מאקו (עיר)
| |||
מבט אווירי על מאקו | |||
מדינה |
![]() | ||
---|---|---|---|
חבל | דרום המישור הגדול | ||
מחוז | צ'ונגראד-צ'נאד | ||
נפה | נפת מאקו | ||
ראש העיר | פטר בוּזאש | ||
שטח | 229.23 קילומטר רבוע | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיר | 22,514 (נכון ל־1 בינואר 2018) | ||
קואורדינטות | 46°13′01″N 20°28′59″E / 46.217°N 20.483°E | ||
אזור זמן | UTC +1 | ||
http://www.mako.hu | |||
מאקו (בהונגרית: Makó, ברומנית: Macău, ביידיש: מאַקאָוו) היא עיר בדרום מזרח הונגריה, במרחק 20 קילומטרים מהגבול עם רומניה. את העיר חוצה הדרך האירופאית E68, היוצאת מסגד ומגיעה לברשוב.
מאקו שוכנת על גדת נהר המורש, במחוז צ'ונגראד-צ'נאד ואוכלוסייתה הונגרית ברובה. בעיר יש כמות קטנה של תושבים שאינם הונגרים, 0,8% צוענים, 0,3% גרמנים, 0,3% רומנים, 0,2% סלובקים ו-0,1% סרבים.
גלה עוד נושאים הקשורים למאקו (עיר)
הקהילה היהודית
יהודים החלו להתיישב במאקו במאה ה-18, וב-1740 הוקצה למגוריהם רובע מיוחד. בשנת 1900 היו במאקו 1,642 יהודים. בימי זוהרה נמנו בקהילה היהודית אלפים, אשר ניהלו בה חיים יהודיים תוססים. אף היו מי שכינוה אז "ירושלים של הונגריה"[1]. הרב הראשון של הקהילה היה הרב יהודה בן אברהם הלוי (שכיהן בשנים 1778–1824), ויורשו היה הרב שלמה זלמן אולמן (שכיהן בשנים 1826–1863). הרב אולמן חיבר את "יריעות שלמה" (וינה, 1854), שמכיל פירושים על חלקים מהיורה דעה. הרב אולמן נטמן בבית החיים במאקאווא.
מבין רבני הקהילה היה רבי אברהם יוסף גרינוואלד בנו של הערוגת הבושם אב"ד חוסט שכיהן במאקאווא עד פטירת אביו בשנת תר"ע ועבר לחוסט כדי למלא את מקום אביו.
רבי משה פארהאנד הגיע למאקאווא לכהן כאב"ד העיר בשנת תרע"ד. הרב פארהאנד הגיע מנייטרא שם כיהן כרב ור"מ. הוא חיבר את הספר "אוהל משה" על התורה ועל חושן משפט. הרב פארהאנד נפטר בבית החולים היהודי בפעסט שבוע לפני גירוש יהודי מאקאווא מהעיר, והוא הובא לאחר מאמצים רבים למאקאווא ונטמן בבית החיים האורתודוקסי בעיר.
יורשו היה נכדו רבי משה נתן נטע לעמבערגער שניהל את הקהילה בשנות השואה ולאחריה, ושהה עמם בגטו סגד, במחנה ברגן-בלזן ובמחנה טרזיינשטט, שם השתחרר. אחרי השואה הקים את הקהילה מחדש וייסד תלמוד התורה וישיבה, עד תחילת תקופת הקומוניזם אז עלו רוב חברי הקהילה לארץ ישראל או היגרו לארצות הברית.
הרב משה נתן נטע לעמבערגער עלה ארצה, וייסד את ישיבת נחלת משה מאקאווא בכפר אתא, בה כיהן כראש הישיבה עד לפטירתו. את מקומו ירש בנו רבי שמעון לעמבעגער, גאב"ד מאקאווא, מחותנו היחיד של האדמו"ר מבעלזא.
לקהילה האורתודוקסית של מאקאווא יש כיום בתי מדרש בקריית אתא, בבני ברק, באשדוד, באלעד ובבורו פארק.
עם נפילת חומות הגוש המזרחי הקימו חסידי מאקאווא ועד עולמי כדי לשקם את בית הכנסת הגדול של הקהילה במאקו ואת שלושת בתי-הקברות היהודיים בעיר. בראש הוועד עומד הרב דוד מרגלי מבני-ברק. בשנת תשמ"ח נפתח בית-המדרש מחדש. המקום מושך מבקרים וכמעט בכל שבת מתקיימות בו תפילות. האדמו"ר מבקר בו כמה פעמים בשנה, במיוחד ביום ההילולא של בעל 'אהל משה'.
בקהילה הניאלוגית כיהן חנוך פישר (1864–1896). פישר שילב גרמנית ומאוחר יותר גם הונגרית בדרשותיו.
