הורידו את כלי העזר שלנו

מרטה וינשטוק-רוזין

מאת ויקיפדיה, אך משופר ויזואלית
מרטה וינשטוק-רוזין
צילום בשנת 2014 בטקס קבלת הפרס ישראל על חקר הרפואה
צילום בשנת 2014 בטקס קבלת הפרס ישראל על חקר הרפואה
לידה 1935 (בת 87 בערך)
ענף מדעי רוקחות
מקום מגורים

אוסטריהאוסטריה אוסטריה
בריטניהבריטניה בריטניה

ישראלישראל ישראל
מקום לימודים אוניברסיטת לונדון עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
תרומות עיקריות

פיתוח תרופת ה"אקסלון" לטיפול באלצהיימר
השתתפה בפיתוח התרופה "רסג'לין" לטיפול בפרקינסון

לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מרטה וַינשטוֹק-רוֹזִין (נולדה ב-1935) היא פרמוקולוגית ישראלית, כלת פרס ישראל לרפואה. חקרה טיפולים תרופתיים במחלות ניווניות של מערכת העצבים המרכזית ופיתחה את תרופת האקסלון לטיפול במחלת האלצהיימר.

גלה עוד נושאים הקשורים למרטה וינשטוק-רוזין

פרס ישראל

פרס ישראל

פרס ישראל הוא פרס שמעניקה מדינת ישראל במגוון רחב של תחומים. הענקת הפרס נערכת מדי שנה במוצאי יום העצמאות בירושלים בטקס ממלכתי בהשתתפותם של ראשי המדינה, אך שמות הזוכים מתפרסמים חודשים אחדים קודם לכן. הענקת הפרס החלה בשנת 1953 ביוזמתו של שר החינוך, בן-ציון דינור.

מערכת העצבים המרכזית

מערכת העצבים המרכזית

מערכת העצבים המרכזית היא חלק ממערכת העצבים. המערכת כוללת את המוח ואת חוט השדרה.

ריבסטיגמין

ריבסטיגמין

ריבסטיגמין הוא מעכב אצטילכולין אסטראז המשמש לטיפול בקיהיון ברמה קלה עד בינונית כתוצאה ממחלת אלצהיימר או מחלת פרקינסון.

מחלת אלצהיימר

מחלת אלצהיימר

מחלת אלצהיימר היא מחלה של מערכת העצבים המרכזית, הנפוצה בייחוד בקרב קשישים, ומוכרת כגורמת לכ-64% ממקרי הדמנציה. היא מתבטאת בניוון איטי ומתמשך עד למוות של תאי העצב במוח. המחלה תוארה בפעם הראשונה ב-1906 בידי החוקרים הגרמנים אלויס אלצהיימר ואמיל קרפלין. מחלת אלצהיימר בשלב המתקדם תגרום בהכרח למותו של החולה, אם כי בעקיפין.

קורות חיים

מרטה וינשטוק-רוזין נולדה בשנת 1935 בווינה שבאוסטריה. בשנת 1939, לאחר סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית, נמלטה עם משפחתה לאנגליה. עם הגיעם לאנגליה נלקח אביה למעצר, בהיותו אזרח של מדינת אויב.

בתום מלחמת העולם השנייה, התחילה ללמוד לנגן בכינור, והשתתפה בתזמורת בית הספר בו למדה, ובמשך שנים כנגנית חובבת בתזמורת החובבנית הידועה "בן אורי".

בשלהי שנות ה-50 נישאה לארנולד רוזין, לימים פרופסור לרפואה, מנהל המחלקה הגריאטרית במרכז רפואי שערי צדק ויקיר ירושלים. בשנת 1969, עלו בני הזוג לישראל עם שלושת ילדיהם, וכעבור שנה נולד ילדם הרביעי.

