הורידו את כלי העזר שלנו

מרטין מקגינס

מאת ויקיפדיה, אך משופר ויזואלית
מרטין מקגינס
James Martin Pacelli McGuinness
Séamus Máirtín Pacelli Mag Aonghusa
MartinMcGuinness (cropped).jpg
לידה 23 במאי 1950
דרי, צפון אירלנד
פטירה 21 במרץ 2017 (בגיל 66)
הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא ג'יימס מרטין פאכלי מקגינס
מדינה צפון אירלנדצפון אירלנד  צפון אירלנד
מפלגה שין פיין
בת זוג ברנדט קנינג
www.thepeoplespresident.ie
סגן השר הראשון של צפון אירלנד ה־3
8 במאי 2007
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ג'יימס מרטין פאכלי מקגינסאירית: Séamus Máirtín Pacelli Mag Aonghusa, באנגלית: James Martin Pacelli McGuinness; ‏ 23 במאי 1950 - 21 במרץ 2017) היה פוליטיקאי מצפון אירלנד מטעם מפלגת שין פיין. כיהן כסגן השר הראשון של צפון אירלנד מאז 2007 עד למותו במרץ 2017.[1] ב-2011 הוא התמודד בבחירות לתפקיד נשיא אירלנד.[2][3][4]

כמנהיג לשעבר של הצבא האירי הרפובליקני (IRA), היה מקגינס חבר הפרלמנט הבריטי החל מ-1997 ועד להתפטרותו ב-2 בינואר 2013.[5][6] כמו כל חברי שין פיין, מקגינס נקט במדיניות של "היעדרות" (Abstentionism) בנוגע למושבו בפרלמנט הבריטי. בעקבות הסכם סנט אנדרוס ובעקבות הבחירות לאספה של צפון אירלנד ב-2007, הוא מונה להיות סגן השר הראשון של צפון אירלנד, כשמנהיג המפלגה היוניוניסטית הדמוקרטית, איאן פייזלי, נבחר להיות השר הראשון של צפון אירלנד. ב-5 ביוני 2008 הוא מונה מחדש לתפקיד הסגן לצדו של פיטר רובינסון שנבחר להיות השר הראשון במקומו של פייזלי.[7] בין השנים 1999–2002 כיהן מקגינס כשר החינוך של צפון אירלנד.

גלה עוד נושאים הקשורים למרטין מקגינס

אירית

אירית

אירית או גֵאלית אירית היא שפה ממשפחת השפות הקלטיות, שנוצרה באי אירלנד ומדוברת על ידי העם האירי. לאירית מעמד חוקתי כשפה הרשמית הראשונה של אירלנד, על אף שרק מיעוט מהאוכלוסייה דובר אותה כשפת אם; לעומת זאת, תושבים רבים דוברים אותה כשפה שנייה. בצפון אירלנד, האירית מוכרת כשפת מיעוט ובאיחוד האירופי היא משמשת כשפה רשמית. הפורס נא גייליגה הוא הגוף הציבורי באירלנד האחראי לשימור ולהפצתה של השפה ברחבי האי. השפה האירית הייתה לשפתו העיקרית של העם האירי לאורך רוב ההיסטוריה המתועדת שלו, והם אף הפיצו אותה לאזורים אחרים, כמו סקוטלנד והאי מאן, בהם התפתחו ממנה הגאלית סקוטית והמאנית בהתאמה. היא נכתבה תחילה באלפבית אוגהם (Ogham) עד שהאלפבית הלטיני החליף אותו. הספרות בשפה האירית היא העתיקה ביותר מבין שפות מערב אירופה.

אנגלית

אנגלית

אנגלית היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם. השפה רכשה לה מעמד דומיננטי והיא השפה המרכזית והרשמית בארצות רבות. אנגלית נלמדת ומובנת יותר מכל שפות העולם, משמשת שפה שנייה ושפה רשמית במדינות רבות, ולרוב מוגדרת כ"לינגואה פרנקה" בזכות השפעתה העצומה בתחומים רבים.

