נורמה מקורווי

מקורווי נולדה וגדלה בלואיזיאנה^[6][7], עד שמשפחתה עברה ליוסטון, טקסס. אביה של מקורווי, אולין נלסון, מתקן מכשירי טלוויזיה, עזב את המשפחה כשהייתה בת 13, והוריה התגרשו לאחר מכן^[8]. היא ואחיה הגדול גודלו על ידי אמם, מרי, אלכוהוליסטית ואלימה.

מקורווי נכנסה לפנימייה קתולית לפני שהחלו מפגשיה עם מערכת אכיפת החוק בגיל עשר, כששדדה את הקופה בתחנת דלק וברחה לאוקלהומה סיטי עם חברה^[1][6]. הם הונו עובד במלון לתת להן לשכור חדר והיו שם יומיים; כשמנקה נכנסה לחדר ומצאה את מקורווי וחברתה מתנשקות,^[9] היא דיווחה עליהן למשטרה.^[10] מקורווי נעצרה ונלקחה לבית המשפט, שם הוכרזה כחוסה ונשלחה למוסדות המנוהלים על ידי המדינה. מגיל 11 עד 15, מקורווי נשלחה, לסירוגין, לבית כלא לקטינות בגיינסוויל, טקסס. היא סיפרה שזו הייתה התקופה המאושרת ביותר בילדותה, ובכל פעם שנשלחה הביתה, הייתה עושה בכוונה פעולה לא חוקית כדי שתישלח בחזרה. לאחר ששוחררה, מקורווי התגוררה עם בן דודה של אמה, שלטענתה אנס אותה כל לילה במשך שלושה שבועות. כשאמה של מקורווי גילתה את פגיעה במקורווי היא באה בדברים עם בן דודה שטען שמקורווי משקרת.

בשנת 1963, בגיל 16 עבדה מקורווי במסעדה, שם פגשה את וודי מקורווי (יליד 1940), והתחתנה איתו לאחר זמן קצר. היא עזבה את בעלה שהיה אלים כלפיה^[11][12]. מקורווי התחתנה פעמים נוספות עם גברים. היא מסרה לאימוץ את ילדיה והתמכרה לסמים ואלכוהול כאמצעי בריחה.^[2]

רו נגד וויד

ערך מורחב – פסק דין רו נגד וייד

ב-1969 מקורווי נכנסה שוב להריון. היא חשבה שאם תטען שנאנסה באונס קבוצתי תהייה זכאית להפלה חוקית, ובמקביל ניסתה לעשות הפלה לא חוקית,^[9] אך המרפאה שפנתה אליה נסגרה. בגלל היעדר ראיות או תיעוד משטרתי, התוכנית לא הצליחה, ומקורווי הודתה בהמשך שהיא בדתה את המקרה^[13]. בסופו של דבר, מקורווי הופנתה לעורכות הדין לינדה קופי ושרה ודינגטון, הן רצו לערער על החוק המקומי וחיפשו נשים הרות שביקשו להפיל; מקורווי רצתה לבצע הפלה במהירות. בהמשך טענה, שהיא חתמה על מסמכים שלא קראה, מבלי להבין מה יהיה במשפט.^[10] הדיונים בבתי המשפט נמשכו כשלוש שנים עד שהתיק הגיע לבית המשפט העליון של ארצות הברית. מקורווי לא נכחה מעולם בדיונים. בזמן הדיונים היא ילדה והתינוק נמסר לאימוץ.^[2]

לאחר הזכייה בבית המשפט העליון, מקורווי יצאה מהצללים ובשנות השמונים והחלה לייעץ לנשים במרפאות הריון, ובשנת 1987 הפכה לידוענית כשהודתה בראיון טלוויזיה ששיקרה כאשר טענה כי נאנסה. היא כונתה "רוצחת תינוקות" והתמודדה עם איומי מוות, אך למרות זאת היא נאמה בעצרת גדולה שנערכה בוושינגטון.^[10]

החל מאמצע שנות התשעים, מקורווי הפסיקה את תמיכתה בתנועה למען הפלות, הפכה לנוצרית קתולית לתומכת בתנועה נגד הפלות ונדרה לבטל את הפסיקה רו נגד וייד^[2]. בסרט תיעודי בשם "AKA Jane Roe", שראה אור בשנת 2020, הודתה מקורווי כי תמיכה זו הייתה שקרית וניתנה תמורת תשלום.^[5]

