מדענות

הגדרתה של המדענות אינה חד משמעית, ולכן נמצא לא אחת שמדענים שהסתייגו ממנה מפורשות (ואף האשימו אחרים בנטייה למדענות), הוצגו בעצמם כבעלי השקפה כזו על ידי אחרים. על כל פנים, כמעט בכל דרך בה נגדיר את המדענות, יהיו לה תומכים ומתנגדים לא מעטים.

ככלל, ניתן לראות את המדענות כהשקפה המייחסת למדע יכולת השגה גבוהה מן המקובל, או המתעלמת מאחת מ"חולשותיו" העיקריות של המדע -

• המדע נשען על הנחות יסוד שאינן בנות הוכחה. כבר הוכח שהנחות אלו הכרחיות לקיום המחקר המדעי, אך לא ניתן להוכיח שהן נכונות אבסולוטית (כלומר, אי אפשר להראות שאי-אמונה בהן היא שגויה).
• קיומן של שאלות בלתי פתורות. לעיתים מבקשים אנשים לענות על שאלות שהמדע לא פתר, או אינו יכול לפתור באופן חד משמעי, בתשובות שאינן מדעיות. אף כאן, אם כי לא ניתן לבחון את נכונותן של תשובות אלו (ובדרך כלל אף אין המדע צריך להתייחס אליהן כלל), פעמים רבות אין אפשרות להוכיח שאינן נכונות.

בין ההשקפות המוגדרות כמדענות ניתן להבחין בשתיים אופייניות:

• בדרך כלל תגרוס המדענות שהנחות היסוד של המדע (וממילא, גם השיטה המדעית) הן היחידות שלאורן ניתן לקבוע אמיתות כלשהי, ועל כן הן תקפות גם כאשר עוסקים בתחומים שאינם מדעיים.

השקפה זו רואה במדע, בתאוריה המדעית ובשיטות המחקר המדעיות, מקור מידע לגיטימי יחיד לכל תחומי הידע והמחשבה האנושיים. יש מאנשי השקפה זו המבקשים להחיל את התאוריות והשיטות המדעיות אף על תחומים שאינם מבוססים כלל על ידע כי אם על דעה, אמונה ותחושה סובייקטיבית, כגון מוסר, דת ואמנות.

• בצורתה הקיצונית יותר, גורסת המדענות שדברים שלא הוכחו, בהכרח שאינם קיימים. עמדה זו מיוחסת, למשל, לפילוסוף האוסטרי לודוויג ויטגנשטיין (בספרו חקירות פילוסופיות, 1922), אם כי הוא עצמו התכחש לה.

גישה זו אינה מקובלת על רוב אנשי המדע, שכן הגישה המדעית המקובלת ביחס לעניינים שלא הוכרעו על ידי המדע היא הספקנות (או, כפי שכינה זאת תומאס הנרי האקסלי - אגנוסטיות), שאינה קובעת כל עמדה לגבי דבר שקיומו או אי קיומו לא הוכחו, או אינם ניתנים להוכחה. מדענים התומכים בגישה האגנוסטית עשויים להחזיק, כשלעצמם, בכל אמונה, למשל - להאמין שאלוהים קיים או שאינו קיים, אך הם מכירים באי יכולת המדע לפתור שאלה כזו. הם יכולים גם להאמין בקיומם או באי קיומם של חיים מחוץ לכדור הארץ, אך הם מכירים בכך שהמדע טרם פתר שאלה זו (ר' אקסוביולוגיה).

גלה עוד נושאים הקשורים להגדרת המדענות

השיטה המדעית

השיטה המדעית

השיטה המדעית היא שם כולל לטכניקות המשמשות במדע לחקר תופעות, צבירת ידע חדש או תיקון ושילוב של ידע קודם. הטכניקות, המאפשרות להכריע בין רעיונות, השערות ותפיסות שונות, כוללות הן אמצעים ושיטות מדידה והן כלים מחשבתיים של היקש לוגי. אחד הכלים החשובים ביותר בשיטה המדעית היא המתמטיקה, המאפשרת תיאור כמותי ומדויק של הנתונים והתצפיות, אנליזה של הנתונים (data) וגזירה של מסקנות ותחזיות כמותיות.

