הורידו את כלי העזר שלנו

המכשול נגד מנהרות בגבול רצועת עזה

מאת ויקיפדיה, אך משופר ויזואלית
המכשול נגד מנהרות בגבול רצועת עזה
אין תמונה חופשית
מידע כללי
סוג ביצורים וגדר הפרדה
מדינה ישראלישראל ישראל
עלות 3,000,000,000 שקל חדש עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הגדר הטכנולוגית החדשה שהוקמה במסגרת הפרויקט, ספטמבר 2019
הגדר הטכנולוגית החדשה שהוקמה במסגרת הפרויקט, ספטמבר 2019

המכשול נגד מנהרות בגבול עזה (או הקיר החכם בגבול רצועת עזה[1][2][3]) הוא פרויקט הגנתי ישראלי, שבמסגרתו נבנתה מערכת ביצורים הכוללת קיר סלארי תת-קרקעי המשולב בטכנולוגיות חישה והתרעה לאורך גבול רצועת עזה במטרה למנוע חפירת מנהרות לשטח ישראל. הפרויקט ההנדסי כולל חפירה לעומק ובניית קירות בטון עבים בשילוב מכשירי התרעה[1]. עלות בניית הקיר התת-קרקעי הוערכה בסכום של 3 מיליארד ש"ח[4] (כ-40 מיליון ש"ח לקילומטר).

גלה עוד נושאים הקשורים להמכשול נגד מנהרות בגבול רצועת עזה

ישראל

ישראל

יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, במערב יבשת אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון. ישראל הוקמה בשטחי ארץ ישראל, ביתו הלאומי וארץ מולדתו של העם היהודי. המדינה הכריזה על עצמאותה בה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948, והיא בעלת משטר מסוג דמוקרטיה פרלמנטרית.

ביצורים

ביצורים

ביצורים הם מבנים צבאיים שנועדו ללוחמה הגנתית. גורמים שונים השתמשו בביצורים לאורך אלפי שנות היסטוריה, במבחר רחב של עיצובים הולכים ומורכבים. הפעולה של שיפור ההגנה של אזור מסוים נקראת "ביצור". מבנים מבוצרים נקראים מבצרים או מצודות. ביסוד הביצורים עומדות שתי תכליות עיקריות: מניעת מעבר וחדירה של כוחות עוינים, והגנה על מתחם מסוים מפני פגיעות פיזיות כגון ירי קליעים.

קיר סלארי

קיר סלארי

קיר סלארי הוא שם לטכניקת בנייה המשמשת ליציקת קירות דיפון מבטון מזוין באזורים בהם הקרקע רכה או שיש בה מי תהום בקרבה רבה לפני השטח. שיטה זו משמשת בדרך כלל לבניית קירות הפועלים כדיאפרגמה בדפנות בור תת-קרקעי ומייצבים אותן, כדי לאפשר יציקת יסודות בתוכו. בנוסף, השיטה משמשת לבניית קירות דיפון התוחמים מנהרות או כל מבנה תת-קרקעי אחר.

רצועת עזה

רצועת עזה

רצועת עזה היא רצועת אדמה חופית בדרום מישור החוף הדרומי של ארץ ישראל. היא גובלת במצרים מדרום-מערב, בים התיכון ממערב ובישראל מדרום, מזרח וצפון. אורכה כ-40 קילומטרים, רוחבה נע בין 5.7 ל-12.5 קילומטרים ושטחה הכולל כ-365 קילומטר רבוע. מבחינת ריבונות היא מזוהה עם הרשות הפלסטינית, ומאז 2007 היא בשליטת החמאס. נכון ליולי 2021 מוערכת אוכלוסיית רצועת עזה על ידי ה-CIA ב-1,957,062 תושבים, על פי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2021 מונה אוכלוסיית עזה 2,106,745 איש. מתוך האוכלוסייה קרוב למיליון מוגדרים כפליטים וכמחציתם מתגוררים במחנות פליטים. גבולותיה של הרצועה הוגדרו בהסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות שנחתמו ברודוס בין ישראל למצרים בשנת 1949.

