הורידו את כלי העזר שלנו

המטבח ההודי

מאת ויקיפדיה, אך משופר ויזואלית
טאלי מאוטר פרדש

המטבח ההודי המסורתי מבוסס בעיקר על מקורות צמחיים כגון קטניות, ירקות, פירות, תבלינים ובנוסף לכך גם גהי וגבינות, ולעיתים גם דגים. בקרב מיעוט מתושבי הודו (בפרט המוסלמים) נאכל גם בשר. ייחודו של המטבח ההודי בכללותו הוא במגוון הגדול של התבלינים כבסיס בתבשיל, המעובדים בכל פעם באופן שונה. בתבשילים מסוימים התבלינים נטחנים ומדוללים במים או שמן למשחה, ופעמים אחרות נקלים על המחבת כשהם שלמים בטרם הכנת התבשיל עצמו.

גלה עוד נושאים הקשורים להמטבח ההודי

סגנון בישול

סגנון בישול

סגנון בישול או מטבחים מאופיין על פי כלל המרכיבים של בישול, כולל מוצרי היסוד, טכניקות בישול, כלים וכיוצ"ב. סגנון בישול בדרך כלל מקושר לתרבות מסוימת או לאזור גאוגרפי. סגנון בישול כולל בדרך כלל מגוון רחב של מנות ומאכלים המזוהים איתו.

הודו

הודו

הרפובליקה של הוֹדוּ היא מדינה בדרום אסיה השולטת על רוב תת-היבשת ההודית. הודו היא המדינה השביעית בגודלה בעולם בשטחה ובעלת האוכלוסייה השנייה בגודלה בעולם, אוכלוסיית הודו מונה יותר ממיליארד וחצי נפשות הדוברים למעלה ממאה שפות שונות. הממשל בהודו הוא דמוקרטי. כנגזרת מכך, הודו היא גם הדמוקרטיה הגדולה ביותר בעולם.

קטניות

קטניות

קִטְנִיּוֹת היא משפחת צמחים בעלי פרחים הנמנית עם סדרת הקטניתאים (Fabales). משפחה זו היא השלישית בגודלה במספר המינים בעולם הצמחים. המשפחה מונה 777 סוגים ו-23,945 מינים וכוללת עשבים חד-שנתיים ורב-שנתיים, מטפסים, בני-שיח, שיחים ועצים הנפוצים בכל העולם. משפחה זו ניכרת בפרי מסוג תרמיל ובעלים מורכבים בעלי פטוטרות.

פרי

פרי

פרי הוא חלק מן הצמח בו, בדרך כלל, נמצאים זרעים. כאשר הפרי מכיל רקמה עסיסית ומזינה, הוא נאכל על ידי בעלי חיים, המפרישים בצואתם את הזרעים ותורמים להפצתם.

תבלין

תבלין

תבלין הוא חומר המוסף למזון לשם שיפור טעמו, בדרך כלל בכמויות קטנות יחסית לשאר מרכיבי המנה. התבלינים מיוצרים בדרך כלל מצמחי תבלין. הם יכולים להיות מופקים מפרי, מזרע, משורש או מקליפה של צמח, לרוב לאחר תהליך של ייבוש, כתישה ועוד. צמחים המשמשים כתבלין ללא כל עיבוד קרויים עשבי תיבול. יש גם תבלינים המיוצרים באופן מלאכותי והם קרויים חומרי טעם וריח. אין לבלבל את המושג תבלין עם מושג קונדימנט הכולל גם את הרטבים המוכנים שמוגשים לצד האוכל.

גהי

גהי

גהי היא חמאה מזוקקת הנמצאת בשימוש במטבח ההודי, במטבח האתיופי, במטבח התימני במטבח הלובי, ובמטבחים שונים במזרח התיכון, המכילה פחות מוצקי חלב ביחס לחמאה רגילה. כדי להכין גהי מתיכים חמאה רגילה, מסירים את הקצף הנוצר מעל פני הנוזל, ומקררים אותו. החמאה נפרדת לחומר צלול וחומר עכור. החומר הצלול הוא הגהי.

גבינה

גבינה

גבינה היא מוצר חלב מוצק המיוצר מחלב של פרות, עזים, כבשים, תאו (באפלו) ויונקים אחרים. עם זאת, החלב המתאים ביותר לייצור גבינות הוא של מעלי הגרה מאחר שהוא עשיר בחלבון החלב קזאין. ברחבי העולם קיימים כ-500 סוגים ייחודיים של גבינות ואלפי סגנונות המתבססים על סוגים אלה. אף על פי שכל הגבינות מיוצרות מאותו חומר גלם (חלב), מגוון הטעמים והמרקמים הוא עצום. הטעמים השונים של הגבינות הם תוצאה של מספר משפיעים: מקור החלב, טכניקת הייצור, תמהילים שונים של חיידקים וסוגי עובשים, רמות שונות של שומן, ומשכי זמן שונים של התיישנות. גורמים אחרים כוללים הוספת חומרי טעם כמו עשבי תיבול, תבלינים, סוג העץ המשמש לאחסון ועיבוד בשיטות שונות כמו עישון מזון. גם תהליך הפסטור יכול להשפיע על טעם המוצר.

בשר

בשר

בָּשָׂר הוא כינוי כולל לחלקי הגוף של בעלי חיים כאשר אלו משמשים למאכל – רקמת שריר, איברים פנימיים וכו' – בעבור בני אדם, טורפים, אוכלי נבלות ואוכלי כול. הבשר עשיר בשומן ובפרט בשומן רווי, מכיל וויטמינים שונים דוגמת B12 ובמינרלים שונים כאבץ, ורקמת השריר עשירה בחלבון. בבשר כמות זעירה של פחמימות המאוחסנות כגליקוגן. התנגדות לצריכת בשר מתבססת על טיעונים שונים ובהם טיעונים מוסריים, בריאותיים, אקולוגיים ורוחניים. ציבורים הנמנעים מצריכת בשר הם למשל צמחונים וטבעונים.

קלייה

קלייה

קלייה היא שיטה בה מייבשים חומרים באמצעות שימוש בחום יבש, באש גלויה או בתנור. הקלייה גורמת לייבוש החומר באמצעות אידוי הנוזלים שבו.

מחבת

מחבת

מחבת היא כלי בישול העשוי בדרך כלל מתכת, ומשמש לטיגון. לסוג המתכת השפעה על טיב הטיגון כיוון שפיזור החום משתנה ממתכת למתכת. כאשר המחבת עשויה מחומר שפיזור החום שלו גרוע מוסיפים לה תחתית מחומר אחר שפיזור החום שלו טוב.

מאפייני המטבח ההודי

תבלינים הודיים

מאחר שהודו אינה מדינה אלא תת-יבשת, כאשר אומרים "מטבח הודי" הכוונה לשילוב המטבחים השונים מרחבי הארץ הזו; יש הבדלים משמעותיים בין האוכל המקובל בדרום לבין האוכל המקובל בצפון, וכמו כן מזונם של בעלי האמצעים שונה מזה של דלי האמצעים, ומזונם של ההינדים שונה ממאכלי המוסלמים. עם זאת המוצא המשותף למטבחי תת-היבשת ההודית, הוא השימוש הרב יחסית בתבלינים, שרובם אנדמיים לתת היבשת. במקרים רבים יוגש האוכל על צלחת מתכת מחולקת במחיצות הנקראת טאלי.

ככלל, אוכל הודי מתבסס על מאכלי קטניות וירקות, שלצידם מוגש אורז או לחם או שניהם. האוכל מתובל בזנגביל (ג'ינג'ר), בשום, בבצל, בהל, בכורכום, בכוסברה, בכמון, בעלי עץ הקארי, בציפורן, בקינמון, בגרגירי חרדל (כל אלו הם רכיביה של תערובת התבלינים הידועה בשם "קארי"), וכן בתערובות מסאלה ועוד.

הקטניות במטבח ההודי הן מגוונות (למעלה מ-60 סוגים) וכוללות בין השאר עדשים, שעועית, אפונה וחמצה הנצרך גם בצורת גרגרים וגם כקמח.

התבלינים, שהם מרכיב חשוב באוכל, יכללו כמעט תמיד שום וג'ינג'ר, ואליהם יוסיפו את שאר התבלינים, טחונים, קלויים או כמשחה.

השמנים שבהם משתמשים במטבח ההודי הם מגוונים: בצפון הודו מעדיפים שמן בוטנים, במזרח הודו מעדיפים שמן חרדל ואילו בדרומה שמן הקוקוס הוא הנפוץ ביותר. כמו כן צוברים פופולריות שמנים הנפוצים יותר במטבח המערבי כגון שמן חמניות ושמן סויה.

