הממלכות החתיות החדשות

הַחִתִּים היו עם דובר שפה הודו-אירופית אשר ככל הנראה, פלש לאסיה הקטנה בשלהי המאה ה-20 לפנה"ס. לשיא הדרה הגיעה הממלכה החתית בשנים 1680 עד 1180 לפנה"ס והיא נמנית עם הגדולות שבמעצמות העולם העתיק. החתים היו העם הראשון שלמד את תורת הברזל, וזו העניקה להם יתרון בשדה הקרב. סוסיהם היו יקרים להם, וחיל הרכב החתי היה מהגדולים, אם לא הגדול, שבחילות הרכובים בעולם העתיק.

בפי חוקרים בני ימינו, האימפריה החתית או הממלכה החתית החדשה הוא מונח התוחם חלק בהיסטוריה החתית. שלב זה החל בשלטון תודחליאש הראשון שמלך בין השנים 1430 - 1400 לפנה"ס, וסיים את תקופת הממלכה התיכונה, ותם בימי שופילוליומש השני שחרבה ככל הנראה בעת פלישת גויי הים בסביבות שנת 1178 לפנה"ס. בשיאה נמתחו גבולות האימפריה על פני רובה של אנטוליה בצפון־מערב, להוציא שני כיסים חופשיים לחופי הים האגאי, עד קפריסין במערב, חלקים ניכרים בסוריה שעד דמשק בדרום ועד לנהר הפרת במזרח.

החורים הם עם שחי בצפון מסופוטמיה החל משנת 2500 לפנה"ס לערך בתקופת הברונזה הקדומה. היעלמם של החורים התרחש בסוף תקופת הברונזה המאוחרת בסוף המאה ה-13 לפנה"ס לערך. ההערכה הרווחת היא שמקור העם הוא בקווקז. מרכזם היה באזור שנקרא subartu באזור צפון החידקל ובאזור נהר החבור. לאחר מכן הקימו החורים מספר ממלכות קטנות בצפון מסופוטמיה וסוריה. הממלכה הידועה ביותר שלהם נקראה ממלכת מיתני. החורים נזכרים בתעודות אכדיות, תעודות שנמצאו באל-עמארנה, באוגרית, בחתושש ובתל תענך שבעמק בית שאן, בתעודות שנכתבו בחורית במארי, וכן במקרא.

אַשּׁוּר הוא שמה של ממלכה שמית קדומה, שהתקיימה בין סוף המאה ה-21 לפנה"ס ועד לסוף המאה ה-7 לפנה"ס, עת נכבשה בידי בבל. תחילת הממלכה בעיר אשור, באזור החידקל העליון, בעיראק של ימינו.

הָאֲרַמִּים היו עם שמי נוודי אשר חי באזורי סוריה ועיראק של היום. האזור שיושב בארמים מעולם לא היווה אימפריה או מסגרת מדינית לכלל הארמים והם היו מפוצלים למספר ממלכות, אך למרות זאת התרבות הארמית הצליחה להשפיע על עמים אחרים ששכנו באזור כמו האשורים, הבבלים והיהודים בתהליך שנקרא "ארמיזציה".

אַרְפָּד היא עיר מקראית שנכללה בתחומה של ממלכת ארם בצפון סוריה של ימינו, ומזוהה על ידי החוקרים עם תל ריפעת, הממוקם כ-30 ק"מ צפונית לחלב, לא הרחק מהגבול עם טורקיה.

חַלַבּ היא עיר גדולה בסוריה ובירת מחוז חלב בצפון-מערב המדינה. עד פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה הייתה חלב העיר הגדולה בסוריה, אך מאות אלפים ברחו ממנה במהלך המלחמה, ובשנת 2021 הוערכה אוכלוסיית העיר בכ-2 מיליון בני אדם. רוב תושביה ערבים וכורדים. גרים בה גם ארמנים וטורקים, ועד כחמישית מתושביה הם נוצרים.

אוּרָרְטוּ הייתה ממלכה קדומה שמרכזה סביב ימת ואן בטורקיה, ואשר השתרעה במזרח אנטוליה, צפון מסופוטמיה והקווקז. הממלכה התקיימה החל בשנת 1,000 לפנה"ס לערך ועד שנת 585 לפנה"ס. בשיאה, בשנת 743 לפנה"ס, השתרעה אוררטו על פני שטח של כחצי מיליון קמ"ר מנהר קורה בצפון ועד מישורי צפון מסופוטמיה בדרום, וממפרץ איסכנדרון בים התיכון במערב ועד לימת אורמיה במזרח. על בסיס קרבה לשונית רווחת הסברה כי מוצאם של האוררטים הוא מהחורים שהגיעו, ככל הנראה, לצפון מסופוטמיה ולאזורים הסמוכים לה מהקווקז, החל בשנת 2500 לפנה"ס לערך. למעט באוררטו, נטמעו החורים בעמים אחרים עד תחילת האלף הראשון לפנה"ס.

דיפלומטיה היא אמנות ניהול משא ומתן בין נציגיהן המוסמכים של קבוצות או אומות שונות. בנוסף לכך, דיפלומטיה במובן בלתי-רשמי וחברתי פירושה גם, שימוש מושכל בטאקט ובתחכום לשוני לצורך השגת הישגים אסטרטגיים, כאשר אחד הכלים הבולטים לכך הוא ניסוח הצהרות באופן מדוד, שקול ובלתי פוגע. הביטוי השגור גינונים דיפלומטיים, מהווה דוגמה לכך. כמו-כן, דיפלומטיה היא תת-תחום אקדמי הנלמד בחוגים שונים באוניברסיטאות, כגון: יחסים בינלאומיים, היסטוריה ומשפטים. המונח מתייחס על פי רוב לדיפלומטיה בין־לאומית, העוסקת הלכה למעשה בניהול היחסים הבין־לאומיים על ידי דיפלומטים מקצועיים, בעיקר ביחסים בין מדינות, בענייני מסחר וביטחון לאומי. במובן זה הדיפלומטיה, בדומה לצבא, היא בבחינת אמצעי ביצוע, ולא מטרה, שדרכו מיישמת המדינה את מדיניות החוץ שלה. למעשה, הדיפלומט אינו אלא שליח מטעמו של הדרג המדיני. דהיינו, הוא אינו רשאי להכתיב מדיניות, ואת המשא ומתן הוא מנהל בהתאם לתכתיבי שולחיו, המדינאים.

בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה. שרידי העיר נמצאים בעיראק, כ־110 קילומטר מדרום לבגדאד. מהעיר בבל צמחה האימפריה הבבלית ששלטה בשיאה בכל מסופוטמיה ובאזורים רחבים בסהר הפורה. העיר עצמה נבנתה על הפרת, שחילק אותה לשני חלקים שווים.