צפון אירלנד

צפון אירלנד

צפון אירלנד הוא חבל ארץ שנמצא בצפון מזרח האי אירלנד, ומדינה תחת שלטון הממלכה המאוחדת בימינו. הקטנה מבין "אומות הבית" המרכיבות את הממלכה, כאשר שלוש האחרות מהוות את בריטניה הגדולה. אוכלוסייתה מונה כ-1.81 מיליון איש (2011) ושטחה 13,843 קמ"ר. בירתה של צפון אירלנד היא בלפסט, והעיר השנייה בגודלה היא דרי.

שין פיין

שין פיין

שין פיין היא מפלגה אירית לאומנית שדוגלת במדינה אירית אחת עצמאית ומאוחדת, מנותקת מהשלטון הבריטי. המפלגה מתמודדת הן במערכת הפוליטית האירית, והן במערכת הפוליטית הבריטית עם מצעה.

השר הראשון של צפון אירלנד וסגנו

השר הראשון של צפון אירלנד וסגנו

השר הראשון של צפון אירלנד וסגנו הם דיארכיה הניצבת בראש הרשות המבצעת של צפון אירלנד. המשרה המשותפת נוצרה ב-1998 בעקבות הסכם יום שישי הטוב לפי עקרונות הדמוקרטיה ההסדרית. השניים מייצגים את שתי הקהילות המרכזיות, היוניוניסטים-פרוטסטנטים והקתולים-רפובליקנים. עד 2006 הייתה נחוצה הסכמה משותפת של שתי הקהילות על הצמד, ומאז הם נבחרים בנפרד על ידי המפלגה הקהילתית שזכתה ברוב קולות בבחירות למועצה המחוקקת של צפון אירלנד. השרה האחרונה הייתה ארלין פוסטר אשר הודיעה על פרישה בינואר 2017, דבר אשר חייב גם את סגנה, מרטין מקגיניס להתפטר מתפקידו. לאחר הבחירות שנערכו ב-2 במרץ 2017 לא הצליחה פוסטר לגבש קואליציה ומכל מקום תקופת המשא ומתן לא הסתיימה עד לבחירות הבזק בבריטניה ביוני, כך שהמשא ומתן התעכב תקופה נוספת.

נשיא אירלנד

נשיא אירלנד

נשיא אירלנד הוא ראש המדינה של אירלנד. להוציא מקרה בו הוא מתמודד לתפקיד ללא מועמד מתחרה, נבחר הנשיא בבחירות ישירות על ידי העם. משך כהונת הנשיא היא שבע שנים והוא יכול להיבחר לכל היותר לשתי תקופות כהונה. תפקיד הנשיא הוא סמלי בעיקרו, אך לנשיא יש סמכויות מוגבלות מסוימות. מעונו הרשמי של הנשיא הוא Áras an Uachtaráin שבדבלין. התפקיד הוגדר בחוקת אירלנד ב-1937 והוא הוכר באופן בינלאומי כתפקיד ראש המדינה ב-1949, עם כניסתו לתוקף של חוק הרפובליקה האירית.

הצבא האירי הרפובליקני

הצבא האירי הרפובליקני

הצבא האירי הרפובליקני, ה־IRA, הוא שם המאגד בתוכו מספר ארגונים לאומנים ששאיפתם הייתה לאחד את חלקי אירלנד תחת שלטון אירי עצמאי. ארגוני ה-IRA פעלו בתחילה לעצמאות אירית ומשזו הושגה התנגדו לשלטון הבריטי בצפון אירלנד, ופעלו נגדו באמצעים פוליטיים אך גם באמצעים אלימים כגון לוחמת גרילה ופעולות טרור כנגד אזרחים ומוסדות בריטיים. הצבא האירי הרפובליקני נתקל בשסע אידאולוגי פעמיים, ב-1922 כתוצאה מהאמנה האנגלו-אירית וב-1969, כתוצאה מעימות בין שתי תת-מחתרות.

