הורידו את כלי העזר שלנו

הפשיטה על האי גרין

מאת ויקיפדיה, אך משופר ויזואלית
מבצע בולמוס 6
Operation Bulmus 6. V.jpg
מלחמה: מלחמת ההתשה
תאריכי הסכסוך 19 ביולי 196920 ביולי 1969 (שעות אחדות)
קרב לפני מבצע בולמוס 5
מקום האי גרין, דרום תעלת סואץ
קואורדינטות
29°54′42″N 32°31′48″E / 29.9118°N 32.5299°E / 29.9118; 32.5299 
תוצאה ניצחון ישראלי
הצדדים הלוחמים

ישראלישראל ישראל

מצריםמצרים מצרים

ראשי מדינה
Emblem of Israel.svg גולדה מאיר  מצריםמצרים גמאל עבד אל נאצר 
מפקדים
כוחות

70 חיילי חי"ר מצרים ו-12 חיילי קומנדו.

אבדות

6 הרוגים, 11 פצועים

70–80 הרוגים

לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
תרשימי הפשיטה על האי גרין, יולי 1969[1]
תרשימי הפשיטה על האי גרין, יולי 1969[1]

הפשיטה על האי גרין (בצה"ל: מבצע בולמוס 6) הייתה פשיטה של כוחות שייטת 13 וסיירת מטכ"ל בלילה שבין 19 ו-20 ביולי 1969, במהלך מלחמת ההתשה, על האי גרין שבצפון מפרץ סואץ. מפקד שייטת 13, סא"ל זאב אלמוג פיקד על הפעולה, מפקד סיירת מטכ"ל, סא"ל מנחם דיגלי פיקד על אנשי הסיירת וקצין חי"ר וצנחנים ראשי, תא"ל רפאל איתן, כמפקד הבכיר על כולם, נמצא בסירה בקרבת האי.[2]

בפשיטה נהרגו שישה חיילי צה"ל ו-11 נפצעו. למצרים נגרמו 70–80 הרוגים מתוך 100 אנשים על האי.

גלה עוד נושאים הקשורים להפשיטה על האי גרין

צבא הגנה לישראל

צבא הגנה לישראל

צבא הגנה לישראל הוא צבאה של מדינת ישראל והארגון המרכזי במערכת הביטחון הישראלית. צה״ל משמש ככוח ההגנה העיקרי האמון על קיומה של מדינת ישראל. לצה״ל שלוש זרועות: אוויר, ים ויבשה. השירות בצה״ל הוא חובה, וחלקים גדולים מהאוכלוסייה משרתים בו. צה״ל נחשב לצבא החזק ביותר במזרח התיכון ולאחד הצבאות המתקדמים והמיומנים ביותר.

פשיטה

פשיטה

פשיטה היא צורת קרב, שתכליתה פעולה בשטח אויב לפרק זמן מוגדר לפי המשימה, ובסיומו נסיגה משטח האויב.

שייטת 13

שייטת 13

שייטת 13 היא יחידת הקומנדו הימי של חיל הים הישראלי. בסיס הקבע של היחידה הוא בסיס עתלית, והיא כפופה ישירות למפקד חיל הים. מפקד השייטת הוא קצין ים בדרגת אלוף-משנה. נחשבת לאחת מארבע יחידות העילית של צה"ל יחד עם יחידת שלדג, סיירת מטכ"ל ויחידה 669.

סיירת מטכ"ל

סיירת מטכ"ל

סיירת מטכ"ל היא יחידת עילית בכוחות המיוחדים של צה"ל המתמחה בסיור מיוחד ולוחמה בטרור. היחידה כפופה למערך המבצעים המיוחדים באגף המודיעין. ייעודה המרכזי הוא איסוף מודיעין מעבר לקווי האויב באמצעות הטמנת מכשירים לאיסוף מודיעין אותות, והיא מאומנת בכל סוגי הלחימה.

מלחמת ההתשה

מלחמת ההתשה

מלחמת ההתשה הייתה מלחמה בין ישראל לבין מצרים, שהחלה ב-11 ביוני 1967 ונמשכה עד 7 באוגוסט 1970, מועד שבו הסכימו הצדדים על הפסקת אש שנכנסה לתוקף למחרת. המלחמה החלה כיוזמה מצרית להתשת ישראל תוך הפרת הסכם הפסקת האש שסיים את מלחמת ששת הימים. את השם "מלחמת ההתשה" העניק לה נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר, והיא הסתיימה בהתשה של שני הצדדים.

האי גרין

האי גרין

האי גרין הוא אי מלאכותי קטן במפרץ סואץ, סמוך לפתח הדרומי של תעלת סואץ.

מפרץ סואץ

מפרץ סואץ

מפרץ סואץ הוא המפרץ המערבי משני המפרצים המתפצלים בקצהו הצפוני של הים האדום, התוחמים ביניהם את חצי האי סיני. המפרץ השני הוא מפרץ אילת במזרח.

