הורידו את כלי העזר שלנו

סאטירה

מאת ויקיפדיה, אך משופר ויזואלית
ספר "הסאטירות והאיגרות של הורטיוס", "Le satire e l'epistole di Q. Orazio Flacco". הודפס בשנת 1814

סאטירה היא טכניקה ספרותית ואמנותית שיוצרת הזרה קומית של תופעה כלשהי (רעיון, התנהגות, מפלגה וכו') כדי להעמידה לביקורת. שימוש בסאטירה לרוב מעורר צחוק, אך מטרתה המרכזית היא יצירת פרספקטיבה ביקורתית באמצעים קומיים.

סאטירות חוברו עוד ביוון הקלאסית וברומא. ידועות במיוחד הן הסאטירות של פטרוניוס, גאיוס לוקיליוס ויובנאליס. המאה ה-18 הביאה לפריחה מחודשת של סוגה זו.

יצירות יכולות להכיל קטעים סאטיריים מבלי להיות סאטירות באופן מוחלט. למשל "טום ג'ונס", ספרו של הנרי פילדינג, מכיל קטעים סאטיריים רבים, אולם הוא אינו ספר סאטירי בעיקרו. סאטירות אינן מוגבלות בהכרח לאומנויות מילוליות (ספרות, תיאטרון, קולנוע וכו'), ויכולות להימצא גם בציור ובקריקטורה. כך למשל ציוריו של ג'ורג' גרוס, אקספרסיוניסט גרמני, הן סאטירה חברתית בוטה על גרמניה של רפובליקת ויימאר וגרמניה הנאצית.

מקור המילה "סאטירה" הוא במילה הלטינית "סאטורה" (satura), שמשמעותה "מלא בדברים שונים" והיא ציינה סוגה ספרותית שכללה סאטירה פוליטית וחברתית, אבל דנה גם בנושאים אחרים, כמו ערכי מוסר וחוויות אישיות של הכותב.[1]

גלה עוד נושאים הקשורים לסאטירה

טכניקות ספרותיות

טכניקות ספרותיות

טכניקה ספרותית היא טכניקה בה נעשה שימוש ביצירות ספרותיות, כדי להשפיע באופן מסוים על הקורא. טכניקות ספרותיות הן המרכיב הבסיסי של הכתיבה היוצרת.

הזרה

הזרה

הֲזָרָה היא טכניקה אמנותית שבה מוצגים דברים מוכרים ונפוצים בדרך מוזרה או בלתי מוכרת, כדי לאתגר את תפיסת המוכר. את המונח טבע ויקטור שקלובסקי, ממכונני אסכולת הפורמליסטים הרוסיים, במאמרו "אמנות כתחבולה". שקלובסקי יצא נגד תפיסתו של פּוֹטֵבְּנְיָה, שעל פיה האמנות, והשירה בעיקר, היא חשיבה בתמונות. מטרת אופן חשיבה זה, על-פי פוטבניה, היא הפיכת הזר למוכר. השירה והאמנות מחברות בין תמונות שונות, והתמונה המוכרת מייצגת את המציאות, מאירה ומבארת את התמונה הזרה. שקלובסקי התנגד לתפיסה זו. בעיניו, מטרת השירה היא דווקא "הזרה" (דה-אוטומטיזציה), שבה המוכר הופך לבלתי מוכר. השירה משתמשת בלשון פיגורטיבית ובטכניקות אחרות, כדי להציג את העולם כזר. בכך היא משחררת את האופן המורגל שבו אנו קולטים את הדברים, מרעננת אותו, ומחזירה לדברים את חיותם. כפי שאנשים הגרים על שפת הים מפסיקים להבחין לאחר זמן ברחש הגלים, אומר שקלובסקי, כך המציאות הופכת לכה מוכרת עד כי אנו חדלים מלראותה. מטרת האמנות, על פי שקלובסקי, היא לגרום לרחש הגלים להישמע שוב, ובניסוחו "להחזיר לאבן את אבניותה".

