הורידו את כלי העזר שלנו

מל גיבסון

מאת ויקיפדיה, אך משופר ויזואלית
מל גיבסון
Mel Gibson
גיבסון, 2016
גיבסון, 2016
לידה 3 בינואר 1956 (בן 67)
ארצות הבריתארצות הברית פיקסקיל, ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Mel Colm-Cille Gerard Gibson עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מועדפת מערבון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית, אירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1977–הווה (כ־46 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים המכון הלאומי לאמנות דרמטית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Robyn Moore (7 ביוני 198023 בדצמבר 2011) עריכת הנתון בוויקינתונים
Oksana Grigorieva (20092010)
Rosalind Ross (2014–הווה) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים מיילו גיבסון עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 9 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מל קולמסיל ג'רארד גיבסוןאנגלית: Mel Colmcille Gerard Gibson; נולד ב-3 בינואר 1956) הוא שחקן קולנוע ובמאי קולנוע אמריקאי. זוכה שני פרסי אוסקר - על בימוי ועל הסרט הטוב ביותר "לב אמיץ" (1995), והיה מועמד שוב על בימוי בסרטו "הסרבן" (2016).

גלה עוד נושאים הקשורים למל גיבסון

אנגלית

אנגלית

אנגלית היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם. השפה רכשה לה מעמד דומיננטי והיא השפה המרכזית והרשמית בארצות רבות. אנגלית נלמדת ומובנת יותר מכל שפות העולם, משמשת שפה שנייה ושפה רשמית במדינות רבות, ולרוב מוגדרת כ"לינגואה פרנקה" בזכות השפעתה העצומה בתחומים רבים.

קולנוע

קולנוע

קולנוע הוא תחום אמנות העוסק ביצירתם ובהקרנתם של סרטי קולנוע. הקולנוע הוא מערכת תרבותית, במסגרתה נוצרים מאות ואלפי תוצרי תרבות הנצפים על ידי מיליונים ברחבי העולם. הקולנוע הוא בין השאר כלי תקשורת המונים, מדיום עצמאי ומובחן, והוא בעל השפעות גדולות על החברה והתרבות. למרות היותו לרוב מוצר בידורי אשר מוקרן להמונים, אומנות הקולנוע נחשבת לאחת מבין שבע האמנויות. אף על פי שזוהי האומנות הצעירה מביניהן, סרטים, כפי הנראה, הם המצרך האמנותי הפופולרי ביותר.

במאי קולנוע

במאי קולנוע

במאי קולנוע הוא אדם שתפקידו לקחת תסריט ולעבד אותו לסרט קולנוע. פעילות זו קרובה לזו של במאי טלוויזיה, אך שונה ונפרדת מזו של במאי תיאטרון, היות שבקולנוע ובטלוויזיה, ראות הצופה מוגבלת אך ורק לכל המופיע בתוך הפריים, ומעברים בין הסצנות אינם מתרחשים מול עיני הצופה, היות שהם נחתכים החוצה בעריכה, בניגוד לתיאטרון.

ארצות הברית

ארצות הברית

ארצות הברית של אמריקה היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות. היא שוכנת ברוּבָּה במרכז יבשת אמריקה הצפונית, שבה נמצאות 48 מהמדינות וכן מחוז קולומביה שבו נמצאת העיר וושינגטון, בירת המדינה. ארצות הברית גובלת בקנדה בצפון ובמקסיקו בדרום. מדינת אלסקה שוכנת בצפון-מערב היבשת, קנדה נמצאת מזרחית לה ורוסיה נמצאת בצד מערב, מעבר למצר ברינג. המדינה ה-50 היא הוואי, ארכיפלג השוכן באוקיינוס השקט.

פרס אוסקר

פרס אוסקר

פרסי האקדמיה הוא פרס המוענק על ידי האקדמיה האמריקאית לקולנוע ונחשב לפרס היוקרתי ביותר בעולם בתחום הקולנוע.

פרס אוסקר לבימוי הטוב ביותר

פרס אוסקר לבימוי הטוב ביותר

פרס אוסקר לבימוי הטוב ביותר הוא פרס אוסקר הניתן מטעם האקדמיה האמריקאית לקולנוע בגין בימוי של במאי בסרט קולנוע, והוא מייצג את ההכרה שבימויו של הבמאי יוצא מן הכלל. המועמדים והזוכה בקטגוריה זו נבחרים על ידי חברי האקדמיה, וההודעה על הזכייה מתבצעת בטקס פרסי האוסקר.

פרס אוסקר לסרט הטוב ביותר

פרס אוסקר לסרט הטוב ביותר

פרס אוסקר לסרט הטוב ביותר הוא פרס אוסקר הניתן מטעם האקדמיה האמריקאית לקולנוע על הפקה יוצאת מן הכלל בסרט קולנוע. בשונה מקטגוריות אחרות של הפרס שבהן רק חברים מהאקדמיה מאותו הענף יכולים להציע מועמדות, הצעה למועמדות לסרט הטוב ביותר יכול להציע כל חבר באקדמיה. הסרטים המועמדים והזוכים בקטגוריה זו נבחרים על ידי חברי האקדמיה, וההודעה על הזכייה מתבצעת בטקס פרסי האוסקר.

לב אמיץ

לב אמיץ

לב אמיץ הוא סרט קולנוע אמריקאי אפי שיצא לאקרנים בשנת 1995. מל גיבסון ביים וגם כיכב כגיבורו של הסרט, ויליאם וולאס, לוחם סקוטי בן המאה ה-13, מגיבוריה הלאומיים של סקוטלנד, שהוביל את הסקוטים במלחמת העצמאות הראשונה של סקוטלנד נגד אדוארד הראשון, מלך אנגליה. בנוסף מככבים בסרט גם סופי מרסו, פטריק מקגוהן וקתרין מק'קורמק. סיפור הסרט מבוסס על הפואמה "The Actes and Deidis of the Illustre and Vallyeant Campioun Schir William Wallace" מאת הארי העיוור ועובד לתסריט מאת רנדל וולאס.

הסרבן

הסרבן

הסרבן הוא סרט מלחמה ביוגרפי משנת 2016 בבימוי של מל גיבסון. הסרט מבוסס על סיפורו האמיתי של החובש הפציפיסט דזמונד דוס, שמסרב לצאת למלחמה עם נשק מכל סוג שהוא. דזמונד דוס היה לבסוף לסרבן המצפוני הראשון שזכה במדליית הכבוד, שבה זכה על שירותו במהלך קרב אוקינאווה. הקרנת הבכורה העולמית של הסרט הייתה ב-4 בנובמבר 2016, והוא זכה לביקורות טובות ולהצלחה כלכלית, כשגרף 175.3 מיליון דולר ברחבי העולם. במהלך העלילה, הוא מתאהב באישה ששמה דורותי, שלימים הופכת לאשתו.

