הורידו את כלי העזר שלנו

כרוניקון פסחלה

מאת ויקיפדיה, אך משופר ויזואלית

כרוניקון פסחלה (יוונית Πασχάλιο χρονικό - "הכרוניקה של חג הפסחא"), הוא השם המקובל לרישום אירועים שמקורו בעולם הביזנטי של המאה השביעית לספירה. זהו חיבור הכתוב יוונית שמחברו כינה אותו "קיצור תולדות הזמנים מאדם הראשון ועד לשנה העשרים למלכותו של הרקליוס הנאור".

גלה עוד נושאים הקשורים לכרוניקון פסחלה

יוונית

יוונית

יוונית היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו. היוונית דוּבּרה בתחילה גם לאורך חופי אסיה הקטנה וחלקים מאיטליה ומצרפת. בעת העתיקה ניתן להבחין בין מספר דיאלקטים יווניים, והבולטים בהם היו האיוני, הדורי, האיולי, הארקדו־קפריסאי, ניב צפון־מערבי והניב האטי, שהוא למעשה ניב איוני עם תערובת של יסודות דוריים ובניב זה נכתבה רוב הספרות הקלאסית היוונית והוא גם משמש בסיס לשפה היוונית המודרנית.

כרוניקה

כרוניקה

כרוניקה, או "קורות", היא דיווח היסטורי על עובדות ואירועים בסדר כרונולוגי. באופן טיפוסי ניתן בכרוניקה משקל זהה לאירועים חשובים יותר וחשובים פחות, מאחר שהמטרה היא בפשטות תיעוד האירועים שהתרחשו. זאת בניגוד לסיפר (נרטיב) או להיסטוריה, אשר מתמקדים באירועים חשובים, מניחים אותם בהקשר ובצימוד לפרשנות משמעותית, ובד בבד מדּירים את האירועים שאינם נראים חשובים בעיני המחבר.

פסחא

פסחא

הפָּסְחַא הוא חג נוצרי המציין את תחייתו של ישו, על-פי האמונה הנוצרית, ביום השלישי לאחר שנצלב ונקבר בירושלים. חג הפסחא נחוג בכל הכנסיות הנוצריות, אולם בתאריכים שונים. הוא נחגג תמיד ביום ראשון בשבוע, ותמיד סמוך לתחילת האביב.

האימפריה הביזנטית

האימפריה הביזנטית

האימפריה הרומית המזרחית, הידועה יותר בכינוי האנכרוניסטי האימפריה הביזנטית או ביזנטיון, הייתה אימפריה שנוצרה כתוצאה מפיצול האימפריה הרומית בשנת 395, והתקיימה עד נפילתה הסופית של בירתה קונסטנטינופול בידי הטורקים העות'מאנים בשנת 1453.

אדם הראשון

אדם הראשון

אדם הראשון הוא מונח הבא לתאר אחת ממספר אפשרויות:

החיבור

כרוניקון פסחלה הוא רשימה גדולה של אירועים הניתנים באופן כרונולוגי. בבסיסה מצוי רישום הזמנים הרומי (הביזנטי) שמתחיל בבריאת העולם. לפי הכרונולוגיה הביזנטית נברא העולם ביום ה-21 במרץ בשנת 5509 לפני הספירה, ונמשך עד כיבושה של האימפריה הרומית המזרחית (האימפריה הביזנטית) בידי העות'מאנים. רישום האירועים מבוסס על המחזור הפסחאלי (מועד חג הפסחא אינו קבוע ביום מסוים בלוח השנה הנוצרי אלא הוא משתנה ומחושב על פי נוסחת חישוב מסוימת). זוהי אסופה של אנקדוטות היסטוריות העוסקת בדמויות היסטוריות ובאירועים יוצאי דופן.

המחבר

כתב היד העיקרי של הכרוניקון פסחלה הוא קודקס ותיקנוס גרקוס 1941. כתב יד זה פגום הן בראשו והן באחריתו ולכן זהות המחבר אינה ידועה. כל שידוע עליו שחי בזמנו של הקיסר הרקליוס (641-610 לספירה). יש חוקרים בדעה כי האיש היה איש דת שהיה בקשר עם הפטריארך סרגיוס הראשון. אחרים בדעה שמדובר בפקיד ממשלתי אזרחי (וזאת משום שעשה שימוש גם בשפה הלטינית, דבר שהוא בלתי רגיל עבור איש דת נוצרי בעת ההיא).

גלה עוד נושאים הקשורים להמחבר

הרקליוס, קיסר האימפריה הביזנטית

הרקליוס, קיסר האימפריה הביזנטית

הרקליוס היה קיסר ביזנטיון מ-5 באוקטובר 610 ועד מותו בשנת 641. הוא שינה את השפה הרשמית בביזנטיון ליוונית. בתקופת מלכותו היו מלחמות רבות עם האימפריה הסאסאנית במהלכן אבדו לביזנטיון כמעט כל הפרובינציות במזרח. הרקליוס הצליח לשקם את הצבא ולנצח את הפרסים ולכבוש מידיהם מחדש את המזרח. אך בסוף ימי שלטונו אבדו שוב שטחי המזרח לכוח העולה החדש של הכיבוש המוסלמי שבא מחצי האי ערב וניצח גם את ביזנטיון וגם את האימפריה הסאסאנית.

