הורידו את כלי העזר שלנו

סמואל בקט

מאת ויקיפדיה, אך משופר ויזואלית
סמואל בקט
Samuel Beckett
לידה 13 באפריל 1906
פוקסרוק, אירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 בדצמבר 1989 (בגיל 83)
הרובע הארבעה-עשר של פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Samuel Barclay Beckett עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אירלנד, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות מונפרנאס עריכת הנתון בוויקינתונים
שם עט Andrew Belis עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים טריניטי קולג' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה צרפתית, אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם ספרותי מודרניזם אנגלו-סאקסי
תיאטרון האבסורד
יצירות בולטות מרפי, ואט, סוף משחק, הטייפ האחרון של קראפ, מחכים לגודו, מות מאלון, אלושם, מולוי, How It Is עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1929–1988 (כ־59 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג סוזן דשבו-דומניל עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס נובל לספרות (1969)
  • דוקטור לשם כבוד מטריניטי קולג' (1959)
  • Scholar of Trinity College, Dublin (1926)
  • Saoi (1985)
  • פרס פורמנטור (1961)
  • עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים (1968)
  • פרס אובי (1958, 1960, 1962, 1964) עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סמואל ברקליי בקטאנגלית: Samuel Barclay Beckett;‏ 13 באפריל 1906 - 22 בדצמבר 1989) היה במאי תיאטרון, מחזאי, סופר, משורר ומתרגם אירי שכתב באנגלית ובצרפתית. חתן פרס נובל לספרות לשנת 1969.

יצירתו של בקט מוכרת כנוקשה ומינימליסטית, ומשקפת פסימיות עמוקה אודות טבע האדם והמצב האנושי. הסיפורת של בקט השתנתה עם השנים. בתחילה, כשהיה מושפע מג'יימס ג'ויס, נטו כתביו לכיוון זרם התודעה. ככל שעבר הזמן, הפכה אמנותו של בקט למינימליסטית יותר. ספריו נוטים לפסימיזם קיצוני, אולם פסימיזם זה משולב בהומור. בקט נחשב לאחד מגדולי מחזאי האבסורד, ויש הרואים בו אקזיסטנציאליסט.

גלה עוד נושאים הקשורים לסמואל בקט

אנגלית

אנגלית

אנגלית היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם. השפה רכשה לה מעמד דומיננטי והיא השפה המרכזית והרשמית בארצות רבות. אנגלית נלמדת ומובנת יותר מכל שפות העולם, משמשת שפה שנייה ושפה רשמית במדינות רבות, ולרוב מוגדרת כ"לינגואה פרנקה" בזכות השפעתה העצומה בתחומים רבים.

במאי תיאטרון

במאי תיאטרון

במאי תיאטרון הוא הדמות המרכזית בתחום העשייה התיאטרונית. הוא אמור לראות תמונה כוללת, לנתח ולפרש מחזה, לתזמר העלאה של מחזה ולהבטיח את איכות ושלמות המוצר התיאטרוני, על ידי איחוד המאמצים, האמצעים, והכלים השונים של ההפקה. הבמאי עובד עם המפיק, המחזאי ויתר בעלי התפקידים בהפקה, לרבות השחקנים. הבמאי משמש למעשה מנהל אמנותי של ההפקה, והוא מנצח על כלל פעילויות ההפקה - תחקיר, משחק, עיצוב במה, עיצוב תלבושות, עיצוב תאורה, עבודת במה, עיצוב סאונד וכל התכנים הפילוסופיים והאמנותיים. לצד הבמאי פועל המפיק, המנהל את הנושאים הטכניים של ההפקה כמו התקציב ולוחות הזמנים.

מחזה

מחזה

מחזה הוא צורת ביטוי ספרותית נפוצה, המורכבת בדרך כלל משורות של דיאלוגים או מונולוגים של שחקן אחד או של דמויות שונות, ומיועדת ברוב המקרים לבוא לביטוי אמנותי כהצגה בתיאטרון. עם זאת, ישנם מספר רב של חוקרי ספרות המנתחים מחזות בביטוייהם הספרותיים ולא התיאטרונים, בין השאר גם מחזות קלאסיים.

סופר

סופר

סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות.

משורר

משורר

משורר הוא אדם הכותב שירה. משוררים פעלו החל מתקופות עתיקות והתקיימו לאורך ההיסטוריה במקומות שונים. בכל תקופה, תרבות ושפה, סגנון המשוררים והטכניקות שלהם השתנו.

