יהושע בלאו

יהושע בלאו נולד בקלוז' (קולוז'וואר, קלאוזנבורג) שבטרנסילבניה לד"ר פנחס פאול בלאו, שהיה סוחר ועיתונאי, ולסימה גרינפלד. אחותו הייתה הבוטנאית קלרה חן. הוא גדל במשפחה דתית ולמד בארבע הכיתות הראשונות בבית הספר העממי היהודי הניאולוגי בקלוז', ושנתיים כתלמיד פרטי בגימנסיה היהודית בבודפשט. כשהיה בן 12 עברה המשפחה לאוסטריה והתגוררה בבאדן ביי וין (Baden bei Wien), שם עסק האב בעיקר בעבודה עיתונאית. בלאו למד בגימנסיה המקומית וסיים את מבחני הבגרות בהצטיינות ב-1937. אז עברה המשפחה לווינה והוא התחיל את לימודיו בערבית באוניברסיטת וינה ואת לימודי הרבנות בבית המדרש לרבנים בווינה. במרץ 1938 פלש היטלר לאוסטריה, ומשפחת בלאו הצליחה לעזוב את אוסטריה ב-8 ביוני 1938 בעזרת הדרכונים הרומניים שברשותה. הם נסעו לטריאסט וכעבור חודש וחצי עלו לארץ ישראל על סמך סרטיפיקט "בעלי הון" של ההורים, וסרטיפיקט סטודנט לבלאו.

המשפחה התיישבה בתל אביב, ויהושע בלאו קיבל תחילה שיעורים פרטיים בתלמוד ובלילות למד לבד עברית וערבית. בהמשך נרשם ללימודים באוניברסיטה העברית. באביב 1942 קיבל את התואר מוסמך בשפה וספרות ערבית כחוג ראשי ובמקרא ובלשון עברית כחוגים משניים. בשנים 1942–1955 הורה בבתי ספר תיכוניים, בתחילה בגימנסיית מוריה והגימנסיה העירונית הדתית בתל אביב ואחרי-כן בסמינר מזרחי לבנים בירושלים. ב-1945 נשא לאישה את שולמית לבית חביב (אחותו של אבשלום חביב), מורה. לזוג שני ילדים, בן ובת.

במלחמת העצמאות שירת ביחידת שפ"ן - שירות פענוח נסתרות, בתחום פיצוח צפנים.

בינואר 1950 קיבל תואר דוקטור מטעם האוניברסיטה העברית על עבודתו 'דקדוק הערבית-היהודית של ימי הביניים בעיקר על סמך טקסטים בלתי-ספרותיים' בהדרכתו של דוד צבי בנעט. מורהו החשוב השני היה יעקב פולוצקי מהחוג לבלשנות. בשנת 1954 החל לשדר פינה ברדיו בנושא הלשון העברית^[2]. בשנת 1955 קיבל פרס לחוקרים צעירים מהקרן ע"ש מוריץ ושרלוטה ורבורג של האוניברסיטה העברית, על עבודתו "מחקרים בתחבירם של המדרשים"^[3]

החל מ-1956 לימד עברית ובלשנות שמית באוניברסיטת תל אביב וב-1957 הצטרף לחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית ולימד בו עד פרישתו ב-1987. ב-1960 הועלה לדרגת מרצה בשפה וספרות ערבית^[4], בשנת 1962 הועלה לדרגת פרופסור חבר^[5] וב-1966 נתמנה לפרופסור מן המניין.

החל מ-1959 החל לשמש כחבר באקדמיה ללשון העברית, בתחילה כחבר־יועץ, והחל מ-1963 כחבר מלא. בשנים תשמ"א–תשנ"ג (1981–1993) היה נשיא האקדמיה.

בלאו היה פרופסור אורח באוניברסיטת בר-אילן, באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, באוניברסיטת ניו יורק, באוניברסיטת קייפטאון, בישיבה יוניברסיטי, באוניברסיטת איטווש בבודפשט, באוניברסיטת לוצרן, ובאוניברסיטת הרווארד.

ב-20 באוקטובר 2020 נפטר בביתו שבירושלים בגיל 101^[6].