פטריארך

פטריארך

פטריארך הוא תואר הניתן לאבי משפחה מורחבת, בנצרות, בכנסייה היוונית-אורתודוקסית, הכנסייה האוריינטלית, הכנסייה הקתולית, הכנסייה הארמנית והכנסייה האשורית המזרחית, משמעות המונח היא הבישוף הבכיר ביותר.

סרגיוס הראשון

סרגיוס הראשון

סרגיוס הראשון היה האפיפיור מ-15 בדצמבר 687 ועד מותו בשנת 701. תקופת כהונתו התאפיינה במתיחות רבה מול יוסטיניאנוס השני, קיסר האימפריה הביזנטית. מתיחות זו הייתה כה גדולה, עד אשר הקיסר הורה לחטוף את האפיפיור לקונסטנטינופול - דבר אשר נמנע בשל התנגדות מיליציות איטלקיות. מוגדר כקדוש בכנסייה הקתולית.

לטינית

לטינית

לטינית, או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות. בתחילה נודעה הלטינית כשפת האזור במרכז חצי האי האיטלקי, האזור בו נמצאת העיר רומא, המכונה לטיום, אך מאוחר יותר כשהפכה לשפתה הרשמית של האימפריה הרומית, הופצה הלטינית באמצעות כיבושי הקיסרות לכל רחבי האימפריה. הלטינית אינה שפה מדוברת, אם כי נעשים ניסיונות להחיות אותה.

המקורות

המקורות העיקריים של החיבור הם כתבים של סקסטוס יוליוס אפריקנוס, אוסביוס (תולדות הכנסייה), יוחנן מלאלס, אפיפניוס מסלמיס (על המידות והמשקלות), ועוד. לדור האחרון הנכלל בחיבור (מאז מות הקיסר מאוריקיוס) המחבר עצמו הוא עד לאירועים שהוא מתאר, ולכן עבור פרק זמן זה (628-601 לספירה) הכרוניקון פסחלה הוא מקור היסטורי חשוב ביותר.

גלה עוד נושאים הקשורים להמקורות

סקסטוס יוליוס אפריקנוס

סקסטוס יוליוס אפריקנוס

סקסטוס יוליוס אפריקנוס היה סופר נוצרי, אחד מאבות הכנסייה.

תולדות הכנסייה (אוסביוס)

תולדות הכנסייה (אוסביוס)

תולדות הכנסייה או היסטוריה כנסייתית הוא חיבור כרונולוגי שחיבר אוסביוס, בישוף קיסריה במאה ה-4. מטרת החיבור, שהיה החשוב מסוגו בתקופתו, לספר באופן סדור ומאורגן את תולדות הנצרות הקדומה מאז צליבת ישו ועד זמנו של המחבר ולגבש על ידי כך את הנרטיב של הזרם המרכזי של הכנסייה. במהלך הרצאת דבריו מותח אוסביוס ביקורת על המינים וכן על השומרונים ועל היהודים שלא הסכימו לקבל על עצמם את הנצרות, אולם דרך דברי הגינוי הללו הגיע לידינו תיעוד היסטורי מפורט ורב-ערך של קבוצות אלה. לדברי אריה קופסקי במבוא לתרגום הספר לעברית, אחרי הברית החדשה אין אף מסמך היסטורי התורם כה רבות לידיעתנו את הנצרות הקדומה כמו ספר זה שזיכה את מחברו בכינוי "אבי ההיסטוריה הכנסייתית". הספר נכתב בקוינה, ושרד גם בתרגומים שנערכו עוד בעת העתיקה לסורית ולארמנית.

אפיפניוס מסלמיס

אפיפניוס מסלמיס

אפיפניוס היה אחד מאבות הכנסייה הנוצרית ואחד ממגניה הנוקשים של האורתודוקסיה הנוצרית, הידוע ברדיפתו חסרת הפשרות אחרי תורות כפירה ומינות בעת ביקורו בארץ ישראל.

מאוריקיוס, קיסר האימפריה הביזנטית

מאוריקיוס, קיסר האימפריה הביזנטית

פלביוס מאוריקיוס טיבריוס אוגוסטוס היה קיסר של האימפריה הביזנטית. נולד בשנת 539, הוכתר בשנת 582 והוצא להורג ב-27 בנובמבר 602. תקופת שלטונו הייתה סוערת והתאפיינה בלחימה בלתי פוסקת בכל החזיתות שעל גבולות האימפריה וחוסר שקט מבית.

