הורידו את כלי העזר שלנו

יצחק יעקב רבינוביץ (ביאלא)

מאת ויקיפדיה, אך משופר ויזואלית
יצחק יעקב רבינוביץ
קברו של האדמו"ר מביאלה בבית הקברות היהודי בוורשה
קברו של האדמו"ר מביאלה בבית הקברות היהודי בוורשה
לידה המאה ה־19
י"ד בטבת ה'תר"ז עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 במרץ 1905
כ"ג באדר ב' ה'תרס"ה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בוורשה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 30 במרץ 1905 עריכת הנתון בוויקינתונים
אב נתן דוד רבינוביץ' (שידלובצה) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים
אדמו"ר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב יצחק יעקב רבינוביץ (י"ד בטבת ה'תר"ז, 2 בינואר 1847כ"ג באדר ב' ה'תרס"ה, 28 בפברואר 1905), היה האדמו"ר הראשון לשושלת חסידות ביאלא, דור רביעי בן אחר בן ליהודי הקדוש מפשיסחא ומחבר הספרים "דברי בינה" ו"ישרי לב".

גלה עוד נושאים הקשורים ליצחק יעקב רבינוביץ (ביאלא)

י"ד בטבת

י"ד בטבת

י"ד בטבת הוא היום הארבעה עשר בחודש הרביעי בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום הארבעה עשר בחודש העשירי למניין החודשים מניסן.

ה'תר"ז

ה'תר"ז

ה'תר"ז (5607) או בקיצור תר"ז היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-21 בספטמבר 1846, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 10 בספטמבר 1847. שנה מסוג בשה, איננה מעוברת, ואורכה 355 ימים. זו שנת שמיטה.

ה'תרס"ה

ה'תרס"ה

ה'תרס"ה (5665) או בקיצור תרס"ה היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-10 בספטמבר 1904, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 29 בספטמבר 1905. שנה מסוג זשה, היא מעוברת, ואורכה 385 ימים. זו שנה שנייה לשמיטה.

אדמו"ר

אדמו"ר

אדמו"ר הוא המנהיג הרוחני בתנועת החסידות. כיום משמשים רוב האדמו"רים כראשיהן של חצרות ממוסדות. מרכזיותם היא מעיקרי החסידות, ומעוגנת בתפישתה הקבלית. החסידים אמורים לציית ולהיות נאמנים להם לחלוטין, הנהגה המכונה "דבקות בצדיק" או "התבטלות לצדיק" בספרות הפנימית של התנועה. התואר אדמו"ר, ששימש ככינוי כבוד כללי לרבנים עוד לפני ראשית החסידות, נעשה עם הזמן למזוהה כמעט בלעדית עם צדיקיה. בישראל הוא רווח בשימוש תדיר. באירופה, ובהמשך בארצות הברית, "רבי" הוא המקבילה המוכרת יותר.

חסידות ביאלא

חסידות ביאלא

חסידות ביאלא היא חצר חסידית הנקראת על שם העיר ביאלא פודולסק שבפולין שבה התגורר האדמו"ר רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלא. חסידות ביאלא היא המשך לחצרות לענטשנא, אוסטרובא ופשיסחא.

תולדות חייו

נולד בשידלובצא שבפולין כצעיר בניהם של דבורה פעריל והרב נתן דוד רבינוביץ, האדמו"ר משידלובצא.

אחר פטירת חותנו, רבי יהושע מאוסטרובא בכ"ח בניסן ה'תרל"ג, שהיה אדמו"ר לאלפי חסידים, התמנה לממלא מקומו והעתיק את משכנו לעיר ביאלא פודולסק. בערים רבות בפולין נפתחו שטיבלך של חסידי ביאלא, בפטירתו מנתה החסידות כחמשת אלפים בתי אב.

נפטר בכ"ג באדר ב' ה'תרס"ה ונקבר לצד חותנו בבית הקברות היהודי בוורשה.

גלה עוד נושאים הקשורים לתולדות חייו

פולין

פולין

רפובליקת פּוֹלִין היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה ובים הבלטי בצפון.

כ"ח בניסן

כ"ח בניסן

כ"ח בניסן הוא היום העשרים ושמונה בחודש השביעי בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושמונה בחודש הראשון למניין החודשים מניסן. כ"ח בניסן לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון, שלישי וחמישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגה".

ה'תרל"ג

ה'תרל"ג

ה'תרל"ג (5633) או בקיצור תרל"ג היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-3 באוקטובר 1872, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 21 בספטמבר 1873. שנה מסוג הכז, איננה מעוברת, ואורכה 354 ימים. זו שנה חמישית לשמיטה.