מוסר

מוסר

מוסר הוא ההבחנה הברורה בין התנהגויות שנחשבות "טובות" לבין אלה שנחשבות "רעות", ולכן זו הבחירה בהתנהגויות הטובות. אחת ממטרות המוסר היא לתת לאדם כללים מנחים וערכים להתנהגות בכל תחומי החיים, אשר לא תמיד עולים קנה אחד עם רצונותיו של האדם או עם שאיפותיו. בכלל זה, התנהגותו עם משפחתו חבריו ועמיתיו, עם זרים, בפוליטיקה, במקומות ציבוריים, כלפי בני אדם וכלפי בעלי חיים.

דת

דת

דת היא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם, אשר בדרך כלל מקשרות את מאמיניה לרוחניות ולעקרונות מוסריים מחייבים. דתות רבות כוללות סמלים, פולחנים, והיסטוריה עם דמויות מקודשות ואירועים מקודשים, חלקם מסביר את הדרך בה נוצרו החיים והיקום ואת משמעותם, תכליתם, ותכלית האדם. דתות רבות גורסות עקרונות מוסריים שנמסרו מציווי עליון, חוקים דתיים או אורח חיים שמתחייב על פי עקרונות הדת והאמונה בנוגע ליקום ולטבע האדם.

אמנות

אמנות

אָמָּנוּת היא יצירה אסתטית. אמנות היא שם כולל לפעילויות האנושיות שאינן נעשות על פי תבנית פעולה קבועה, מחייבת ומוגדרת מראש, אלא נתונה לשיקול דעתו, פרשנותו ויצירתיותו של האָמָּן, ומתבססת על כישרונו המיוחד. עם זאת, היא יכולה להיעשות על פי כללים ובמגבלות, שבמסגרתם מתבטא חופש היצירה של האמן. ביצירת אמנות באים לידי ביטוי רגשות האמן וכישרונותיו, וכן ייחודיותו. האמנות תופסת מעמד מרכזי בתרבות האנושית, ובשל כך נכללים בתחום האמנות ענפים רבים ומגוונים. האמנות קשורה בטבורה עם האסתטיקה.

לודוויג ויטגנשטיין

לודוויג ויטגנשטיין

לודוויג ויטגנשטיין היה פילוסוף אוסטרי-בריטי ממוצא יהודי. הגותו העיקרית היא בנושאי פילוסופיה של הלשון, פילוסופיה של המתמטיקה, פילוסופיה של הפסיכולוגיה ופילוסופיה של המדע. היה תלמידו של גוטלוב פרגה, ובקיימברידג' למד אצל ברטראנד ראסל.

תומאס הנרי האקסלי

תומאס הנרי האקסלי

תומאס הנרי האקסלי היה ביולוג אנגלי שנודע בכינויו "הבולדוג של דרווין", על שום הגנתו העיקשת על תאוריית האבולוציה.

אגנוסטיות

אגנוסטיות

אַגְנוֹסְטִיּוּת, או אגנוסטיציזם, היא השקפה פילוסופית לפיה אין להניח או להסיק דבר לגבי דברים או גורמים שקיומם עדיין לא הוכח, כאשר הכוונה היא, שאין להניח שהם בכלל אינם קיימים או להיצמד לאמונה שהם אכן קיימים. בהקשר של האמונה באלוהים, על פי ההשקפה האגנוסטית, אין שלילה מוחלטת של קיומו האפשרי של האלוהים, אך היא גורסת שאין באפשרות האדם והמדע להוכיח אם דבר כמו אלוהים, או כל דבר רוחני אחר שהוא מעבר לטבע ולתפיסה החושית – קיים או לא. השקפה זו מתייחסת בעיקר לאלוהות, אך גם לכל דבר הנמצא מחוץ להשגת החושים ולהיסק השכלי, ועל פיה, לבעיה לגבי הוכחת קיומו או אי-קיומו של האלוהים, אין עדיין פתרון או שאינה ניתנת כלל לפתרון במהותה.

אלוהים

אלוהים

אלוהים, על פי אמונות שונות, הוא ישות עליונה שבראה את העולם ולפי חלקן גם מנהיגה אותו. בין המאמינים בקיומו יש דעות שונות על מהותו.