המזון ההודי המסורתי נחשב עשיר יחסית בסיבים תזונתיים משום שהוא מכיל רכיבים צמחיים רבים.

עוף טנדורי

היעדרו של בשר הוא אחד המאפיינים הנפוצים בתזונה ההודית המסורתית. בשר לא מוגש בכל הארוחות, לא לכל הסועדים (יש צמחונים רבים), ולא מהסוגים המקובלים בישראל (נדיר למצוא בשר בקר, והוא מוגש רק במסעדות מוסלמיות בריכוזי אוכלוסייה מוסלמים הנמצאים בעיקר בצפון מדינת הודו). גם כשמגישים בשר, כמותו תהייה פחותה משמעותית מאשר המקובל במערב. גם בתחום זה יש הבדלים בין חלקי הודו – הדרום צמחוני יותר, ובצפון יש מאכלים הכוללים בשר עוף או בשר עז, בצפון הגבוה אפשר למצוא גם השפעות טיבטיות ניכרות – והמטבח הטיבטי כולל בשר.

חריפות – האוכל לרוב יהיה חריף במידת מה.

צורת האכילה – ביד ימין, או בעזרת כף.

השולחן יהיה ערוך במאכלים צבעוניים וריחניים, ובמרקמים שונים.

מבנה ארוחה עיקרית הודית טיפוסית: יהיה בסיס עמילני (אורז או אטריות, לחם שתפח או לא, ולרוב גם מאכל הכולל תפוח אדמה), מנות נוספות המתווספות לארוחה הן תבשיל קטניות (דאל) או בשר, תבשיל ירקות עם או בלי בשר (קרי), יוגורט, ירקות טריים, פרי טרי, ירקות או מנגו מוחמצים לפעמים מנה הכוללת גבינה (פאניר), שיכולות להיות חריגות ותוספות נוספות. בחורף, במקומות בהם החורף קשה יתווספו לתפריט ירקות מיובשים ובאזורי החוף גם דגים מיובשים.

ממתק הודי – גולאב ג'אמון

התבשילים יהיו לרוב עשירים ברוטב, שתפקידו ל"הרטיב" את האורז ולהוסיף ללחם טעם.

הקינוח יהיה לרוב כוס צ'אי, אך לפעמים מוגשים קינוחים כמו ממתקים, לאדו (פטיפור הודי), בארפי (חלבה סולת הודית), קולפי (גלידה הודית), גולאב ג'אמון (כופתאות גבינה מתוקות) או קיר (פודינג הודי).

משקאות – צָ'אי הוא תה שחור וחלב – בדרך כלל חלב תאו. הצ'אי הוא משקה מסורתי שמקורו בדרום אסיה, והוא המשקה הפופולרי ביותר בכל רחבי הודו. אחד מסוגיו הנפוצים של הצ'אי הוא מסאלה צ'אי, בו מוסיפים לתה מתערובת של תבליני גאראם מסאלה. סוגי התה הטובים ביותר בהודו גדלים בדרג'ילינג ובאסאם. הקפה הרבה פחות פופולרי והוא מוגש בעיקר בדרום הודו. משקאות אחרים בהודו הם לימונדה, משקאות מבוססי תרכיז הצמחים והפירות הקרוי רו אפזה, מיץ הנקרא שרבט שאפשר להכינו מפירות או פרחים או מרו אפזה, חלב קוקוס ומשקאות חלביים, שהפשוט מכולם הוא חלב מתובל והמפורסם מכולם הוא הלאסי משקה קר המבוסס יוגורט בשילוב עם תבלינים ופירות. המשקאות האלכוהוליים בהודו נחותים בדרך כלל באיכותם וכוללים בירה, יין דקלים, ליקר בשם פני המופק מקוקוס או מקשיו וכן משקה שאינו אלכוהולי הנקרא בְּהָאנְג לאסי[1] המופק מצמח הקנאביס ומשמש בפולחן לאל שיווה.

בארוחה עיקרית רגילה יהיו לרוב ארבעה עד חמישה מרכיבים, שיוגשו כולם על צלחת מחולקת אחת (טאלי): אורז (לבן), דאל (מעדשים) וירק כלשהו (חי או מבושל), צ'פאטי ולרוב גם יוגורט או ראיטה המשמשים כמווסתי חריפות.

בנוסף, נמצא לפעמים צ'אטני – ירקות או פירות מבושלים בתוספת סוכר. צ'אטני, בפרט זה העשוי מפירות, דומה בהרכבו לריבה.

ההודים לרוב יסתפקו בארוחה עיקרית אחת ביממה, ובשאר היום יאכלו מגוון מאכלים כמו פאראתה (פאראנתה), סמוסה, קאצ'ורי, פאקורה, מלאי קופטה, הרבה אורז ודאל לסוגיו.

ההשפעה הטיבטית תתבטא במומו, מרקים ולחמים.

גלה עוד נושאים הקשורים למאפייני המטבח ההודי

יבשת

יבשת

יבשת היא שטח גדול ורציף של יבשה על פני כדור הארץ. אין בגאוגרפיה הגדרה מדויקת ליבשת ואין גבולות מוסכמים בין היבשות. בתרבויות שונות מגדירים יבשות באופן שונה, ובזמנים שונים בהיסטוריה הוגדרו שטחים מסוימים כיבשות שונות.

הינדואיזם

הינדואיזם

הינדואיזם הוא שם כולל לדת הרווחת בהודו, בה חיים 96% מההינדואים בעולם. המאמינים בהינדואיזם נקראים הינדואים (Hindu). להינדואיזם, המכונה בידי חוקרים אקדמיים גם ברהמיניזם, מספר גדול של אופני פולחן, זרמים ותפיסות פילוסופיות. ועם כ-1.05 מיליארד מאמינים, היא הדת השלישית בגודלה בעולם, והדת הפוליתאיסטית הגדולה ביותר.

מוסלמים

מוסלמים

מוסלמים הם המאמינים באסלאם, דת שהחלה להתפתח במאה השביעית בחצי האי ערב תחת הנהגתו של מוחמד. מספרם הכולל של המוסלמים מוערך על פי אומדנים שונים ב-1.4 - 1.6 מיליארד, ובכך הם מהווים את הקהילה הדתית השנייה בגודלה בעולם. מרבית המוסלמים חיים במזרח התיכון וכמו כן בישראל, בצפון אפריקה, בדרום אסיה, ובדרום-מזרח אסיה. רק כ־20 אחוזים מהם חיים בארצות ערב.

טאלי

טאלי

טאלי היא צלחת מתכת גדולה או מגש גבה-שוליים בהם מוגשות ארוחות עממיות בהודו. האופן בו מסודר האוכל בצלחת משתנה ממקום למקום ברחבי הודו.

אורז

אורז

אורז הוא דגן המשמש כמזון העיקרי עבור יותר ממחצית אוכלוסיית העולם. גידול האורז מתאים במיוחד למדינות בהם עלות העבודה נמוכה והמשקעים רבים, מכיוון שגידול אורז דורש עבודה רבה ומים רבים. אורז הוא הגידול השלישי בתפוצתו בעולם, אחרי תירס וחיטה.

זנגביל

זנגביל

זַנְגְּבִיל או זנגביל רפואי הוא צמח עשבוני רב-שנתי המתנשא לגובה של כמטר. הוא יוצר קנה-שורש מעובה. קנה-השורש שולח גבעולים ועלים כלפי מעלה. הגבעול זקוף, עטוף ניצני עלים ונושא עלים. העלים דמויי אזמל מוארך, צר ומחודד בבסיסו, התפרחת נראית כשיבולת אליפטית. מקורו בדרום-מזרח אסיה.

בצל הגינה

בצל הגינה

בְּצַל הגִּינָּה הוא ירק מאכל מסוג שום ממשפחת הנרקיסיים, בעל שורש בצלי יבש וגבעולים ירוקים ורכים. בצל הירק מורכב משכבות העוטפות זו את זו, והוא אכיל ובעל טעם חריף מתקתק.

הל

הל

הֶל ירוק, הוא צמח תבלין ממשפחת הזנגביליים, המשמש לתיבול תה, קפה ותבשילים שונים. הוא מופיע בתערובות תבלינים שונות כגון גאראם מסאלה וחוויאג'. צמח הקרדמון הוא רב שנתי בעל עלים גדולים, ולמעשה ישנם שלושה צמחים שונים הקרויים הל: הל ירוק, הל שחור, והל אפריקני.

כורכום

כורכום

כֻּרְכּום הוא צמח רב-שנתי במשפחת הזנגביליים, המוכר בעיקר כתבלין וכתרופה ביתית.

כוסברה

כוסברה

גַּד השדה, הידוע בשמו הערבי כוסברה (כזברה), הוא צמח תבלין ממשפחת הסוככיים. הגד הוא צמח חד-שנתי, בעל עלים מנוצים ודומה לפטרוזיליה. הגד משגשג בקרקע קלה, עשירה ומנוקזת היטב.