תכנון

ביוני 2016 החליטה צמרת מערכת הביטחון כי בגבול רצועת עזה ייבנה קו הגנה חדש נגד בעיית מנהרות התקיפה של חמאס[5]. החומה נמתחת לאורך 60 הקילומטרים של הגבול סביב הרצועה, ותהיה מערכת הגנה שלישית שישראל בונה לאורך קו הגבול. המערכת הראשונה (הוברס א') נבנתה בשנות ה-90 של המאה ה-20, לאחר הסכם אוסלו, והמערכת השנייה (הוברס ב') נבנתה לאחר ההחלטה על ההתנתקות מעזה. בשתי המערכות לא הייתה תשובה לאיום מנהרות התקיפה.

השלב הראשון בפרויקט אורכו כ-20 קילומטרים והוא מתמקד בחלקי הגבול הסמוכים ביותר ליישובים הישראליים[6]. בקטע זה סוג האדמה חולי וקל יחסית לחפירה ועליו עובדים חברות סולל בונה ודניה סיבוס שזכו בכך במכרז[7]. בתוך כשנה החלו העבודות להקמת החלק השני, שסגר את כל היציאות התת-קרקעיות מרצועת עזה[6]. מכרז נוסף הוא לשני קטעים המוגדרים א' ו־ב', אף הם באורך של מספר קילומטרים. הקרקע בקטעים אלה היא אדמת לס, הקשה יותר לחפירה. בהמשך יוצאו מכרזים נוספים להשלמת עטיפתה של הרצועה במכשול[7].

המכשול כולל קיר ביטחון וברזלים בעומק של עשרות מטרים, שמחוברים אליו חיישנים בדומה לאלה המשמשים לאיתור, ניטור והתרעה של שינויים במעבה האדמה. בניית המכשור הטכנולוגי היא באחריות חברת אלביט מערכות וחברה נוספת. על פני השטח נבנתה לגובה של כמה מטרים גדר טכנולוגית, בדומה לזו המצויה בגבול מצרים, שמותקנים עליה חיישנים ומצלמות. לאורך הגבול הוקמו גם מרכזי בקרה ושליטה שחוברו זה לזה ולמרכז שליטה מרכזי באחד מבסיסי צה"ל בדרום[7].

מבצעי העבודות העסיקו פועלים ישראלים וזרים, אך לא ניתן היה להעסיק פועלים פלסטינים מיהודה ושומרון מפאת הסיווג הביטחוני[7].

גלה עוד נושאים הקשורים לתכנון

רצועת עזה

רצועת עזה

רצועת עזה היא רצועת אדמה חופית בדרום מישור החוף הדרומי של ארץ ישראל. היא גובלת במצרים מדרום-מערב, בים התיכון ממערב ובישראל מדרום, מזרח וצפון. אורכה כ-40 קילומטרים, רוחבה נע בין 5.7 ל-12.5 קילומטרים ושטחה הכולל כ-365 קילומטר רבוע. מבחינת ריבונות היא מזוהה עם הרשות הפלסטינית, ומאז 2007 היא בשליטת החמאס. נכון ליולי 2021 מוערכת אוכלוסיית רצועת עזה על ידי ה-CIA ב-1,957,062 תושבים, על פי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2021 מונה אוכלוסיית עזה 2,106,745 איש. מתוך האוכלוסייה קרוב למיליון מוגדרים כפליטים וכמחציתם מתגוררים במחנות פליטים. גבולותיה של הרצועה הוגדרו בהסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות שנחתמו ברודוס בין ישראל למצרים בשנת 1949.

מנהרות לחימה ברצועת עזה

מנהרות לחימה ברצועת עזה

מנהרות הלחימה של רצועת עזה הן מנהרות הנחפרות על ידי ממשל חמאס וארגוני טרור פלסטיניים נוספים ברצועת עזה, כחלק מכוונתם לפגוע באזרחי ישראל אשר מתגוררים בעוטף עזה. מנהרות אלה נחפרות מתחת לגדר המערכת סביב רצועת עזה, לשם חדירה סמויה מהרצועה לתחומי ישראל. בנוסף נחפרות מנהרות ברחבי רצועת עזה, לשם תנועה סמויה, כמקום מסתור, לצורך חטיפה של ישראלים, וכאמצעי להפתעת חיילי צה"ל במקרה של כניסת צה"ל לרצועת עזה.

קילומטר

קילומטר

קילומטר הוא יחידת מידה תקנית למדידת מרחק (אורך) במערכת היחידות הבינלאומית, SI. קילומטר שווה לאלף מטר.

שנות ה-90 של המאה ה-20

שנות ה-90 של המאה ה-20

שנות ה־90 של המאה ה־20 היו העשור העשירי והאחרון של המאה ה־20, והחלו ב־1 בינואר 1990 והסתיימו ב־31 בדצמבר 1999.

