ויליה

היינריך היינה היה משורר, פילוסוף, פובליציסט ומבקר ספרות יהודי-גרמני מומר, מגדולי השירה והספרות של גרמניה במאה ה-19.

בּוּלְגַרְיָה, או בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הַבּוּלְגָרִית היא מדינה בחצי האי הבלקני, במזרח אירופה. היא גובלת ברומניה בצפון, בים השחור במזרח, ביוון ובטורקיה מדרום, ובמקדוניה הצפונית ובסרביה במערב. מבחינה מנהלית, מחולקת בולגריה ל-28 מחוזות, סופיה היא בירת בולגריה וב-2011 נמנו בה 1.2 מיליון תושבים, מתוך כ-7.1 מיליון בבולגריה כולה. לאורך גבולה הצפוני של המדינה עובר תוואי הדנובה ובמזרחה היא גובלת בים השחור. בבולגריה שני רכסי הרים מרכזיים הרי הבלקן והרודופי.

ויקטור-מארי הוגו היה משורר, סופר, מחזאי, אינטלקטואל ופוליטיקאי צרפתי. הוא היה ממייסדי זרם הרומנטיקה ונחשב לאחד מגדולי הסופרים בשפה הצרפתית. ספריו המוכרים ביותר הם "הגיבן מנוטרדאם" ו"עלובי החיים". הוא התעניין גם באמנויות הפלסטיות והחזותיות, השאיר רישומים בתחום האדריכלות והיה ממובילי תנועת התחייה הגותית בצרפת.

בלט הוא צורת מחול. מקורה בבתי הרנסאנס האיטלקי של המאה ה-15, משם עברה לחצר המלכותית של קטרינה דה מדיצ'י והתפתחה כמחול במות בצרפת ואחר כך ברוסיה. כמו כן, מתייחסת המילה "בלט" גם ליצירת מחול בסגנון הבלט או ללהקת בלט. עם השנים התפתח הבלט בארצות שונות בעולם ובעיקר ברוסיה. כיום נחשב הבלט הרוסי לטוב ביותר בעולם[דרוש מקור].

אדולף שרל אדם היה מלחין ומבקר מוזיקה צרפתי. אדם, מלחין פורה של אופרות ובאלטים, נודע כיום בעיקר בבאלטים שלו, ז'יזל (1844) ו"שודד הים", באופרה "העגלון מלונז'ימו" (1836) ובמזמור חג המולד "Cantique de Noël", הידוע בשמו האנגלי "O Holy Night". נחשב למבשר ז'אנר האופרטה בצרפת.

ז'יזל הוא בלט בשתי מערכות מן התקופה הרומנטית. ביצעה אותו לראשונה להקת בלט התיאטרון של האקדמיה המלכותית למוזיקה באולם לה פלטייה בפריז, ב-28 ביוני 1841, עם הבלרינה האיטלקייה קרלוטה גריזי בתפקיד ז'יזל. הבלט זכה להצלחה גדולה, ובתוך זמן קצר עלה על בימות רבות באירופה, רוסיה וארצות הברית. הכוריאוגרפיה המסורתית, העומדת בעינה עד ימינו אלה, נובעת בעיקר מן הגרסה, שמריוס פטיפה ערך והתקין במהלך המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 לבלט האימפריאלי בסנקט פטרבורג. בניגוד לבלטים אחרים, שזכו לגרסאות ולעיבודים שונים ברוסיה, "ז'יזל" שמר על גרסתו המקורית.

אופרה היא צורה של תיאטרון שבה התוכן הדרמטי מועבר בשלמותו או ברובו באמצעות שירה ומוזיקה. האופרה הופיעה באיטליה בסוף המאה ה-16 ונקשרת, בדרך כלל, עם מסורת המוזיקה הקלאסית המערבית. האופרה משתמשת ביסודות רבים של התיאטרון המדבר, כמו תפאורה, תלבושות ומשחק. עם זאת, האופרה נבדלת מצורות דרמטיות אחרות בחשיבות הנודעת בה לשירה ולטכניקה הווקאלית המקובלת. את הזמרים מלווה הרכב כלי, שגודלו נע מהרכב קאמרי מצומצם ועד תזמורת סימפונית מלאה, הנגנים יושבים בדרך כלל בבור תזמורת ("pit"), אזור מונמך בקדמת הבמה, נסתרים מהקהל. גם בלט משולב לעיתים קרובות באופרה, והדבר נכון בעיקר לגבי האופרה הצרפתית ברוב שנות הגלולה.

גָ'אקוֹמוֹ אָנְטוֹנְיוֹ דוֹמֶנִיקוֹ מִיקֶלֶה סֶקוֹנְדוֹ מָארִיָה פּוּצִ'ינִי היה מלחין אופרות איטלקי שיצירותיו הבימתיות היו לנכסי צאן ברזל של הרפרטואר האופראי המועלות דרך קבע על בימות האופרה ברחבי העולם. בחשיבותו כמלחין אופרות איטלקי נחשב פוצ'יני ליורשו של ג'וזפה ורדי אף כי בעוד זה האחרון כתב ברוב ימיו בסגנון בל קאנטו דרמטי ולעיתים בסגנון הגרנד אופרה, כתב פוצ'יני בסגנון הווריזמו.

האופרטה היא סוג של אמנות במה הדומה לאופרה, אך מסווג בדרך כלל כסוגת מוזיקה קלאסית קלה. היא עוסקת ברוב המקרים בעלילות קומיות והדיאלוגים בה מועברים באמצעות דיבור ללא ליווי מוזיקלי ולרוב לא באמצעות זמרה. האופרטה היא למעשה הז'אנר שממנו יצא המחזמר. בעוד שהאופרטה היא סוג של אופרה קלה המלווה במשחק, המחזמר הוא מחזה המלווה במוזיקה ובשירה.

האלמנה העליזה הוא רומן מאת רוברט ב. פארקר, שיצא בעברית בשנת 2003 בהוצאת זמורה ביתן. גיבור הספר הוא גיבורו הקבוע של פארקר, הבלש הפרטי ספנסר. זהו הספר ה-29 בסדרת הספרים שכתב פארקר אודותיו.

הארי פוטר היא סדרת ספרי פנטזיה מצליחה שנכתבה על ידי הסופרת הבריטית ג'יי קיי רולינג. גיבור הסדרה הוא הנער הארי פוטר. הראשון מבין שבעת ספרי הסדרה, "הארי פוטר ואבן החכמים", יצא לאור בשנת 1997, והאחרון בסדרה, "הארי פוטר ואוצרות המוות" יצא בשנת 2007.

הארי פוטר וגביע האש הוא הספר הרביעי בסדרת ספרי "הארי פוטר" של הסופרת ג'יי קיי רולינג. הספר יצא לאור בשנת 2000 וגרסתו בתרגום לעברית מאת גילי בר-הלל, יצאה לאור באפריל 2001. על ספר זה מבוסס סרט באותו השם שיצא לאקרנים בשנת 2005. הספר זכה בפרס הוגו לשנת 2001.