בעשרות פרסים ספרותיים בישראל וברחבי העולם. חלקם עובדו גם לתיאטרון, לטלוויזיה ולקולנוע.

מאיר יעקב קיסטר

מאיר יעקב קיסטר

מאיר יעקב קִיסְטֶר היה פרופסור לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחתן פרס ישראל לבלשנות ערבית ומזרחנות לשנת תשמ"א.

אוניברסיטת חיפה

אוניברסיטת חיפה

אוניברסיטת חיפה היא אוניברסיטת מחקר ציבורית השוכנת על הר טללים מפסגות הר הכרמל בחיפה. האוניברסיטה הוקמה כמכון אוניברסיטאי בשנת 1963, ובשנת 1972 הוכרזה כאוניברסיטה עצמאית, והייתה למוסד האקדמי השישי שהוקם בישראל, ולאוניברסיטה הרביעית. באוניברסיטה שוכנת הספרייה האוניברסיטאית הגדולה בישראל. באוניברסיטת חיפה לומדים כ-18,100 סטודנטים.

תיאור מחקריו

נושאי המחקר בהם עסק והנושאים אותם לימד התפרסו על תחומים רבים, עסק הן בספרות מודרנית והן בקלאסית, התמחה בביקורת ספרותית בעבר ובהווה, חקר את הספרות המצרית המודרנית, והתמקד ביצירותיהם של הסופרים המצרים תופיק אלחכים (גדול המחזאים הערבים של תקופתו 1900–1987, שאותו זכה לפגוש בקהיר עם חתימת הסכם השלום עם מצרים), טאהא חוסיין, אחמד אמין, והמשורר אל-מתנבי. עסק בשירה סופית וג'אהילית, חקר את המשקלים בשירה הקלאסית, הזיקה בין משקלי השירה הערבית ומשקלי השירה העברית בספרד ואת משקלי השירה הבדואית. צמח הרבה לעסוק בספרות ושירת האהבה, ועם השנים פנה לעסוק גם בתרבות ובספרות הערבית של ימי הביניים, בפרוזודיה של השירה הערבית הקלאסית שממנה הסתעפה תורת השירה העברית של ימי הביניים, ובשירת האזור (המוושח) הערבית הקלאסית. כמו כן התמחה בפענוח טכסטים מכתבי יד עתיקים. ב־1993 כתב את הערך "פרוזודיה ערבית" (Arabic Prosody) באנציקלופדיית פרינסטון לשירה ופואטיקה,[8] ובשנת 1995 פרסם את ספרו "כרמליאת[9] – מחקרים על צורות ומשקלים בשירה הערבית" אשר פרקיו עוסקים בבעיות סגנון, מבנה ומטריקה בשירה הערבית, הן זו הכתובה בלשון הקלאסית, והן זו המשמשת בדיאלקטים עממיים.

הספר ראודת אל-קלוב (גן הלבבות) מאת עבד אל-רחמן בן נצר אל-שייזרי בן המאה ה־12

ספר זה בנושא האהבה שדוד צמח החל לכתוב, הושלם והובא לדפוס לאחר מותו על ידי פרופ' ג'ורג' קנאזע בשנת 2003. הספר מבוסס על כתב יד מאת המלומד בן מהמאה ה־12 עבד אל-רחמאן אל-שייזרי: סופר, משורר, ורופא שמוצאו מהעיר שייזר שבסוריה, היה גם קאדי ושימש כשופט בעיר טבריה. מלבד זאת, מעט מאוד ידוע על תולדות חייו. הספר הכולל קטעי שירה, אנקדוטות על מאהבים ודברי פרשנות של הסופר אל-שייזרי עצמו, מציג את נושא האהבה כפי שמשתקף בתרבות, בספרות, ובשירה הערבית של אותה התקופה. הספר בעל 11 הפרקים מכיל תיאורים והסברים על אופיים של סוגי האהבה השונים, רמות שונות של התגלמותה ואהבה הומוסקסואלית. על פי השקפתו של אל-שייזרי האהבה היא מחלה הניתנת ברוב המקרים לריפוי, וכפי שהיה מקובל באותה תקופה הדיונים התיאורטים בספר כתובים בלשון חריזה. מלבד ספר זה, כתב עבד אל-רחמאן אל-שייזרי עוד שישה ספרים בנושא האהבה (המפורטים ונסקרים בפרק ההקדמה של הספר) שדוד צמח ניסה להתחקות אחר עקבותיהם על מנת לדלות אינפורמציה נוספת שתשלים את התמונה ביחס לביוגרפיה ויצירותיו של אל-שייזרי.

