הורידו את כלי העזר שלנו

ועדת חקירה פרלמנטרית בישראל

מאת ויקיפדיה, אך משופר ויזואלית

ועדת חקירה פרלמנטרית במדינת ישראל היא ועדת חקירה המוקמת על ידי הכנסת על מנת לחקור נושא העומד על סדר היום הציבורי.

הסמכות למנות את הוועדה

הסמכות למינוי ועדת חקירה פרלמנטרית נקבעה לראשונה בחוק יסוד: הכנסת, שנחקק בשנת 1958. סעיף 22 לחוק קובע:

"הכנסת רשאית למנות ועדת חקירה, אם על ידי הסמכת אחת הוועדות הקבועות, ואם על ידי בחירת ועדה מבין חבריה, כדי לחקור דברים שהכנסת קבעה; סמכויותיה ותפקידיה של ועדת חקירה ייקבעו על ידי הכנסת; בכל ועדת חקירה יהיו גם נציגים של סיעות שאינן משתתפות בממשלה, לפי יחסי הכוחות של הסיעות בכנסת".

בטרם נחקק החוק התמנו שתי ועדות חקירה על ידי הכנסת. האחת חקרה את ענייני "השוק השחור" בשנת 1950, והשנייה את היחס לעצורי המחתרת בג'למה (ובראשה עמדה חברת הכנסת חנה למדן), בשנת 1951.

לאחר חקיקת החוק החל שימוש גובר בכלי זה, ולאחר שבין הכנסת הראשונה לכנסת האחת עשרה לא הוקמו כלל ועדות חקירה פרלמנטריות, ולאחר שחלפו שלושים שנה מיום חקיקת חוק יסוד: הכנסת, עד שהוקמה ועדת החקירה הראשונה על פיו, ראתה הכנסת ה-15 את הקמתן של תשע ועדות חקירה, והכנסת ה-16 את הקמתן של חמש ועדות חקירה.

גלה עוד נושאים הקשורים להסמכות למנות את הוועדה

חוק יסוד: הכנסת

חוק יסוד: הכנסת

חוק יסוד: הכנסת נתקבל בכנסת בתאריך כ"ב בשבט התשי"ח, 12 בפברואר 1958, על ידי הכנסת השלישית, ברוב של 96 חברי כנסת וללא מתנגדים. חוק זה הוא חוק היסוד הראשון שחוקק במדינת ישראל.

ברית הקנאים

ברית הקנאים

ברית הקנאים הייתה מחתרת יהודית דתית שפעלה בישראל בשנים 1951-1949 להקמת מדינת הלכה במדינת ישראל. המחתרת כללה כמה עשרות צעירים דתיים, נערים ונערות. חברי המחתרת גנבו נשק וחומרי נפץ, ביצעו פעולות כנגד רכוש של מחללי שבת ומוכרי טרפות, ונעצרו לאחר שנכשלה תוכניתם להטיל בכנסת פצצת עשן בעת דיון על גיוס נשים לצה"ל.

חנה למדן

חנה למדן

חנה לַמדָן (לֶרנֶר) הייתה פעילת ציבור בהסתדרות ובחוגים פוליטיים. וחברת הכנסת מטעם מפ"ם.

הכנסת הראשונה

הכנסת הראשונה

הכנסת הראשונה הייתה הגוף הנבחר הראשון במדינת ישראל, שתפקידה היה לכונן את חוקת מדינת ישראל. הרכבה נקבע בבחירות לאספה המכוננת ב-25 בינואר 1949. במגילת העצמאות נקבע כי האספה המכוננת תקבע חוקה למדינה עד 1 באוקטובר 1948, שעל פיה יוקמו "השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה". האספה התכנסה לראשונה בט"ו בשבט ה'תש"ט. בישיבתה הרביעית, ב-16 בפברואר 1949, החליטה האספה לשנות את שמה מהאספה המכוננת לכנסת הראשונה.

ועדות החקירה

אלו ועדות החקירה הפרלמנטריות שהוקמו במדינת ישראל:

ועדות חקירה פרלמנטריות

רוב ועדות החקירה המוזכרות להלן הן ועדות אד הוק והן סיימו מכבר את תפקידן, בדרך כלל תוך הגשת דו"ח על תוצאות החקירה לכנסת.

