הורידו את כלי העזר שלנו

לוגיקה עמומה

מאת ויקיפדיה, אך משופר ויזואלית

לוגיקה עמומה, או לוגיקה מעורפלתאנגלית: Fuzzy Logic), הוא שם כללי לתורות לוגיות המנסות להחיל את עקרונות החשיבה הרציונלית על תחומים שבהם נראה כי שני חוקי היסוד של הלוגיקה הקלאסית אינם מתאימים. בעיקר מדובר על תחומים שבהם יש צורך להתבסס על הערכות סובייקטיביות או רב-משמעיות (בתחומים הקשורים למדעי החברה או לכלכלה, כמו שיווק למשל).

במשך השנים נעשו מספר ניסיונות לבסס תורות של לוגיקה עמומה שיעמדו במבחן החשיבה הלוגית הרציונלית, וניתן גם לומר כי פילוסופיות שמקורן מהמזרח הרחוק, ובעיקר הטאואיזם הסיני, עשו זאת במידה רבה של הצלחה. אולם התורה הנחשבת למוצלחת והיישומית ביותר, פותחה החל מאמצע שנות ה-60 של המאה ה-20, על ידי פרופסור לוטפי זאדה מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי. זאדה הצליח לבסס תורה מתמטית המהווה הרחבה של הלוגיקה הקלאסית באמצעות מספר שינויים קטן יחסית, כך שניתן להעתיק את עקרונות הלוגיקה העמומה וכל המשתמע מהם (כמו למשל תורת הקבוצות ותורת ההוכחה), באופן כמעט מידי מעקרונות הלוגיקה הקלאסית.

האלגנטיות המתמטית של תורתו של זאדה מאפשרת שימוש בה ליישומים אלגוריתמיים, בעיקר בתחום האוטומציה של מערכות בקרה (מה שמכונה "בקרה עמומה" - fuzzy control). השימוש בלוגיקה העמומה זוכה לפופולריות רבה בעיקר ביפן.

גלה עוד נושאים הקשורים ללוגיקה עמומה

אנגלית

אנגלית

אנגלית היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם. השפה רכשה לה מעמד דומיננטי והיא השפה המרכזית והרשמית בארצות רבות. אנגלית נלמדת ומובנת יותר מכל שפות העולם, משמשת שפה שנייה ושפה רשמית במדינות רבות, ולרוב מוגדרת כ"לינגואה פרנקה" בזכות השפעתה העצומה בתחומים רבים.

לוגיקה

לוגיקה

לוֹגִיקָה היא שם כולל לתורות הבוחנות קשרי היסק בין טענות תוך התבססות על אקסיומות.

מדעי החברה

מדעי החברה

מדְעי החברה מהווים קורפוס של מדעים, העוסקים בחקר החברה האנושית על היבטיה המגוונים, ובאינטראקציה של זו עם הלא-אנושי. לדוגמה: גיאוגרפיה המתייחסת להשפעות האדם על הסביבה הפיזית כמו שינויי אקלים; אנתרופולוגיה המתייחסת לאלמנטים בתרבות החומרית ובאינטראקציה של התרבות האנושית עם אורגניזמים; פסיכולוגיה הלומדת מהתנהגותם של בעלי חיים ומסיקה מכך על התנהגות האדם.

כלכלה

כלכלה

כלכלה היא מכלול של פעילות אנושית, המתייחסת למחשבה ותכנון, והמכוונת להשגת האמצעים החומריים הדרושים לאדם לצורך קיומו ורווחתו. זאת לאור אילוצים מצביים וקבלת החלטות בזמן נתון, לרוב במציאות של אי-ודאות.

שיווק

שיווק

שיווק הוא מונח המתאר פעילות, אשר מקדמת מכירה של מוצר. בנוסף, כל קידום של פעילות בעלת משמעות כלכלית חברתית - היא פעולה שיווקית. דוגמאות לשיווק שכזה הן: תעמולת בחירות או מסע פרסום למניעת תאונות דרכים. באופן דומה, אחת הדרכים עליהן נמנה השיווק היא ריאיון עבודה. במהלך הריאיון מחויב המרואיין לשווק עצמו כראוי, בהתאם לדרישות המשרה אליה הוא מעוניין להתקבל, על מנת לקבלה.

המאה ה-20

המאה ה-20

המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000. זו הייתה המאה האחרונה במילניום השני.

אוניברסיטת קליפורניה בברקלי

אוניברסיטת קליפורניה בברקלי

אוניברסיטת קליפורניה בברקלי הוא שמו של הקמפוס העיקרי של אוניברסיטת קליפורניה, הממוקם בברקלי, לחופי מזרח מפרץ סן פרנסיסקו. האוניברסיטה מכונה גם בשמות UC ברקלי, ברקלי, קאל או קליפורניה.

