הורידו את כלי העזר שלנו

השוק החופשי של הרעיונות

מאת ויקיפדיה, אך משופר ויזואלית

השוק החופשי של הרעיונות (Marketplace of ideas) הוא אלגוריה או ביטוי המשמשים לחיזוק חופש הביטוי. הביטוי "שוק הרעיונות" מבוסס על אנלוגיה לתפיסה הכלכלית של שוק חופשי. תאוריית שוק הרעיונות גורסת כי האמת תצמח מתחרות בין הרעיונות בשיח ציבורי חופשי ושקוף, ומסיקה כי מידת תפוצתם של רעיונות ואידאולוגיות תהיה על פי מידת עליונותם או נחיתותם. ביטוי זה - שוק הרעיונות - מיושם לעיתים קרובות בדיונים בדיני פטנטים כמו גם בנושאי חופש העיתונות ואחריות התקשורת בדמוקרטיה ליברלית.

גלה עוד נושאים הקשורים להשוק החופשי של הרעיונות

חופש הביטוי

חופש הביטוי

חופש הביטוי וההבעה הוא זכותו של כל אדם להביע את דעתו ולומר את שברצונו לומר מבלי שיוטלו הגבלות שרירותיות על כך, בכל הדרכים המשמשות לכך: דיבור, כתיבה, צילום, הסרטה, וכל דרך תקשורת אחרת. "כל אדם זכאי לחירות הדעה והביטוי" עקרון חופש הביטוי הוא הרחבה של עקרון חופש הדיבור. חופש הביטוי נחשב למימוש של חופש הדעה והמצפון, שטעמם ניטל אם נשללת האפשרות לבטא אותם ולכן מהווה נדבך מהותי בחברה דמוקרטית.

אנלוגיה

אנלוגיה

אָנָלוֹגְיָה היא יחס של דמיון, השוואה בין שני דברים ויותר. אנו משתמשים באנלוגיות בחלקים נרחבים של חיינו, מאחר שהן כלי חשיבה והבנה בסיסי. כל יצירת מושג חדש (קטגוריזציה) פירושה מתיחת קשר אנלוגי בין כמה דברים שונים. המונח ציפורים, לדוגמה, מאגד תחתיו סוגי ציפורים שונים על בסיס קשרי דמיון מסוימים ביניהם.

כלכלה

כלכלה

כלכלה היא מכלול של פעילות אנושית, המתייחסת למחשבה ותכנון, והמכוונת להשגת האמצעים החומריים הדרושים לאדם לצורך קיומו ורווחתו. זאת לאור אילוצים מצביים וקבלת החלטות בזמן נתון, לרוב במציאות של אי-ודאות.

אמת

אמת

אמת היא תכונה המיוחסת במובלע לטענה שמאמינים בה או מאשרים אותה. אם לא כך, הרי בפנינו טענה שקרית.

פטנט

פטנט

פטנט הוא זכות משפטית הניתנת על ידי מדינה לבעל המצאה לזמן קצוב. הזכות המשפטית מאפשרת לבעל פטנט למנוע מאחרים להשתמש בהמצאה. כדי לקבל אישור פטנט על המצאה יש להגיש בקשה לפטנט לרשות המטפלת בכך בכל מדינה. על בקשת הפטנט לפרט את ההמצאה עליה מבוקש הפטנט, באופן שיאפשר לבעל מקצוע ממוצע בתחום אליו הוא שייך להבין כיצד לממשה. כמו כן עליה לכלול תביעות המגדירות במדויק את היקף הבלעדיות הנתבעת על ידי המבקש. כדי לקבל פטנט צריך שההמצאה המוגדרת ב"תביעות" תהיה חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ובעלת התקדמות המצאתית. לפטנט ניתנת הגנה במסגרת דיני הקניין הרוחני.

חופש העיתונות

חופש העיתונות

חופש העיתונות נחשב בעיני רבים לאחד מערכי היסוד של מדינה דמוקרטית. לדעתם, כדי להבטיח את תפקוד השלטון יש להבטיח את אי־תלותה של העיתונות בשלטון ולהגן עליה מפני איומים מצדו. אי־תלות זו נתפשת בעיניהם כתמצית חופש העיתונות.

