הורידו את כלי העזר שלנו

הכנסה

מאת ויקיפדיה, אך משופר ויזואלית

הַכְנָסָה היא קבלה של מזומנים או שווי מזומנים במהלך תקופת זמן נתונה, אשר בדרך כלל נמדדת בחודשים, רבעונים או שנים. עבור פרטיים ומשקי בית הכנסה מהווה את סכום כל המשכורות, רווחים מעסקאות, דיבידנדים, ריביות וכל צורה אחרת של קבלת תשלומים. עם זאת, בעולם העסקי והחשבונאי, אין הגדרה חד-משמעית של המושג ולעיתים נעשה בו שימוש כשם נרדף לפדיון, בעוד במקרים אחרים הוא משמש לתיאור רווח. במקרו-כלכלה מוגדרת ההכנסה הלאומית כסך כל התמורה שמקבלים כלל גורמי הייצור במשק (עבודה, הון, קרקע ויזמות) עבור תרומתם לייצור השוטף של סחורות ושירותים.

גלה עוד נושאים הקשורים להכנסה

מזומנים

מזומנים

מזומנים הם שטרות כסף ומטבעות, המהווים את אמצעי התשלום הנזיל ביותר. מקור המילה בספרות השו"ת. בלשון הדיבור נהוגה גם צורת היחיד "מזומן". בסלנג העברי משמשת גם המילה "קֶש", שמקורה במילה המקבילה באנגלית, cash. תשלום במזומנים נחשב לעיתים גם תשלום בהמחאה שאינה מעותדת, להבדיל מתשלום באשראי.

זמן

זמן

זמן הוא מאפיין בסיסי שמתואר על ידי התמשכות הקיום בחלל ובמרחב.

חודש

חודש

חֹדֶשׁ הוא יחידת זמן שאורכה מבוסס על זמן ההקפה של הירח סביב כדור הארץ. בלוחות שנה אשר אינם מבוססים על מחזור הירח, חודש הוא חלוקת משנה שרירותית של השנה, אם כי לרוב הוא נמשך מספר ימים הדומה לשל חודש ירחי. בחלק גדול מן התרבויות, מאחר שחודש נמשך כ-30 יום ואילו שנה נמשכת בערך 365.25 יום, ישנם שנים עשר חודשים בשנה אחת.

משק בית

משק בית

משק בית הוא יחידת משק בסיסית, בדרך כלל קטנה ביותר, הכוללת לפחות אדם אחד שמפעיל אותה. משק בית הוא היחידה הבסיסית לניתוח במודלים כלכליים, חברתיים וממשלתיים רבים, כאשר ההגדרות למשק בית משתנות בתחומים השונים בהתאם למטרות המודלים. מאפיין חשוב של משק בית הוא היותו יחידה אוטונומית - פעולותיו אינן תלויות בגורמים חיצוניים לו, אם כי עשויות להיות מושפעות מהם.

דיבידנד

דיבידנד

דיבידנד, בכלכלה ובדיני התאגידים, הוא תשלום שמעבירה חברה, מתוך עודפיה או רווחיה, לידי בעלי מניותיה. מקור המילה דיבידנד הוא מלטינית (dividendum) ופירושה "מה שיש לחלק".

חשבונאות

חשבונאות

חשבונאות פיננסית היא תחום העוסק ברישום וניתוח האירועים הפיננסיים בהנהלת החשבונות של הישות. תכליתה היא השגת סיכומים ותוצאות, ודיווח המשמעות שלהם לבעלי עניין, כגון מנהלים, בעלי מניות, שלטונות המס והציבור הרחב. החשבונאות נלמדת כמקצוע אקדמי בתחום מדעי החברה וקשור לתחום הדיווח הכספי ולמנהל עסקים. לצד החשבונאות הפיננסית המיועדת לצורכי חוץ, מערכת החשבונאות משמשות את הארגון גם למטרות פנים ארגוניות, כגון חשבונאות ניהולית לצורכי תמחיר. רואה חשבון לעיתים קרובות עובר על עו״ש של חברות.

הגדרה

הגדרה

הגדרה היא תיאור לשוני מדויק וממצה של מושג כלשהו. ההגדרה משתמשת במונחים לשוניים אחרים כדי להביא לזיהויים המדויק של המושג להבדילו ממושגים אחרים. הגדרה של מושג עונה על השאלה "מהו אותו מושג", בין אם הוא אובייקט מוחשי או רעיון מופשט. בחלק מתחומי הידע, הגדרת מושג חייבת להיעזר רק במושגים שהוגדרו שלא בעזרת שימוש בו, כדי להימנע מהגדרה מעגלית.

מקרו-כלכלה

מקרו-כלכלה

מקרו-כלכלה הוא ענף של תורת הכלכלה החוקר את המשק הכלכלי כולו, ולא של יחידות בו, כמו צרכנים, יצרנים או משקי בית. המקרו-כלכלה עוסקת בחקר תופעות הגאות והשפל הכלכליים, בקביעת גודלו של התוצר המקומי, היקף התעסוקה והאבטלה, במדידת שינויים ברמת המחירים הממוצעת, במאזן תשלומים ובצמיחה כלכלית. זאת לעומת תחום המיקרו-כלכלה, העוסק בניתוח פעילותם של פרטים במשק, כגון צרכנים, יצרנים ומגזרים. המקרו-כלכלה מאפשרת בחינה וניתוח של משתנים כלכליים אשר בעזרתם ניתן להשפיע בצורה זו או אחרת על מטרות של מדיניות כלכלית כגון צמיחה, יציבות מחירים, תעסוקה מלאה, ומאזן תשלומים קביל וריאלי.