זאב אלמוג

זאב אלמוג

זאב אלמוג הוא קצין צה"ל במילואים בדרגת אלוף, כיהן כמפקד חיל הים הישראלי בין השנים 1979–1985, ובכלל זה בשנותיה הראשונות של מלחמת לבנון הראשונה. קודם לכן היה מפקד שייטת 13 במהלך מלחמת ההתשה ומפקד זירת ים סוף במלחמת יום הכיפורים. לאחר שחרורו מצה"ל היה מנכ"ל מספנות ישראל בשנים 1986–1995.

מנחם דיגלי

מנחם דיגלי

מנחם דיגלי (דרפקין) היה מפקד סיירת מטכ"ל בשנים 1969–1971 ומפקד מחלקת האיסוף של אגף המודיעין בתקופת מלחמת יום הכיפורים.

רפאל איתן

רפאל איתן

רפאל "רפוּל" איתן היה הרמטכ"ל ה-11 של צה"ל, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל. כהונתו של איתן כרמטכ"ל הייתה הארוכה ביותר, 60 חודשים.

רקע

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת ההתשה

האי גרין היה מתחם ימי מבוצר שהוקם על שן סלע בקצה הדרומי של תעלת סואץ, כ־2.5 ק"מ מפורט תאופיק בקרבת העיר סואץ. כחלק ממאמצי הצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה להגן על התעלה במהלך המערכה במזרח התיכון,[3] נבנה באי גרין שובר גלים שהקיף חלקית את השונית, ועליו נבנו מספר בונקרים כדי להגן על פתחה הדרומי של התעלה מתקיפות של כוחות הציר דרך האוויר או הים.[4] הצבא המצרי ירש את המתחם והפך אותו ליעד מבוצר, 145 מטר אורכו ו- 68 מטר רוחבו. המתקנים המצריים על האי כללו פילבוקס שנחשד כעמדת מכ"ם, אליו הוביל גשר באורך 45 מטר. נתוני המודיעין הצביעו על כך שבאי ממוקמים עמדת מכ"ם לבקרת אש נגד מטוסים, תותחי נ"מ בני 37 ו-85 מ"מ ו-14 מקלעים, ושהוא מאויש על ידי 80–100 חיילים מצרים, כולל יחידת קומנדו.

המבצע באי גרין נערך בחודש החמישי למלחמת ההתשה בתעלה, לאחר עשרות רבות של הרוגים בתקריות בקו, וזמן קצר לאחר פשיטה מצרית על חניון טנקים ישראלי במוצב המזח מול פורט תאופיק שבה נהרגו 8 חיילים, נפצעו תשעה ונחטף חייל אחד. ממשלת ישראל החליטה לתקוף את המוצב באי גרין כתגובה לפשיטה המצרית, וכן מתוך כוונה להשיב לצה"ל את כוח ההרתעה ההולך ונשחק וכן להרתיע את הנשיא נאצר מלהמשיך בהתשה. שם הקוד שנבחר היה "בולמוס 6". קדם לו מבצע בולמוס 5 שנערך חודש לפניו והיה מבצע הפשיטה הראשון של שייטת 13 במסגרת יחידתית.

גלה עוד נושאים הקשורים לרקע

הזירה הימית במלחמת ההתשה

הזירה הימית במלחמת ההתשה

מלחמת ההתשה בזירה הימית התאפיינה בלחימה מתמשכת בין ישראל למצרים, שכללה פעילות כלי שיט, חוליות קומנדו ימי ומטוסים. מוקד האירועים היה בגזרת תעלת סואץ ומפרץ סואץ עם זירות משנה לאורך מפרץ אילת, חופו הצפוני של חצי האי סיני, ונתיבי השיט והנמלים במערב אפריקה. זירות עימות נוספות התפתחו בין ישראל למחבלים הפלסטינים, לאורך החוף הלבנוני, נהר הירדן ובמצרי באב אל-מנדב.

הצבא הבריטי

הצבא הבריטי

הצבא הבריטי הוא זרוע חילות היבשה של הכוחות המזוינים של בריטניה. הוא נוסד ב-1707, עם איחוד הממלכות והצבאות של סקוטלנד ואנגליה והקמת הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה. הצבא הבריטי החדש הורכב מהרגימנטים האנגליים והסקוטיים הקיימים ומפקדתו הראשית נקבעה בלונדון. נכון לאפריל 2021, הוא כולל כ-82,230 חיילים בשירות סדיר וכ-30,040 חיילי צבא הבית. הצבא הבריטי נחשב לאחד הצבאות המיומנים ביותר בעולם ומן המתקדמים שבהם מבחינה טכנולוגית. יחידותיו פרושות באזורי לחימה רבים ברחבי העולם, בין אם ככוחות לוחמים ובין אם כחלק מכוחות שמירת השלום של האו"ם.