כמון

כמון

כַּמּוֹן הוא צמח תבלין חד-שנתי ממשפחת הסוככיים. תפוצתו הטבעית ממזרח הים התיכון ועד מזרח הודו, אך לפי מקורות שונים מקורו בסרי לנקה, פקיסטן, סוריה וטורקיה. פירות הצמח משמשים להפקת תבלין הכמון.

חרדל

חרדל

החרדל הוא צמח חד-שנתי ממשפחת המצליבים. השימוש הקדום ביותר בחרדל כתבלין התגלה באתרים ארכאולוגים מצפון אירופה מלפני 6100 שנה, מהתקופה הנאוליתית והמזוליתית, בתקופת המעבר מציידים-לקטים לחקלאות. מאחר שהחרדל היה צמח בר מאוד נפוץ בארץ ישראל, השימוש בעלי חרדל למאכל ולתיבול מופיע במקורות מתקופת המשנה והתלמוד. הרומאים היו הראשונים שהחלו בגידולי חקלאות של החרדל ופיתחו מזרעיו את ממרח התיבול החריף. בימי הביניים, טיפחה הכנסייה את השימוש בממרח החרדל כמתאבן ותבלין הנלווה למאכלים רבים. הכנת הממרח שוכללה בתקופת הרנסאנס בעיקר בצרפת ובמאה ה-17 הפכה דיז'ון למרכז חשוב בתעשיית החרדל ועד היום היא ידועה כבירת החרדל העולמית. על השימוש בחרדל כצמח מרפא יש עדויות קדומות עוד מיוון העתיקה ובשנים האחרונות נערכו מחקרים על התכונות הבריאותיות של החרדל ושימושו בהקלת כאבי שרירים.

מטבח הינדי

להינדים, שהם רוב האוכלוסייה בהודו, יש מנהגי אוכל הייחודיים להם:

לפי דת ההינדו, האוכל מתחלק לשלוש קטגוריות:

  • המזון הסטווי מורכב מירקות, קטניות, נבטים, חלב טרי, פירות מבושלים או מאודים – וזאת ללא תבלינים, סוכר או מלח. זהו סוג האוכל שנאכל על ידי יוגים והינדים הרוצים להתקדם באופן רוחני. כאשר עוסקים במדיטציה, לטענת הינדים מסוימים, אוכל זה אינו מפריע לפעולות הקיבה והוא מרגיע את הגוף.
  • המזון הרג'סי גם הוא צמחוני: אוכל מטוגן, יוגורט, גבינות, דבש, סוכר, מלח ופלפל חריף – עם שפע תבלינים וכל סוגי הפירות הן טריים והן מיובשים. מזון רג'סי אוכלים לרוב הינדים עובדים: מנהלי משק בית, סוחרים, איכרים וכל אלה שזקוקים לאנרגיה ולכוח כדי להשלים יום עבודה גדוש.
  • המזון התמסי כולל: בשר, דגים, עוף ומאכלי ים עם שתייה תוססת – כמו בירה, יין או משקה אלכוהולי אחר עם הפרזה בשימוש תבלינים חריפים, בצל ושום. מזון זה אוכלים הינדים מהשכבות הנמוכות או שאינם רוצים להתקדם מבחינה רוחנית.

רעיונות אלה נמצאים בוודות שנכתבו לפני אלפי שנים, ומשפיעים על החיים בהודו העכשווית כי ההינדים עדיין נוהגים לפי אותם חוקים.

רוב ההינדים אוכלים אוכל רג'סי ולפעמים גם תמסי, וכדי להיטהר צמים או אוכלים אוכל סטווי לקראת חגים דתיים או בזמן אבל.

מושגים אלה אינם נוגעים לבני דתות אחרות בהודו, שאינם נוהגים כמו בני דת ההינדו בכל מה שקשור לאוכל, ואף אוכלים בשר, כולל בשר בקר.

מסעדה "בוכרה" מניו דלהי שמתמחה במטבח הודי נכללה מספר פעמים ברשימת 50 המסעדות הטובות בעולם.

גלה עוד נושאים הקשורים למטבח הינדי

דמוגרפיה של הודו

דמוגרפיה של הודו

הודו היא המדינה השנייה בעולם מבחינת מספר התושבים, אוכלוסייתה מונה נכון ל-2022 למעלה מ-1.4 מיליארד נפש. למרות ששטח הודו הוא כ-2.5 אחוז מהשטח היבשתי בעולם, אוכלוסייתה מונה כשישית מכלל אוכלוסיית העולם.

יוגה

יוגה

יוגה הוא שם כללי למספר תורות חכמה מיסטיות או רוחניות, שמקורן בהודו. כיום במערב לרוב השם מתייחס לשיטת אימון גופני עם אלמנטים מעטים ושוליים של רוחניות.

טיגון

טיגון

טיגון היא שיטת עיבוד מזון שבה מחממים את המזון על גבי מחבת שחוממה בה קודם לכן כמות מסוימת של שמן. ברוב המקרים, הטיגון משפיע הן על מרקם האוכל והן על ערכו התזונתי. לדוגמה, ירקות טריים כמו פלפל מאבדים לפעמים מהוויטמינים שלהם בהליך הטיגון.

דבש

דבש

דבש הוא חומר עתיר סוכר המיוצר ונאגר כמקור מזון על ידי קבוצות מסוימות של דבוראים חברתיים. הדבש מופק בדרך כלל מהפרשות סוּכָּרִיּוֹת של צמחים או בעלי חיים, כגון צוף פרחים או טל דבש, בתהליך של אידוי חלק ניכר מהמים וכן עיבוד אנזימטי. הדבש המוכר ביותר מיוצר על ידי דבורים מהסוג דבורת-הדבש (Apis), ובייחוד המין דבורת-הדבש האירופית. זהו סוג הדבש המיוצר באופן מסחרי ונצרך על ידי בני אדם בכמות הגדולה ביותר, ובמרבית אזורי העולם. עם זאת, ההגדרה הרחבה ביותר של הדבש כוללת גם את החומרים הסוכריים המיוצרים על ידי דבורי בומבוס, דבורים חסרות-עוקץ, וכן קבוצות מסוימות של צרעות ונמלים.

בשר

בשר

בָּשָׂר הוא כינוי כולל לחלקי הגוף של בעלי חיים כאשר אלו משמשים למאכל – רקמת שריר, איברים פנימיים וכו' – בעבור בני אדם, טורפים, אוכלי נבלות ואוכלי כול. הבשר עשיר בשומן ובפרט בשומן רווי, מכיל וויטמינים שונים דוגמת B12 ובמינרלים שונים כאבץ, ורקמת השריר עשירה בחלבון. בבשר כמות זעירה של פחמימות המאוחסנות כגליקוגן. התנגדות לצריכת בשר מתבססת על טיעונים שונים ובהם טיעונים מוסריים, בריאותיים, אקולוגיים ורוחניים. ציבורים הנמנעים מצריכת בשר הם למשל צמחונים וטבעונים.

דג

דג

דָּג הוא בעל חיים בעל חוליות, קר דם, החי במים ונושם בעזרת זימים במשך כל חייו (בניגוד לדו-חיים ניעים את עצמם בעזרת סנפירים, ועורם מכוסה קשקשים. יש מעל 33,000 מיני דגים מוכרים למדע, המשתייכים ל-564 משפחות, ומעריכים שמינים רבים מאוד עדיין לא נתגלו. מינים של דגים מהווים כ-60% ממיני בעלי החוליות על כדור הארץ - יותר מכל מיני הזוחלים, הדו-חיים, העופות והיונקים גם יחד.

מאכלי ים

מאכלי ים

מאכלי ים הם מגוון של בעלי חיים וצמחים המשמשים למאכל אדם, אשר נשלו מן הים או גודלו בבריכות מיוחדות לכך.

בירה

בירה

בירה היא שם המתאר מספר משקאות חריפים שונים המיוצרים בתהליך של תסיסה, בדרך כלל של שעורה, חיטה, שיבולת-שועל או דגנים אחרים. תהליך ייצור הבירה נקרא "בישול". את הבירה נהוג להגיש בכוס בירה.

יין

יין

יין הוא משקה משכר המיוצר מענבים. היין נוצר בעת תסיסה אלכוהולית של תירוש, כאשר הסוכר מומר בתהליך מטבולי על ידי שמרים לאתנול ולפחמן דו-חמצני.

