חמדת (ספר)

אנגלית היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם. השפה רכשה לה מעמד דומיננטי והיא השפה המרכזית והרשמית בארצות רבות. אנגלית נלמדת ומובנת יותר מכל שפות העולם, משמשת שפה שנייה ושפה רשמית במדינות רבות, ולרוב מוגדרת כ"לינגואה פרנקה" בזכות השפעתה העצומה בתחומים רבים.

סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות.

ארצות הברית של אמריקה היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות. היא שוכנת ברוּבָּה במרכז יבשת אמריקה הצפונית, שבה נמצאות 48 מהמדינות וכן מחוז קולומביה שבו נמצאת העיר וושינגטון, בירת המדינה. ארצות הברית גובלת בקנדה בצפון ובמקסיקו בדרום. מדינת אלסקה שוכנת בצפון-מערב היבשת, קנדה נמצאת מזרחית לה ורוסיה נמצאת בצד מערב, מעבר למצר ברינג. המדינה ה-50 היא הוואי, ארכיפלג השוכן באוקיינוס השקט.

טוני מוריסון הייתה סופרת אמריקאית ופרופסור באוניברסיטת פרינסטון. היא זכתה בפרס פוליצר לסיפורת לשנת 1988, באות הכבוד "הרצאת ג'פרסון" לשנת 1996, ובשנת 1993 הייתה האישה השחורה הראשונה שזכתה בפרס נובל לספרות. היא נחשבת לאחת מגדולי הספרות האמריקאית, ובפרט הספרות האפרו-אמריקאית. בין הרומנים הידועים שלה נמנים "העין הכי כחולה", "שיר השירים אשר לסולומון", ו"חמדת". ב-29 במאי 2012 הוענקה לה מדליית החירות הנשיאותית של ארצות הברית.

העבדות בארצות הברית ועוד קודם לכן בשלוש עשרה המושבות הייתה מוסד חוקי, שבו בעלי עבדים קנו ומכרו בני אדם כסחורה. עבדות התקיימה באזורים שהיו לארצות הברית החל מתחילת ההתיישבות האירופית בראשית המאה ה-17 ועד ל-1865. רוב העבדים היו ממוצא אפריקני והגיעו לארצות הברית במסגרת סחר העבדים האטלנטי. רוב בעלי העבדים היו לבנים עשירים מהדרום. במדינות הצפון העבדות נאסרה בתקופה של כ-30 שנה לאחר הקמת ארצות הברית ב-1776, ויבוא העבדים מאפריקה נאסר על פי חוק בשנת 1808. אולם במדינות הדרום מספר העבדים הלך וגדל, בעיקר לשם עבודות במטעים. רוב הלבנים בדרום לא החזיקו בעבדים, חלקם החזיקו במספר קטן של עבדים, ואילו מיעוט קטן של לבנים החזיקו חוות ענק בהן עבדו מאות ולפעמים אלפי עבדים. לעבדים לא היו זכויות אדם או אזרח. חלקם מתו או עברו עינויים במסע לארצות הברית. בתוך ארצות הברית התייחסו אליהם כאל רכוש שניתן למכור, לקנות ולבטח אותו בדומה לקנייה של נכס יקר. עבדים רבים הופרדו ממשפחותיהם על רקע של שיקול כלכלי של בעליהם. חלקם עונו או נרצחו עקב ניסיונות בריחה או התנהגות שלא מצאה חן בעיני בעליהם. גברים לבנים רבים אנסו שפחות שחורות והילדים שנולדו נשארו עבדים. רוב העבדים לא זכו להשכלה. שחורים במדינות הצפון היו עלולים להידרש לחזור לעבדות במסגרת "חוק העבד הנמלט" ואף להיחטף לעבדות. כדי להצדיק את המשך העבדות השתמשו הלבנים תומכי העבדות בטיעונים גזעניים נגד השחורים, טענו כי זה מצב טוב עבורם וכי מדובר בכורח כלכלי, חברתי ואף מוסרי או דתי. מצב זה יצר מתחים רבים בין הצפון לדרום, ובכלל בחברה בארצות הברית, בין היתר על רקע בריחת עבדים למדינות הצפון ושאלת מוסריות העבדות.

