הבתולה מלודמיר

לודמיר או וולודימיר-וולינסקי היא עיר במחוז ווהלין במערב אוקראינה ומשמשת כמרכז אזור ולדימיר וולינסקי. נמצאת סמוך לגבול עם פולין בחבל ווהלין.

אוּקְרָאִינָה היא מדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש נכון ל-יולי 2022. בירת אוקראינה, והעיר הגדולה ביותר בשטחה, היא קייב. אוקראינה חולקת גבולות עם בלארוס מצפון, פולין, סלובקיה והונגריה ממערב, רומניה ומולדובה מדרום ורוסיה ממזרח. לאוקראינה קו חוף לאורך ים אזוב והים השחור. מבין מדינות אירופה, אוקראינה היא המדינה הרביעית בגודל שטחה והשמינית בגודל אוכלוסייתה.

המעמד הנמוך מתייחס לפלח האוכלוסייה שנמצא בתחתית ההיררכיה החברתית. בחברות המודרניות המעמד החברתי הנמוך כולל בדרך כלל את חברי האוכלוסייה העניים ביותר בחברה.

אדמו"ר הוא המנהיג הרוחני בתנועת החסידות. כיום משמשים רוב האדמו"רים כראשיהן של חצרות ממוסדות. מרכזיותם היא מעיקרי החסידות, ומעוגנת בתפישתה הקבלית. החסידים אמורים לציית ולהיות נאמנים להם לחלוטין, הנהגה המכונה "דבקות בצדיק" או "התבטלות לצדיק" בספרות הפנימית של התנועה. התואר אדמו"ר, ששימש ככינוי כבוד כללי לרבנים עוד לפני ראשית החסידות, נעשה עם הזמן למזוהה כמעט בלעדית עם צדיקיה. בישראל הוא רווח בשימוש תדיר. באירופה, ובהמשך בארצות הברית, "רבי" הוא המקבילה המוכרת יותר.

ארץ ישראל היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה. אדמת ארץ ישראל הוא מינוח המתייחס לשטח בו נחלו שנים עשר שבטי ישראל משני עברי הירדן. ארץ ישראל המערבית חופפת בקירוב לחלק המערבי של פלשתינה-א"י המנדטורית. ארץ ישראל ממזרח לנהר הירדן בה נחלו שניים וחצי השבטים ובכללה הגולן מכונה בשם עבר הירדן המזרחי. ב-1921 הוציאה בריטניה את רובו הגדול של עבר הירדן המזרחי מתחום ארץ-ישראל (פלשתינה), וייסדה בו את אמירות עבר הירדן לימים מדינת ירדן. שטחי רמת הגולן נכבשו על ידי מדינת ישראל מסוריה, במלחמת ששת הימים.

יְרוּשָׁלַיִם היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר הגדולה ביותר בישראל בגודל האוכלוסייה. נכון ל-2023, מתגוררים בה כ-980 אלף תושבים. בירושלים שוכנים מוסדות הממשל של ישראל: הכנסת, בית המשפט העליון, משכן הנשיא, בית ראש הממשלה, המטה הארצי של המשטרה ורוב משרדי הממשלה. ירושלים שוכנת בהרי יהודה, על קו פרשת המים הארצי של ארץ ישראל, בין הים התיכון וים המלח, ברום של 570 עד 857 מטר מעל פני הים.

טלית היא סוג של בגד, אשר כיום משמש כבגד כבוד שנלבש בזמן התפילה. בנוסף לכך, בשל צורתה המלבנית היא אף מחויבת בציצית, ומשמשת כבגד לקיום מצווה זו. את הטלית לובשים יהודים ושומרונים בזמן התפילה.

ביהדות, הנחת תפילין היא מצווה המחייבת גברים בני-מצווה להניח תפילין על גופם מדי יום, למעט ימים מיוחדים. על פי ההלכה מניחים את התפילין ביום ולא בלילה, בימי חול ולא בימי שבת וחג. בעבר רווח הנוהג להניח תפילין בכל שעות היום, אך בימינו נהוג להניח תפילין רק במהלך תפילת שחרית. התפילין מכילות שתי יחידות עצמאיות: "תפילין של יד" ו"תפילין של ראש".

הכותל המערבי הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו. במסורת היהודית מיוחסת לכותל המערבי קדושה יתרה, ויהודים מתפללים בו כבר יותר מ-1100 שנים. בגניזה הקהירית מתועדות תפילות יהודים בכותל כבר במאות התשיעית והעשירית וככל הנראה כבר במאה ה-14 נקבע מקום תפילה בסמוך אליו, המשמש לכך עד היום.

מעמד האישה ביהדות עבר תמורות ושינויים במהלך הדורות, והושפע הן מתהליכים פנימיים ביהדות והן מתהליכים חיצוניים. נשים מעטות מוזכרות כדמויות משמעותיות בסיפור המקראי. תלותה של האישה בגברים במשפחתה אשר קובעת את חובותיה וזכויותיה, אופיינית למעמד רוב הנשים בעולם בתקופת המקרא. עם התפתחות הממסד הרבני חלו שינויים במעמדה המשפחתי של האישה, בהם עיגון חובות הבעל לאשתו בכתובה, חרם דרבנו גרשום, שאסר על גברים לגרש את נשותיהן בעל כורחן, או לשאת יותר מאישה אחת, ועוד. עד העידן המודרני נשים לא מונו לתפקידי הנהגה ותפקידים ציבוריים. שינויים משמעותיים במעמד האישה התחוללו בכל הזרמים ביהדות במהלך המאה העשרים. אלו כללו אימוץ שוויון הדרגתי בחיי הדת בקרב הזרמים הליברליים, והנהגת חינוך סדור לנשים כמעט בכל החוגים האורתודוקסיים.