ודות

ודות

הוודות הן אוסף של קבצים הנחשבים לעתיקים ביותר. ההינדואיזם אימץ אותם והם מהווים בסיס לרוב ההתפתחויות המאוחרות. פירוש המילה בסנסקריט הוא "ידע". הכוונה המקורית הייתה לריג ודה – קובץ קדום שמקורו בצפון מערב הודו. לאחר מכן הורחבה משמעות המילה "ודות" והתייחסה לקובץ אסופות הבסיס ("סמהיטות") שנוספו על הריג ודה. המילה "ודות" משמשת כיום כשם נרדף למכלול הרחב של כתבי ה-Sruti ("התגלויות") – טקסטים קדושים שחוברו לאורך אלפי השנים כהמשכים, תוספות והשלמות לוודות.

בוכרה (מסעדה)

בוכרה (מסעדה)

בוכרה היא מסעדה השוכנת במלון השייך לתאגיד היוקרה מאוריה ITC Maurya בניו דלהי, הודו. היא נוסדה ב-1977, מגישה מטבח של מחוז הספר הצפון-מערבי, כעת בגבול שבין פקיסטן לאפגניסטן, היא "נשענת על בשרים, מושרים בציר וצלויים בטנדורי ".

50 המסעדות הטובות בעולם

50 המסעדות הטובות בעולם

50 המסעדות הטובות בעולם - שקרוי גם פיפטי בסט בקיצור - הוא סקר שעורך מגזין המסעדנות הבריטי Restaurant, שתוצאותיו מתפרסמות מדי שנה כרשימה של 50 המסעדות הטובות ביותר בעולם. כן מתפרסמת רשימה נוספת של המסעדות שלא זכו להיכלל ברשימה הראשונה, אך הגיעו למקומות ה-51 עד ה-100. הסקר מבוסס על משאל בינלאומי הנערך בין שפים ומבקרי מסעדות. המשאל נערך מדי שנה בחודש אפריל מאז שנת 2002.

המטבח ההודי בחלוקה גאוגרפית

מנות צמחוניות האופייניות למטבח הדרום הודי
רטבים המוגשים בראשית ארוחה הודית עם לחם הנאן
סמוסה
צ'יוודה חטיף הודי מדגנים וקטניות מיובשים ומתובלים

מאפייני המטבח הצפון הודי

  • עיבוד מוצרי חלב – מוצרי חלב נצרכים גם בצפון הודו וגם בדרומה אך בעוד שבדרום הודו הם נצרכים כמות שהם בצפון הודו מכינים מהם רטבים המוסמכים על ידי קשיו או פרג וכן מכינים מהם ממתקים וקינוחים.
  • לחמים – בצפון הודו מכינים לחמים רבים ומשתמשים לשם כך בטאווה שהיא מעין מצלית שטוחה שעליה מכינים את הצ'פאטי והפראתה וכן בתנור הטנדור בו מכינים נאן וקולצ'ה. לחמים אחרים כמו פורי ובתורה מטוגנים בשמן עמוק.
  • טנדור – הטנדור (נגזר מהמילה הארמית תנור[דרוש מקור]) הוא תנור חימר המגיע לטמפרטורה של מעל 400 מעלות צלזיוס ובנוסף לאפיית לחמים הוא משמש לצליית בשר. השימוש בו נפוץ בעיקר בחבל פנג'אב הסמוך לפקיסטן.
  • קבב – הגיע לצפון הודו עם המוסלמים.
  • דגים ופירות ים – נאכלים בעיקר בחופי אודישה ומערב בנגל.
  • סמוסה – הסמוסה היא חטיף צפון הודי המבוסס בגרסה המקורית על בצק במילוי תפוחי אדמה. קיימות גרסאות שונות לסמוסה והיא פופולרית בכל הודו.
  • אלו מאטר – מאכל תפוח אדמה ואפונה נפוץ בעיקר באזור פנג'אב.
  • אלו גובי – מאכל על בסיס תפוח אדמה וכרובית בתוספת תבלינים[2]
  • בצפון הודו העדשים הם המאכל הנפוץ ביותר ומשמשים למאכלים רבים כמו דאל וקיצ'רי(אנ')
  • קינוחים – הקינוחים האופייניים לצפון הודו מבוססים על חלב ומוצריו ובהם גולאב ג'אמון, קולפי, קיר, מקאן מאלאי ופלודה כמו כן ישנם קינוחים שנאכלים בכל הודו כמו הג'לבי.
  • ממתקים – בצפון הודו נפוצים ממתקים, לרוב מבוססי חלב ובהם גרסאות של חלבה הודית ובארפי (ממתק מתובל) וכן לאדו (כדורי דגנים מתוקים).

מאפייני המטבח הדרום-הודי

  • צמחונות – המטבח הדרום הודי צמחוני יותר מזה שבצפונה והמנות הצמחוניות בו מגוונות יותר.[דרושה הבהרה]
  • אורז – בדרום הודו יש דגש על אורז כמאכל עיקרי.
  • קוקוס – הקוקוס משמש הן להפקת שמן קוקוס והן כתחליף לחלב ברטבים, קינוחים וממתקים.
  • תיבול – התבלינים בהם משתמשים בדרום הודו עדינים יותר מאלה שבצפונה.
  • חטיפים מאודים או מטוגנים – המטבח הדרום הודי מתמחה במאכלים אלה ומבין הבולטים הם: ואדה (לביבות תפוחי אדמה או עדשים), אידלי (מעין לחמניות אורז מאודות), דוסה (מעין קרפ), באג'י (קרוב משפחה של הטמפורה היפנית) ובונדה (חטיף תפוחי אדמה מטוגן).

גלה עוד נושאים הקשורים להמטבח ההודי בחלוקה גאוגרפית

נאן

נאן

נאן הוא סוג של לחם שנפוץ בהודו ובשכנותיה שצורתו שטוחה ועגולה. לחם זה דומה לפיתה גדולה ורכה. בצק הנאן עשוי מקמח חיטה ומכינים אותו בטנדורי. במקרים רבים מוסיפים לו תוספות כגון שומשום, שום או מילוי של בשר, ירקות או גבינה. את הנאן אופים מקמח חיטה, לרוב קמח לבן, מעט יוגורט ושמרים.

סמוסה

סמוסה

סמוסה הוא מאפה הנאכל כחטיף במטבחי דרום אסיה ובייחוד בהודו, בבנגלדש, בנפאל ובפקיסטן. מקורו של מאכל זה במאה ה-10 במרכז אסיה.

צ'יוודה

צ'יוודה

צ'יוודה הוא חטיף הודי מסורתי. הצ'יוודה הוא לקט של דגנים או קטניות מיובשים ומתובלים, אשר עשוי לכלול עדשים מטוגנות, בוטנים, גרגרי חומוס או אטריות יבשות מקמח חומוס, תירס, אורז מותפח, או שבבי תפוחי אדמה, המתובלים במלח, כוסברה, כורכום, צ'ילי, שוש קירח, זרעי חרדל ועוד.

חלב

חלב

חלב הוא נוזל לבן, הנוצר בבלוטות החלב של נקבות היונקים לאחר ההמלטה או הלידה. הוא משמש כמקור תזונה בלעדי לצאצאי היונקים, כולל חלב אם לצאצאי האדם, בתקופת ינקותם. חלב עשיר בנוטריינטים החיוניים להתפתחות הגוף ולחיזוקו בגיל הינקות. לכל בעל חיים הרכב חלב שונה, שמתאים באופן מרבי לוולדות של אותו מין.

צפון הודו

צפון הודו

אזור צפון הודו כולל ארבעה ממדינות הודו: הריאנה, הימאצ'ל פראדש, פנג'ב וראג'סטאן וכן את שטחי האיחוד צ'אנדיגאר, דלהי, ג'אמו וקשמיר ולדאק.

קשיו

קשיו

קשיו הוא מין של עץ בעל פרחים ממשפחת האלתיים, קרוב משפחה של אלת הבטנה המניבה את הפיסטוק. הוא מגודל באופן מסחרי למטרת שיווק של גרעיניו ופירותיו.

זרעי פרג

זרעי פרג

זרעי הפרג נמצאים בשימוש נרחב כחומרי טעם וריח, תבלין, הסמכה, עיבוי או קישוט בתבשילים, מאפים ומוצרי מזון שונים. לזרעים ערך תזונתי גבוה, והם מכילים 40%-50% שומן, כ-18% חלבון, וכן סידן וויטמינים מקבוצה B. הם בעלי רמה נמוכה של אלרגנים בהשוואה לסוגים רבים אחרים של זרעים. הזרעים אינם מכילים רמה משמעותית של אופיאטים ויכולים להוות מקור לחומרים מונעי סרטן.

לחם

לחם

לֶחֶם הוא מוצר מזון בסיסי עשיר בפחמימות, הנפוץ כמעט בכל העולם מאז שחר הציוויליזציה האנושית. לחם הוא מאפה רך המתקבל מאפייה של בצק, לרוב בצק שהותפח על ידי שמרים.

