מנדל הירש

נולד באולדנבורג לחנה (הנה) לבית יידל ולרב שמשון רפאל הירש, ונקרא על שם אביו של רש"ר, רפאל מנדל הירש. למד באוניברסיטת בון ובאוניברסיטת ברלין. נישא לדוריס באלין (Doris Ballin). בשנת 1855 התמנה למורה בבית הספר הריאלי של "קהל עדת ישורון" שאותו יסד אביו. בשנת 1877 התפטר אביו מהנהלת בית הספר של הקהילה והעמיד תחתיו את בנו ר' מנדל, ולצידו ד"ר גרשון לנגה מוורבורג (שנעשה מנהל בית הספר לאחר פטירת ר' מנדל).

ב-1896 הדפיס בפרנקפורט את ספרו "סדר ההפטרות" עם פירושיו על ההפטרות שבו הוא מסביר גם את הקשר בין כל הפטרה לפרשת השבוע שאליה הוצמדה. הספר תורגם לעברית והופיע בהוצאת פלדהיים, מאה שנה לאחר הדפסתו המקורית, בשנת תשנ"ו, 1996. היה מתנגד חריף לתנועה הציונית, והדפיס ב-1898 קובץ שגינה את הרעיון הציוני (Der Zionismus), אם כי הסכים שהתנועה החדשה הייתה לפחות סימן לכך שההתבוללות כשלה. מלבד ספרו על ההפטרות חיבר מנדל תרגום לגרמנית של תרי עשר (נדפס תר"ס), מגילת איכה, והקינות לתשעה באב.

אביו ייעד את מנדל לרשת את תפקיד רב הקהילה, אם כי לא פרסם זאת רשמית. לאחר פטירת אביו ביום האחרון בשנת 1888, ניסה לרשת את מקומו ברבנות הקהילה. על מועמדותו של מנדל העיבה נטייתו "שמאלה" להזדהות ואימוץ חזקים של התרבות הגרמנית (לעומת פרשנות "ימנית" של חיזוק המרכיב היהודי-הלכתי במסגרת תורה עם דרך ארץ). הוא גם סירב לעזוב את תפקיד מנהל בית הספר, שבו שירת במשך 33 שנים. הן משום כפל התפקידים והן משום חוסר יוקרתו התורנית, הציע מנדל למלא בפועל כרב רק תפקיד של מטיף בבית-הכנסת ומנהיג, כשמשרת מורה ההוראה תימסר לידי הדיין רבי גרשון פוזן שיתמנה כ"משנה לרב". ועד הקהילה התנגד לפיצול משרת הרבנות והודיע כי אינו רואה במועמדותו של הירש במצב זה כמועמדות תקפה לרבנות הקהילה. בשלב זה הוצעה מועמדותו של חתן הרב הירש, רבי שלמה זלמן ברויאר שכיהן אז כרב בפאפה שבהונגריה, הוא נענה ושב לפרנקפורט והתמודד על התפקיד מול הרב ד"ר אביעזרי זליג אוירבך מהלברשטט. ברויאר זכה ב-200 קולות מול 85 ליריבו וקיבל את המשרה.^[1]

רבי מנדל הירש הגיב בזעם למעשה זה של ועד הקהילה, ולמרות ששימר את משרת ההוראה שלו, נטש בפועל את מוסדות הקהילה, ולא נכנס לבית הכנסת שלה עד פטירתו כעבור 12 שנים. כתגובת נגד ל"רוח ההונגרית" שהביא גיסו לקהילה, הקים עם חוג קטן של נאמניו, את "חברת בן עוזיאל" שנפרדה מקהילת "מקור חיים" הנאמנה לרב ברויאר. לאחר פטירתו הקימו תלמידיו את חברת "נחלת צבי" שעסקה בלימוד כתביו של רש"ר הירש, אך שבה והפכה לחברת בת של חברת מקור חיים.

להירש היו אחד-עשר ילדים. בתו ד"ר רחל הירש הייתה רופאה, והאישה הראשונה בגרמניה שקיבלה פרופסורה לרפואה. בת אחרת נישאה לרב הלל קליין מניו יורק.