  • ועדת חקירה פרלמנטרית בעניין השוק השחור (1950).
  • ועדת חקירה פרלמנטרית בעניין עצורי המחתרת בג'למה (1951).
  • ועדת חקירה פרלמנטרית לנושא תאונות הדרכים במדינת ישראל (19871988).
  • ועדת חקירה פרלמנטרית בדבר תקפותה של מכונת פוליגרף (1991).
  • ועדת חקירה פרלמנטרית לנושא הנשירה ממערכת החינוך (1993).
  • ועדת חקירה פרלמנטרית לנושא המגזר הבדואי בישראל (19941996).
  • ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת רצח נשים על ידי בני זוגן (1995–1996).
  • ועדת חקירה פרלמנטרית לחקירת תופעת התרחבות והתגברות האלימות בקרב בני הנוער וכלפי ילדים ונערים (1995).
  • ועדת חקירה פרלמנטרית במלאת שנתיים לאסון המכבייה (19992000).
  • ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת יישומו ומימונו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי (1999–2000).
  • ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא איתור והשבת נכסים של נספי השואה (20002005).
  • ועדת חקירה פרלמנטרית לעניין סחר בנשים (2000–2002)
  • ועדת חקירה פרלמנטרית לעניין המצוקה הכספית המתמשכת של הרשויות המקומיות (2000).
  • ועדת חקירה פרלמנטרית לנושא משק המים (20012002)
  • ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא האלימות בספורט (2001–2003).
  • ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא הפערים החברתיים בישראל (20012002).
  • ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא תאונות הדרכים (2002–2003).
  • ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא: גילוי השחיתות בממשל במדינת ישראל (20052006)[1]
  • ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא האלימות בעת פינוי היישוב עמונה (2006)[2]
  • ועדת חקירה פרלמנטרית לנושא עמלות הבנקים (2006)[3]
  • ועדת חקירה פרלמנטרית בעניין האזנות הסתר (20062009)[4]
  • ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא התשתית והתחזוקה בקבר רבי שמעון בר יוחאי במירון (20082009).
  • ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא קליטתם בישראל של יוצאי אתיופיה (2008–2009).
  • ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא ועידת התביעות (20082009)[3]
  • ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי (20102013)[5]
  • ועדת החקירה הפרלמנטרית להתנהלות המערכת הפיננסית בהסדרי אשראי ללווים עסקיים גדולים (20172019)[6]

גלה עוד נושאים הקשורים לועדות החקירה

אד הוק

אד הוק

אָד הוֹק הוא כינוי להחלטות, לפעילות ולמעשים נקודתיים שנעשו כדי לתת מענה לצורך מסוים ומוגדר.

ברית הקנאים

ברית הקנאים

ברית הקנאים הייתה מחתרת יהודית דתית שפעלה בישראל בשנים 1951-1949 להקמת מדינת הלכה במדינת ישראל. המחתרת כללה כמה עשרות צעירים דתיים, נערים ונערות. חברי המחתרת גנבו נשק וחומרי נפץ, ביצעו פעולות כנגד רכוש של מחללי שבת ומוכרי טרפות, ונעצרו לאחר שנכשלה תוכניתם להטיל בכנסת פצצת עשן בעת דיון על גיוס נשים לצה"ל.

תאונת דרכים

תאונת דרכים

תאונת דרכים היא אירוע שבו מעורב כלי רכב אחד או יותר, ושכתוצאה משגיאה של מי שמסיע אותו, נגרם נזק לאדם, בעל-חיים או רכוש.

פוליגרף

פוליגרף

פוליגרף הוא גלאי אשר נועד לקלוט את תגובותיו הבלתי רצוניות של אדם כדי לבדוק אם הוא משקר. הפוליגרף משמש בעיקר בחקירה פלילית, אך גם במבדקי תעסוקה ובאבטחה. אמינות הפוליגרף, כמו גם לגיטימיות השימוש בו, שנויות במחלוקת.

חינוך

חינוך

חִנּוּךְ הוא תהליך מתמשך לאורך שנות החיים, בו מתבצעת למידה ורכישת ידע, מיומנות, דרכי חשיבה, ערכים או עמדות. באופן זה, ניתן להתבונן בתהליך החינוכי שבו אדם שרוי, כמצבור של פעולות מכוונות המשפיעות על התנהגות האדם ועל עיצוב אישיותו. לדוגמה, הוראה עם מטא-קוגניציה מכוונת לעיצוב תודעת האדם ופיתוח דרכי החשיבה שלו בצורה רפלקטיבית וביקורתית. הפדגוגיה מהווה את תורת החינוך, קיימים בה זרמים ואידיאולגיות חינוכיות שונות, והיא חוקרת את השיטות והכלים באמצעותם ניתן להשיג את מטרת החינוך בצורה הטובה ביותר.