קולצ'ה

קולצ'ה

קולצ'ה הוא לחם שטוח ועגול העשוי מקמח מיידה ונפוץ במדינות תת-היבשת ההודית.

ארמית

ארמית

אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו. בעת העתיקה הייתה הארמית שפה רווחת במזרח התיכון ובמרכז אסיה, ובעיקר בארץ ישראל, בסוריה, באשור, בבבל, ובממלכת פרס. הארמית הייתה שפת הדיבור של ארץ ישראל, סוריה ומסופוטמיה.

חרס

חרס

חרס הוא תוצר של עיבוד חומר קרמי. העיבוד כולל עיצוב (כיור), ייבוש ושריפה להקשייתו של המוצר. עם התפתחות החברה האנושית, תהליך השריפה עבר לכבשן. כאשר פריט החימר עבר רק יבוש, הוא התפרק במגע עם מים. השריפה גורמת לשינוי כימי בחימר, והופכת אותו לעמיד במגע עם מים. כלים וחפצי אמנות יוצרו מחרס, ובחברות מסוימות, אפילו פריטי פולחן.

טמפרטורה

טמפרטורה

טמפרטורה היא גודל פיזיקלי לכימות מה שאינטואיטיבית מובן כ"חם" ו"קר". מבחינה פיזיקלית הטמפרטורה היא גודל המבטא את "רמת התנועה" של חלקיקי החומר ומהווה מדד לאנרגיה הקינטית הממוצעת של החלקיקים.

המטבח ההודי המערבי

המדינה הראשונה מחוץ לאסיה שבה נפתחו מסעדות הודיות היא בריטניה, בעקבות הכיבוש הבריטי בהודו. תהליך זה צבר תאוצה כאשר משפחות הודיות היגרו ללונדון על מנת למצוא עבודה. חלק מהמסעדות ההודיות שנפתחו הגישו אוכל שונה מאשר בהודו, וחלקן המציאו מאכלים שעל אף שהיו מבוססים על המטבח ההודי נחשבים להמצאה בריטית. בסוף המאה ה-20 פותח בבירמינגהאם סגנון בישול הודי בקדירות. אוכל הודי הפך לנפוץ ופופולרי בבריטניה עד כדי כך שהוא נחשב היום לחלק מהמטבח הבריטי.

החל משנת 1965 ההגירה ממזרח אסיה לארצות הברית התגברה וכתוצאה מכך נפתחו שם מסעדות הודיות רבות ובעיקר בסן פרנסיסקו, שיקגו, לוס אנג'לס ושכונות מסוימות בניו יורק. מ-1970 החלו להתיישב מהגרים הודיים גם בקנדה וגם שם נפתחו מסעדות הודיות בעיקר בערים ונקובר וטורונטו. ניתן למצוא אוכל הודי בכל רחבי אירופה (במיוחד פריז, לונדון ואיסטנבול – חלק מהמאכלים ההודיים מוכרים בגרסה טורקית) ואוסטרליה וכן בדרום אפריקה שם יש קהילה הודית גדולה שמאכליה נטמעו במטבח הדרום אפריקני וכמה מהן אך הפכו לייחודיות לדרום אפריקה.

חלק מהמסעדות ההודיות בעולם השתמשו במוצרים המקומיים והכינו אותם בשיטות הבישול ההודיות וכך יצרו מעין סגנון פיוז'ן הודי.

גלה עוד נושאים הקשורים להמטבח ההודי המערבי

מסעדה

מסעדה

מסעדה היא בית עסק לממכר מזון מוכן ומשקאות לצריכת הפוקדים אותו. מסעדות רבות מהוות גם מקום מפגש ובילוי.

לונדון

לונדון

לונדון היא עיר הבירה של אנגליה ושל הממלכה המאוחדת, והעיר והמטרופולין הגדולה ביותר בממלכה. העיר שוכנת על גדות נהר התמזה, והיוותה מקום התיישבות מרכזי במשך יותר מאלפיים שנים. הרומאים התיישבו בה לראשונה, וכינו אותה לונדיניום. גרעינה ההיסטורי של העיר הוא הסיטי של לונדון, ששומר עד היום על גבולותיו מימי הביניים. לונדון המודרנית מורכבת מצירוף של ערים, עיירות, רבעים, שכונות ופרברים, אשר נסתפחו לאורך השנים לשטחה האדמיניסטרטיבי של "לונדון רבתי", וכולם יחד נקראים "לונדון".

המאה ה-20

המאה ה-20

המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000. זו הייתה המאה האחרונה במילניום השני.

המטבח הבריטי

המטבח הבריטי

המטבח הבריטי הוא מונח המתאר את תרבות האוכל והבישול של בריטניה.

אסיה

אסיה

אסיה היא היבשת הגדולה ביותר בכדור הארץ מבחינת אוכלוסייה ומבחינת שטח, ומהווה 8.6% משטחו הכולל וכ-29.6% משטחו היבשתי. בצפון-מערב היא חוברת לאירופה ובדרום-מערב לאפריקה. אסיה גובלת בצפון באוקיינוס הקרח הצפוני, בדרום באוקיינוס ההודי ובמזרח גובלת באוקיינוס השקט.

ארצות הברית

ארצות הברית

ארצות הברית של אמריקה היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות. היא שוכנת ברוּבָּה במרכז יבשת אמריקה הצפונית, שבה נמצאות 48 מהמדינות וכן מחוז קולומביה שבו נמצאת העיר וושינגטון, בירת המדינה. ארצות הברית גובלת בקנדה בצפון ובמקסיקו בדרום. מדינת אלסקה שוכנת בצפון-מערב היבשת, קנדה נמצאת מזרחית לה ורוסיה נמצאת בצד מערב, מעבר למצר ברינג. המדינה ה-50 היא הוואי, ארכיפלג השוכן באוקיינוס השקט.

לוס אנג'לס

לוס אנג'לס

לוס אנג'לס, ובראשי התיבות המוכרים אל-איי (.L.A), היא עיר במדינת קליפורניה. על פי מספר תושביה היא העיר הגדולה ביותר במערב ארצות הברית והשנייה בגודלה בארצות הברית כולה. העיר ממוקמת על חופה המערבי של ארצות הברית, במחוז לוס אנג'לס, שבדרום קליפורניה. אוכלוסייתה, המגוונת מבחינה אתנית, מונה נכון לשנת 2020 3,898,747 איש, ובשטחה המטרופוליני מתגוררים כ-18.7 מיליון איש.

ניו יורק

ניו יורק

נְיוּ יוֹרְק היא עיר במדינת ניו יורק והעיר המאוכלסת והצפופה ביותר בארצות הברית. שטחה העירוני הוא אחד מן הגדולים בעולם. כינויה של העיר הוא "התפוח הגדול". כבר למעלה ממאה שנים מהווה ניו יורק מרכז מסחרי וכלכלי מהגדולים בעולם. העיר מדורגת כעיר עולם מסוג אלפא, בשל השפעתה העולמית על התקשורת, הפוליטיקה, הכלכלה, החינוך, הבידור, התרבות, האמנות והאופנה.

ונקובר

ונקובר

וַנְקוּבֶר היא עיר הנמצאת בדרום-מערב הפרובינציה קולומביה הבריטית שבקנדה. היא נקראת על שמו של ג'ורג' ונקובר, קצין בצי הבריטי שחקר את האזור בסוף המאה ה-18. לוונקובר אוכלוסייה של 587,891 איש בתוך העיר עצמה בעוד שאוכלוסיית כל המטרופולין היא 2,180,737. המטרופולין של ונקובר היא הגדולה במערב קנדה והשלישית בגודלה במדינה כולה. העיר היא גם הגדולה ביותר בחוף הפסיפי הצפון-מערבי והמטרופולין שלה שנייה בגודלה באותו אזור רק לסיאטל. ונקובר מגוונת מאוד מבחינה אתנית; יותר ממחצית תושביה מדברים שפה אחרת מאנגלית בתור שפת אם.

טורונטו

טורונטו

טורונטו היא העיר הגדולה ביותר בקנדה והבירה של פרובינציית אונטריו. אוכלוסיית טורונטו מונה כ-2,800,000 תושבים, ואילו מניין האוכלוסייה של טורונטו רבתי, אזור המטרופולין של טורונטו, עומד על 6,129,900 תושבים‏ (2015). תושבי טורונטו נקראים "טורונטוניאנים".