המפלגה היוניוניסטית הדמוקרטית

המפלגה היוניוניסטית הדמוקרטית

המפלגה היוניוניסטית הדמוקרטית או בראשי תיבות שמה באנגלית DUP‏ היא מפלגה בצפון אירלנד, הגדולה מבין שתי המפלגות הפרוטסטנטיות - יוניוניסטיות, התומכות בהישארות צפון אירלנד כחלק מבריטניה. מנהיגה ומייסדה הראשון היה איאן פייזלי ונכון ל-2020 היא מונהגת על ידי ארלין פוסטר. מפלגה שמרנית ואירוסקפטית

איאן פייזלי

איאן פייזלי

איאן ריצ'רד קייל פייזלי, ברון באניסייד היה איש כמורה פרוטסטנטי ופוליטיקאי יוניוניסטי-לויאליסטי מצפון אירלנד. הקים את הכנסייה הפרסביטריאנית החופשית של אלסטר ועמד בראשה 57 שנים (1951–2008). חבר הפרלמנט של הממלכה המאוחדת מטעם המפלגה היוניוניסטית הפרוטסטנטית (PUP), ואחר כך מטעם המפלגה היוניוניסטית הדמוקרטית (DUP) אותה הקים ובראשה עמד מ-1973 ועד פרישתו ב-2010 .[דרושה הבהרה] בין השנים 1979 ו-2004 היה נציג צפון אירלנד בפרלמנט האירופי. בשנת 2007, לאחר שנים רבות של פעילות אנטי-קתולית ואנטי-רפובליקנית נחרצת, ועל-אף שהתנגד להסכם יום שישי הטוב, הסכים פייזלי לעמוד בראש ממשלת אחדות לאומית, לצד סגנו, מרטין מקגיניס, ממפלגת שין פיין הקתולית. פייזלי פרש ממשרת השר הראשון של צפון אירלנד כעבור שנה מסיבות בריאות.

פעילות בצבא האירי הרפובליקני

מקגינס הודה שהוא היה חבר בצבא האירי הרפובליקני (IRA), אך טען שעזב את הארגון כבר ב-1974.[8] בתחילה הוא הצטרף ל-IRA כשהוא לא מודע לפילוג שחל בארגון בדצמבר 1969 וזמן קצר לאחר מכן עבר ל-IRA הזמני. בתחילת 1972, כשהוא בן 21, הוא היה השני בדרג הפיקודי של הארגון בדרי, תפקיד בו החזיק כאשר התחולל יום ראשון העקוב מדם, כש-13 מפגינים למען זכויות האדם נהרגו בעיר על ידי צנחנים בריטים.[9][10]

בדיוני ועדת החקירה לאירועי אותו יום, טען פדי וורד שהוא היה אז מנהיג אגף הנוער של ה-IRA. הוא טען שמקגינס וחבר אנונימי נוסף בארגון העבירו לו חלקי פצצה באותו בוקר. הוא אמר שהארגון שלו התכוון לתקוף את מרכז העיר באותו יום. בתגובה, השיב מקגינס שהטענות הללו הן "פנטזיה", וגרי אוהרה, חבר מועצת העיר דרי, ציין שהוא ולא וורד היה אז מנהיג אגף הנוער.[11]

דוח ועדת החקירה סיכם שאף על פי שמקגינס היה "מעורב בפעילות צבאית למחצה" ביום ראשון העקוב מדם וככל הנראה היה חמוש בתת מקלע תומפסון, אין כל עדות לכך שעל פיה ניתן להסיק שהוא היה מעורב בפעילות כלשהי שתצדיק את הפתיחה באש של הצנחנים.[12]

מקגינס וג'רי אדמס היו הנושאים ונותנים עם שר המדינה של צפון אירלנד, ווילי וייטלאו, ב-1972.

ב-1973 הוא נשפט על ידי בית משפט פלילי מיוחד של אירלנד, לאחר שהוא נעצר ליד רכב שנשא 110 ק"ג של חומרי נפץ וכ-5000 כדורים. הוא סירב להכיר בסמכותו של בית המשפט ונידון לשישה חודשי מאסר. בבית המשפט הוא הכריז על חברותו ב-IRA הזמני.