גלה עוד נושאים הקשורים לביוגרפיה

יוסטון

יוסטון

יוּסטוֹן היא העיר הגדולה ביותר במדינת טקסס שבארצות הברית, והרביעית בגודלה בארצות הברית כולה. לפי מפקד האוכלוסין של ארצות הברית שנערך ב-2020, אוכלוסיית העיר מונה כ־2,304,580 מיליון תושבים, היושבים בשטח של כ-1,600 קמ"ר. העיר היא מקום מושבו של המרכז המנהלי של מחוז האריס ומהווה מרכז כלכלי של האזור המטרופוליני יוסטון-שוגרלנד-בייטאון – האזור החמישי בגודלו בארצות הברית – עם אוכלוסייה של 7.1 מיליון תושבים נכון ל-2020.

אוקלהומה סיטי

אוקלהומה סיטי

אוקלהומה סיטי היא עיר הבירה של מדינת אוקלהומה בארצות הברית וכן עיר הבירה של מחוז אוקלהומה.

פסק דין רו נגד וייד

פסק דין רו נגד וייד

פסק דין רו נגד וייד הוא פסק דין תקדימי של בית המשפט העליון של ארצות הברית הקובע כי הזכות להליך הוגן המובטחת בתיקון ה-14 לחוקת ארצות הברית כוללת את הזכות לפרטיות, ובכלל זאת את זכותן של נשים לבחור לבצע הפלה מלאכותית ללא התערבות המדינה, בשלבים מסוימים של ההיריון. הזכות לבחור בהפלה אשר הוכרה בפסק הדין אינה אבסולוטית ונקבע שיש לאזנה עם האינטרס של המדינה להגן על בריאות האישה ועל "חיים פוטנציאליים". בית המשפט איזן בין זכות האישה לאינטרס המדינה על ידי קביעת כללים שונים בשלבים שונים של ההיריון: בשליש הראשון המדינות אינן יכולות להתערב כלל בבחירת האישה; בשליש השני המדינות יכולות לקבוע כללים סבירים לצורך אסדרה של הפלות; ובשליש האחרון המדינה יכולה לאסור על הפלות באופן גורף, כל עוד החוק כולל חריגים שתכליתם הגנה על חייה ובריאותה של האם. החלטה זו של בית המשפט העליון עוררה מחלוקת פוליטית הנמשכת עד ימינו, והיא נחשבת לאחת מהחשובות בתולדותיו.

אונס קבוצתי

אונס קבוצתי

אונס קבוצתי הוא סוג של אונס בו מבוצע אקט מיני בכפייה על ידי יותר מאדם אחד, או כאשר האונס מבוצע על ידי אדם אחד ונוכחים במקום אדם נוסף או יותר אשר מסייעים לו, מעודדים אותו או צופים בו. בספרות המקצועית נקרא multiple perpetrator rape‏ (MPR).

שרה ודינגטון

שרה ודינגטון

שרה ודינגטון הייתה פרופסור למשפטים וחברת בית הנבחרים של טקסס, שהייתה ידועה בעיקר בזכות ייצוג "ג'יין רו" בדיונים בבית המשפט העליון של ארצות הברית בתיק רו נגד וייד שבו נקבע כי "כי כל חוק האוסר על הפלה מלאכותית סותר את חוקת ארצות הברית", פסק דין שהיווה ציון דרך בהיסטוריה של ארצות הברית ונחשב לאחד מפסקי הדין החשובים של בית המשפט העליון.

תנועות נגד הפלות

תנועות נגד הפלות

תנועות נגד הפלות, המכונות גם תנועות פרו-חיים, מעורבות בדיון בהפלות ומתנגדות להפלה ולחוקיותה. תנועות רבות נגד הפלות החלו כתגובות נגד ללגליזציה של ההפלות.

ב-1994 מקורווי פרסמה את אוטוביוגרפיה I Am Roe ("אני רו").

ב-1998 פורסם ספרה השני Won by Love ("זכתה מאהבה") בו היא הסבירה את השינוי ביחסה לנושא הפלות.