חצות הלילה (הלכה)

חצות הוא הזמן שבין השקיעה לזריחה (בלילה) ובין הזריחה לשקיעה (ביום). לכן, בכל יום חצות הלילה הוא כמעט באותה שעה של חצות היום.

לכדור הארץ 360 מעלות - קווי אורך. ביממה 24 שעות, כך שכל שעה היא 15 מעלות אורך. בזמן שעון גריניץ, קו אורך 0, זמן חצות הממוצע עומד בדיוק על השעה 12:00. כך גם בכל קו אורך שמתחלק ב-15. למשל, קהיר, שהיא בערך 30 מעלות מזרח (ליתר דיוק: 31).

מכיוון שזמני השקיעה והזריחה מתקדמים ומתאחרים במשך שנת החמה, ואינם עושים זאת במקביל (כלומר לפעמים הזריחה מתאחרת והשקיעה מקדימה, לפעמים להפך, אבל לפעמים שתיהן מתאחרות ולפעמים שתיהן מקדימות וכו'), זמן חצות לא נשאר קבוע במשך שנת החמה אלא נע בעליה, ירידה, עליה יותר גדולה ושוב ירידה.

זמן חצות בארץ ישראל

ישראל אינה על קו אורך שמתחלק ב-15, אלא קו האורך שלה הוא קצת מעל 35 מעלות מזרח. לחלוקה של 35 ב-15 תישאר שארית 5. כלומר אנחנו 5 מעלות מזרחה מקהיר. מזרח מקהיר = מוקדם יותר מקהיר (הרי כיוון היום ממזרח למערב). 5 מעלות הן שליש שעה (שעה = 15 מעלות כדלעיל), כלומר 20 דקות. לכן חצות אצלנו הוא 20 דקות בממוצע לפני 12:00.

בארץ ישראל זמן חצות נע בערך כך (בשעון חורף): 11:25 -> 11:45 -> 11:25 -> 11:50. הממוצע הוא בערך 11:40 (הממוצע כאן אינו הממוצע בין השעה הקצרה ביותר לארוכה ביותר, אלא בין כל השעות של כל הימים, לכן הוא לא האמצע שבין 11:25 ל-11:50).

זה בערך גם זמן חצות ביום הבינוני - אמצע הסתיו (תקופת תשרי) ואמצע האביב (תקופת ניסן), שאורך היום שווה לאורך לילה.

• יש לסיים את אכילת בשר קורבן הפסח עד חצות, לדעת רבי אלעזר בן עזריה מן התורה, ולדעת רבי עקיבא מדרבנן. לפי הדעה (ר' אלעזר בן עזריה) שהוא מדאורייתא, זה גם סוף זמן אכילת אפיקומן. נחלקו הראשונים איך לפסוק להלכה, ובשולחן ערוך^[1] נפסק שיש להיזהר לכתחילה לאכלו קודם חצות. לדעת הרמ"א,^[1] לכתחילה יש לגמור גם הלל קודם חצות.
• בכל הקורבנות שזמן אכילתם מן התורה הוא עד הבוקר (חטאת, אשם ותודה) - גזרו חכמים שיש לסיים את אכילתם עד חצות הלילה.
• חובה לקרוא קריאת שמע עד חצות הלילה מדרבנן (ברכות פרק א' משנה א'). לדעת רוב הראשונים, בדיעבד ניתן לקרוא גם אחרי חצות.
• לכתחילה צריך להתפלל תפילת ערבית עד חצות הלילה.
• הזמן לאמירת תיקון חצות הוא בחצות הלילה.
• זמן אכילת מלוה מלכה במוצאי שבת לכתחילה הוא עד חצות הלילה.

גלה עוד נושאים הקשורים למדיני חצות הלילה

קורבן פסח

קורבן פסח

קורבן פֶּסַח ביהדות הוא קורבן של טלה או גדי שהוקרב לראשונה שעות ספורות לפני מכת בכורות – המכה האחרונה מעשר המכות, ערב יציאת בני ישראל ממצרים, ובעקבות זאת נקבע כקורבן המוקרב בכל שנה, מעת הכניסה לארץ ישראל, בי"ד בניסן אחר הצהריים, ונאכל בליל ט"ו בניסן – חג המצות, או חג הפסח במשמעותו כיום. הפסח נקרא על שם ה"פסיחה" של אלוהים על בתי ישראל בזמן מכת בכורות, ככתוב: ”וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַה', אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל.”