יוון הקלאסית

יוון הקלאסית

יוון הקלאסית הוא כינוי מקובל לתקופה היסטורית בת כ־150–200 שנה בתולדות יוון העתיקה שתחילתה במאה ה־5 לפנה"ס וסופה במאה ה־4 לפנה"ס. הייתה זו תקופת פריחה גדולה בכל תחומי החיים ביוון, ובה הגיעה התפתחות הפוליס לשיאה. בין השאר, נוסדו אסכולות מובילות בפילוסופיה, חלה התפתחות רבה במדע היווני, בשיטות הלוחמה ובחיי החברה היווניים. התפתחות חשובה הייתה בתחומי האמנות ובמיוחד בפיסול ובארכיטקטורה. בתקופה זו הונחו יסודות ההיסטוריוגרפיה עם פעילותו של הרודוטוס, שנחשב להיסטוריון הראשון.

גאיוס לוקיליוס

גאיוס לוקיליוס

גאיוס לוקיליוס, סאטיריקן רומי, שמוצאו ממשפחת פרשים אמידה. אחייניתו הייתה אמו של פומפיוס. ב-133 ו-134 לפנה"ס הוא שירת במלחמת נומנטיה. מפקדו היה פובליוס קורנליוס סקיפיו איימיליאנוס, שהיה בין חבריו הקרובים ביותר, גם כשהוא חזר לרומא. בשנותיו האחרונות הוא חי בנאפולי.

יובנאליס

יובנאליס

דֶקִימוּס יוּנִיוּס יוּבֶנָאלִיס היה משורר סאטירי רומי. הוא חיבר את אוסף השירים הסאטיריים הידועים בשם "סאטירות".

המאה ה-18

המאה ה-18

המאה ה־18 היא תקופת זמן שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.

הנרי פילדינג

הנרי פילדינג

הנרי פילדינג היה סופר ומחזאי בריטי.

ג'ורג' גרוס

ג'ורג' גרוס

ג'ורג' גרוס היה צייר וקריקטוריסט גרמני בימי רפובליקת ויימאר. היה חבר חשוב בתנועת הדאדא בברלין ובתנועת "התכליתיות החדשה", אך נודע בזכות ציוריו הפוליטיים, אשר היטיבו לגלם את רוחה של הרפובליקה של ויימאר, על אירועיה הסוערים, וסופה שנראה היה לגרוס, חבר המפלגה הקומוניסטית, כידוע מראש. בשנת 1932 בסמוך לעלייתה של המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה, עזב לארצות הברית ושהה שם עד סמוך למותו. בארצות הברית חדל מן הציור הפוליטי.

אקספרסיוניזם

אקספרסיוניזם

האקספרסיוניזם הוא זרם תרבותי, שמעמיד במרכז היצירה האמנותית את רגשותיו של היוצר ואת ראייתו הפנימית. הזרם האקספרסיוניסטי בא לידי ביטוי בציור, בספרות, במוזיקה, בקולנוע ולמעשה בכל ענפי התרבות. הוא רווח במידה רבה ביותר בין דוברי הגרמנית, אך מקורות השפעתו והוא עצמו באו לידי ביטוי בארצות רבות – כולל בארץ ישראל, ובעיקר בסקנדינביה, בעולם האנגלו סקסי ובמזרח אירופה. זרם אבנגרדי זה שניצניו במאה ה-19; החל לקרום עור וגידים סביב שנת 1910, ושגשג בין שתי מלחמות העולם – והוא למעשה ממשיך להשפיע על התרבות עד עצם היום הזה.

גרמניה

גרמניה

הרפובליקה הפדרלית של גרמניה היא מדינה במרכז אירופה, הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל. בצפונה גובלת גרמניה בים הצפוני, בדנמרק, ובים הבלטי; במזרחה בפולין ובצ'כיה; בדרומה באוסטריה ובשווייץ ובמערבה היא גובלת בצרפת, בלוקסמבורג, בבלגיה ובהולנד. נהרות הריין, האלבה והדנובה חוצים את שטחה, דבר שהקנה לה לאורך ההיסטוריה מעמד של מרכז כלכלי, מסחרי ותרבותי ביבשת כולה.

גרמניה הנאצית

גרמניה הנאצית

גרמניה הנאצית הוא הכינוי המקובל כיום לגרמניה שבין השנים 1933–1945. בתקופה זאת הונהגה בגרמניה דיקטטורה, על ידי המפלגה הנאצית בראשות אדולף היטלר. שם המדינה בתקופה ההיא כפי שהיה בשימוש על ידי הנאצים היה "האימפריה הגרמנית הגדולה".