ביוגרפיה

גיבסון נולד בעיר פיקסקיל, ניו יורק שבארצות הברית, למשפחה קתולית אדוקה ממוצא אירי, אביו האטון גיבסון היה פעיל קתולי שהתנגד לסמכות האפיפיור[1]. הוא הבן השישי מתוך אחד עשר ילדים להוריו[2]. מקור שמו, מל, הוא בקדוש האירי סיינט מל[2], שהגיע לאירלנד יחד עם פטריק הקדוש. שמו השני, Colm Cille, הוא על שם קדוש אחר, קולומבה. סבתו מצד אביו של גיבסון הייתה זמרת אופרה, אווה מיילוט (1875–1920), שנולדה באוסטרליה, להורים אירים, בעוד שסבו מצד אביו, ג'ון האטון גיבסון, היה איש עסקים מיליונר שגידל וסחר בטבק בדרום ארצות הברית.

ב-14 בפברואר 1968, אביו של גיבסון קיבל 145,000 דולר פיצוי בתביעה בגין פגיעה בעבודה בחברת הרכבת המרכזית של ניו יורק, וזמן קצר לאחר מכן היגר עם משפחתו לווסט פימבל, סידני, אוסטרליה. גיבסון היה אז בן 12. המעבר למולדת סבתו אוסטרליה היה מסיבות כלכליות, וציפייה של אביו שכוחות ההגנה האוסטרליים ידחו את בנו הבכור מגיוס במהלך מלחמת וייטנאם. בתיכון גיבסון למד בבית ספר קתולי בפרוורי סידני, שם החל במסלול לימודים של כמורה[2].

בשנת 1977 סיים את לימודיו במרכז הלאומי לאמנות הדרמה (National Institute of Dramatic Art) שבאוסטרליה.

גלה עוד נושאים הקשורים לביוגרפיה

ניו יורק (מדינה)

ניו יורק (מדינה)

ניוּ יוֹרק היא מדינה בצפון-מזרח ארצות הברית.

ארצות הברית

ארצות הברית

ארצות הברית של אמריקה היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות. היא שוכנת ברוּבָּה במרכז יבשת אמריקה הצפונית, שבה נמצאות 48 מהמדינות וכן מחוז קולומביה שבו נמצאת העיר וושינגטון, בירת המדינה. ארצות הברית גובלת בקנדה בצפון ובמקסיקו בדרום. מדינת אלסקה שוכנת בצפון-מערב היבשת, קנדה נמצאת מזרחית לה ורוסיה נמצאת בצד מערב, מעבר למצר ברינג. המדינה ה-50 היא הוואי, ארכיפלג השוכן באוקיינוס השקט.

אפיפיור

אפיפיור

האַפּיפְיוֹר הוא מנהיגה של הכנסייה הרומית-קתולית וראש מדינת קריית הוותיקן שברומא. נוצרים קתולים רואים בו את ממשיך דרכו של פטרוס, בכיר השליחים. מוסד האפיפיורות קיים מעל ל-1,900 שנים והאפיפיור הוא אחת מהדמויות המשפיעות בעולם. הוא סוחף אחריו למעלה ממיליארד מאמינים קתולים, שולט על הוותיקן, מדינה עשירה חומרית ותרבותית. אחד מתאריו של האפיפיור הוא הבישוף של רומא. ככזה, הוא מכונה גם פונטיפקס עליון, המבוסס על פונטיפקס מקסימוס, הכהן העליון של הדת הרומית.

קדוש (נצרות)

קדוש (נצרות)

על פי האמונה הנוצרית, הקדושים הם בני אדם שעברו קאנוניזציה על ידי הכנסייה לאחר מותם, בזכות הקשר החריג שלהם עם האל, מעשיהם המיוחדים או הצטיינותם המוסרית. בני אדם חיים אינם יכולים להיחשב קדושים, משום שכל עוד הם חיים הם עלולים לחטוא. אולם זרמים מסוימים בנצרות הפרוטסטנטית, לעומת יתר הכנסיות, אינה מכירים בפולחן קדושים ומכנים בשם "קדושים" את כל המאמינים הנוצרים.

אירלנד

אירלנד

הָרֶפּוּבְּלִיקָה שֶׁל אִירְלַנְד, או בשמה הרשמי אירלנד, היא מדינה הנמצאת באי אירלנד ושולטת על 26 מתוך 32 המחוזות באי, המהווים כחמש שישיות משטחו. האי שוכן צפונית מערבית ליבשת אירופה, ממערב לאי בריטניה הגדולה. שאר שטחו של האי, הידוע בתור "צפון אירלנד" הוא חלק מהממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד. אירלנד היא המדינה היחידה באיים הבריטיים בה המטבע הוא אירו כחברת האיחוד האירופי. אירלנד היא אחת האומות הקלטיות ולה מסורת ושפה קלטית.

פטריק הקדוש

פטריק הקדוש

פטריק הקדוש הוא הקדוש הפטרון של אירלנד, ומבשרה של הנצרות באי.

איש עסקים

איש עסקים

איש עסקים הוא אדם העוסק בהקמה של עסקים חדשים וברכישה ומכירה של עסקים קיימים בין אם הן של עצמו ובין אם הן של אחרים.

דרום ארצות הברית

דרום ארצות הברית

דרום ארצות הברית, הנקרא גם דיקסי (Dixie), וכתלות בהקשר גם מדינות הדרום או הדרום, הוא חבל ארץ גאוגרפי-תרבותי בדרומה של ארצות הברית, המשתרע מדרום לקו מייסון-דיקסון ומקיף, בהגדרה הרחבה ביותר, 16 מדינות, אשר חולקות מאפיינים תרבותיים, היסטוריים, חברתיים, כלכליים ופוליטיים משותפים, המבדילים אותן מאזורים אחרים בארצות הברית. זהו אזור עני יותר מהצפון ומתגוררים בו כ-115 מיליון תושבים.

סידני

סידני

סידני היא עיר הבירה של ניו סאות' ויילס שבאוסטרליה, והעיר הגדולה והוותיקה ביותר באוסטרליה. עם אוכלוסייה קרוב לחמישה מיליון תושבים, ובהיותה המרכז הפיננסי של המדינה, לעיתים קרובות נוטים לחשוב בטעות שהיא בירת אוסטרליה כולה – כשלמעשה קנברה היא עיר הבירה של אוסטרליה.

אוסטרליה

אוסטרליה

אוסטרליה, או הקהילייה של אוסטרליה היא פדרציה המאגדת בתוכה שש מדינות ועוד עשר טריטוריות, ששלוש מהן הן חלק מהיבשת עצמה. המדינות הן ניו סאות' ויילס, ויקטוריה, קווינסלנד, אוסטרליה הדרומית, אוסטרליה המערבית וטסמניה. הטריטוריות הן "הטריטוריה הצפונית", "טריטוריית מפרץ ג'רוויס" ו"טריטוריית הבירה האוסטרלית". אוסטרליה היא מונרכיה חוקתית, משתייכת לממלכות חבר העמים הבריטי והמלך צ'ארלס השלישי הוא ראש המדינה.