ייצור

ייצור

יִיצור הוא תהליך של הפקת מוצר. תהליך זה הוא חלק חשוב בכלכלה. איכות הייצור תלויה במספר גורמים כמו איכות האנשים העוסקים בייצור, איכות חומרי הגלם, איכות אמצעי הייצור. הכמות של הייצור תלויה בשיווי המשקל של השוק. כלומר, היצע לעומת ביקוש וכן בתועלת השולית לעומת העלות השולית.

הון

הון

הון הוא מכלול הנכסים העומדים לרשותו של אדם או ישות כלכלית כלשהי, שיש בהם כדי לשמש ליצירת מוצר או הכנסה. המונח הון נמצא בשימוש רווח בתחומי הכלכלה, הפיננסים והחשבונאות, והגדרתו המדויקת משתנה על פי התחום וההקשר.

יזמות

יזמות

יזמות היא הליך ההוצאה לפועל של מכלול הפעולות הדרושות להקמתו וניהולו של מיזם חדש, עסק או של תחום פעילות חדש בארגון קיים. בעוד שלעיתים קרובות נוטים לקשור יזמות לסטארט-אפים חדשים, קטנים ורווחיים, ניתן גם לראות התנהגות יזמית בחברות קטנות, בינוניות וגדולות, חברות חדשות ומבוססות וארגונים למטרות רווח ולא למטרות רווח כולל מלכ"רים, ארגוני צדקה וממשל.

סחורה

סחורה

סחורה הוא מושג מתחום הכלכלה המתייחס לכל מוצר אשר יש לו ביקוש, אולם הוא מסופק בכל השווקים ללא הבדל באיכותו בין הספקים השונים. לשם הדגמה, נחושת ואורז הם סחורות ומחירם אחיד במקומות רבים בעולם ומשתנה באופן יומי על פי ההיצע והביקוש הכוללים עבורם בשווקים בבורסות השונות. לעומת זאת, מכונית אינה בגדר סחורה, כיוון שהיא מיוצרת בדרגות איכות שונות ובסוגים שונים. בדרך כלל, ככל שהאיכות גבוהה יותר, כך גם עולה מחיר המוצר. מוצרים בעלי מותג או איכות הנתפסת כשונה או בעלי בידול ותכונות שונות - אינם נחשבים סחורות.

הכנסה בתאוריה הכלכלית

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מיקרו-כלכלה

בתאוריה הכלכלית הכנסה מהווה את תזרים המזומנים של יחידה כלכלית כגון משק בית, תאגיד או מדינה. ההכנסה היא אחד הגורמים הקובעים מגבלות התקציב של היחידה הכלכלית וקובעים כמה כסף ניתן יהיה להשקיע בצריכה או חיסכון. בתאוריה הכלכלית מקובל להניח כי ניתן לחלק את היחידות הכלכליות במשק סגור ללווים ולמלווים, כאשר הלווים צורכים בהווה יותר מהכנסתם תוך תשלום ריבית, בעוד המלווים צורכים בהווה במידה פחותה מהכנסתם תוך קבלה של ריבית.

הכנסה נומינלית, הכנסה ראלית וכוח קנייה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – ריאלי לעומת נומינלי בכלכלה

בכלכלה, נעשית לעיתים הבחנה בין הכנסה נומינלית להכנסה ריאלית. הכנסה נומינלית היא ההכנסה בשקלים חדשים (או בכל מטבע אחר) כפי שנתקבלה, ללא התאמות. אולם מכיוון שבאופן תדיר בשל אינפלציה, חל שינוי בערכו של המטבע, אם מעוניינים לבדוק אם חלו שיפור או הרעה בהכנסה לעומת תקופה קודמת, אין להכנסה הנומינלית משמעות לבדה. על כן, יש לבצע התאמה בהכנסה הנומינלית בהתאם לשיעור האינפלציה, , כדי לחשב את ההכנסה הריאלית על פי הקשר:

ההכנסה הריאלית מצביעה על ערך הכסף במונחים של כוח הקנייה של מוצרים בפועל. כלומר, כמה מוצרים ושירותים לערך מאפשרת סך ההכנסה לרכוש. הערכה זו ניתן לבצע בפועל בהתאם לשינוי במדד המחירים לצרכן, אשר מאפשר לחשב את שיעור האינפלציה במשק.

השפעת ההכנסה על צריכה ועל צמיחה

עקומת ההיצע והביקוש - כאשר ההכנסה עולה הביקוש לצריכה עולה גם הוא
עקומת ההיצע והביקוש - כאשר ההכנסה עולה הביקוש לצריכה עולה גם הוא

מקובל להניח כי גידול בהכנסתו הראלית של פרט כלשהו תוביל לעלייה בביקוש של אותו הפרט לצריכה. אולם, בין הכלכלנים השונים קיימות מחלוקות על השפעתם של שינויים זמניים בהכנסה על הצריכה של הפרטים במשק והצמיחה במשק. על פי תאוריית הכלכלה הקיינסיאנית, שנהגתה על ידי הכלכלן ג'ון מיינארד קיינס, גידול בהכנסה בהווה מוביל לגידול בצריכה. כתוצאה מכך גידול זמני בהכנסות הפרטים במשק יוביל לגידול דומה בצריכה וכתוצאה מכך לצמיחה של המשק, כאשר התעסוקה בו אינה מלאה[1].