מתרגם

מתרגם

מתרגם הוא אדם העוסק בתרגום של טקסטים כתובים. להבדיל ממתורגמן, העוסק בתרגום של דיבור, באופן סימולטני או מיד עם תום הדיבור.

אירלנד

אירלנד

הָרֶפּוּבְּלִיקָה שֶׁל אִירְלַנְד, או בשמה הרשמי אירלנד, היא מדינה הנמצאת באי אירלנד ושולטת על 26 מתוך 32 המחוזות באי, המהווים כחמש שישיות משטחו. האי שוכן צפונית מערבית ליבשת אירופה, ממערב לאי בריטניה הגדולה. שאר שטחו של האי, הידוע בתור "צפון אירלנד" הוא חלק מהממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד. אירלנד היא המדינה היחידה באיים הבריטיים בה המטבע הוא אירו כחברת האיחוד האירופי. אירלנד היא אחת האומות הקלטיות ולה מסורת ושפה קלטית.

מינימליזם

מינימליזם

מינימליזם הוא זרם באומנות החזותית, בעיצוב, בקולנוע, באדריכלות, במוזיקה, במחול ובשירה. הזרם הופיע באמנות מערבית לאחר מלחמת העולם השנייה, ובייחוד באמנות החזותית האמריקאית בשנות השישים ובשנות השבעים המוקדמות. סגנון מינימליסטי דוגל בהפשטה, תוך צמצום הדימוי החזותי והשימוש בצבעים למינימום הנדרש. האמנים המרכזיים המייצגים את הזרם כוללים את דונלד ג'וד, אגנס מרטין, דן פלווין, קארל אנדרה, רוברט מוריס, אן טרוט ופרנק סטלה. התנועה נתפסת לעיתים קרובות כתגובת נגד לאקספרסיוניזם המופשט ולמודרניזם; לאחריה הופיעו פרקטיקות אמנותיות המכונות פוסט-מינימליזם, שהרחיבו את העשייה של הזרם המינימליסטי המקורי. המינימליזם ממשיך להיות עד היום תנועה המשפיעה מבחינה סגנונית ורעיונית על ענפי התרבות העכשווית. המונח "מינימליסט" מתייחס לרוב לכל דבר שצומצם לערכו היסודי ביותר.

ג'יימס ג'ויס

ג'יימס ג'ויס

ג'יימס אוגוסטין אלויסיוס ג'ויס היה סופר ומשורר אירי, מגדולי וחשובי הסופרים במאה העשרים.

זרם התודעה

זרם התודעה

זרם התודעה הוא סגנון כתיבה שבו מצוטטות מחשבותיו של הדובר, והעולם מתואר על פי תפיסתו הסובייקטיבית של המתבונן בו. סגנון הכתיבה החל להתעצב בספרות המודרנית, עם שימת הדגש של ספרות זו על נפש הדמויות. את המונח טבע ויליאם ג'יימס ב"עקרונות הפסיכולוגיה".

הומור

הומור

הומור הוא צורת תקשורת המשמשת לגרימת צחוק. על-פי ארתור קסטלר, מצב זה נוצר כאשר מוצגות בפני השומע או הצופה שתי מסגרות התייחסות בעלות היגיון פנימי, שאינן תואמות זו לזו; ההומור נוצר במעבר המפתיע בין מישור אסוציאטיבי אחד למישור אסוציאטיבי אחר.

אקזיסטנציאליזם

אקזיסטנציאליזם

אֶקְזִיסְטֶנְצִיָּאלִיזְם, או הפילוסופיה הקיומית, היא גישה לפיה הפילוסופיה מתחילה באדם הפרטי, החי, המרגיש והפועל. נושאים עיקריים המעסיקים את ההוגים האקזיסטנציאליסטים הם האבסורד, חופש הרצון, משמעות החיים והבדידות הקיומית. זרם זה נמשך מסוף המאה ה-19 ועד המאה ה-20, וההוגים המרכזיים בו הם: סרן קירקגור, פרידריך ניטשה, פיודור דוסטויבסקי, מרטין היידגר, ז'אן-פול סארטר ואלבר קאמי. בנאומו של סארטר, האקזיסטנציאליזם הוא הומניזם, טען שהאקזיסטנציאליזם הוא הרעיון כי "הקיום קודם למהות". כלומר, אדם הוא קודם כל קיים, ורק אחר כך בעל משמעות.