מלחמת העולם השנייה

מלחמת העולם השנייה

מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי עולמי, שנמשך בין השנים 1939–1945. המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית, מלחמת העולם השנייה הקיפה כמעט את כל העולם, כללה את גיוסם של מאות מיליוני בני אדם והובילה לכ-64.5 מיליון אבידות בנפש, יותר מבכל מלחמה אחרת. כמעט כל מדינות העולם השתתפו במלחמה בצורה ישירה או עקיפה. המלחמה התחוללה באזורים נרחבים על פני כדור הארץ, יותר מבכל מלחמה אחרת: בסין, דרום-מזרח אסיה, המזרח התיכון, צפון ומרכז אפריקה, במזרח אירופה, בסקנדינביה, במערב אירופה, באיי האוקיינוס השקט ואיי יפן וכן בים – באוקיינוסים האטלנטי, השקט וההודי, בים התיכון, השחור והצפוני ואף באוקיינוס הקרח הצפוני. לחימה עזה התנהלה גם במרחבים האוויריים השונים. במהלך המלחמה נעשה השימוש הראשון והיחיד בנשק גרעיני למטרות צבאיות – הפצצת הערים היפניות הירושימה ונגסאקי.

המערכה במזרח התיכון במלחמת העולם השנייה

המערכה במזרח התיכון במלחמת העולם השנייה

המערכה במזרח התיכון הייתה מערכה במלחמת העולם השנייה, בה לחמו כוחות בריטים לשמירת השליטה במזרח התיכון, ומניעת חדירת השפעת גרמניה הנאצית, וזאת כנגד כוחות צרפת של וישי, אך גם כנגד כוחות מקומיים, שפעלו ממגוון של מניעים כנגד הנוכחות הבריטית במזרח התיכון והמדיניות הבריטית במזרח התיכון, ובהשפעת הלחימה בזירות אחרות, ובמיוחד המערכה בצפון אפריקה.

בונקר

בונקר

בּוּנְקֶר הוא מבנה מבוצר הממוקם, כולו או בחלקו, מתחת לפני האדמה. בונקרים מיועדים להגן על יושביהם מפני תנאים מסוכנים המתקיימים על פני הקרקע, כגון לחימה או תנאי מזג אוויר קשים באופן קיצוני. עקב זאת, בנוי הבונקר כך שיוכל לספוג פגיעה מבלי לקרוס: קירותיו עבים במיוחד ובנויים בטון מזוין, חלונותיו בנויים כחרכים צרים ודלתותיו הן דלתות ברזל כבדות, הניתנות לאטימה. באזורי לחימה, משמשים בונקרים להגנה על מפקדות צבאיות, על מאגרי תחמושת והספקה ועל לוחמים המסתתרים בהם בהמתנה ליציאה להתקפה, כשישנם גם בונקרים הבנויים כך שיושביהם יכולים ללחום מתוכם. בונקר נועד לעמוד במתקפות צבאיות כגון התקפת טילים בליסטיים, התקפת ארטילריה וחלקם אף תוכננו לעמוד בהתקפות נשק להשמדה המונית. שלא בקוי החזית, משמשים בונקרים להגנה על ראשי ממשל ומקבלי החלטות אחרים, כמו גם על אוכלוסייה אזרחית שאיננה לוחמת, מפני התקפות צבאיות. במהלך מלחמת העולם הראשונה והשנייה התעצם השימוש בבונקרים כנקודות פיקוד ולמטרות אחסון כלי נשק ואספקה.

מדינות הציר

מדינות הציר

מדינות הציר היו המדינות שלחמו נגד בעלות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה, ובמרכזן גרמניה הנאצית, איטליה הפשיסטית והאימפריה היפנית.

מבצר

מבצר

מִבְצָר הוא מתחם מבוצר, שנועד להגן על האנשים שבתוכו בפני תקיפה וכן לספק נקודת משלט אסטרטגית. ישנם סוגים רבים של מבצרים, שנבדלים זה מזה בגודל ובתכנון.

מטר

מטר

מֶטֶר הוא יחידת המידה התקנית למדידת מרחק (אורך) במערכת היחידות הבינלאומית, SI. הגדרתו העדכנית של מטר אחד, התקפה מאז שנת 1983, היא המרחק שעובר האור בריק במשך זמן של 1/299,792,458 שנייה.

גשר

גשר

גשר הוא מבנה הנדסי שמטרתו לאפשר מעבר בטוח של הולכי רגל, כלי רכב או רכבות מעל מכשולים פיזיים, כגון: דרכים אחרות, מסילות רכבת, נהר, ערוץ וכדומה, או כדי לאפשר נסיעה ישרה מעל עמקים, אנכית ככל האפשר לכח הכבידה של הארץ, בעיקר עבור רכבות מהירות.

מכ"ם

מכ"ם

מכ"ם, או רדאר, הוא מערכת אלקטרונית לגילוי ומעקב אחר מיקומם של עצמים במרחב באמצעות שימוש בגלי רדיו. המכ"ם יכול לשמש בין השאר לאיתור כלי טיס ושיט, טילים וחלליות, ואף הר, להקות ציפורים ומערכות מזג אוויר. מלבד מיקום העצם הנצפה, בדרך כלל ביכולת המכ"ם להפיק מידע אודות כיוון תנועתו ומהירותו אם הוא בתזוזה, ואף גודלו וצורתו של העצם.

מטוס

מטוס

מָטוֹס או אֲוִירוֹן הוא כלי טיס ממונע, כבד מהאוויר, אשר שוהה באוויר בזכות כוח העילוי הפועל על כנפיו. בעגה המקצועית מטוס מוגדר ככלי טיס כנף קבועה[דרושה הבהרה].