גלה עוד נושאים הקשורים לביוגרפיה

• נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשנת 1968.
• כיהן כנשיא האקדמיה ללשון העברית בשנים 1981–1993.
• חבר זר של האקדמיה הבריטית (נבחר ב-1983).
• נשיא מייסד של חברה לחקירת הערבית היהודית של ימי-הביניים.
• ראש חטיבת מדעי הרוח באקדמיה הישראלית הלאומית למדעים בשנים 1989–1995.
• ראש המועצה המדעית של יד יצחק בן-צבי 1994-1989.
• חבר לשם כבוד ב-Royal Asiatic Society.
• חבר כבוד באיגוד העולמי למדעי היהדות.
• Corresponding Member של האקדמיה האמריקנית לחקר היהדות.
• נשיא כבוד של החברה הבינלאומית של הערבית הבינונית.
• חבר כבוד של החברה הבינלאומית לשמית משווה.

גלה עוד נושאים הקשורים לחברויות וכהונות

• פרס בן צבי 1980.
• פרס ישראל 1985.
• פרס רוטשילד 1992.
• מדליית וילהלם בכר של האקדמיה ההונגרית למדעים 1999.
• מדליית מרק לידזברסקי של החברה המזרחית הגרמנית 2000.
• דוקטור לשם כבוד של המכון הלאומי לשפות ולתרבויות המזרח (INALCO (אנ')), פריז 2001.
• יקיר ירושלים 2003.
• פרס פרנץ רוזנטל של החברה המזרחנית האמריקנית 2007.
• The Association of Jewish Libraries RAS Division Reference Award 2007.

גלה עוד נושאים הקשורים לפרסים ואותות כבוד

תיאור מחקריו

מחקריו של בלאו עסקו בשני תחומים עיקריים: הראשון הוא מחקר הערבית הבינונית בכלל, והערבית היהודית בפרט. השני הוא בלשנות שמית, ומחקריו בתחום זה נגעו בעיקר להתהוותה ולהתפתחותה ההיסטורית של לשון המקרא. בנוסף לכך כתב ספרים ומאמרים בתחום העברית החדשה, לשון חז"ל וארמית.

מחקר הערבית היהודית בפרט והערבית הבינונית והכללית בכלל

יהושע בלאו היה גדול חוקרי הערבית היהודית של ימי הביניים בעולם. בימי הביניים שימשה הלשון הערבית, לצד העברית, כלשון התרבות של היהודים בארצות הדוברות ערבית. העילית היהודית כתבה בערבית היהודית רבות מיצירות הספרות הנשגבות שלה. מה שמציין את הערבית היהודית של ימי הביניים בפרט ואת הערבית הבינונית (שהערבית היהודית היא אחד מענפיה) בכלל הוא שאינן כתובות לא בערבית הקלאסית ולא בערבית המדוברת (מה שמכונה נאו-ערבית) אלא בלשון מעורבת, אשר מתחלפים בה יסודות קלסיים, בתר-קלסיים ונאו-ערביים בהתחלפות מגוונת. כן מרובים בה תיקונים מדומים, המשקפים ניסיונות שווא של הכותבים להגביה את סגנונם. הבנה מדויקת של הלשונות האלה חיונית כדי לרדת לעומקם של טקסטים אלו, שלחלק גדול מהם חשיבות תרבותית גדולה. ניתוח היסודות הנאו-ערביים מאפשר לשחזר את ההיסטוריה של הלהגים הערביים המודרניים.

מספריו של בלאו בנושא:

תחביר הלהג הערבי של אזור ביר זית

בשנת 1960 יצא לאור ספרו Syntax des palästinensischen Bauerndialektes von Bir-Zet ("תחביר הלהג הערבי הארץ ישראלי של חקלאי ביר זית"). ספר זה מתבסס על 132 סיפורים עממיים מביר זית שנאספו בידי הנס שמידט ויצאו לאור על ידו יחד עם פאול קאלה (גטינגן 1918/1930). הסיפורים כתובים בלהג המקומי המוגבה, במעין לשון תקנית של הדיאלקט ששימשה בסיפורים. החלק הראשון של החיבור דן בתחבירם של חלקי הדיבר, החלק השני בתחביר המשפט.