לטינית

לטינית

לטינית, או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות. בתחילה נודעה הלטינית כשפת האזור במרכז חצי האי האיטלקי, האזור בו נמצאת העיר רומא, המכונה לטיום, אך מאוחר יותר כשהפכה לשפתה הרשמית של האימפריה הרומית, הופצה הלטינית באמצעות כיבושי הקיסרות לכל רחבי האימפריה. הלטינית אינה שפה מדוברת, אם כי נעשים ניסיונות להחיות אותה.

מאפייני הסאטירה

הסאטירה לרוב משלבת שימוש באירוניה וסרקזם עם צורות מבע קומי קלאסיות כמו:

  • הקטנה והגדלה (Dimunition) - הקטנת או הגדלת גודלו של דבר מה, כדי לגרום לו להראות מגוחך או כדי שאפשר יהיה לבחון אותו מחדש. חלקו הראשון של הספר מסעי גוליבר, לסוויפט, בו מגיע גוליבר לארץ ליליפוט, הוא דוגמה לטכניקה זו.
  • הגזמה והקצנה (Inflation) - לקיחת סיטואציה ותיאורה בצורה מוגזמת ומנופחת, כך שהיא הופכת לנלעגת, וחולשותיה נראות ביתר בירור. לדוגמה: שני נערים הרבים על בעלות על מכונית, שמאבקם מתחמם והופך למלחמה בין גלאקטית.
  • סמיכות (Juxtaposition) - הצבתם של אלמנטים השונים מאוד בחשיבותם או מעמדם זה לצד זה. לדוגמה: אם אדם טוען כי המקצועות בהם הוא עוסק בתיכון הם מתמטיקה, מדעי המחשב וצפייה בבנות הוא מקהה במשהו את החשיבות שניתנת לשניים הראשונים.
  • פרודיה (Parody) - חיקוי קומי של הטכניקות והסגנון של יצירה מסוימת, סוגה או זרם אמנותי מסוים יכול להעשות בדרך סאטירית, שתלעיג את האובייקט המחוקה או את העולם.

הפרודיה יכולה להיות גם סאטירית, אולם אינה בהכרח כזו. סאטירה יכולה גם להיות פרודיה, אולם, שוב, דבר זה אינו הכרחי. סאטירה, כאמור, היא טכניקה שמובלעת בה ביקורת כלפי דבר מה. אף על פי שגם פרודיה יכולה להיות ביקורתית, הן כלפי יצירות אמנות והן כלפי העולם, היא אינה מחויבת לביקורת.

שלוש הטכניקות הראשונות ברשימה זו (הקטנה, הגזמה וסמיכות) ויש הטוענים כי אף הרביעית, הן טכניקות של הזרה, שנעשית באופן מלעיג. הקטנה, הגזמה וסמיכות הן טכניקות שהופכות אלמנטים מוכרים במציאות ל"זרים" על ידי עיוותם באופן כלשהו, ובכך מאפשרות לקורא או הצופה לראות ביתר קלות את הפגמים שבהם.

גלה עוד נושאים הקשורים למאפייני הסאטירה

אירוניה

אירוניה

המונח אירוניה מתאר מצב מסוים ששונה מן המצב שהיה אמור להתרחש לכאורה.

סרקזם

סרקזם

סַרְקַזְם הוא סגנון דיבור המתאפיין בעלבון חבוי; להבדיל מהבעת עלבון גלוי, סרקזם נאמר במסווה של רצון תמים "להעביר מסר" או "לחנך" את הצד שאליו כוון, אם כי בהגדרה מטרתו להעביר מסר עוקצני. לעיתים קרובות הסרקזם נאמר בצורה הומוריסטית.

מסעי גוליבר

מסעי גוליבר

מסעי גוליבר מאת ג'ונתן סוויפט הוא אחד הספרים הסאטיריים המוכרים בעולם כולו. המהדורה הראשונה שלו יצאה לאור בשנת 1726 בשם: "מסעות אל כמה אומות נידחות בעולם", והייתה לרב-מכר בן-לילה.