ביאלא פודולסק

ביאלא פודולסק

ביאלא פודולסק היא עיר במזרח פולין, הנמצאת כיום בפרובינציית לובלין.

שטיבל

שטיבל

השטיבל הוא כינוי לבית כנסת קטן יחסית המשמש לתפילה, ללימוד תורה וכמקום מפגש לקהילה. השטיבל משמש גם לכינוסים, לסעודות שבת וחג ולמקום מפגש תרבותי וחברתי לחברי הקהילה. בית כנסת בו מתפלל האדמו"ר אינו מכונה בדרך כלל שטיבל. בחצרות חסידיות אחדות נהוג לכנות את השטיבל בשם "קלויז".

ה'תרס"ה

ה'תרס"ה

ה'תרס"ה (5665) או בקיצור תרס"ה היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-10 בספטמבר 1904, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 29 בספטמבר 1905. שנה מסוג זשה, היא מעוברת, ואורכה 385 ימים. זו שנה שנייה לשמיטה.

בית הקברות היהודי בוורשה

בית הקברות היהודי בוורשה

בית הקברות היהודי ברחוב אוקופובה (Okopowa) שברובע וולה (Wola) בוורשה בירת פולין, הוא בית הקברות היהודי השני בגודלו בפולין, החשוב שבכ-1400 בתי העלמין שבמדינה, ואחד מהגדולים ביותר בעולם. נוסד בשנת 1806 (ה'תקס"ו).

דרכיו

הרב רבינוביץ היה כותב פורה, הוא השאיר אחריו ארבעים ארגזי כתבי יד, והייתה לו התכתבות ענפה עם רבי יצחק אלחנן ספקטור מקובנה.

אף שהנהיג עדה גדולה, נוהג היה לנסוע להסתופף בצילם של אדמו"רים.

הרב רבינוביץ היה מתנגד חריף לציונות.

נודע בקשר המיוחד שלו לשבת קודש. על מעשים רבים שעשה במשך השבוע, היה דן הלכתית אם הדבר מותר בשבת. הוא גם חיבר ספר מיוחד על שבת בשם "ישרי לב".

גלה עוד נושאים הקשורים לדרכיו

סיפורים על דמותו

מסופר שאביו חפץ מאוד שיהיה לו בן הקרוי על שם זקנו, רבי יעקב יצחק מפשיסחה. שלושה בנים נולדו לו קודם שנולד רבי יצחק יעקב, ובכל פעם שנולד לו בן ניגש לעריסתו, הסתכל בפניו ואמר: "עדיין לא נולד". כשנולד לו בנו הקטן הסתכל בפניו ואמר "זהו" וקרא את שמו "יצחק יעקב"[1].

מסופר כי רבי יהודה אריה ליב אלתר, בעל ה"שפת אמת" מגור, שלח אליו קויטל ורבי יצחק מנשכיז פירש את מאמר חז"ל "השותה מים לצמאו מברך שהכל נהיה בדברו"[2] כך: השותה מים - "אין מים אלא תורה"[3] ר' יצחק יעקב הלומד תורה לשמה, אומר - הקדוש ברוך הוא: שהכל נהיה בדברו - על פי דברו יעשה כל דבר"[4].

גלה עוד נושאים הקשורים לסיפורים על דמותו

יעקב יצחק מפשיסחה

יעקב יצחק מפשיסחה

רבי יעקב יצחק רבינוביץ' המכונה "היהודי הקדוש", הוא מייסד חסידות פשיסחה המאופיינת בחריפות, למדנות, והמעטת העיסוק במופתים. ממשיכי דרכו העיקריים היו רבי שמחה בונים מפשיסחא ורבי מנחם מנדל מקוצק.

יהודה אריה ליב אלתר

יהודה אריה ליב אלתר

רבי יהודה אריה ליב אלתר היה האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חסידות גור, ומן הבולטים במנהיגי יהדות פולין בשלהי המאה ה-19. תחת הנהגתו הפכה חסידות גור לחסידות המרכזית בפולין. ספרו, שעל שמו הוא נקרא, "שפת אמת", הוא אוסף של דרשות על פרשת השבוע וחידושים על הש"ס.

חסידות גור

חסידות גור

חסידות גור נחשבת לחצר החסידית הגדולה בישראל. החסידות קרויה על שם העיירה גורה קלוואריה הסמוכה לוורשה שבפולין, שבה ישב בסוף ימיו מייסד השושלת, הרב יצחק מאיר אלתר. עד לשואה הייתה פולין למרכזה של החסידות, ומקובל כי היא כללה כ־100,000 חסידים בגוונים שונים. בשואה נפגעה החסידות קשות כאשר רובם של החסידים נרצחו, הצליחה להשתקם מחדש בישראל, אליה הצליח להמלט האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר.