תוכנית ההתנתקות

תוכנית ההתנתקות

תוכנית ההתנתקות בוצעה על ידי ישראל בקיץ 2005 וכללה את פינוי ההתנחלויות וכוחות צה"ל שברצועת עזה לגבולות המדויקים של הקו הירוק ומסירת השליטה ברצועה כולה לרשות הפלסטינית, יחד עם פינוי ארבע התנחלויות מבודדות ומוצבי צה"ל בצפון השומרון, מבלי למסור את השליטה בהם לרשות. את התוכנית יזם והוביל ראש ממשלת ישראל, אריאל שרון.

עוטף עזה

עוטף עזה

עוטף עזה הוא אזור במדינת ישראל בחלקו הדרומי של מישור החוף הדרומי ובחלקו המערבי של הנגב המערבי, בתחומי המועצות האזוריות מרחבים, חוף אשקלון, שער הנגב שדות נגב ואשכול. יישובי עוטף עזה ממוקמים קילומטרים ספורים מסביב לרצועת עזה, וכוללים את העיר שדרות, וכן מושבים וקיבוצים באזור. ביישובי עוטף עזה, על פי הגדרת יישובי אזור קו העימות הדרומי, שפרסמה רשות המיסים, מתגוררים כ-70,000 בני אדם. בעגה מכונה האזור גם "חוטף עזה" בשל ריבוי ירי הרקטות לאזור מאז ביצוע תוכנית ההתנתקות.

סולל בונה

סולל בונה

סולל בונה היא מחברות הבנייה הגדולות בישראל, והוותיקה שבהן.

דניה סיבוס

דניה סיבוס

דניה סיבוס בע"מ היא חברה העוסקת בביצוע עבודות בנייה קבלניות, בייצור ואספקת חומרי גלם לבנייה, תשתיות, זכיינות, וייזום בנייה למגורים באמצעות חברת "אפריקה ישראל מגורים".

אלביט מערכות

אלביט מערכות

אלביט מערכות בע"מ היא חברה ביטחונית ישראלית העוסקת בפיתוח ובייצור של מערכות לחימה לכוחות הלוחמים ביבשה, באוויר ובים, בתחומי אלקטרוניקה, אלקטרואופטיקה, ארטילריה, תעופה, לייזר ועוד. החברה והחברות הבנות שלה פועלת במתחמים שונים הפרוסים ברחבי הארץ: קריית שמונה, תל חי, כרמיאל, נוף הגליל, יקנעם עילית, חיפה, טירת כרמל, נתניה, רעננה, רמת השרון, בני ברק, רמלה, חולון, פארק המדע קריית ויצמן בנס ציונה, רחובות, אשקלון, שדרות, באר שבע, ערד ורמת בקע שבנגב. החברה מעסיקה כ־21,000 עובדים ברחבי העולם מתוכם כ 15,000 עובדים בישראל.

מצרים

מצרים

מצרים, המכונה כיום רפובליקת מִצְרַיִם הערבית או בתרגום לשפות זרות - הרפובליקה הערבית של מצרים היא ארץ בעלת היסטוריה של חמשת אלפי שנה והמדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה. מצרים שוכנת בפינה הצפונית־מזרחית של אפריקה, לחוף הים התיכון בצפון וים סוף במזרח. בצפון-מזרח גובלת בישראל וברצועת עזה, במערב בלוב ובדרום בסודאן. על אף שטחה הגדול, מרוכזת כמעט כל אוכלוסייתה בעמק הנילוס שנמצא במזרחהּ. זאת, משום ש־98% משטח מצרים הם מדבר שומם. גם בעמק הנילוס הפורה לא יורדים כמעט גשמים, ומקור המים העיקרי הוא נהר הנילוס, העובר לאורכו. נהר הנילוס יוצר דלתה בחלקו הצפוני, מקום השפך לים התיכון. בדלתה זו מרוכזים השטחים החקלאיים. רובם המכריע של המצרים הם מוסלמים, ושפתה הרשמית של המדינה היא הערבית. קיים בה מיעוט חשוב של נוצרים קופטים, צאצאים ישירים של המצרים הקדומים.

שליטה ובקרה

שליטה ובקרה

מערכת שליטה ובקרה היא מערכת צבאית המיועדת לתת לדרג הפיקודי את תמונת שדה הקרב בזמן אמת. באנגלית נקראת המערכת Command & Control System ‏(ובקיצור - C2)‏.