רצח

רצח

רצח הוא פשע של הרג בלתי חוקי של אדם אחר ללא הצדקה, במיוחד הרג מתוכנן ומתוך כוונת זדון.

אלימות

אלימות

אלימות היא שימוש בכוח פיזי על מנת לפגוע בקורבן. אלימות נתפסת, בדרך כלל, כשימוש בלתי חוקי בכוח. יש המרחיבים הגדרה זו וכוללים בה גם מגוון פעילויות מזיקות, הנעשות על ידי אדם אחד או יותר ופוגעות באחר או בחברה, בין אם פיזית, מילולית, חברתית, מינית או אחרת, תוך פגיעה או כוונה לפגוע בבני אדם, בעלי חיים, צומח, או חפץ דומם. לפעילות זו יש השפעות על הקורבנות, הן מבחינה נפשית, והן מבחינה הישגית, לאורך השנים. על פי הגישה המרחיבה מלבד אלימות פיזית ואלימות מינית ישנה גם אלימות מילולית, אלימות כלכלית, אלימות רגשית וכיוצא בזה.

סמכויות ועדת החקירה

לפי סעיף 22 לחוק יסוד: הכנסת, "סמכויותיה ותפקידיה של ועדת חקירה ייקבעו על ידי הכנסת". הכנסת הסדירה בתקנונה את הליכי מינויה של ועדת חקירה פרלמנטרית, אך לא קבעה מהן סמכויותיה, וניסיונות להסדיר את הסמכויות בחקיקה לא צלחו. משכך, הפרשנות המקובלת היא שסמכויותיה של ועדת חקירה פרלמנטרית הן כשל ועדה מוועדות הכנסת. פירושו של דבר שבסמכותה לזמן רק עובדי מדינה, חברות ממשלתיות, תאגידים שהוקמו בחוק, רשויות מקומיות ומועצות דתיות. עובדים שזומנו כאמור חייבים להתייצב בפניה ולמסור לה את המידע שברשותם, אך השר הממונה או ראש הגוף הרלוונטי רשאי להופיע בוועדה במקום מי שזומן. זאת, בניגוד לוועדת חקירה ממלכתית, שבסמכותה לזמן גם גורמים פרטיים ואף להוציא צווי הבאה כדי לכפות את הגעתם, ושראשי הגופים הציבוריים אינם רשאים להופיע בפניה במקום עובדיהם. בנוסף, בשונה מוועדת חקירה ממלכתית, ועדת חקירה פרלמנטרית אינה רשאית להוציא צווי חיפוש, והסנקציות נגד מי שאינו מציית לוועדה הן במישור המשמעתי ולא במישור הפלילי.

יש הסבורים (כאמנון רובינשטיין) כי ועדת החקירה הפרלמנטרית מוסמכת לחקור בעניינים הנוגעים לחקיקה עתידית, ובכל עניין הנוגע לביצוע תפקידי הפיקוח של הכנסת על הממשלה. עם זאת, השימוש הגובר וההולך בכלי זה, והיקפו המרשים של טווח העניינים הנחקר על ידי ועדות החקירה הפרלמנטריות מותיר מקום לדעה כי למעשה מסמיך סעיף 22 את הכנסת לחקור כל עניין שהוא.

יש הסבורים (כפרופסור גיורא גולדברג) שהמטרה העיקרית של ועדת חקירה פרלמנטרית הוא "לממש את העיקרון הדמוקרטי של זכות הציבור לדעת".[7]

ועדת החקירה בנוגע לאירועי עמונה חשפה את חולשתה של ועדת החקירה הפרלמנטרית. בוועדה זו ישבו נציגים מובהקים של סיעות פוליטיות בעלות עניין באירועים, ואף חברי כנסת שנכחו באירועים ולקחו בהם חלק פעיל.

פעולת הוועדה נתקלה בקשיים, עת אסרו שר הביטחון שאול מופז והשר לביטחון פנים גדעון עזרא על בכירים בצבא ובמשטרה שזומנו להעיד בפני הוועדה להגיע למתן עדותם, וניצלו את זכותם להופיע במקום קצינים אלו בפני הוועדה. הועלו טענות כי בכך סוכלה עבודת הוועדה, ונמנעה ממנה האפשרות להגיע לחקר האמת.