אירופה

אירופה

אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית. היא נמצאת בחלקה המערבי ביותר של יבשת העל אירואסיה, שבחצי הכדור הצפוני. בצפונה אירופה גובלת באוקיינוס הקרח הצפוני; במערבה - באוקיינוס האטלנטי; במזרחה – בהרי אורל ובים הכספי; ובדרומה – בים התיכון ובים השחור. כ-50 מדינות מרכיבות את אירופה: רוסיה היא הגדולה ביותר, הן מבחינת השטח והן מבחינת האוכלוסייה, ואילו קריית הוותיקן היא הקטנה ביותר. אירופה משתרעת על כ-10,180,000 קמ"ר, והיא היבשת השישית בגודלה בעולם. עם זאת, היא אחת היבשות המאוכלסות בעולם. כ-11% מאוכלוסיית העולם מתגורר ביבשת זו, 892,000,000 נפשות.

איסטנבול

איסטנבול

אִיסְטַנְבּוּל היא עיר הנמל הראשית של טורקיה ובירת מחוז מרמרה בצפון-מערב המדינה. בעבר שימשה כבירת האימפריה הביזנטית, ואחריה כבירת האימפריה העות'מאנית. היא העיר הגדולה ביותר בטורקיה, ומשתרעת על פני שתי יבשות - אירופה ואסיה.

המטבח ההודי בישראל

קהילות יוצאי הודו בישראל לא פיתחו תרבות מסעדות הודיות, עובדה שהובילה למיעוט מסעדות ששימרו את מטבח המוצא, הן של יוצאי קוצ'ין והן של בני ישראל בהן מהרג'ה בעיר רמלה ומסעדת טאג' בעיר אור עקיבא. בנוסף, קיימות מסעדות כמו המסעדה הקוצ'ינית בכפר יובל והמסעדה הצמחונית במושב צפרירים.

יחד עם התפשטות ההסעדה ההודית במערב נפתחו מסעדות דומות בישראל, בהן מסעדת "טנדורי" של השפית רינה פושקרנה ומסעדת אינדירה. על מנת להתאים את התפריט והטעם לחך הישראלי, שונה לעיתים הרכב המנות. הוספו מנות בשר שקשה למוצאן במסעדות בהודו, תוך הוספת תיבול שידמה אותן לטעמים הודיים המוכרים ממנות אחרות. המנות הבשריות הוגדלו הרבה מעבר למקובל בהודו. בנוסף, הפחיתו בתבלינים ובמוצרים בעלי טעם ייחודי כמו ג'ינג'ר או קינמון.

החל משנות ה-90 של המאה ה-20, כתוצאה מחזרתם לישראל של תרמילאים וטיילים שהתגעגעו לטעמים שהכירו בהודו, נפתחו מספר מסעדות המנסות להעתיק את הטעמים והתבלינים ולבשל באופן נאמן למקור. מסעדות אלו, כמקובל בהודו, הן צמחוניות או טבעוניות או שמספר המנות הבשריות בהן מועט. במסעדות אלו נמכרים גם מוצרים שונים שמקורם בתת-היבשת ההודית. בין מסעדות ניתן למצוא את "24 רופי" ו"סאב קוץ' מלגה".

גלה עוד נושאים הקשורים להמטבח ההודי בישראל

יהדות הודו

יהדות הודו

יהדות הודו כוללת שלוש קהילות של יהודים: בני ישראל, קוצ'ינים, בגדאדים. בשנים האחרונות הצטרפו כמה אלפי אנשים ליהדות הודו הנקראים "בני מנשה", בטענה שהם מעשרת השבטים האבודים.

ישראל

ישראל

יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, במערב יבשת אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון. ישראל הוקמה בשטחי ארץ ישראל, ביתו הלאומי וארץ מולדתו של העם היהודי. המדינה הכריזה על עצמאותה בה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948, והיא בעלת משטר מסוג דמוקרטיה פרלמנטרית.

בני ישראל (הודו)

בני ישראל (הודו)

בני ישראל הוא כינויה של קהילה יהודית שהתקיימה במערב הודו לצד קהילת יהודי בגדאד ויהודי קוצ'ין. מאז הקמת מדינת ישראל עלתה רוב הקהילה לארץ ובה מצוי הריכוז הגדול ביותר של בני הקהילה.

רמלה

רמלה

רַמְלָה היא עיר בשפלת יהודה, בירת מחוז המרכז בישראל. כבירת המחוז היא מספקת שירותים מחוזיים, מנהליים, חינוכיים, ואף כלכליים ותעשייתיים. מצפון לעיר נמצאים לוד, ניר צבי וצריפין, מדרום היישובים מצליח וישרש, ממערב נמצאים נס ציונה, באר יעקב ונצר סרני, וממזרח נמצאים אחיסמך, כפר דניאל וגמזו.

אור עקיבא

אור עקיבא

אוֹר עֲקִיבָא היא עיר בנפת חדרה של מחוז חיפה בישראל. היא הוכרזה כעיר בשנת 2001.

הסעדה

הסעדה

הַסְעָדָה היא אספקת מזון באתר שאינו צמוד למטבח בו מבושל המזון. משתמשים בשירותי הסעדה באירועים כגון חתונה, בר מצווה, בכנסים, חינה, במקומות עבודה, בבתי ספר וגני ילדים ובטיסות מסחריות.

שף

שף

שף, מהמילה הצרפתית chef, הוא המנהל האחראי על המטבח, על יצירת תפריטים ומתכונים, על הכשרת סגל ופיקוח על הבישול. השף מנחה את סגל הטבחים, האופים, הקצבים וכל אחד אחר המעורב בהכנת האוכל. תחום אחריותם של השפים נוגע, בין היתר, להתווית אופייה הקולינרי של המסעדה, תכנון התפריט, ותמחור המנות. השפים עובדים לרוב במטבח עצמו, בין אם בהכנת האוכל בפועל או בהדרכת עוזריהם, אך מאחר ששמו של השף מהווה נדבך חשוב במוניטין של המסעדה נוהגים לעיתים השפים להתערות בקהל הסועדים בזמן הגשת האוכל. כיום, כמעט כל המוסדות המכינים כמויות גדולות של אוכל, כגון מסעדות ומלונות, מעסיקים שף שינהל את תהליך הבישול.

רינה פושקרנה

רינה פושקרנה

רינה פושקרנה היא יזמת, מסעדנית, ואשת עסקים ישראלית ממוצא הודי, פעילה בענף המסעדנות, המייסדת והבעלים של רשת המסעדות ההודיות "טנדורי".

תפריט

תפריט

תפריט במסעדנות הוא רשימת מאכלים שמהם הסועד יכול לבחור את ארוחתו. לעיתים מוצגים רק שמות המאכלים ולעיתים מפורטים גם מרכיביהם. לצד המנות מוצג מחירן. במסעדות גורמה מוגש תפריט עם תמחור[דרושה הבהרה].

שנות ה-90 של המאה ה-20

שנות ה-90 של המאה ה-20

שנות ה־90 של המאה ה־20 היו העשור העשירי והאחרון של המאה ה־20, והחלו ב־1 בינואר 1990 והסתיימו ב־31 בדצמבר 1999.

צמחונות

צמחונות

צמחונות היא אורח חיים תזונתי המתאפיין בהימנעות מאכילת בשר בעלי חיים. בין הסיבות לאימוץ תזונה או אורח חיים צמחוני נמנים נימוקים מוסריים ואידאולוגיות רוחניות, דתיות ואחרות, טעם אישי, סיבות בריאותיות ונימוקים סביבתיים-אקולוגיים. צמחונים הנמנעים מכל מזון מהחי, כגון: ביצים וחלב ומוצריו, נקראים לרוב טבעונים.

טבעונות

טבעונות

טבעונות היא אורח חיים ומערכת ערכים להימנעות מגרימת סבל לבעלי חיים עבור מזון, ביגוד, בידור, או כל מטרה אחרת. מבחינה תזונתית מערכת ערכים זו מתבטאת בהימנעות ממזון מהחי כגון בשר בעלי חיים, מוצרי חלב, ביצים ודבש.

המטבח ההודי והמטבח המזרח תיכוני

מיקומה של הודו על תוואי דרך המשי מחד ועל נתיבי הסחר הימי מאידך הביא לכך שמאכלים רבים נדדו עם הסוחרים מארץ לארץ והשפיעו על המטבחים המקומיים. השפעות הדדיות היו על המטבח המזרח-תיכוני: החלבה למשל שמקורה בטורקיה נדדה לכל המזרח התיכון והגיעה להודו ואף לסין ואילו העמבה הים תיכונית היא צ'אטני מנגו הודי. העמבה, הנחשבת לרוב למאכל עיראקי, מקורה בהודו (המילה אָמְבָּה במראטהית פירושה "מנגו"), והיא זכתה לפופולריות רבה בעיראק.

דוגמאות נוספות ליחסי גומלין הם הסמוסה והסמבוסק, וכן הפלודה הנפוצה בהודו, פקיסטן ואיראן וכן הקיצ'די (אורז עדשים) שמקורו במנת הקושארי המצרית ונפוצה בכל המזרח התיכון.