יהודה ושומרון

יהודה ושומרון

הטריטוריה הנקראת בישראל יהודה ושומרון, ומוכרת גם בשם הגדה המערבית, היא שטח התחום בין הקו הירוק לבין נהר הירדן וים המלח, אשר מוחזק על ידי ישראל במעמד של תפיסה לוחמתית מאז מלחמת ששת הימים (1967), עת נכבשה מידי ירדן, ששלטה בה מאז מלחמת העצמאות (1948).

הקמה

עבודות ההקמה של המכשול, ספטמבר 2019
עבודות ההקמה של המכשול, ספטמבר 2019

המכשול קרוי בצה"ל מכשול הקב"א (קב"א – ראשי תיבות של קיר בטון אינדיקטיבי), והוא חומת בטון שגובהה שישה מטרים מעל פני האדמה ועשרות מטרים בתוך האדמה, שמטרתה לתת מענה לאיום המנהרות שמטרתן לחדור מרצועת עזה לישראל. החומה מוקמת בשטח ישראל, ממזרח לגדר המערכת סביב רצועת עזה, ובאה בנוסף לגדר. החומה מקיפה את כל רצועת עזה בגבולה עם ישראל, ובצפון הרצועה נמשכת גם לתוך הים.

באפריל 2017 החלו העבודות להקמת מפעל המלט שייצר את חומרי הבנייה שמהם תיבנה החומה[8].

הקמת החומה החלה ב-2017. השלמתה תוכננה לסוף 2019, אך תכיפות העימותים סביב תוואי הגדר, גרמו לעיכובים בלוח הזמנים. לשם הקמת החומה מוקמים לאורך גבול רצועת עזה שישה מפעלי בטון, לאספקת בטון למיזם.

ב-8 ביולי 2019 נחשפה מנהרת טרור בדרום רצועת עזה במהלך עבודות על המכשול התת-קרקעי[9].

נכון לסוף ספטמבר 2019 הושלמו 43 ק"מ של המכשול מתוך 64 ק"מ[10][11].

באוקטובר 2020 נחל המכשול הצלחה ראשונה כאשר חסם מנהרה שנבנתה על ידי חמאס. המנהרה חדרה אל תוך שטח מדינת ישראל אך לא הגיעה עד הקיר האינדיקטיבי[12].

בסוף פברואר 2021 הושלם החלק התת-קרקעי של המכשול בגבול עזה[13]. בדצמבר 2021 הושלמו כל עבודות המכשול[14].

חשיפת מנהרה התקפית, שחדרה לשטח מדינת ישראל מדרום רצועת עזה, במרחב חאן יונס, אוקטובר 2020. בתמונה: טאטרה-דרילר של חיל ההנדסה הקרבית.
חשיפת מנהרה התקפית, שחדרה לשטח מדינת ישראל מדרום רצועת עזה, במרחב חאן יונס, אוקטובר 2020. בתמונה: טאטרה-דרילר של חיל ההנדסה הקרבית.

גלה עוד נושאים הקשורים להקמה

חומה

חומה

חומה היא קיר העשוי אבן, עץ או חומר קשיח אחר, שמטרתו לספק הגנה ולמנוע חדירת חמושים עוינים או לחלופין לתחם. לרוב החומה עבה וגבוהה יותר מקיר רגיל, על מנת להיות עמידה במיוחד כנגד התקפות אויב.

בטון

בטון

בטון הוא חומר המשמש לבנייה. בטון מודרני מורכב מתערובת של צמנט, חול, חצץ ומים. לאחר ייצור התערובת מובילים אותה לאתר הבניה במערבל בטון, ולעיתים משתמשים לשינוע הבטון אף במשאבת בטון. לאחר שעה עד 10 שעות, תערובת הבטון מתקשרת. לאחר מכן, התערובת מתקשה ומתחזקת.

מנהרות לחימה ברצועת עזה

מנהרות לחימה ברצועת עזה

מנהרות הלחימה של רצועת עזה הן מנהרות הנחפרות על ידי ממשל חמאס וארגוני טרור פלסטיניים נוספים ברצועת עזה, כחלק מכוונתם לפגוע באזרחי ישראל אשר מתגוררים בעוטף עזה. מנהרות אלה נחפרות מתחת לגדר המערכת סביב רצועת עזה, לשם חדירה סמויה מהרצועה לתחומי ישראל. בנוסף נחפרות מנהרות ברחבי רצועת עזה, לשם תנועה סמויה, כמקום מסתור, לצורך חטיפה של ישראלים, וכאמצעי להפתעת חיילי צה"ל במקרה של כניסת צה"ל לרצועת עזה.