לעומת זאת, על פי השערת מחזור החיים, של הכלכלן פרנקו מודיליאני, פרטים מחלקים את הכנסתם הצפויה לאורך ימי חייהם באופן שווה על פני השנים. כתוצאה מכך צפוי להתקיים שיעור חיסכון שלילי (לקיחת הלוואות) לצעירים ולגמלאים שהכנסתם בהווה נמוכה ושיעור חיסכון חיובי גבוה בגילאי הביניים, שהכנסתם גבוהה יותר. השערה זו שוכללה במסגרת תאוריית ההכנסה הפרמננטית, שנהגתה על ידי הכלכלן מילטון פרידמן, הגורסת כי הצריכה השוטפת של משקי הבית תלויה ברמת ההכנסה הממוצעת שלהם בהווה, כמו גם בהכנסתם הצפויה בשנים העתידות לבוא המהוונת בשער הריבית[2]. מכיוון שהכנסה ממוצעת זו כבר משקללת בתוכה את כלל התנודות בהכנסות של משק הבית בעתיד לבוא, היא קבועה ובלתי משתנה. לכן על אף שההכנסה השוטפת נוטה להיות בלתי יציבה, על פי פרידמן, משקי הבית נוטים לייצב את צריכתם על ידי צריכה בכמות זהה בכל התקופות. לכן, על פי תאוריה זו, גידול זמני בהכנסות של הפרטים במשק לא יוביל לשינוי משמעותי בצריכת הפרטים ולא יוביל לצמיחה של המשק.

גלה עוד נושאים הקשורים להכנסה בתאוריה הכלכלית

מיקרו-כלכלה

מיקרו-כלכלה

מיקרו-כלכלה היא ענף של תורת הכלכלה, החוקר את ההתנהגות הכלכלית של תאים קטנים וקבלת ההחלטות שלהם, ואת הדרך שבה התנהגות זו מכתיבה את התנהגות השוק של סחורה או שירות אחד, או המשק בכללו.

כלכלה

כלכלה

כלכלה היא מכלול של פעילות אנושית, המתייחסת למחשבה ותכנון, והמכוונת להשגת האמצעים החומריים הדרושים לאדם לצורך קיומו ורווחתו. זאת לאור אילוצים מצביים וקבלת החלטות בזמן נתון, לרוב במציאות של אי-ודאות.

מדינה

מדינה

מְדִינָה היא ארגון פוליטי ליישום אינטרסים אזרחיים בשטח גאוגרפי ספציפי, ומתוארת במדע המדינה בכלל ובמחשבה המדינית בפרט, בדרך כלל כחברה של בני אדם, המתגוררים בטריטוריה בעלת ספציפית על פי סמכות משותפת חוקתית, חוקית ופוליטית. מדינה, מהווה לרוב ענייני המדינה מנוהלים על ידי אדם שעומד בראש המדינה, ובאמצעות קבוצת אנשים המהווים את הממשל או הממשלה, דהיינו הרשות המבצעת של המדינה. במהלך ההיסטוריה, התקיימו סוגים שונים של מדינות, כגון: ערי המדינה של יוון העתיקה, מדינות לאום, פדרציות ועוד.

חיסכון

חיסכון

חיסכון, בשימוש הנפוץ שלו, הוא שמירת כספים לשימוש עתידי, לדוגמה, על ידי צבירה של כסף בבנק או השקעה בתוכנית פנסיה.

ערך ריאלי וערך נקוב

ערך ריאלי וערך נקוב

ערך רֵיאָלִי וערך נוֹמִינָלִי הi שתי דרכים להצגת סכומים הנקובים במטבע מסוים.

מטבע חוץ

מטבע חוץ

בכלכלה, מטבע חוץ (מט"ח) הוא מטבע של מדינה אחרת, בדרך כלל מטבע מקובל בסחר בינלאומי. מסחר במטבע חוץ נעשה בעיקר על ידי בנקים וגופים רשמיים אחרים ובדרך כלל נעשה באמצעות החלפת מטבע של מדינה אחת בזה של אחרת. שוק המט"ח נחשב לשוק הגדול והמשוכלל ביותר בעולם, ומעורבים בו בנקים מסחריים, בנקים מרכזיים, ספקולנטים, תאגידים, ממשלות ומוסדות אחרים. נפח המסחר היומי הממוצע בסחר מטבעות גדל בהתמדה ומוערך בכארבעה טריליון דולר אמריקני, המסחר מתבצע באמצעות מחשבים, ומתנהל במשך 24 שעות ביממה חמישה ימים בשבוע: בימים שני עד שישי.

אינפלציה

אינפלציה

אִינְפְלַצְיָה היא תהליך כלכלי של עלייה כללית, מתמשכת וקבועה של רמת המחירים במדינה. מצב המוביל לירידה בערך הכסף של אותה מדינה.

מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן הוא מדד, המהווה אחד מסוגי מדדי המחירים, המחושב בטכניקות סטטיסטיות ומשתנה מזמן לזמן, אשר מיועד למדוד את השתנות המחירים של סל מוצרים ושירותים הנצרכים על ידי קבוצת צרכנים.