הוועדה כונסה וקיימה את דיוניה שבועות ספורים לפני הבחירות לכנסת ה-17, תוך שמשפטנים כאריאל בנדור, אשר חיווה דעתו בפני הוועדה, הביע את הדעה שהמדובר בפורום בלתי מתאים לחקירת האירוע, אירוע הראוי לחקירה לפי כל קנה מידה, בהיות הפורום פורום פוליטי.

גלה עוד נושאים הקשורים לסמכויות ועדת החקירה

ועדות הכנסת

ועדות הכנסת

ועדות הכנסת פועלות במסגרת הכנסת ומהוות מוסדות משנה שלה המופקדים על עניינים ספציפיים.

חברה ממשלתית

חברה ממשלתית

חברה ממשלתית היא חברה בבעלות או בשליטת הממשלה, ומטרתה היא לקדם אינטרסים ציבוריים, כמו אספקת שירותים חיוניים או הגדלת הכנסות הממשלה.

רשות מקומית

רשות מקומית

רשות מקומית היא גוף העוסק בניהול העניינים המקומיים של יישוב או קבוצת יישובים. עם השירותים שמעניקה רשות מקומית לתושביה נמנים תכנון היישוב ומתן היתרי בנייה בו, רישוי עסקים, הפעלת מערכת החינוך, ניקוי הרחובות ופינוי פסולת, אירועי תרבות, כבאות ועוד.

מועצה דתית

מועצה דתית

מועצה דתית היא רשות ממלכתית אשר תפקידה לספק את שירותי הדת לתושבים היהודים ברשויות המקומית בישראל. פעילות המועצה הדתית משתרעת על פני תחומים רבים בחיי הקהילה כגון: כשרות, נישואין, קבורה, מקוואות, פעילות תרבות תורנית, עירובין ועוד.

צו חיפוש

צו חיפוש

צו חיפוש הוא צו הניתן לגורמי אכיפת החוק המאפשר להם לבצע חיפוש על גופו של אדם, במבנה וברכב, כחלק מתהליך איסוף ראיות בחקירה משטרתית. בישראל, תהליך נסיבות הוצאת הצו, הסמכויות הנתונות למחזיק צו החיפוש ונוהל חיפוש מעוגנים בפרק ג' של פקודת סדר הדין הפלילי [נוסח חדש], תשכ"ט-1969.

דין משמעתי

דין משמעתי

דין משמעתי הוא הליך פורמלי שבו נדונה אשמתו של אדם השייך לארגון מסוים שאינו מדינה. דין משמעתי דן בהפרת התקנות, הכללים או החוקים הנהוגים באותו הארגון.

משפט פלילי

משפט פלילי

המשפט הפלילי הוא ענף מתחום המשפט, שתכליתו הסדרת חיי החברה על ידי הגדרת התנהגויות שליליות מסוימות כבלתי-חוקיות, וזאת באמצעות כללי עשה ואל-תעשה. אדם המפר כללים אלה יואשם בביצוע עבירה פלילית, ועשוי לעמוד לדין ולהיענש בהתאם לעונשים הקבועים בחוק. המשפט הפלילי חל על תחום רחב ומגוון של התנהגויות פליליות. כאלו שהוגדרו בחוק המשפטי כהתנהגויות פליליות - ובא לקבוע כללי הימנעות מהתנהגויות אלו באמצעות הרתעה, העמדה לדין, ענישה וקלון. המשפט הפלילי מאופיין בכך שאכיפתו מוטלת קודם כל על המדינה, באמצעות התביעה הכללית, אף במקרים שהנפגע העיקרי מההתנהגות הפלילית יהא מתלונן פרטי אחר בחברה. המשפט הפלילי מסדיר יחסים בין פרטים בחברה, אך למעשה מתנהל בין המדינה לבין הפרט.

אמנון רובינשטיין

אמנון רובינשטיין

אמנון רובינשטיין הוא משפטן, פובליציסט, סופר, ופוליטיקאי ישראלי. שכיהן כחבר הכנסת ושר בממשלות ישראל, חתן פרס ישראל למשפטים לשנת תשס"ו (2006) וחתן פרס חשין למצוינות אקדמית במשפט לשנת 2010. היה פרופסור למשפטים ודיקן באוניברסיטת תל אביב ובעשור השלישי של המאה ה-21, בבית ספר רדזינר למשפטים של אוניברסיטת רייכמן.

