המכשול נגד מנהרות בגבול רצועת עזה

רצועת עזה היא רצועת אדמה חופית בדרום מישור החוף הדרומי של ארץ ישראל. היא גובלת במצרים מדרום-מערב, בים התיכון ממערב ובישראל מדרום, מזרח וצפון. אורכה כ-40 קילומטרים, רוחבה נע בין 5.7 ל-12.5 קילומטרים ושטחה הכולל כ-365 קילומטר רבוע. מבחינת ריבונות היא מזוהה עם הרשות הפלסטינית, ומאז 2007 היא בשליטת החמאס. נכון ליולי 2021 מוערכת אוכלוסיית רצועת עזה על ידי ה-CIA ב-1,957,062 תושבים, על פי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2021 מונה אוכלוסיית עזה 2,106,745 איש. מתוך האוכלוסייה קרוב למיליון מוגדרים כפליטים וכמחציתם מתגוררים במחנות פליטים. גבולותיה של הרצועה הוגדרו בהסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות שנחתמו ברודוס בין ישראל למצרים בשנת 1949.

מנהרות הלחימה של רצועת עזה הן מנהרות הנחפרות על ידי ממשל חמאס וארגוני טרור פלסטיניים נוספים ברצועת עזה, כחלק מכוונתם לפגוע באזרחי ישראל אשר מתגוררים בעוטף עזה. מנהרות אלה נחפרות מתחת לגדר המערכת סביב רצועת עזה, לשם חדירה סמויה מהרצועה לתחומי ישראל. בנוסף נחפרות מנהרות ברחבי רצועת עזה, לשם תנועה סמויה, כמקום מסתור, לצורך חטיפה של ישראלים, וכאמצעי להפתעת חיילי צה"ל במקרה של כניסת צה"ל לרצועת עזה.

שנות ה־90 של המאה ה־20 היו העשור העשירי והאחרון של המאה ה־20, והחלו ב־1 בינואר 1990 והסתיימו ב־31 בדצמבר 1999.

תוכנית ההתנתקות בוצעה על ידי ישראל בקיץ 2005 וכללה את פינוי ההתנחלויות וכוחות צה"ל שברצועת עזה לגבולות המדויקים של הקו הירוק ומסירת השליטה ברצועה כולה לרשות הפלסטינית, יחד עם פינוי ארבע התנחלויות מבודדות ומוצבי צה"ל בצפון השומרון, מבלי למסור את השליטה בהם לרשות. את התוכנית יזם והוביל ראש ממשלת ישראל, אריאל שרון.

עוטף עזה הוא אזור במדינת ישראל בחלקו הדרומי של מישור החוף הדרומי ובחלקו המערבי של הנגב המערבי, בתחומי המועצות האזוריות מרחבים, חוף אשקלון, שער הנגב שדות נגב ואשכול. יישובי עוטף עזה ממוקמים קילומטרים ספורים מסביב לרצועת עזה, וכוללים את העיר שדרות, וכן מושבים וקיבוצים באזור. ביישובי עוטף עזה, על פי הגדרת יישובי אזור קו העימות הדרומי, שפרסמה רשות המיסים, מתגוררים כ-70,000 בני אדם. בעגה מכונה האזור גם "חוטף עזה" בשל ריבוי ירי הרקטות לאזור מאז ביצוע תוכנית ההתנתקות.

סולל בונה היא מחברות הבנייה הגדולות בישראל, והוותיקה שבהן.

דניה סיבוס בע"מ היא חברה העוסקת בביצוע עבודות בנייה קבלניות, בייצור ואספקת חומרי גלם לבנייה, תשתיות, זכיינות, וייזום בנייה למגורים באמצעות חברת "אפריקה ישראל מגורים".

אלביט מערכות בע"מ היא חברה ביטחונית ישראלית העוסקת בפיתוח ובייצור של מערכות לחימה לכוחות הלוחמים ביבשה, באוויר ובים, בתחומי אלקטרוניקה, אלקטרואופטיקה, ארטילריה, תעופה, לייזר ועוד. החברה והחברות הבנות שלה פועלת במתחמים שונים הפרוסים ברחבי הארץ: קריית שמונה, תל חי, כרמיאל, נוף הגליל, יקנעם עילית, חיפה, טירת כרמל, נתניה, רעננה, רמת השרון, בני ברק, רמלה, חולון, פארק המדע קריית ויצמן בנס ציונה, רחובות, אשקלון, שדרות, באר שבע, ערד ורמת בקע שבנגב. החברה מעסיקה כ־21,000 עובדים ברחבי העולם מתוכם כ 15,000 עובדים בישראל.