מלחמת וייטנאם

מלחמת וייטנאם

מלחמת וייטנאם היא הכינוי המקובל במרבית העולם המערבי למלחמה שהתנהלה בין צפון וייטנאם הקומוניסטית והווייטקונג לבין דרום וייטנאם וארצות הברית. המלחמה מכונה גם מלחמת הודו־סין השנייה, ובווייטנאם היא ידועה בשם המלחמה האמריקאית.

פרוורי סידני

פרוורי סידני

פרוורי סידני הוא שם כולל לקבוצת יישובים בקרבת סידני, המצויים תחת ניהול של אחת מ-38 רשויות עירוניות ורשומים במנהל רישום השמות של ניו סאות ויילס. אין אלו פרוורים במובן המוכר של המילה, שכן רבים מהם אינם בעלי שלטון עצמי ואינם ישויות עירוניות, אלא שכונות או חלקי שכונות של רשות עירונית גדולה מהן. הכינוי פרוור בסידני מיוחס אם כך לאזור גאוגרפי גרידא ולא לישות פוליטית, ודומה לשיטת המיקוד האוסטרלית.

קריירה כשחקן

במהלך לימודיו גיבסון החל לשחק בתיאטרון וערך את הופעת הבכורה שלו בסרט "סאמר סיטי" בשנת 1977, בנוסף השתתף בסרט "מעולם לא הבטחתי לך גן של ורדים", בתפקיד משנה ללא קרדיט.

בשנת 1979 זכה לחשיפה בינלאומית ראשונה שכיכב בסרט המדע הבדיוני האוסטרלי "מקס הזועם", הראשון מטרילוגיית סרטים בבימויו של ג'ורג' מילר, זמן קצר לאחר יצירת הסרט הוא שיחק עונה בלהקת התיאטרון של מדינת אוסטרליה הדרומית. בתקופה זו הוא חלק דירה באדלייד עם אשתו לעתיד רובין. אחרי "מקס הזועם", גיבסון שיחק בתפקיד הראשי בסרט "טים" (שיצאה לאקרנים גם ב-1979). בתקופה זו הופיע גיבסון גם בתפקידי אורח בסדרות טלוויזיה אוסטרליות. הוא הופיע בסדרה "The Sullivans" בתור קצין צבא, בסדרת המשטרה "Cop Shop" ובפרק הפיילוט של "עונש סדרתי בכלא" שהופק ב-1980 והוקרן ב-1981. ב-1979 גיבסון גם שיחק בסרט האקשן על מלחמת העולם השנייה "Attack Force Z", אך הוא יצא לאקרנים רק ב-1982 כאשר גיבסון הפך לכוכב ידוע.

בשנת 1981 כיכב בסרט "גליפולי", אשר זיכה את גיבסון בפרס השחקן הטוב ביותר ממכון הסרטים האוסטרלי. "גליפולי" גם סייעה לקדם את המוניטין של גיבסון כשחקן רציני ואחריו הסוכן ההוליוודי אד לימאטו לקח אותו תחת חסותו. סרט ההמשך "מקס הזועם 2", בשנת 1982, היה הלהיט הראשון שלו בארצות הברית, שם יצאה לאקרנים בשם "The Road Warrior". באותה שנה גיבסון גם כיכב במותחן הרומנטי של פיטר ויר "שנה בצל הסכנה"[3]. לאחר הפסקה של שנה אחת ממשחק בקולנוע, לאחר לידת בניו התאומים, גיבסון שיחק בתפקיד פלטשר כריסטיאן בסרט "הבאונטי" (1984), בו שיחק לצד אנתוני הופקינס. גיבסון הרוויח לראשונה שכר של מיליון דולר, כששיחק בסרט השלישי של סדרת "מקס הזועם", "מקס הזועם וכיפת הרעם" ב-1985.

סרטו האמריקאי הראשון של גיבסון היה סרט הדרמה "הנהר" (1984) בבימוי מרק ריידל, שבו הוא וסיסי ספייסק גילמו חקלאים קשיי יום בטנסי. גיבסון גם כיכב באותה שנה בסרט "גברת סופל" של הבמאית האוסטרלית ג'יליאן ארמסטרונג. בשנת 1985, לאחר שעבד על ארבעה סרטים ברציפות, גיבסון לקח כמעט שנתיים חופש בחוות הבקר שלו באוסטרליה. הוא חזר לשחק את התפקיד של מרטין ריגס בלהיט "נשק קטלני" (1987), סרט שעזר לבסס את מעמדו כשחקן מוביל בהוליווד. סרטו הבא של גיבסון היה "טקילה סאנרייז" (1988)[4], ואחריו "נשק קטלני 2" (1989). לאחר מכן כיכב גיבסון בשלושה סרטים גב אל גב, כולם יצאו לאקרנים ב-1990: "ציפור על תיל" בו כיכב לצד גולדי הון, "אייר אמריקה"[5], ו"המלט"[6].

במהלך ה-90 גיבסון השתתף במקביל בשורה של סרטים מסחריים ופרויקטים שהוא הפיק ויזם. "נשק קטלני 3" (1992), "מווריק" (1992), "צעיר לנצח" (1992)[7], "איש ללא פנים" (1993) ו"לב אמיץ" (1995), סרט שאותו גם ביים ועליו זכה בשני פרסי אוסקר: לבמאי הטוב ביותר ולסרט הטוב ביותר. לאחר מכן הוא כיכב בסרטים "כופר" (1996), "תאוריית הקשר" (1997), "נשק קטלני 4" (1998), "פייבאק" (1999) ו"מלון מיליון הדולר" (2000). הוא גם דיבב את הסרטים "פוקהונטס" (1995) ו"מרד התרנגולים" (2000).

בשנת 2000 גיבסון קיבל שכר שיא של 25 מיליון דולר עבור תפקידו בסרט "הפטריוט ", שהכניס למעלה מ-100 מיליון דולר, וכך גם שני סרטים נוספים שיצאו לאקרנים באותה שנה, "מרד התרנגולים" ו"מה נשים רוצות". ב-2002 הופיע גיבסון בדרמה על מלחמת וייטנאם "חיילים היינו" ו"סיינס", שהפך לסרט הרווחי ביותר בקריירת המשחק שלו. בעודו מקדם את "סיינס", גיבסון אמר שהוא כבר לא רוצה להיות כוכב קולנוע ושישחק שוב בסרט רק אם התסריט יהיה באמת יוצא דופן. בשנת 2010 הופיע גיבסון בסרט "על סף התהום", שסימן את תפקידו הראשון בכיכובו מאז 2002[8].

בשנת 2011 כיכב בסרט "החיים הכפולים של וולטר" בבימויה של ג'ודי פוסטר[9].