גלה עוד נושאים הקשורים לקורות חיים

אולדנבורג

אולדנבורג

אולדנבורג היא עיר עצמאית ללא מחוז במדינת סקסוניה התחתונה אשר בגרמניה. העיר שוכנת על גדת נהר ההוּנְטֶה בחלקה המערבי של המדינה בין הערים ברמן וחרונינגן ההולנדית.

אוניברסיטת בון

אוניברסיטת בון

אוניברסיטת בון היא אוניברסיטה ומוסד מחקר ציבורי המצויה בעיר בון בגרמניה. האוניברסיטה נוסדה בשנת 1818 והיא כיום אחת האוניברסיטאות המובילות בגרמניה, ולה ספרייה המחזיקה יותר משני מיליון ספרים. בניינה הראשי הוא ארמון מרהיב המהווה אתר תיירות ידוע.

הפטרה

הפטרה

ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור במנחה, לאחר סיום קריאת התורה.

פרשת השבוע

פרשת השבוע

פרשת השבוע היא קטע נבחר מתוך חמשת חומשי התורה המיועד לקריאה שבועית, במטרה להשלים את לימוד התורה כולה במשך שנה אחת. בחלוקה חד-שנתית מתקבלות 54 "פרשות", כאשר בהתאמתם למחזור שנתי לעיתים מאחדים את חלקן זו עם זו לכדי מכלול של 46 עד 53 חלקים. מנגד, היה מנהג קדום יותר בארץ ישראל שלפיו החלוקה הייתה ליותר מקטעים והקריאה במתכונת זו ארכה כשלוש שנים וחצי.

הוצאת פלדהיים

הוצאת פלדהיים

הוצאת פלדהיים היא הוצאת ספרים חרדית הנמצאת בניו יורק בעבר הייתה לה שלוחה בירושלים. במסגרת ההוצאה יוצאים לאור ספרי קודש, ספרי ילדים העוסקים ברבנים או בגיבורים דתיים, ספרי קומיקס, ספרי בריאות ותזונה על פי היהדות ועוד. להוצאה רשת של חנויות ספרים, שבהן נמכרים ספרי ההוצאה וספרים של הוצאות אחרות.

התבוללות

התבוללות

התבוללות של יהודים הוא תהליך היטמעות תרבותית וחברתית של יהודים בקרב גויים הסובבים אותם, ובפרט כשזה כולל נישואי תערובת. סוג זה של התבוללות נקרא לפעמים "התבוללות התנהגותית" (אקולטורציה), גם ללא אובדן הזהות היהודית. במקרים בהם ההתבוללות הגיעה לאבדן מוחלט של הזהות היהודית, התהליך נקרא גם "התבוללות מבנית".

תרי עשר

תרי עשר

תְּרֵי עֲשַׂר הוא אחד מעשרים וארבעה ספרי התנ"ך. כפי ששמו מורה הספר כולל שנים־עשר ספרי נבואה קצרים שקובצו לספר אחד כדי שלא יאבדו מפאת קוצרם.

מגילת איכה

מגילת איכה

מְגִלַּת אֵיכָה היא קובץ של חמישה פרקי קינות, שחוברו ככל הנראה לאחר חורבן ירושלים, בית המקדש הראשון והגליית תושביה, ונכנסו בהמשך לתנ"ך. שאלת זהות המחבר או שמא המחברים של הקינות שבספר לא נפתרה: המסורת היהודית, ובעקבותיה הנוצרית, מייחסות את כתיבת המגילה לנביא ירמיהו, אך ייחוס זה איננו מקובל במחקר.

קינות לתשעה באב

קינות לתשעה באב

קינות לתשעה באב הן קינות הנאמרות בליל תשעה באב ובבוקרו. תוכנן הוא תיאור צרות רבות שהתרחשו במהלך הדורות לעם היהודי, החל מחורבן בית המקדש הראשון, חורבן בית שני, ואירועים היסטוריים נוספים. הקינות נאמרות בהמשך לקריאת מגילת איכה, המתארת את חורבן בית המקדש הראשון.

• מ. ברויאר, עדה ודיוקנה, ירושלים תשנ"א, לפי מפתח ערכים
• יעקב רוזנהיים, זכרונות, בני ברק תשל"ט, פרק שני ופרק חמישי
• רוזנהיים, כתבים, א, שער חמישי: דמויות, ד"ר מנדל הירש, עמ' רנט-רסא