הורידו את כלי העזר שלנו

יותם (מלך יהודה)

מאת ויקיפדיה, אך משופר ויזואלית
יותם
יוֹתָם
איור משנת 1553
איור משנת 1553
לידה 783 לפנה"ס
פטירה 733 לפנה"ס (בגיל 50 בערך)
ממלכת יהודה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת יהודה
שושלת בית דוד
מלך יהודה ה־11
758 לפנה"ס743 לפנה"ס
(כ־15 שנים)
מנהיג דת בתקופה ישעיהו, הושע ומיכה
אחז
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
פרסקו (ציור קיר) מעשה ידי מיכלאנג'לו המכונה "עוזיה, יותם ואחז". יותם - בלבוש ירוק בשמאל הציור.
פרסקו (ציור קיר) מעשה ידי מיכלאנג'לו המכונה "עוזיה, יותם ואחז". יותם - בלבוש ירוק בשמאל הציור.

יוֹתָם מלך יהודה הוא דמות מקראית, בנם של עוזיהו ויְרוּשָׁא בַּת-צָדוֹק. שימש כעוצר בממלכת יהודה ולאחר מכן כמלך יהודה בשנים 758 - 733 לפנה"ס.

גלה עוד נושאים הקשורים ליותם (מלך יהודה)

דמות מקראית

דמות מקראית

דמות מקראית היא אדם, בעל חיים או ישות אחרת המופיעה במקרא. על פי המסורת היהודית רוב הדמויות המקראיות התקיימו באופן ממשי,וחלקן הן אלגוריות. על פי המחקר קיימות עדויות היסטוריות ל-53 דמויות מקראיות, שרובן הם מלכים מאוחרים של ישראל ויהודה ושל ממלכות זרות כגון מואב ואשור, אולם רוב הדמויות המרכזיות בספרי התנ"ך נחשבות על ידי היסטוריונים, ארכאולוגים וחוקרי מקרא כדמויות מיתולוגיות.

עוזיהו

עוזיהו

עֻזִּיָּהוּ או עֲזַרְיָהוּ הוא דמות מקראית, מלך יהודה, בנו של אמציה, שימש כעוצר בשנים 785 לפנה"ס עד 769 לפנה"ס, וכמלך בשנים 769 לפנה"ס עד 733 לפנה"ס. כמעט כל המידע המקראי על מלכותו מגיע מספר דברי הימים.

עוצר (שליט)

עוצר (שליט)

עוֹצֵר (במלרע) הוא שליט בפועל. במלוכה, עוצר מקבל בדרך כלל את השלטון בשל היעדרו של המלך, אי-יכולתו למלוך עקב נסיבות שונות, בדרך כלל בריאותיות, או מפאת גילו הצעיר של המלך החוקי. בפינלנד ובהונגריה, קציני צבא שימשו כעוצרים בהיעדרו של המלך, בעוד באיסלנד העוצר ייצג את מלך דנמרק כשליט המדינה עד שאיסלנד הפכה לרפובליקה בשנת 1944.

ממלכת יהודה

ממלכת יהודה

ממלכת יהודה הייתה הממלכה הדרומית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו בארץ ישראל במהלך תקופת הברזל השנייה, החל מהשליש האחרון של המאה ה-10 לפנה"ס ועד לחורבן בית המקדש הראשון על ידי האימפריה הנאו-בבלית בשנת 586 לפני הספירה.

מלכותו

אביו עוזיהו מלך יהודה התנגע בצרעת כ-25 שנה לפני סיום מלכותו, ומאז שימש בנו יותם כעוצר:

וַיְנַגַּע ה' אֶת הַמֶּלֶךְ וַיְהִי מְצֹרָע עַד יוֹם מֹתוֹ וַיֵּשֶׁב בְּבֵית הַחָפְשִׁית וְיוֹתָם בֶּן הַמֶּלֶךְ עַל הַבַּיִת שֹׁפֵט אֶת עַם הָאָרֶץ.

