יעקב שור

יעקב שור נולד בעיר טלואץ' שבגליציה. אמו מתה בהיותו בן 3, ואביו נישא בשנית לחיה, אשר גידלה אותו במסירות, יחד עם תאומיה.

עד גיל 10 למד יעקב שור תורה מפי אביו, אשר היה אב בית הדין של קיטוב, ורב בעל שם אשר החליף שו"ת עם גדולי דורו. משנוכח הרב אלישע בכישרונו של יעקב, שלח אותו ללמוד אצל הגאון מלבוב, הרב יוסף שאול נתנזון, בעל ה"שואל ומשיב". הרב יעקב שור למד אצל הרב נתנזון מספר שנים, הוסמך על-ידו להוראה, והחשיבו עד סוף ימיו לרבו המובהק.

בגיל 13 בלבד, נתפרסמו בשמו חידושי-תורה בקובץ "הנשר", ובשנה זו החל יעקב שור לחבר את ספרו הראשון "מאיר עיני חכמים", על תולדות התנאים והאמוראים, שיצא לאור כעבור חמש שנים בברכת הרב נתנזון.

בשנת תרל"ד (1874) נשא הרב יעקב שור את אסתר, בתו של הרב שאלתיאל אייזיק הירש, אשר הסמיכו אל שולחנו כדי שיוכל לשקוד על תורתו ללא דאגות פרנסה. בתקופה זו כתב הרב יעקב שור שני חיבורים חשובים: את ספר "יסוד התורה" על הרמב"ם, ואת הספר "בעי חיי", על פירוש רבנו בחיי על התורה.

שנתיים לאחר נישואיו, נפטר חמיו, הרב שאלתיאל אייזיק, והוריש לרב יעקב שור עיזבון כספי גדול. הרב שור החליט לייסד בכסף בית חרושת לאריגת טליתות, אך כיוון שלבו היה נתון ללימוד תורה הפסיד את כל הונו תוך שנה. לאחר שהודיע על מצבו לאביו, הרב אלישע יצחק, כתב לו האב כי אין מילים בפיו לתאר את גודל שמחתו לאור הידיעה כי הפסיד את כספו בזמן כה קצר ולא נתבטל מתורתו, וכי כעת הוא מקווה שישוב אל תורתו לצמיתות.

בגיל 25 התמנה לרב קהילת דורנה, השוכנת בבוקובינה בגבול אוסטריה-רומניה. ב-7 שנות מגוריו ב"דארנא" יצא שמו למרחקים, והוא הרבה לקבל שאלות מהונגריה ומרוסיה, שאת תשובותיהן כינס ופרסם בחלק הראשון מספרו שו"ת "דברי יעקב".

בשנת תרמ"ב (1882) פקד את הרב יעקב שור אסון, עם פטירת בנו הבכור והאהוב אייזיק. במכתבו לקרובו, הרב צבי יחזקאל מיכלזון מפלונסק, תיאר הרב שור את בנו כמי ש"חשבתי כי יגיע למדרגת גאון עולם".

בשנת תרמ"ו (1886), בתיווכו של הרב צבי יחזקאל מיכלזון, התמנה לרבה של העיר לודמיר. כהונתו של הרב יעקב שור בלודמיר נמשכה כחצי שנה בלבד; בתקופה זו לא נתנו הרשויות רישיון מגורים לנתינים זרים בתחומי רוסיה. יהודי לודמיר החתימו כמאה מתושבי העיר, ביניהם גם תושבים לא יהודים, על הצהרת שווא לפיה היה הרב יעקב נתין רוסיה אשר נמסר לאימוץ בינקותו מחוץ לגבולותיה. תחילה, פעלה התחבולה והשלטונות אישרו לרב יעקב שור להתגורר בלודמיר כנתין רוסי. אך בעקבות מחלוקת בענייני כשרות שפרצה בעיר, הלשין עליו אחד ממתנגדיו לשלטונות, והרב יעקב שור נשלח למאסר.

