הורידו את כלי העזר שלנו

ניהול הרושם

מאת ויקיפדיה, אך משופר ויזואלית

תאוריית ניהול הרושם היא תיאוריה בפסיכולוגיה חברתית שלפיה האדם הוא יצור חברתי שמטרתו היא לזכות בהערכה חברתית; לאדם יש מניע להיראות בעיני הזולת כאדם עקבי, כן, ישר, יציב ומוסרי. כך למשל אדם שמתנהג באופן שונה במקומות שונים – הוא אדם המנהל את הרושם של אחרים ממנו. האדם אינו רוצה שייווצר עליו רושם שלילי בעיני הזולת והוא משנה את עמדותיו כדי להרשים את הזולת. שינוי העמדה לא נוצר על מנת לפתור עוררות לא נעימה אלא כדי לפתור בעיה של יצירת רושם לא טוב על אנשים אחרים באמצעות ניסיון לשלוט על הרשמים שלהם.[1]

התיאוריה הוצעה בתחילה על ידי ארווינג גופמן והיא גורסת כי אנשים מנסים לנהל את הרושם שהם יוצרים על ידי הסובבים אותם באמצעות דיבור, התנהגות, שפת גוף, ומגוון התנהגויות אחרות - הן ברמה המודעת והן ברמה הלא-מודעת (לכאורה). כך, אנשים שואפים להצטייר מול אחרים כבעלי תכונות, יכולות וידיעות מסוימות. ניהול רושם הוא אפשרי כמעט בכל מצב, למשל בספורט (לבישת בגדים נוצצים או ניסיון להרשים אוהדים), או בראיון עבודה (ניסיון ליצור רושם שהמועמד מחזיק בכל הנדרש לתפקיד אליו הוא מועמד).[1]

ניהול רושם בדרך כלל משמש שם נרדף להצגה עצמית, שבה אדם מנסה להשפיע על תפיסת הדימוי שלו. לניהול רשמים יכולים להיות מניעים טובים או מניעים זדוניים (למשל, הפגנת כעס או התנהגויות מאיימות כדי לגרום לאחרים לציית לדרישות האדם).[2]

גלה עוד נושאים הקשורים לניהול הרושם

פסיכולוגיה חברתית

פסיכולוגיה חברתית

פְּסִיכוֹלוֹגְיָה חֶבְרָתִית היא תחום מחקר ויישום במסגרתו נחקרת השפעת הזולת על מחשבותיו, הרגשותיו, והתנהגותו של הפרט.

מוסר

מוסר

מוסר הוא ההבחנה הברורה בין התנהגויות שנחשבות "טובות" לבין אלה שנחשבות "רעות", ולכן זו הבחירה בהתנהגויות הטובות. אחת ממטרות המוסר היא לתת לאדם כללים מנחים וערכים להתנהגות בכל תחומי החיים, אשר לא תמיד עולים קנה אחד עם רצונותיו של האדם או עם שאיפותיו. בכלל זה, התנהגותו עם משפחתו חבריו ועמיתיו, עם זרים, בפוליטיקה, במקומות ציבוריים, כלפי בני אדם וכלפי בעלי חיים.

עוררות

עוררות

עוֹרְרוּת היא מצב פיזיולוגי ופסיכולוגי של ערנות. מצב זה מערב אקטיבציה של מערכת ההפעלה הרשתית שבגזע המוח, של מערכת העצבים האוטונומית ושל המערכת האנדוקרינית, אשר מביאה להגברת קצב הלב ולחץ הדם, ולמצב של דריכות חושית ונכונות לנוע ולהגיב.

ארווינג גופמן

ארווינג גופמן

ארווינג גופמן היה סוציולוג יהודי אמריקאי יליד קנדה. כיהן כנשיא ה-73 של האגודה האמריקנית לסוציולוגיה. גופמן נחשב לאחד הסוציולוגים החשובים ביותר של המאה ה-20, ומוזכר בשורה אחת יחד עם אמיל דורקהיים, מקס ובר ומרגרט מיד.

דיבור

דיבור

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה קולית. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב שנקרא לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף מסוים של הגאים מתוך סט מצומצם של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי לקיומה של השפה, שכן היא יכולה להתקיים גם בלעדיו.