גלה עוד נושאים הקשורים להמטבח ההודי והמטבח המזרח תיכוני

דרך המשי

דרך המשי

דרך המשי היא סדרה של דרכים יבשתיות וימיות אשר קישרו בין צ'אנג-אן בסין לבין אתרים רבים אחרים, שבהם עברו נתיבי המסחר העיקריים בין המזרח הרחוק, הודו, המזרח התיכון, צפון אפריקה ואירופה.

המטבח המזרח-תיכוני

המטבח המזרח-תיכוני

המטבח המזרח-תיכוני הוא המטבח הנפוץ במדינות שונות באזור המזרח התיכון.

סין (אזור)

סין (אזור)

סין, היא ארץ, ישות גאוגרפית ותרבותית בת אלפי שנים במזרח אסיה. סין היא אחת מהעתיקות שבתרבויות העולם, עם מורשת רציפה בת אלפי שנים. מלחמת האזרחים הסינית (1927–1950) פיצלה ארץ זו לשתי ישויות פוליטיות הנושאות את השם "סין" וטוענות לחזקה על אותו השטח בקירוב : הרפובליקה העממית של סין, השולטת על שטחה היבשתי של סין וכן על שני אזורים מנהליים מיוחדים: הונג קונג ו- מקאו. הרפובליקה הסינית, השולטת על האי טאיוואן וסביבותיו, ולכן מוכרת גם בשם טאיוואן.

עמבה

עמבה

עמבה הוא מאכל המורכב מפלחי מנגו כבושים ברוטב צהוב העשוי מזרעי גרגרנית יוונית (חילבה) טחונים, מלח לימון, מלח וכורכום. העמבה עשויה בדרך כלל ממנגו בוסרי.

צ'אטני

צ'אטני

צ'אטני הוא רוטב מתובל שמקורו בתת-היבשת ההודית, והוא מוגש לרוב עם מאכלים מהמטבח ההודי.

מנגו

מנגו

מנגו הוא מין של עץ טרופי, שאזור הגידול הטבעי שלו הוא באזורים הטרופיים של הודו וסין. העץ כולל כ-35 זנים, והוא המין המוכר והנסחר ביותר בסוג מגניפרה.

עיראק

עיראק

רפובליקת עיראק היא מדינה במזרח התיכון בדרום מערב אסיה. בצפון היא גובלת עם טורקיה, במערב בסוריה ובירדן, בדרום בערב הסעודית ובכווית, ובמזרח היא גובלת עם איראן. חיים בה מעל 41 מיליון בני אדם, רובם המכריע ערבים. 97% מתושבי עיראק הם מוסלמים, מהם כ-65% שיעים ו-35% סונים. בצפון-מזרח המדינה מתקיימת אוטונומיה כורדית, המכונה כורדיסטן העיראקית. השפות הרשמיות בעיראק הן ערבית וכורדית.

סמבוסק

סמבוסק

סמבוסק הוא מאפה פופולרי בעיראק ובמטבחים המזרח-תיכוניים. בדרך כלל, מאפה בצק זה ממולא בחומוס, בבשר או בגבינות, ומוגש בתחילת הארוחה כמתאבן. המילה "סמבוסק" הגיעה מפרסית אמצעית, בה "סנבוסג" פירושו "מאפה משולש", דרך הערבית. בטורקיה ובאסיה התיכונה קוראים לכיסן בשם דומה "סַמְסָה", באתיופיה – "סמבוסה" ובהודו – "סַמוֹסָה" (Samosa).

פקיסטן

פקיסטן

הרפובליקה האסלאמית של פקיסטן היא מדינה בדרום-מרכז אסיה, הגובלת באיראן, אפגניסטן, הרפובליקה העממית של סין, הודו, ובים הערבי. עם יותר מ-228 מיליון תושבים, פקיסטן היא המדינה החמישית בעולם מבחינת גודל אוכלוסייתה. בעבר, עיר הבירה של פקיסטן הייתה עיר הנמל קראצ'י, אך כיום הבירה היא אסלאמאבאד. שפותיה הרשמיות של פקיסטן הן אורדו ואנגלית. פקיסטן היא המדינה המוסלמית היחידה בעולם אשר באמתחתה נשק גרעיני.

איראן

איראן

הרפובליקה האסלאמית של איראן היא רפובליקה אסלאמית-שיעית בעלת מיעוט סוני הנמצאת במערב אסיה, והיא כיום בעלת משטר תיאוקרטי טוטליטרי. היא גובלת באפגניסטן ובפקיסטן במזרח, בטורקמניסטן בצפון-מזרח, בארמניה ובאזרבייג'ן בצפון-מערב, בעיראק ובטורקיה במערב. למדינה קו חוף עם הים הכספי בצפון, ועם המפרץ הפרסי יחד עם מפרץ עומאן בדרום. לאיראן היסטוריה עתיקת יומין, החל מהאימפריה הפרסית שהוקמה על ידי כורש בשנת 550 לפני הספירה. שפתה הרשמית של איראן היא הפרסית.

המטבח המצרי

המטבח המצרי

המטבח המצרי מורכב מהמסורות הקולינריות המקומיות של מצרים. במטבח המצרי עושים שימוש רחב בפירות וירקות, בשל היבול העשיר והאיכותי המופק בעמק הנילוס והדלתה שלו. הבשר פחות בשימוש במטבח המצרי לעומת המטבחים האחרים של צפון אפריקה והלבנט.

הצבע במטבח ההודי

המטבח ההודי עושה שימוש רב בתבלינים, שחלקם מעניקים למאכלים צבעים עזים. חלק מהמנות העיקריות ההודיות הן בצבע צהוב, כתום, ואדום עז. במקרים רבים הצבעים מגיעים מהתבלינים עצמם או ממשחות שונות שמוכנות מהתבלינים ונמרחות על המאכל טרם צלייתו.

צבעי מאכל טבעיים-מסורתיים לעומת סינתטיים

חלק מהמסעדות ההודיות משתמשות בצבע מאכל סינתטי, בעיקר במנות ה"טנדורי" וה"טיקה", הדבר נעשה כדי לחסוך בעלויות וזמני הכנה של משחות תבלינים מסורתיות שנותנות צבע דומה והכנתן אורכת זמן רב יותר וכרוכה במרכיבים נדירים שניתן להשיג בצורתם המוגמרת רק בחנויות הודיות או רק בהודו (לדוגמה, תבלין הראטאן ג'וג הנותן צבע אדום עז למנות וקשה להשיגו מחוץ להודו – ראו בהמשך). העובדים במסעדות ההודיות אולי יכחישו, או לא ידעו על שימוש בצבע מאכל סינתטי כשלעצמו (אם כי בפועל ייתכן והטבחים מוסיפים משחות טנדורי מוכנות וקנויות שמכילות אותו), ואומנם, לא כל המסעדות ההודיות משתמשות בצבע מאכל סינתטי כדי להעניק גוונים עזים שונים למנות וחלקן נוקטות טכניקות בישול הודי מסורתיות להשגתם.

טכניקות מסורתיות לצבע אדום עז

טכניקות להשגת צבע אדום עז היא שימוש בפלפלים אדומים מיובשים (בפרט מזנים בעלי קליפה אדומה בוהקת[3]) שהניחו אותם בכלי המתאים להרתחה (כגון תבנית מתכת), הוציאו מהם את חרצניהם ויצקו עליהם מים רותחים (ללא בישול אלא בהרתחה חד-פעמית בלבד) ונתנו להם להתרכך במים אלה סביב ה-12 שעות לאחר מכן; ההרתחה הקלה מעצימה את הפיגמנטים אך גם מונעת מהם להתבשל יתר על המידה); לאחר מכן נשפכים רוב המים והפלפלים נטחנים לממרח בעל צבע אדום בוהק הרבה יותר מאשר ממרח מפלפלים אדומים מיובשים ללא הרתחה והשריה ובטח אדום בוהק יותר מפלפלים אדומים שטרם עברו ייבוש (ולפיכך טרם עברו ריכוז טבעי של כמות הפיגמנטים האדומים בהם). יש המוסיפים לממרח מעט שמן. כפית של ממרח זה יכולה לתת לכל תבשיל קארי ולכל רוטב טנדורי צבע אדום חזק מאוד. עם זאת, מדובר בממרח פלפלים המשמש הן לתת טעם צלייה ייחודי והן לתת את הצבע והוא אינו המקור העיקרי לתיבול; התיבול במנות אלה (ובפרט במנות הטנדורי) מתקבל מתבלינים כגון זנגביל, שום, מיץ לימון, בצל ומלח.