מצרים, המכונה כיום רפובליקת מִצְרַיִם הערבית או בתרגום לשפות זרות - הרפובליקה הערבית של מצרים היא ארץ בעלת היסטוריה של חמשת אלפי שנה והמדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה. מצרים שוכנת בפינה הצפונית־מזרחית של אפריקה, לחוף הים התיכון בצפון וים סוף במזרח. בצפון-מזרח גובלת בישראל וברצועת עזה, במערב בלוב ובדרום בסודאן. על אף שטחה הגדול, מרוכזת כמעט כל אוכלוסייתה בעמק הנילוס שנמצא במזרחהּ. זאת, משום ש־98% משטח מצרים הם מדבר שומם. גם בעמק הנילוס הפורה לא יורדים כמעט גשמים, ומקור המים העיקרי הוא נהר הנילוס, העובר לאורכו. נהר הנילוס יוצר דלתה בחלקו הצפוני, מקום השפך לים התיכון. בדלתה זו מרוכזים השטחים החקלאיים. רובם המכריע של המצרים הם מוסלמים, ושפתה הרשמית של המדינה היא הערבית. קיים בה מיעוט חשוב של נוצרים קופטים, צאצאים ישירים של המצרים הקדומים.

מערכת שליטה ובקרה היא מערכת צבאית המיועדת לתת לדרג הפיקודי את תמונת שדה הקרב בזמן אמת. באנגלית נקראת המערכת Command & Control System ‏(ובקיצור - C2)‏.

הטריטוריה הנקראת בישראל יהודה ושומרון, ומוכרת גם בשם הגדה המערבית, היא שטח התחום בין הקו הירוק לבין נהר הירדן וים המלח, אשר מוחזק על ידי ישראל במעמד של תפיסה לוחמתית מאז מלחמת ששת הימים (1967), עת נכבשה מידי ירדן, ששלטה בה מאז מלחמת העצמאות (1948).

חומה היא קיר העשוי אבן, עץ או חומר קשיח אחר, שמטרתו לספק הגנה ולמנוע חדירת חמושים עוינים או לחלופין לתחם. לרוב החומה עבה וגבוהה יותר מקיר רגיל, על מנת להיות עמידה במיוחד כנגד התקפות אויב.

בטון הוא חומר המשמש לבנייה. בטון מודרני מורכב מתערובת של צמנט, חול, חצץ ומים. לאחר ייצור התערובת מובילים אותה לאתר הבניה במערבל בטון, ולעיתים משתמשים לשינוע הבטון אף במשאבת בטון. לאחר שעה עד 10 שעות, תערובת הבטון מתקשרת. לאחר מכן, התערובת מתקשה ומתחזקת.

מנהרות הלחימה של רצועת עזה הן מנהרות הנחפרות על ידי ממשל חמאס וארגוני טרור פלסטיניים נוספים ברצועת עזה, כחלק מכוונתם לפגוע באזרחי ישראל אשר מתגוררים בעוטף עזה. מנהרות אלה נחפרות מתחת לגדר המערכת סביב רצועת עזה, לשם חדירה סמויה מהרצועה לתחומי ישראל. בנוסף נחפרות מנהרות ברחבי רצועת עזה, לשם תנועה סמויה, כמקום מסתור, לצורך חטיפה של ישראלים, וכאמצעי להפתעת חיילי צה"ל במקרה של כניסת צה"ל לרצועת עזה.

גדר המערכת סביב רצועת עזה היא מכשול מעבר בין רצועת עזה לישראל שנבנה לראשונה על ידי ישראל בשנת 1994 ומהווה כיום את גבולה של מדינת ישראל עם רצועת עזה. בשנת 2005 נסתיימה בניית תוספת למכשול זה במטרה להפריד בין רצועת עזה למצרים. בשנים 2017–2021 נבנה המכשול נגד מנהרות בגבול רצועת עזה, שנותן הגנה נגד מנהרות טרור חודרות-גדר בנוסף להגנה על-קרקעית נוספת.

