יצחק זיבנברגר

יצחק בן דוד זיבנברגר נולד בשנת 1797 בעיר ורשה, שסופחה זמן קצר לפני כן לממלכת פרוסיה עם חלוקת פולין השלישית והייתה לבירת מחוז פרוסיה הדרומית (אנ'). ככל הנראה חי במשך שנים רבות בעיירה סובאלק^[1] (שבהמשך, כמו ורשה, הייתה בתחומי דוכסות ורשה ולאחר מכן בפולין הקונגרסאית), עד ששב לעיר הולדתו וחי בה עד סוף ימיו. בוורשה התפרנס כמורה פרטי לתנ"ך ולדקדוק עברי.^[2]

בין מפעליו העיקריים היה תרגום כמה מן הספרים החיצוניים לעברית וליידיש: "חיי טוביה" (1839) – תרגום לספר טוביה, סיפור שושנה ובל והתנין; "מגילת יהודית" (1840) – ספר יהודית וסיפורים מהתוספות למגילת אסתר; "ספר ברוך" (1841) – ספר ברוך, תפילת מנשה, תפילת עזריה ושירת שלושת הנערים בכבשן; ו"ספרי מכבי" (1843) – ספר מכבים. לכל התרגומים, שראו אור בוורשה, הוסיף דברי פירוש ומבואות.

בשנת תר"ג-1842 פרסם את "מעגל ישר" – קורס יסודי ללימוד דקדוק עברי עם סיפורים, מתורגם ליידיש, ובו גם מילון קטן עם מילים עברי–יידי (הספר הופיע בשתי מהדורות נוספות, בשנים 1850 ותרכ"ד). ספרו החשוב ביותר, שזכה לתשבחות מצד תלמידי חכמים, הוא "אוצר השורשים הכללי" (ב-3 כרכים, 1846, 1847, 1862), המבאר את אוצר המילים העבריות, הארמיות וכו' המצויות בתנ"ך ובתלמוד, ומסודר לפי שורשיהן, עם תרגום לגרמנית.

זיבנברג, שהיה כל ימיו יהודי אדוק בדתו, היה עם זאת תוצר של השכלת ורשה, מלומד גדול ופעיל בהפצת ההשכלה בפולין. על פי יעקב שאצקי, זיבנברגר היה הדגם הראשון במעלה למשכיל "אמיתי" בוורשה בתקופה של אמצע המאה ה-19,^[3] והיה מן הסופרים המשכילים הפופולריים ביותר בעיר בזמנו.^[4] לדבריו, איש בוורשה לא הכירו בשמו המלא,^[4] והוא כונה "ר' איציק (או איצֶ'ה) בעל הדקדוק" ("איציק [או: איטשע] דער בעל-דקדוק"). סוּפַּר שהוא היה מוכן ללמוד דקדוק עם כל אדם, ושהוא מיהר להיענות לכל דורש במסירות כזו של רופא הדואג לחוליו.^[5] השתתף בעיתונות היהודית (Jüdisches Volksblatt, "המגיד", "המליץ" ועוד), פרסם בה שירים ומאמרים ותרגם סיפורים מגרמנית ומצרפתית.

בשנותיו האחרונות, עד מותו, התפרנס רק מעבודתו כמגיה ספרי קודש וספרים גרמניים וצרפתיים.
יצחק זיבנברגר נפטר באפריל 1879, בגיל 82.

בראשית שנות ה-30 תרם נכדו, שלום זיבנברג (זיבענבערג), את כתב היד של ספרו "אוצר השורשים" לבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי (כיום: הספרייה הלאומית).^[6]

גלה עוד נושאים הקשורים לקורות חיים

ורשה

ורשה

ורשה או וארשא היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה. העיר ממוקמת על גדות נהר הוויסלה, כ־350 קילומטרים מחופי הים הבלטי בצפון ומהרי הקרפטים בדרום. מאז שנת 1596 העיר היא בירת פולין, על גילגוליה השונים.

סיפוח

סיפוח

סיפוח מדיני הוא צירוף חוקי-פורמלי של שטח מסוים לישות פוליטית אחרת לשם יצירת ריבונות על השטח החדש. בניגוד לכיבוש, בסיפוח השטח משתייך למדינה הכובשת דה יורה ולא רק דה פקטו. בניגוד למקרה של מסירת שטחים, שבו טריטוריה ניתנת או נמכרת לישות פוליטית אחרת באמצעות הסכם, או במקרה של מיזוג פוליטי, שבו נשאלים שני הצדדים לדעתם על המיזוג, סיפוח הוא צעד חד צדדי שבו מדינה משתלטת על שטח.