גדר המערכת סביב רצועת עזה

גדר המערכת סביב רצועת עזה

גדר המערכת סביב רצועת עזה היא מכשול מעבר בין רצועת עזה לישראל שנבנה לראשונה על ידי ישראל בשנת 1994 ומהווה כיום את גבולה של מדינת ישראל עם רצועת עזה. בשנת 2005 נסתיימה בניית תוספת למכשול זה במטרה להפריד בין רצועת עזה למצרים. בשנים 2017–2021 נבנה המכשול נגד מנהרות בגבול רצועת עזה, שנותן הגנה נגד מנהרות טרור חודרות-גדר בנוסף להגנה על-קרקעית נוספת.

רצועת עזה

רצועת עזה

רצועת עזה היא רצועת אדמה חופית בדרום מישור החוף הדרומי של ארץ ישראל. היא גובלת במצרים מדרום-מערב, בים התיכון ממערב ובישראל מדרום, מזרח וצפון. אורכה כ-40 קילומטרים, רוחבה נע בין 5.7 ל-12.5 קילומטרים ושטחה הכולל כ-365 קילומטר רבוע. מבחינת ריבונות היא מזוהה עם הרשות הפלסטינית, ומאז 2007 היא בשליטת החמאס. נכון ליולי 2021 מוערכת אוכלוסיית רצועת עזה על ידי ה-CIA ב-1,957,062 תושבים, על פי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2021 מונה אוכלוסיית עזה 2,106,745 איש. מתוך האוכלוסייה קרוב למיליון מוגדרים כפליטים וכמחציתם מתגוררים במחנות פליטים. גבולותיה של הרצועה הוגדרו בהסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות שנחתמו ברודוס בין ישראל למצרים בשנת 1949.

חמאס

חמאס

חמאס הוא ארגון טרור ותנועה אסלאמיסטית-סונית פונדמנטליסטית פלסטינית שהוקמה בשנת 1987. מטרתה על פי אמנת חמאס: הקמת מדינה פלסטינית אסלאמית תאוקרטית בשטחי ארץ ישראל, הכוללים את שטחי מדינת ישראל כולל שטחי יהודה, שומרון וחבל עזה, תחת המוטו: "אללה הוא תכליתה, הנביא הוא דמות המופת שלה, הקוראן הוא החוקה שלה, מלחמת הקודש היא דרכה, והמוות למען אללה הוא הנעלה במשאלותיה".

טאטרה-דרילר

טאטרה-דרילר

טאטרה-דרילר הוא הכינוי שניתן בצה"ל לכלי הנדסי שמורכב ממקדח-בורות המותקן על גבי משאית מתוצרת חברת טטרה ומשמש את מערך הצמ"ה בחיל ההנדסה הקרבית ללחימה במנהרות תת-קרקעיות. הכלי כולל משאית מדגם טטרה 2–815 ARMAX בעלת יכולת שטח, שבירכתיה מותקן תא מפעיל ממוגן ותורן קידוח ארוך מתקפל ובו מקדח-בורות.

חיל ההנדסה הקרבית

חיל ההנדסה הקרבית

חיל ההנדסה הקרבית הוא אחד החילות בזרוע היבשה של צבא הגנה לישראל. זהו כוח ההנדסה הקרבית של צה"ל. ייעודו של החיל הוא הבטחת יכולת התמרון של כוחות צה"ל בד בבד עם שלילת יכולת זו מהאויב, הבטחת שרידות כוחות צה"ל והשמדת תשתיות אויב תוך כדי התעסקות בחבלה, מיקוש, צליחת מכשולים, הנדסה, בנייה והריסה, ולחימה רגלית וממוכנת. בנוסף אחראי החיל על תחומים שונים הדורשים ידע ומומחיות בנושאי הנדסה צבאית בהם רובוטיקה, לוחמת מנהרות, עיסוק בחומרי נפץ והתגוננות מפני נשק בלתי-קונבנציונלי. תפקידי החיל כוללים פריצת מכשולים, ביקוע קווי הגנה עוינים, פריצת שדות מוקשים, ניתוץ ביצורים, פריצת ופתיחת צירים, הכשרת צירי תנועה, גישור וצליחה, מיקוש הגנתי, עיסוק בחומרי נפץ, חבלה התקפית, חבלה וסילוק פצצות, בניית קווי הגנה ומכשולים, בניית ביצורים, הפעלת ציוד מכני הנדסי וציוד סער, משימות הריסה ובנייה תחת אש, והתגוננות מפני נשק בלתי-קונבנציונלי בשדה הקרב. כמו כן, לוחמי החיל מאומנים בלוחמת חי"ר והפעלת רכב קרבי משוריין. החיל מופקד על 3 גדודי פלסים סדירים ובהם מחלקות סיור ופלוגות צמ"ה כבד, גדודי מילואים נוספים ויהל"ם - יחידת הנדסה למשימות מיוחדת, יחידת עילית בצה"ל העוסקת בקומנדו הנדסי, חבלה, סילוק פצצות, רובוטיקה, לוחמת מנהרות ועוד.

