הורידו את כלי העזר שלנו

חברה קדישא

מאת ויקיפדיה, אך משופר ויזואלית
אנשי החברה קדישא של פראג מתפללים ליד מיטת שכיב מרע, ציור מ-1772.

חברה קדישאארמית: חברה קדושה), לעיתים קרובות חברא קדישא גומלי חסד של אמת (גחש"א), או ח"ק גומלי חסדים, היא הארגון המופקד לצורכי המת ולקבורתו על פי ההלכה בקהילות יהודיות. אזכור לקיומה של חברה כזו מופיע כבר בתלמוד[1].

במסורת היהודית הדבר מכונה "חסד של אמת" שכן מת לא יכול לגמול טובה למטפליו. בקהילות התקיימו בעבר גם ארגוני חסד אחרים שנודעו אף הם בשם "חברה קדישא" – לחינוך יתומים, טיפול בחולים וכיוצא בזה – אך השם מזוהה כמעט בלעדית עם האחראים על הקבורה.

גלה עוד נושאים הקשורים לחברה קדישא

ארמית

ארמית

אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו. בעת העתיקה הייתה הארמית שפה רווחת במזרח התיכון ובמרכז אסיה, ובעיקר בארץ ישראל, בסוריה, באשור, בבבל, ובממלכת פרס. הארמית הייתה שפת הדיבור של ארץ ישראל, סוריה ומסופוטמיה.

קבורה (יהדות)

קבורה (יהדות)

קבורת המת היא מצוות עשה מהתורה לקבור את המתים. מת שנמצא ללא אחראים לקבורתו מכונה מת מצווה וההלכה מחייבת כל יהודי שנתקל בו לדאוג לקבורתו, גם תוך הפסד גדול או היטמאות כהן למתים. ההלכה משתמשת במושג "כבוד המת" בקביעת פרטי הדינים של הקבורה.

הלכה

הלכה

הלכה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

יהודים

יהודים

יהודים הם עם ממוצא שמי, קבוצה אתנית, דתית ולאומית שמקורה בשבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שבמזרח התיכון בסוף האלף השני לפנה"ס. האתניות, הלאומיות, התרבות והדת היהודיות קשורות זו לזו באופן הדוק; האמונה המסורתית של העם היהודי היא היהדות. במהלך ההיסטוריה הצטרפו לעם היהודי אישים בודדים וקבוצות שונות ונטמעו בו.

תלמוד

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3. השם "תלמוד" מקורו בזמן התנאים ומשמעו לימוד, עיון ופירוש. התלמוד נכתב בעיקר כפרשנות לדברי התנאים, כותבי המשניות והברייתות. הגות זו התפתחה בו בזמן בבבל ובארץ ישראל, מה שהוביל לכתיבתם של שני תלמודים: התלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי. התלמוד הבבלי נפוץ יותר מהירושלמי, וחכמי ההלכה בדורות שלאחר כתיבת התלמוד קיבלו לרוב את התלמוד הבבלי לפסיקת הלכה למעשה.

תפקיד

רכבי החברה קדישא צבועים בדרך כלל כחול
עגלת חברה קדישא של הקהילה היהודית בעיירה צ'ופ. בעגלה זו נשאו יהודי הקהילה את מתיהם לקבורה

החברה קדישא דואגים לכל צורכי המת והקבורה. הם מבצעים טהרת המת (רחיצת גוף הנפטר מכף רגל ועד ראש), עוטים את המת בתכריכים ועוד. לאחר מכן הם אחראים לסדר הלוויה, להכנת הבור לקבר ולקבורת המת בו. הם דואגים גם לצרכים שלעיתים אינם אפשריים, לדוגמה: אמירת קדיש, דאגה ל"מת מצווה" (מת שאין לו קרובים שידאגו לו ואפילו כהן מחויב להיטמא לו – לעסוק בקבורתו).

גלה עוד נושאים הקשורים לתפקיד

כחול

כחול

צבע כחול הוא אחד משלושת צבעי היסוד. אורך הגל של האור הכחול הוא הקצר ביותר מבין שלושת צבעי היסוד ועם התדירות הגבוהה ביותר מבין שלושת צבעי היסוד.

צ'ופ

צ'ופ

צ'ופ היא עיר בזקרפטיה שבאוקראינה. עד לשואה הייתה בה קהילה יהודית.