דקדוק הערבית-היהודית של ימי הביניים

זהו עיבוד של עבודת הדוקטור של בלאו, ובו הוא מנתח את היסודות הלא-קלסיים הנמצאים בטקסטים ערביים-יהודיים, בעיקר מן השליש הראשון של האלף השני, שהיא התקופה הקלאסית של הערבית היהודית בכלל ושל גניזת קהיר בפרט, כשהוא ממשיך בניתוחיו את דרכו של מורהו דוד צבי בנעט. מאחר שהספר עוסק במרחב הגאוגרפי העצום שבו כתבו ערבית-יהודית על פני מאות בשנים, הוא אינו מתאר לשון אחידה אלא סוקר את הלשון הערבית-היהודית תוך התחלפויותיה והתגוונויותיה הנרחבות כל כך. עד הופעת הספר לא היה בידי הבלשן המעוניין תיאור בלשני כולל אלא הקדמות לספרים בודדים בלבד.

תשובות הרמב"ם

הרמב"ם כתב את תשובותיו בערבית, להוציא את המקרים המעטים שהשואל לא ידע ערבית. בלאו ההדיר את השאלות והתשובות, תרגמן וליוון בהערות. השאלות נאספו בעיקרן משלושה כתבי יד וחשיבותן גדולה לא רק מבחינה הלכתית אלא גם מבחינה בלשנית ואף היסטורית. גם התשובות שכבר תורגמו בימי הביניים גדול החידוש בתרגומן החדש, מפני שמתרגמי ימי הביניים לא היו מעוניינים אלא בצד ההלכתי, והשמיטו מן השאלות את הרקע ההיסטורי. הכרך השלישי מכיל ניתוח בלשני של לשון השאלות והתשובות.

תיאור התהוותה של הערבית היהודית

בשנת 1965 יצא ספרו The Emergence and Linguistic Background of Judaeo-Arabic: A Study of the Origins of Neo-Arabic and Middle-Arabic ("התפתחותה ורקעה של הערבית היהודית: מחקר מקורותיה של הערבית הבינונית והערבית החדשה"), שזכה לשלוש מהדורות. הספר מתאר את הרקע התרבותי והלשוני שממנו צמחה הערבית הבינונית בכלל והערבית היהודית בפרט. תיאור זה עוסק במעמד הערבית הקלאסית בתחילת האסלאם ובראשיתם של הדיאלקטים הערביים ומאפשר להסיק מסקנות חשובות לגביהם. לפי המחקר הערבית הבינונית התהוותה בעקבות מסעי הכיבושים של הערבים במאות השביעית והשמינית: העמים הכבושים, שנטשו את שפתם ועברו לערבית, לא קלטו את הערבית הספרותית הקלאסית אלא חלקית, ובכתביהם נתערבבו גם יסודות דיאלקטליים ותיקונים מדומים, מה שהפך את לשונם לערבית בינונית. בשלושת הנספחים נידונות בעיות מיוחדות של הערבית-הבינונית והערבית היהודית, בהן אופיים הלשוני של פפירוסים קדומים, מבנם של היסודות העבריים המתועדים בטקסטים ערביים-יהודיים, וסימון לוואים בלתי-מיודעים בערבית בינונית ובדיאלקטיים מודרניים.

דקדוק הערבית הנוצרית

בשנת 1966/7 הופיע ספרו A Grammar of Christian Arabic: Based mainly on South-Palestinian texts from the First Millennium ("דקדוק הערבית הנוצרית: מבוסס בעיקר על טקסטים מדרום ארץ ישראל מן האלף הראשון לספירה"). ספר זה מתאר את הערבית הבינונית שבכתבי הנוצרים האורתודוקסיים, ה"מֶלִכִּיתים", שנכתבו ברובם במנזרי דרום ארץ ישראל ונשתמרו במנזר סנטה קתרינה שבסיני. לשון זו הייתה כפי הנראה גם לשונם הספרותית של הערבים המלכיתים ממזרח לארץ ישראל (על לשון הערבים המלכיתים הרחיב בלאו במאמרו משנת 1994: A Melkite Arabic Literary Lingua Franca from the Second Half of the First Millennium).

בניגוד לספרו 'דקדוק הערבית היהודית' המתאר סוגי לשון רבים, ספר זה משרטט שפה אחידה פחות או יותר. כך נמצאו דקדוק זה ו'דקדוק הערבית היהודית' משלימים זה את זה, זה מתאר לשון אחידה וזה סוגי שפה מגוונים. הבדל אחר בין שני הדקדוקים הוא שלטקסטים שנכתבו בערבית היהודית חשיבות תרבותית גדולה, ואילו הספרות המלכיתית היא ספרות אפיגונית, ברובה תרגומים מיוונית ומסורית, שמעטים בה מאוד ספרים מקוריים.