מקלע

מקלע

מַקְלֵעַ או מְכוֹנַת יְרִיָּה הוא כלי ירי המסוגל לירי אוטומטי רציף לפרקי זמן ארוכים.

הכנות למבצע

הצעות שונות לתקיפת הכוח המצרי באי עלו עם תחילת מלחמת ההתשה ובהן הנחת מוקשים או שימוש בסירת נפץ.[5] על המבצע נאבקו שייטת 13 וסיירת מטכ"ל אך בשל מספר הלוחמים הגדול שנדרש למבצע הוחלט ששתיהן תיקחנה בו חלק. מערכת היחסים בין מפקדי היחידות, אלמוג ודיגלי, הייתה גרועה באותה עת, אך דיגלי קיבל את סמכותו של אלמוג כמפקד המבצע. רפול היה מעוניין להצטרף למבצע כדי למנוע בעיות פיקוד אך הוחלט כי הוא יישאר בכוח הסירות ולא יעלה לאי.[6]

ב-20 באפריל נערך סיור מקדים של צוללים על גבי חזירים שסקרו את הזרמים, עומקים, מבנה הקרקע באזור האי ואת השמירה עליו. רס"ן אמנון בן-ציון מפקד יחידה 838 יצא עם שתי סירות ברטרם ובדק באור יום את הזרמים באזור. הוא דיווח על זרם צפוני וזרם דרומי בשעות שונות. בנוסף, דיווח כי אינו רואה שעל האי הוצבו תותחים או מכ"ם.[5] [א]

בעקבות הפשיטה המצרית על חניון הטנקים הורו שר הביטחון והרמטכ"ל לשלב את חיל האוויר בתקיפות בגזרת התעלה. ב-11 ביולי העלה זאב אלמוג שוב את תוכנית הפשיטה בפני המטכ"ל ובוצע תרגיל מודל ראשון משותף לשייטת ולסיירת. ב-14 ביולי יצאה פקודת מבצע עם תאריך ביצוע ל-19 ביולי. הפצצת חיל האוויר תוכננה למחרת, והשאיפה הייתה שהמכ"ם והתותחים יושמדו, אך הדבר לא היה תנאי לביצוע ההפצצה.

ב-17 ביולי התקדמה לאזור המבצע שיירת ציוד. אחד המובילים שנשא "חזיר" עלה על מוקש. תצפית אחרונה לפני המבצע זיהתה נקודה באזור צפון-מערב האי שבה תיתכן פרצה בגדר התיל המקיפה את האי.

גלה עוד נושאים הקשורים להכנות למבצע

הפשיטה

את האי תקפו כוחות שייטת 13 וסיירת מטכ"ל. כוח צה"ל, שמנה כ-70 לוחמים, הפליג מראס מיסאלה (כ-12 ק"מ דרומית-מזרחית לאי גרין), ב-12 סירות גומי, עד לנקודת פיצול כמה מאות מטרים מהיעד. הפשיטה התבצעה בשני גלים: אנשי השייטת הגיעו ראשונים, בשחייה ובצלילה, וחיילי הסיירת נחתו בשלב שני בסירות גומי.[7] כוח שלישי שייט ב"חזיר" לעמדת הרתק - תמרור-אבן ימי 140 מטרים מדרום לאי, וברגע הפריצה ליעד של הגל הראשון המטיר אש כרתק והסחה על עמדות התותחים והמקלעים הכבדים שבדרום המבצר.

הלחימה באי נמשכה 39 דקות, ובמשך 38 דקות נוספות הכוח שנותר באי חילץ נפגעים, פיּנה ציוד שנָשר מהם ופוֹצץ את האגף הצפוני של המבצר בעזרת כ־80 ק"ג חומר נפץ – כל זאת ללא הפרעה מצד הכוח המצרי.

פינוי כוחות צה"ל מהיעד תוכנן להתבצע לכל אורך שלב התקיפה – תחילה פונו נפגעים ובהמשך, כל מי שסיים את תפקידו בלחימה נסוג בקבוצות של 2–4 סירות גומי, זאת על-מנת להימנע מנפגעים עקב הארטילריה המצרית הצפויה. הפינוי מהאי בוצע כמתוכנן, אך ארך זמן ניכר, בעיקר עקב קשיים בחילוץ הנפגעים בתנאי הצפיפות והסיבוך של היעד; הסירה האחרונה, ובתוכה מפקד הפעולה, יצאה את האי 25 דקות לאחר הזמן האחרון שנקבע בתוכנית, ואז כבר החלו ליפול פגזים על שפת היעד שפגעו באחת מסירות הגומי ופצעו קל את אחד הלוחמים. הסירה הפגועה טבעה בתחילת דרכה בים וששת אנשיה נאלצו לשחות (3.5 ק"מ) לעבר החוף שבשליטת ישראל. הם הקימו קשר וחולצו מהמים באמצעות שני מסוקים.[8]

בלחימה הקשה היו לצה"ל שישה הרוגים ו-11 פצועים. לדברי עמי אילון, שהיה סגן מפקד חוליית המאחז בפשיטה, מתוך 40 הלוחמים שנלחמו בפועל על האי - רק שניים לא נפצעו או נהרגו.[9] על פי צה"ל, למצרים היו בקרב בין 70 ל-80 הרוגים וכל מצרי שלא נהרג, נפצע. במהלך המבצע התברר כי המכ"ם ביעד היה דמה.