מוות

מוות

מוות הוא מצב שבו גוף חי חדל לחיות, כלומר חדל לשמר את הסביבה הפנימית שמאפיינת אותו, והופך לגופה. העובדה שאין הגדרה חד-משמעית למושג "חיים" או גוף-חי (אורגניזם) מקשה על הגדרת המושג "מוות". עם זאת, אפשר להגדיר תהליכים מסוימים שמאפיינים יצורים חיים, ואשר הפסקתם מוגדרת לפיכך כ"מוות".

קבורה (יהדות)

קבורה (יהדות)

קבורת המת היא מצוות עשה מהתורה לקבור את המתים. מת שנמצא ללא אחראים לקבורתו מכונה מת מצווה וההלכה מחייבת כל יהודי שנתקל בו לדאוג לקבורתו, גם תוך הפסד גדול או היטמאות כהן למתים. ההלכה משתמשת במושג "כבוד המת" בקביעת פרטי הדינים של הקבורה.

טהרת המת

טהרת המת

ביהדות, טהרת המת היא תהליך של רחיצה וניקיון, פנימי וחיצוני, אותו נוהגים לעשות לגופת המת, טרם הלבשתו בתכריכים לקראת קבורתו. בעת הליך הטהרה מתנהגים המטהרים עם הנפטר בכל הכבוד הראוי, כאילו היה עדיין חי, רואה ושומע אותם. גברים עוסקים בטהרת גברים, ונשים עוסקות בטהרת נשים. כיום מתבצע הליך הטהרה בבית הלוויות או בבית העלמין. יש העושים זאת תוך אמירת פסוקים. רוחצים כל איבר בנפרד, ולאחר מכן יוצקים על כל גופו של הנפטר 9 קבין של מים השקולה להיטהרות במקווה.

כף רגל

כף רגל

כף הרגל היא הפרק התחתון של הרגל של בעלי חיים יבשתיים, מקבוצת החולייתנים. היא מצויה בין אצבעות כף הרגל לבין הקרסוליים. עליה רבים מבעלי החיים דורכים בזמן הליכה, אם כי יש כאלו שדורכים על אצבעות הרגליים או על אצבעות מנוונות.

ראש

ראש

ראש הוא האזור החשוב בגוף אדם או בעל חיים. הוא בדרך כלל בעל צורה מעוגלת או מאורכת, וממוקם בחלק העליון בגוף. הראש בנוי ממערכת של עצמות שטוחות חזקות מאוד (גולגולת) ובתוכו נמצא המוח. תפקידה של הגולגולת הוא הגנה על המוח. בנוסף למוח, נמצאים בו, בדרך כלל, רוב איברי החישה של היצור, כגון האף עבור חוש הריח, אוזניים עבור חוש השמיעה, עיניים עבור חוש הראייה וחלקי הפה עבור חוש הטעם.

תכריכים

תכריכים

תכריכים הם הלבוש שבו מלבישים את המת כשמכינים אותו לקבורה. הוא נקרא כך מלשון "כריכה", שכן המנהג היה לכרוך סביב גוף המת רצועות של פשתן. כבר בזמן המשנה כונה לבושו של המת תכריכין.

קדיש

קדיש

קַדִּישׁ הוא נוסח תפילה יהודי נודע, הנאמר בארמית בבלית. עיקרו של הקדיש הוא בקשה להתגדלות ולהתקדשות שמו של האל והתגלות מלכותו בעולם. במרבית הנוסחים מופיעה גם בקשה לקירוב הגאולה וביאת המשיח, אולם בקשה זו אינה מופיעה בנוסח אשכנז ונוסח איטליה. על פי המקובלים הקדיש מעלה את התפילה בשלביה השונים לדרגות קדושה שונות.

מת מצווה

מת מצווה

מת מצווה על פי ההלכה הוא אדם שמת ואין מי שמופקד על קבורתו. כל הנתקל במת מצווה חייב לקוברו, גם אם כתוצאה מכך ייגרם לו הפסד מרובה או יתבטל ממצווה חשובה. קבורתו נחשבת לחובה משום כבוד הבריות.

כהן

כהן

כֹּהֵן הוא המעמד הגבוה ביותר בין שלושת המעמדות בעם ישראל לפי התורה. המעמד נירש על ידי מי שהוא בן שבט לוי מזרע אהרון, ותפקידו לשמש בפולחן האל, בעיקר בעבודת בית המקדש. התורה קובעת לכהן תפקידים הייחודיים לו: הקרבת הקורבנות, הבחנה בין נגעים ובין דמים, ועריכת ברכת כהנים.