בשנת 2016 שיחק בתפקיד ראשי בסרט הפעולה "נמלטת"[10]. בנוסף ב-2016 ביים את סרט המלחמה "הסרבן" שגרף 15 מיליון דולר בסוף השבוע הראשון לצאתו לאקרנים בארצות הברית וזכה לביקורות חיוביות[11].

ב-2017 שיחק בסרט הקומדיה "גבר גבר 2", עליו זכה בפרס פטל הזהב, כשחקן המשנה הגרוע ביותר של השנה[12].

גלה עוד נושאים הקשורים לקריירה כשחקן

מעולם לא הבטחתי לך גן של ורדים

מעולם לא הבטחתי לך גן של ורדים

מעולם לא הבטחתי לך גן של ורדים הוא סרט דרמה אמריקאי משנת 1977 בבימויו של אנתוני פייג', עם קת'לין קווינלן וביבי אנדרסון בתפקידים הראשיים.

מקס הזועם

מקס הזועם

מקס הזועם הוא שמו של זיכיון קולנועי אוסטרלי, סדרת סרטי פעולה ומדע בדיוני, כשתחילה הייתה לטרילוגיית סרטים. ב-2015 יצא סרט רביעי בסדרה, מקס הזועם: כביש הזעם, בבימויו של מילר ובכיכובו של טום הארדי.

ג'ורג' מילר

ג'ורג' מילר

ג'ורג' מילר AO הוא במאי קולנוע, מפיק, תסריטאי ופיזיקאי אוסטרלי. הוא ידוע בעיקר בזכות הזיכיון שלו "מקס הזועם". מילר מגוון מאוד בז'אנר ובסגנון שכן הוא גם ביים את הדרמה הרפואית הביוגרפית "השמן של לורנצו", את הפנטזיה האפלה "המכשפות מאיסטוויק", את סרט האנימציה זוכה פרס האוסקר "תזיזו ת'רגליים", הפיק את הרפתקת הפנטזיה הידידותית למשפחה "בייב" וביים את סרט ההמשך "בייב בעיר הגדולה".

אדלייד

אדלייד

אדלייד היא בירת מדינת אוסטרליה הדרומית. העיר שוכנת לחוף האוקיינוס הדרומי וקרויה על שמה של המלכה אדלייד מסקסה-מיינינגן, רעייתו של מלך הממלכה המאוחדת ויליאם הרביעי.

מלחמת העולם השנייה

מלחמת העולם השנייה

מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי עולמי, שנמשך בין השנים 1939–1945. המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית, מלחמת העולם השנייה הקיפה כמעט את כל העולם, כללה את גיוסם של מאות מיליוני בני אדם והובילה לכ-64.5 מיליון אבידות בנפש, יותר מבכל מלחמה אחרת. כמעט כל מדינות העולם השתתפו במלחמה בצורה ישירה או עקיפה. המלחמה התחוללה באזורים נרחבים על פני כדור הארץ, יותר מבכל מלחמה אחרת: בסין, דרום-מזרח אסיה, המזרח התיכון, צפון ומרכז אפריקה, במזרח אירופה, בסקנדינביה, במערב אירופה, באיי האוקיינוס השקט ואיי יפן וכן בים – באוקיינוסים האטלנטי, השקט וההודי, בים התיכון, השחור והצפוני ואף באוקיינוס הקרח הצפוני. לחימה עזה התנהלה גם במרחבים האוויריים השונים. במהלך המלחמה נעשה השימוש הראשון והיחיד בנשק גרעיני למטרות צבאיות – הפצצת הערים היפניות הירושימה ונגסאקי.

גליפולי (סרט)

גליפולי (סרט)

גליפולי, הוא סרט אוסטרלי משנת 1981 שבויים על ידי פיטר ויר ובכיכובם של מל גיבסון ומרק לי, אודות כמה בחורים צעירים מהאזור הכפרי של אוסטרליה המערבית שמתגייסים לצבא אוסטרליה במהלך מלחמת העולם הראשונה. הם נשלחים לחצי האי גליפולי באימפריה העות'מאנית, שם הם נלחמים בקרב גליפולי. במהלך הסרט הצעירים מאבדים בהדרגה את תמימותם בנוגע למטרות המלחמה. שיאו של הסרט מתרחש במהלך הקרב של גייסות אנזא"ק בגליפולי ומתאר את ההתקפה הכושלת שהתרחשה בקרב על מעבר ההרים ב-7 באוגוסט 1915.

הבאונטי

הבאונטי

הבאונטי הוא סרט קולנוע בריטי משנת 1984 בבימויו של רוג'ר דולדסון, עם אנתוני הופקינס ומל גיבסון בתפקידים הראשיים.

אנתוני הופקינס

אנתוני הופקינס

סר פיליפ אנתוני הופקינס הוא שחקן קולנוע ותיאטרון ולשי. זוכה שני פרסי אוסקר מתוך שש מועמדויות - האחד ב-1992, על תפקידו כד"ר חניבעל לקטר במותחן הפסיכולוגי "שתיקת הכבשים", והשני ב-2021, על תפקידו בדרמה "האב", שהפך אותו לשחקן המבוגר ביותר אי-פעם שזוכה בפרס בקטגוריית השחקן הטוב ביותר.

מרק ריידל

מרק ריידל

מרק ריידל, הוא במאי, מפיק ושחקן קולנוע וטלוויזיה אמריקני.

סיסי ספייסק

סיסי ספייסק

מרי אליזבת "סיסי" ספייסק היא זמרת ושחקנית קולנוע זוכת פרס אוסקר ופרס גלובוס הזהב. ידועה בעיקר בשל גילומה של הדמות הראשית בסרט "קארי".

טנסי

טנסי

טנסי היא אחת ממדינות ארצות הברית, הממוקמת בדרום ארצות הברית. היא גובלת בווירג'יניה וקנטקי בצפון, קרוליינה הצפונית במזרח, ג'ורג'יה, אלבמה ומיסיסיפי בדרום, ובארקנסו ומיזורי במערב.

נשק קטלני

נשק קטלני

נשק קטלני הוא סרט מתח ופעולה משנת 1987 בכיכובם של מל גיבסון, דני גלובר, גארי ביוסי, סטיב קאהן, טום אטקינס.

קריירה כמפיק ובמאי

לאחר הצלחתו בהוליווד עם סדרת סרטי "נשק קטלני", גיבסון החל לעבור להפקה ובימוי. יחד עם שותפו ברוס דייווי, גיבסון הקים את חברת "אייקון הפקות" בשנת 1989 כדי להפיק את הסרט "המלט"[6]. בנוסף להפקה או הפקה משותפת של רבים מסרטיו של גיבסון עצמו, אייקון הפיקה סרטים רבים אחרים, החל מ"אהובת אלמוות" ועד "בעל אידיאלי". גיבסון לקח תפקידי משנה בחלק מהסרטים הללו, כמו "מלון מיליון הדולר" ו"הבלש המזמר". גיבסון גם הפיק מספר פרויקטים לטלוויזיה. "אייקון" התרחבה והחלה לפעול גם כחברת הפצה בינלאומית ומפעילת בתי קולנוע באוסטרליה וניו זילנד.