דרכה באקדמיה

בשנת 1956 התקבלה וינשטוק-רוזין ללימודי רפואה באוניברסיטת לונדון (דבר שנחשב קשה לאישה באותה התקופה), אך העדיפה ללמוד פרמקולוגיה והחלה את לימודיה לתואר ראשון בבית הספר לרוקחות של אוניברסיטת לונדון, ובסיומם המשיכה לתואר שני.

בשנת 1961 קיבלה תואר דוקטור לפרמקולוגיה בבית הספר לרפואה סנט מרי בלונדון, וב-1963 (כשהיא בת 28) מונתה למרצה בפרמקולוגיה בבית הספר זה.

למדה אימונולוגיה, ובעקבות זאת עבדה במרפאת אלרגיה, וחקרה כיצד פועל חיסון לאלרגיה לאבקת פרחים.

בשנת 1969, לאחר עלייתה לישראל, החלה לעבוד במחלקה לפרמקולוגיה באוניברסיטת תל אביב.

בשנת 19761977 יצאה לשנת שבתון בNIH בארצות הברית, כחוקרת בכירה. שם עבדה עם פרופ' ג'וליוס אקסלרוד ופרופ' ארווין קופין, ובמהלך שנה זו פרסמה כ-8 מאמרים בעיתונים יוקרתיים.

בשנת 1977 הצטרפה לבית הספר לרוקחות של האוניברסיטה העברית בירושלים כפרופסור. בשנת 1981 מונתה לפרופסור מן המניין.

בשנת 1983 מונתה לראש המחלקה לפרמקולוגיה. בשנת 2003 עברה למעמד של פרופסור אמריטה.

פיתוח תרופת האקסלון

בשנת 1977 עם הצטרפותה לבית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים, החלה לחקור כיצד חומרים אופיאטיים (חומרים משככי כאבים) גורמים לדיכוי נשימה. היא גילתה כי חומרים אלו מקטינים את השחרור של אצטילכולין בתאי הנשימה בגזע המוח. בעקבות זאת, היא פיתחה טיפול של נתינת מורפין יחד עם פיזוסטיגמין המעכב את פעילותו של כולין-אסטראז, ומונע פירוקו של אצטילכולין[1].

הטיפול הצליח לבטל את דיכוי הנשימה ואף שיפר את יעילות משככי הכאבים. וינשטוק רוזין פיתחה נגזרות יציבות של פיזוסטיגמין בעלות רעילות נמוכה כדי לסייע ולהשלים את הטיפול בכאבים. וינשטוק רוזין ועמיתיה מצאו כי החומרים האלו לא היו פעילים בגזע המוח כמו שקיוו, אך היו פעילים בהיפוקמפוס ובקליפת המוח הקדמית.

וינשטוק-רוזין סיפרה בראיון איתה[1] כי ב-1984 נתקלה במאמר שדיווח על הקשר בין ירידה בכמות האצטילכולין בהיפוקמפוס ובקליפת המוח לבין פגיעה בזיכרון ובתפקוד הקוגניטיבי במחלת האלצהיימר. בעקבות מאמר זה וינשטוק-רוזין המשיכה במחקרה, ואכן בניסויים שביצעה נראה כי תרכובת הריבסטיגמין שווינשטוק-רוזין ועמיתיה פיתחו שיפרה את מצב הזיכרון בחיות מעבדה. תרכובת הריבסטיגמין היא התרכובת עליה מבוססת תרופת האקסלון לטיפול במחלת אלצהיימר.

לאחר שחברת טבע לא גילתה עניין בתרופה, היא נמכרה לחברת סנדוז (היום חלק מחברת נוברטיס), ומכירותיה הגיעו לשיא של מיליארד דולר לשנה. לפי דרישת החברה נשמרה זהותה של וינשטוק-רוזין כמפתחת התרופה בסוד, בנימוק של חשש מהחרם הערבי, ורק כעבור יותר מעשר שנים בוטלה הגבלה זו.