מלכים ב' טו, ה

על יותם מסופר כי הייתה לו יד במקצת מפעלי בניה:

הוּא בָּנָה אֶת שַׁעַר בֵּית ה' הָעֶלְיוֹן וּבְחוֹמַת הָעֹפֶל בָּנָה לָרֹב. וְעָרִים בָּנָה בְּהַר יְהוּדָה וּבֶחֳרָשִׁים בָּנָה בִּירָנִיּוֹת וּמִגְדָּלִים.

דברי הימים ב', כז, ג-ד

גם על כיבוש עמון על ידו מסופר:

וְהוּא נִלְחַם עִם מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן וַיֶּחֱזַק עֲלֵיהֶם וַיִּתְּנוּ לוֹ בְנֵי עַמּוֹן בַּשָּׁנָה הַהִיא מֵאָה כִּכַּר כֶּסֶף וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כֹּרִים חִטִּים וּשְׂעוֹרִים עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים זֹאת הֵשִׁיבוּ לוֹ בְּנֵי עַמּוֹן וּבַשָּׁנָה הַשֵּׁנִית וְהַשְּׁלִשִׁית.

שם, ה

אזור זה נכבש קודם לכן על ידי אביו עוזיה, וכנראה העמונים מרדו באביו ויותם חזר ושעבדם.

עוד מסופר בדברי הימים, על יותם כי בימיו ובימי ירבעם השני מלך ישראל נערך מפקד, שככל הנראה משקף את התיישבות שבטי ראובן, גד וחצי המנשה בעבר הירדן לפני ההגליה של תגלת-פלאסר השלישי. קשה לדעת אם המפקד נערך ביוזמה משותפת של מלך ישראל ומלך יהודה, או שהזכרתם היא רק בבחינת ציון תאריך למפקד. כן לא ידוע באיזו מידה קשור מפקד זה למלחמתו של יותם בבני-עמון. כך או כך מפקד זה מרמז על התפשטות היישוב הישראלי בגלעד באותה עת.

ירבעם השני הוא שהרחיב את גבול ממלכת ישראל עד "ים הערבה" (מל"ב יד,כה), ואפילו עד "נחל הערבה" (עמוס, ו', י"ד) - ז"א עד ים המלח (כנראה בדרומו). לכן, בהכנעת יותם את בני-עמון הייתה כרוכה כניסה דרך שטח שבשליטת ממלכת ישראל. הדבר היה תלוי בשיתוף-פעולה בין ישראל ליהודה, אלא אם נניח שהדבר אירע לקראת סוף ימי ירבעם-ב', שאז נחלשה אחיזת ישראל באזור זה.

יש שביססו את האפשרות לשיתוף פעולה בין הממלכות מן הכתוב על כיבושי ירבעם השני: "וַאֲשֶׁר הֵשִׁיב אֶת דַּמֶּשֶׂק וְאֶת חֲמָת לִיהוּדָה בְּיִשְׂרָאֵל" (מל"ב יד כח)[1].

גלה עוד נושאים הקשורים למלכותו

עוזיהו

עוזיהו

עֻזִּיָּהוּ או עֲזַרְיָהוּ הוא דמות מקראית, מלך יהודה, בנו של אמציה, שימש כעוצר בשנים 785 לפנה"ס עד 769 לפנה"ס, וכמלך בשנים 769 לפנה"ס עד 733 לפנה"ס. כמעט כל המידע המקראי על מלכותו מגיע מספר דברי הימים.

צרעת

צרעת

צרעת, הידועה גם בשם מחלת הנסן, היא מחלה זיהומית הנגרמת על ידי החיידק ממין Mycobacterium leprae ויכולה להוביל לעיוותים בגוף ועל העור. המחלה קרויה על שם החוקר הנורווגי גרהארד ארמור הנסן (Hansen), שבשנת 1873 זיהה את החיידק הגורם למחלה, המופיע בריכוזים גבוהים מאוד בפצעי הצרעת.