התנהגות

התנהגות

התנהגות היא מושג שמתייחס לפעולות או תגובות של אורגניזם, כלומר - יצור חי. ההתנהגות של אורגניזמים היא בררנית, כך שבכל עת ובכל שעה האורגניזם מגיב רק על גירויים מסוימים, מתוך גירויים רבים המופיעים אותה שעה והוא מוציא לפועל רק אחדות מן התגובות האפשריות הרבות אשר עומדות לרשותו. בנוסף על כך בני אדם וחיות אחרות, יכולים להפעיל מערך התנהגויות גמיש גם מעבר לתגובות המשויכות לגירויים ספציפיים. היכולת לווסת את התגובות והפעולות באופן גמיש, לצורך הפקת התנהגויות מושכלות ומכוונות מטרה, מכונה שליטה קוגניטיבית או תפקודים ניהוליים.

שפת גוף

שפת גוף

שפת גוף היא מכלול של הבעות פנים, תנועות ותנוחות גופניות, הנעשות בדרך כלל באופן בלתי-מודע ובלתי-רצוני, ומשקפות תחושות ורגשות של האדם העושה אותן.

ספורט

ספורט

ספורט הוא ענף בידור ופנאי הכולל פעילות גופנית שבה מאמנים או משפרים מיומנויות או כישורים גופניים, ושמטרתה השתתפות בתחרות, בבידור עצמי או בהנאה בדרכים אחרות. בדרך כלל הספורט יכלול פעילות גופנית מאומצת, ענפים כגון כדורגל וכדורסל, אך ישנם ענפי ספורט דוגמת שחמט, גולף וסנוקר אשר המאמץ הפיזי הדרוש לקיומם נמוך יותר. קיימים מאות ענפי ספורט, אשר ישנם כאלו בהשתתפות שחקנים יחידים זה מול זה, כאלו הדורשים השתתפות של שני זוגות המתמודדים זה נגד זה, ועד כאלו המתקיימים בקבוצות או אף עם מאות משתתפים בו זמנית.

ראיון עבודה

ראיון עבודה

ראיון עבודה הוא שיחה בין מעסיק לבין מועמד לעבודה, שבמהלכה נבחנת התאמת המועמד למשרה הדורשת איוש. במהלך הראיון מברר המעסיק את מידת התאמתו של המועמד לתפקיד, והמועמד בוחן את התאמת המשרה לכישוריו ורצונותיו. זהו כלי המיון הנפוץ ביותר לבחירת עובדים למשרה, והוא משלב קשר אישי עם המועמד. לעיתים ראיון עבודה הוא כלי המיון היחיד המשמש לאיוש משרה מסוימת, ולעיתים נלווים אליו כלי מיון נוספים, כגון מבחנים מסוגים שונים.

כעס

כעס

כעס הוא רגש משני, תגובה נפשית וגופנית לעצב, פחד ו/או תסכול. כעס מופיע לעיתים קרובות יחד עם תחושות של כאב וסבל, ועם חוויות של פגיעה, איום או סכנה. הכעס עשוי לעורר את האדם לפעולה תוקפנית ולחשיבה שיפוטית.

מקור: "ניהול הרושם", ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית, (2022, December 18th), https://he.wikipedia.org/wiki/ניהול_הרושם.

נהנים מ Wikiz?

נהנים מ Wikiz?

הורידו את הפלאגין החינמי שלנו!

הערות שוליים
  1. ^ 1 2 Erving Goffman, The presentation of self in everyday life, Harmondsworth: Penguin, 1971, מסת"ב 0-14-021350-3
  2. ^ Baumeister, Roy F. (1987). "Self-Presentation Theory: Self-Construction and Audience Pleasing". In Mullen, Brian; Goethals, George R. (eds.). Theories of Group Behavior. Springer Series in Social Psychology. pp. 71–87.
Human brain NIH.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

The content of this page is based on the Wikipedia article written by contributors..
The text is available under the Creative Commons Attribution-ShareAlike Licence & the media files are available under their respective licenses; additional terms may apply.
By using this site, you agree to the Terms of Use & Privacy Policy.
Wikipedia® is a registered trademark of the Wikimedia Foundation, Inc., a non-profit organization & is not affiliated to WikiZ.com.