כתיבת הספר הייתה כרוכה בשיחזור ופיענוח עותקים שונים של כתב יד של אל-שייזרי, העיקריים שבהם: כתב יד שנמצא בספריית הבודליין של אוניברסיטת אוקספורד ועותק נוסף שמקורו מספריית המג’ליס בטהראן. שני כתבי יד אלה המשלימים זה את זה הגיעו לידיו של דוד צמח עוד בשנות ה־70. לאחר שהשלים עד כמה שניתן קטעי טקסט חסרים או לא ברורים, והגדיר את המקצבים של קטעי השירה, פרסם כמה מאמרים בנושא, ביניהם:

ודיאלוג מוסלמי-נוצרי בנושא ספרות האהבה:

"Between ʿAbd Allah and ʿAbd al-Masih", al-karmil - Studies in Arabic Language and Literature, Vol. XVI, Haifa (1995): 55-65 (Arabic)

פרופ’ ג’ורג’ קנאזע מהחוג לשפה וספרות ערבית (אוניברסיטת חיפה) נטל על עצמו את המשימה לסיים את כתיבת הספר שאותו לא הספיק צמח לסיים. בעזרת עותקים נוספים של כתב היד שאיתר במוסדות מחקר בגרמניה וצרפת המשיך במלאכת השחזור והפענוח, השלים את כתיבת הספר והביאו לדפוס. יודגש כי העותק המלא והמקורי של כתב היד טרם נמצא. בדברי ההקדמה לספר מביע פרופ’ קנאזע את תקוותו כי בעתיד ימצא עותק זה אשר יסייע בפתרון שאלות שנותרו פתוחות.

ספרו הבלתי גמור "אהבות ערב"

בשנותיו האחרונות שקד דוד צמח על כתיבת הספר "אהבות ערב – האהבה במורשת הספרותית הערבית" (Love in the Arabic Cultural Tradition) אותו לא הספיק לסיים. הספר שאותו החל לכתוב בשפה העברית נועד הן לקורא הכללי המעוניין להשביע את סקרנותו לגבי יצירתם הספרותית של שכנינו הערבים, והן לסטודנטים בתחום השפה והספרות הערבית, שכן פרקי הספר כוללים בנוסף לסקירה שוטפת המטפלת במוטיבים העיקריים של ספרות האהבה הערבית גם פרקים המבבוססים על מחקרים שערך ופרסם דוד צמח בעבר, גם רעיונות ומסקנות שנשאבו ממחקריהם של אחרים וגם מחקרים אותם לא הספיק לפרסם כמו הספר "Rawdat Al-Qulub" (גן הלבבות) אשר הושלם לאחר מותו על ידי פרופ' ג'ורג' קנאזע מאוניברסיטת חיפה. בספר משולבים קטעי שירה אותם תרגם המחבר וטקסטים נוספים אותם תרגמו פרופ' שמעון בלס, פרופ' יוסף סדן, פרופ' ראובן שניר וד"ר אלה אלמגור ("ענק היונה").