לאחר שחרורו ולאחר הרשעה נוספת בחברות ב-IRA, הוא החל להיות בהדרגה פעיל מרכזי בשין פיין, הזרוע הפוליטית של התנועה הרפובליקנית. הוא היה בקשר בלתי ישיר עם המודיעין הבריטי במהלך שביתות הרעב בשנות השמונים ושוב בראשית שנות התשעים.[13] הוא נבחר לאספה של צפון אירלנד ב-1982 מטעם מחוז הבחירה של דרי. הוא היה המועמד השני שנבחר לאחר ג'ון יום. כמו כל החברים של שין פיין, הוא בחר שלא לתפוס את מושבו באספה. ב-9 בדצמבר 1982, נאסר על מקגינס, אדמס ודני מוריסון להיכנס לבריטניה מתוקף החוק למניעת טרור. באוגוסט 1993 עמד מקגינס במרכזה של תוכנית תחקירים בת שני פרקים, בה הוא הואשם בהמשך מעורבותו בפעילות ה-IRA, בהשתתפות בחקירתו של פרנק הגרטי, מודיע שהעיד נגד ה-IRA, בשכנועו לשוב ממקום המבטחים שלו באנגליה, וברציחתו. מקגינס הכחיש את ההאשמות באומרו שמעולם לא היה ב-IRA ואין לו כל השפעה על הארגון.

ב-2005, טען סגן ראש ממשלת אירלנד, מייקל מקדואל, שמקגינס, יחד עם ג'רי אדמס ומרטין פריס, היו חברים בקבוצה של שבעה אנשים שהיו מועצת ה-IRA. מקגינס הכחיש גם את ההאשמות הללו. ב-2008 הוצגו עדויות על עדויות על ידי העיתונאי פיטר טיילור על היותו של מקגינס ראש הפיקוד הצפוני של ה-IRA ועל מעורבותו בפיגוע יום הזיכרון ב-1987, בו נהרגו 11 אזרחים.

גלה עוד נושאים הקשורים לפעילות בצבא האירי הרפובליקני

הצבא האירי הרפובליקני

הצבא האירי הרפובליקני

הצבא האירי הרפובליקני, ה־IRA, הוא שם המאגד בתוכו מספר ארגונים לאומנים ששאיפתם הייתה לאחד את חלקי אירלנד תחת שלטון אירי עצמאי. ארגוני ה-IRA פעלו בתחילה לעצמאות אירית ומשזו הושגה התנגדו לשלטון הבריטי בצפון אירלנד, ופעלו נגדו באמצעים פוליטיים אך גם באמצעים אלימים כגון לוחמת גרילה ופעולות טרור כנגד אזרחים ומוסדות בריטיים. הצבא האירי הרפובליקני נתקל בשסע אידאולוגי פעמיים, ב-1922 כתוצאה מהאמנה האנגלו-אירית וב-1969, כתוצאה מעימות בין שתי תת-מחתרות.

דרי (צפון אירלנד)

דרי (צפון אירלנד)

דרי, או לונדונדרי (Londonderry), היא עיר בצפון אירלנד, במחוז לונדונדרי. החלק העתיק מוקף החומות שוכן על הגדה המערבית של נהר הפויל, אך בהווה העיר מתפרסת על שתי הגדות, המקושרות ביניהן בצמד גשרים.

יום ראשון העקוב מדם

יום ראשון העקוב מדם

יום ראשון העקוב מדם הוא אירוע שהתרחש ביום ראשון ב-30 בינואר 1972, ובו צנחנים בריטים ירו למוות ב-14 גברים ונערים קתולים לא חמושים, לאחר מצעד למען זכויות אדם בשכונת העוני בוגסייד בעיר דרי שבצפון אירלנד. יום ראשון העקוב מדם נחשב כאירוע מכונן אשר הביא לתחילתן של 30 שנות אלימות מצד הצבא האירי הרפובליקני הזמני (ה-PIRA) נגד בריטניה.

M1 תומפסון

M1 תומפסון

M1 תומפסון הוא תת מקלע תוצרת ארצות הברית. הנשק, שהיה ידוע גם כטומי גאן או מכונת הכתיבה משיקגו היה אחד מכלי הנשק המפורסמים ביותר במחצית הראשונה של המאה העשרים. הוא שימש פושעים, שוטרים, חיילים, טרוריסטים ואנשי חוק ברחבי העולם משנות העשרים ועד שנות השישים.