ממלכת פרוסיה

ממלכת פרוסיה

ממלכת פרוסיה הייתה ממלכה גרמנית, שהתקיימה כמדינה עצמאית בשנים 1871–1701, והחל מאיחוד גרמניה המשיכה להתקיים כחלק הארי של הקיסרות הגרמנית, בשנים 1918–1871, כאשר מלכה מכהן גם כקיסר גרמניה. הממלכה נוצרה כתוצאה משדרוג מעמדה של ברנדנבורג-פרוסיה – שהיוותה איחוד בין דוכסות פרוסיה לנסיכות הבוחר מברנדנבורג.

חלוקת פולין

חלוקת פולין

חלוקת האיחוד הפולני-ליטאי - חלוקת שטחו של האיחוד הפולני-ליטאי בין פרוסיה, האימפריה הרוסית ואוסטריה במהלך סוף המאה ה-18. החלוקה בוצעה ב-3 פעימות - בשנים 1772, 1793 ו-1795. במהלך המלחמות הנפוליאוניות הישות המדינית הפולנית, שלא הייתה במעמד של מדינה, הוקמה מחדש לתקופה קצרה בשם דוכסות ורשה, אך בשנת 1814 חזר המצב הישן. רק לאחר מלחמת העולם הראשונה הוקמה מחדש המדינה הפולנית.

סובאלק

סובאלק

סובאלק היא עיר במחוז פודלסיה (Podlasie) שבצפון־מזרח פולין. נכון לשנת 2021 מונה העיר קרוב ל־70,000 נפש.

דוכסות ורשה

דוכסות ורשה

דוכסות ורשה הייתה מדינה פולנית שנוסדה על ידי נפוליאון בונאפרטה בשנת 1807 על אדמות פולין, אשר נלקחו מממלכת פרוסיה, על פי תנאי חוזה טילזיט. הדוכס הממונה היה מלך סקסוניה פרידריך אוגוסט, בן בריתו של נפוליאון, נכדו של מלך פולין אוגוסט השלישי. בעקבות כישלון פלישת חיילי צרפת לרוסיה ב-1812 ומפלת נפוליאון, הדוכסות נכבשה בשנת 1813, וב-1815 החליט קונגרס וינה על מסירתה לרוסיה. ורשה הייתה לבירת פולין הקונגרסאית – מדינה עצמאית-למחצה, הנתונה לשלטונו של הצאר הרוסי.

מורה פרטי

מורה פרטי

מורה פרטי הוא מדריך או מורה אשר מלמד נושא לימודי מסוים לתלמיד יחיד או לקבוצה קטנה של תלמידים במתכונת אשר נקראת שיעור פרטי. תשומת לב כזו מאפשרת לתלמיד לשפר ידע או מיומנויות מהר יותר מאשר בסביבה של כיתה.

דקדוק עברי

דקדוק עברי

דקדוק עברי הוא אנליטי למחצה, בבטאו יְחָסוֹת כגון מושא עקיף ומושא ישיר באמצעות מילות יחס ולא באמצעות הטיות מורפולוגיות. עם זאת, הטיות משמשות תפקיד חשוב ביצירת הפעלים, בנטיית מילות היחס, ביחסת הקניין המבוטאת באמצעות הסמיכות, ובצורת הרבים של שמות עצם ושל תארים.

הספרים החיצוניים

הספרים החיצוניים

הספרים החיצוניים הם ספרים שנכתבו בחלקם הגדול על ידי יהודים, בעיקר בתקופת בית שני, ולא נתקבלו ככתבי יד מקודשים בעת חתימת התנ"ך.

יידיש

יידיש

ייִדִישׁ או גם אידיש היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי. היא השפה הגרמאנית המודרנית היחידה שאינה נכתבת בכתב לטיני.