היצע וביקוש

היצע וביקוש

היצֵּעַ וביקוש הוא מודל המורכב משני מדדים – היצע וביקוש – שיש ביניהם אינטראקציה, ובשוק חופשי הם הגורם היחיד לפיו נקבע מחירו של מוצר או שירות.

ביקוש

ביקוש

בכלכלה, ביקוש הוא אומדן כמותי לדרישתם של צרכנים בשוק לצרוך מוצר – סחורה או שירות. דרישתם של צרכני השוק למוצר מושפעת ממספר גורמים, שאחד העיקריים בהם הוא מחירו של המוצר, ועל כן מקובל להציג את הביקוש כפונקציה, המתאימה לכל מחיר אפשרי של המוצר את כמות היחידות ממנו שיידרשו הצרכנים. הקשר בין המחיר לכמות המבוקשת מתואר על פי רוב כפונקציה יורדת, שמשמעותה שככל שהמחיר נמוך יותר כן יבקשו הצרכנים לרכוש כמות גדולה יותר מן המוצר. עקומת הביקוש, המסומנת בדרך בכלל באות "D" ‏(Demand), היא הביטוי הגרפי של פונקציה זו.

כלכלה קיינסיאנית

כלכלה קיינסיאנית

כלכלה קיינסיאנית או קיינסיאניזם היא תאוריה כלכלית שפותחה על ידי הכלכלן הבריטי ג'ון מיינארד קיינס. עיקריה נוסחו בספרו "התאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף" (1935), שנכתב בהשפעת המשבר הכלכלי העולמי שפרץ בשנת 1929, והיא אבן הפינה של תורת המקרו כלכלה. גישתו הבסיסית של קיינס הייתה כי לא ניתן לנתח את התרחשות השפל הגדול במסגרת המודל הקלאסי הרואה במנגנון המחירים של היצע וביקוש דרך להשגת שיווי משקל בכל השווקים.

כלכלן

כלכלן

כלכלן הוא בוגר תואר אקדמי בכלכלה או במנהל עסקים עם התמחות במימון, העוסק בתחום כלכלי במסגרת מקצועית או אקדמית.

הכנסה בחשבונאות

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – עקרונות חשבונאיים מקובלים

בחשבונאות האיסוף והדיווח החשבונאי צריכים להיעשות בצורה אובייקטיבית ונייטרלית על מנת שגורמים זרים המסתמכים על מידע שכזה, יוכלו להיות בטוחים שהמידע חופשי מכל הטיה וחוסר עקביות, בין אם בכוונה ובין אם לאו. בין השאר, מתמודדת החשבונאות עם השאלה באיזה מועד מתקבלת ההכנסה. כך למשל נשאלת השאלה באיזה מועד יש להכיר בהכנסה כתוצאה מעסקה שנחתמה היום, אשר ההוצאות הכרוכות בביצועה נגבות בשנה הנוכחית בעוד התשלום עליה יתבצע רק בשנה הבאה. קיימים מספר רב של תקנים חשבונאיים המתמודדים עם סוגיות כגון אלו, אולם על פי העקרונות החשבונאיים המקובלים קיימים שני עקרונות בסיסיים על פי הם יש לקבוע את מועד ההכרה בהכנסה וכיצד יש לתעד את ההוצאות הנלוות להכנסות אלו: עקרון ההכרה בהכנסה ועקרון ההקבלה בין הוצאות להכנסות. ראו גם הכנסה בעין.

עקרון ההכרה בהכנסה

עקרון ההכרה בהכנסה מציג קווים מנחים אשר על פיהם ניתן לקבוע מתי יש להכיר בהכנסות, לצורך מדידת הרווח שידווח בדוח רווח והפסד. הואיל וקיימים סוגים שונים של פירמות, שלהן תהליכים שונים להפקת רווחים, אפשרי שכל פירמה תכיר בהכנסות בזמנים שונים. עקרון זה בא לוודא שעיתוי זה יהיה קבוע ומוגדר כדי למנוע מהפירמה לבצע מניפולציות בעת הצגת הרווח התקופתי. על כל חברה וחברה לקבוע עקרון המבהיר מתי יש להכיר בהכנסות - במועד הייצור, במועד המכירה, במועד הגבייה או במועד מתאים אחר. לדוגמה, חברה המוכרת מוצר בעל ביקוש רב ומחיר ידוע, כגון נפט, עשויה להכיר בהכנסות כבר במועד הפקת הנפט, שכן לבטח יהיו לה קונים. לעומת זאת, חנות בגדים שאין ודאות אם תצליח למכור את כל מלאי הבגדים שברשותה, סביר כי תכיר בהכנסותיה רק במועד המכירה.

עקרון ההקבלה בין הוצאות להכנסות

על פי עקרון ההקבלה בין הוצאות להכנסות תרשמנה כל ההוצאות יחד עם ההכנסות שבגינן נוצרו, ללא קשר למועד תשלום ההוצאות בפועל. מטרת העקרון היא להציג בדוח רווח והפסד תמונה המשקפת באופן שלם יותר את פעילותה של החברה. לדוגמה, בעת מכירת מוצר נוצרת הכנסה. כדי להפיק את אותה ההכנסה, נאלצנו להוציא הוצאות רבות - החל מעלות המכר (העלות הכרוכה בייצור או ברכישתו של המוצר שנמכר), דרך הוצאות השיווק והפרסום, וכלה בהוצאות המימון למימון פעילות הפירמה. המטרה בדוח רווח והפסד היא להציג את כל ההוצאות האלו, כולל אלו שישולמו בעתיד, יחד עם ההכנסה, כך שנוכל לדעת מהו הרווח מאותה מכירה.