בקהילות יהודיות בגולה

בקהילה היהודית בעבר, החברה קדישא דאגו לצורכי המת, קבורתו כאמור לעיל. הם היוו חלק ממנהיגי הקהילה היהודית והיו בקשר עם הפרנס, הגבאי ורב הקהילה.

למרות שתפקיד החברה הוא רק בסידורי הלוויה וקבורה היו נחשבים אנשי החברה קדישא גם כוועד הרוחני של העיר (אולי בגלל הסמכות שהייתה בידם לקבוע את גדלותו של כל אחד מהתושבים ועל פי זה היכן ייקבר), וכך מוצאים אנו "פנקסי חברא קדישא" (מפורסמים גם בשמם המודרני "פנקסי הקהילות") מערים ועיירות שונות באירופה שתיעדו בנוסף לתאריכי הפטירות ומקומות הקבורה, גם ציוני דרך נוספים בקהילה וכן את המנהגים המיוחדים לקהילה.

החברא קדישא הקדומה ביותר שנשתמר ממנה תיעוד, היא זו שבפראג שנוסדה על יד המהר"ל (רבי יהודה ליווא בן בצלאל). לאחר שבשנת 1573 עוזב המהר"ל את כס הרבנות בניקלשבורג ועבר להתגורר בפראג כאדם פרטי, הקים בה את החברא קדישא וכתב את תקנותיה, שהיוו בסיס לתקנות ה"חברה קדישא" בכל אירופה.

תלמידי הבעל שם טוב והמגיד ממעזריטש נקראו בשם "חבריה קדישא" – יש האומרים שגם בגלל שכולם היו חברים (גם אם לא באופן פעיל) בחברה קדישא[דרוש מקור].

חברה קדישא בבלארוס היו נוהגים להתענות ביום ט"ו בכסלו – מכיוון שהוא קרוב ליום הקצר ביותר בשנה.

לחברה קדישא היו מתמנים רק פעם בשנה, בזמן המסיבה שהיו עושים החבריא. במסיבה היו משתתפים כל נכבדי העיר וכל היהודים בעיירה הרגישו צורך להשתתף מי בכספם ומי בגופם. שם היו מגישים בקשות מנומקות וחברי החבריא היו שוקלים אותם. הדרישות היו על מעמד, גיל, חכמה וכדומה כל מי שהיה מתמנה לחבר בחברא קדישא בעיירה אחת היה זכאי להתמנות לכל תפקיד ציבורי גם בכל מקום אחר כי היו סומכים עליו שכבר דקדקו ובדקו אחריו במקומו. היהודי הצעיר ביותר שהתמנה לחבריא הוא שניאור זלמן מלאדי מייסד חסידות חב"ד המכונה 'האדמו"ר הזקן' ו'בעל התניא' שהתמנה לכך בגיל 10 שנים בלבד.[דרוש מקור][מפני ש...]

גלה עוד נושאים הקשורים לבקהילות יהודיות בגולה

קהילה

קהילה

קהילה היא קבוצה של בני אדם שיצרו ביניהם קשרים ויחסים חברתיים, הפועלים בגבולות מסוימים, מקושרים למקום/מרחב, ויש להם מאפיין, רצון או עניין משותפים.

פרנס

פרנס

פרנס הוא מושג רווח בספרות ההלכתית, המתאר מנהיגות אזרחית של הקהילה היהודית, באי-כוחם של הציבור שהם בעלי סמכות המוכרת על ידי ההלכה על אף שאינם בהכרח תלמידי חכמים.

גבאי

גבאי

גבאי. גבאי הוא כינוי לאדם האחראי על ניהול הצדדים הלוגיסטיים וסדרים נוספים של בית הכנסת, כמו קביעת זמני תפילה, ניהול התפילות, מינוי שליחי ציבור (חזנים), וקוראים בתורה, חלוקת העליות והכיבודים השונים בשעת התפילה.

רב

רב

רב הוא תואר כבוד לאיש בעל סמכות רוחנית ותורנית ביהדות. התואר בעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים. לעיתים גם עסקן בענייני קודש נקרא רב.

פנקס הקהילה

פנקס הקהילה

פנקס הקהילה הוא ספר בו נהגו הקהילות היהודיות לרשום את תולדותיהם.

מהר"ל מפראג

מהר"ל מפראג

רבי יהודה ליווא בן בצלאל, המוכר בכינויו מהר"ל מפראג, היה רב, פוסק הלכה, מקובל והוגה דעות, מגדולי ישראל הבולטים בתחילת העת החדשה.