זכות הציבור לדעת

זכות הציבור לדעת

זכות הציבור לדעת היא זכותו של אדם, ושל הציבור כולו, לקבל מידע הרלוונטי לצרכיו ולתחומי העניין שלו. לזכות זו היבטים אחדים:זכותו של האזרח לקבל מידע מרשויות השלטון על פעולתן. מימוש עיקרי בישראל של זכות זו נעשה בחוק חופש המידע. זכותו של אדם לקבל מידע באמצעי התקשורת, בנושאים שבהם עוסקים אמצעי התקשורת. זכות זו מתנגשת לעיתים באינטרסים אחרים, כגון ביטחון המדינה או הזכות לפרטיות, ונדרשת הכרעה בדבר האיזון הנכון בין שתי הזכויות. זכות הציבור לדעת משלימה את הזכות לחופש הביטוי.

עמונה

עמונה

עמונה הייתה מאחז ויישוב קהילתי, ששכן ברמת-חצור, שלוחה של הר בעל חצור, על פסגה גבוהה ושלטת, בגובה של 901 מטרים מעל פני הים, כקילומטר מזרחית לעפרה, המשתייכת למועצה אזורית מטה בנימין. מקור השם ביישוב "כפר העמונה" הנזכר בספר יהושע כחלק מרשימת יישובים בצמוד לעפרה המקראית בנחלת שבט בנימין. מן היישוב תצפית לירושלים, לים המלח, לעבר הירדן המזרחי ולהרודיון שבמדבר יהודה.

גדעון עזרא

גדעון עזרא

גדעון עזרא היה שר בממשלות ישראל, חבר הכנסת מטעם הליכוד ולאחר מכן מטעם קדימה. לפני כן היה סגן ראש השב"כ ושירת שנים אחדות ב"מוסד".

אריאל בנדור

אריאל בנדור

אריאל בנדור הוא משפטן וחוקר בעיקר בתחומי המשפט החוקתי, הפלילי, המנהלי, פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, העוסק גם במוזיקה.

לקריאה נוספת

גלה עוד נושאים הקשורים ללקריאה נוספת

אמנון רובינשטיין

אמנון רובינשטיין

אמנון רובינשטיין הוא משפטן, פובליציסט, סופר, ופוליטיקאי ישראלי. שכיהן כחבר הכנסת ושר בממשלות ישראל, חתן פרס ישראל למשפטים לשנת תשס"ו (2006) וחתן פרס חשין למצוינות אקדמית במשפט לשנת 2010. היה פרופסור למשפטים ודיקן באוניברסיטת תל אביב ובעשור השלישי של המאה ה-21, בבית ספר רדזינר למשפטים של אוניברסיטת רייכמן.

ברק מדינה

ברק מדינה

ברק מדינה הוא רקטור לשעבר של האוניברסיטה העברית בירושלים, פרופסור מן המניין למשפטים ומופקד הקתדרה לדיני זכויות האדם ע"ש השופט חיים כהן. חבר הנהלת האגודה לזכויות האזרח. תחומי מחקרו כוללים משפט ציבורי, משפט חוקתי ומשפט מנהלי וניתוח כלכלי של המשפט. בעבר שימש דיקן הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים.

המשפט החוקתי של מדינת ישראל

המשפט החוקתי של מדינת ישראל

המשפט החוקתי של מדינת ישראל הוא ספר יסוד במשפט חוקתי בישראל. מהדורה ראשונה של הספר, מאת אמנון רובינשטיין, יצאה לאור בשנת 1969 בהוצאת שוקן, ומאז התפרסם במהדורות אחדות. במהדורה החמישית הצטרף אל רובינשטיין לכתיבת הספר ברק מדינה. הספר צוטט מאות פעמים בפסיקת בתי המשפט בישראל.

הוצאת שוקן

הוצאת שוקן

הוצאת שׁוֹקֶן היא הוצאת ספרים ישראלית העוסקת במגוון סוגות ספרותיות: ספרי עיון, סיפורת ושירה.

מקור: "ועדת חקירה פרלמנטרית בישראל", ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית, (2022, December 20th), https://he.wikipedia.org/wiki/ועדת_חקירה_פרלמנטרית_בישראל.

נהנים מ Wikiz?

נהנים מ Wikiz?

הורידו את הפלאגין החינמי שלנו!

הערות שוליים


The content of this page is based on the Wikipedia article written by contributors..
The text is available under the Creative Commons Attribution-ShareAlike Licence & the media files are available under their respective licenses; additional terms may apply.
By using this site, you agree to the Terms of Use & Privacy Policy.
Wikipedia® is a registered trademark of the Wikimedia Foundation, Inc., a non-profit organization & is not affiliated to WikiZ.com.