ספר טוביה

ספר טוביה

סֵפֶר טוֹבִיָה הוא חיבור יהודי מתקופת בית שני, שהשתמר במסורות נוצריות ונכלל במסגרת הספרים החיצוניים. קטעים ממנו הלכו ונתגלו במאה השנים האחרונות בכתבי נוצרים גנוזים ובמגילות מדבר יהודה. כיום מקובל במחקר, שהחיבור נכתב במקור ככל הנראה בארמית או אולי בעברית, ושתוכנו שונה באופן מהותי מזה שהיה ידוע לאורך ימי הביניים.

בל והתנין

בל והתנין

בל והתנין הוא ספר חיצוני המהווה את אחת משלש התוספות לספר דניאל.

תרגומים לספרים החיצוניים

• ספר חיי טוביה: כולל ארבעה ספורי קדם ... הלא המה: חיי טוביה הצדיק בנינוה; מעשה שושנה בבבל; הריסת בל אליל בבל; מיתת תנין אליל בבל; נעתק ללשון הקודש, ומתורגם יודיש דייטש ... מאת יצחק בהמנוח מהו' דוד זיבנבערגר, ורשה: דפוס אביגדור בן יואל ('כתובים אחרונים', חלק א), פ"ה ווארש"א [=תקצ"ט] 1839.
• ספר מגלת יהודית: כולל ... מעשה יהודית ... עם אולופורני; שבעה ספורים מאסתר ומרדכי עם המן; נעתק ללשון הקדש ומתורגם יודיש דייטש מאת יצחק בהמנוח מהו' דוד זיבנבערגר, ורשה: דפוס אביגדור בן יואל ('כתובים אחרונים', חלק ב), רוממ"ו אל"ה מעזכ"ם סל"ה [=ת"ר] 1840. (התרגום של יהודית הוא תרגומו של יהודה ליב בן-זאב (בשנויים קלים).)
• ספר ברוך בן נריהו: כולל ארבעה ספורי קדם ... ספר ברוך בן נריהו; תפלת מנשה מלך יהודה; תפלת עזריה ...; זמרות חנניה מישאל ועזריה; נעתק ללשון הקדש ומתורגם יודיש דייטש מאת יצחק בהמנוח מהו' דוד זיבנבערגר, ורשה: דפוס אביגדור בן יואל ('כתובים אחרונים', חלק ג), בק"ש צדק"ה [=תר"א].
• ספרי מכבי, ורשה 1843.^[7]

לימוד עברית, דקדוק ומילון

• ספר מעגל ישר: כולל ראשית כללי דקדוק לשון הקדש ... ומתורגם יידיש ... ערכנו סדר למוד קריאה ... ערכנו גם כן סדר למוד כתב רש"י וכתב יידיש ... מאת המעתיק ספורי הקדם; ... הובא לבית הדפוס על ידי ... חיים לאנדא, ורשה: דפוס אביגדור לעבענדזאהן, תר"ג 1842.
  • מהדורה ב: ספר מעגל ישר: כולל ... כללי דקדוק לשון הקודש ... ערכנו סדר למוד כתב רש"י וכתב יודיש דייטש ... אף סדר למוד הנגינה, 1850.
  • מהדורה ג: ספר מעגל ישר: חלק א: דקדוק לשון הקודש או קצור תלמוד לשון עברי עם הוספות חדשות ומועילות ... ; חלק ב: יסודי הדת, עקריו, שרשיו וענפיו ..., ורשה: דפוס שריפגיסטטער, תרכ"ד.
• אוצר השֹרשים הכללי: כולל שרשי לשון עברית ארמית ושאר לשון הנמצאות בספרי תנ"ך ... ובש"ס משנה עם פתרון הוראותיהם ... מעברית לאשכנזית ומאשכנזית לעברית בארבעה חלקים..., 3 כרכים, ורשה: דפוס נתן שריפטגיסער, תר"ו–תרכ"ב. (חלק א: 1846; חלק ב: 1847; חלק ג: 1862; החלק רביעי המתוכנן לא נדפס)

• יעקב שאצקי, געשיכטע פון יידן אין ווארשע, כרך ב, ניו יורק: יידישער וויסנשאפטלעכער אינסטיטוט, היסטאָרישע סעקציע, 1948, עמ' 129–130.
• 'זיבענבערג, יצחק', בתוך: שמואל ניגער, יעקב שאצקי (רעדאקציע), לעקסיקאָן פֿון דער ניַיער יִידישער ליטעראטור, כרך ג, ניו יורק: אלוועלטלעכער יִידישער קולטור-קאָנגרעס, 1958, עמ' 589.