ג'ונתן סוויפט

ג'ונתן סוויפט

ג'ונתן סוויפט, היה סופר, משורר, סאטיריקן, מסאי ואיש כמורה אנגליקני, ממוצא אירי-אנגלי. חיבורו המפורסם ביותר הוא הספר "מסעות גוליבר", שבמקורו לא נכתב כלל עבור ילדים, אלא כסאטירה על החברה האנגלית, גם אם במהלך השנים עובד הספר פעמים רבות כספר ילדים. אף על פי שפרסם יצירות רבות, אף לא אחת מהן התפרסמה בשמו האמיתי. השם הספרותי שהרבה להשתמש בו הוא: Isaac Bickerstaff.

טכניקה

טכניקה

טכניקה היא פעולה או רצף פעולות של פרט, המיועדת להשגת תכלית.

מתמטיקה

מתמטיקה

מָתֵמָטִיקָה היא תחום דעת העוסק במושגים כגון כמות, מבנה, מרחב ושינוי. המתמטיקאים מחפשים דפוסים ותבניות משותפות במספרים, במרחב, במדע ובהפשטות דמיוניות.

מדעי המחשב

מדעי המחשב

מדְעי המחשב הם ענף מדעי העוסק בלימוד הבסיס התאורטי והמעשי של השימוש במערכות מחשב, ובמידה מסוימת, גם בשאלה של תכנון ובנייה של מערכות מחשב. ענפי המִשנה שלו רבים; חלקם מדגישים שימוש במחשב בתחום מסוים, אחרים עוסקים בחקר התכונות של בעיות חישוביות כלליות, וענפי משנה אחרים מתמקדים בפתרון הבעיות הכרוכות ביישום מעשי של חישובים ואלגוריתמים. ענף בולט במדְעי המחשב הוא חקר ויישום כלים לפתרון בעיות חישוביות.

פרודיה

פרודיה

פרודיה היא יצירה המחקה באופן קומי יצירה או סוג יצירות אחר. פרודיה קיימת בכל מדיום אמנותי, כולל ספרות, מוזיקה וקולנוע.

סוגה

סוגה

סוּגָה הוא שם הבא לציין הבחנה פנימית מסורתית בתוך כל סוג אמנות לתת-קבוצות וזרמים. סוגות ספרותיות הן למשל שירה מודרנית, אפוס, קומדיה וטרגדיה. סוגה היא הכללה מופשטת של אלמנטים החוזרים בשתי יצירות או יותר. ניתן, אם כן, לראות ז'אנר כסוג של אינטרטקסטואליות, מערכת קונוונציות ו"כללים" הקודמת ליצירה, והיצירה שומרת עליהן במידה כזו או אחרת.

הזרה

הזרה

הֲזָרָה היא טכניקה אמנותית שבה מוצגים דברים מוכרים ונפוצים בדרך מוזרה או בלתי מוכרת, כדי לאתגר את תפיסת המוכר. את המונח טבע ויקטור שקלובסקי, ממכונני אסכולת הפורמליסטים הרוסיים, במאמרו "אמנות כתחבולה". שקלובסקי יצא נגד תפיסתו של פּוֹטֵבְּנְיָה, שעל פיה האמנות, והשירה בעיקר, היא חשיבה בתמונות. מטרת אופן חשיבה זה, על-פי פוטבניה, היא הפיכת הזר למוכר. השירה והאמנות מחברות בין תמונות שונות, והתמונה המוכרת מייצגת את המציאות, מאירה ומבארת את התמונה הזרה. שקלובסקי התנגד לתפיסה זו. בעיניו, מטרת השירה היא דווקא "הזרה" (דה-אוטומטיזציה), שבה המוכר הופך לבלתי מוכר. השירה משתמשת בלשון פיגורטיבית ובטכניקות אחרות, כדי להציג את העולם כזר. בכך היא משחררת את האופן המורגל שבו אנו קולטים את הדברים, מרעננת אותו, ומחזירה לדברים את חיותם. כפי שאנשים הגרים על שפת הים מפסיקים להבחין לאחר זמן ברחש הגלים, אומר שקלובסקי, כך המציאות הופכת לכה מוכרת עד כי אנו חדלים מלראותה. מטרת האמנות, על פי שקלובסקי, היא לגרום לרחש הגלים להישמע שוב, ובניסוחו "להחזיר לאבן את אבניותה".