פיתוח תרופת הלדוסטיג'יל

בשנות האלפיים מפתחת וינשטוק-רוזין, יחד עם פרופסור מוסא יודעים (מפתח תרופת האזילקט למחלת הפרקינסון), תרופה נוספת. מטרתה לטפל במחלת ה-MCI - ליקוי קוגניטיבי מתון, הנובעת מהפרעה ניוונית של מערכת העצבים ומאופיינת בבעיות בזיכרון, בשיפוט ובשפה ומבשרת במקרים רבים את תחילתה של מחלת אלצהיימר[2].

התרופה החדשנית מבוססת על שילוב נגזרות אזליקט ואקסלון, ומשמשת כתרופה רב-ייעודית - התוקפת אזורים ספציפיים במוח, וכן בכמה חזיתות. היא נמצאת בשלבי פיתוח וניסויים קליניים מתקדמים, אך טרם אושרה לשימוש על ידי הרשויות.

גלה עוד נושאים הקשורים לקורות חיים

וינה

וינה

וינה היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית. וינה ממוקמת על נהר הדנובה במרכז אירופה, קרוב לצ'כיה, להונגריה ולסלובקיה. חיים בה 1.91 מיליון בני אדם והיא העיר הגדולה ביותר, וכן המרכז הפוליטי, התרבותי והכלכלי של אוסטריה.

אוסטריה

אוסטריה

אוסטריה, כיום רֶפּוּבְּלִיקַת אוֹסְטְרִיָה היא ארץ במרכז אירופה, בעבר ארכידוכסות וקיסרות, כיום רפובליקה פדרלית המורכבת מ-9 מדינות. אוסטריה גובלת כעת בליכטנשטיין ובשווייץ במערב, באיטליה ובסלובניה בדרום, בהונגריה ובסלובקיה במזרח ובגרמניה ובצ'כיה בצפון. תושביה נקראים אוסטרים ורובם שייכים לקבוצה האתנית האוסטרית ממוצא גרמני. הדת הנפוצה ביותר היא הנצרות הרומית-קתולית. אוסטריה היא חברה באיחוד האירופי.

אנשלוס

אנשלוס

אַנְשְׁלוּס הוא הכינוי לסיפוחה של אוסטריה הפשיסטית לרייך השלישי ב-12 במרץ 1938, בעקבותיו המדינה האוסטרית בוטלה והפכה למחוז ברייך הגרמני. אף שאיחוד בין אוסטריה לגרמניה נאסר במפורש בהסכם ורסאי, המעצמות לא מנעו את הסיפוח, בתקווה כי היטלר יסתפק בסיפוח אוסטריה וחבל הסודטים (מצ'כוסלובקיה), ולא ישתלט בכוח על שטחים נוספים.

אנגליה

אנגליה

אנגליה היא הגדולה בארצות הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד. אוכלוסיית אנגליה מהווה יותר מ-83% מאוכלוסיית הממלכה, ושטחה הוא כשני שלישים משטח האי הבריטי. ביבשה, אנגליה גובלת בוויילס בדרום-מערב ובסקוטלנד בצפון, ובים, בתעלת למאנש, בים הצפוני ובים האירי.

מדינת אויב

מדינת אויב

מדינה מגדירה מדינה אחרת כמדינת אויב כאשר הן מצויות במצב מלחמה.