עמון

עמון

בני עמון הוא עם שמי קדום אשר יצא מהמדבר הסורי-ערבי באלף ה-2 לפנה"ס והקים ממלכה בעבר הירדן, שבירתה הייתה רבת עמון. ממלכתם התקיימה מהמאה ה-13 לפנה"ס עד לשנת 334 לפנה"ס.

ירבעם השני

ירבעם השני

יָרָבְעָם בֶּן יוֹאָשׁ, נודע גם כירבעם השני, הוא דמות מקראית, מלך ישראל. לפי הכרונולוגיה המסורתית שלט על ממלכת ישראל בשנים 789 עד 784 לפנה"ס כעוצר, ובשנים 784 עד 748 לפנה"ס כמלך. הוא מלך בישראל אחרי אביו, יואש. ירבעם הוא המלך הישראלי שתקופת מלכותו הייתה הארוכה ביותר - 41 שנים.

שניים וחצי השבטים

שניים וחצי השבטים

שניים וחצי השבטים הוא כינוי כולל לשבטים ראובן, גד וחצי שבט המנשה, שעל פי המקרא התיישבו בעבר הירדן המזרחי.

עבר הירדן

עבר הירדן

עבר הירדן או עבר הירדן המזרחי הוא חלקה של ארץ ישראל המקראית הנמצא ממזרח לנהר הירדן. מאז הקמתה של ממלכת ירדן בשנת 1946, מרבית שטחו של עבר הירדן נמצא בשליטתה.

תגלת-פלאסר השלישי

תגלת-פלאסר השלישי

תִּגְלַת-פַּלְאֶסֶר השלישי, מלך באשור בשנים 745 עד 727 לפנה"ס. על פי ספר מלכים ב' הוא הגלה חלק מעשרת השבטים של ממלכת ישראל.

ספר עמוס

ספר עמוס

ספר עמוס, הוא השלישי בקובץ ספרי תרי עשר, והוא קרוי כשם הנביא עמוס המוזכר בפתיחתו. על פי כותרת הספר, עמוס ניבא ”בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ־יְהוּדָה וּבִימֵי יָרָבְעָם בֶּן־יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, שְׁנָתַיִם לִפְנֵי הָרָעַשׁ.“

דמותו לפי חז"ל

במסכת סוכה[2], רבי שמעון בר יוחאי אומר: "יכול אני לפטור את העולם כולו מן הדין מיום שנבראתי עד עתה ואילמלי אליעזר בני עמי מיום שנברא העולם ועד עכשיו ואילמלי יותם בן עוזיהו עמנו מיום שנברא העולם עד סופו". רש"י מסביר שמעלתו הגדולה היא בכך שכיבד את אביו כשהצטרע בכך שהשאיר את התואר הרשמי לאביו ובעצם מלך בשמו, ובכך התגלתה הענווה שלו. המפרש על דברי הימים[דרוש מקור] מסביר שאמירה זו קשורה לעובדה שלא מסופר בתנ"ך על אף חטא שחטא יותם בניגוד לכל שאר מלכי יהודה, ועל כן ייחס לו רשב"י סגולות רוחניות היכולות להביא לתיקון רוחני עתידי.