העיד הרב צבי יחזקאל מיכלזון:^{[דרוש מקור]}

"בוקר אחד, כאשר האיר היום, התפרצו שוטרים מזוינים אל בית הכנסת, בעת שהרב התפלל עטוף בטלית ותפילין, והובילוהו לעיני השמש... נקל לתאר את הרעש והמהומה בעיר... האזרחים נשתדלו להקל מעליו וביקשו להביא מביתו מאכל כשר וספרים הנחוצים ללימודיו... אך משם הובילו אותו לבית האסורים הגדול והקשה אשר בעיר לוצק, שם סבל ייסורים קשים ומרים במשך קרוב לשנתיים..."

הרב יעקב שור פנה בבקשת עזרה לרב עזריאל הילדסהיימר מברלין, אשר הפעיל את קשריו של אליעזר ברודסקי, מעשירי רוסיה וקרוב משפחתו של הרב יעקב שור, לטובת העניין. ברודסקי שכר עבור הרב יעקב שור את אחד מטובי עורכי הדין, אשר הצליח לבטל את המשפט, בתנאי שהרב ומשפחתו יעזבו את תחומי רוסיה וישובו לארצם.

אחרי שחרורו מהכלא, יצא הרב יעקב שור עם אשתו ובנו אלכסנדר מרוסיה, ונדד מעיר לעיר חסר כל. לצערו, גילה כי לא יוכל לשוב כרב לעיירתו הקודמת, דארנא, שכבר הסמיכה רב חדש תחתיו. הרב יעקב שור פנה בשנית לעזרת הרב עזריאל הילדסהיימר, וזה ביקש את עזרת הרב שמואל שטראוס, נדבן בעל שם מהעיר קארלסרוהה. הרב שטראוס הציע לארח את הרב יעקב שור עד אשר יעמוד על רגליו, ובין השניים נרקמה חברות אמיצה שנמשכה עד סוף חייהם. במשך ארבע שנות ישיבתו בקארלסרוהה בתמיכת הרב שטראוס, היה הרב שור נטול דאגות פרנסה, התפנה ללמוד וללמד ולחבר את "ספר המצוות" שלו, שלא יצא לאור.

בשנת תרנ"ד (1894), עם מותה של אשתו, החליט הרב שטראוס ליזום פעולת צדקה לעילוי נשמתה. הוא בחר ברבו ובמורו האישי – הרב יעקב שור, לשליחו, ומימן את נסיעתו לארץ ישראל, במטרה לעזור במפעל יישובה. הרב יעקב שור נסע לירושלים מצויד בכספו של הרב שטראוס, אשר נתן בידיו את הסמכות להחליט כיצד יושקע הכסף. לאחר התלבטויות, החליט הרב יעקב שור לתמוך בקבוצה של בעלי מוסר בראשות הרב אברהם ברוידא, וזאת על אף השתייכותו לזרם החסידי. בהחלטה בלתי שגרתית, העביר הרב יעקב שור לקבוצה את המימון הנדרש להקמת בית מחוץ לחומות העיר העתיקה, בשכונת מוסררה (היום מורשה), ובבית הנקרא "חצר שטראוס" שוכנו בחינם 10 משפחות של תלמידי חכמים.

במהלך אותו ביקור התבקש הרב יעקב שור לדרוש בערב חג השבועות בבית הכנסת הגדול "חורבת רבי יהודה החסיד" בעיר העתיקה. דרשתו, אותה הזכיר בהקדמתו לספרו "עתים לבינה", עוררה הד והותירה חותם בעיר, ובעקבותיה פנו אליו רבנים בהצעה להשתקע בירושלים. הרב יעקב שור החליט לדחות את ההצעה בשל סיבות משפחתיות ושב לקארלסרוהה.