מלחמת העולם השנייה

מלחמת העולם השנייה

מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי עולמי, שנמשך בין השנים 1939–1945. המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית, מלחמת העולם השנייה הקיפה כמעט את כל העולם, כללה את גיוסם של מאות מיליוני בני אדם והובילה לכ-64.5 מיליון אבידות בנפש, יותר מבכל מלחמה אחרת. כמעט כל מדינות העולם השתתפו במלחמה בצורה ישירה או עקיפה. המלחמה התחוללה באזורים נרחבים על פני כדור הארץ, יותר מבכל מלחמה אחרת: בסין, דרום-מזרח אסיה, המזרח התיכון, צפון ומרכז אפריקה, במזרח אירופה, בסקנדינביה, במערב אירופה, באיי האוקיינוס השקט ואיי יפן וכן בים – באוקיינוסים האטלנטי, השקט וההודי, בים התיכון, השחור והצפוני ואף באוקיינוס הקרח הצפוני. לחימה עזה התנהלה גם במרחבים האוויריים השונים. במהלך המלחמה נעשה השימוש הראשון והיחיד בנשק גרעיני למטרות צבאיות – הפצצת הערים היפניות הירושימה ונגסאקי.

כינור

כינור

כינור הוא כלי קשת בעל הצליל הגבוה ביותר במשפחת כלי מיתרים המיוצרים כיום והכלי הכי קטן ממשפחת כלי קשת. הכינור מכוון בקווינטה מעל לוויולה. הכינור הכרחי כמעט בכל סוגי התזמורות וההרכבים הקאמרים והוא אחד מן הכלים הסולנים ביותר. לכלי זה נכתבו קונצ'רטי רבים ויצירות סולו עם תזמורות.

ארנולד רוזין

ארנולד רוזין

ארנולד רוֹזִין היה רופא גריאטר ישראלי, מאבות מקצוע הגריאטריה ומניחם של יסודות הרפואה הגריאטרית בישראל. מנהלו הראשון של המרכז הרפואי גריאטרי שיקומי הרצפלד (1969–1977), מנהל המחלקה הגריאטרית במרכז הרפואי שערי צדק (1977–1996) ומנהל כללי של המרכז הרפואי שערי צדק (1982–1984). יקיר ירושלים (2010).

גריאטריה

גריאטריה

גריאטריה היא תחום ברפואה המתמחה באנשים בני הגיל השלישי ועוסק בבריאותם, בתפקודם ובכאבם, בחקר המחלות המלוות את תהליך ההזדקנות, במניעת מחלות אלו, באבחונן ובטיפול בהן ובתוצאותיהן. מקור השם ביוונית והוא הוטבע ב-1909 על ידי הרופא איגנץ נשר בניו-יורק.

המרכז הרפואי שערי צדק

המרכז הרפואי שערי צדק

המרכז הרפואי שערי צדק הוא בית חולים בירושלים. נחנך ב-י"ט בשבט תרס"ב 27 בינואר 1902. מייסדו ומנהלו הראשון במשך 45 שנה (1902–1947), היה ד"ר משה וולך, דמות מרכזית בתולדות הרפואה בתקופת היישוב. בשנת 1980 עבר בית החולים למשכנו החדש בשכונת בית וגן בירושלים. בדצמבר 2012 סופח אליו בית החולים ביקור חולים הפועל במסגרת מצומצמת הכוללת מחלקת יולדות ומחלקה פנימית המוקדשת ברובה לחולים גריאטריים.

יקיר ירושלים

יקיר ירושלים

אות יקיר ירושלים הוא עיטור הוקרה יקיר העיר המוענק על ידי ראש עיריית ירושלים לנבחרים מבין ותיקי ירושלים, שעסקו בפעילות ציבורית למען העיר ותושביה במהלך חייהם. האות מוענק מאז שנת 1967, אחת לשנה.

אוניברסיטת לונדון

אוניברסיטת לונדון

אוניברסיטת לונדון היא אוניברסיטה בריטית מבוזרת, בה חברים 17 מוסדות שונים שהקמפוסים שלהם ממוקמים בעיקר בלונדון. נחשבת לאוניברסיטה הגדולה בממלכה המאוחדת על פי מספר הסטודנטים הלומדים בה במסגרת לימודים מלאה; לומדים בה כ־219,410 אלף סטודנטים ועוד כ־40,675 באוניברסיטת לונדון ברחבי העולם. האוניברסיטה הוקמה באמצעות צ'ארטר מלכותי בשנת 1836.