גלה עוד נושאים הקשורים לדמותו לפי חז"ל

חותמות המלך יותם מאילת ומירושלים

שתי חותמות הנושאות את המילה 'ליתם' נמצאו עד כה, אחת בחפירות שנערכו בתל-אל-חלייפה, סמוך לאילת, על ידי הפרופסור נלסון גליק. כתובת שנייה נמצאה על אוסטרקון בחפירות בירושלים. בחפירה באילת נתגלה חותם משובץ בטבעת ברונזה ועליו חרותה בכתב העברי "ליתם". על פי הארכאולוגים נחמן אביגד[3], ולפניו אולברייט, על פי השכבה הארכאולוגית בו נמצא החותם, המיוחסת למאה ה-8 לפני הספירה, יש ליחס את החותם ליותם המלך. תל ח'ליפה נמצא כ-600 מטר מחוף אילת על הגבול עם ממלכת ירדן. ממצא זה תואם למה שנכתב כי עוזיה המלך, אבי יותם, הוא זה שבנה מחדש את אילת. שמו של יותם המלך נשתמר גם בוואדי יתם היורד מהרי אדום למפרץ אילת. מתברר כי למלכי יהודה הייתה שליטה מתמשכת באזור הנגב, אילת ואדום, כאשר נמצאו עשרות מצודות מתקופת מלכי יהודה בין באר שבע ואילת[4]. החותם נמצא בלב מתחם בנוי ששימש להפקת נחושת. על החותם גם מצוירת דמות אייל, כנראה שהיה סמל העיר אילת וכן מעין מפוח ששימש לליבוי האש בכבשני הפקת הנחושת. לדברי הארכאולוג עוזי אבנר, שהיה מנהל רשות העתיקות במחוז הדרום, המפוח כביכול איננו מפוח אלא האות "ת", דהיינו יש כאן חותם מקורי של סמל העיר אילת של איל+ת.

גלה עוד נושאים הקשורים לחותמות המלך יותם מאילת ומירושלים

נלסון גליק

נלסון גליק

הרב נלסון גְלִיק היה ארכאולוג יהודי-אמריקאי, רב רפורמי ומחנך. תלמידו של הארכאולוג ויליאם אולברייט. מראשוני הארכאולוגים של ארץ ישראל.

נחמן אביגד

נחמן אביגד

נחמן אביגד (רייס) היה ארכאולוג ישראלי. חתן פרס ישראל לחקר ארץ-ישראל לשנת תשל"ז (1977).

ויליאם פוקסוול אולברייט

ויליאם פוקסוול אולברייט

ויליאם פוקסוול אולברייט היה ארכאולוג, בלשן ומומחה לחרסים אמריקני. מחקריו העיקריים הם בנושאי המזרח הקדום בתקופת המקרא, מקורות מצריים וכתבי יתדות. אחד החשובים שבחוקרי הארכאולוגיה המקראית ונחשב לבר-סמכא בנושא.

ירדן

ירדן

ממלכת ירדן היא מדינה במזרח התיכון. היא גובלת בצפון בסוריה, במערב בישראל, בדרום בים האדום ובערב הסעודית, במזרח בערב הסעודית ובצפון-מזרח בעיראק. כ-92% מאוכלוסיית ירדן הם מוסלמים.

הרי אדום

הרי אדום

הרי אֱדוֹם הם הרים פוריים המצויים על רמה בדרום-מערב ירדן, ממזרח לערבה. אורך שרשרת ההרים הוא כ-170 קילומטר. הפסגה הגבוהה ביותר בהרי אדום היא הר רם, כ-40 קילומטר ממזרח לעקבה: גובהה כ-1,754 מטר מעל פני הים, והיא גם הפסגה השנייה בגובהה בירדן אחרי ג'בל אום אד-דמי. בארץ אדום גר בימי קדם העם האֲדומי, אשר לפי המסורת המקראית הוא מצאצאיו של עשיו, אחי יעקב.

מפרץ אילת

מפרץ אילת

מפרץ אילת, הידוע מחוץ לישראל כמפרץ עקבה, הוא לשון ים ארוכה וצרה, שלוחה צפונית של הים האדום המפרידה בין חצי האי סיני ובין חצי האי ערב. אורכו של המפרץ כ-180 קילומטר, ורוחבו המרבי 25 קילומטר. שטח המפרץ הוא 2,880 קמ"ר המהווים כ-0.5% משטח הים האדום כולו. נפח המפרץ הוא 2,500 ק"מ מעוקב, המהווים כ-1% מנפח הים האדום כולו. עומקו הממוצע הוא 900 מטר מתחת פני הים והעומק המרבי הוא 1,820 מטר מתחת פני הים. מבחינה גאולוגית, מפרץ אילת מהווה חלק מהבקע הסורי-אפריקני ומכאן עומקו הרב.