שנה לאחר מכן ב-תרנ"ה (1895), עם מות אביו, הרב אלישע יצחק, הוזמן הרב יעקב שור למלא את מקום אביו כרב בעיר קיטוב. עד עת זו, הספיק, כאמור, הרב יעקב שור בן ה-42 לשמש כרב במספר קהילות, ושמו הלך לפניו. הרב יעקב שור קיבל את הזמנת קהילת קיטוב, ונפרד מידידו הרב שטראוס.

בשנת תרנ"ו (1896) הפך יעקב שור לרב בקיטוב, או בשמה הרשמי "קוטב", השוכנת למרגלות הרי הקרפטים, בקו הגבול בין גליציה לבוקובינה, בגבול פולין-רומניה. מינוי זה היה למכובד במיוחד, שכן קיטוב, שבה פעלו הבעש"ט (הבעל שם טוב) והרב אברהם גרשון, נחשבה לעיר ערש לחסידות.

ימי כהונתו בקיטוב התאפיינו ביישוב סכסוכים ומריבות שהתגלעו בקרב אנשי המקום שנחלקו לשני מחנות. כותבי תולדותיו ציינו כי הייתה לו "מעט פרנסה" וסבל עוני ומחסור, אך בכל זאת "לא הפסיק מללמוד".

בתקופת מגוריו בקיטוב, היה עוסק בצרכי ציבור בכל יום מימות השבוע, מקדיש את לילותיו לעיסוק בתורה, וישן שעות אחדות מדי בוקר, לאחר תפילת שחרית. הרב יעקב שור ענה על מכתבים רבים, אשר נשלחו אליו מכל קצוות העולם, ותשובותיו הודפסו בירחונים רבניים רבים. הוא הוסיף להקדיש חלק ניכר מזמנו לכתיבה, ומלבד ספריו שפורסמו כתב ספרים אחדים שלא ראו אור, וכתבים אחרים, ביניהם פירוש על המשניות, אשר אבדו.

הרב יעקב שור תמך ברצונו של בנו אלכסנדר שור לשלב את לימודי הקודש עם רכישת השכלה כללית, והתיר לו ללמוד באוניברסיטה של וינה שפות קלאסיות לתואר דוקטור.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נשאר הרב יעקב שור בביתו בקיטוב, ולא עזב את משמרתו כרב גם כשפרצו הקוזאקים אל עירו. אך עם ההסתערות השנייה על העיר נמלט מקיטוב, ויחד עם אלפי גולים נוספים ברח לכפר סמוך לווינה, בו ישב במשך שנתיים עם רעייתו.

עם תום המלחמה שב לעירו ולביתו, וגילה כי רכושו נבזז ונשרף, וכי רק מעט מכתביו וספריו ניצלו בידי שכניו הנוצרים.

בשנתיים האחרונות לחייו סבל הרב יעקב שור ממחלה אנושה אשר ריתקה אותו אל מיטתו, אך לא הפסיק לענות למכתבים שנשלחו אליו בצלילות דעת. שלושה ימים לפני מותו, הכתיב את תשובתו האחרונה בהלכה, "מבלי לעיין בספר", למקורבו הרב דוד סופר.

ביום חמישי, כ"ח באב שנת תרפ"ד (1924), כשהוא בן 71, הלך לעולמו.

גלה עוד נושאים הקשורים לקורות חייו

גליציה

גליציה

גליציה או גליציה ולודומריה היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה, הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין.

בית דין (הלכה)

בית דין (הלכה)

בהלכה, בית דין הוא מוסד בעל סמכות שיפוט, בדומה לבית משפט במשפט החילוני. גדלו המינימלי הוא שלשה דיינים. בידי בית הדין הסמכות לשפוט ומתוקף כך להעניש, לעשות צדק ממוני, ובבית דין המורכב מ-23 או 71 אפילו לפסוק עונש מוות. לבית הדין הגדול (הסנהדרין) ישנה גם הסמכות העליונה לפרשנות ההלכה, סמכות השקולה לחקיקה.

יוסף שאול נתנזון

יוסף שאול נתנזון

רבי יוסף שאול הלוי נתנזון היה רבה של למברג, מן הבולטים בקרב המשיבים בעולם היהודי בזמנו. מחבר שו"ת שואל ומשיב.