בשנת 2011 מכר את גיבסון את פעילות חברת "אייקון הפקות" בבריטניה לאוליגרך לן בלווטניק, שמינה את המפיק הישראלי אביב גלעדי לעמוד בראש פעילות זו[13].

גיבסון נתן קרדיט לבמאים שלו, במיוחד ג'ורג' מילר, פיטר ויר וריצ'רד דונר, בכך שהם לימדו אותו את מלאכת הקולנוע והשפיעו עליו כבמאי. לפי רוברט דאוני ג'וניור, מנהלי האולפנים עודדו את גיבסון ב-1989 לנסות לביים, רעיון שהוא דחה תחילה. גיבסון ביים את הסרט הראשון שלו ב-1993, "איש ללא פנים", ושנתיים לאחר מכן ביים את "לב אמיץ", שזיכה את גיבסון בפרס האוסקר לבמאי הטוב ביותר. גיבסון תכנן זמן רב לביים גרסה מחודשת ל"פרנהייט 451", אך ב-1999 הפרויקט נדחה ללא הגבלת זמן בגלל התנגשויות תזמון. גיבסון היה אמור לביים את רוברט דאוני ג'וניור בהפקה בימתית של המלט בלוס אנג'לס בינואר 2001, אך בעיית הסמים של דאוני באותה עת ביטלה את הפרויקט. בשנת 2004, יצאה לאקרנים הסרט השנוי במחלוקת ""הפסיון של ישו", סרט דובר ארמית עם כתוביות, שהוא היה שותף בכתיבו, בהפקה ובבימוי. הסרט המשיך והפך לסרט לשובר קופות עם הכנסות של 370,782,930 דולר בארצות הברית. בישראל סירבו מפצי הסרטים להקרין אותו[14]. גיבסון ביים כמה פרקים של הסדרה Complete Savages עבור רשת ABC. ב-2006 הוא ביים את סרט האקשן-הרפתקאות "אפוקליפטו", סרטו השני שמציג דיאלוג דליל בשפה שאינה אנגלית[15].

גלה עוד נושאים הקשורים לקריירה כמפיק ובמאי

לן בלווטניק

לן בלווטניק

לאוניד ולנטינוביץ בלווטניק המכונה לן הוא איש עסקים אמריקאי-יהודי המתגורר בבריטניה. נמנה עם האוליגרכים שעשו את הונם עם התפרקות ברית המועצות. בישראל הוא בעל השליטה בכלל תעשיות, בעלת מונופול המלט נשר. בעליו של ערוץ הטלוויזיה רשת 13.

אביב גלעדי

אביב גלעדי

אביב גלעדי הוא איש עסקים המתרכז בתחומי ההפקה והיזמות של תחום התקשורת והבידור.

רוברט דאוני ג'וניור

רוברט דאוני ג'וניור

רוברט ג'ון דאוני ג'וניור הוא שחקן קולנוע, מפיק ומוזיקאי אמריקאי ממוצא יהודי. זכה בשלושה פרסי גלובוס הזהב, פרס הבאפט"א ופרס גילדת שחקני המסך. כמו כן, היה מועמד לשני פרסי אוסקר - הראשון בקטגוריית השחקן הטוב ביותר על תפקידו בסרט ביוגרפי על חייו של צ'ארלי צ'פלין, והשני בקטגוריית שחקן המשנה על תפקידו כשחקן אפרו-אמריקני בסרט הסאטירי "רעם טרופי". הוא נולד לאב יהודי, וכאשר נשאל על דתו הוא ענה שהוא "יהודי-בודיהסטי".

ארמית

ארמית

אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו. בעת העתיקה הייתה הארמית שפה רווחת במזרח התיכון ובמרכז אסיה, ובעיקר בארץ ישראל, בסוריה, באשור, בבבל, ובממלכת פרס. הארמית הייתה שפת הדיבור של ארץ ישראל, סוריה ומסופוטמיה.

חיים אישיים

אזרחויות ותושבות קבע

לגיבסון אזרחות כפולה, אמריקאית (מלידה) ואירית (מאמו), גיבסון הוא גם תושב קבע של אוסטרליה[16].

זוגיות וילדים

גיבסון פגש את אשתו רובין מור בשנות השבעים. באותה העת רובין עבדה כאחות ומל היה שחקן בתחילת דרכו. ב-7 ביוני 1980, נישאו הזוג בכנסייה הקתולית ביישוב פורטסוייל שבניו סאות' ויילס. לזוג בת אחת ושישה בנים. ב-13 באפריל 2009 הודיעו השנים שהם נפרדים. רובין הגישה את בקשת הגירושין בטענה למחלוקות שלא ניתנות לגישור[17]. בדצמבר 2011 השניים התגרשו ופורסם שגיבסון יעביר לגרושתו סכום של כ-425 מיליון דולר, מחצית מהונו, בשל העובדה שהשניים לא חתמו על הסכם טרום נישואים. בנם הוא שחקן הקולנוע מיילו גיבסון[18].

ב-25 במאי 2009 נודע כי מל וחברתו, הזמרת הרוסיה אוקסנה גריגורייבה, מצפים להולדת בתם[19]. בתם המשותפת לוסיה גיבסון נולדה ב-30 באוקטובר 2009. תקופה קצרה אחר כך האשימה אוקסנה את גיבסון בתקיפה והוא הועמד לדין. הזוג נפרד באפריל 2010[20]. לגריגורייבה יש גם בן מיחסיה עם השחקן הבריטי טימותי דלטון.

אלימות במשפחה

ביוני 2010 גריגורייבה העניקה ריאיון לתקשורת בו האשימה את גיבסון בכך שהכה אותה בינואר 2010[21].

ביולי 2010 פרסמה גריגורייבה קלטות שונות של שיחות טלפון בינה לבין גיבסון בהם גיבסון צעק וקילל אותה. בקלטות גיבסון כינה את גריגורייבה "זונה" ואמר בין היתר "הלוואי שחבורה של שחורים תאנוס אותך" ו"אני אשרוף את כל הבית, אבל קודם תמצצי לי"[22]. בעקבות מעשיו של גיבסון כלפי גריגורייבה, אשר התלוננה בעבר מספר פעמים על אלימות מצדו של גיבסון, הוצא צו הרחקה בגין אלימות במשפחה אשר אסר על גיבסון להתקרב לגריגורייבה או לבתה והשריף של מחוז לוס אנג'לס פתח בחקירה של אלימות במשפחה. במקביל, אשתו לשעבר של גיבסון, רובין גיבסון, הגישה באותה העת הצהרה לבית המשפט לפיה היא מעולם לא חוותה התעללות כלשהי מצד גיבסון[23].