פראג

פראג

פראג היא בירת הרפובליקה הצ'כית והעיר הגדולה ביותר בה. פראג מהווה את המרכז הכלכלי, התרבותי והתעשייתי של צ'כיה. היא ממוקמת על הנהר ולטאבה (Vltava), ואוכלוסייה מונה כ־1.2 מיליון תושבים. שטח המטרופולין של פראג 6,977 קמ"ר. בין כינוייה של פראג: "העיר בעלת מאות הצריחים המחודדים", "העיר הזהובה", "אם כל הערים" ו"הלב של אירופה".

בלארוס

בלארוס

רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס ולעיתים גם בֵּלוֹרוּסְיָה או רוּסְיָה הַלְּבָנָה היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון. הייתה שייכת לברית המועצות, ולאחר התפרקות ברית המועצות הפכה למדינה עצמאית. מאז 1996 קשורה בלארוס עם הפדרציה הרוסית בסדרת אמנוֹת ליצירת ישות הקרויה האיחוד של רוסיה ובלארוס, כצעד לקראת איחוד-מחדש אפשרי בין שתי המדינות.

ט"ו בכסלו

ט"ו בכסלו

ט"ו בכסלו הוא היום החמישה עשר בחודש השלישי בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום החמישה עשר בחודש התשיעי למניין החודשים מניסן.

שניאור זלמן מלאדי

שניאור זלמן מלאדי

רבי שניאור זלמן מלאדי מכונה "אדמו"ר הזקן", "בעל התניא", "הגר"ז" ו"בעל שולחן ערוך הרב". היה פוסק, מקובל, מייסד תנועת חסידות חב"ד והאדמו"ר הראשון בשושלת זו. עמד בראשה משנת ה'תקל"ג (1772) ועד פטירתו בשנת ה'תקע"ג (1812). חיבר מספר ספרים, מהם התפרסמו "ספר התניא" ו"שולחן ערוך הרב".

חסידות חב"ד

חסידות חב"ד

חסידות חב"ד ליובאוויטש היא חצר חסידית, ממשיכתה של שושלת חב"ד שנוסדה על ידי רבי שניאור זלמן מלאדי בשלהי המאה ה-18 במזרח אירופה. בשנת ה'תקע"ג (1812) עבר בנו רבי דובער שניאורי לעיירה לובביץ', שממנה פעלו רוב אדמו"רי חב"ד ועל שמה נקראה החצר. לצדה התקיימו ענפים נוספים, כמו קאפוסט וליאדי, אך הם התמזגו לבסוף לתוך חב"ד-ליובאוויטש שנותרה יחידה בשנת ה'תרפ"ג (1923). חב"ד ניכרת בדרכה הרעיונית, המתבטאת בראשי התיבות המרכיבים את שמה, שלפי הקבלה הם שלושת הכוחות המרכיבים את תהליך החשיבה וההבנה. היא מדגישה את מרכזיות השכלתנות בביסוס האמונה הדתית.

ספר התניא

ספר התניא

ספר התניא, הנקרא גם לקוטי אמרים או ספר של בינונים על שם חלקו הראשון, הוא ספר היסוד של חסידות חב"ד ואחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל. הודפס בשנת ה'תקנ"ז (1796) בסלאוויטא, בידי מחברו, מייסד חסידות חב"ד רבי שניאור זלמן מלאדי, ועל שם ספרו הוא מכונה גם "בעל התניא".

במדינת ישראל

הכניסה לבניין "חברה קדישא הראשית והכללית" ברחוב פינס בירושלים

בישראל כיום למעלה מ-600 חברות קדישא. חלק מחברות הקדישא פועלות כחברות עצמאיות (גחש"א) וחלקן פועלות כחלק מן המועצה הדתית המקומית. בערים אחדות פועלות מספר חברות קדישא, ובירושלים פועלות למעלה מ־10 חברות קדישא. הרשות הארצית לשירותי דת של המשרד לשירותי דת מסדירה את פעילותן (פיקוח ובקרה). חלק משירותי החברה קדישא ניתנים לציבור ללא תשלום. שירותים אותם מציעה החברה קדישא תלוים בחברה קדישא במקום המגורים וכוללים לרוב:

  • הזמנת לוויה
  • העברת הנפטר ממקום הפטירה לבית העלמין בשעות העבודה
  • הכנת הנפטר לקבורה והבאתו לקבורה
  • קיום טקס הקבורה
  • העברת תושבי חו"ל וקבורתם בישראל
  • מוקדי רישום הלוויות בבתי החולים
  • מיחשוב שירותי הקבורה
  • מוקד שירות טלפוני

בבתי העלמין:

כיום, בנוסף לתפקידיהם דלעיל, החברה קדישא דואגים לחללי מלחמה.