אילת

אילת

אֵילַת היא העיר הדרומית ביותר במדינת ישראל והיחידה בה לחופי הים האדום, והיא משמשת כעיר נמל ותיירות מרכזית. העיר שוכנת בדרום הערבה, שייכת למחוז הדרום, ומתגוררים בה כ-52,000 תושבים.

נחושת

נחושת

נְחוֹשֶׁת הוא יסוד כימי מתכתי שסמלו הכימי Cu ומספרו האטומי 29.

סמל

סמל

סמל הוא ייצוג של מושג כלשהו, כמו רעיון, חפץ, איכות ועוד. הסמל מקבל משמעות וחשיבות מעבר לזו הקיימת בו כשלעצמו.

הרעש בימי עוזיהו

קיימת סברה, כי הרעש בימי עוזיהו, התרחש למעשה בתקופת מלכותו של יותם, או תקופת מלכותו כעוצר, בסביבות שנת 750 לפנה"ס. מחקר מדעי כמותי, ארכיאוסייסמי ומאקרוסייסמי שפורסם בשנת 2000, מתארך את הרעש לשנת 750 לספירה עם טווח שגיאה של 30 שנה. על פי ממצאי המחקר גודל רעידת האדמה היה כ-8 בסולם ריכטר. הם סבורים שהרעש היה בימי מלכותו של יותם, דבר שיכול להתקבל על הדעת, מכיוון שיותם שימש כמלך בפועל שנים רבות לפני מותו של אביו עוזיה. על פי הניתוח שלהם מוקד הרעש סביר שהיה בבקעת הלבנון. הם מציינים שלפי בן מנחם ממכון ויצמן למדע, המוקד היה באזור תל חצור, אך הם מראים שרעידת האדמה הזו גדולה מידי מכדי שמוקדה יהיה ממוקם שם, וזאת לנוכח ניתוח ממדי ההרס ומסקנותיהם בדבר התפרושת המרחבית של העוצמה הסייסמית ברעידה זו[5].

גלה עוד נושאים הקשורים להרעש בימי עוזיהו

750-759 לפנה"ס

750-759 לפנה"ס

שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 759 - 750 לפנה"ס

ארכאוסייסמולוגיה

ארכאוסייסמולוגיה

ארכאוסייסמולוגיה הוא ענף בחקר רעידות אדמה היסטוריות וארכאיות, המנסה להגיע לממצאים מדידים אודות רעידות אלה, על בסיס עדויות מאתרים ארכאולוגיים. זהו ענף צעיר מאוד במדע, וכנס מדעי שנערך בשנת 1991 באתונה שביוון, נחשב כאירוע ההתנעה של תחום זה, הגם שמחקרים ארכאוסייסמיים התקיימו גם עשור ויותר לפניו. המחקר בתחום זה עשוי לשפר את ההבנה ויכולת ההערכה של סיכונים סייסמיים אזוריים.

מחקר מאקרוסייסמי

מחקר מאקרוסייסמי

מחקר מאקרוסייסמי הוא מחקר אודות רעידות אדמה המשתמש בנתונים שאינם נמדדים במכשירים. מדובר בנתונים שמתקבלים כתוצאה מניתוח עדויות בכתב ובע"פ, צילומים וכיוצא באלה. אלה מתארים אפקטים של רעידת האדמה על אובייקטים, אנשים, בניינים, ועל הטבע. בדרך כלל, השימוש בשיטות מחקר מאקרוסייסמיים הוא לשחזור רעידות אדמה היסטוריות, שהתרחשו לפני עידן המכשירני, כלומר בתקופות שעדיין לא היה קיים הסייסמוגרף, שהומצא בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה העשרים. או אז, קיימת מתודולוגיה מסוימת שכוללת ניתוח תעודות היסטוריות המתארות את שהתרחש ברעידת האדמה הנחקרת, והופכת את הנתונים המאקרוסייסמיים האיכותניים, לנתונים כמותיים אודות המאפיינים של רעידת האדמה הנחקרת. עם זאת, עדיין משתמשים בשיטות מחקר מאקרוסייסמיות גם לחקר רעידות אדמה עכשוויות. זאת על ידי חלוקת שאלונים בקרב האוכלוסייה באמצעות האינטרנט, סקרי שטח ועוד. מניתוח הנתונים במחקר המאקרוסייסמי ניתן להסיק אודות משתנים כמותיים של רעידות אדמה היסטוריות כגון: הגודל (מגניטודה), האפיצנטר, עומק המוקד, אורך השבר שפעל ברעידת האדמה ועוד. המשתנה העיקרי המשמש את המחקר המאקרוסייסמי הוא העוצמה הסייסמית.