שנותיו הראשונות

משפחת בקט הייתה נצר להוגנוטים ועברה לאירלנד מצרפת לאחר ביטול האדיקט של נאנט ב־1685. בית המשפחה, קולדרינה, ששכן בפוקסרוק, פרוור של דבלין, היה בית גדול עם גינה ומגרש טניס, ונבנה ב־1903 על ידי אביו של סמואל, ויליאם. הבית והגינה, הטבע בסביבות הבית בו נהג לטייל עם אביו, מסלול המרוצים לפורדסטאון, תחנת הרכבת פוקסרוק ותחנת הרקוט, כולם מילאו תפקיד לאחר מכן בסיפורת שלו ובמחזותיו.

כילד הצטיין בקט כאתלט ושיחק קריקט. מאוחר יותר שיחק באוניברסיטת דבלין במשחקים מקצועיים נגד נורת'המפטונשייר. כתוצאה מכך, הוא היה לזוכה הנובל היחיד שיש לו רשומה בוויזדן, "התנ"ך של הקריקט".

גלה עוד נושאים הקשורים לשנותיו הראשונות

הוגנוטים

הוגנוטים

הוגנוטים הוא כינוי שמקורו במאה ה-16 וה־17 לפרוטסטנטים הצרפתים, שרובם המכריע היו קלוויניסטים.

אירלנד

אירלנד

הָרֶפּוּבְּלִיקָה שֶׁל אִירְלַנְד, או בשמה הרשמי אירלנד, היא מדינה הנמצאת באי אירלנד ושולטת על 26 מתוך 32 המחוזות באי, המהווים כחמש שישיות משטחו. האי שוכן צפונית מערבית ליבשת אירופה, ממערב לאי בריטניה הגדולה. שאר שטחו של האי, הידוע בתור "צפון אירלנד" הוא חלק מהממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד. אירלנד היא המדינה היחידה באיים הבריטיים בה המטבע הוא אירו כחברת האיחוד האירופי. אירלנד היא אחת האומות הקלטיות ולה מסורת ושפה קלטית.

צרפת

צרפת

צרפת היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות. היא משתרעת בין הים התיכון בדרום, מפרץ ביסקאיה במערב, התעלה האנגלית בצפון-מערב, ונהר הריין והאלפים במזרח.

האדיקט של נאנט

האדיקט של נאנט

האֶדִיקְט (צו) של נָאנְט (Nantes) פורסם באפריל 1598 על ידי מלך צרפת אנרי הרביעי, על מנת להעניק לפרוטסטנטים של צרפת זכויות דת מהותיות במדינה שנחשבה עד אז לקתולית. הצו הביא לסופן את מלחמות הדת הצרפתיות, שנמשכו כמחצית המאה וגרמו לשסע רחב ולקורבנות רבים בחברה הצרפתית.

משפחה

משפחה

מִשׁפָּחָה היא מוסד חברתי המאגד יחידים בעלי קשרי שארות לקבוצה שיתופית הדוקה. במשמעות הנפוצה של מושג זה משפחה נוצרת על ידי זוג אנשים אשר נישאים זה לזה, וכוללת גם את ילדיהם. משפחה נוצרת גם ללא קשר רשמי של נישואים, כאשר בני הזוג הופכים לידועים בציבור. כאשר אחד מבני הזוג נפטר, או שבני הזוג מתגרשים או נפרדים, המשפחה הופכת למשפחה חד-הורית.

דבלין

דבלין

דַּבְּלִין היא בירת אירלנד והעיר הגדולה ביותר במדינה. העיר שוכנת במרכז החוף המזרחי של אירלנד, בשפך נהר הליפי, במחוז דבלין. אוכלוסייתה של דבלין מונה כ-527,000 נפש (2011) בגבולותיה הרשמיים של העיר, אך רבים נוספים גרים בערי לוויין ובפרברים שלא נכללו במפקד זה. במחוז דבלין אוכלוסייה של כ-1.33 מיליון נפש.

טניס

טניס

טניס הוא משחק כדור הנערך בין שני שחקנים או שני זוגות שחקנים. מטרת המשחק היא לחבוט כדור גומי חלול באמצעות מחבט אל עבר צדו השני של המגרש.