דמוקרטיה ליברלית

דמוקרטיה ליברלית

הדמוקרטיה הליברלית היא צורת ממשל המבוססת על דמוקרטיה ייצוגית הכוללת הגבלת כוחם הפוליטי של הנציגים הנבחרים בה על ידי הרוב, באמצעות הכפפתו לשלטון החוק ולערכי יסוד, במטרה להגן על זכויות האזרח. עקרונות השיטה מעוגנים לרוב בחוקה או חוקי יסוד הקובעים את ההגנה על זכויות אדם בסיסיות וכן בלמים ואיזונים בין הרשויות השונות במערכת הפוליטית, המונעים ריכוז כוח רב מדי בידי רשות שלטונית אחת בלבד. הדמוקרטיה הליברלית משתדלת שלא להתערב בחייהם הפרטיים של האזרחים יותר מהדרוש והיא שמה דגש על חופש.

בסיס תאורטי

תמיכה בהתחרותם של רעיונות זה בזה ובאופן התדיינות אינטנסיבי ניתן למצוא בפילוסופיה של ג'ון מילטון בעבודתו אראופגיטיקה משנת 1644 וגם בהגותו של ג'ון סטיוארט מיל בספרו על החירות משנת 1859. [1] מילטון הציע כי אין צורך בהגבלת הדיבור משום שהאמת "במפגש חופשי ופתוח" תשלוט. [2]

לרעיון הכללי שיש לסבול את חופש הדיבור מכיוון שהוא יוביל אל האמת יש היסטוריה ארוכה. [3] הנשיא תומאס ג'פרסון טען כי ניתן לסבול "דעה שגויה [...] כאשר התבונה נותרה חופשית להילחם בה". [4] ב-Four Theories of the Press טען פרדריק זיברט שחופש הביטוי מתקן את עצמו: "תנו לכל מי שיש לו משהו לומר, להיות חופשי לבטא את עצמו. האמיתי והמוצק ישרוד. השקרי והמעורער ינוצח. הממשלה צריכה להישאר מחוץ לקרב ולא לשקול את הסיכויים לטובת צד זה או אחר". [5] כותבים אלה לא הסתמכו על האנלוגיה הכלכלית לשוק.

גלה עוד נושאים הקשורים לבסיס תאורטי

ג'ון מילטון

ג'ון מילטון

ג'ון מילטון היה משורר אנגלי ומלומד, שידוע בעיקר בזכות השיר האפי "גן העדן האבוד", מיצירות המופת של השירה העולמית. נחשב לאחד מגדולי המשוררים האנגלים.

אראופגיטיקה

אראופגיטיקה

אַרֵאוֹפָּגִיטִיקָה, או בשמה המלא "אראופגיטיקה: נאומו של מר ג'ון מילטון בפני הפרלמנט של אנגליה למען חירות ההדפסה שאינה זקוקה לרישיון", היא מסה פולמוסית כנגד צנזורה מפרי עטו של המשורר האנגלי ג'ון מילטון, שיצאה לאור בשנת 1644. "אראופגיטיקה" הוא כתב הגנה פילוסופי נלהב, אחד מבין רבי ההשפעה ביותר בהיסטוריה, למען עקרון הזכות לחופש הביטוי, שנכתב מתוך התנגדות לרישוי וצנזורה ונחשב בין ההגנות הרהוטות ביותר למען חופש העיתונות שנכתבו מעולם.

ג'ון סטיוארט מיל

ג'ון סטיוארט מיל

ג'וֹן סְטְיוּאַרְט מִיל היה פילוסוף, כלכלן פוליטי, פמיניסט ועובד ציבור אנגלי, אשר נחשב להוגה הליברלי המשפיע ביותר במאה ה-19. הוא פיתח את תורת התועלתנות בתחום הפילוסופיה של המוסר, עסק בלוגיקה ובפילוסופיה מדינית ותמך בתאוריה האתית שהציג לראשונה מורו וחברו הטוב של אביו, ג'רמי בנת'ם. תפיסתו הליברלית תבעה את חירות האינדיבידואל על פני שליטה ממשלית חסרת גבולות.

על החירות

על החירות

על החירות הוא ספר עיון פילוסופי העוסק בשאלות הנוגעות לחירות הפרט, שכתב הפילוסוף האנגלי בן המאה ה-19, ג'ון סטיוארט מיל. מיל כתב את הספר יחד עם אשתו הרייט טיילור מיל, והוציאו לאור בשנת 1859, מספר חודשים לאחר מות אשתו.

נשיא ארצות הברית

נשיא ארצות הברית

נשיא ארצות הברית של אמריקה הוא ראש המדינה וראש הרשות המבצעת הנבחר של ארצות הברית. הנשיא עומד בראש הרשות המבצעת והממשל הפדרלי, והוא המפקד העליון של הכוחות של ארצות הברית.

