מבצע רודוס
מבצע רודוס הידוע גם כמבצע שדואן הוא מבצע פשיטה צה"לי, שהתרחש ב־22 בינואר 1970, במהלך מלחמת ההתשה באי שדואן (شدوان), אי אלמוגים בים סוף, דרומית־מערבית לשארם א־שייח'.
מטרות המבצע היו לקיחת שבויים מצריים כ"קלפי מיקוח" והמשך התשת הצבא המצרי.[1]
גלה עוד נושאים הקשורים למבצע רודוס
ההכנות למבצע
על חטיבת הצנחנים בפיקוד, אל"ם חיים נדל, הוטל לפשוט על האיש שדואן שבו הוצב גדוד קומנדו מצרי. על סיירת צנחנים וחיל האוויר. על סיירת צנחנים ובראשה מפקדה, מוטי פז,[2] הוטל המשימות להשתלט על מוצב במודד,[3] להשתלט על המגדלור באי וכן לשמש עתודה לגדוד 202, בפיקוד יעקב חסדאי, שלוחמיו היו אמורים להשתלט על מגורי החיילים המצריים ולשבות אותם, וכן להשתלט על המכ"ם שבאי.
כוח שלישי, בפיקוד סא"ל עמוס ירון יועד להוות עתודה ולהתבסס באי במערך הגנתי לאחר ההשתלטות עליו.[3] חיל האוויר היה אמור למסך את האי ולהנחית את הכוחות.
גלה עוד נושאים הקשורים לההכנות למבצע
המבצע
הצנחנים התאמנו לקראת המבצע בשארם א־שייח' משם הוטסו במסוקים מסוג סופר פרלון ("צרעה"). בתחילת המבצע תקפו את האי מטוסי קרב של חיל האוויר ולאחריו הנחיתו מסוקים את כוחות גדוד 202 וסיירת צנחנים. כוח הקומנדו המצרי, שנערך להגנה בעיקר מפני התקפה מן הים, ולא היה ערוך כראוי בלב האי, והופתע מהופעת הצנחנים. הקרב היה קשה, והקומנדו המצרי לחם היטב.[4] בשל התנגדות הכוח המצרי הפעיל המח"ט, חיים נדל את כוח העתודה, בפיקוד עמוס ירון שהונחת ממסוקים באי ותקף את עמדות המצרים.[5] הופעת כוח העתודה שברה את התנגדות כוח הקומנדו המצרי והקרב הוכרע.
שתי טרפדות מצריות שהתקרבו לאי הותקפו על ידי מטוסי עייט וסופר מיסטר והוטבעו. בכך נגרמו למצרים הרוגים נוספים. אחד מהם היה מוקדם (סא"ל) חוסני חמאד, ששרת בחטיבת ספינות הטורפדו שפעלה בים האדום, ונהרג כשהוא על אחת הספינות שנפגעו. הנ"ל השתתף בכוח הימי שחסם את מיצר טיראן ב־1967 בפני השיט הישראלי. כן נפגעו במהלך הקרב גם מספר ספינות דיג אזרחיות שפעלו באזור, ואנשיהן נהרגו.[6] לצה"ל היו שלושה הרוגים - רב"ט חיים איסרוביץ ז"ל, סמל ישראל בר לב ז"ל וסרן יצחק (איקי) קוטלר ז"ל - ושבעה פצועים. לחיל המצב המצרי באי היו שלושים הרוגים ו־62 שבויים.[7] הצנחנים השתלטו על האי ושהו בו 36 שעות.[8]
אחד השבויים, קצין מצרי, הוחלף תמורת שבוי ישראלי פצוע שעיניו נפגעו והיה חשש שיאבד את מאור עיניו.[9] רוב השבויים נשארו בישראל עד אחרי מלחמת יום הכיפורים והוחלפו ושוחררו בנובמבר 1973 במסגרת חילופי השבויים לאחר המלחמה.[10]
גלה עוד נושאים הקשורים להמבצע
אסון משאית התחמושת
ערך מורחב – אסון משאית התחמושת
יומיים לאחר המבצע, ב־24 בינואר, התרחש באילת פיצוץ באחת המשאיות שנשאו ציוד שפונו מהאי שדואן במבצע, נתקעו בחול כשירדו מדלת הנחתת אח"י בת שבע. חיילים מיחידות שונות, אנשי צוות הנחתת ופועלי מספנת חיל הים סייעו לחלצן. המשאית האחרונה שיצאה נתקעה בבור שנוצר בחול, והתפוצצה. הפיצוץ גרם למותם של 24 חיילים ואזרחים עובדי צה"ל ולפציעתם של רבים.