טכניקה נוספת נוגעת לתבלין הנפוץ בצפון הודו המופק מקליפת השורש של פרח אלקנת הצבעים (שצומח באופן טבעי גם לאורך רצועת החוף בארץ ישראל) ונקרא בפי תושבי הודו "ראטאן ג'וט" (Alkanna tinctoria/Ratan Jot/Ratin Jot/Ratan Jog)[4]. קליפת הפרח מיובשת ונטחנת לאבקה. קמצוץ מאבקה זו מעניק צבע אדום עז ומשמש בהודו הן כתבלין וכצבע מאכל טבעי ומסורתי. משורש הצמח הזה מפיקים גם צבע טבעי לשמפואים ושמני גוף שכן הוא מסיס טוב בשומן ויש לו גם תפקיד ברפואה ההודית המסורתית (איורוודה).

טאלי הודי המכיל מנות קרות ומבושלות בגוונים שונים שונים בהם כתום וצהוב. הטאלי כולל גם לחם דק ("פפדאם") העשוי לרוב מקמח עדשים או קמח שעועית שחורה מקולפת).

טכניקות מסורתיות לצבע אדום מתון

שימוש בתבלין פפריקה אדומה (מתוקה וחריפה כאחד), בעלת פיגמנטציה טובה מאוד וטחונה טחינה דקה ביותר, כמו גם במשחת קארי אדום המכילה פלפל אדום חריף, ופלפל אדום מתוק מיובש טחונים דק עם זנגביל, שום, פפריקה אדומה כזאת, ולעיתים גם מי זעפרן.

טכניקות מסורתיות לצבע כתום

טכניקות להשגת צבע כתום הן שימוש בפפריקה אדומה מאיכות טובה ומטחינה דקה ביותר, עם מעט כורכום או קארי (בפרט לאחר ערבוב טוב של תערובת התבלינים).

יש טבחים המתבלים את המזון לפני הגשתו לשמירת הצבע (בפרט תוך שימוש במרינדה), ויש המוסיפים גם מעט מי זעפרן.

מנות ה"טיקה מאסאלה" השונות וחלק ממנות הנאווראטאן מקבלות את צבען הכתום, באופן מסורתי, משילוב של רוטב עגבניות ו\או משחת פלפלים אדומים (ראו לעיל – טכניקות להשגת צבע אדום עז) מתובל, עם שמנת מתוקה (או בגרסאות טבעוניות עם שמנת צמחית או חלב קוקוס) – השילוב בין רוטב הבסיס האדום והצבע הלבן מייצר צבע כתום חזק.

טכניקות מסורתיות לצבע צהוב

אלו הן בעיקר שימוש בכורכום טחון דק מאוד, או במשחת קארי צהוב המכילה כורכום, זנגביל (התורם מעט לצבע הכולל אף הוא), ושום.

יש המכינים שמן או מים בעלי ניחוח כורכום וגוון צהוב חזק על ידי בישול או קלייה של הכורכום בנוזל (ובפרט חימום קל על שמן יחד עם זרעי חרדל), וכמו כן קיימים סוגים שונים של אבקת כורכום הנבדלים זה מזה בעיקר בצבעם (יש הנוטים לגוון צהוב-כתמתם ועד לגוון צהוב בוהק).

צבעים נוספים

מעבר לכך, מאכלים רבים במטבח ההודי הם צבעוניים מאוד בכל גרסה ובכל מתכון, כך למשל:

  • מנות הפניר השונות נעשות לרוב עם תרד הנותן להן צבע ירוק עז.
  • ממתק הגזר ההודי המסורתי (Gajar ka Halva), הוא בעל צבע כתום עז.
  • תבשילי הדאל מכילים לעיתים עדשים כתומות או צהובות יחד עם כורכום וזנגביל ולכן מכילים מרקם צהוב.
  • רוטב התמרהינד הנאכל עם לחם הוא בעל צבע חום ולעיתים מתווספת לו מעט פפריקה חריפה.
  • קיימת גרסה לסמוסה הודית המכילה רסק גמבה אדומה חיה, ולכן בצק הסמוסה נצבע בצבע כתום מעט.

גלה עוד נושאים הקשורים להצבע במטבח ההודי

טכניקות בישול

טכניקות בישול

טכניקות בישול הן הטכניקות הבסיסיות המשמשות טבחים להכנת מזון, ודורשות אימון ותרגול על מנת להשיג בהן שליטה טובה. חלק מהטכניקות פשוטות יחסית, ולכן מבוצעות בתעשיית המזון באמצעות מכונות.

פרח

פרח

פרח הוא איבר הרבייה בצמחים מכוסי-זרע. מבנה זה מכיל איברי רבייה זכריים ו/או נקביים המשמשים לרבייה זוויגית.

אלקנת הצבעים

אלקנת הצבעים

אלקנת הצבעים היא מין בסוג אלקנה שבמשפחת הזיפניים, עשבוני רב שנתי.

טאלי

טאלי

טאלי היא צלחת מתכת גדולה או מגש גבה-שוליים בהם מוגשות ארוחות עממיות בהודו. האופן בו מסודר האוכל בצלחת משתנה ממקום למקום ברחבי הודו.

פפדאם

פפדאם

פפדאם הוא לחם שטוח ומתובל העשוי מקמח שעועית או עדשים ונפוץ במדינות תת-היבשת ההודית.

פיגמנט

פיגמנט

פִּיגְמֶנְט הוא חומר המשפיע על צבע האור הפוגע בו על ידי החזרה ובליעה סלקטיביים. בתעשייה, פיגמנטים משמשים לצביעת חומרים שונים כגון: דיו, צבע, פלסטיק, טקסטיל, מזון ועוד.

פפריקה

פפריקה

פפריקה, או בשמה העברי פלפלת, היא תבלין בצבע אדום המופק על ידי טחינה של פלפלת צ'ילי לאבקה והוספת שמן. בשפה ההונגרית המילה "פפריקה" מציינת כל פלפל שהוא.

זעפרן

זעפרן

זעפרן הוא תבלין המופק מהצלקת של פרח הכרכום התרבותי, מין בסוג כרכום השייך למשפחת האירוסיים.

טבעונות

טבעונות

טבעונות היא אורח חיים ומערכת ערכים להימנעות מגרימת סבל לבעלי חיים עבור מזון, ביגוד, בידור, או כל מטרה אחרת. מבחינה תזונתית מערכת ערכים זו מתבטאת בהימנעות ממזון מהחי כגון בשר בעלי חיים, מוצרי חלב, ביצים ודבש.

גבינת פניר

גבינת פניר

פניר היא גבינה הודית, המיוצרת מחלב פרה או תאו ונפוצה במדינות תת-היבשת ההודית.

דאל

דאל

דאל הוא מאכל הודי המבוסס על קטניות, בדרך כלל עדשים, שעועית או אפונים ולעיתים גם גרגירי חומוס או מש. הדאל הוא מאכל מקובל בהודו, פקיסטן ובנגלדש. בדרום הודו, מהווה הדאל גם את אחד ממרכיבי הסמבאר. מקור שמו של המאכל במילה בשפת הסנסקריט שפירושה "לחלק". בדרך כלל הוא נאכל לצד אורז וירקות או רוטי.

סמוסה

סמוסה

סמוסה הוא מאפה הנאכל כחטיף במטבחי דרום אסיה ובייחוד בהודו, בבנגלדש, בנפאל ובפקיסטן. מקורו של מאכל זה במאה ה-10 במרכז אסיה.

לקריאה נוספת

  • סודהא קול, בואו אתי להודו, הוצאת מטר, 1998, עמ' 70–72.

מקור: "המטבח ההודי", ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית, (2023, March 18th), https://he.wikipedia.org/wiki/המטבח_ההודי.

נהנים מ Wikiz?

נהנים מ Wikiz?

הורידו את הפלאגין החינמי שלנו!

קישורים חיצוניים
הערות שוליים
  1. ^ What is Bhang Ganja Charas? http://www.indiacurry.com/faqterms/whatbhang.htm
  2. ^ https://www.teaforturmeric.com/aloo-gobi/
  3. ^ דוגמת ה"קשמירי" המתוק\חריף שניתן להשיג בחנויות הודיות אך בפירוש לא רק הוא ויש עוד זנים רבים כגון פלפל סודאני חריף ואחרים שצבע קליפתם לאחר ייבוש אדום עז.
  4. ^ מידע על ראטאן ג'וט.


The content of this page is based on the Wikipedia article written by contributors..
The text is available under the Creative Commons Attribution-ShareAlike Licence & the media files are available under their respective licenses; additional terms may apply.
By using this site, you agree to the Terms of Use & Privacy Policy.
Wikipedia® is a registered trademark of the Wikimedia Foundation, Inc., a non-profit organization & is not affiliated to WikiZ.com.