תומאס ג'פרסון

תומאס ג'פרסון

תומאס ג'פרסון היה מהאבות המייסדים של ארצות הברית ונשיאה השלישי, בין 1801 ל-1809. לפני כן, נבחר לתפקיד סגן נשיא ארצות הברית השני, ושירת תחת הנשיא ג'ון אדמס בין 1797 ל-1801.

היסטוריה

לראשונה הופיעה המטפורה של שוק רעיונות באופן מילולי בפסיקה של בית המשפט העליון של ארצות הברית. ההתייחסות הראשונה ל"סחר חופשי ברעיונות" במסגרת "התחרות בשוק" מופיעה בדעת המיעוט של השופט אוליבר ונדל הולמס הבן בפסק הדין אברמס נגד ארצות הברית (1919). [6] הביטוי "שוק הרעיונות" הופיע לראשונה בחוות דעת מטעם הרוב של השופט ויליאם אורוויל דגלאס בהחלטת בית המשפט העליון בתיק ארצות הברית נגד ראמלי ב-1953: "כמו אלה שמוציאים לאור עיתונים, כתבי עת או ספרים, גם המו"ל הזה מציע את דעתם של אנשים בשוק הרעיונות". [7] החלטת בית המשפט העליון משנת 1969 בתיק ברנדנבורג נגד אוהיו עיגנה את רעיון "שוק הרעיונות" כמדיניות ציבורית דומיננטית הבאה לביטוי בחוק חופש הביטוי האמריקני (כלומר, כדי לפעול נגד רעיון זה ונגד חופש הביטוי, אפשר להצדיק חריגים קיצוניים ומעטים בלבד המנוגדים לזכות לחופש הביטוי, וזאת רק על ידי מדיניות שנועדה לדון בכל מקרה לגופו באופן ספציפי, למשל במקרים שבהם חופש הביטוי יוצר סכנה ברורה ומיידית לחיים). התיקים הקודמים שעסקו בנושא שוק הרעיונות, עסקו בזכויות הביטוי של אנשים ולא בעקרונות המופשטים, אך החלטת מועצת הרוקחות של מדינת וירג'יניה נגד המועצה הצרכנית לאזרחי וירג'יניה ב-1976 הרחיבה את זכות חופש הביטוי לתאגידים על ידי יצירת זכות דיבור מסחרית, וביטלה את הרגולציה הממשלתית על הפרסום.[8] זכות זו לא הועמדה בספק מאז בפסיקה בארצות הברית, אך החלטות אלה יצרו מורשת שהובילה להחלטות עוקבות כמו פסק דין Citizens United נגד FEC, שצמצם את יכולת הממשלה לבקר את חופש הביטוי של תאגידים ואת מסעות הפרסום המסחריים והפוליטיים הנרחבים בהרבה מכפי שהאמריקאים חוו בעבר.[9]

גלה עוד נושאים הקשורים להיסטוריה

מטפורה

מטפורה

מֶטָפוֹרָה היא אמצעי לשוני שנעשה בו שימוש על מנת להאיר מושג אחד בתכונותיו של מושג אחר. פירוש המשפט "X הוא מטפורה ל-Y" הוא ש-Y מתואר על ידי תכונותיו של X. במינוח המקובל לתיאור היחסים בין שני האיברים, X נקרא "תחום המקור" ו-Y נקרא "תחום היעד".

בית המשפט העליון של ארצות הברית

בית המשפט העליון של ארצות הברית

בית המשפט העליון של ארצות הברית הוא הערכאה העליונה במערכת המשפט הפדרלית של ארצות הברית, והיחיד שסמכותו הוקנתה לו ישירות בחוקה. בית המשפט מתכנס בבניין בית המשפט בוושינגטון, הסמוך לבניין הקפיטול. בהרכב יושבים נשיא בית המשפט העליון, כיום השופט ג'ון רוברטס, ולצידו עוד שמונה שופטים. בית המשפט יושב תמיד בהרכבו המלא, כך שלמעשה כל שופט נותן פסק דין בכל תיק המובא בפני בית המשפט.

אוליבר ונדל הולמס הבן

אוליבר ונדל הולמס הבן

אוליבר ונדל הולמס הבן היה שופט בית המשפט העליון של ארצות הברית. נודע בפסיקות פרוגרסיביות שנתן, לעיתים קרובות בעמדת מיעוט, אשר העניקו לו את הכינוי "המתנגד הגדול". לצד פסיקות אלו, הוביל גם לא מעט פסיקות שמרניות. הולמס מזוהה כיום כאבי הגישה הריאליסטית למשפט. בפסק הדין "באק נגד בל" פסק בעד עיקור של ילדה שסבלה מפיגור שכלי.