גלה עוד נושאים הקשורים לאסון משאית התחמושת
מקור: "מבצע רודוס", ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית, (2023, March 20th), https://he.wikipedia.org/wiki/מבצע_רודוס.
ראו גם
לקריאה נוספת
- פריק אוול מוחמד פאוזי, מלחמת שלוש השנים 1970-1967 ספרו של גנרל 4 כוכבים בצבא מצרים, רמטכ"ל בתקופת מלחמת ההתשה ושר ההגנה בתקופת מלחמת יום הכיפורים. בהוצאת 'דאר אל־מוסתקבל אלערבי', קהיר, 1990 עמ' 290.
קישורים חיצוניים
- מבצע "רודוס" (האי שדואן) – תקציר, באתר העמותה להנחלת מורשת הצנחנים
- תחקיר מוקלט של פעילות חיל האוויר במבצע, סרט בערוץ YouTube של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
- אלי לנדאו, צה"ל כבש ומחזיק באי שאדוואן כ־50 ק"מ מדרום לשארם־א־שייך, מעריב, 23 בינואר 1970
- "הם מחכים לנו בקאהיר, אבל נכה אותם כאן", אמר מפקד הפעולה והצביע על האי בים סוף, מעריב, 23 בינואר 1970
- מבצע רודוס – שיח לוחמים, העמותה הישראלית להיסטוריה צבאית, 21 בינואר 2021
- אפי יער, מבצע "רודוס" – תקדים לקונספציה מוטעית של אמ"ן?, מבט מל"מ 90, נובמבר 2021, עמ' 21
הערות שוליים
- ^ גל פרל פינקל, מלחמה שהתישה וספרים שהציבו אותה במקומה הנכון, הבלוג על הכוונת, 25 ביוני 2017.
- ^ רון זהר, סיפור מלחמה, הוצאת מערכות, 1988, עמודים 16–17, ”הוא היה ידוע כסוס־קרבות ותיק. תחילת דרכו הצבאית הייתה בצנחנים. במלחמת ששת הימים נטל חלק כמפקד מחלקת הצנחנים. במלחמת ההתשה הוא היה מפקד בפשיטה המוטסת על האי שדואן. כוח־הצנחנים שהגיע למקום במסוקים הסתער על חיל־המצב המצרי, קוטל באנשיו, הרס את המבנים הצבאים שבמקום ושוב בחזרה, כשהוא נוטל עמו למעלה משלושים שבויים.”
- ^ 1 2 מבצע "רודוס" (האי שדואן) – תקציר, באתר העמותה להנחלת מורשת הצנחנים, (יש לגלוש באקספלורר)
- ^ דורון אלמוג, המטכ"ל ה־30, במחנה, 6 במאי 1999, כפי שהועלה באתר פרש.
- ^ גל פרל פינקל, 'רוח המפקד' - סקירת ספרו של אלוף (מיל') עמוס ירון, מרכז דדו, 20 במרץ 2022.
- ^ מוחמד פאוזי מלחמת שלוש השנים 1970-1967 עמ' 290.
- ^ גל פרל פינקל, "האסקלציה לצורכי דה־אסקלציה", הבלוג על הכוונת, 29 ביוני 2020.
- ^ על פי דברי יעקב חסדאי בתוכנית "שטח שש" בגלי צה"ל, במלאת 40 שנים למבצע, 21 בינואר 2010
- ^ עינויים בשבי המצרי בספרו של יאיר דורי, מעריב, 11 בינואר 1973
- ^ רחל פרימור, "לבני העומד להיוולד אקרא סאלאם" - אמר שבוי פצוע לפני שובו למצרים, מעריב, 16 בנובמבר 1973
The content of this page is based on the Wikipedia article written by contributors..
The text is available under the Creative Commons Attribution-ShareAlike Licence & the media files are available under their respective licenses; additional terms may apply.
By using this site, you agree to the Terms of Use & Privacy Policy.
Wikipedia® is a registered trademark of the Wikimedia Foundation, Inc., a non-profit organization & is not affiliated to WikiZ.com.
ing !