סמיכה לרבנות

סמיכה לרבנות

ביהדות, סמיכה לרבנות היא אישור על כושרו של אדם לפסוק הלכה על פי תורת ישראל, ומתן סמכות להיקרא בתואר רב. הסמיכה נעשית על ידי רב מוסמך, ובאישור חתימתו הנקרא "כתב סמיכה".

רב מובהק

רב מובהק

רב מובהק הוא רבו העיקרי של תלמיד. מקור הביטוי בתלמוד הבבלי, ומשמעותו: הרב שממנו קיבל התלמיד את רוב חוכמתו. המונח מורה מובהק משמעותו זהה, והוא משמש גם בהקשרים חוץ-דתיים. מושג קרוב הוא תלמיד מובהק – תלמיד שלמד שנים רבות אצל רב מסוים ואימץ במידה רבה את שיטתו ודרך לימודו.

אמוראים

אמוראים

אַמוֹרָאִים הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל. דיוניהם ההלכתיים מתועדים ברובם בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי, ודרשותיהם מתועדות במדרשי אגדה אמוראים ובשני התלמודים. קדמו להם התנאים, שרבים מדבריהם הורחבו על ידי האמוראים, או נוסחו מחדש על ידם, ולבסוף הוכללו במפעלם הגדול: התלמוד. אחריהם הגיעו הסבוראים.

בחיי בן אשר

בחיי בן אשר

רבנו בחי בן אשר אבן חלואה, היה פרשן מקרא מחוג מקובלי גירונה. נמנה עם משפחת הרבנים חלואה וחי בסראגוסה שבספרד.

ואטרה דורניי

ואטרה דורניי

ואטרה דוֹרְנֶיי היא עיר,עיירת נופש ואתר סקי בבוקובינה שבצפון רומניה, במחוז סוצ'אבה אוכלוסייתה, נכון ל-2011, מונה 14,429 איש. ואטרה דורניי הוכרזה כעיר בשנת 2000, והייתה לעיר החדשה והקטנה ביותר במחוז. העיר מפקחת על שלושה כפרים: ארגסטרו, רושו וטודירן.

בוקובינה

בוקובינה

בוקובינה הוא אזור היסטורי שמחציתו הדרומית ברומניה ומחציתו הצפונית באוקראינה. האזור משתרע על שטח של 10,422 קמ"ר, הוא מיוער מאוד ומייצא עץ, טקסטיל, מלח, מנגן, ברזל ונחושת. מהמאה ה-14 ועד שנת 1774 הייתה בוקובינה חלק מהאזור המכונה "הארץ העליונה" בצפון נסיכות מולדובה. עם תחילת השלטון האוסטרי, השם בוקובינה נקבע באופן רשמי. בשנים 1775–1918 הייתה דוכסות רב-אתנית במסגרת האימפריה ההבסבורגית. בצפון-מערב גובלת בוקובינה בגליציה המזרחית, בדרום-מזרח עם אזור בוטושאן שבחבל מולדובה ובדרום-מערב עם אזור טרנסילבניה שברומניה.

אוסטריה

אוסטריה

אוסטריה, כיום רֶפּוּבְּלִיקַת אוֹסְטְרִיָה היא ארץ במרכז אירופה, בעבר ארכידוכסות וקיסרות, כיום רפובליקה פדרלית המורכבת מ-9 מדינות. אוסטריה גובלת כעת בליכטנשטיין ובשווייץ במערב, באיטליה ובסלובניה בדרום, בהונגריה ובסלובקיה במזרח ובגרמניה ובצ'כיה בצפון. תושביה נקראים אוסטרים ורובם שייכים לקבוצה האתנית האוסטרית ממוצא גרמני. הדת הנפוצה ביותר היא הנצרות הרומית-קתולית. אוסטריה היא חברה באיחוד האירופי.

