נחל מחניים

הַגָּלִיל הָעֶלְיוֹן הוא חבל ארץ בצפונה של ארץ ישראל. תחומיו הם הים התיכון במערב, בקעת בית הכרם בדרום, עמק החולה במזרח והר הלבנון בצפון.

גָּדוֹת הוא קיבוץ אשר נוסד בשנת 1949. הקיבוץ ממוקם על רמת כורזים בצמוד לגבולה הצפוני עם חלקו הדרומי של עמק החולה. היישוב נקרא כך משום מיקומו סמוך לגדת הירדן הזורם ממזרח. הוא נמצא סמוך לחורבות המושבה משמר הירדן ולצומת גדות, הקושר בין כביש 91 לרמת הגולן וכביש 918 לגונן.

אגן ניקוז או אגן היקוות של נהר, הוא כל האזור שמימיו מנוקזים על ידי הנהר, הקו המפריד בין שני אגני ניקוז נקרא קו פרשת המים. אגני ניקוז רבים מחולקים לאגני ניקוז קטנים יותר, שכל אחד מהם מזין יובל אחר של הנהר, או שני פלגים הנשפכים לאותו הנהר. קו פרשת מים המחלק בין שני נהרות הנשפכים למקום אחד, נקרא קו פרשת מים מקומי. לכל אגן ניקוז יש בסיס ניקוז, המקום בו מסתיימת זרימת הנהר. בסיס הניקוז הראשי הוא מפלס ים, ימה או אוקיינוס.

חורבת יַרְדָּה היא אתר ארכאולוגי ואתר הנצחה על שלוחה של רמת כורזים, סמוך למושב משמר הירדן.

חוני המעגל היה חכם ארץ-ישראלי שחי בתקופת הזוגות, אשר נחשב לבעל מופת, בן דורו של שמעון בן שטח מן המאה ה-1 לפנה"ס.

חלמונית גדולה היא גאופיט ממשפחת הנרקיסיים. למין זה ישנם פרחים בצבע כתום-צהוב. תפוצת הצמח בישראל היא סביב אזור חגורת הספר. הפריחה של החלמונית הגדולה בארץ ישראל היא בחודשים אוקטובר עד דצמבר. הצמח נפוץ מאוד בטורקיה, ישראל היא אזור תפוצתו הדרומי. בארץ ניתן למצוא את הפרח במקומות מוגדרים בחרמון, בגולן, בגליל העליון, ביהודה ובנגב.

גשר בנות יעקב הוא אחד הגשרים המובילים מהגולן אל הגליל. הגשר מוצב מעל נהר הירדן כחמישה עשר קילומטרים צפונית לכנרת וכעשרה קילומטרים מזרחית לראש פינה על כביש 91, בגובה של כשבעים מטר מעל פני הים.

אתר ארכאולוגי הוא מקום בו השתמרו שרידים לפעילות אנושית בעבר הפרהיסטורי, ההיסטורי או המודרני, ובו עשוי להתקיים מחקר שדה ארכאולוגי כסקר או חפירה. ההגדרה של "אתר" יכולה לכלול גם מספר אתרי-משנה בעלי קרבה גאוגרפית, ועשויה להשתנות בהתאם לתקופה הנבחנת באתר, ובהתאם לגישה התאורטית של הארכאולוג החוקר. לעיתים אף נבדקות עדויות מחוץ לגבול הגאוגרפי של האתר, המשמשות להשוואה עם השרידים הארכאולוגיים בתוך האתר.

האתר המוסטרי בשפך נחל מחניים הוא אתר פרהיסטורי סמוך לשפך נחל מחניים לנהר הירדן מהתקופה הפלאוליתית התיכונה, כשישים אלף שנים לפני זמננו. האתר התגלה במהלך עבודות ניקוז בערוץ הירדן בשנת 1999. באתר, הנחפר מאז שנת 2007, התגלו שרידיו של מחנה ציידים לחופו של אגם החולה הקדום. רוב העצמות באתר שייכות לשור הבר, שהיה כנראה הציד המועדף על תושבי האתר. באתר נחשפו גולגולת אריה, ומכלול עשיר של צמחים מהם ניתן ללמוד על הסביבה בה חיו תושבי האתר ועל תזונתם. מכלול כלי הצור באתר שייך לתרבות המוסטרית, וייחודו באחוז הגבוה של חודים וסכינים מסותתים המעידים על הרכב ערכת הכלים של הצייד המוסטרי.

בארכאולוגיה, התקופה הפלאוליתית היא תקופה פרהיסטורית, החלק הראשון והארוך ביותר של תקופת האבן. תחילת התקופה הפלאוליתית מוגדרת מתחילת ייצור כלי אבן על ידי הומינידים באפריקה לפני כ-2,600,000 שנה. שלבי המשנה של התקופה הפלאוליתית מוגדרים על פי סגנונות ושיטות שונים לסיתות כלי אבן, שהם השריד העמיד והנפוץ ביותר באתרים הארכאולוגיים. התקופה מכסה בקירוב את התור הגאולוגי פליסטוקן ומסתיימת במעבר לתור ההולוקן, או מעט לפניו, לפני כ-20,000 עד 11,000 שנים.

התרבות המוּסטֶרית היא תרבות פרהיסטורית של ציידים-לקטים, החשובה ביותר בתקופה הפלאוליתית התיכונה, מ-250,000 שנים לפני זמננו לערך, ועד לכ-40,000 שנים לפני זמננו. אתרי התרבות נפוצים במחצית המערבית של אסיה, באירופה ובצפון אפריקה. התרבות מוגדרת על ידי סגנון ייחודי של הכנת כלי צור. ההומינידים המשויכים לתרבות זו הם האדם הניאנדרטלי והאדם המודרני. התרבות הוגדרה לראשונה בעקבות החפירות במחסה הסלע לֶה מוּסטִיֶיה שבעמק דורדון בצרפת, ומכאן שמה.

ארכאוזואולוגיה, או זואוארכאולוגיה, היא תחום מחקר המשלב בין ארכאולוגיה וזואולוגיה. התחום עוסק בחקר שרידי בעלי חיים מאתרים ארכאולוגיים, בעיקר עצמות, שיניים, קרניים, קונכיות, קליפות ביצים וכדומה, לצורך הבנת חברות אנושיות קדומות והתפתחותן. שרידי בעלי חיים הם ממצא שכיח בחפירות ארכאולוגיות. הם עשויים להעיד על הרכב מזונן של אוכלוסיות קדומות, אופן הכנת המזון, וההקשר התרבותי והחברתי שבו הוא נצרך. בנוסף, שרידי בעלי החיים עשויים לשקף את הסביבה הקדומה ודרכי ניצולה על ידי האדם. המחקר הארכאוזואולוגי משמש לאיתור תפניות מרכזיות באבולוציה של האדם, כגון אכילת בשר, התפתחות הציד והדיג וביות בעלי החיים. בנוסף, הארכאוזואולוגיה תורמת תרומה חשובה להכרת הכלכלה, האקולוגיה, התרבות וחיי הרוח בכל התקופות.