מחקרים בערבית בינונית

בשנת 1988 יצא לאור אוסף מאמרים פרי עטו בשם Studies in Middle Arabic and its Judaeo-Arabic Variety. המאמרים שקובצו באוסף זה עוסקים בערבית היהודית בפרט ובערבית הבינונית בכלל, כולל שלושה מאמרים שנכתבו בשותפות עם פרופסור סיימון הופקינס. אחד מנתח מכתב מנוקד, שניים מהם על הכתיב הערבי היהודי הפונטי. מאמר ארוך מוקדש לניתוחו הלשוני של טקסט כתוב באותיות קופטיות מן המאה השלוש עשרה. במאמר אחד בלאו מנסה לשחזר את ההטעמה בערבית, באחר הוא דן בקצרה בסוגי תיקונים מדומים על סמך חומר ערבי בינוני. במאמר קצר בלאו מביע ספקות לגבי הטענה שבידינו תרגומים ערביים נוצריים מלפני האסלאם. המאמרים עודכנו, והמאמר על התהוות הדיגלוסיה הערבית סודר מחדש.

מדריך ללהגי הערבית הבינונית

בשנת 2002 נתפרסם ספרו A Handbook of Early Middle Arabic ("מדריך לערבית הבינונית הקדומה"). הספר מכיל תיאור דקדוקי של סוגי הערבית הבינונית של המחצית השנייה של האלף הראשון, טקסטים המדגימים אותם ומילון הכולל את כל המילים המובאות בספר. המגוון הרחב של סוגי הערבית הבינונית הנידונים מורכב מטקסטים מוסלמיים, נוצריים ויהודיים, והם מודגמים בטקסטים מייצגים מוערים, שבחלקם זה פרסומם הראשון. הטקסטים הערביים היהודיים, המתועתקים באותיות עבריות, כתובים רק בחלקם בכתיב התקני, המחקה את הכתיב הערבי המקובל. אחרים מתועתקים בכתיב פונטי שאין בינו לבין הכתיב הערבי המקובל ולא כלום וששימש רק עד המאה העשירית. כתיב פונטי זה מאפשר לעמוד על קווי לשון שהיו מוסתרים בטקסטים כתובים בכתיב התקני.

מילון לטקסטים ערביים-יהודיים מימי הביניים

המילון מכוון בעיקרו לטקסטים ספרותיים ולטקסטים תיעודיים מן השליש הראשון של האלף השני, שהוא התקופה הקלאסית של הערבית היהודית ושל הגניזה. הוא מבוסס על כתביהם של גדולי ישראל (רב סעדיה גאון, רבי יהודה הלוי, הרמב"ם ואחרים) וכן כלול בו חומר מספרות השאלות והתשובות, ממכתבים אישיים ומסחריים ומתעודות אחרות. הספרות המילונית לטקסטים אלו הייתה מוגבלת למדי והמילון בא להשלים את החומר החסר. הוא מתעד בעיקר את היסודות שאינם קלסיים, ובזה ייחודו וחידושו. המילון זכה ב-The Association of Jewish Libraries RAS Division Reference Award 2007.

התהוותה והתפתחותה ההיסטורית של לשון המקרא ובעיות בבלשנות שמית

בלאו הרבה לעסוק בבלשנות שמית בנוסף לערבית והתעניין במיוחד בהשתלשלותם ובשחזורם ההיסטורי של ההגאים והמילים ("המורפמות") של לשון המקרא. בנוסף לשני אוספי מאמרים אחד בעברית, אחד בשפות אחרות, הוא פרסם שני סיכומים, אחד דקדוק קצר וכולל באנגלית, האחר ספר לימוד אוניברסיטאי מפורט בעל רמה גבוהה לסטודנטים. כן כתב ספרי לימוד לדקדוק העברית לבתי הספר התיכוניים.