רומניה

רומניה

רומניה היא רפובליקה במזרח אירופה, חלקה בצפון-מזרח חבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה. המדינה גובלת באוקראינה בצפון וגם בדלתת הדנובה בדרום; ברפובליקת מולדובה במזרח, בהונגריה במערב, ובסרביה ובולגריה בדרום, לאורך נהר הדנובה. כמו כן, בדרום מזרח המדינה יש לרומניה רצועת חוף לאורך הים השחור. ב-2004 הצטרפה רומניה לברית נאט"ו וב-2007 גם לאיחוד האירופי.

הונגריה

הונגריה

הוּנְגַרְיָה היא מדינה ללא מוצא לים הנמצאת במרכז אירופה. הונגריה גובלת באוסטריה, בסלובקיה, באוקראינה, ברומניה, בסרביה, בקרואטיה ובסלובניה.

מלבד גאונותו בהלכה הצטיין הרב יעקב שור בעושר ידיעותיו בתחומי ידע נוספים, ובעיקר עסק בחקר דברי הימים ותולדות הגאונים ובזיהוי כתבי יד.

עורכים של אסופות תורניות רבות פנו אליו על-מנת שיצרף לפרסומיהם את חידושיו, ובין עבודותיו המפורסמות היו "הפיסגה" (טריוואש), "אהל מועד" (קמלהאר), "שערי תורה" (פייגנבוים) ואחרים. בנוסף, פרסם בהמשכים את הקונטרס "נר מערבי", הדן בחילוקי הדעות בין בני בבל ובין בני ארץ ישראל, ב"המאסף" של הרב בנציון קואניקא, קונטרס "עתים לבינה" על "ספר העתים" לרב יהודה בן ברזילי הברצלוני, קונטרס "צדקת הצדיק" אודות "ספר האשכול", קונטרס "הכרעת התלמוד" על "ספר המכריע", קונטרס "שימת עין" לספר "עין הבדולח", הספר "נר ערוך" והספר "גאון יעקב".

לאחר מותו ראו אור כתבים נוספים של הרב יעקב שור: חיבורו על התוספתא "משנת רבי יעקב" התפרסם על ידי הרב יצחק פייגנבוים מוורשה, וספרו "מקור חכמה", ובו מקורות שגילה בש"ס בבלי וירושלמי לדברי רש"י בתוספות מדרשים והערות, התפרסם בספר רש"י בהוצאת מוסד הרב קוק.

נכדו, פרופסור שמואל שור, יזם את הוצאתם מחדש של כתביו העיקריים על ידי מוסד הרב קוק בירושלים ובהוצאות פרטיות.

גלה עוד נושאים הקשורים למכתביו

הלכה

הלכה

הלכה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

היסטוריה של עם ישראל

היסטוריה של עם ישראל

היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית. היא משתרעת על פני אלפי שנים מאז העת העתיקה, ועד ימינו. היהודים התגוררו בכל חלקי תבל ויצרו תרבויות עשירות, השייכות למנעד התרבות היהודית. התרבות, הלשון, ומכלול היצירה היהודית לדורותיה, נכללים בתולדות עם ישראל.

גאונים

גאונים

גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים. הגאונים היו הסמכות ההלכתית העליונה, לא רק בבבל אלא בכל ישראל. הגאונים עסקו בפירוש התלמוד כפי שקיבלו אותו מהסבוראים, והתמקדו בהנחלתו לעם כך שישפיע על כל תחומי החיים.