מרד בר כוכבא ובניית איליה קפיטולינה

בכרוניקון מופיע אזכור קצר למרד בר כוכבא ומכירת שבויים יהודים לעבדות, ותיאור בנייתה של העיר איליה קפיטולינה על ידי הקיסר אדריאנוס:[1]

האינדיקציה הא', בשנה השלישית לאולימפיאדה 224, בקונסולט של הדריאנוס - בפעם השנייה – ורוסטיקוס. בזמן הקונסולים האלה התקוממו היהודים והדריינוס הלך לירושלים ושבה את היהודים והובילם ליריד של [עץ] הָאֵלָה (Terebinthus), ומכרם כל אחד ואחד במחיר מנת כלכלה של סוס; ואת הנותרים הוביל לעזה, והקים שם יריד למכרם. ועד היום הזה נקרא היריד שם בשם יריד הדריינוס. הוא הרס את היכל היהודים בירושלים, ובנה (בה) שני בתי מרחץ ציבוריים, ותיאטרון, וטריקמרון, וטטרנימפיאון, ודודיקפילון, שנקרא קודם דרגות, ואת הריבוע; וחילק את העיר לשבע שכונות והעמיד לכל אחת ראש, ונתן לכל ראש שכונה. ועל העיר עצמה קרא את שמו הוא: וקראה איליה, משום שהוא עצמו נקרא איליוס הדריינוס

תרגום: שמואל ייבין[2]

.

גלה עוד נושאים הקשורים למרד בר כוכבא ובניית איליה קפיטולינה

מרד בר כוכבא

מרד בר כוכבא

מרד בר כוכבא היה המרד הגדול האחרון של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית, שהתרחש בתקופת שלטונו של הקיסר אדריאנוס, בין השנים 132–136 לספירה.

איליה קפיטולינה

איליה קפיטולינה

אַיְליה קָפּיטוֹלִינה הייתה עיר רומית, שהוקמה בידי הקיסר הרומי אדריאנוס סביב שנת 130 לספירה על חורבות ירושלים.

אדריאנוס

אדריאנוס

פּוּבְּלִיוּס אָילִיוּס טְרַאיָאנוּס הַדְרִיָאנוּס, הנקרא בקיצור אדריאנוס או הדריאנוס היה קיסר רומא משנת 117 ועד מותו. נחשב כשלישי מבין חמשת הקיסרים הטובים, ותקופת שלטונו נחשבת כאחת המשגשגות בתקופות שלטון הקיסרים. במסורת היהודית הוא מוזכר לשלילה בשל דיכוי מרד בר כוכבא, שבו קיפחו חייהם מאות אלפי יהודים ובהם עשרת הרוגי מלכות, ובשל גזירות השמד שגזר. בספרות חז"ל כונה "שחיק טמיא".

עזה

עזה

עַזָּה היא עיר הבירה של רצועת עזה והעיר הגדולה ברשות הפלסטינית, עם אוכלוסייה של 590,481 אנשים. השם "עזה" מופיע בתנ"ך 22 פעמים ומקורו כנראה בשפה הכנענית.

תיאטרון

תיאטרון

תיאטרון הוא ענף של אמנויות הבמה, שעניינו הצגת סיפורים (נרטיב) בפני קהל, בעזרת שילוב אמצעי תקשורת, כדיבור, תנועה, שפת גוף, מוזיקה, קול, תאורה, או מיצג חזותי - למעשה, כל אחד מהאמצעים המקובלים באמנויות הבמה משמש בתיאטרון. הופעה על בימת-תיאטרון נקראת משחק.

שמואל ייבין

שמואל ייבין

שמואל יֵיְבין היה ארכאולוג ישראלי, מנהל אגף העתיקות והמוזיאונים (1948–1959), פרופסור באוניברסיטת תל אביב (1955–1969). חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל (1955) ובפרס ישראל למדעי היהדות (1968).

נוסח החיבור

H. Dindorf (ed.), Chronicon Paschale, (Corpus Scriptorum Historiae Byzantinae), Bonn, 1832.

קיים תרגום חלקי לאנגלית המביא רק את פרק הזמן הכולל את התקופה הרומית המאוחרת והתקופה הביזנטית:

Mary and Michael Whitby (trans.), Chronicon Paschale 284-628, Liverpool 1989

מקור: "כרוניקון פסחלה", ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית, (2023, March 11th), https://he.wikipedia.org/wiki/כרוניקון_פסחלה.

נהנים מ Wikiz?

נהנים מ Wikiz?

הורידו את הפלאגין החינמי שלנו!

הערות שוליים
  1. ^ Chronicon Paschale - Volume 1. ed. L. A. Dindorf, Bonn 1832, p. 474; לדיון קצר מאוד, ראו: יורם צפריר, 'התקופה הרומית המאוחרת 70–324 לספירה', בתוך: ארץ ישראל מחורבן בית שני ועד הכיבוש המוסלמי: הממצא הארכאולוגי והאמנותי, כרך ב (עורך: יורם צפריר), הוצאת יד בן צבי, 1984, עמ' 67.
  2. ^ שמואל ייבין, מרד בר כוכבא, מוסד ביאליק, ירושלים, 1952, עמ' 186

The content of this page is based on the Wikipedia article written by contributors..
The text is available under the Creative Commons Attribution-ShareAlike Licence & the media files are available under their respective licenses; additional terms may apply.
By using this site, you agree to the Terms of Use & Privacy Policy.
Wikipedia® is a registered trademark of the Wikimedia Foundation, Inc., a non-profit organization & is not affiliated to WikiZ.com.