רבים מאנשי המדענות, מעבר לאמונתם ששיטתם היא נכונה ומדעית, נוטים לחלוק על עצם האבחנה בין מדע ומדענות, מאחר שהם סבורים שעמדתם היא עמדתו הטבעית של המדע והיא חלק בלתי נפרד מן המדע ומן השיטה המדעית. את שלילת המדענות הם יציגו לעיתים קרובות כפוסט מודרניזם הפסול לטעמם מכל וכל, כדמגוגיה של אנשי דת, או כמי שאינה קיימת כלל, לפי העניין.

מתנגדי המדענות, לעומתם, רואים במדענות עצמה מעין דת, המבוססת על אמונה אי-רציונלית בהנחות פסבדו-מדעיות. אחרים סבורים שהמדענות היא דווקא אמונה לגיטימית, אם כי אינה "מדעית" יותר מאמונות אחרות ואל לה לטעון לכתר המדעיות.

אלו ואלו יטענו שחוסר האבחנה בין מדענות ובין המדע, ובפרט ייחוס ידיעה מקיפה וטוטלית למדע, מעיד על חוסר הבנה מוחלט של משמעות המדע; שכן, להבדיל מאנשי דת ואחרים הסבורים או טוענים כי בידם הידיעה הטוטלית, המדע אינו מתיימר לידיעה מוחלטת. נהפוך הוא, המדע נמצא בחיפוש מתמיד אחר ידיעה טובה יותר ואחר הבנה ברורה יותר של העולם. תולדות המדע רצופות במהפכות מדעיות, שבהן תאוריה מקובלת הוחלפה באחרת, טובה הימנה.

קרל סייגן עומד על כך בספרו עולם רדוף שדים - המדע כנר בעלטה: "אולי האדם משתוקק לוודאות מוחלטת; אולי הוא מייחל לה; אולי הוא מתיימר, כפי שמתיימרים חסידי דתות מסוימות, כי כבר זכה בה; אבל תולדות המדע - ומכל השיטות להשגת ידע שהאדם מסוגל לרדת לעומקו, המדע הוא בפירוש המוצלח ביותר - מלמדות אותנו שלכל היותר אנו רשאים לקוות לשיפורים הולכים ונמשכים בהבנתנו, ללימוד משגיאותינו, להתקרבות אסימפטוטית אל היקום, אבל בידיעה מראש שהוודאות המוחלטת תישאר לצמיתות מחוץ להישג ידינו." (עמ' 40 במהדורה העברית)

גלה עוד נושאים הקשורים להמחלוקת סביב המדענות

דמגוגיה

דמגוגיה

דמגוגיה או מַלְהִיגוּת, היא שיטת שכנוע מניפולטיבית להעברת מסרים בהתבסס על פנייה לרגש הפחד, או לחלופין, שימוש באמירות ריקות מתוכן רלוונטי למסר הנדון.

דת

דת

דת היא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם, אשר בדרך כלל מקשרות את מאמיניה לרוחניות ולעקרונות מוסריים מחייבים. דתות רבות כוללות סמלים, פולחנים, והיסטוריה עם דמויות מקודשות ואירועים מקודשים, חלקם מסביר את הדרך בה נוצרו החיים והיקום ואת משמעותם, תכליתם, ותכלית האדם. דתות רבות גורסות עקרונות מוסריים שנמסרו מציווי עליון, חוקים דתיים או אורח חיים שמתחייב על פי עקרונות הדת והאמונה בנוגע ליקום ולטבע האדם.

אמונה

אמונה

אמונה, במובנה הרחב, היא מצב פסיכולוגי בו אדם חש כי טענה או הנחה מסוימת היא נכונה (אמת). לפעמים משמש המושג גם לתיאור הטענה עצמה ביחס לאותו אדם. במובנה המצומצם, אמונה מתייחסת רק לעניינים שאינם טריוויאליים, ועשויה להיות מחלוקת לגבי הוכחתם. בשימוש כזה, אמונה מובחנת מידיעה, שהיא תחושת נכונות של עניינים שאינם טריוויאליים. מובן עוד יותר מצומצם של אמונה, אך מאוד נפוץ, הוא תחושת נכונות של עניינים שכלל אינם ניתנים להוכחה לוגית או אמפירית, גם לדעת המאמין. ישנן דעות שונות בשאלה אלו אמונות הן תחושות בלבד ואלו מהוות ידיעה.