טכניקות בסאטירה

בסאטירה של אמנות הבמה (כיום בעיקר טלוויזיה, אך גם תיאטרון וקולנוע) אחד מהכלים המרכזיים הוא החיקוי הפארודי של אנשי ציבור ומושאי הסאטירה. מחד, החיקוי נועד להיות דומה למושא החיקוי, הן במראה והן בצורת הדיבור (בין השאר שיהיה קל לזיהוי על ידי הקהל); ומאידך - החיקוי הוא לרוב מלעיג ומקצין את אישיותו ומאפייניו של מושא החיקוי. דוגמה למאפיין שנוטה להיות מוקצן בחיקוי הוא שימוש במטבעות לשון וביטויים שמזוהים עם מושא החיקוי באופן מוגזם.

גלה עוד נושאים הקשורים לטכניקות בסאטירה

אמנות הבמה

אמנות הבמה

אמנות הבמה היא סוג של אמנות, בה האמן או האמנית משתמשים בפעולה, כמו תנועה או שימוש בקול, המהווה את היצירה האמנותית. לעיתים קרובות הפעולה מתבצעת ביחס לחפץ או נושא מסוים, וזאת בניגוד לאמנות חזותית, בה החפץ עצמו הוא היצירה. פעולה זו יכולה להתבצע על ידי יחיד או קבוצה במקום ובזמן נתונים ואורכה משתנה מיצירה ליצירה.

טלוויזיה

טלוויזיה

טלוויזיה היא אמצעי תקשורת טלקומוניקטיבי המשמש לשידור וקליטה של תמונות וצלילים. המונח "טלוויזיה" מקבל את משמעותו בהתאם למיקומו התחבירי והסמנטי, ויכול לשמש לציון שם המכשיר או שם הטכנולוגיה, כתיאור התוכן הטלוויזיוני וכתיאור הטלוויזיה כמדיום תקשורת המונים.

תיאטרון

תיאטרון

תיאטרון הוא ענף של אמנויות הבמה, שעניינו הצגת סיפורים (נרטיב) בפני קהל, בעזרת שילוב אמצעי תקשורת, כדיבור, תנועה, שפת גוף, מוזיקה, קול, תאורה, או מיצג חזותי - למעשה, כל אחד מהאמצעים המקובלים באמנויות הבמה משמש בתיאטרון. הופעה על בימת-תיאטרון נקראת משחק.

קולנוע

קולנוע

קולנוע הוא תחום אמנות העוסק ביצירתם ובהקרנתם של סרטי קולנוע. הקולנוע הוא מערכת תרבותית, במסגרתה נוצרים מאות ואלפי תוצרי תרבות הנצפים על ידי מיליונים ברחבי העולם. הקולנוע הוא בין השאר כלי תקשורת המונים, מדיום עצמאי ומובחן, והוא בעל השפעות גדולות על החברה והתרבות. למרות היותו לרוב מוצר בידורי אשר מוקרן להמונים, אומנות הקולנוע נחשבת לאחת מבין שבע האמנויות. אף על פי שזוהי האומנות הצעירה מביניהן, סרטים, כפי הנראה, הם המצרך האמנותי הפופולרי ביותר.

חיקוי

חיקוי

חיקוי היא התנהגות בה פרט אחד צופה בפרט אחר וחוזר על התנהגותו של האחר. יכולת החיקוי משותפת לאדם ולבעלי חיים.

סאטירה עברית

ספרות

סאטירה עלילתית היא נדירה בספרות העברית, במיוחד בז'אנר הרומן[2]. בין הרומנים הסאטיריים המובהקים בעברית אפשר למנות, בסדר כרונולוגי, את היצירות הבאות:

  • מגלה טמירין - יוסף פרל: חיבור סאטירי אנטי-חסידי שנכתב בצורת רומן מכתבים (רומן אֶפּיסטוֹלָרי) המורכב מ-151 איגרות בדויות ששלחו חסידים.
  • מסעות בנימין השלישי - מנדלי מוכר ספרים: מסעותיו של בנימין השלישי ביחד עם עוזרו ושותפו למסע סנדריל. השניים נוסעים למרחקים כדי למצוא את "היהודים האדמוניים" שמעבר לסמבטיון.
  • חדוה ואני - אהרן מגד: סיפורו של זוג, חדוה ושלומיק, אשר עובר מן הקיבוץ לעיר. העלילה משווה בין חיי הקיבוץ האידיאליסטיים והשקטים לבין העיר, המוצגת כמסואבת. הספר עובד בהמשך לסדרת הטלוויזיה חדווה ושלומיק.
  • ירח הדבש והזהב - דוד שחר: הגיבור, שמוליק, גונב טבעת יהלום מקרובת משפחה[3], ומנצל את החברה הישראלית המושחתת והנהנתנית של שנות ה-50 לקידום מטרותיו האישיות[4].
  • השועל בלול התרנגולות (הופיע במקור בשם "עין כמונים") - אפרים קישון: אמיץ דולניקר, עסקן מפא"יניקי טיפוסי, מגיע ליישוב נידח בגליל ומחריב ממניעים ציניים את האידיליה החברתית ששררה במקום עד הגעתו. הספר עובד ובוים על ידי קישון לסרט קולנוע באותו שם.
  • הזקן השתגע - אביבית משמרי: מלחמת אחים בין חרדים לחילונים בישראל מוצתת על ידי נאום טלוויזיוני של זקן שקורא להתקוממות חילונית[5].
  • שמשון 2.0 - דן בורנשטיין: סאטירה דיסטופית שבה ישראל נשלטת בידי "העם", קבוצה של עשרה אנשים שרק להם יש זכויות אזרח[6]. המדינה הקימה לתחייה את הפלשתים – הפעם כרובוטים רצחניים שאותם היא מפעילה נגד עצמה – והיחיד שיכול להציל את המצב הוא גיבור מסתורי ששמו שמשון 2.0.

תיאטרון

קולנוע

אולפן של תוכנית הסאטירה גב האומה

טלוויזיה

גלה עוד נושאים הקשורים לסאטירה עברית

יוסף פרל

יוסף פרל

יוסף פֶּרְל היה מראשי תנועת ההשכלה היהודית בגליציה. ידוע בעיקר בפעילותו נגד החסידות בגליציה, הן על ידי עתירות מרובות לשלטונות הנוכריים, והן בשל חיבוריו הסאטיריים בעברית וביידיש, ובהם 'מגלה טמירין' ו'בוחן צדיק'. יצירתו, שחלקים ממנה הולכים ומתפרסמים בתקופתנו, היא ציון דרך חשוב בהתפתחות הסאטירה העברית ובתולדות הספרות היהודית הדו-לשונית – עברית ויידיש.

חדוה ואני

חדוה ואני

חדוה ואני: ופרשת קורותינו בעיר תל-אביב הוא ספרו השני של אהרן מגד, שפורסם בשנת תשי"ד–1953 בהוצאת הקיבוץ המאוחד וועדת התרבות של מועצת פועלי חיפה. הספר זיכה את מגד בפרס אוסישקין.

אהרן מגד

אהרן מגד

אַהֲרֹן מגד היה סופר, מחזאי ופובליציסט ישראלי. חתן פרס ישראל לספרות (2003).

חדווה ושלומיק

חדווה ושלומיק

חדווה ושלומיק היא סדרת טלוויזיה ששודרה בטלוויזיה הישראלית, באביב 1971, והייתה לאחת הסדרות העלילתיות הראשונות שהופקו בישראל. הסדרה מבוססת על ספרו של אהרן מגד, "חדווה ואני", והיא עוסקת בזוג העוזב את הקיבוץ לטובת העיר הגדולה.

דוד שחר

דוד שחר

דוד שחר היה סופר ישראלי בשפה העברית, מרצה, מתרגם ועורך.

השועל בלול התרנגולות

השועל בלול התרנגולות

השועל בלול התרנגולות הוא שמו של רומן סאטירי שכתב אפרים קישון בשנת 1955 ושל סרט שכתב וביים בשנת 1977.

אפרים קישון

אפרים קישון

אפרים קישון היה סופר, סאטיריקן, מחזאי, תסריטאי, עיתונאי, פובליציסט, בעל טור, צייר ובמאי קולנוע ותיאטרון ישראלי, חתן פרס ישראל. קישון, מהסאטיריקנים והבמאים הישראלים הידועים ביותר בעולם, הוא הבמאי הישראלי הראשון שסרט בבימויו היה מועמד לפרס אוסקר, וכן הישראלי הראשון שסרטים בבימויו זכו בפרס גלובוס הזהב.