פמפלט

פמפלט

פָּמְפְלֶט או קונְטְרֵס הוא חוברת דקה שאיננו כתב עת הרואה אור באופן סדיר ושתכליתו לספק מידע לציבור. פעמים רבות מוזכר המושג בהקשר של מסע פרסום או תעמולה ובעבר שימש כלי מרכזי בפולמוסים, כאשר כל אחד מהצדדים הפיץ בפמפלטים את עמדתו ותקף את העמדה הנגדית על מנת לשכנע את הציבור. עקב עלות הפקה נמוכה, הצורך בהוצאה לאור בזריזות וחוסר הכפיפות לעקרונות של אתיקה עיתונאית לא נעשית בדרך כלל עריכה של הטקסט ובפמפלטים ננקטת לשון חריפה, צעקנית, ציורית ובלתי מעודנת. רמת התוכן הנמוכה יחסית ואיכות ההפקה הירודה הקנו למושג פמפלט הקשר של כינוי גנאי. עם זאת מופצים פמפלטים מוקפדים על ידי גורמים רשמיים לשם הסברה, לשם ביטחון הציבור ובריאותו כגון מאת פיקוד העורף, משרד הבריאות וכדומה או לצורכי תיירות.

בבל

בבל

בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה. שרידי העיר נמצאים בעיראק, כ־110 קילומטר מדרום לבגדאד. מהעיר בבל צמחה האימפריה הבבלית ששלטה בשיאה בכל מסופוטמיה ובאזורים רחבים בסהר הפורה. העיר עצמה נבנתה על הפרת, שחילק אותה לשני חלקים שווים.

ארץ ישראל

ארץ ישראל

ארץ ישראל היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה. אדמת ארץ ישראל הוא מינוח המתייחס לשטח בו נחלו שנים עשר שבטי ישראל משני עברי הירדן. ארץ ישראל המערבית חופפת בקירוב לחלק המערבי של פלשתינה-א"י המנדטורית. ארץ ישראל ממזרח לנהר הירדן בה נחלו שניים וחצי השבטים ובכללה הגולן מכונה בשם עבר הירדן המזרחי. ב-1921 הוציאה בריטניה את רובו הגדול של עבר הירדן המזרחי מתחום ארץ-ישראל (פלשתינה), וייסדה בו את אמירות עבר הירדן לימים מדינת ירדן. שטחי רמת הגולן נכבשו על ידי מדינת ישראל מסוריה, במלחמת ששת הימים.

ספר העתים

ספר העתים

ספר העתים הוא ספר הלכה שנכתב במאה ה-12 על ידי רבי יהודה בן ברזילי הברצלוני. הספר עוסק בהלכות התלויות בזמן, אך רובו של הספר אבד ונשתייר ממנו רק השער השני שבו מופיעים הלכות שבת ועירובין.

יהודה בן ברזילי הברצלוני

יהודה בן ברזילי הברצלוני

רבי יהודה בן ברזילי הברצלוני חי מסוף המאה ה-11 עד תחילת המאה ה-12. היה מגדולי חכמי ספרד. מחבר ספר העתים.

ספר האשכול

ספר האשכול

ספר האשכול הוא ספר הלכה שנכתב בידי רבי אברהם בן יצחק אב בית דין נרבונה, שחי במחצית הראשונה של המאה השתים עשרה. ספר זה שימש כמקור פסיקה ליהדות פרובנס. הספר עוסק בהרחבה בדברי הגאונים והרי"ף, ולדברי שלום אלבק הוא מהווה בעיקרו קיצור מספר העתים של ר' יהודה הברצלוני, רבו של ראב"י אב"ד.

יצחק פייגנבוים

יצחק פייגנבוים

הרב יצחק הכהן פייגנבוים כ"ד באייר ה'תרע"א היה רב פולני-חסידי ששימש כאב"ד ורשה.

ורשה

ורשה

ורשה או וארשא היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה. העיר ממוקמת על גדות נהר הוויסלה, כ־350 קילומטרים מחופי הים הבלטי בצפון ומהרי הקרפטים בדרום. מאז שנת 1596 העיר היא בירת פולין, על גילגוליה השונים.

מוסד הרב קוק

מוסד הרב קוק

מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה. המוסד הוקם בשנת 1936 על ידי הרב יהודה לייב מימון, ממנהיגי המזרחי ולימים שר הדתות הראשון של מדינת ישראל.

• אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ג, בני ברק, תשמ"ז, עמ' ט-כג.