ויליאם אורוויל דאגלס

ויליאם אורוויל דאגלס

ויליאם אורוויל דאגלס היה משפטן ופוליטיקאי אמריקאי, שכיהן כשופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית. הוא מונה על ידי הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט כאשר היה בן 40, אחד משופטי בית המשפט העליון הצעירים ביותר בעת מינויים. תקופת כהונתו על כס השיפוט, 36 שנים ו-211 ימים, בין השנים 1939–1975, היא הארוכה ביותר מכל תקופות הכהונה של כל שופטי בית המשפט העליון לדורותיהם. ב-1975 כינה המגזין טיים את דאגלס "לוחם זכויות האזרח הדוגמטי והמחויב ביותר שאי פעם ישב על כס השיפוט".

סכנה ברורה ומיידית

סכנה ברורה ומיידית

סכנה ברורה ומיידית היא דוקטרינה שאומצה על ידי בית המשפט העליון של ארצות הברית כדי לקבוע באילו נסיבות ניתן להציב גבולות לחופש הביטוי ולחופש העיתונות, הנסמכים על התיקון הראשון לחוקה. דוקטרינה זו הוחלפה בשנת 1969, בפסיקת "Brandenburg v. Ohio", במבחן "פעולה לא חוקית מיידית".

שימושים נוספים

חופש המדע והדת

אם אמונות כמו דתות נחשבות כרעיונות, לפי מושג שוק הרעיונות, עדיף שוק של דתות במקום דת מדינה כפויה, או במקום איסור אמונות שאינן תואמות. במובן זה, מספק מושג שוק הרעיונות רציונל לחופש הדת. [10]

בשנים האחרונות התעוררו שאלות בנוגע לקיומם של שווקים ברעיונות. חוקרים ציינו הבדלים בין האופן בו מיוצרים ונצרכים רעיונות לבין האופן בו מיוצרים ונצרכים מוצרים מסורתיים יותר. [11] נטען גם כי יישומו של רעיון שוק הרעיונות על הדת, "מניח באופן שגוי שוויון באופן הדיון" בקרב הדתות. [12] בנוסף, הרעיון של שוק הרעיונות יושם בחקר המחקר המדעי עצמו, הממסד המדעי, כמוסד חברתי הנתון תחת הדינמיקה של שוק הרעיונות. [13]

שוק הרעיונות כמפתח לצמיחה כלכלית

ההיסטוריון הכלכלי יואל מוקיר טוען בספרו "תרבות צמיחה: מקורות הכלכלה המודרנית" משנת 2017, כי פיצול פוליטי באירופה (נוכחותן של מספר גדול של מדינות אירופיות) איפשר לרעיונות הטרודוקסיים לשגשג, כשיזמים, ממציאים, אידאולוגים וכופרים יכלו לברוח בקלות למדינה שכנה אם מדינה אחת הייתה מנסה לדכא את רעיונותיהם ופעילותם. זה מה שמייחד את אירופה מהאימפריות היחידות הגדולות שהיו מתקדמות טכנולוגית כמו סין והודו. לסין היו גם מכונות דפוס וגם דפוס נייד, והודו הייתה בעלות הישגים מדעיים וטכנולוגיים דומים לאלה של אירופה בשנת 1700, אולם המהפכה התעשייתית התרחשה באירופה, לא בסין או בהודו. באירופה, הפיצול הפוליטי הצטרף ל"שוק רעיונות משולב" שבו האינטלקטואלים של אירופה השתמשו בלטינית כשפה שאיחדה את כולם (lingua franca), והיו בעלי בסיס אינטלקטואלי משותף במורשת הקלאסית של אירופה ובמוסד הפן-אירופי של רפובליקת המכתבים. [14]

גלה עוד נושאים הקשורים לשימושים נוספים

דת

דת

דת היא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם, אשר בדרך כלל מקשרות את מאמיניה לרוחניות ולעקרונות מוסריים מחייבים. דתות רבות כוללות סמלים, פולחנים, והיסטוריה עם דמויות מקודשות ואירועים מקודשים, חלקם מסביר את הדרך בה נוצרו החיים והיקום ואת משמעותם, תכליתם, ותכלית האדם. דתות רבות גורסות עקרונות מוסריים שנמסרו מציווי עליון, חוקים דתיים או אורח חיים שמתחייב על פי עקרונות הדת והאמונה בנוגע ליקום ולטבע האדם.