מתמטיקה

מתמטיקה

מָתֵמָטִיקָה היא תחום דעת העוסק במושגים כגון כמות, מבנה, מרחב ושינוי. המתמטיקאים מחפשים דפוסים ותבניות משותפות במספרים, במרחב, במדע ובהפשטות דמיוניות.

תורת הקבוצות

תורת הקבוצות

תורת הקבוצות היא תורה מתמטית בסיסית העוסקת במושג הקבוצה, שהיא אוסף מופשט של איברים שונים זה מזה. התורה מאפשרת טיפול מתמטי מדויק במושגי יסוד במתמטיקה כגון יחס, פונקציה, מספר ואינסוף. תורת הקבוצות האקסיומטית, המנוסחת בשפה של הלוגיקה המתמטית, מספקת תשתית לכל תחומי המתמטיקה. כשלעצמה, תורת הקבוצות עוסקת בעיקר בתכונות של מונים וסודרים.

אלגוריתם

אלגוריתם

אלגוריתם הוא דרך שיטתית וחד-משמעית לביצוע של משימה מסוימת, במספר סופי של צעדים. מתכון להכנת עוגה הוא דוגמה לאלגוריתם, אך בדרך-כלל משמש מונח זה לכינוי שיטת פתרון בעיות במתמטיקה או במדעי המחשב ובעיקר ביחס לנתונים תוויים כלשהם.

יפן

יפן

יפן היא מדינת איים בצפון-מערב האוקיינוס השקט, הנמצאת ביבשת אסיה. למרות היותה מדינה בינונית מבחינת שטחה, יפן היא המדינה השישית בעולם מבחינה תעשייתית, והמדינה הרביעית מבחינת עוצמתה הכלכלית, בחישוב לפי תמ"ג. יפן מכונה גם בשם: "ארץ השמש העולה" או "ארץ שמונת האיים הגדולים".

עקרונות הלוגיקה העמומה של זאדה

ערך האמת

בעוד שבלוגיקה הקלאסית נקוט כלל השלישי מן הנמנע, כלומר כל היגד לוגי הוא או נכון או בלתי נכון, בלוגיקה העמומה אנו מדברים על "נכונות במידה מסוימת" המיוצגת על ידי מספר בקטע הסגור [0,1] - כל המספרים בין 0 ל-1, כולל הקצוות. כמובן שהאמת והשקר המוחלטים של הלוגיקה הקלאסית, יכולים להחשב כמקרה פרטי של האמת והשקר העמומים, כאשר "אמת מוחלטת" מיוצגת על ידי 1, ו-"שקר מוחלט" מיוצג על ידי 0.

בהתאם, אנחנו יכולים להגדיר קבוצות עמומות תחת קבוצה אוניברסלית כלשהי, על פי מידת השייכות של איבר כלשהו אליהן. למשל, אם U מייצגת גבהים של אנשים, ו- H היא קבוצת האנשים הגבוהים, אז מידת השייכות של אדם שגובהו 1.60 מטר ל-H היא 0, ומידת השייכות של אדם שגובהו 2.0 מטר ל-H היא 1, אבל מידת השייכות של אדם שגובהו הוא 1.85 מטר ל-H היא 0.6.

אחד החסרונות הבולטים של המודל של זאדה, הן מהבחינה התאורטית והן מהבחינה המעשית, היא שאין דרך חד משמעית לבחור את פונקציות השייכות לקבוצה עמומה. ישנן מספר דרכים מקובלות לעשות זאת אבל אין כל סיבה מתמטית להעדיף אותן על אחרות. יוצא מכך שההגדרה של מידת השייכות של איבר לקבוצה מסוימת (ומכאן כל הגדרת הקבוצה) היא שרירותית וסובייקטיבית. מסיבה זו, יש הפוסלים את הלוגיקה העמומה כתורה מתמטית.

אלגברה בוליאנית מורחבת

ניתן להרחיב את האופרנדים הלוגיים הבסיסיים, AND, OR ו- NOT, לאופרנדים לוגיים עמומים. ישנן מספר דרכים מקובלות לעשות זאת (ושוב, אין לכך כללים מוסכמים), באופן שישמור על האופרנדים הקלאסיים כמקרה פרטי ועל קיום כללי דה מורגן, ומספר דרישות נוספות מאופרנדים כאלה. המקובל ביותר הוא להשתמש בפונקציית מינימום ל-AND, פונקציית מקסימום ל- OR והמשלים ל-1 ל- NOT (בצורה זו כללי דה-מורגן ותכונות נוספות מוסיפים להתקיים). כל בחירה נכונה של אופרנדים לוגיים מאפשרת להגדיר את כל שאר המושגים של תורת הקבוצות וגם של תורת ההוכחה.