בפרק השישי והאחרון "אהבות ערב והתרבות העולמית – השפעה אפשרית?" החל לדון צמח בנושאים הבאים:

  1. אבן סינא ואברהם אבן עזרא ("חי בן מקיץ")
  2. ספרות האהבה הערבית ושירת הטרובדורים
  3. אבן חזם ואנדראוס קפלנוס ("ענק היונה")
  4. אבן סינא ויהודה אברבנאל ("אגרת על האהבה")
  5. אבן טופייל ודניאל דפו ("חי בן מקיץ" ו"רובינזון קרוזו")

גלה עוד נושאים הקשורים לתיאור מחקריו

טה חוסיין

טה חוסיין

ד"ר טָהַ חוסֵיין, אינטלקטואל משפיע, היסטוריון, סופר ומבקר מצרי, אשר על אף עיוורונו, היה מייסד ורקטור של אוניברסיטת אלכסנדריה וכיהן כראש האקדמיה המצרית ללשון ערבית וכשר החינוך של מצרים. מכונה "הדיקן של הספרות הערבית", נחשב כגדול האינטלקטואלים המצרים במאה העשרים, ונמנה עם חלוצי התנועה המודרניסטית במצרים.

אל-מתנבי

אל-מתנבי

אַבוּ א-טַּיִּב אַחְמַד בן אל-חֻסַיְן אל-מֻתַנַבִּי אל-כִּנְדִי היה משורר ערבי עבאסי שחי ופעל בעיראק.

ג'ורג' קנאזע

ג'ורג' קנאזע

ג'ורג' קנאזע היה פרופסור, מופקד הקתדרה לחקר ולטיפוח השפה והספרות הערבית על שם בן-חביב בחוג לערבית ושותף לקתדרה של אונסק"ו לדיאלוג בין תרבותי באוניברסיטת חיפה, ונשיא המוסד האקדמי נצרת.

הספרייה הבודליינית

הספרייה הבודליינית

הספרייה הבודליינית או באופן מדויק יותר ספריית הבודליאנה (באנגלית: Bodleian Library) היא ספריית המחקר המרכזית של אוניברסיטת אוקספורד, היא אחת מן הספריות העתיקות ביותר באירופה ובבריטניה היא שנייה רק לספרייה הבריטית. מאז 2003 היא מוגדרת כאחת משש ספריות ההפקדה של בריטניה וכן רשאית לדרוש עותק מכל ספר שיצא לאור באירלנד. בקרב בוגרי אוקספורד מכונה "Bodley" או "the Bod".

יוסף סדן

יוסף סדן

יוסף סדן הוא פרופסור אמריטוס בחוג ללימודי הערבית והאסלאם באוניברסיטת תל אביב.

אבן סינא

אבן סינא

אבו עלי חוסיין אבן עבדאללה אבן חסן אבן עלי אבן סינא היה רופא, פילוסוף ומדען פרסי. ג'ורג' סרטון, מייסד ענף ההיסטוריה של המדעים,[דרוש מקור] כינה אותו "המדען המפורסם ביותר של האסלאם ואחד המפורסמים ביותר בכל העמים, הזמנים והמקומות".[דרוש מקור]

אברהם אבן עזרא

אברהם אבן עזרא

רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד. הוגה יהודי בולט בימי הביניים. עסק גם באסטרולוגיה, מתמטיקה ואסטרונומיה. רבים מספריו נכתבו בעברית.

טרובדור

טרובדור

טרובדור הוא כינוי למלחין, משורר וזמר בימי הביניים. מקור המילה טרובדור בפועל האוקסיטני trobar, שפירושו "למצוא", ובהשאלה "להמציא" או "לחבר".

אבן חזם אל-אנדלוסי

אבן חזם אל-אנדלוסי

אבו מוחמד עלי אבן אחמד אבן סעוד אבן חזם, נודע בשם: אבן חזם אל-אנדלוסי, מגדולי מלומדיה של ספרד המוסלמית, היסטוריון, גנאלוג, תאולוג, הוגה דעות, סופר משורר ופולמוסן. מן החריפים שבמתפלמסים כנגד הדת היהודית. התפלמס בכתב עם רבי שמואל הנגיד. אבן חזם, היה מעורב במהלך חייו בטלטלות פוליטיות, עתים היה מקורב למלכות, ועתים מנודה ומוחרם.