ביולי 2012, אמו החורגת של גיבסון, ביקשה מבית המשפט בלוס אנג'לס להוציא נגדו צו הרחקה, בטענה שהיה אלים כלפיה[24].

דת

גיבסון הוא נוצרי-קתולי המשתייך לזרם השמרני-הקיצוני של הארכיבישוף מרסל לפבר, זרם שאינו מכיר בסמכות הותיקן, בשל היות הקתוליות המרכזית פתוחה ומודרנית מדי לטעמו[25]. בשנת 2004, גינה גיבסון בפומבי את המימון הממשלתי הניתן למחקר בתאי גזע וחששותיו משיבוט של עוברים אנושיים. בנוסף הוא נוהג להשקיע את כספו בהתאם לאמונותיו הדתיות[26].

התמכרות לסמים ואלכוהול

צילום של גיבסון שנלקח בשנת 2006 לאחר שנעצר על נהיגה בשכרות

לדברי וינסלי קלרקסון, מחבר הביוגרפיה הלא רשמית של מל גיבסון, השחקן סבל מאלכוהוליזם עוד מגיל ההתבגרות. עוד בשנת 1984 גיבסון נעצר בגין נהיגה בשיכורות בטורונטו. בשנת 2004, בריאיון עם דיאן סויר, הודה גיבסון כי בעבר הייתה לו התמכרות לסמים ולאלכוהול. באוגוסט 2006 נידון לשלוש 3 שנות מאסר על תנאי לאחר שנהג שיכור[27].

אנטישמיות

באוגוסט 2003 הליגה נגד השמצה ייחסה לגיבסון אנטישמיות, בעקבות הסרט שביים והפיק, "הפסיון של ישו", זאת לאחר צפייה בגרסה לא סופית של הסרט שהוקרנה לכ-50 נציגים רשמיים של ארגונים יהודיים[28]. בהקרנה נכח גם גיבסון עצמו, לאחר שנמתחה עליו ביקורת, מפני שבסרט מתוארים בבוטות יהודים וכך גם ייסוריו של ישו בשעותיו האחרונות[29]. לטענת גיבסון עצמו, הסרט בא להציג את המאורעות בלבד ולא להתסיס את הרגשות נגד היהודים[28].

ביולי 2006 נעצר גיבסון בלוס אנג'לס על נהיגה במהירות מופרזת בעודו שיכור. בעת האירוע גיבסון סינן קללות אנטישמיות, כמו "היהודים אחראים לכל המלחמות שבעולם". לאחר שהשתחרר מהמאסר הוא פרסם הודעת התנצלות ראשונה, בה לא התייחס להתבטאויותיו האנטישמיות[30], אך גל המחאה של מנהיגי קהילות יהודיות ושאינם כאלו גרמו לו לפרסם הודעת התנצלות שנייה, בה ביקש סליחה מהיהודים שנפגעו מהתבטאויותיו[31]. בנוסף הודה גיבסון כי יש לו בעיות של אלכוהוליזם והודיע כי הוא החל לקבל טיפול על מנת להיגמל מההתמכרות[32]. לאחר התקרית רשת ABC הפסיקה הפקת סדרה בכיכובו[33], עם זאת השחקנית ג'ודי פוסטר יצאה להגנתו[34], ואחר כך גם השחקנית סיגורני ויבר[35].

בדצמבר 2010, השחקנית האמריקאית ממוצא יהודי וינונה ריידר טענה בריאיון למגזין "GQ" כי גיבסון כינה אותה "חומקת תנורים" ("an oven-dodger"), כינוי גנאי ליהודים שמתייחס לשריפתם בשואה, כשפגש אותה במסיבה. ריידר ציינה שבאותה העת לא הבינה למה התכוון גיבסון בכך[36]. ביוני 2020 חזרה על הטענה[37], בתגובה אמר גיבסון היא שיקרה אז ומשקרת גם כעת[38].

באפריל 2012 סירב התסריטאי ג'ו אסטרהאז לקחת חלק בכתיבת תסריט הסרט "המכבים" שאותו שאף גיבסון לביים ולשחק בו בתפקיד יהודה המכבי. סירובו של אסטרהאז נבע בין השאר בשל התבטאויותיו האנטישמיות של גיבסון[39].

גלה עוד נושאים הקשורים לחיים אישיים

ארצות הברית

ארצות הברית

ארצות הברית של אמריקה היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות. היא שוכנת ברוּבָּה במרכז יבשת אמריקה הצפונית, שבה נמצאות 48 מהמדינות וכן מחוז קולומביה שבו נמצאת העיר וושינגטון, בירת המדינה. ארצות הברית גובלת בקנדה בצפון ובמקסיקו בדרום. מדינת אלסקה שוכנת בצפון-מערב היבשת, קנדה נמצאת מזרחית לה ורוסיה נמצאת בצד מערב, מעבר למצר ברינג. המדינה ה-50 היא הוואי, ארכיפלג השוכן באוקיינוס השקט.

אירלנד

אירלנד

הָרֶפּוּבְּלִיקָה שֶׁל אִירְלַנְד, או בשמה הרשמי אירלנד, היא מדינה הנמצאת באי אירלנד ושולטת על 26 מתוך 32 המחוזות באי, המהווים כחמש שישיות משטחו. האי שוכן צפונית מערבית ליבשת אירופה, ממערב לאי בריטניה הגדולה. שאר שטחו של האי, הידוע בתור "צפון אירלנד" הוא חלק מהממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד. אירלנד היא המדינה היחידה באיים הבריטיים בה המטבע הוא אירו כחברת האיחוד האירופי. אירלנד היא אחת האומות הקלטיות ולה מסורת ושפה קלטית.

אוסטרליה

אוסטרליה

אוסטרליה, או הקהילייה של אוסטרליה היא פדרציה המאגדת בתוכה שש מדינות ועוד עשר טריטוריות, ששלוש מהן הן חלק מהיבשת עצמה. המדינות הן ניו סאות' ויילס, ויקטוריה, קווינסלנד, אוסטרליה הדרומית, אוסטרליה המערבית וטסמניה. הטריטוריות הן "הטריטוריה הצפונית", "טריטוריית מפרץ ג'רוויס" ו"טריטוריית הבירה האוסטרלית". אוסטרליה היא מונרכיה חוקתית, משתייכת לממלכות חבר העמים הבריטי והמלך צ'ארלס השלישי הוא ראש המדינה.

שנות ה-70 של המאה ה-20

שנות ה-70 של המאה ה-20

שנות ה-70 של המאה ה-20 היו העשור השמיני של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1970 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1979.

ניו סאות' ויילס

ניו סאות' ויילס

ניו סאות' ויילס היא אחת ממדינות אוסטרליה, והיא הוותיקה והמאוכלסת ביותר מבין המדינות.