ג'רי אדמס

ג'רי אדמס

ג'רי אדמס הוא פוליטיקאי אירי רפובליקני, נשיא מפלגת שין פיין ומאז הבחירות הכלליות של 2011, חבר הפרלמנט האירי, הדאל אירן, מטעם מחוז הבחירה של לאות'.

אירלנד

אירלנד

הָרֶפּוּבְּלִיקָה שֶׁל אִירְלַנְד, או בשמה הרשמי אירלנד, היא מדינה הנמצאת באי אירלנד ושולטת על 26 מתוך 32 המחוזות באי, המהווים כחמש שישיות משטחו. האי שוכן צפונית מערבית ליבשת אירופה, ממערב לאי בריטניה הגדולה. שאר שטחו של האי, הידוע בתור "צפון אירלנד" הוא חלק מהממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד. אירלנד היא המדינה היחידה באיים הבריטיים בה המטבע הוא אירו כחברת האיחוד האירופי. אירלנד היא אחת האומות הקלטיות ולה מסורת ושפה קלטית.

כדור (תחמושת)

כדור (תחמושת)

כדור הוא שמה של תצורת חימוש אחידה שבה הקליע אחוד עם תרמיל המכיל את חומר הנפץ ההודף. ישנם כדורים מסוגים רבים ושונים ובקטרים שונים המתאימים לסוגים שונים של כלי נשק. תחמושת בתצורת 'כדור' משמשת בכלי נשק קלים דוגמת רובים, אקדחים, מקלעים וכו', אך גם בתותחי טנק ותותחי נ"מ. יתרונה המרכזי של תצורת ה'כדור' הוא בכך שהקליע נטען לבית הבליעה של הנשק ביחד עם תרמיל המכיל את חומר הנפץ ההודף וכך תהליך הטעינה מהיר יותר וחומר הנפץ ההודף מותאם בסוגו ובכמותו במדויק לקליע.

שין פיין

שין פיין

שין פיין היא מפלגה אירית לאומנית שדוגלת במדינה אירית אחת עצמאית ומאוחדת, מנותקת מהשלטון הבריטי. המפלגה מתמודדת הן במערכת הפוליטית האירית, והן במערכת הפוליטית הבריטית עם מצעה.

שביתת רעב

שביתת רעב

שביתת רעב היא מחאה והתנגדות בלתי אלימה באמצעות הימנעות מופגנת מאכילה ושתייה. השביתה נעשית בדרך כלל על רקע של עוול אישי, חברתי, פוליטי וכדומה. היא מוכרזת לרוב כצעד נואש קיצוני ואחרון במאבק במטרה לעורר את תשומת לב הציבור והשלטונות או להביא שינוי מדיניות. שביתת רעב כטקטיקת מחאה פוליטית התפתחה במאה ה-20 ומאז משמשת ככלי יעיל לגיוס תמיכה ומודעות במאבק של בודדים וקבוצות מיעוט נגד שלטונות המדינה. כוחה של שביתת רעב אצל קבוצות חלשות הוא דוגמה של "ג'ו ג'וטסו פוליטי" כלומר ניצול כוחו העודף של היריב ככלי תעמולתי נגדו. שביתות רעב נפוצות בקרב אסירים ועצירים - סקר בקרב רופאי בתי כלא ובתי מעצר בצרפת העלה כי כמעט כולם נתקלים בשובתי רעב וכרבע דיווחו כי נאלצו לטפל בסיבוכים רפואיים עקב שביתות רעב. בכלא שביתת הרעב היא לעיתים כלי מאבק אידאולוגי ולרוב אמצעי מחאה על עוולות אישיות ולמען שיפור תנאי המאסר.

ג'ון יום

ג'ון יום

ג'ון יום היה פוליטיקאי מצפון אירלנד. זכה בפרס נובל לשלום ופרס גנדי לשלום ביחד עם דייוויד טרימבל, על חלקם בהשגת הסכם יום שישי הטוב.

טנשטה

טנשטה

טָנָשטֶה ובדרך כלל על דרך הידוע - An Tánaiste, הוא הכינוי המסורתי לסגן ראש ממשלת אירלנד. ראש ממשלת אירלנד, הטישך, ממנה את הטנשטה מבין חברי הממשלה. מקורו של הביטוי במילה האירית העתיקה שמשמעה "יורש".