קריקט

קריקט

קְרִיקֶט הוא משחק ספורט קבוצתי המתנהל בין שתי קבוצות של 11 שחקנים. זהו משחק עם מחבט וכדור, אשר משוחק במגרש מעגלי או אליפטי עם משטח מלבני באמצע הנקרא פִּיץ' (Pitch), עליו מתקיים עיקר המשחק. בשני קצות הפיץ' עומדים מקלות עץ – שלושה עמודי עץ אנכיים (Stumps) ועליהם שתי פיסות עץ אופקיות (Bails) – היוצרים יחד את השער, או וויקט (Wicket) באנגלית.

כתבים ראשונים

בקט למד צרפתית, איטלקית ואנגלית בטריניטי קולג' מ-1923 עד 1927, וקיבל שם תואר מוסמך. לאחר מכן קיבל משרה כמרצה לאנגלית באקול נורמל סופרייר בפריז. בזמן שהותו שם הוצג בפני ג'יימס ג'ויס על ידי תומאס מקגריבי. לפגישה זו הייתה השפעה מכרעת על בקט הצעיר. בקט המשיך בקריירת הכתיבה שלו בזמן שהוא עזר לג'ויס באופנים שונים. ב-1929 פרסם את יצירתו הראשונה, "דאנטהברונו. ויקוג'ויס", מאמר ביקורת המגן על יצירתו של ג'ויס, בעיקר מהאשמות של אי בהירות מופקרת. זו הייתה תרומתו של בקט לאסופת מאמרים על ג'ויס שכללה מאמרים של מבקרי ספרות ידועים. הסיפור הקצר הראשון של בקט פורסם באותה שנה בכתב העת "המעבר", וב-1930 הוא זכה בפרס ספרותי קטן על שירו, "Whoroscope". שיר זה נכתב בחופזה ושאב השראה מביוגרפיה של רנה דקארט, שבקט קרא בזמן כתיבתו. יחסיו של בקט עם משפחת ג'ויס התקררו כשביטל את קשריו עם בתו של ג'ויס, לוצ'יה, שסבלה מבעיות נפשיות.

בקט שב לטריניטי קולג' כמרצה ב-1930, אך כעבור פחות משנתיים עזב את משרתו ויצא למסע באירופה. הוא חי זמן מה בלונדון, כשהוא מפרסם מחקר ביקורתי על מרסל פרוסט ב-1931. שנתיים לאחר מכן, לאחר מות אביו, החל בשנתיים של פסיכואנליזה עם ד"ר וילפרד ביון. ביון לקח אותו לשמוע את הרצאת טביסטוק השלישית של יונג, מאורע שיזכור עוד שנים לאחר מכן. ב-1932 כתב את הרומן הראשון שלו, "Dream of Fair to Middling Women", אך לאחר דחיות רבות ממוציאים לאור החליט לנטוש אותו. הספר פורסם לבסוף ב-1992. אף שהוא לא הצליח לפרסם את "חלום", הוא שימש כמקור להרבה משיריו המוקדמים ולספר השלם הראשון שלו, "More Pricks Than Kicks ", שיצא לאור בשנת 1933. יצירה זו הייתה אוסף של סיפורים קצרים עם כמה דמויות שחוזרות על עצמן.

בקט ביקש לפרסם ספר שירים ב-1934, אך ללא הצלחה. הוא גם פרסם מספר מאמרים וביקורות בערך באותה תקופה, כולל "שירה אירית מהזמן האחרון" (ב"בוקמן", אוגוסט 1934) ו Humanistic Quietism (ביקורת של "שירים" של מק'גריבי ב"מגזין דבלין", גם ב-1934). שתי ביקורות אלה התמקדו ביצירותיהן של מק'גריבי, בריאן קופי, דניס דבלין ובלנייד סלקלד, והשוו אותן לבני זמנם- בני תנועת "התחייה האירית". כשהוא מתאר את המשוררים האלה כ"גרעין של השירה החיה באירלנד", הוא שרטט את קוויו של קנון השירה האירי המודרני.