הנה תיאור של כמה מספריו בנושא זה:

תיקונים מדומים בשפות שמיות

בספר On Pseudo-Corrections in Some Semitic Languages מנסה בלאו להראות שכאשר לשון יָקְרָה באה במגע עם שפה המונית, דוברי הלשון ההמונית מנסים לחקות את שפת היקרה, אולם בגלל ידיעתם הלקויה בה, הם בונים צורות שאינן קיימות לא בשפה היקרה ולא בלשון ההמונית. עד ספרו של בלאו רק סוג אחד של "תיקון" כזה היה ידוע: תיקון יתר (hyper-correction), שבו משתמש הדובר ההמוני בצורה המתועדת בלשון היָקְרָה, אולם בהקשר שהוא משתמש בה הצורה של לשון היקרה זהה עם זו של השפה ההמונית. בלאו מצא סוגים אחרים של חיקוי מוטעה של לשון היָקְרָה, מעין מה שהוא קרא תיקון למחצה (half-correction, hypo-correction), ואף טבע מונח-על הכולל תיקון יתר ותיקון למחצה, הוא 'תיקון מדומה' (pseudo-correction). בלאו מנתח סוגים שונים של תיקונים מדומים בעברית וכנענית, באוגריתית, בארמית, בערבית, ואף בכתובות דרום-ערב ובגעז. לספר שני נספחים, האחד דן בכתיב חריג של ש/ס, האחר בתאוריה של הדיסימילציה של עיצורים כפולים.

דקדוק השפה העברית

ספרו A Grammer of Biblical Hebrew זה של בלאו הוא דקדוק המוקדש לזכרו של מורהו יעקב פולוצקי, בנוי לפי שיטת ה-Porta Linguarum Orientalium ומכיל תורת ההגה, תורת הצורות וסיכום של התחביר, המבוסס כולו על קטעי המקרא המובאים בליווי הערות ומילון בחלק השני של הספר, בראשית לז-מה (סיפורי יוסף) וספר יונה. הספר מכיל בחלקו השני גם תרגילים וביבליוגרפיה נבחרת, המתחלקת למחקרים כלליים בשמית, לדקדוקים בעברית המקרא וחיבורים כוללים ולמונוגרפיות. במהדורה השנייה נוספו עשרה עמודים של הוספות ותיקונים.

תחיית העברית ותחיית הערבית הספרותית

חיבור זה דן בתחיית העברית החדשה תוך השוואה עם תחיית הערבית הספרותית, בניסיון להבחין כך בין תופעות כלליות המשותפות לשתי הלשונות לבין המיוחד לכל אחת משתי השפות. בדרך זו ניסה בלאו להביא לידי הסתכלות מאוזנת יותר בהתפתחותן של שתי השפות. הספר מתאר את הרקע הלשוני של שתי השפות, מעמת את החברה היהודית המסורתית עם הערבית, את תחיית העברית עם תחייתה של הערבית הספרותית, ואת העברית החדשה עם הערבית הספרותית החדשה. הוא דן בהשפעת הסטנדרט האירופי ובאקדמיות ללשון.

מחקר על תיאוּרי משפט בתחילת המשפט, המובדלים מיתר המשפט על ידי מילת חיבור או מילת הצגה

ספרו An Adverbial Construction in Hebrew and Arabic, אשר פורסם בשנת 1977, דן במשפטים הפותחים בתיאור משפט המובדל מיתר המשפט על ידי מילת חיבור או מילת הצגה. במקורם משמשים תיאורי משפט אלו כנושאים (פעמים גם כנשואים) פסיכולוגיים שמעמדם המיוחד מסומן על ידי מילת החיבור/ההצגה. אולם יש שהתיאור מתאחד עם מילת החיבור/ההצגה התוכפת ובזה נעלם הסימון על חלוקת המשפט לאיבריו הפסיכולוגיים.

רב צליליות בעברית המקראית

במחקר משנת 1982, שכותרתו On Polyphony in Biblical Hebrew ("על רב צליליות בעברית המקראית") מראה בלאו כי בעברית המקראית התקיימו חי"ת ועי"ן וילוניות לצד אלה הלועיות, על אף שהבחנה זו איננה משתקפת בכתיב המקראי ולא נשתמרה במסורות ההגייה (כפי שקרה באות שי"ן). בלאו מסתמך בעיקר על תעתיקי תרגום השבעים לשמות עצם פרטיים המכילים חי"ת ועי"ן, שיש שהם אינם מתעתקים אותן כלל ויש שהם מתעתקים אותם ב-כי/גמה. הוא מצביע על עקביות בתעתיק: חי"ת ועי"ן המשוחזרות על פי שיקולים בלשניים כווילוניות משתקפות ככי וגמה בהתאמה, ואילו אלה המשוחזרות כלועיות אינן משתקפות בתעתיק. עובדה זו מוכיחה כי בתקופה שבה נכתב התרגום (מאה 2-3 לפנה"ס) נשמרה עדיין ההבחנה הקדומה בין החיתוך הלועי והווילוני של חי"ת ועי"ן, לפחות בדיאלקט שאותו הכירו המתרגמים.