חז"ל

חז"ל

חָזָ"ל היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא בימי אנשי כנסת הגדולה ובעיקר מתקופת בית שני ועד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6. חז"ל הניחו את היסודות לכל התורה שבעל פה, והם מהווים תשתית לכרונולוגיה וההיסטוריה בתולדות עם ישראל במיוחד בדורות הרבים בהם לא הייתה ריבונות.[דרושה הבהרה]

מים

מים

מים הם תרכובת כימית המהווה בצורתה הנוזלית בסיס לכל צורות החיים המוכרות, כולל האדם, המים נחשבים לאחד מקבוצות אבות המזון החשובים ביותר לצריכה. מולקולת מים מורכבת משני אטומים של מימן ומאטום של חמצן. הנוסחה הכימית של המים היא H2O או בסימון (aq).

ברכת שהכל נהיה בדברו

ברכת שהכל נהיה בדברו

ברכת "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ" היא אחת מברכות הנהנין שיש לברך לפני האכילה. ברכת שהכל נתקנה על כל מאכל שאינו מהצומח, כגון בשר, חלב וביצים, על מאכל שמקורו מן הצומח אך נאכל שלא כפי הדרך הרגילה לאכלו, כגון תפוח אדמה חי, וכן על כל המשקים מלבד יין ושמן זית. ככלל, ברכת שהכל היא הברכה על כל מאכל שאין לו ברכה מיוחדת אחרת.

תורה לשמה

תורה לשמה

לימוד לִשְמָהּ או לימוד תורה לִשמה הוא ביטוי מעולם בית המדרש היהודי, המתייחס ללימוד תורה ללא אינטרסים זרים ללימוד.

ספריו

לאחר פטירתו הוציאו בניו לאור את ספריו דברי בינה על התורה והמועדים, וישרי לב על ענייני שבת. הספרים הם מכתב ידו ומכתבי החסיד רבי משה הערש ממזריטש. בשנת תשנ"ח הוציא "מכון גנזי מהרי"ץ" את הספרים בהדפסה חדשה עם הקדמה ארוכה בשם "ספר מלחמות ה'" מאת נינו, האדמו"ר בן ציון רבינוביץ מביאלא, ובה ביאור לשיטתו.

בספריו הוא מדגיש שההתעלות מעל ההנאות החומריות איננה מידת חסידות אלא יסוד התורה, המצוות והתקרבות לעבודת ה'.

מרבית כתביו נעלמו בשנות השואה.

גלה עוד נושאים הקשורים לספריו

תורה

תורה

הַתּוֹרָה היא השם שניתן לחמשת הספרים הראשונים של התנ"ך, הקרויים גם חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה. מכיוון שעל פי ההשקפה היהודית, כל עקרונות הדת עומדים על המצוות המתוארות בחמשת ספרי התורה, לעיתים נעשה שימוש במונח "תורה" גם כדי לתאר את כלל ספרות הקודש היהודית, או באופן מופשט יותר, כל תוכן או ערך רוחני הנובעים ממצוות התורה.

חגי ישראל ומועדיו

חגי ישראל ומועדיו

חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים. זמנם של החגים והמועדים נקבע על פי הלוח העברי. תחת הגדרה זאת נכנסים ימים רבים: חלקם מהתורה, חלקם נקבעו על ידי חז"ל וחלקם נוספו במשך השנים. ניתן לסווג את החגים והמועדים למספר סוגים: קיימים חגים שהם ימי שמחה, ומועדים שהם ימי צום ותענית, ימי אבל וזיכרון וימים של חשבון נפש.

שבת

שבת

הַשַּׁבָּת היא יום קדושה, שביתה ממלאכה ומנוחה שבועי ביהדות, המועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה. המועד חל באופן קבוע מדי שבעה ימים, ביום השביעי שבשבוע. תחילת השבת היא בראשיתו של "ליל שבת", ערבו של יום שישי לאחר שקיעת החמה, החל מזמן "בין השמשות", וסיומה הוא ביום המחרת, עם צאת הכוכבים – זמן הקרוי "מוצאי שבת".

מיינדזיז'ץ פודלסקי

מיינדזיז'ץ פודלסקי

מזריץ' פודלסקי היא עיר השוכנת במחוז ביאלסקי שבפרובינציית לובלין, פולין. בפי היהודים כונתה מזריטש דליטא, כדי להבדילה מערים אחרות באותו שם.

עבודת ה'

עבודת ה'

המונח עבודת ה' מתאר את מכלול הפעולות הדתיות של היהודי, שנעשות בהתאם למצוות היהדות. יהודי שעוסק רבות בפעולות אלו מכונה "עובד השם". כיום משתמשים במונח זה בצורה יותר מצומצמת, בעיקר על מצוות התלויות בלב.