יהודה אברבנאל

יהודה אברבנאל

רבי דון יהודה אַבְּרַבַנְאֵל היה רב, רופא, פילוסוף יהודי ומשורר, בספרות העולמית נודע בשם לאונה אבראו.

אבן טופייל

אבן טופייל

אבן טופייל היה איש אשכולות מוסלמי-אנדלוסי, סופר, פילוסוף, תאולוג, רופא ווזיר.

דניאל דפו

דניאל דפו

דניאל דֶפוֹ היה סופר ועיתונאי אנגלי. הוא נחשב, יחד עם סמואל ריצ'רדסון, לאבי הרומן האנגלי. "רובינזון קרוזו" הוא ספרו הידוע ביותר.

ספרים שכתב

  • "עד בוא האביב" (שירה), העיתונות המודרנית, תל אביב, 1959.[2]
  • מחקרים על יצירות תופיק אל-חכים (בערבית). ירושלים, הוצאת אל-שרק, 1970, 110 עמ’.[10]
  • עיונים בשפה וספרות ערבית (בערבית). בעריכת מנחם מילסון ודוד צמח, הוצאת אל-שרק, ירושלים, 1971, 237 עמ’.[11]
  • Four Egyptian Literary Critics, Supplements to the Journal of Arabic Literature, III, E.J. Brill, Leiden 1974.[4]
  • הארות על יצירותיו של תופיק אל-חכים (בערבית), קובץ מחקרים, הוצאת אל-שרק, חיפה 1979, 103 עמ’.[12]
  • כרמליאת – מחקרים על צורות ומשקלים בשירה הערבית (קובץ עבודות מחקר שפורסמו בעבר בכתב העת אל-כרמל[13], אוניברסיטת חיפה), חיפה 1995.[14][9]
  • "Rawdat al-qulub wa nuzhat al-muhibb wa al-mahbub" (The garden of hearts and the recreation of the lover and beloved) by Abd al-Rahman Ibn Nasr al-Shayzari (12th century), Completed and brought to press by George J. kanazi. 2003, Harrassowitz Verlag Wiesbaden[15]