עמי אילון, שנפצע קשה במהלך הקרב, עוטר בעיטור הגבורה[10] על חלקו בקרב. כמו כן, עוטר גיל לביא בעיטור העוז; ואילן אגוזי,[11] דב בר,[12] גדי קרול וזלי רוט עוטרו בעיטור המופת.

גלה עוד נושאים הקשורים להפשיטה

סיירת מטכ"ל

סיירת מטכ"ל

סיירת מטכ"ל היא יחידת עילית בכוחות המיוחדים של צה"ל המתמחה בסיור מיוחד ולוחמה בטרור. היחידה כפופה למערך המבצעים המיוחדים באגף המודיעין. ייעודה המרכזי הוא איסוף מודיעין מעבר לקווי האויב באמצעות הטמנת מכשירים לאיסוף מודיעין אותות, והיא מאומנת בכל סוגי הלחימה.

צלילה

צלילה

צלילה היא שהייה מתחת לפני המים עם או בלי ציוד צלילה. העוסק בצלילה קרוי צולל, אמודאי או איש צפרדע.

סירת גומי

סירת גומי

סירת גומי היא סירה מעוטת משקל אשר צפה במים באמצעות חלל גומי ממולא באוויר. חלק מסירות הגומי הקטנות מצוידות בתחתית גמישה, אך בסירות גומי גדולות, או כאלה המיועדות לנשיאת מטען כבד, התחתית עשויה מחומר קשיח.

חומר נפץ

חומר נפץ

חומר נפץ הוא חומר המסוגל לעבור תהליך אקסותרמי מהיר המלווה בשחרור אנרגיה רבה ויוצר אפקט של פיצוץ. וזאת, כתוצאה מפעולת הצתה כלשהי. בזמן התהליך, החומר משנה את צורתו ממוצק או מנוזל לגז. בדרך כלל מכיל חומר הנפץ אלמנט הקולט חמצן מרכיב אחר בחומר הנפץ המשמש כאלמנט מחמצן, אך קיימים גם תהליכים אחרים בעלי מאפיינים דומים. תהליך זה קרוי התפוצצות. התהליך יוצר חום רב, אור, ותוצרי לוואי גזיים בדומה לאש. כאשר פיצוץ חומר הנפץ מתבצע במקום סגור, כגון בתוך תרמיל של כדור רובה, הרי שכל הגזים שנוצרו בפיצוץ, מרוכזים בנפח הקטן ששימש קודם לכן את חומר הנפץ בצורתו הגולמית. לגזים אלו אנרגיה גבוהה, המתבטאת בלחץ גבוה מאוד. התפשטות הגזים הללו יכולה לגרום לפעולות שונות, החל מאפקט פיצוץ ועד לשיגורם של קליעים ופגזים. חומר נפץ המוצת בקלות מכונה רגיש (כגון ניטרוגליצרין), או מוצת בקושי רב ואז מכונה אדיש.

עמי אילון

עמי אילון

עמיחי (עמי) אילון הוא איש ביטחון ופוליטיקאי ישראלי, שכיהן כמפקד חיל הים, כמפקד שייטת 13, כראש השב"כ העשירי, חבר הכנסת ושר בלי תיק מטעם מפלגת העבודה. איילון עוטר בעיטור הגבורה על חלקו בפשיטה על האי גרין. עמד בראש יוזמת "המפקד הלאומי" לתמיכה ביוזמת שלום ישראלית-פלסטינית משותפת לו ולסרי נוסייבה. בשנים האחרונות חבר בעמותת "עתיד כחול לבן".

דמה (צבא)

דמה (צבא)

בשימוש צבאי, דמה הוא ציוד צבאי מזויף שנועד להטעות את האויב – לגרום לו להשקיע מאמץ בתקיפת הדמה או ליצור רושם של עוצמה גדולה מהאמיתית. ציוד דמה משמש בכל זירות הלחימה – ביבשה, בים ובאוויר. ציוד דמה נועד להטעות את לוחמי האויב בעת התקיפה, ועוד קודם לכן את צבאי האויב, בעת שהוא קובע מטרות לתקיפה ומנסה לעמוד על תוכניות הצבא.

עיטור הגבורה

עיטור הגבורה

עיטור הגבורה הוא העיטור הגבוה ביותר שניתן בצה"ל. העיטור מוענק על ידי שר הביטחון בהמלצת הרמטכ"ל, על "מעשה גבורה עילאית שנעשה בעת לחימה מול פני האויב תוך חירוף נפש".

עיטור העוז

עיטור העוז

עיטור העוז הוא העיטור השני בחשיבותו שניתן בצה"ל. העיטור מוענק על ידי הרמטכ"ל, על "מעשה גבורה שנעשה במילוי תפקיד קרבי תוך חירוף נפש".