הון

הון

הון הוא מכלול הנכסים העומדים לרשותו של אדם או ישות כלכלית כלשהי, שיש בהם כדי לשמש ליצירת מוצר או הכנסה. המונח הון נמצא בשימוש רווח בתחומי הכלכלה, הפיננסים והחשבונאות, והגדרתו המדויקת משתנה על פי התחום וההקשר.

מיילו גיבסון

מיילו גיבסון

מיילו גיבסון הוא שחקן קולנוע אמריקאי.

זמר

זמר

זמר הוא בעל מקצוע המשתמש בקולו כדי לבצע מוזיקה. יש זמרים שכותבים או מלחינים את שיריהם (זמר-יוצר), בעצמם או בשיתוף פעולה עם מלחינים או תמלילנים, ויש שמבצעים שירים שנכתבו על ידי אחרים. זמר יכול גם לבצע שירים עבור פרסומות או סרטים, או ללוות זמרים אחרים בקולות-רקע, כלומר בשירת תפקידים שיוצרים הרמוניה עם המלודיה של השיר.

פילמוגרפיה

כבמאי

כשחקן

טלוויזיה

  • The Continental(TBA)

גלה עוד נושאים הקשורים לפילמוגרפיה

לב אמיץ

לב אמיץ

לב אמיץ הוא סרט קולנוע אמריקאי אפי שיצא לאקרנים בשנת 1995. מל גיבסון ביים וגם כיכב כגיבורו של הסרט, ויליאם וולאס, לוחם סקוטי בן המאה ה-13, מגיבוריה הלאומיים של סקוטלנד, שהוביל את הסקוטים במלחמת העצמאות הראשונה של סקוטלנד נגד אדוארד הראשון, מלך אנגליה. בנוסף מככבים בסרט גם סופי מרסו, פטריק מקגוהן וקתרין מק'קורמק. סיפור הסרט מבוסס על הפואמה "The Actes and Deidis of the Illustre and Vallyeant Campioun Schir William Wallace" מאת הארי העיוור ועובד לתסריט מאת רנדל וולאס.

הפסיון של ישו (סרט)

הפסיון של ישו (סרט)

הפסיון של ישו הוא סרט קולנוע אמריקאי משנת 2004, המתאר את השעות האחרונות בחייו של ישו. השחקן מל גיבסון השתתף בכתיבתו, בהפקתו ובבימויו. הסרט צולם בדרום איטליה, בעיקר בסאסי במטרה, ובאולפני צ'ינצ'יטה ליד רומא.

אפוקליפטו

אפוקליפטו

אפוקליפטו הוא סרט הרפתקאות היסטורי אפי אמריקאי משנת 2006 שהופק, נכתב ובוים על ידי מל גיבסון.

הסרבן

הסרבן

הסרבן הוא סרט מלחמה ביוגרפי משנת 2016 בבימוי של מל גיבסון. הסרט מבוסס על סיפורו האמיתי של החובש הפציפיסט דזמונד דוס, שמסרב לצאת למלחמה עם נשק מכל סוג שהוא. דזמונד דוס היה לבסוף לסרבן המצפוני הראשון שזכה במדליית הכבוד, שבה זכה על שירותו במהלך קרב אוקינאווה. הקרנת הבכורה העולמית של הסרט הייתה ב-4 בנובמבר 2016, והוא זכה לביקורות טובות ולהצלחה כלכלית, כשגרף 175.3 מיליון דולר ברחבי העולם. במהלך העלילה, הוא מתאהב באישה ששמה דורותי, שלימים הופכת לאשתו.

מעולם לא הבטחתי לך גן של ורדים

מעולם לא הבטחתי לך גן של ורדים

מעולם לא הבטחתי לך גן של ורדים הוא סרט דרמה אמריקאי משנת 1977 בבימויו של אנתוני פייג', עם קת'לין קווינלן וביבי אנדרסון בתפקידים הראשיים.

גליפולי (סרט)

גליפולי (סרט)

גליפולי, הוא סרט אוסטרלי משנת 1981 שבויים על ידי פיטר ויר ובכיכובם של מל גיבסון ומרק לי, אודות כמה בחורים צעירים מהאזור הכפרי של אוסטרליה המערבית שמתגייסים לצבא אוסטרליה במהלך מלחמת העולם הראשונה. הם נשלחים לחצי האי גליפולי באימפריה העות'מאנית, שם הם נלחמים בקרב גליפולי. במהלך הסרט הצעירים מאבדים בהדרגה את תמימותם בנוגע למטרות המלחמה. שיאו של הסרט מתרחש במהלך הקרב של גייסות אנזא"ק בגליפולי ומתאר את ההתקפה הכושלת שהתרחשה בקרב על מעבר ההרים ב-7 באוגוסט 1915.

שנה בצל הסכנה

שנה בצל הסכנה

שנה בצל הסכנה הוא סרט דרמה רומנטי אוסטרלי משנת 1982 בבימוי של פיטר ויר עם מל גיבסון, לינדה האנט וסיגורני ויבר בתפקידים הראשיים.

הבאונטי

הבאונטי

הבאונטי הוא סרט קולנוע בריטי משנת 1984 בבימויו של רוג'ר דולדסון, עם אנתוני הופקינס ומל גיבסון בתפקידים הראשיים.

הנהר (סרט, 1984)

הנהר (סרט, 1984)

הנהר הוא סרט דרמה אמריקאי משנת 1984 בבימויו של מרק ריידל עם מל גיבסון, סיסי ספייסק וסקוט גלן בתפקידים הראשיים.

מקור: "מל גיבסון", ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית, (2023, March 15th), https://he.wikipedia.org/wiki/מל_גיבסון.

נהנים מ Wikiz?

נהנים מ Wikiz?

הורידו את הפלאגין החינמי שלנו!