יוספה אבן-שושן היא מחזאית ובמאית ישראלית.

מחזה הוא צורת ביטוי ספרותית נפוצה, המורכבת בדרך כלל משורות של דיאלוגים או מונולוגים של שחקן אחד או של דמויות שונות, ומיועדת ברוב המקרים לבוא לביטוי אמנותי כהצגה בתיאטרון. עם זאת, ישנם מספר רב של חוקרי ספרות המנתחים מחזות בביטוייהם הספרותיים ולא התיאטרונים, בין השאר גם מחזות קלאסיים.

תיאטרון החאן הפועל במתחם החאן הירושלמי הוא התיאטרון הרפרטוארי היוצר היחיד בירושלים ונחשב לאחד המובילים בישראל. התיאטרון אימץ את צורת מבנה שער הכניסה לחאן - קשת רחבה, שהפכה סימן ההיכר של המבנה - כחלק מהלוגו שלו.

בין שני עולמות: הדיבוק הוא מחזה מאת ש. אנ-סקי, אשר חובר בין השנים 1913 ל-1916. "הדיבוק" נכתב ברוסית ולאחר מכן תורגם ליידיש בידי המחבר. הוא הועלה לראשונה ביידיש ב-1920 על ידי "הלהקה הווילנאית" בוורשה. ב-1922 ערך תיאטרון הבימה במשכנו במוסקבה את הצגת הבכורה של הגרסה העברית, בתרגומו של חיים נחמן ביאליק ובבימויו של יבגני וכטנגוב.

הרב שלמה חיים הכהן אבינר הוא נשיא ישיבת עטרת ירושלים בירושלים ורב היישוב בית אל לשעבר. עורך סדרת "שיחות הרצי"ה". נודע גם בספרים הרבים שיצאו על פי שיעוריו ותשובות הלכתיות שענה.

עיריית ירושלים היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר ירושלים. ככל רשות מקומית, עוסקת עיריית ירושלים בעניינים מוניציפליים מסוג הסדרת שירותי חינוך, תרבות, רווחה, תשתיות, ניקיון, תברואה וכדומה. עם זאת, מעמדה המיוחד של ירושלים ומאפייניה כבירת מדינת ישראל ומושב מוסדות השלטון, כעיר מקודשת ליהדות, נצרות ואסלאם, כמוקד של סכסוך בינלאומי ומתיחויות מדיניות, וככרך בעל הרכב דמוגרפי סבוך ומפולג במיוחד – מציבים בפני עיריית ירושלים אתגרים נוספים שאין דומה להם כמעט בערים אחרות.

רחוב הוא חלק ציבורי של מקום יישוב שלצידו ישנם בתים או בניינים ובו מתאפשר מעבר של הולכי רגל ולרוב של כלי רכב. בדרך כלל הרחוב סלול בחלק שנועד לכלי רכב, ויש בו מדרכה מרוצפת להולכי רגל, אך לעיתים אלה הן דרכי עפר. המילה רחוב נגזרת מהשורש ר.ח.ב., כלומר קשורה למרחב, מקום ציבורי המיועד למפגש בין הדיירים והולכי רגל. ברחבי העולם ישנם בין 23 ל-27 סוגים שונים של רחובות. במזרח אירופה ישנם רחובות צרים ביותר המשמשים בתור: "מעבר בין בניינים" ובהם יכול לעבור רק אדם בודד. במקור משמעות המילה "רחוב וכיכר" היו הפוכות: רחוב = מקום רחב; כיכר = מקום מוארך וצר.

עדה רפפורט-אלברט הייתה חוקרת ישראלית, שהתגוררה בממלכה המאוחדת. עסקה בין השאר בחסידות ובשבתאות. הייתה פרופסור בקולג' האוניברסיטאי של לונדון.

נתנאל דויטש הוא סופר, היסטוריון וחוקר דת יהודי-אמריקאי, פרופסור בחוג להיסטוריה באוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז, וראש המרכז ללימודי יהדות במוסד. תחומי המחקר שלו כוללים ספרות רבנית, מיסטיקה יהודית, תרבות יהדות מזרח אירופה ואתנוגרפיה.

סגולה הוא ירחון ישראלי להיסטוריה, היוצא לאור החל מאפריל 2010. הירחון עוסק בהיסטוריה של עם ישראל ובהיסטוריה כללית, מתוך תפיסה שלעם ישראל חלק חשוב בהיסטוריה העולמית ובתהליכים ההיסטוריים המובילים את האנושות. המגזין יוצא לאור מדי חודש. מהדורה מקבילה בשפה האנגלית יוצאת לאור אחת לחודשיים.