מנהל משא ומתן ושר החינוך

מקגינס נעשה לנושא ונותן הראשי של שין פיין בדיונים על הסכם יום שישי הטוב. ב-1996 הוא נבחר להיות נציג ב"פורום של צפון אירלנד" שניהל את המשא ומתן. לאחר שבבחירות של 1983, 1987 ו-1992 הוא כשל במרוץ להיבחר כחבר הפרלמנט הבריטי, הוא נבחר בבחירות של 1997 ולאחר חתימה ההסכם הוא היה חבר באספה של צפון אירלנד ומונה להיות שר החינוך. אחד מפעולותיו השנויות במחלוקת בתפקיד זה היה ההחלטה לבטל את בחינות ה"11 פלוס", שהוא עצמו נכשל בהן כתלמיד בבית הספר.[14] ב-2001, 2005 וב-2010 הוא נבחר שוב לפרלמנט הבריטי.

הסכם סנט אנדרוס וסגן השר הראשון

בשבועות של אחר הסכם סנט אנדרוס בין פייזלי לבין אדמס, בחרו כל המפלגות השותפות לו את מועמדיהם לתפקידי שרים. האספה התכנסה ב-8 במאי 2007 ואיאן פייזלי ומקגינס נבחרו לתפקיד השר הראשון לצפון אירלנד וסגנו, בהתאמה.

ב-8 בדצמבר 2007, בעת ביקורו בבית הלבן אצל נשיא ארצות הברית, ג'ורג' ווקר בוש, יחד עם פייזלי, אמר מקגינס לעיתונות: "עד ל-26 במרץ שנה זו, פייזילי ואני לא החלפנו מילה זה עם זה, אפילו לא על מזג האוויר, וכעת אנו עובדים זה עם זה באופן צמוד במשך שבעת החודשים האחרונים ואין שום ביטויי כעס בינינו... זה מראה שעלינו על דרך חדשה.[15][16]

גלה עוד נושאים הקשורים להסכם סנט אנדרוס וסגן השר הראשון

איאן פייזלי

איאן פייזלי

איאן ריצ'רד קייל פייזלי, ברון באניסייד היה איש כמורה פרוטסטנטי ופוליטיקאי יוניוניסטי-לויאליסטי מצפון אירלנד. הקים את הכנסייה הפרסביטריאנית החופשית של אלסטר ועמד בראשה 57 שנים (1951–2008). חבר הפרלמנט של הממלכה המאוחדת מטעם המפלגה היוניוניסטית הפרוטסטנטית (PUP), ואחר כך מטעם המפלגה היוניוניסטית הדמוקרטית (DUP) אותה הקים ובראשה עמד מ-1973 ועד פרישתו ב-2010 .[דרושה הבהרה] בין השנים 1979 ו-2004 היה נציג צפון אירלנד בפרלמנט האירופי. בשנת 2007, לאחר שנים רבות של פעילות אנטי-קתולית ואנטי-רפובליקנית נחרצת, ועל-אף שהתנגד להסכם יום שישי הטוב, הסכים פייזלי לעמוד בראש ממשלת אחדות לאומית, לצד סגנו, מרטין מקגיניס, ממפלגת שין פיין הקתולית. פייזלי פרש ממשרת השר הראשון של צפון אירלנד כעבור שנה מסיבות בריאות.

הבית הלבן

הבית הלבן

הבית הלבן הוא המעון הרשמי ומקום העבודה העיקרי של נשיא ארצות הברית. המבנה שוכן בשדרות פנסילבניה מספר 1600 שבוושינגטון די. סי., בירת ארצות הברית. הוא נבנה בשנים 1792–1800 מאבן החול אקוויה שנצבעה לבן, ומשמש כמעונם הרשמי של כל נשיאי ארצות הברית מאז כהונתו של ג'ון אדמס.

נשיא ארצות הברית

נשיא ארצות הברית

נשיא ארצות הברית של אמריקה הוא ראש המדינה וראש הרשות המבצעת הנבחר של ארצות הברית. הנשיא עומד בראש הרשות המבצעת והממשל הפדרלי, והוא המפקד העליון של הכוחות של ארצות הברית.