מוקד רעידת אדמה

מוקד רעידת אדמה

מוקד רעידת אדמה היא הנקודה בקרום כדור הארץ ממנה מתפזרים הגלים הסייסמיים בעת רעידת אדמה. הנקודה על פני כדור הארץ שנמצאת מעל מוקד רעידת האדמה נקראת אפיצנטר.

מכון ויצמן למדע

מכון ויצמן למדע

מכון ויצמן למדע הוא מכון מחקר העוסק בתחומי מדעי הטבע והמתמטיקה שנמצא ברחובות שבישראל. כמו כן, המכון משמש כמוסד אוניברסיטאי ציבורי בשם "מדרשת פיינברג" ללימודים אקדמיים לתואר שני ושלישי (דוקטורט).

תל חצור

תל חצור

תל חצור הוא תל וגן לאומי השוכן בתל אל-קדח, ממערב לקיבוץ איילת השחר, בגבולו הדרומי של עמק החולה. תל חצור משתרע על שטח של כ-840 דונם בין התוואי הישן והחדש של כביש 90 והוא הגדול מבין כ-200 תילים מקראיים ברחבי ישראל. בשנת 2005 הוכר תל חצור כאתר מורשת עולמית יחד עם תל מגידו ותל באר שבע.

תפרושת מרחבית

תפרושת מרחבית

תפרושת מרחבית היא התארגנות של תופעה כלשהי על פני כדור הארץ, ותצוגה גרפית של התארגנות כזו היא כלי חשוב בסטטיסטיקה גאוגרפית וסביבתית.

מקור: "יותם (מלך יהודה)", ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית, (2023, January 26th), https://he.wikipedia.org/wiki/יותם_(מלך_יהודה).

נהנים מ Wikiz?

נהנים מ Wikiz?

הורידו את הפלאגין החינמי שלנו!

קישורים חיצוניים
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יותם בוויקישיתוף
הערות שוליים
  1. ^ זאב יעבץ, תולדות ישראל, ב, 110
  2. ^ תלמוד בבלי, סוכה מה, ב.
  3. ^ חותם יותם, נחמן אביגד, בתוך אילת, הכינוס הארצי ה-18 לידיעת הארץ, החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, ירושלים תשכ"ג.
  4. ^ אילת ודרכי הנגב בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, שם .
  5. ^ Steven A. Austin,Gordon W. Franz & Eric G. Frost., 2000. Amos's Earthquake: An Extraordinary Middle East Seismic Event of 750 B.C. InternationalGeology Review, 42: pp. 657- 671 ראו הפרק "הרעש בימי עוזיהו בערך "עוזיהו".
מלכי יהודה ושנת עלייתם לכס המלוכה (לפני הספירה)
רחבעם אביה אסא יהושפט יהורם אחזיהו עתליה יהואש אמציה עוזיהו
928 911 908 867 846 843 842 836 798 769
יותם אחז חזקיהו מנשה אמון יאשיהו יהואחז יהויקים יהויכין צדקיהו
758 733 726 698 641 639 609 608 597 597–586


The content of this page is based on the Wikipedia article written by contributors..
The text is available under the Creative Commons Attribution-ShareAlike Licence & the media files are available under their respective licenses; additional terms may apply.
By using this site, you agree to the Terms of Use & Privacy Policy.
Wikipedia® is a registered trademark of the Wikimedia Foundation, Inc., a non-profit organization & is not affiliated to WikiZ.com.