קישורים חיצוניים
הערות שוליים
  1. ^ יואב קרני, וושינגטון, ‏האב, הבן והרוח הלא-קדושה, באתר גלובס, 12 בספטמבר 2003
  2. ^ 1 2 3 אלוהים אהב את מל גיבסון, חדשות, 28 באוגוסט 1989
  3. ^ רחל נאמן, האיש שלנו בגיקרטה, כותרת ראשית, 17 באוגוסט 1983
  4. ^ תמר גלבץ, שאריות מסדרת טלוויזיה - "טקילה סנרייז" / בימוי ותסריט: רוברט טאון, חדשות, 12 באפריל 1989
  5. ^ חגי לוי, מי הפליל את מל גיבסון - ״אייר אמריקה״ - קולנוע אסתר, תל־אביב, חדשות, 8 בנובמבר 1990
  6. ^ 1 2 מאיר שניצר, מה ישאר מההמלט של גיבסון - הזקן, חדשות, 15 בנובמבר 1991
  7. ^ 1 2 רונית הבר, סרט - מל גיבסון מתעורר מתרדמה עמוקה (50 שנה) ומגלה שהוא מזדקן במהירות, חדשות, 26 במרץ 1993
  8. ^ חן חדד, עכבר העיר, חדשות קולנוע: מל גיבסון חוזר למסך, באתר הארץ, 30 בספטמבר 2009
  9. ^ עמית קלינג, עכבר העיר, "החיים הכפולים של וולטר": לתת למל גיבסון עוד צ'אנס, באתר הארץ, 20 במאי 2011
  10. ^ אתר למנויים בלבד איתן לשם, עכבר העיר, 12 שנים של עבדות: מל גיבסון חוזר, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2016
  11. ^ אתר למנויים בלבד איתמר זהר, איך נהפך מל גיבסון ממוקצה לחביב הקהל?, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2016
  12. ^ אתר למנויים בלבד הגרדיאן, "אמוג'י: הסרט" זכה בפרס הראזי לסרט הגרוע של השנה, באתר הארץ, 3 במרץ 2018
  13. ^ לי-אור אברבך, ‏אביב גלעדי יעמוד בראש חברת קולנוע של לן בלווטניק, באתר גלובס, 23 בנובמבר 2011
  14. ^ פבלו אוטין, ‏היסטורי, אנטישמי, או סתם סרט רע?, באתר גלובס, 26 בפברואר 2004
  15. ^ רויטרס, מל גיבסון מצלם במקסיקו סרט הרפתקאות בשפת מאיה, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2005
  16. ^ איתמר זהר, מל גיבסון עשוי לברוח בקרוב מארצות הברית חזרה לאוסטרליה, באתר הארץ, 21 ביולי 2010
  17. ^ שירות גלובס, ‏הסדר הגירושים של מל גיבסון עשוי לעלות לו 300 מיליון דולר, באתר גלובס, 16 באפריל 2009
  18. ^ איתמר זהר, עכבר העיר, מה נשים רוצות ממנו, באתר הארץ, 5 במאי 2009
  19. ^ איתמר זהר, עכבר העיר, מל גיבסון הודה: המאהבת שלי בהריון, באתר הארץ, 27 במאי 2009
  20. ^ מל גיבסון שוב פנוי, באתר ynet, 15 באפריל 2010
  21. ^ ערן בר-און, האקסית טוענת: מל גיבסון היכה אותי, באתר ynet, 26 ביוני 2010
  22. ^ איתמר זהר, עכבר העיר, חברתו של מל גיבסון חשפה הקלטה המציגה אותו כאלים וגזען, באתר הארץ, 11 ביולי 2010
  23. ^ איתמר זהר, עכבר העיר, חברה לשעבר: מל גיבסון הכה אותי, באתר הארץ, 27 ביוני 2010
  24. ^ איתמר זהר, אמו החורגת של מל גיבסון דורשת להוציא נגדו צו הרחקה, באתר הארץ, 3 ביולי 2012
  25. ^ יאיר שלג, הקרדינל של לוס אנג'לס, למשל, האשים את גיבסון שהוא בכלל לא קתולי, באתר הארץ, 24 בפברואר 2004
  26. ^ ברברה ול, לא רק מל גיבסון משקיע דולרים באמונה דתית, באתר הארץ, 8 ביוני 2005
  27. ^ הארץ, 3 שנות מאסר על תנאי למל גיבסון לאחר שנהג שיכור, באתר הארץ, 18 באוגוסט 2006
  28. ^ 1 2 הליגה נגד השמצה: סרטו של מל גיבסון אנטישמי, באתר הארץ, 14 באוגוסט 2003
  29. ^ איי.פי, סרטו החדש של מל גיבסון, העוסק בצליבת ישו, מדאיג מנהיגים יהודים, באתר הארץ, 10 במרץ 2003
  30. ^ אליסון הופ, יינר, הפרוטוקולים של מל גיבסון, באתר הארץ, 3 באוגוסט 2006
  31. ^ רויטרס, מל גיבסון: מצטער שקיללתי את היהודים, באתר ynet, 30 ביולי 2006
  32. ^ רויטרס, מל גיבסון ממשיך להתנצל: המלחמה בלבנון הדאיגה אותי, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2006
  33. ^ שירות רויטרס ובלומברג, ‏רשת ABC הפסיקה הפקת סדרה עם השחקן מל גיבסון לאחר שנתפס נוהג בשכרות והשמיע הערות אנטישמיות, באתר גלובס, 1 באוגוסט 2006
  34. ^ הגרדיאן, ג'ודי פוסטר: מל גיבסון אינו אנטישמי, באתר הארץ, 7 באוגוסט 2006
  35. ^ ודניס מקדוגל, הניו יורק טיימס, גיבסון בבית כנסת ביום כיפור?, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2006
  36. ^ Alex Pappademas, Winona Forever, GQ, ‏December 16, 2010
  37. ^ אתר למנויים בלבד איתי שטרן, וינונה ריידר: מל גיבסון אמר לי דברים אנטישמיים והומופוביים, באתר הארץ, 23 ביוני 2020
  38. ^ אתר למנויים בלבד איתי שטרן, מל גיבסון מכחיש את טענותיה של וינונה ריידר: היא שיקרה אז ומשקרת גם כעת, באתר הארץ, 24 ביוני 2020
  39. ^ רויטרס, "מל גיבסון רק רצה להמיר יהודים לנצרות", באתר ynet, 12 באפריל 2012
    עכבר העיר, התסריטאי של "יהודה המכבי": מל גיבסון שונא יהודים, באתר הארץ, 13 באפריל 2012
הקודם:
1978: ביל האנטר (חזית החדשות)
1980: ג'ק תומפסון (משפטו של סגן מורנט)
פרסי מכון הקולנוע האוסטרלי – השחקן הראשי הטוב ביותר
1979: מל גיבסון (טים)
1981: מל גיבסון (גליפולי)
הבא:
1980: ג'ק תומפסון (משפטו של סגן מורנט)
1982: ריי בארט (להתראות גן עדן)
הקודם:
2015: ג'ורג' מילר (מקס הזועם: כביש הזעם)
פרסי האקדמיה האוסטרלית לאמנויות הקולנוע והטלוויזיה – הבימוי הטוב ביותר
2016: מל גיבסון (הסרבן)
הבא:
2017: גארת' דיוויס (סארו - הדרך הביתה)
הקודם:
2016: ג'ורג' מילרמקס הזועם: כביש הזעם
פרס האקדמיה האוסטרלית לאמנויות הקולנוע והטלוויזיה הבינלאומי – הבימוי הטוב ביותר
2017: מל גיבסון – הסרבן
הבא:
2018: כריסטופר נולאןדנקרק
קטגוריות

The content of this page is based on the Wikipedia article written by contributors..
The text is available under the Creative Commons Attribution-ShareAlike Licence & the media files are available under their respective licenses; additional terms may apply.
By using this site, you agree to the Terms of Use & Privacy Policy.
Wikipedia® is a registered trademark of the Wikimedia Foundation, Inc., a non-profit organization & is not affiliated to WikiZ.com.