חופש דת

חופש דת

חופש הדת הוא החופש של כל אדם לבחור בדת מסוימת, להאמין בה, לנקוט את כל הפעולות שאמונתו מחייבת, להימנע מכל הפעולות שאמונתו אוסרת, והכול כדי להגשים הלכה למעשה את אמונתו. חופש הדת כולל את חופש הפולחן הדתי, את החופש להתפלל על פי מצוות הדת, את הזכות להמיר את הדת, את הזכות להטיף לדת ולהפיצה ברבים, ואת החופש מדת.

יואל מוקיר

יואל מוקיר

יואל מוקיר הוא היסטוריון כלכלי, יהודי אמריקאי-ישראלי. מלמד באוניברסיטת נורת'ווסטרן באילינוי וכן בבית הספר לכלכלה באוניברסיטת תל אביב.

הרפובליקה העממית של סין

הרפובליקה העממית של סין

הרפובליקה העממית של סין היא המדינה בעלת האוכלוסייה הגדולה בעולם, אשר מונה למעלה ממיליארד וארבע מאות מיליון תושבים, והיא המדינה הרביעית בשטחה בעולם. סין נמצאת במזרח אסיה, וגובלת ב-14 מדינות: קוריאה הצפונית, רוסיה, מונגוליה, קזחסטן, קירגיזסטן, טג'יקיסטן, אפגניסטן, פקיסטן, הודו, נפאל, בהוטן, מיאנמר (בורמה), לאוס ווייטנאם. הרפובליקה העממית של סין הוקמה בשנת 1949 והיא מחולקת ל-33 מחוזות מנהליים. מאז, היא טוענת לבעלות על האי טאיוואן וכן על מספר איים נוספים הנמצאים בשליטת טאיוואן, אשר מכנה עצמה "הרפובליקה הסינית". המונח "סין היבשתית" מבדיל בין שתי המדינות. מאז 2021 גוברת המתיחות בין שתי המדינות על רקע תביעת הבעלות הסינית על שטח טאיוואן לעומת דרישת הרפובליקה הסינית בטאיוואן לעצמאות.

הודו

הודו

הרפובליקה של הוֹדוּ היא מדינה בדרום אסיה השולטת על רוב תת-היבשת ההודית. הודו היא המדינה השביעית בגודלה בעולם בשטחה ובעלת האוכלוסייה השנייה בגודלה בעולם, אוכלוסיית הודו מונה יותר ממיליארד וחצי נפשות הדוברים למעלה ממאה שפות שונות. הממשל בהודו הוא דמוקרטי. כנגזרת מכך, הודו היא גם הדמוקרטיה הגדולה ביותר בעולם.

מכונת דפוס

מכונת דפוס

מכבש דפוס הוא מתקן מכני להעברת דיו ממשטח, המכונה גם "גלופה", למדיום עליו מדפיסים - בדרך כלל נייר. הדיו מועבר מהגלופה על ידי לחיצתם אחד כנגד השני, במכבש.

המהפכה התעשייתית

המהפכה התעשייתית

המהפכה התעשייתית הוא השם המקובל לשורה של שינויים טכנולוגיים, כלכליים, אקולוגיים, וחברתיים, שהתחוללו בעיקר בבריטניה, ואחר-כך ביתר מדינות אירופה ובארצות הברית, החל מאמצע המאה השמונה עשרה ועד מחצית המאה התשע עשרה ויש האומרים כי הם נמשכים עד היום. המהפכה העלתה את התפוקה בעשרות ואף מאות מונים, החדירה שכלולים ומיכון בייצור החקלאי והתעשייתי, והובילה לעיור חלק ניכר מן האוכלוסייה, גידול ניכר במספר התושבים והעלאת רמת חייהם ותוחלת חייהם של אוכלוסיות רבות. המונח נטבע במאה התשע עשרה על ידי לואי-אוגוסט בלנקי ופרידריך אנגלס.

לטינית

לטינית

לטינית, או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות. בתחילה נודעה הלטינית כשפת האזור במרכז חצי האי האיטלקי, האזור בו נמצאת העיר רומא, המכונה לטיום, אך מאוחר יותר כשהפכה לשפתה הרשמית של האימפריה הרומית, הופצה הלטינית באמצעות כיבושי הקיסרות לכל רחבי האימפריה. הלטינית אינה שפה מדוברת, אם כי נעשים ניסיונות להחיות אותה.