לעיתים לא ניתן לרשום את ההכנסה עם הוצאותיה, אם מפני שזה בלתי אפשרי, אם מפני שישנה אי-ודאות לגבי המידה בה ההוצאות יובילו להכנסות ואם מפני שעלות החישוב והייחוס גבוהה מדי. לדוגמה, תשלום הוצאות חשמל: קשה לדעת איזו הכנסה בדיוק נוצרה בעקבות השימוש בחשמל. במקרה זה ההוצאות יירשמו בהתאם לתקופה שבה השתמשנו בחשמל וללא קשר לרווח שנוצר משימוש זה.

גלה עוד נושאים הקשורים להכנסה בחשבונאות

עקרונות חשבונאיים מקובלים

עקרונות חשבונאיים מקובלים

המונח עקרונות חשבונאיים מקובלים או כללים חשבונאיים מקובלים משמש לתיאור עקרונות המופעלים בפרקטיקה החשבונאית לאופן רישום עסקאות בחשבונאות פיננסית. בחוות דעת על הדוחות הכספיים, שעל פיהם קובעים רואי החשבון אם הדוחות הכספיים ערוכים על פי עקרונות חשבונאיים מקובלים. עקרונות אלה אינם גלובליים ועשויים להשתנות ממקום למקום ומזמן לזמן. כדי להבחין ביניהם, צריך לבחון את ההקשר בו נעשה השימוש במונח. עקרונות חשבונאיים מקובלים בארצות הברית, למשל, מכונים US GAAP, בעוד עקרונות חשבונאיים מקובלים בישראל מכונים Israeli GAAP.

הכנסה בעין

הכנסה בעין

בחשבונאות הכנסה בְּעַיִן או הטבה בְּעַיִן היא הכנסה שאינה בכסף, אלא בשירותים או מצרכים. על פי עקרונות חשבונאיים מקובלים יש להכיר בהכנסה בעין על פי שוויה המוערך.

דוח רווח והפסד

דוח רווח והפסד

בחשבונאות, דוח רווח והפסד הוא דוח כספי המפרט את התוצאות הכספיות של הפעילות של ישות חשבונאית בפרק זמן נתון. מקובל גם להשוות את התוצאות הכספיות של תוצאות הפעילות בשנה או בשנתיים שקדמו לשנת הדוח.

נפט

נפט

נפט הוא נוזל דליק, סמיך ונדיף, בצבע שחור-חום כהה או ירוק כהה וריח אופייני, המצוי באזורים מסוימים מתחת לפני הקרקע ברובד העליון של קליפת כדור הארץ. הוא מורכב מתערובת מסובכת של פחמימנים שונים, בעיקר אלקאנים, אך יכול להשתנות במראה שלו, בהרכבו ובתכונותיו. הנפט הגולמי הוא תערובת המכילה חומרי דלק שונים, את הנפט מזקקים במתקן הקרוי בית זיקוק על מנת להפריד אותו למרכיביו השונים, המשמשים למטרות מגוונות.

שיווק

שיווק

שיווק הוא מונח המתאר פעילות, אשר מקדמת מכירה של מוצר. בנוסף, כל קידום של פעילות בעלת משמעות כלכלית חברתית - היא פעולה שיווקית. דוגמאות לשיווק שכזה הן: תעמולת בחירות או מסע פרסום למניעת תאונות דרכים. באופן דומה, אחת הדרכים עליהן נמנה השיווק היא ריאיון עבודה. במהלך הריאיון מחויב המרואיין לשווק עצמו כראוי, בהתאם לדרישות המשרה אליה הוא מעוניין להתקבל, על מנת לקבלה.

פרסום

פרסום

פרסום הוא פעולה שנעשית בדרך כלל בתשלום, אשר מציגה ומקדמת מכירה של סחורה, שירות או רעיון. מקור המילה פרסום הוא מיוונית: parresia דיבור גלוי או פַּרהֶסְיָה, שמשמעו להודיע ברבים. פרסום מיוצר בדרך כלל עבור חברה מסחרית, ובמקרים אלו מטרתה המרכזית היא להגביר את המכירות של החברות המפרסמות, גם אם הן פוגעות בטובתם של הלקוחות, באמצעות שכנוע, אזכור, חיזוק עמדות והנעה לפעולה. בניגוד לתוכן תקשורתי אחר, הפרסום מניח את קידום מושאו כתכלית בלעדית ומכפיף את שאר הגורמים - האמת, השפעה על הקהל, השפעה סביבתית, השפעה על התקשורת וכו' - לתכלית זו. במקרים אחרים מטרת הפרסום עשויה להיות גם קידום אג'נדה או שיפור תדמיתה של החברה.

מימון

מימון

מימון הוא שם כולל לתחומים התאורטיים והיישומיים העוסקים בגיוס כספים, ניהול השקעות, תקצוב, ניהול פרויקטים וניהול סיכונים פיננסיים. מימון הוא מכלול הפעולות שאנשים וארגונים נוקטים בהן על מנת לנהל את כספם, או על מנת לגייס כספים לפרויקטים שהם מעוניינים בהם.