מקור: "המכשול נגד מנהרות בגבול רצועת עזה", ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית, (2023, January 25th), https://he.wikipedia.org/wiki/המכשול_נגד_מנהרות_בגבול_רצועת_עזה.

נהנים מ Wikiz?

נהנים מ Wikiz?

הורידו את הפלאגין החינמי שלנו!

הערות שוליים
  1. ^ 1 2 אמיר בוחבוט‏, מעקב וואלה! NEWS: צה"ל מאיץ את בניית הקיר החכם בגבול עזה, באתר וואלה!‏, 21 ביוני 2017
  2. ^ מערכת וואלה!‏, מנופים ומקדחים: מתרחבות העבודות לבניית "הקיר החכם" בגבול עזה, באתר וואלה!‏, 10 במאי 2017
  3. ^ אמיר בוחבוט‏, מעקב וואלה! NEWS: צה"ל מאיץ את בניית הקיר החכם בגבול עזה, באתר וואלה!‏, 21 ביוני 2017
  4. ^ רוני דניאל, חדשות 2, ‏הפתרון לאיום המנהרות של חמאס נבנה ב-3 מיליארד שקל?, באתר גלובס, 12 במאי 2017
  5. ^ נחום ברנע, "ידיעות אחרונות", הפתרון למנהרות: חומת בטון מעל לקרקע ומתחתיה, באתר ynet, 16 ביוני 2016
  6. ^ 1 2 בנימין ברגר, נמצא הפתרון למנהרות? המכשול הקרקעי סביב רצועת עזה יושלם בתוך שנתיים, באתר JDN, ‏א' באדר א' תשע"ו
  7. ^ 1 2 3 4 יוסי מלמן, מכשול עזה: התמודדות ישראל עם איום המנהרות, באתר פורבס ישראל, ‏5 במאי 2017
  8. ^ תיעוד ראשון: המפעל לבניית "הקיר החכם" נגד המנהרות בעזה, באתר וואלה!
  9. ^ ליעם גולן, נחשפה מנהרת חמאס נוספת בדרום הרצועה, באתר חדשות 0404‏, 8 ביולי 2019.
  10. ^ החדשות - "מחסל המנהרות": המכשול בעזה מעל ומתחת לקרקע - תמונת מצב, באתר mako, ‏30 בספטמבר 2019
  11. ^ בצל המתיחות בדרום: התקדמות משמעותית בבניית החומה בגבול הרצועה, באתר וואלה! חדשות, ‏16 ביולי 2019
  12. ^ יואב זיתון, עשרות מטרים לתוך שטח ישראל: אותרה מנהרת טרור חדשה מעזה, באתר ynet, 20 באוקטובר 2020
  13. ^ רועי שרון, הסוף לאיום המנהרות: המכשול התת קרקעי בגבול עזה הושלם סופית לפני כשבוע, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 04 במרץ 2021.
  14. ^ קובי פינקלר, עם מצלמות וקיר תת קרקעי: הושלם פרויקט המכשול סביב רצועת עזה, באתר ערוץ 7, 7 בדצמבר 2021

The content of this page is based on the Wikipedia article written by contributors..
The text is available under the Creative Commons Attribution-ShareAlike Licence & the media files are available under their respective licenses; additional terms may apply.
By using this site, you agree to the Terms of Use & Privacy Policy.
Wikipedia® is a registered trademark of the Wikimedia Foundation, Inc., a non-profit organization & is not affiliated to WikiZ.com.