רפובליקת המכתבים

רפובליקת המכתבים

רפובליקת המכתבים הוא כינוי לקהילה האינטלקטואלית הבין-לאומית שהתפתחה באירופה ולאחר מכן גם באמריקה לקראת סופה של המאה ה-17 ובמאה ה-18, בעידן הנאורות, והתבססה במידה רבה על כתיבה ושליחה בדואר של מכתבים אישיים, פמפלטים וטקסטים כתובים אחרים. היסטוריונים כיום מייחסים לרפובליקת המכתבים השפעה רבה בהפצת רעיונות בתחומי הפוליטיקה, הדת, הפילוסופיה, המדע והאמנות בעידן הנאורות.

מקור: "השוק החופשי של הרעיונות", ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית, (2022, January 28th), https://he.wikipedia.org/wiki/השוק_החופשי_של_הרעיונות.

נהנים מ Wikiz?

נהנים מ Wikiz?

הורידו את הפלאגין החינמי שלנו!

הערות שוליים
  1. ^ Ingber, Stanley (בפברואר 1984). "The Marketplace of Ideas: A Legitimizing Myth" (PDF). Duke Law Journal (1): 3. נבדק ב-בנובמבר 27, 2018. ... this classic image of competing ideas and robust debate dates back to English philosophers John Milton and John Stuart Mill ... {{cite journal}}: (עזרה)
  2. ^ John Milton, Areopagitica, in Areopagitica and Of Education 1, 50 (Harlan Davidson, Inc. 1951) [1644].
  3. ^ "How Much Does a Belief Cost? Revisiting the Marketplace of Ideas", Gregory Brazeal, Southern California Interdisciplinary Law Journal, vol. 21 no. 1, pp. 2–10 (2011).
  4. ^ Thomas Jefferson, First Inaugural Address (March 4, 1801), in Writings 492, 493 (Merrill D. Peterson ed. 1984).
  5. ^ Siebert, Fred S. "The Libertarian Theory" in Fred S. Siebert, Theodore Peterson, and Wilbur Schramm's Four Theories of the Press: The Authoritarian, Libertarian, Social Responsibility, and Soviet Communist Concepts of What the Press Should Be and Do, p. 45. Chicago: University of Illinois Press. (1963).
  6. ^ Abrams v. United States, 250 U.S. 616, 630 (1919)
  7. ^ First Amendment Fellow (במאי 13, 2010). "Holmes' idea marketplace – its origins & legacy | First Amendment Center – news, commentary, analysis on free speech, press, religion, assembly, petition". Firstamendmentcenter.org. אורכב מ-המקור ב-2017-11-04. נבדק ב-בינואר 1, 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Winkler, Adam (2018). We the Corporations: How American Businesses Won Their Civil Rights. Liveright. ISBN 978-0871407122.
  9. ^ Bartholomew, Mark (2017). Adcreep: The Case Against Modern Marketing. Stanford Law Books. ISBN 978-0804795814.
  10. ^ Ullman Chiswick, Carmel (בינואר 2013). "Competition vs. Monopoly in the Religious Marketplace: Judaism in the United States and Israel" (PDF). {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ See, e.g., How Much Does a Belief Cost? Revisiting the Marketplace of Ideas, Gregory Brazeal, Southern California Interdisciplinary Law Journal, vol. 21 no. 1, p. 1 (2011); The Competition of Ideas: Market or Garden?, Robert Sparrow & Robert Goodin, Critical Review of International Social and Political Philosophy, vol. 4 no. 2, p. 45 (2001); Speech, Truth, and the Free Market for Ideas, Alvin I. Goldman & James C. Cox, Legal Theory, vol. 2, p. 1 (1996).
  12. ^ See, e.g., Makau Mutua, Facilitating Freedom of Religion or Belief, A Deskbook.
  13. ^ "Jesús Zamora Bonilla | Dpto. Lógica, Historia y Filosofía de la ciencia (UNED)". Uned.es. נבדק ב-בינואר 1, 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "Mokyr, J.: A Culture of Growth: The Origins of the Modern Economy". press.princeton.edu. נבדק ב-9 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)

The content of this page is based on the Wikipedia article written by contributors..
The text is available under the Creative Commons Attribution-ShareAlike Licence & the media files are available under their respective licenses; additional terms may apply.
By using this site, you agree to the Terms of Use & Privacy Policy.
Wikipedia® is a registered trademark of the Wikimedia Foundation, Inc., a non-profit organization & is not affiliated to WikiZ.com.