הכנסה בחקיקה ובמדיניות הפיסקלית

הכנסתם של הפרטים במשק מושפעת במידה רבה ומהחקיקה ומהמדיניות הפיסקלית של הממשלה המתבטאת במידה רבה במדיניות הרווחה. כך למשל, קובעת הממשלה את גובה ואופן המיסוי של אזרחי המדינה ומסדירה בחקיקה את זכויותיהם של העובדים במשק. לגורמים אלו השפעה ניכרת על הכנסתם של האזרחים במדינה ועל חלוקת העושר ביניהם.

מס הכנסה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מס הכנסה
שיעורי מס הכנסה ממוצעים לשנת 2005 על פי נתוני הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי
שיעורי מס הכנסה ממוצעים לשנת 2005 על פי נתוני הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי

במרבית מדינות העולם מוטל מס על הכנסת התושבים והתאגידים, כדי לממן את הוצאותיה של הממשלה. מס ההכנסה עשוי להיות בשיעור אחיד (אחוז מס זהה לכלל התושבים ללא תלות בהכנסה), פרוגרסיבי (מס גבוה יותר על בעלי הכנסה גבוהה יותר) או רגרסיבי (מס נמוך יותר לבעלי הכנסה גבוהה יותר). לצורך גביית מס ההכנסה מגדיר החוק קריטריונים להכרה ולסיווג ההכנסה, אשר בהתאם להם נגבה המס. כך למשל מס הכנסה מרווחי הון שונה במרבית המדינות ממס ההכנסה על שכר. מס ההכנסה עשוי להשתנות בתלות בזהות המשפטית של הממוסה. כך למשל מס הכנסה על חברות הוא בשיעור שונה ממס ההכנסה על משקי בית או על מלכ"רים[3].

במדינות מסוימות מונהג מס הכנסה שלילי, כלומר עובדים בעלי הכנסה נמוכה במיוחד זכאים לקבל תוספת לשכרם מהמדינה. התוספת יכולה להתקבל בדרכים שונות - חודשית דרך המעסיק (ממס הכנסה), מביטוח לאומי או לקבל החזר בסוף השנה, בתום הגשת דוח שנתי. מס ההכנסה השלילי נועד לאפשר חלוקה מחדש של העושר בחברה ובכך לסייע למגזרים חלשים ולעודד אותם לעבוד.

הכנסה שמתקבלת ללא תשלום מס מכונה "כסף שחור" ועבריינים המעלימים מס משתמשים בשיטות שונות להלבנת הון, כדי לטשטש את מקור ההכנסה הבלתי חוקית. הכנסה מפעילות בשוק השחור נחשבת לבעייתית הן משום שהיא גורמת לאובדן הכנסות ממסים למדינה והן מכיוון שהיא בדרך כלל מגיעה לידי גורמים פליליים כספים רבים המשמשים לביצוע פעולות בלתי חוקיות חמורות יותר.

הכנסה ומדיניות הרווחה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מדינת הרווחה

ההכנסה של תושבי מדינה תלויה במידה ניכרת במדיניות הרווחה ובמדיניות הפיסקלית הנהוגה בה, כלומר במכלול המנגנונים הממשלתיים והמשפטיים המאפשרים חלוקה מחדש של ההכנסות במדינה. מס הכנסה פרוגרסיבי מהווה כלי עיקרי ברוב המדינות בחלוקה מחדש של העושר בחברה, אך יחד איתו קיימים מיסים עקיפים על צריכה (מע"מ, מכס, מיסים על דלק, סיגריות וכו') ומיסים על ההון (רווחים מהשקעות) ומס ירושה.

בנוסף, תשלומי העברה מגדילים את הכנסתם של מעוטי היכולת. אלה כוללים מס הכנסה שלילי הניתן לבעלי הכנסה נמוכה, דמי אבטלה המשולמים למי שאינו מוצא עבודה, הבטחת הכנסה המשולמת למי שאינו מסוגל לפרנס את משפחתו וקצבת זקנה המשולמת למי שהגיע לגיל פרישה ואינו עובד.

דיני העבודה מהווים כלי מרכזי נוסף במדיניות חלוקת ההכנסה בין האזרחים. מדינות רבות מטילות מגבלות על שכר המינימום אותו יש לשלם לאדם בעבור עבודתו ואף קובעות כללים לתשלום תוספת שכר עבור שעות נוספות, ותק ורכיבים נוספים. גובה השכר ומרכיביו נקבעים לעיתים קרובות גם בהסכמים קיבוציים וחוזי העסקה בין העובדים למעסיקים.

גלה עוד נושאים הקשורים להכנסה בחקיקה ובמדיניות הפיסקלית

מדיניות פיסקלית

מדיניות פיסקלית

מְדִינִיּוּת פִיסְקָלִית, בשונה ממדיניות מוניטרית, היא מונח במקרו-כלכלה המתאר את ניהול מערכת המשתנים הריאליים של המשק. מונח זה מתייחס כמעט תמיד להוצאות הממשלה והאופן שבו הן ממומנות - על ידי הטלת מיסים או יצירת חוב ציבורי.

ממשלה

ממשלה

הממשלה היא חלק מהרשות המבצעת הממונה על ניהול ענייניה של מדינה או של אוטונומיה. זהו מוסד הקיים במדינות המתבססות על חוקה או מערכת משפטית כלשהי. הממשלה היא, בדרך כלל, האחראית הבלעדית על הכוחות החמושים, על גביית מיסים, על ניהול נכסי המדינה וקיום התחייבויותיה, על קשרי החוץ של המדינה וכיוצא באלה. במדינות מסוימות יש לממשלה סמכויות חיקוק של תקנות משנה בחוקים הקיימים וכן סמכות לצאת למלחמה על דעת עצמה, לחתום על חוזי שלום ולקבוע את הפיחות במטבע היציג.