קרל סייגן

קרל סייגן

קרל אדוארד סֶיְיגֶן היה אסטרונום יהודי-אמריקאי, קוסמולוג, אסטרופיזיקאי, אסטרוביולוג, וסופר מדע בדיוני ומדע פופולרי. תרומתו המדעית הידועה ביותר היא מחקרו בנושא חיים מחוץ לכדור הארץ והדגמת ייצור חומצות אמינו מכימיקלים בסיסיים באמצעות קרינה.

עולם רדוף שדים

עולם רדוף שדים

עולם רדוף שדים: המדע כנר בעלטה הוא ספר עיון ביקורתי רב-מכר מאת האסטרופיזיקאי האמריקאי קרל סייגן. הספר יצא לאור בארצות-הברית בשנת 1995 ותורגם לעברית בשנת 1997.

פרט למדענות, ישנם עוד מונחים אחרים שהצטברו לאורך השנים כגון "אנטי מדע" (משמש לציון פסילה גורפת של המדע) ואימפריאליזם מדעי. היסטורית, התנועה הכי מוכרת שפסלה את המדע ברובה הייתה רומנטיקיזם בהתנגדות לעידן האורות בתקופת עידן האורות עצמו. כבר במהפכה המדעית נשמעו קולות ספקנים בקשר לשיטה המדעית כמו תומאס הובס. כמו כן, המושג מדענות משמש אצל הימין הפוליטי בעיקר באמריקה. בפילוסופיה של המדע אפשר לראות את פול פייראבאנד כמצביע על מדענות בתרבות המערבית (למרות שלא היה נגד מדע והיה רציונליסט בעצמו), בסוציולוגיה אפשר לראות בין השאר את ברונו לאטור כמצביע על מדענות. באקולוגיה בולט בין השאר ריצ'רד לוינס (למרות שלא כל אחד יחשיב את דעתו כפוסלת מדענות). בין השאר ישנם מדענים "אלטרנטיביים", הן משום שהם מנסים לבנות תאוריות מדעיות על דברים שנזרקו על ידי רוב המדענים זה מכבר (למשל אלפרד נורת' וייטהד) או שפשוט נחשבים על ידי המדענים כפסבדו מדע (למשל וילהלם רייך).

גלה עוד נושאים הקשורים להוגים, תנועות ומונחים

תומאס הובס

תומאס הובס

תומאס הוֹבְּס היה הוגה דעות ופילוסוף פוליטי אנגלי, שהתפרסם בעיקר בזכות ספרו "לווייתן", שבו הוא עוסק במקורות הלגיטימציה של השלטון המדיני והסמכות הריבונית.

ברונו לאטור

ברונו לאטור

בְּרוּנוֹ לאטוּר היה פילוסוף, סוציולוג ואנתרופולוג צרפתי. השפיע בעיקר בתחומי הסוציולוגיה של המדע ובתאוריה סוציולוגית כללית. לימד וחקר במרכז לחקר הסוציולוגיה של החדשנות שבבית הספר למכרות של פריז מ-1982 עד 2006. שימש כפרופסור באוניברסיטת "סיאנס פו" (Science-Po) שבפריז, בה כיהן כסגן הנשיא למחקר עד 2012. ב-2013 זכה בפרס הולברג.

אלפרד נורת' וייטהד

אלפרד נורת' וייטהד

אלפרד נורת' וייטהד היה פילוסוף, פיזיקאי ומתמטיקאי בריטי, שעסק בלוגיקה, מתמטיקה, פילוסופיה של המדע, פילוסופיה חינוכית ומטאפיזיקה.

וילהלם רייך

וילהלם רייך

וילהלם רייך היה פסיכיאטר, פסיכואנליטיקאי וסופר יהודי אוסטרי, שהיה מתלמידיו של זיגמונד פרויד בווינה.