ב-1935 עבד על הרומן שלו, "מרפי". במאי אותה השנה בקט כתב למק'גריבי כי הוא קרא על קולנוע, ורצה ללכת למוסקבה ללמוד יחד עם סרגיי אייזנשטיין ב-VGIK. בקיץ של 1936 הוא כתב לסרגיי אייזנשטיין ווסלובוד פודובקין, והציע את עצמו כעוזר שלהם, אך דבר לא יצא מכך. הוא סיים את "מרפי" וב-1936 עזב למסע ארוך בסביבות גרמניה, שם מילא כמה מחברות ברשמיו מן האמנות שראה, וציין את חוסר אהדתו לאכזריות הנאצית שבאותו זמן החלה לכבוש את המדינה. הוא חזר לאירלנד לזמן קצר ב-1937. בזמן ביקור זה פורסם "מרפי", וכעבור שנה תורגם לצרפתית על ידי המחבר. לאחר ריב עם אמו הוא החליט להישאר באופן קבוע בפריז. הוא שב לעיר לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1939, כשהוא מעדיף, לדבריו, את "צרפת הלוחמת על פני אירלנד הנייטרלית".

בינואר 1938, כשהוא סירב לבקשותיו של סרסור פריזאי ידוע, דקר אותו הלה וכמעט הרגוֹ. ג'ויס דאג לבקט לחדר פרטי בבית החולים. הפרסום שקיבל משך את תשומת הלב של סוזן דשבו-דומניל, שהכירה את בקט מביקורו הראשון בפריז, אך מפגש זה הוביל אותם לחברות לאורך כל חייהם.

כשהתוקף נשאל על ידי בקט לסיבת התקפתו, הוא ענה " Je ne sais pas, Monsieur" – "אני לא יודע, אדוני". שורה זו תהיה לשורה חשובה בכמה ממחזותיו.

גלה עוד נושאים הקשורים לכתבים ראשונים

צרפתית

צרפתית

צרפתית היא השפה הרומאנית השנייה הנפוצה בעולם. הצרפתית התפתחה מן הלטינית הוולגארית שהייתה מדוברת בימי הביניים המוקדמים בשטחים שבהם שלטה בעבר האימפריה הרומית. בימי הביניים המאוחרים, עם העלייה בחשיבותה הפוליטית והתרבותית של פריז, הפך ניב פריז לצרפתית התקנית.

איטלקית

איטלקית

איטלקית היא שפה רומאנית מערבית מתוך קבוצת השפות הרומאניות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות. האיטלקית מדוברת כשפת אם בפי כ-85 מיליון איש, ובהם 59 מיליון איטלקים החיים באיטליה. זוהי שפתה הרשמית של איטליה, ובכ־23 מדינות ישנן קהילות גדולות המדברות את השפה.

אנגלית

אנגלית

אנגלית היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם. השפה רכשה לה מעמד דומיננטי והיא השפה המרכזית והרשמית בארצות רבות. אנגלית נלמדת ומובנת יותר מכל שפות העולם, משמשת שפה שנייה ושפה רשמית במדינות רבות, ולרוב מוגדרת כ"לינגואה פרנקה" בזכות השפעתה העצומה בתחומים רבים.

טריניטי קולג' (דבלין)

טריניטי קולג' (דבלין)

טריניטי קולג' או אוניברסיטת דבלין הוא מוסד החינוך האקדמי העתיק ביותר באירלנד. המוסד הוקם בדבלין על ידי אליזבת הראשונה בשנת 1592 והוא ממוקם בלבה של דבלין, מול בית הפרלמנט הישן של אירלנד. טריניטי קולג' משתרע על 190 דונם, ומכיל בתוכו שילוב של מבנים חדשים וישנים, מספר חצרות נרחבות, ושני מגרשי דשא.

אקול נורמל סופרייר

אקול נורמל סופרייר

אֵקוֹל נוֹרְמַל סוּפֶּרְיֱיר- PSL הוא אוניברסיטה בפריז הנמנית עם אוניברסיטאות גרנד אקול ואחד המוסדות המרכיבים את אוניברסיטת פריז למדעים ואמנויות. הקמפוס העיקרי שלו שוכן ברובע הלטיני שבפריז.

פריז

פריז

פריז היא בירת צרפת ובירת חבל איל־דה־פראנס. היא שוכנת בעיקול נהר סן, במרכזו של האגן הפריזאי, בין מפגש הנהרות מארן וסן במעלה הזרם, ובין הנהרות אואז וסן במורד הזרם.

ג'יימס ג'ויס

ג'יימס ג'ויס

ג'יימס אוגוסטין אלויסיוס ג'ויס היה סופר ומשורר אירי, מגדולי וחשובי הסופרים במאה העשרים.