מאמרים מדעיים שכתב

  • "Muhammad Mandur and the New Poetry", Journal of Arabic Literature, Vol. II, (1971): 143-153
  • "Ibn Ammar and his Lost Book al-Mubayyida", al-Sharq, Vol .I, (1971): 18-20, (Arabic)[16]
  • "A study of Bank al-Qalaq by Tawfiq al-Hakim", al-Sharq, Vol. III, (1972): 37-44 (Arabic)
  • "Manazil al-Ahbab wa Manazih al-Albab by Shihab al-Din Mahmud al-Halabi", al-Sharq, Vol. V, (1974): 65-78 (Arabic)
  • "פרקים מספרות האהבה הערבית: מחלת האהבה, סיבותיה, תוצאותיה והטיפול בה" אל-שרק, 5, מרץ 1975, 36-27 (ערבית)
  • "אחמד אמין ותרבות המערב", מחקרים בערבית ובאסלאם, בעריכת יעקב מנצור, מחקרי בר-אילן, פרסומים מחלקתיים, כרך ב, רמת-גן, תשל"ד (1978), ע"ע 93–101.
  • "תופיק אל-חכים: החיפוש אחרי ממדים אבודים", במה, רבעון לדרמה, 78-77 (130-130), תשל"ח (1978), ע"ע 3–8.
  • "Perpetuity and Impossibility: on Modes of Expression in Ancient Arabic Poetry". al-karmil - Studies in Arabic Language and Literature, Vol. I, Haifa (1980): 83-107 (Arabic)
  • "Notes on Abu al-Jaysh al-Andalusi’s ’Epistle on Arabic Metrics" al-karmil - Studies in Arabic Language and Literature, Vol. II, Haifa (1981): 81-116 (Arabic)
  • "Ôamdæn al-Læôiqî's 'Urjûza on Love – Is it the Earliest Link in Arabic Love" al-karmil - Studies in Arabic Language and Literature, Vol. III, Haifa (1982): 61-82 (Arabic)
  • "The Rhythmical Function of the Watid and Fasila", Journal of Semitic Studies Vol. XXVIII/2 (1983): 321-335
  • "Quantity and Syllabic Parity in Hispano-Arabic Muwashshah", Arabica Vol. XXXI/1 (1983): 80-107
  • "The Muwashshaôæt in 'Uqûd al-La'æl by al-Nawæjî" al-karmil - Studies in Arabic Language and Literature, Vol. IV, Haifa (1983): 67-92 (Arabic)
  • "Notes on the Structure of the Andalusian Muwashshaô" al-karmil - Studies in Arabic Language and Literature, Vol. VI, Haifa (1985): 147-164 (Arabic)
  • The Poetics of Humayni Poetry in Yemen”, Jerusalem Studies in Arabic and Islam Vol. XI, (1988): 220-239.
  • "A Voyage through the Basîà Metre" al-karmil - Studies in Arabic Language and Literature, Vol. IX, Haifa (1988): 49-73 (Arabic)
  • "Mîr Baòrî and the Resurgence of Modern Iraqi Literature" al-karmil - Studies in Arabic Language and Literature, Vol. X, Haifa (1989): 83-122 (Arabic)[17]
  • "Tawfiq al-Hakim and Western Culture”, Bulletin of the Israeli Academic Center in Cairo 12 (July 1989): 49-51.[18]
  • "Rukbani and Nazm al-Banat”, Studies in Canonical and Popular Arabic Literature, eds.: S. Ballas and R. Snir, (Toronto 1989): 55-68.[19]
  • "The Prosody of Non-Classical Poetry" al-karmil - Studies in Arabic Language and Literature, Vol. XI, Haifa (1990): 93-127 (Arabic)
  • "מס שפתיים לרעיון הספרות "המגויסת" על מזון לכל פה, במה, רבעון לדרמה, כרך כ"ה (123–124), תשנ"א (1991), ע"ע 85–87.
  • "On the Metre of Bedouin Poetry", Asian and African Studies Vol. XXV/2 (July 1991): 187-200.
  • "Ibn Zaydûn – Did He Really Wish to Die for a Lasting Union with his Beloved"?, al-karmil - Studies in Arabic Language and Literature, Vol. XII, Haifa (1991): 147-152 (Arabic)
  • "Colloquial Lebanese and Palestinian Poetry and the Problem of Metre", al-karmil - Studies in Arabic Language and Literature, Vol. XIII, Haifa (1992): 95-143 (Arabic)
  • "The Concept of Courtly Love: A Comparison Between Ibn Hazm and Andreas Capellanus", Circa 1492: Proceedings of the Jerusalem Colloquium: Littera Judaeorum in Terra Hispanica, ed.: Isaac Benabu, (The Hebrew University of Jerusalem, 1992): 166-174.[20]
  • "CVC, Dunash b. Labrat and Arabic Metrics", in proceedings of the 33rd International Congress of Asian and North African studies, Edwin Mellen Press, Ontario 1993
  • "Urūḍ [2] al-Waraqa lil-Jawhar" al-karmil - Studies in Arabic Language and Literature, Vol. XV, Haifa (1994): 105-131 (Arabic)
  • "Modern Zajal and the Quest for Freedom", Journal of Arabic Literature 26 (1995): 80-92
  • "Between ʿAbd Allah and ʿAbd al-Masih" al-karmil - Studies in Arabic Language and Literature, Vol. XVI, Haifa (1995): 55-65 (Arabic)
  • "On the Metre of Kaṛam il-Yatīm", Journal of Arabic Literature Vol. 26, No. 3 (Oct., 1995), pp. 255-257