השועל בלול התרנגולות (סרט)

השועל בלול התרנגולות (סרט)

השועל בלול התרנגולות הוא סרט סאטירה ישראלי משנת 1978 בכתיבתו, הפקתו ובימויו של אפרים קישון, עם שייקה אופיר וספי ריבלין בתפקידים הראשיים.

אביבית משמרי

אביבית משמרי

אביבית משמרי היא סופרת, משוררת, עורכת, עיתונאית, פובליציסטית ובלוגרית ישראלית. מו"לית ועורכת כתב העת פטל. זוכת פרס רמת גן לספרות לשנת 2014 ופרס היצירה לסופרים עבריים לשנת תשע"ט.

חנוך לוין

חנוך לוין

חנוך לוין היה מחזאי, במאי תיאטרון, משורר, פזמונאי, סופר, סאטיריקן ותסריטאי ישראלי. לוין כתב מעל ל-60 מחזות קומיים ודרמטיים, קאברטים סאטיריים, מערכונים ומאמרי סקירה.

את ואני והמלחמה הבאה

את ואני והמלחמה הבאה

"את ואני והמלחמה הבאה" הוא "קברט סאטירי על המלחמה" מאת המחזאי הישראלי חנוך לוין, שהוצג לראשונה באוגוסט 1968, כשנה לאחר מלחמת ששת הימים. המחזה מביע ביקורת סרקסטית על המלחמה, ערכיה ותוצאותיה.

יעקב שבתאי

יעקב שבתאי

יעקב שבתאי היה סופר עברי, מחזאי, פזמונאי, תסריטאי ומתרגם, הנחשב כיום לאחד הנטורליסטים החשובים ביותר של הספרות העברית.

סאטירות ידועות בעולם

הספר חוות החיות הנושא מסר סאטירי על ברית המועצות

ספרות

תיאטרון

קולנוע

טלוויזיה

גלה עוד נושאים הקשורים לסאטירות ידועות בעולם

חוות החיות

חוות החיות

חוות החיות הוא ספר שנכתב על ידי ג'ורג' אורוול בין השנים 1943–1944 ופורסם ב-17 באוגוסט 1945.

גרגנטואה ופנטגרואל

גרגנטואה ופנטגרואל

גרגנטואה ופנטגרואל הוא שמה של סדרת ספרים, חמישה במספר, שנכתבו במאה ה-16 בידי הסופר הצרפתי פרנסואה רבלה. הסדרה עוסקת בעלילותיהם המשעשעות של שני ענקים: גרגנטואה האב ופנטגרואל בנו, וכתובה כסאטירה ססגונית ומלאת חיות.

הצעה צנועה

הצעה צנועה

הצעה צנועה במטרה למנוע מילדיהם של עניי אירלנד להפוך לנטל על הוריהם או על המדינה, ובמטרה להביאם למצב שבו יביאו תועלת לציבור, המכונה על פי רוב בקיצור "הצעה צנועה", הוא מאמר סאטירי שפרסם ג'ונתן סוויפט בשם בדוי בשנת 1729 במחאה על עוולות השלטון האנגלי הפרוטסטנטי באירלנד ונזקיו של חוק העונשין הנוקשה בה. במאמר מאמץ סוויפט גישה של סטטיסטיקאי אטוּם, הגורס כי הפתרון הטוב ביותר לבעיית הילודה, העוני והרעב באירלנד הוא אכילת ילדיהם של העניים, צעד שיתרום להכנסתן של המשפחות העניות וישפר את איכות המזון העולה על שולחנו של הציבור.

ג'ונתן סוויפט

ג'ונתן סוויפט

ג'ונתן סוויפט, היה סופר, משורר, סאטיריקן, מסאי ואיש כמורה אנגליקני, ממוצא אירי-אנגלי. חיבורו המפורסם ביותר הוא הספר "מסעות גוליבר", שבמקורו לא נכתב כלל עבור ילדים, אלא כסאטירה על החברה האנגלית, גם אם במהלך השנים עובד הספר פעמים רבות כספר ילדים. אף על פי שפרסם יצירות רבות, אף לא אחת מהן התפרסמה בשמו האמיתי. השם הספרותי שהרבה להשתמש בו הוא: Isaac Bickerstaff.

החייל האמיץ שווייק

החייל האמיץ שווייק

החייל האמיץ שוֶוייק הוא רומן סאטירי מאת הסופר הצ'כי ירוסלב האשק, שפורסם לראשונה כספר בשנת 1923.