ספרות

ספרות

סִפְרוּת היא שם כולל ליצירות אמנות, המובעות באמצעות מילים, זאת בשונה למשל, מן המוזיקה, המחול, התיאטרון, הקולנוע והציור שבתחומי מבע אלו היצירה מובעת באמצעות צליל, תנועה או צבע.

פרס ספרותי

פרס ספרותי

פרס ספרותי הוא פרס שניתן לכותב בגין יצירה או מכלול של יצירה ספרותית. על פי רוב הפרס כולל מענק כספי, אליו נלווית היוקרה שבקבלת הפרס. פרסים ספרותיים מהווים כיום תעשייה שלמה המורכבת מגורמים רבים, העיקריים שבהם הם היוצרים, הוצאות לאור, מוכרי ספרים, מנהלי הפרסים, שופטים ועיתונאים.

אירופה

אירופה

אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית. היא נמצאת בחלקה המערבי ביותר של יבשת העל אירואסיה, שבחצי הכדור הצפוני. בצפונה אירופה גובלת באוקיינוס הקרח הצפוני; במערבה - באוקיינוס האטלנטי; במזרחה – בהרי אורל ובים הכספי; ובדרומה – בים התיכון ובים השחור. כ-50 מדינות מרכיבות את אירופה: רוסיה היא הגדולה ביותר, הן מבחינת השטח והן מבחינת האוכלוסייה, ואילו קריית הוותיקן היא הקטנה ביותר. אירופה משתרעת על כ-10,180,000 קמ"ר, והיא היבשת השישית בגודלה בעולם. עם זאת, היא אחת היבשות המאוכלסות בעולם. כ-11% מאוכלוסיית העולם מתגורר ביבשת זו, 892,000,000 נפשות.

לונדון

לונדון

לונדון היא עיר הבירה של אנגליה ושל הממלכה המאוחדת, והעיר והמטרופולין הגדולה ביותר בממלכה. העיר שוכנת על גדות נהר התמזה, והיוותה מקום התיישבות מרכזי במשך יותר מאלפיים שנים. הרומאים התיישבו בה לראשונה, וכינו אותה לונדיניום. גרעינה ההיסטורי של העיר הוא הסיטי של לונדון, ששומר עד היום על גבולותיו מימי הביניים. לונדון המודרנית מורכבת מצירוף של ערים, עיירות, רבעים, שכונות ופרברים, אשר נסתפחו לאורך השנים לשטחה האדמיניסטרטיבי של "לונדון רבתי", וכולם יחד נקראים "לונדון".

מרסל פרוסט

מרסל פרוסט

ולנטן לואי ז'ורז' אז'ן מרסל פרוסט היה אינטלקטואל, סופר ומבקר צרפתי ממוצא יהודי, הידוע ביותר כמחברו של הספר "בעקבות הזמן האבוד". פרוסט נחשב לאחד מגדולי הסופרים הצרפתים במאה ה-20.

מלחמת העולם השנייה

לאחר הכיבוש של צרפת בידי גרמניה ב-1940, הצטרף בקט לתנועת ההתנגדות הצרפתית, וביצע עבורה שליחויות. הוא כמעט נלכד על ידי הגסטאפו כמה פעמים במהלך השנתיים הבאות. באוגוסט 1942 היחידה שלו נבגדה על ידי כומר קתולי לשעבר. בקט וסוזן דשבו-דומניל ברחו דרומה ברגל לכפר הקטן רוסיו, במחוז ווקלוז.

אף שסמואל בקט כמעט לא דיבר על חוויותיו מהמלחמה, ידוע שבשנתיים שבהן נשאר ברוסליו עזר למקווי לחבל בצבא הגרמני בהרי ווקלוז. בזמן שהיה במסתור, הוא המשיך לעבוד על הרומן "ואט", שהחל בכתיבתו ב-1941, והשלים ב-1945, אך לא פרסם עד ל-1953. על מאמציו בלחימה כנגד הכיבוש הגרמני, קיבל את צלב המלחמה ואת מדליית ההתנגדות מידי הממשלה הצרפתית.

גלה עוד נושאים הקשורים למלחמת העולם השנייה

צרפת

צרפת

צרפת היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות. היא משתרעת בין הים התיכון בדרום, מפרץ ביסקאיה במערב, התעלה האנגלית בצפון-מערב, ונהר הריין והאלפים במזרח.