פרקים ומאמרים בספרים

  • "Tawfiq al-Hakim and the Legend of the Ivory Tower", in studies on the Literary Works of Tawfiq al-Hakim, Jerusalem (1970): 95-108 (Arabic)
  • "פנייתו של טה חוסין אל הביקורת האמנותית", מחקרים בערבית ובאסלאם, חקרי בר-אילן, פרסומים מחלקתיים, כרך א, רמת-גן, תשל"ד (1973), ע"ע 123–140.
    • "Poetry and its Audience According to Medieval Arab Poeticians", Israel Oriental Studies: Studies in Medieval Arabic and Hebrew Poetics, ed.: Sasson Somekh, (Leiden: E.J. Brill, 1991) XI: 91-107.[21]

ערכים באנציקלופדיות

סקירות מדעיות

  • "The Poetics of Clasical Arabic Rhyme", Tel Aviv 1980, by Rina Drori al-karmil - Studies in Arabic Language and Literature, Vol.II, Haifa (1981): 160-163 (Arabic)
  • "On As'ad Khairallah's Love, Madness and Poetry" – An Interpretation of the Maínûn Legend (Beirut 1980)125-128 al-karmil - Studies in Arabic Language and Literature, Vol. III, Haifa (1982): 125-128 (Arabic)
  • "The Language of Fiction in the Works of Yusuf Idris", Tel Aviv 1984, by Sasson Somekh - al-karmil - Studies in Arabic Language and Literature, Vol. V, Haifa (1984): 99-104 (Arabic).
  • "The Hebrew Girdle Poem (Muwashshah) in the Middle Ages (in Hebrew)", David Semah Tova Rosen-Moked,, Haifa University Press 1985 al-karmil - Studies in Arabic Language and Literature, Vol. VII, Haifa (1986): 203-209 (Arabic)
  • "Arûê al-Khalîl, by Aômad Sulaymæn Yæqût Alexandria", 1989 [1] al-karmil - Studies in Arabic Language and Literature, Vol. XI, Haifa (1990): 229-233 (Arabic)
  • "השירה הערבית של יהודי עיראק - סקירה ועיון", החברה לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת בר-אילן, (הכנס השמיני) אפריל 1991
  • "A Study on Egyptian Vernacular Poetry by Kamæl 'Abdel-Malek" 1990 [1] al-karmil - Studies in Arabic Language and Literature, Vol. XI, Haifa (1991): 153-161 (Arabic)
  • "Habib al-Husayni. Diråsat ʾAwzån al-Muwashsha•åt al-ʿArabiyya". Beirut: 1991 [1] al-karmil - Studies in Arabic Language and Literature, Vol. XIV, Haifa (1993): 171-176 (Arabic)
  • "Five Ragaz Collections": Materials for the Study of Ragaz Poetry II, Studia Orientalia, Helsinki, 1995. Finish Oriental Society. המזרח החדש, כרך 38 219-218, 1996
  • "Arabic Prosody and its Application in Muslim Poetry". Uppsala, Swedish Research Institute of Istanbul,1994. המזרח החדש, כרך 38 ,221-219 1996

השתתפות בהכנת מילונים

קישורים חיצוניים ופרסומים בעיתונות

  • "Nissim Rejwan's: The Jews Of Iraq", David Semah, "New Outlook", Sept'-Oct, 1986

מקור: "דוד צמח (פרופסור)", ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית, (2021, September 23rd), https://he.wikipedia.org/wiki/דוד_צמח_(פרופסור).

נהנים מ Wikiz?

נהנים מ Wikiz?