אוסף מחקרים עברי: עיונים בבלשנות העברית

הספר הזה הוא בעיקרו אוסף של מאמרים מתחום הבלשנות ההיסטורית של עברית המקרא שנתפרסמו לפני כן בכתבי עת ובמאספים מדעיים. נוספו שני מאמרים חדשים, אחד מהם (עמ' 66–71) מבליט את מרכזיותה של הנחת הטעמת מלעיל להבנת תורת הצורות של המקרא, נושא שעוסקים בו גם שני מאמרים קודמים של בלאו שנוספו למאסף זה (עמ' 41–65). כן צורף לספר תרגום עברי של שישה מאמרים שנכתבו בגרמנית. אחד המאמרים, שעובד ועודכן, הוא מחקר מפורט (עמ' 137–148) הטוען שהמילית 'אֵת' תפקידה לעולם אקוזאטיווי. גם המאמרים העבריים המקוריים עודכנו. למאסף מצורפת גם ההרצאה 'תחיית העברית ותחיית הערבית הספרותית (עמ' 290–312) שממנה צמח הספר 'תחיית העברית...' ותרגומו האנגלי.

אוסף מחקרים באנגלית: נושאים בעברית ובלשונות שמיות

בשנת 1988 יצא לאור אוסף מחקרים הכתובים אנגלית בשם Topics in Hebrew and Semitic Linguistics. במאסף זה נכללו מאמריו של בלאו בבלשנות ההיסטורית של עברית המקרא ולשונות שם (להוציא את המחקרים שבבלשנות ערבית, שנאספו במאסף Studies in Middle Arabic). המאמרים עודכנו לספר. המאמר הראשון במאסף (עמ' 11–19) נכתב במיוחד לספר זה ומשמש מעין הקדמה למאסף וכעין מסגרת למאמרי הספר. הוא כולל ממעוף ציפור הן היסטוריה חיצונית של העברית, הן תיאור מבנה של עברית המקרא, והמאמר מפנה למחקרים השונים שבמאסף. מאמר ארוך (עמ' 50–104 ) מוקדש למעתק הגאים חלש ול-שׂ העברית. חשיבות מיוחדת מייחס בלאו למחקר על התפתחותה המקבילה של סיומת הנקבה -_ת (עמ' 126–137), כי הוא מוכיח באיזו מידה עשויה אף השתלשלות צורנית חריגה מקבילה בלשונות שם שונות לא לנבוע ממורשה משותפת אלא מהתפתחות מקבילה, והרי בעיית ההתפתחות המקבילה לעומת מורשה משותפת היא אחת מבעיות היסוד של הבלשנות המשווה. שני המאמרים האחרונים עוסקים באוגריתית (עמ' 339–343) ובמואבית (עמ' 344–358).

תורת ההגה והצורות

זהו ספר לימוד אוניברסיטאי מפורט בעל רמה גבוהה לסטודנטים. מהדורה חדשה מעודכנת ומורחבת יצאה לאור בשנת 2010 בהוצאת האקדמיה ללשון העברית. באותה השנה יצא גם עיבוד אנגלי של הספר בהוצאת Eisenbrauns.

גלה עוד נושאים הקשורים למחקריו

• חגי בן-שמאי (עורך), חקרי עבר וערב מוגשים ליהושע בלאו על ידי חבריו ותלמידיו במלאת לו שבעים, אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית, תשנ"ג 1993. לספר זה נוספה רשימה מפורטת של ספריו ומאמריו (349 במספר) עד לשנת תשנ"א (1991).

• תשובות הרמב"ם/ יהושע בלאו; שלושה כרכים, ירושלים תשי"ח-תשכ"א; כרך השלמה ירושלים תשמ"ו
• דקדוק הערבית-היהודית של ימי הביניים/ יהושע בלאו, מהדורה ראשונה ירושלים תשכ"ב, מהדורה שנייה מתוקנת ירושלים תשל"ט.