הסק לוגי עמום

בלוגיקה הקלאסית אנו אומרים, "אם יורד גשם, סימן שמעונן". בלוגיקה העמומה אנו אומרים, "אם גשום במידה x, סימן שמעונן לפחות במידה y". כלומר, חשבו על מצב שבו אנו יושבים בחדר ללא חלון ומקשיבים לרעש הגשם היורד על הגג. אם יורד גשם חזק מאוד, אנחנו יכולים להסיק מכך שהשמיים מאוד מעוננים. אבל אם לא יורד גשם בכלל, איננו יכולים לדעת עד כמה השמיים מעוננים. ייתכן שהם מאוד מעוננים אבל לא יורד גשם, וייתכן שהם אינם מעוננים בכלל, וכמובן שייתכן כל מצב באמצע. בהתאם, אם יורד גשם חלש, אנחנו יודעים שהשמיים לא יכולים להיות בהירים לחלוטין.

גלה עוד נושאים הקשורים לעקרונות הלוגיקה העמומה של זאדה

0 (מספר)

0 (מספר)

אפס הוא המספר השלם שבא לפני 1 ואחרי 1−. אפס הוא המספר הסודר הקטן ביותר, וכמציין כמות הוא מתייחס למספר האיברים בקבוצה הריקה.

1 (מספר)

1 (מספר)

1 הוא המספר הטבעי הראשון, הקודם לפני 2 והבא אחרי המספר השלם 0.

ערך אמת

ערך אמת

ערך אמת הוא מונח בו משתמשים בלוגיקה והוא מציין את הערך שביטוי מסוים יכול לקבל. כל טענה בטיעון יכולה להיות או שקרית או אמיתית, ערך האמת של הטענה מציין אם היא אחת מהשתיים.

קבוצה (מתמטיקה)

קבוצה (מתמטיקה)

קבוצה היא מושג יסודי במתמטיקה. בגישה הנאיבית לתורת הקבוצות, קבוצה היא אוסף כלשהו של איברים. בתורת הקבוצות האקסיומטית מושג הקבוצה אינו מוגדר, ותכונותיו מתקבלות מרשימת האקסיומות.

אלגברה בוליאנית (מבנה אלגברי)

אלגברה בוליאנית (מבנה אלגברי)

במתמטיקה, ובמיוחד בתורת הקבוצות, אלגברה בּוּליאנית הוא סוג של מבנה אלגברי, הקרוי על-שמו של המתמטיקאי האנגלי ג'ורג' בול (1815-1864). זהו גם שמו של התחום "אלגברה בוליאנית" העוסק בחקר אלגברות בוליאניות.

כללי דה מורגן

כללי דה מורגן

כללי דה מורגן, הקרויים על-שמו של המתמטיקאי והלוגיקן בן המאה ה-19, אוגוסטוס דה מורגן, הם שני כללים בלוגיקה, בתורת הקבוצות ובאלגברה בוליאנית, הקושרים את הפעולות הבסיסיות בתחומים אלה.לוגיקה: הכללים קושרים את הפעולות "או", "גם", "לא". באופן מילולי בכתיב לא פורמלי, קובעים הכללים כי השלילה של- קיום א' וגם קיום ב', היא אי קיום א' או אי קיום ב'; וכן כי השלילה של קיום א' או קיום ב', היא אי קיום א' וגם אי קיום ב'.

מקור: "לוגיקה עמומה", ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית, (2023, January 26th), https://he.wikipedia.org/wiki/לוגיקה_עמומה.

נהנים מ Wikiz?

נהנים מ Wikiz?

הורידו את הפלאגין החינמי שלנו!

קישורים חיצוניים
| author        = Uziel Sandler, Lev Tsitolovsky
| last          = 
| first         = 
| authorlink    = 
| coauthors     = 
| datepublished = 
| url           = http://www.springer.com/biomed/neuroscience/book/978-0-387-09542-4
| title         = Neural Cell Behavior and Fuzzy Logic (The Being of Neural Cells and Mathematics of Feeling)
| format        = 
| work          = 
| publisher     = Springer
| accessdate    = 2008-01-10
| accessyear    = 
| language      = en
| archiveurl    = http://www.webcitation.org/65PybVtD9
| archivedate   = 2012-02-13

}}

The content of this page is based on the Wikipedia article written by contributors..
The text is available under the Creative Commons Attribution-ShareAlike Licence & the media files are available under their respective licenses; additional terms may apply.
By using this site, you agree to the Terms of Use & Privacy Policy.
Wikipedia® is a registered trademark of the Wikimedia Foundation, Inc., a non-profit organization & is not affiliated to WikiZ.com.