יהודי מאקו, בדומה לקהילות אחרות היו בעלי מגוון השקפות עולם. היו בהם דתיים רגילים, נאלוגים, חסידים, משכילים, ציונים, קומוניסטים, הבונדיסטים ושאר זרמים. יהודי מאקו, המעטים ששרדו את השואה ושבו אל בתיהם, נפגעו בפרעות אנטישמיות בשנת 1946.
במאקו התקיים בית ספר יהודי (שבה כיהן כמורה מרקוס שטיינהארדט כ-40 שנה) שהוקם בשנת 1851, חברה קדישא שנוסדה בשנת 1747, ארגון נשים יהודיות, קרן מלגות המסייעת לסטודנטים יהודים, וכן בית חולים לנשים יהודיות.
היו בעיר שלושה בתי קברות יהודיים, ויש עדות לבית קברות עתיק נוסף שמשמש כיום כגן ציבורי. הראשון הוא ברחוב קאשיט, שם נמצא קבר הקדוש ממאקאווא רבי דוד שנהרג על קידוש השם בשנת תקל"א; השני ברחוב הארשפא שם נטמן הרב ראבינשטיין מתלמידי החוזה מלובלין, ורבני העיר; והשלישי הוא מחוץ לעיר, לשם הועבר בגלל שיטפון נהר מורש. הוא נחלק לשני חלקים, אורתודוקסי ונאולוגי. נמצא שם קבר של רב העיר הרב שלמה זלמן אולמן והאוהל על ציון רבי משה פארהאנד ובני משפחתו; רבי אברהם ברוך בעלז; מייסד הקהילה האורתודוקסי רבי יוסף וועבער ותלמידי חכמים נוספים.
גלה עוד נושאים הקשורים להקהילה היהודית
ילידי המקום
- ג'וזף פוליצר (1847 – 1911) היה עיתונאי, עורך ומוציא לאור, יהודי-הונגרי-אמריקאי וכן פוליטיקאי וחבר בית הנבחרים אמריקאי.
- אנטל פליישר (1889 – 1945) היה מנצח, מורה, מלחין, מורה למוזיקה יהודי-הונגרי.
- אמיל מקאי במקור פישר (1870 – 1901) היה משורר, מחזאי יהודי-הונגרי, עיתונאי, מתרגם.
- משה אליהו גונדה (1910 – תל אביב 1985) היה היסטוריון, סופר ואיש חינוך הונגרי-ישראלי.
- ג'רג' קצ'קמטי (1901 – אושוויץ, יולי 1944) היה סופר ועיתונאי יהודי-הונגרי.
- פטר אדלר (1910 – 1983) היה רופא שיניים הונגרי-יהודי, פרופסור באוניברסיטה, דוקטור לרפואה (1957).
- הרב יעקב שטיינהרדט (1818 – 1885) היה רב הונגרי.
גלה עוד נושאים הקשורים לילידי המקום
גלריית תמונות
הכנסייה היוונית-קתולית במאקו (1778)
מקור: "מאקו (עיר)", ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית, (2023, January 26th), https://he.wikipedia.org/wiki/מאקו_(עיר).
ראו גם
לקריאה נוספת
- פנקס הקהילות הונגריה, יוסף שוויצר, עמוד 350–352
- מאקו (מאקווא), בתוך: שלמה שפיצר, קהילות הונגריה: הקהילות החרדיות בהונגריה - תש"ד, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ט, עמוד 212–214. (נתוני האוכלוסין בספר מבוססים על מפקד קהילות הונגריה של המועצה המרכזית של יהודי הונגריה שנערך בפקודת שלטונות הכיבוש הנאצי באביב 1944)
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של מאקו
- מקו (Makó), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- "מאקו (עיר)", באתר JewishGen (באנגלית)
הערות שוליים
קטגוריות
- דפים עם מפות
- דפים עם נקודות ציון בוויקינתונים
- הונגריה: ערים
- ויקיפדיה: ערכים הדורשים הבהרה
- ויקיפדיה: ערכים עם מזהה GND
- ויקיפדיה: ערכים עם מזהה J9U
- ויקיפדיה: ערכים עם מזהה LCCN
- ויקיפדיה: ערכים עם מזהה MusicBrainz לאזור
- ויקיפדיה: ערכים עם מזהה VIAF
- ויקיפדיה: ערכים עם מזהה WORLDCATID
- יישובים בעולם עם תבנית עיר
- ערכים עם קואורדינטות
- ערכים עם תבניות מיפוי
- קהילות יהודיות בהונגריה
- קהילות יהודיות שהושמדו בשואה
The content of this page is based on the Wikipedia article written by contributors..
The text is available under the Creative Commons Attribution-ShareAlike Licence & the media files are available under their respective licenses; additional terms may apply.
By using this site, you agree to the Terms of Use & Privacy Policy.
Wikipedia® is a registered trademark of the Wikimedia Foundation, Inc., a non-profit organization & is not affiliated to WikiZ.com.