• יסודות התחביר: לבתי ספר על-יסודיים, בהתאם לתוכנית הלימודים של משרד החינוך / יהושע בלאו; ירושלים: המכון העברי להשכלה בכתב בישראל, תשכ"ו; מהד’ 2 משופרת; ירושלים: אליעזר רובינשטיין בשיתוף עם המכון להשכלה בכתב, 1987

• תיקונים מדומים בלשונות שמיות / מאת יהושע בלאו; ירושלים: האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשכ"ט

• תורת ההגה והצורות / יהושע בלאו; תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשל"ב 1972
  • תורת ההגה והצורות של לשון המקרא, מהדורה שנייה מעודכנת ומורחבת / יהושע בלאו; ירושלים: האקדמיה ללשון העברית, תש"ע 2010
• תחיית העברית ותחיית הערבית הספרותית/ יהושע בלאו, ירושלים תשל"ו

• יסודות תורת הלשון / יהושע בלאו; ירושלים: א. רובינשטין בשיתוף עם המכון העברי להשכלה בכתב, 1987-תשמ"ח 1988

• עיונים בבלשנות עברית, ירושלים, 1996, מסת"ב 9652239267

• בעיות בתורת ההגה והצורות של עברית המקרא: פתרונות קודמים וחדשים / מאת יהושע בלאו; ירושלים: האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשס"א

• מילון לטקסטים ערביים-יהודיים מימי הביניים/ יהושע בלאו; ירושלים, ; ערך והתקין לדפוס: יחיאל קארה, ירושלים: האקדמיה ללשון העברית והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשס"ו 2006
• הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי,יהושע בלאו וסימון הופקינס, הוצאת יד יצחק בן-צבי, 2017
• עיונים בתרגום רב סעדיה גאון לתורה, כרך א: בראשית, יהושע בלאו, האקדמיה הלאומית למדעים, ירושלים, 2019

גלה עוד נושאים הקשורים לספרים שכתב

• אוצר לשון המקרא: קונקורדנציה שלמה ומלון עברי ואנגלי ומבוא המקרא והקונקורדנציה / העורך: שמואל א. ליונשטם, בהשתתפות יהושע בלאו; ירושלים: קונקורדנציה תנ"כית, 1957-תשכ"ח 1968
• מחקרים במקרא ובמזרח הקדמון: מוגשים לשמואל א. ליונשטם במלאת לו שבעים שנה / ערכו יצחק אבישור, יהושע בלאו; ירושלים: א. רובינשטיין, תשל"ח 1978

• הספרות הערבית היהודית: פרקים נבחרים / ערך וההדיר: יהושע בלאו; ירושלים : הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תש"ם
• אוטוגראף הרמב"ם מאוסף אדלר ומגניזת לנינגראד: טיוטת ההקדמה לסדר טהרות / מאת יהושע בלאו ואלכסנדר שייבר; ירושלים: האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשמ"א 1981

• מפגשים בתרבות הערבית-יהודית של ימי הביניים: דברי הוועידה הרביעית של החברה לחקר התרבות הערבית-יהודית של ימי הביניים / בעריכת יהושע בלאו ואחרים; תל אביב: תעודה יד, אוניברסיטת תל אביב, תשנ"ח 1998
• מסורת ושינוי בתרבות הערבית-היהודית של ימי-הביניים: דברי הוועידה השישית של החברה לחקר התרבות הערבית-היהודית של ימי הביניים / עורכים: יהושע בלאו, דויד דורון; רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, תש"ס 2000
• מסעי יהודה: חמישה פרקי מסע מחורזים לאלחריזי / יוצאים לאור על פי כתבי יד עבריים בידי יוסף יהלום ועל פי כתבי יד בערבית-יהודית בידי יהושע בלאו; ירושלים : מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תשס"ג
• כתאב אלדארר - והוא ספר פניני המוסרים ושבחי הקהלים מאת יהודה אלחריזי, ההדירו יהושע בלאו, יוסף יהלום ויוסף ינון-פנטון, הוצאת יד יצחק בן-צבי, 2009
• רב סעדיה גאון: במוקד של פולמוס בין-רבני בבגדאד, ההדירו יהושע בלאו ויוסף יהלום, הוצאת מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, יד יצחק בן-צבי והאוניברסיטה העברית בירושלים, 2019

גלה עוד נושאים הקשורים לספרים שערך וההדיר

• יהושע בלאו, מטראנסילוואניה לירושלים, 2000.
• Erika Weinzierl, Otto Kulka (Hg) Vertreibung und Neubeginn:Israelische Bürger

Österreichischer Herkunft, Böhlau, Wien 1992 (גירוש והתחלה מחדש: אזרחים ישראלים יוצאי אוסטריה)