אילן אגוזי

אילן אגוזי

אילן אגוזי הוא אלוף-משנה במילואים, שעוטר בעיטור העוז ועיטור המופת.

דב בר

דב בר

דב בר הוא קצין לשעבר בחיל הים בדרגת אלוף-משנה, לוחם קומנדו, ימאי ואיש עסקים.

גדי קרול

גדי קרול

גדי קרול הוא קצין חיל הים בדרגת סגן-אלוף, לוחם בשייטת 13, שהגיע בה לתפקיד סגן המפקד של שייטת 13. זכה בעיטור המופת על פעולתו בפשיטה על האי גרין ועיטור העוז על הפגיעה בסטי"ל מצרי בע'רדקה במבצעי מגבית.

עיטור המופת

עיטור המופת

עיטור המופת הוא העיטור השלישי בחשיבותו שניתן בצבא הגנה לישראל. העיטור מוענק על ידי הרמטכ"ל על "מעשה שנעשה באומץ לב והוא ראוי לשמש מופת".

התגובות והערכת הפעולה בישראל ובמצרים

מפקד הפשיטה אלמוג תיאר את האתגרים והקשיים בתכנון הפעולה ובמהלך הלחימה על הגג החשוף ובחדרים שסביב לחצר המבצר: הימצאות היעד בלב-ים; היותו מבוצר, נישא וצפוף; עמוס בחיילי אויב רבים; גדוש בחדרים ובעמדות-נשק כבד ובינוני רבים; מהכוח המצרי נמנעה האפשרות להימלט (בגלל הים) ולכן הוא נאלץֹ להילחם על נפשו בעקשנות; הגל הראשון של התוקפים נאלץ לחדור ליעד ישירות מהמים ולהסתער עליו בהימצאו מתחת לעמדות האויב; בתנועה ליעד הוא נתקל בזרמי-ים בלתי צפויים שהקשו עליו את ההתקדמות בשחייה ובצלילה אל היעד; תקלת דיווח ותקשורת שאירעה בשלב החדירה ליעד גרמה לעיכוב בהגעת הגל השני ליעד ואילצה את הגל הראשון להמשיך בלחימה על הגג החשוף ללא חיפוי מצד הגל השני שתוכנן לתת לו זאת מתוך החצר.

באותם ימים נטען, כי לפשיטה ולהצלחתה הייתה חשיבות מכרעת, שכן היא תרמה לאמון המטכ"ל ביכולתן של יחידות הקומנדו לעמוד במשימות פשיטה וחדירה לעומק האויב, והיוותה מכה קשה למצרים שנפגעו במה שחשבו למוצב החזק ביותר שלהם. על כך התבטא רפאל איתן, שפיקד על המבצע כולו כקצין חי"ר וצנחנים ראשי, ונמצא בסירת-גומי בקרבת האי בעת הלחימה על היעד:

ביצוע הפשיטה על האי גרין היה יוצא דופן בהצלחתו הבלתי רגילה... בפעולה זו השיג צה"ל הישג חשוב שאיננו רגעי... ההישג הוא בעצם המבצע, בו פילסנו דרך לשיטת לחימה חדשה, אשר הגבירה את ביטחוננו... המצרים, בחלומותיהם האיומים ביותר, לא חלמו על פעולה נועזת מסוג זה... ערכה של הפעולה הזו לגבינו היא, שלמרות האבדות הכבדות, הופגנו בה יכולת ורמה היכולים לשמש לנו תמרור במשך שנים רבות...

ד"ר מוסטפא כבהא מצא עדויות להשפעה המוראלית שהייתה לפעולה זו על המצרים:

פעולה זו [האי גרין] היוותה נקודת מפנה במלחמת ההתשה. היא סימלה את התחלתו של שלב חדש במלחמה, שרוב החוקרים המצריים קרא לו 'שלב ההתשה הנגדית', בו עברה היוזמה הצבאית מידי מצרים לידי ישראל.[13]

ב-1997 התפרסם בארצות הברית הספר "Great Raids In History", בו מתוארות פשיטות מפורסמות שהתבצעו ב-400 השנים האחרונות בארצות ובזמנים שונים. הפשיטה על האי גרין נבחרה להיכלל, כמבצע הישראלי יחיד, בין 19 הפשיטות שתוארו בספר.[14]

המצרים הציגו תמונה הפוכה, לפיה הצליחו למנוע את הפשיטה ולגרום לכוח הפושט אבדות קשות.