מס

מס

מַס הוא תשלום הנגבה על פי חוק מתושבים ומאזרחים, למימון פעולות שונות של גופי ציבור. במובן הרחב המס במדינה הוא סך המשאבים שאותם נוטלת הממשלה מהציבור.

מס הכנסה

מס הכנסה

מס הכנסה הוא מס שמטילה מדינה על ההכנסה של תאגיד ושל יחיד. חוקי המס מתירים לנכות מההכנסה הוצאות שהוצאו בייצורה, כך שלמעשה המס מוטל על הרווח. בנוסף לניכויים של הוצאות המותרות בניכוי, לעיתים ניתן לקזז הפסדים משנים קודמות או לנצל פטורים. במקרה זה המס מוטל על "ההכנסה החייבת" - כלומר, הכנסה לאחר ניכויים, קיזוזים ופטורים המותרים על פי החוק. פעמים רבות זהו מס פרוגרסיבי, כלומר שיעורו עולה עם עליית ההכנסה החייבת.

הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי

הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי

הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי הוא ארגון בינלאומי של המדינות המפותחות המקבלות את עקרונות הדמוקרטיה הליברלית והשוק החופשי. מקורותיו בארגון לשיתוף פעולה אירופאי, שהוקם כארגון כלכלי מקביל לנאט"ו, וזאת כדי לעזור ליישם את תוכנית מרשל לבנייה מחדש של אירופה לאחר מלחמת העולם השנייה. לאחר מכן קיבל הארגון לשורותיו מדינות מחוץ לאירופה, ובשנת 1961 נקבע שמו הנוכחי.

דיבידנד

דיבידנד

דיבידנד, בכלכלה ובדיני התאגידים, הוא תשלום שמעבירה חברה, מתוך עודפיה או רווחיה, לידי בעלי מניותיה. מקור המילה דיבידנד הוא מלטינית (dividendum) ופירושה "מה שיש לחלק".

שכר

שכר

שכר הוא תשלום בעבור עבודה, בכסף או בשווה כסף.

מס הכנסה שלילי

מס הכנסה שלילי

מס הכנסה שלילי הוא מענק שהמדינה נותנת לעובדים בעלי הכנסה נמוכה, לשם עידוד השתתפות בשוק העבודה. הצורך במתן מענק נובע מכך שברמות ההכנסה הנמוכות, פטור ממס אינו משמעותי מאחר שהן לא מגיעות לסף המס. מס הכנסה שלילי מצטרף לכלים אחרים שבאו להבטיח הכנסה מינימלית, ובהם שכר מינימום והשלמת הכנסה. מס הכנסה שלילי נחשב על ידי תומכיו כרעיון חלופי לקצבאות שאינן מותנות בעבודה.

הלבנת הון

הלבנת הון

הלבנת הון היא ביצוע פעולה ברכוש שמקורו בפשיעה - בעבירות מקור, וזאת במטרה להסתיר או להסוות את מקורו של הרכוש, את זהות בעלי הזכויות בו, או את מיקומו, להטמיע ברכוש לגיטימי ולהכינו לשימוש חוזר. בדרך זו ניתן להפוך "הון שחור", שהוא כסף שמקורו בעבירות חמורות, לכסף לגיטימי. בהתאם לחוק איסור הלבנת הון והצווים מכוחו, הלבנת הון היא עבירה פלילית.

מכס

מכס

מכס הוא מס המוטל על יבוא סחורות ושירותים. בעבר היה נהוג להטיל מכס גם על יצוא סחורות.

אי-שוויון בהכנסה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – אי-שוויון כלכלי
הבדלים באי-השוויון בהכנסה הלאומית ברחבי העולם כפי שהם נמדדים על ידי מדד ג'יני
הבדלים באי-השוויון בהכנסה הלאומית ברחבי העולם כפי שהם נמדדים על ידי מדד ג'יני

במרבית המדינות בעולם קיימים הבדלים בהכנסתם של האזרחים השונים במדינה. כמו כן, קיימים הבדלים ניכרים ברמת ההכנסה הממוצעת במדינות שונות. הבדלים אלו נובעים מאי-שווין בחלוקת ההכנסות בתוך המדינה ובין המדינות השונות. קיימים מספר מדדים כמותיים המשמשים להערכת את אי השוויון בהכנסות בין הפרטים בחברה. המדדים המקובלים ביותר להערכת אי-שוויון בהכנסות הם מדד ג'יני ועקומת לורנץ.

אי שוויון כלכלי התקיים במגוון גדול של חברות ובמהלך תקופות היסטוריות שונות - טבעו, סיבותיו וחשיבותו נמצאים בדיון רחב ומתמשך. המערכת הכלכלית של מדינה (לדוגמה קפיטליזם או סוציאליזם), מלחמות שמתקיימות או שהיו בעבר, ההבדלים ביכולות של אנשים ליצור עושר כלכלי, המיקום הגאוגרפי, השפעות בין מדינות וסוגיות פוליטיות כולן קשורות ליצירה של אי שוויון כלכלי בין מדינות.