ירוסלב האשק

ירוסלב האשק

ירוסלב האשק היה סאטיריקן, סופר ועיתונאי צ'כי, שהתפרסם בעיקר בזכות ספרו "החייל האמיץ שווֵייק", שתורגם לכשישים שפות. הוא גם כתב כ-1,500 סיפורים אחרים והיה עיתונאי ואיש הבוהמה. תקופת חייו הקצרה חפפה את זו של הסופר הצ'כי היהודי הנודע פרנץ קפקא (1883–1924).

ג'ורג' אורוול

ג'ורג' אורוול

ג'ורג' אורוול הוא שם עט של הסופר האנגלי אריק ארתור בְּלֵייר.

מלכוד 22

מלכוד 22

מלכוד-22 הוא רומן סאטירי אנטי-מלחמתי מאת הסופר היהודי-אמריקאי ג'וזף הלר. עלילתו הדמיונית מתרחשת בזמן מלחמת העולם השנייה ועוסקת בשאלת אי-שפיותה הגלובלית של המלחמה. הלר החל לכתוב את הספר ב-1953, והוא יצא לאור בארצות הברית בשנת 1961, ובהמשך זכה להצלחה עולמית והיה לרב-מכר ברבות ממדינות המערב. נחשב לאחת היצירות הספרותיות הבולטות במאה העשרים, ואף עובד לקולנוע בשנת 1970.

ג'וזף הלר

ג'וזף הלר

ג'וזף הלר היה סופר ותסריטאי יהודי אמריקאי. נודע בעיקר בזכות ספרו "מלכוד 22".

וויצק

וויצק

ווֹיְצֶק (Woyzeck) הוא מחזה מאת גאורג ביכנר (1813–1837), שראה אור רק לאחר מותו, בשנת 1879, והועלה לראשונה ב-8 בנובמבר 1913 בעיר מינכן.

גאורג ביכנר

גאורג ביכנר

גאורג ביכנר היה סופר ומחזאי גרמני מן הזרם של טרום מהפכת 1848 (Vormärz).

הדיקטטור הגדול

הדיקטטור הגדול

הדיקטטור הגדול הוא סרט קולנוע שנכתב ובוים על ידי צ'ארלי צ'פלין. צ'פלין אף שיחק בסרט את שני התפקידים הראשיים, הפיק את הסרט והיה גם אחד מכותבי המוזיקה המקורית של הסרט. הסרט לועג למשטרים הדיקטטוריים של אירופה בשנות השלושים של המאה העשרים ויוצא במיוחד כנגד אדולף היטלר בגרמניה הנאצית ובניטו מוסוליני באיטליה הפאשיסטית. הסרט יצא לאקרנים ב-15 באוקטובר 1940.

מקור: "סאטירה", ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית, (2023, March 18th), https://he.wikipedia.org/wiki/סאטירה.

נהנים מ Wikiz?

נהנים מ Wikiz?

הורידו את הפלאגין החינמי שלנו!

ראו גם
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סאטירה בוויקישיתוף
הערות שוליים
  1. ^ רומא: אימפריאליזם ואימפריה, האוניברסיטה הפתוחה, כרך ג, יחידה 8, עמ' 37.
  2. ^ בהיכל הכלים השבורים של דוד שחר - אמנון נבות | יקוד - כתב עת לספרות עברית, www.yekod.co.il
  3. ^ ירח הדבש והזהב, באתר קפה גת - עולמו של הסופר דוד שחר
  4. ^ שחר דוד, באתר לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית
  5. ^ משה גרנות, העם השתגע? על ״הזקן השתגע״ של אביבית משמרי, באתר יְקוּם תַּרְבּוּת, ‏2023-03-13
  6. ^ אלון שלו, שמשון 2.0 / דן בורנשטיין, באתר השילוח, ‏2022-12-04


The content of this page is based on the Wikipedia article written by contributors..
The text is available under the Creative Commons Attribution-ShareAlike Licence & the media files are available under their respective licenses; additional terms may apply.
By using this site, you agree to the Terms of Use & Privacy Policy.
Wikipedia® is a registered trademark of the Wikimedia Foundation, Inc., a non-profit organization & is not affiliated to WikiZ.com.