נתוני האבדות בצד המצרי כי למצרים נהרגו 16 איש, 7 מהם כתוצאה מההפגזה הארטילרית המצרית על האי, ו-14 פצועים, מהם 3 קצינים.[15]

שר הביטחון משה דיין הגדיר את תיאור האי כ"יעד מבוצר" כ"אקטיביזם רטרו-אקטיבי". גם הרמטכ"ל חיים בר-לב הודה שבגלל האבדות ”בקונטקסט הכללי הפעולה הזאת לא תרמה למטרה הכללית שלנו ... אם בפעולה כזאת אנו לא מצליחים להביא את המצרים להרגשה שהם קיבלו מכה, ופעולה כזאת אינה מרחיקה את המלחמה, אז בעצם לא הישגנו את מטרתנו.”[16]

העיתונאי אמיר אורן טען שאבדות צה"ל בפשיטה, יחד עם הפלתם של שני מטוסים במבצע בוקסר, גרמו להלם ואכזבה בציבור הישראלי.[17]

גלה עוד נושאים הקשורים להתגובות והערכת הפעולה בישראל ובמצרים

רפאל איתן

רפאל איתן

רפאל "רפוּל" איתן היה הרמטכ"ל ה-11 של צה"ל, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל. כהונתו של איתן כרמטכ"ל הייתה הארוכה ביותר, 60 חודשים.

מוסטפא כבהא

מוסטפא כבהא

מוסטפא כבהא הוא פרופסור מן המניין להיסטוריה באוניברסיטה הפתוחה ונשיא האקדמיה ללשון הערבית.

משה דיין

משה דיין

משה דיין היה מצביא, מדינאי ואיש ציבור ישראלי. כמי שהחל כקצין בהגנה ובפלמ"ח, התקדם דיין בדרגות עד התמנותו לרמטכ"ל הרביעי של צה"ל, עליו פיקד בעת מבצע קדש. היה חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל, שימש שר הביטחון במהלך מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים. דיין תרם גם תרומה משמעותית להסכם השלום עם מצרים כאשר שימש שר החוץ בממשלתו של מנחם בגין.

חיים בר-לב

חיים בר-לב

חיים בר-לב (ברוצלבסקי) היה הרמטכ"ל השמיני של צבא הגנה לישראל, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל.

אמיר אורן

אמיר אורן

אמיר אורן הוא עיתונאי, פובליציסט, שדרן רדיו ופרשן צבאי ישראלי. כתבותיו פורסמו בעיתונים נחשבים בישראל ומחוצה לה. שימש כפרשן צבאי גם בטלוויזיה וברדיו בישראל ובארצות הברית. חתן פרס "המצוינות ומקצוענות בעיתונות הישראלית" על שם שלום רוזנפלד לשנת 2011.

מבצע בוקסר

מבצע בוקסר

מבצע בוקסר היה מבצע מתמשך של חיל האוויר הישראלי שנערך בין 19 ובין 28 ביולי 1969, כחלק ממלחמת ההתשה. במבצע הפציצו מטוסי החיל שדות תעופה, סוללות טילי קרקע-אוויר (טק"א) ומוצבים רבים במצרים. המבצע נמשך במשך מספר ימים במהלכן ביצע חיל האוויר הישראלי כ-500 גיחות לתקיפת סוללות הטק"א.

גלריה

גלה עוד נושאים הקשורים לגלריה

עמי אילון

עמי אילון

עמיחי (עמי) אילון הוא איש ביטחון ופוליטיקאי ישראלי, שכיהן כמפקד חיל הים, כמפקד שייטת 13, כראש השב"כ העשירי, חבר הכנסת ושר בלי תיק מטעם מפלגת העבודה. איילון עוטר בעיטור הגבורה על חלקו בפשיטה על האי גרין. עמד בראש יוזמת "המפקד הלאומי" לתמיכה ביוזמת שלום ישראלית-פלסטינית משותפת לו ולסרי נוסייבה. בשנים האחרונות חבר בעמותת "עתיד כחול לבן".

שייטת 13

שייטת 13

שייטת 13 היא יחידת הקומנדו הימי של חיל הים הישראלי. בסיס הקבע של היחידה הוא בסיס עתלית, והיא כפופה ישירות למפקד חיל הים. מפקד השייטת הוא קצין ים בדרגת אלוף-משנה. נחשבת לאחת מארבע יחידות העילית של צה"ל יחד עם יחידת שלדג, סיירת מטכ"ל ויחידה 669.

אברהם בוצר

אברהם בוצר

אברהם בוצר, כונה "צ'יטה", היה מפקד חיל הים הישראלי בשנים 1968–1972.

דב בר

דב בר

דב בר הוא קצין לשעבר בחיל הים בדרגת אלוף-משנה, לוחם קומנדו, ימאי ואיש עסקים.

עיטור המופת

עיטור המופת

עיטור המופת הוא העיטור השלישי בחשיבותו שניתן בצבא הגנה לישראל. העיטור מוענק על ידי הרמטכ"ל על "מעשה שנעשה באומץ לב והוא ראוי לשמש מופת".

משה דיין

משה דיין

משה דיין היה מצביא, מדינאי ואיש ציבור ישראלי. כמי שהחל כקצין בהגנה ובפלמ"ח, התקדם דיין בדרגות עד התמנותו לרמטכ"ל הרביעי של צה"ל, עליו פיקד בעת מבצע קדש. היה חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל, שימש שר הביטחון במהלך מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים. דיין תרם גם תרומה משמעותית להסכם השלום עם מצרים כאשר שימש שר החוץ בממשלתו של מנחם בגין.