השואה

השואה

השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945. פשעים אלו נחשבים עד היום לרצח העם הגדול בהיסטוריה האנושית. פשעים אלו בוצעו על ידי גרמניה הנאצית בהנהגתו של אדולף היטלר, חברי ותומכי הנאצים, עוזריהם, משתפי פעולה ושלטונות בעלי בריתה, כשתכליתם הייתה בהתחלה פגיעה במעמד היהודים וגזלת נכסיהם וזכויותיהם, ובהמשך, בעיצומה של המלחמה, השמדתם השיטתית של כל בני העם היהודי. מספר הנרצחים היהודים בשואה וכתוצאה ישירה ממנה נאמד בכשישה מיליון.

חיים אישיים

נישא לרחל לביאה בתו היחידה של רבי יהושע מאוסטרובא מחבר הספר "תולדות אדם", הנקרא בפי חסידי פולין ה"נועם אלימלך הקטן", ונכדת רבי שלמה לייב מלענטשענא.

ילדיו

גלה עוד נושאים הקשורים לחיים אישיים

נועם אלימלך

נועם אלימלך

נועם אלימלך הוא אוסף דברי תורה של רבי אלימלך מליז'נסק שהיה מראשוני מנהיגיה של החסידות. הספר נדפס לראשונה בשנת ה'תקמ"ח (1787) בעיר למברג בשנה שלאחר פטירת מחברו על ידי בנו רבי אלעזר. הנדפס מאז במהדורות רבות. הספר נחשב כנכס צאן ברזל בתנועת החסידות ורבים קובעים בו לימוד מדי שבת.

נתן דוד רבינוביץ מפארציווא

נתן דוד רבינוביץ מפארציווא

רבי נתן דוד רבינוביץ מפארציווא היה אדמו"ר של חצר חסידית בעיר פרצ'ב, שהייתה ענף מחסידות ביאלא, דור חמישי, בן אחר בן, ליהודי הקדוש מפשיסחה.

מאיר שלמה יהודה רבינוביץ

מאיר שלמה יהודה רבינוביץ

רבי מאיר שלמה יהודה רבינוביץ היה אדמו"ר של חצר חסידית בעיר מעזריטש שבפולין, שהייתה ענף מחסידות ביאלא, דור חמישי, בן אחר בן ליהודי הקדוש מפשיסחה.

ראדזימין

ראדזימין

ראדזימין היא עיירה במחוז וולומין שבפרובינציית מזוביה בפולין, צפונית מזרחית לוורשה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

יוסף צבי קאליש

יוסף צבי קאליש

הרב יוסף צבי קאליש היה רב פולני-חסידי, האדמו"ר מסקרנביץ ורבה של המושבה בני ברק.

חסידות סקרנביץ

חסידות סקרנביץ

חסידות סקרנביץ הייתה חסידות פולנית, ענף מחסידות וורקא. מקים החסידות היה רבי שמעון קאליש, בנו של רבי מנחם מנדל מוורקא.

בני ברק

בני ברק

בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, השמינית בגודל אוכלוסייתה בישראל והעיר הצפופה ביותר בה. היא גובלת בתל אביב, ברמת גן, בפתח תקווה ובגבעת שמואל.

לקריאה נוספת

  • ברכה משולשת, הרב מרדכי סוקולובר
  • רבותינו מאורי הגולה, מגמ"ה ירושלים תשס"א
  • תפארת אבות, הוצאת האדמו"ר מביאלא בני ברק

מקור: "יצחק יעקב רבינוביץ (ביאלא)", ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית, (2023, March 16th), https://he.wikipedia.org/wiki/יצחק_יעקב_רבינוביץ_(ביאלא).

נהנים מ Wikiz?

נהנים מ Wikiz?

הורידו את הפלאגין החינמי שלנו!

הערות שוליים
  1. ^ על פי הקדמת בנו ראי"ה מלובלין לספר "דברי בינה"
  2. ^ משנה, מסכת ברכות, פרק ו', משנה ח'
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף פ"ב, עמוד א'
  4. ^ תורת רבי נתן דוד עמ' רמ"ה, ירושלים תשנ"ח

The content of this page is based on the Wikipedia article written by contributors..
The text is available under the Creative Commons Attribution-ShareAlike Licence & the media files are available under their respective licenses; additional terms may apply.
By using this site, you agree to the Terms of Use & Privacy Policy.
Wikipedia® is a registered trademark of the Wikimedia Foundation, Inc., a non-profit organization & is not affiliated to WikiZ.com.