הורידו את הפלאגין החינמי שלנו!

הערות שוליים
  1. ^ 1 2 ששון סומך, ימים הזויים, הקיבוץ המאוחד, 2008, פרק 5 – יצירה ערבית בעיר העברית הראשונה, עמ' 48-53
  2. ^ 1 2 حتى يجئ الربيع | صيمح، دافيد | הספרייה הלאומית
  3. ^ אלפרג' בעד אלשדה מאת אבו עלי אלמחסן אלתנוח'י / צמח דוד | עבודת מחקר NNL_ALEPH003362839 | הספרייה הלאומית
  4. ^ 1 2 Semah, David., Four Egyptian literary critics., Brill, 1974
  5. ^ Ch. Vial, Review of Four Egyptian Literary Critics, Arabica 22, 1975, עמ' 102–106
  6. ^ John A. Haywood, Review of Four Egyptian Literary Critics, Die Welt des Islams 17, 1976, עמ' 237–241 doi: 10.2307/1570373
  7. ^ Four modern Egyptian literary critics : (Al-ʻAqqād, Haykal, Ṭāhā Ḥusayn and Mandūr) / by D. Semah | עבודת מחקר NNL_ALEPH997008553865405171 | הספרייה הלאומית
  8. ^ David Semah, Arabic Prosody, The New Princeton Encyclopedia of Poetry and Poetics, ed.: A. Preminger and T. Brogan, (Princeton University Press, New Jersey 1993): 91-94
  9. ^ 1 2 كرمليات : دراسات في أشكال الشعر العربي وأوزانه / داڤيد صيمح | صيمح، دافيد | הספרייה הלאומית
  10. ^ دراسات فى أدب توفيق الحكيم / جمعها وقدم لها واعد مراجعها داڤيد صيمح | صيمح، دافيد | הספרייה הלאומית
  11. ^ مطالعات وآراء فى اللغة والادب / جمعها مناحم ميلسون [ودافيد صيمح | ميلسون، مناحيم، 1933- (صيمح، دافيد ) | הספרייה הלאומית]
  12. ^ اضواء على ادب توفيق الحكيم : مجموعة من الابحاث / اشرف على نشرها وقدم لها دافيد صيمح | صيمح، دافيد | הספרייה הלאומית
  13. ^ The Journal
  14. ^ W. Stoetzer, Review of Karmiliyyāt, Dirāsāt fī Ashkāl al-Shi'r al-'Arabī wa-Awzānih, Journal of Arabic Literature 27, 1996, עמ' 287–290
  15. ^ Abd Al-Rahman Shayzari, David Semah,George J. Kanazi, Rawdat Al-Qulub Wa-Nushat Al Muhibb Wal-Mahbub: 8, 2003
  16. ^ ابن عمار وكتابه الضائع المبيضة / دافيد صيمح | صيمح، دافيد (الثقفي، ابن عمار ) | הספרייה הלאומית
  17. ^ Reuven Snir, Arabic Literature by Iraqi Jews in the Twentieth Century: The Case of Ishaq Bar-Moshe (1927–2003), Middle Eastern Studies 41, 2005-01-01, עמ' 7–29 doi: 10.1080/0026320042000322699
  18. ^ Tawfiq al-Hakim and Western Culture
  19. ^ Rukbani and Nazm al-Banat
  20. ^ The Concept of Courtly Love: A Comparison Between Ibn Hazm and Andreas Capellanus
  21. ^ Poetry and its Audience According to Medieval Arab Poeticians
קטגוריות

The content of this page is based on the Wikipedia article written by contributors..
The text is available under the Creative Commons Attribution-ShareAlike Licence & the media files are available under their respective licenses; additional terms may apply.
By using this site, you agree to the Terms of Use & Privacy Policy.
Wikipedia® is a registered trademark of the Wikimedia Foundation, Inc., a non-profit organization & is not affiliated to WikiZ.com.