ג'ורג' ווקר בוש

ג'ורג' ווקר בוש

ג'ורג' ווקר בוש הוא פוליטיקאי ואיש עסקים אמריקאי, שכיהן כנשיאהּ ה-43 של ארצות הברית בשנים 2001–2009.

המרוץ לנשיאות אירלנד

ב-16 בספטמבר 2011 הכריז מקגינס על מועמדותו מטעם שין פיין לתפקיד נשיא אירלנד.[17][18] הבחירות התקיימו ב-27 באוקטובר ומקגינס דורג בהן שלישי אחרי מייקל היגינס ושון גלגר. מבין שלושת המועמדים היה מקגינס היחידי שהיה פסול מלהצביע בבחירות, אף על פי שהוא אזרח אירי, אך הוא לא חי דרך קבע באירלנד.[19]

ב-30 בדצמבר 2012 התפטר מקגינס מכהונתו בפרלמנט הבריטי, וזאת כחלק ממדיניותה של מפלגתו להימנע מכפל תפקידים.[20]

מקור: "מרטין מקגינס", ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית, (2021, September 17th), https://he.wikipedia.org/wiki/מרטין_מקגינס.

נהנים מ Wikiz?

נהנים מ Wikiz?

הורידו את הפלאגין החינמי שלנו!

קישורים חיצוניים
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרטין מקגינס בוויקישיתוף
הערות שוליים
  1. ^ About the Department Office of the First Minister and deputy First Minister
  2. ^ "Martin McGuinness set to be SF Áras candidate". RTÉ.ie. 16 September 2011. Retrieved 28 September 2011.
  3. ^ GrabOne daily deals (18 September 2011). "McGuinness: My pay will be €35k, I'll be people's president". Independent.ie. Retrieved 28 September 2011.
  4. ^ Simpson, Mark (17 September 2011). "Martin McGuinness: Paramilitary to politician to president?". Bbc.co.uk. Retrieved 28 September 2011.
  5. ^ Profile BBC News
  6. ^ "Martin McGuinness resigns as MP for Mid-Ulster", RTÉ News, Ireland
  7. ^ "Robinson is new NI first minister", BBC News, 5 June 2008; Accessed 5 June 2008
  8. ^ Henry McDonald IRA victim's brother says Martin McGuinness has blood on his hands The Guardian 12 October 2011
  9. ^ McGuinness confirms IRA role BBC News, 2 May 2001
  10. ^ The Widgery Report (from Cain website)
  11. ^ McGuinness is named as bomb runner by John Innes, The Scotsman, 21 October 2003
  12. ^ "Report of The Bloody Sunday Inquiry - Volume I - Chapter 3". Bloody Sunday Inquiry. 15 June 2010. Archived from the original on 24 August 2010. Retrieved 15 June 2010.
  13. ^ Setting the Record Straight Sinn Féin
  14. ^ McGuinness: Let's work together BBC News, 4 December 1999
  15. ^ Paisley and McGuinness in US trip BBC News, 3 December 2007
  16. ^ Martina Purdy 'Charming' ministers woo president BBC News, 8 December 2007
  17. ^ McDonald, Henry (16 September 2011). "Martin McGuinness to run for Irish presidency". The Guardian (London). Retrieved 16 September 2011.
  18. ^ "Martin McGuinness to run for president of Ireland". The Daily Telegraph (London). 17 September 2011. Retrieved 17 September 2011.
  19. ^ "McGuinness unable to vote for himself". Irish Independent. 28 October 2011.
  20. ^ "Sinn Fein's Martin McGuinness resigns as Mid-Ulster MP", BBC News

The content of this page is based on the Wikipedia article written by contributors..
The text is available under the Creative Commons Attribution-ShareAlike Licence & the media files are available under their respective licenses; additional terms may apply.
By using this site, you agree to the Terms of Use & Privacy Policy.
Wikipedia® is a registered trademark of the Wikimedia Foundation, Inc., a non-profit organization & is not affiliated to WikiZ.com.