רבי אלעזר בן עזריה

רבי אלעזר בן עזריה

רבי אלעזר בן עזריה (ראב"ע) היה תנא בן הדור השלישי לתנאים. כיהן תקופה מסוימת כנשיא הסנהדרין במקום רבן גמליאל דיבנה ולאחר מכן יחד עימו. ידוע בעושרו ובייחוסו ככהן, בהיותו דור עשירי לעזרא הסופר. דודו הוא התנא שמעון אחי עזריה, ובין צאצאיו נמנו רבי עזריה בן בנו של רבי אבטולס, ושלשלת ראשי ישיבת גאון יעקב לדורותם. היה בר פלוגתא של רבי עקיבא.

רבי עקיבא

רבי עקיבא

רבי עקיבא בן יוסף, מגדולי חכמי ישראל, היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מתומכי מרד בר כוכבא, נהרג על קידוש השם כאחד מעשרת הרוגי מלכות. התגורר בבני ברק ובלוד.

קורבן חטאת

קורבן חטאת

קורבן חַטָּאת הוא אחד מסוגי הקורבנות שהוקרבו בבית המקדש. הקורבן מובא בדרך כלל ככפרה על חטאים שונים, וכן כחלק מקורבן המוסף במועדים. החטאת היא קורבן מסוג "קדשי קדשים". ייחודו הוא במקום בו ניתן דם הקורבן: בקרנות שבראש המזבח, ובסוגי חטאות מסוימים הדם ניתן בקדש הקדשים ובמקומות נוספים בהיכל.

קורבן אשם

קורבן אשם

קורבן אשם הוא אחד מסוגי הקורבנות שהוקרבו בבית המקדש, הבא ככפרה על חטאים שונים. ברוב האיסורים שבתורה, לא נקבע קורבן לאדם העובר עליהם. אולם בעבירות חמורות במיוחד קבעה התורה, שהחוטא יביא קורבן לכפרה על חטאו, כחלק מתהליך התשובה. קורבן האשם התייחד למספר מצומצם של עבירות, כדלהלן. האשם בא רק בתור קורבן יחיד, ולעולם אינו קורבן ציבור.

קורבן תודה

קורבן תודה

קורבן תודה הוא קורבן נדבה שהיה קרב בבית המקדש. תכלית הקורבן - כשמו, הודאה לה' על ישועה שהביא למגיש הקורבן. למעשה, קורבן תודה נחשב סוג של קורבן שלמים, ודיניו מפורטים בתורה בפרשת קורבן השלמים, אך יש לו כמה דינים שבהם הוא שונה מקורבן שלמים רגיל. קורבן תודה בא תמיד כקורבן יחיד, והוא לעולם אינו בא כקורבן ציבור. על פי המדרש שונה קורבן תודה מכל הקרבנות, בכך שלעתיד לבוא לא יתבטל.

קריאת שמע

קריאת שמע

קְרִיאַת שְׁמַע היא מצווה מהתורה המהווה אחת מהמצוות המרכזיות בחיי השגרה היהודיים. מצווה זו כוללת הצהרת אמונה בדבר אחדות האל, אהבתו, זכירת מצוותיו והאמונה בשכר ועונש. הפסוק הפותח את קריאת שמע הוא "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד".

תפילת ערבית

תפילת ערבית

תְּפִלַּת עַרְבִית או מַעֲרִיב היא אחת משלוש תפילות יומיות ביהדות, הנערכת בלילה, בדרך כלל לאחר צאת הכוכבים. התפילה מורכבת משני חלקים, קריאת שמע וברכותיה ותפילת שמונה עשרה. בשונה משאר התפילות, אין בה חזרת הש"ץ על תפילת שמונה עשרה. התפילה מסתיימת בעלינו לשבח, ובקהילות מסוימות נהוג להוסיף לפני או אחרי התפילה פרקי תהילים.

תיקון חצות

תיקון חצות

תיקון חצות הוא טקסט קינות ותפילות שנאמר בחצות הלילה, ובו תוכן אבל על חורבן בית המקדש. השם ניתן לו על שם הזמן שיש לאמרו על פי ההלכה - לאחר חצות הלילה.

מוצאי שבת

מוצאי שבת

בהלכה היהודית, מוֹצָאֵי שַׁבָּת הוא הזמן שבין צאת השבת, לבין עלות השחר ביום ראשון שלאחר מכן. מוצאי שבת נחשב לזמן מיוחד, שבו מרבים בתפילה ובבקשות כגון על פרנסה, בריאות, חינוך הילדים, שלום וכו'. במוצאי שבת נהוג לברך בברכת "שבוע טוב".

על פי תורת הקבלה ניתן לחלק את הלילה לשני חלקים: השעות שלפני חצות, מידת הדין (החמורה יותר) היא דומיננטית. בחצות נמלכת ונתקנת מידת הרחמים בעולם.

המאירי^[2] כותב שבעולם יש ארבע שיטות ממתי להתחיל למנות את היום: מתחילת הלילה (וכך להלכה לרוב הדינים), מתחילת היום, מחצות הלילה, מחצות היום.