מדיניות הרווחה ומדיניות המיסוי משפיעים באופן ניכר על אי-השוויון בהכנסות. אי-השוויון הכלכלי מחריף במקרים רבים כאשר בעלי התושבים בעלי הכנסה גבוהה זוכים ליחס מועדף או למגוון רחב יותר של הזדמנויות ביחס לתושבים בעלי הכנסה נמוכה יותר. מצב זה גורם לעיבוי העושר, כלומר לתהליך בו הון שזה עתה נוצר נוטה להתרכז בבעלותם של אנשים או ישויות שהיו עשירים עוד קודם לכן. במצב זה, אלו שכבר אוחזים בהון הם בעלי אמצעים להשקיע במשאבים הנדרשים ליצירת הון נוסף. עיבוי העושר עלול לתרום באופן משמעותי לקיום המתמשך של אי שוויון בתוך חברה ועשוי לתרום למעגל העוני.

גלה עוד נושאים הקשורים לאי-שוויון בהכנסה

אי-שוויון כלכלי

אי-שוויון כלכלי

אי-שוויון כלכלי מתייחס להבדלים בבעלות על נכסים ובהכנסה בין פרטים וקבוצות בתוך חברה מסוימת, או בין אומות. טבעו, סיבותיו וחשיבותו של האי-שוויון נמצאים בדיון רחב ומתמשך. לגבי משמעות המונח שוויון כלכלי מתקיים ויכוח - האם מדובר בשוויון הזדמנויות או שוויון בתוצאות. אחד התוצאות של אי-שוויון כלכלי הוא אי-שוויון בדיור.

מדד ג'יני

מדד ג'יני

מדד ג'יני או מקדם ג'יני הוא מדד לאי השוויון הקיים בחלוקת ההכנסות, שפיתח הסטטיסטיקאי והדמוגרף האיטלקי קוראדו ג'יני, שפורסם ב-1912 במאמרו "Variabilità e mutabilità". מדד ג'יני הוא מספר בין 0 ל-1, הנמדד לפי היחס שבין השטח הכלוא בין עקומת לורנץ לקו 45 המעלות, ושטח המשולש כולו. מקדם אפס פירושו שוויון מושלם, דהיינו שלכולם אותה הכנסה; ואילו מקדם 1 פירושו אי-שוויון מוחלט, דהיינו שאצל אדם אחד מצויה כל ההכנסה כאשר לכל השאר אין כלל הכנסה.

עקומת לורנץ

עקומת לורנץ

עקומת לורנץ היא אמצעי כלכלי-סטטיסטי המשמש לתיאור דרגת השוויון במשק, בדרך כלל בהתייחס לחלוקת ההכנסות. העקומה מתארת את ההכנסה היחסית המצטברת של משקי בית, החל מבעלי ההכנסה הנמוכה ביותר.

קפיטליזם

קפיטליזם

קפיטליזם היא מערכת כלכלית בה כל או רוב אמצעי הייצור נמצאים ומופעלים בבעלות פרטית או בבעלות של חברות מסחריות. השקעת ההון והייצור, ההפצה והמחירים של המוצרים נקבעים בעיקר על ידי תחרות בשוק חופשי ולא על ידי המדינה. אמצעי הייצור בדרך כלל מופעלים לצורך הפקת רווח.

סוציאליזם

סוציאליזם

סוֹצְיָאלִיזְם הוא שם-אב לקבוצת אידאולוגיות כלכלית, פוליטית ופילוסופית, שמאופיינות בבעלות ציבורית על אמצעי ייצור וניהול עצמי של העובדים. הבעלות המשותפת יכולה להיות במסגרת מדינית, דבר שייקרא "סוציאליזם מדיני", או במסגרת עממית, מה שייקרא "סוציאליזם חירותני".

מעגל העוני

מעגל העוני

מעגל העוני או מלכודת עוני הוא כינוי למצב שבו אנשים עניים מתקשים להיחלץ מעוניים או לשפר באופן ניכר את מעמדם הכלכלי, בגלל חסמים כלכליים וחברתיים המונעים או מצמצמים את יכולתם לעשות זאת. מלכודת עוני מתייחסת למצב אישי או בין-דורי ואפילו למצב של חברה או מדינה שלמה. מלכודת עוני היא דוגמה ללולאת משוב מחוזקת בתהליכים חברתיים.

מקור: "הכנסה", ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית, (2023, January 24th), https://he.wikipedia.org/wiki/הכנסה.

נהנים מ Wikiz?

נהנים מ Wikiz?

הורידו את הפלאגין החינמי שלנו!

הערות שוליים
  1. ^ ג'ון מיינארד קיינס, התאוריה הכללית של תעסוקה, רבית וכסף, הוצאת מאגנס, מוסד ביאליק וידיעות אחרונות, 2006.
  2. ^ מידע על תאוריית ההכנסה הפרמננטית, רוברט שנק
  3. ^ למידע נוסף על הגדרת מס הכנסה בישראל ראו את פקודת מס הכנסה באתר הביטוח לאומי

The content of this page is based on the Wikipedia article written by contributors..
The text is available under the Creative Commons Attribution-ShareAlike Licence & the media files are available under their respective licenses; additional terms may apply.
By using this site, you agree to the Terms of Use & Privacy Policy.
Wikipedia® is a registered trademark of the Wikimedia Foundation, Inc., a non-profit organization & is not affiliated to WikiZ.com.