חניתה

חניתה

חֲנִיתָה הוא קיבוץ בגליל המערבי, על גבול לבנון, מצפון-מזרח לשלומי. זהו אחד מיישובי חומה ומגדל.

לקריאה נוספת

גלה עוד נושאים הקשורים ללקריאה נוספת

זאב שיף

זאב שיף

זאב שיף היה עיתונאי ופרשן צבאי ישראלי.

איתן הבר

איתן הבר

איתן הַבֶּר היה עיתונאי, סופר ופובליציסט ישראלי, מנהל לשכתו של ראש הממשלה יצחק רבין בתקופת ממשלתו השנייה (1992-1995). שימש כתב צבאי של העיתון "ידיעות אחרונות" במשך 26 שנים.

מייק אלדר

מייק אלדר

מיכאל "מייק" אלדר הוא אלוף-משנה לשעבר בחיל הים, היסטוריון וסופר. ספריו, בהם גם ספרי ילדים, עוסקים בעיקר בחיל הים ובצה"ל.

משרד הביטחון – ההוצאה לאור

משרד הביטחון – ההוצאה לאור

משרד הביטחון – ההוצאה לאור הייתה הוצאת ספרים, אשר פעלה במסגרת משרד הביטחון בין השנים 1958 ל-2009.

זאב אלמוג

זאב אלמוג

זאב אלמוג הוא קצין צה"ל במילואים בדרגת אלוף, כיהן כמפקד חיל הים הישראלי בין השנים 1979–1985, ובכלל זה בשנותיה הראשונות של מלחמת לבנון הראשונה. קודם לכן היה מפקד שייטת 13 במהלך מלחמת ההתשה ומפקד זירת ים סוף במלחמת יום הכיפורים. לאחר שחרורו מצה"ל היה מנכ"ל מספנות ישראל בשנים 1986–1995.

יואב גלבר

יואב גלבר

יואב גֶלבֶּר הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת חיפה ופרופסור מן המניין במרכז הבינתחומי הרצליה ועמד בראש מוסד הרצל לחקר הציונות ולימודה.

מקור: "הפשיטה על האי גרין", ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית, (2022, December 17th), https://he.wikipedia.org/wiki/הפשיטה_על_האי_גרין.

נהנים מ Wikiz?

נהנים מ Wikiz?

הורידו את הפלאגין החינמי שלנו!

קישורים חיצוניים
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הפשיטה על האי גרין בוויקישיתוף
ביאורים
  1. ^ מהראיונות שקוימו עם הצוללים מתברר כי המידע לא הגיע אליהם והופתעו מזרם שמשך אותם דרומה.
הערות שוליים
  1. ^ מייק אלדר "שייטת 13", ספריית מעריב, 1993, עמוד 406.
  2. ^ טל זגרבה, כל האי רתח וגעש. הפגזים התקרבו אלינו שורות-שורות, במחנה, 11.06.2008, כפי שהועלה באתר "שבו"ז חיילים".
  3. ^ "שייטת 13", באתר Global Security (באנגלית).
  4. ^ "הפשיטה על האי גרין", באתר הספרייה היהודית המקוונת (באנגלית).
  5. ^ 1 2 מייק אלדר, שייטת 13-סיפורו של הקומנדו הימי, הוצאת מעריב, 1993, עמ' 373-375
  6. ^ מייק אלדר, שייטת 13-סיפורו של הקומנדו הימי, הוצאת מעריב, 1993, עמ' 386-391
  7. ^ הפשיטה על האי גרין באתר צה"ל
  8. ^ ראו פירוט רב על הפשיטה בערך דב בר
  9. ^ YouTube play button icon (2013–2017).svg Ami Ayalon, former Head of Israel's Secret Service Talks About Operation Bulmus 6, ראיון באתר יוטיוב
  10. ^ עיטור הגבורה שהוענק לעמי אילון, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל
  11. ^ עיטור המופת שהוענק לסגן אילן אגוזי, באתר הגבורה
  12. ^ עיטור המופת לסרן דב בר באתר הגבורה
  13. ^ מוסטפא כבהא, חרב אל-אסתנזאף: מלחמת ההתשה בראי המקורות המצריים (אפעל: יד טבנקין, מכון ישראל גלילי לחקר מדיניות ההתיישבות, הביטחון והחוץ; אוניברסיטת תל אביב, 1995), עמ'86
  14. ^ [1](הקישור אינו פעיל, 2.12.2021)
  15. ^ במאמר זכרונותיו של עמיד (תא"ל) מוסטפא אבו סדירה, שהיה איש הגנה אווירית באי.
  16. ^ יואב גלבר, עמ' 379
  17. ^ אתר למנויים בלבד אמיר אורן, סודות האי גרין נחשפים, באתר הארץ, 20 ביולי 2015

The content of this page is based on the Wikipedia article written by contributors..
The text is available under the Creative Commons Attribution-ShareAlike Licence & the media files are available under their respective licenses; additional terms may apply.
By using this site, you agree to the Terms of Use & Privacy Policy.
Wikipedia® is a registered trademark of the Wikimedia Foundation, Inc., a non-profit organization & is not affiliated to WikiZ.com.