דייוויד הארווי

פוזיטיביזם - מגמה מחשבתית הסוברת כי הטבע כולו פתוח לחקירה אובייקטיבית מלאה של האדם באמצעות המדע. לפי הפוזיטיבסטים, חקירה פוזיטיביסטית מתבססת על מה שנראה בעין, על מה שניתן להוכיחו באופן ברור וודאי. הנתונים הפוזיטביסטים נגישים לאדם באמצעות החושים, כלומר המדע עוסק אך ורק במה שהאדם יכול לקלוט בחושיו. וזאת בניגוד לתפיסות מטפיזיות או תאולוגיות, המניחות הנחות שאותן אי אפשר להוכיח בכלים מדעיים.

פילוסופיה של המדע היא ענף בפילוסופיה, העוסקת ביסודות, ההנחות והמשמעויות הפילוסופיות של התפתחות המדעים. ענף מגוון זה, מתייחס לכלל המדעים, מדעי הטבע, כגון: פיזיקה וביולוגיה. מדעי החברה, כגון: פסיכולוגיה וכלכלה. ומדעי הרוח, כגון: בלשנות וספרות. יש הרואים בפילוסופיה של המדע אפיסטמולוגיה, הבוחנת את התהוותו של הידע במדע מהיבטים ביקורתיים שונים. וגם מטאפיזיקה של המדע הממשי, הבוחנת רעיונות מדעיים מנקודת מבט מטא-פילוסופית ומטא-תיאורטית. כמו-כן, הפילוסופיה של המדע שואפת להסביר רעיונות ולענות על שאלות, כמו למשל: את טבעם של קביעויות ומושגים מדעיים, והאופן שבו הם נוצרים; כיצד המדע מסביר, חוזה, ומשתמש בטבע באמצעות טכנולוגיה; כיצד אפשר להחליט על הדיוק של מידע; הניסוח והשימוש במתודות מדעיות; אופני החשיבה שבהם משתמשים על מנת להגיע למסקנות; והמשמעויות של המתודות והמודלים המדעיים לחברה ככלל, ולמדעים עצמם בפרט. יש הסוברים, כי לכל תחום מדעי קיימת פילוסופיה מסוימת המונחת בבסיסו, גם אם הם יכחישו זאת: "אין מדע ללא פילוסופיה; יש רק מדע שהפילוסופיה שלו לא נבחנה כראוי".

למושג שוויון, במשמעותו החברתית, שתי משמעויות: נורמטיבית ותיאורית (דיסקריפטיבית). במשמעות הנורמטיבית, יש הרואים בשוויון אידיאל, ערך, ושמו להם, למדינתם ולעולם מטרה לשאוף לשוויון בהיבטים מסוימים של חיי האדם; כגון שוויון בזכויות, שוויון כלכלי ושוויון הזדמנויות. במשמעותו התיאורית, השוויון הוא תיאור מצב: בני האדם כבר שווים בהיבטים מסוימים של חייהם; לדוגמה: ערך החיים של אדם אחד שווה לערך החיים של האחר. כמה מהאידאולוגיות הדוגלות בשוויון כאידיאל, מבססות את דרישתן זו על ההנחה ששוויון, במובנים אחרים, הוא תיאור מצב.

גאוגרפיה עירונית היא ענף בגאוגרפיה אנושית, העוסק במכלול ההיבטים הנוגעים להתיישבות בערים, היווצרות ערים והתפתחותן. נושאי המחקר שלו הן תפרוסת הערים במרחב והגורמים הגאוגרפיים המשפיעים על דרך צמיחתן של ערים על רקע נתוניהן הסביבתיים. התחום כולל גם התייחסות לבעיות עירוניות ולהתפתחותן העתידית של ערים ושל דפוסי התיישבות דומים להן - רחבים או מצומצמים יותר. ההתמקדות בערים נעה בין התייחסות לאפיוניה הייחודיים של עיר מסוימת לבין ניסיון לאפיין סוגי ערים שונים, בהקשרים שונים, שביניהם מבנה, גודל ותפקוד.

פרס ווטרן לו הוא הפרס היוקרתי ביותר בעולם המוענק בתחום הגאוגרפיה. הפרס, שהוענק לראשונה בשנת 1991 על פי הדגם של פרס נובל, מכונה גם פרס נובל לגאוגרפיה. הפרס קרוי על שמו של ווטרן לו, שהיה חוקר צרפתי מן המאה ה-16 שבזכותו קרויה יבשת אמריקה על שמו של אמריגו וספוצ'י, ושהיה גם אחת הסיבות לגילוי יבשת אמריקה.