תארים ופרסים

מרטה וינשטוק-רוזין זכתה בפרסים רבים לאורך הקריירה המחקרית שלה, ביניהם:

גלה עוד נושאים הקשורים לתארים ופרסים

פרס בובליק

פרס בובליק

פרס בובליק הוא פרס שנקרא על שם שלמה בובליק ומוענק אחת לשנתיים מטעם האוניברסיטה העברית החל משנת 1949. הפרס מוענק לאדם שתרם תרומה נכבדה לקידומה ופיתוחה של מדינת ישראל. עד שנת 1960 גובה הפרס עמד על כ-1,500 דולרים. משנת 1960 ואילך גובה הפרס עומד על כ-1,000 דולרים ומדליה עשויה מכסף.

מחלת אלצהיימר

מחלת אלצהיימר

מחלת אלצהיימר היא מחלה של מערכת העצבים המרכזית, הנפוצה בייחוד בקרב קשישים, ומוכרת כגורמת לכ-64% ממקרי הדמנציה. היא מתבטאת בניוון איטי ומתמשך עד למוות של תאי העצב במוח. המחלה תוארה בפעם הראשונה ב-1906 בידי החוקרים הגרמנים אלויס אלצהיימר ואמיל קרפלין. מחלת אלצהיימר בשלב המתקדם תגרום בהכרח למותו של החולה, אם כי בעקיפין.

יום העצמאות

יום העצמאות

יום העצמאות של מדינת ישראל הוא חג לאומי ומועד ממלכתי במדינת ישראל, המציין את ההכרזה על הקמת מדינת ישראל בתום תקופת המנדט הבריטי. יום העצמאות חל בתאריך העברי ה' באייר, מייד בצאת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.

פרס ישראל

פרס ישראל

פרס ישראל הוא פרס שמעניקה מדינת ישראל במגוון רחב של תחומים. הענקת הפרס נערכת מדי שנה במוצאי יום העצמאות בירושלים בטקס ממלכתי בהשתתפותם של ראשי המדינה, אך שמות הזוכים מתפרסמים חודשים אחדים קודם לכן. הענקת הפרס החלה בשנת 1953 ביוזמתו של שר החינוך, בן-ציון דינור.

טקס הדלקת המשואות

טקס הדלקת המשואות

טקס הדלקת המשואות הוא הטקס הרשמי שנועל את אירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה ופותח את חגיגות יום העצמאות. הטקס נערך ברחבת הר הרצל, שם נמצא קברו של חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל. האישיות המרכזית בו היא יו"ר הכנסת, ונוסף לו נוכחים בטקס שרים, חברי כנסת, הרמטכ"ל, אנשי סגל דיפלומטי, משפחות שכולות, נכי צה"ל ואישים אחרים. הטקס, שמועבר בשידור ישיר בערוצי הטלוויזיה והרדיו המרכזיים, נועד לשוות ליום זה אווירה מכובדת וחגיגית, ולצורך כך מקשטים את חלקת הקבר בתפאורה הכוללת את סמלי 12 שבטי ישראל, ומשתמשים בתאורה צבעונית, באמצעים אור-קוליים ופירוטכניים.

מקור: "מרטה וינשטוק-רוזין", ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית, (2022, April 30th), https://he.wikipedia.org/wiki/מרטה_וינשטוק-רוזין.

נהנים מ Wikiz?

נהנים מ Wikiz?

הורידו את הפלאגין החינמי שלנו!

The content of this page is based on the Wikipedia article written by contributors..
The text is available under the Creative Commons Attribution-ShareAlike Licence & the media files are available under their respective licenses; additional terms may apply.
By using this site, you agree to the Terms of Use & Privacy Policy.
Wikipedia® is a registered trademark of the Wikimedia Foundation, Inc., a non-profit organization & is not affiliated to WikiZ.com.