רצועת עזה היא רצועת אדמה חופית בדרום מישור החוף הדרומי של ארץ ישראל. היא גובלת במצרים מדרום-מערב, בים התיכון ממערב ובישראל מדרום, מזרח וצפון. אורכה כ-40 קילומטרים, רוחבה נע בין 5.7 ל-12.5 קילומטרים ושטחה הכולל כ-365 קילומטר רבוע. מבחינת ריבונות היא מזוהה עם הרשות הפלסטינית, ומאז 2007 היא בשליטת החמאס. נכון ליולי 2021 מוערכת אוכלוסיית רצועת עזה על ידי ה-CIA ב-1,957,062 תושבים, על פי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2021 מונה אוכלוסיית עזה 2,106,745 איש. מתוך האוכלוסייה קרוב למיליון מוגדרים כפליטים וכמחציתם מתגוררים במחנות פליטים. גבולותיה של הרצועה הוגדרו בהסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות שנחתמו ברודוס בין ישראל למצרים בשנת 1949.

חמאס הוא ארגון טרור ותנועה אסלאמיסטית-סונית פונדמנטליסטית פלסטינית שהוקמה בשנת 1987. מטרתה על פי אמנת חמאס: הקמת מדינה פלסטינית אסלאמית תאוקרטית בשטחי ארץ ישראל, הכוללים את שטחי מדינת ישראל כולל שטחי יהודה, שומרון וחבל עזה, תחת המוטו: "אללה הוא תכליתה, הנביא הוא דמות המופת שלה, הקוראן הוא החוקה שלה, מלחמת הקודש היא דרכה, והמוות למען אללה הוא הנעלה במשאלותיה".

טאטרה-דרילר הוא הכינוי שניתן בצה"ל לכלי הנדסי שמורכב ממקדח-בורות המותקן על גבי משאית מתוצרת חברת טטרה ומשמש את מערך הצמ"ה בחיל ההנדסה הקרבית ללחימה במנהרות תת-קרקעיות. הכלי כולל משאית מדגם טטרה 2–815 ARMAX בעלת יכולת שטח, שבירכתיה מותקן תא מפעיל ממוגן ותורן קידוח ארוך מתקפל ובו מקדח-בורות.

חיל ההנדסה הקרבית הוא אחד החילות בזרוע היבשה של צבא הגנה לישראל. זהו כוח ההנדסה הקרבית של צה"ל. ייעודו של החיל הוא הבטחת יכולת התמרון של כוחות צה"ל בד בבד עם שלילת יכולת זו מהאויב, הבטחת שרידות כוחות צה"ל והשמדת תשתיות אויב תוך כדי התעסקות בחבלה, מיקוש, צליחת מכשולים, הנדסה, בנייה והריסה, ולחימה רגלית וממוכנת. בנוסף אחראי החיל על תחומים שונים הדורשים ידע ומומחיות בנושאי הנדסה צבאית בהם רובוטיקה, לוחמת מנהרות, עיסוק בחומרי נפץ והתגוננות מפני נשק בלתי-קונבנציונלי. תפקידי החיל כוללים פריצת מכשולים, ביקוע קווי הגנה עוינים, פריצת שדות מוקשים, ניתוץ ביצורים, פריצת ופתיחת צירים, הכשרת צירי תנועה, גישור וצליחה, מיקוש הגנתי, עיסוק בחומרי נפץ, חבלה התקפית, חבלה וסילוק פצצות, בניית קווי הגנה ומכשולים, בניית ביצורים, הפעלת ציוד מכני הנדסי וציוד סער, משימות הריסה ובנייה תחת אש, והתגוננות מפני נשק בלתי-קונבנציונלי בשדה הקרב. כמו כן, לוחמי החיל מאומנים בלוחמת חי"ר והפעלת רכב קרבי משוריין. החיל מופקד על 3 גדודי פלסים סדירים ובהם מחלקות סיור ופלוגות צמ"ה כבד, גדודי מילואים נוספים ויהל"ם - יחידת הנדסה למשימות מיוחדת, יחידת עילית בצה"ל העוסקת בקומנדו הנדסי, חבלה, סילוק פצצות, רובוטיקה, לוחמת מנהרות ועוד.