עבדות היא מונח המציין משטר עבודה המאופיין בבעלות ושליטה רבה של אדם על אדם אחר שנחשב לרכושו. בעבדות האדם המשועבד איננו חופשי ובן חורין לקבוע את התנהלותו וסדר היום שלו, ואדונו הוא שקובע בעבורו את כל או רוב סגנון חייו ודרכי התנהלותו.

אופרה היא צורה של תיאטרון שבה התוכן הדרמטי מועבר בשלמותו או ברובו באמצעות שירה ומוזיקה. האופרה הופיעה באיטליה בסוף המאה ה-16 ונקשרת, בדרך כלל, עם מסורת המוזיקה הקלאסית המערבית. האופרה משתמשת ביסודות רבים של התיאטרון המדבר, כמו תפאורה, תלבושות ומשחק. עם זאת, האופרה נבדלת מצורות דרמטיות אחרות בחשיבות הנודעת בה לשירה ולטכניקה הווקאלית המקובלת. את הזמרים מלווה הרכב כלי, שגודלו נע מהרכב קאמרי מצומצם ועד תזמורת סימפונית מלאה, הנגנים יושבים בדרך כלל בבור תזמורת ("pit"), אזור מונמך בקדמת הבמה, נסתרים מהקהל. גם בלט משולב לעיתים קרובות באופרה, והדבר נכון בעיקר לגבי האופרה הצרפתית ברוב שנות הגלולה.

סרט קולנוע הוא המוצר הסופי של תהליך יצירת הקולנוע - כתיבה, צילום ועריכה של סיפור, קטעי תנועה, וצליל המשולבים יחדיו ליצירה אחת. סרטי קולנוע מתחלקים לסוגות רבות ובהן דרמה, קומדיה, מתח, אימה, פעולה, סרט מוזיקלי, הנפשה, מערבון, סרטים תיעודיים, מדע בדיוני ופנטזיה.

אופרה גייל וינפרי היא שחקנית, אשת עסקים ומנחת טלוויזיה אמריקאית. היא הנחתה את תוכנית האירוח הארצית "המופע של אופרה וינפרי" מספטמבר 1986 עד 2011. וינפרי מדורגת כאפרו-אמריקאית העשירה ביותר של המאה ה-20, כאפרו-אמריקאית הפילנתרופית ביותר בכל הזמנים, וכמיליארדרית כהת-העור היחידה במשך שלוש שנים ברציפות. מגזין פורבס, העריך ב-2017 את הונה בכ-3 מיליארד דולר אמריקאי.

ניצה בן-ארי היא מרצה בדימוס בחוג לצרפתית ובחוג לספרות, וראש התוכנית ללימודי תעודה בתרגום ובעריכת תרגום באוניברסיטת תל אביב, תוכנית שאותה ייסדה כדי להכשיר מתרגמים עם רקע בתורת התרגום. היא חוקרת ספרות ותרגום ומתרגמת לעברית מאנגלית, מגרמנית, מצרפתית ומאיטלקית.

הספריה החדשה, בעריכת מנחם פרי, היא סדרה לסיפורת, מקורית ומתורגמת, פרי שיתוף-פעולה בין הוצאת הקיבוץ המאוחד לספרי סימן קריאה. הסדרה נוסדה בשנת 1990 כסדרה למנויים, בהמשך לסדרת "הספריה", שהוקמה ארבע שנים קודם לכן. בסדרה רואים אור מדי שנה כ-15 ספרים חדשים. "הספריה החדשה" יצרה מוּדעוּת למעמדו של העורך, למעורבותו בעריכת הטקסט ולנחיצותם של יחסי ציבור לספרים. מתוך מתרגמי-הבית ועורכי-המשנה שלה צמחו עורכים מרכזיים של סדרות פרוזה אחרות, כדוגמת נילי מירסקי, משה רון, אילנה המרמן, דנה אולמרט ועוד.