אנשי החברה קדישא נוהגים לצום בז' באדר, יום לידת ופטירת משה, כסמל להתאבלות על כל אותם מתים שמקום קבורתם לא נודע וככפרה על פגיעה בכבוד הנפטרים שאולי לא נהגו בהם כשורה.

כמו כן קיימת עמותת פורום החברות קדישא בישראל ע"ר פועלת לייצג את חברות הקדישא החברות בעמותה אל מול רשויות המדינה וכל גוף בישראל ומחוצה לה בכל עניין הנוגע לנפטרים יהודיים, לחברות קדישא ולשרותי קבורה של הנפטרים הנטמנים בבתי עלמין בישראל ובחו"ל, בכל דרך ובאמצעות כל גוף שניתן להסתייע בידו, תוך שמירה על דיני ישראל, הלכותיהם ומנהגיהם, ופועלת להכשרת עובדי קבורה. העמותה נשלטת על ידי חברי העמותה ביניהם אברהם מנלה יצחק דב גלבשטיין, אשר שולטים בחברות קדישא נוספות. [2]

גלה עוד נושאים הקשורים לבמדינת ישראל

מועצה דתית

מועצה דתית

מועצה דתית היא רשות ממלכתית אשר תפקידה לספק את שירותי הדת לתושבים היהודים ברשויות המקומית בישראל. פעילות המועצה הדתית משתרעת על פני תחומים רבים בחיי הקהילה כגון: כשרות, נישואין, קבורה, מקוואות, פעילות תרבות תורנית, עירובין ועוד.

הרשות הארצית לשירותי דת

הרשות הארצית לשירותי דת

הרשות הארצית לשירותי דת פועלת במסגרת המשרד לשירותי דת.

המשרד לשירותי דת

המשרד לשירותי דת

המשרד לשירותי דת הוא משרד ממשלתי הממונה על שירותי הדת ליהודים בישראל. בעבר נקרא משרד הדתות או המשרד לענייני דתות, ועסק בשירותי דת לבני כל הדתות. מאז הקמתו מחדש בשנת 2008, אחראי המשרד רק לשירותי הדת היהודית.

בית הקברות היהודי בהר הזיתים

בית הקברות היהודי בהר הזיתים

בית הקברות היהודי בהר הזיתים הוא בית קברות יהודי המתפרש במדרונותיו של הר הזיתים, ממרגלותיו שבנחל קדרון ועד פסגתו הצופה על העיר העתיקה והר הבית. זהו אחד מבתי הקברות היהודיים הקדומים ביותר, המכיל קברים מתקופות שונות, בהם קברים רבים של אישים ידועים בהיסטוריה היהודית.

צום

צום

צום הוא הימנעות רצונית מאכילה ומשתייה למשך פרק זמן מסוים.

ז' באדר

ז' באדר

ז' באדר הוא היום השביעי בחודש השישי בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השביעי בחודש השנים עשר למניין החודשים מניסן.

משה

משה

מֹשֶׁה או משה רבנו הוא דמות מקראית. נבחר על ידי אלוהים להיות מנהיגם של עם ישראל ולהוציאם ממצרים.

אברהם מנלה

אברהם מנלה

אברהם מרדכי מנלה הוא מנכ"ל חברה קדישא תל אביב-יפו והמחוז.

מקור: "חברה קדישא", ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית, (2023, March 12th), https://he.wikipedia.org/wiki/חברה_קדישא.

נהנים מ Wikiz?

נהנים מ Wikiz?

הורידו את הפלאגין החינמי שלנו!

קישורים חיצוניים
הערות שוליים

The content of this page is based on the Wikipedia article written by contributors..
The text is available under the Creative Commons Attribution-ShareAlike Licence & the media files are available under their respective licenses; additional terms may apply.
By using this site, you agree to the Terms of Use & Privacy Policy.
Wikipedia® is a registered trademark of the Wikimedia Foundation, Inc., a non-profit organization & is not affiliated to WikiZ.com.