גרמניה

גרמניה

הרפובליקה הפדרלית של גרמניה היא מדינה במרכז אירופה, הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל. בצפונה גובלת גרמניה בים הצפוני, בדנמרק, ובים הבלטי; במזרחה בפולין ובצ'כיה; בדרומה באוסטריה ובשווייץ ובמערבה היא גובלת בצרפת, בלוקסמבורג, בבלגיה ובהולנד. נהרות הריין, האלבה והדנובה חוצים את שטחה, דבר שהקנה לה לאורך ההיסטוריה מעמד של מרכז כלכלי, מסחרי ותרבותי ביבשת כולה.

תנועת ההתנגדות הצרפתית

תנועת ההתנגדות הצרפתית

תנועת ההתנגדות הצרפתית, או בפשטות הרזיסטאנס, היא שם כולל לתנועות ההתנגדות בזמן מלחמת העולם השנייה, שנלחמו בכיבוש הגרמני בצרפת ובמשטר וישי הפרו-נאצי לאחר כניעת ממשלת צרפת וצבאה ב-22 ביוני 1940. תנועות ההתנגדות כללו קבוצות קטנות של נשים וגברים חמושים, מוציאים לאור של עיתונות מחתרתית ואף קולנוענים. תנועות ההתנגדות פעלו יחד עם הכוחות החשאיים של בעלות הברית, במיוחד במסירת מודיעין על החומה האטלנטית, בשיתוף פעולה בפעולות חבלה ובפעולות אחרות שתרמו להצלחת מבצע אוברלורד. הקבוצות מנו כ-35 אלף אנשים. בראשית תקופת המחתרת עמד בראשה שארל דה גול, אך שליטתו בה הייתה רופפת והקבוצות בה פעלו בנפרד אחת מהשנייה. מ-1944 הוקמה מועצה משותפת בראשות ז'ורז' בידו.

כומר

כומר

כומר הוא איש דת המופקד על קיום טקסים דתיים, המשמש לעיתים גם מנהיגה הרוחני של קהילה. המונח מתייחס בעיקר לכמרים נוצרים, אך הוא משמש גם לכהני דת בדתות אחרות, ומשום כך ניתן לכנות גם אנשי דת סיקים או זורואסטרים בשם "כמרים".

כיבוש

כיבוש

במשפט הבינלאומי הפומבי, כיבוש או תפיסה לוחמתית הוא המצב בו טריטוריה נתפסה על ידי צבא עוין והיא נתונה בפועל תחת סמכותו. הכיבוש משתרע רק על טריטוריה שבה שליטה כזאת הוקמה וניתנת למימוש. גם השתלטות של ארגון או של בודדים על שטחי ארץ נחשבים על פי הנסיבות ככיבוש. הכיבוש נעשה, בדרך כלל, באמצעות כוח צבאי או במהלך מלחמה, אך גם השתלטות באמצעות הפעלת לחצים פוליטיים מכונה לעיתים כיבוש. מצב שבו גורם מתוך המדינה משתלט עליה בכוח, מכונה בדרך כלל הפיכה.

פרסום: רומנים והתיאטרון

ב-1945 חזר בקט לאירלנד לביקור קצר. בזמן ביקורו, הייתה לו התגלות בחדר של אמו ובה נגלה לפניו כל עתידו הספרותי. חוויה זו הומחזה מאוחר יותר במחזהו הטייפ האחרון של קראפ משנת 1958. במחזה זה ההתגלות לקרפ מתרחשת במזח המזרחי בדון לאוחייר בלילה סוער וחשוך. יש מבקרים שזיהו בין קרפ לבקט עד כדי טענה כי ההתגלות שלו הייתה באותו מקום ובמזג אוויר זהה.

ב-1946 פרסם המגזין של סארטר, "זמנים מודרניים", את החלק הראשון של סיפורו של בקט "Suite", מבלי להבחין כי פורסם רק את החצי הראשון של הסיפור. סימון דה בובואר סירבה לפרסם את החצי השני. בקט החל לכתוב את "Mercier et Camier", הרומן הרביעי שלו. ב-1947 החל לכתוב את המחזה "Eleutheria". בשנות הארבעים המאוחרות ובתחילת שנות החמישים כתב בקט את הרומנים הידועים ביותר שלו, הסדרה שנכתבה בצרפתית (שבדרך כלל מתייחסים אליה, כנגד רצונו המפורש של בקט, כ"טרילוגיה") ואחר כך תורגמה לאנגלית, בעיקר על ידי המחבר: "Molloy" (הושלם ב-1947, ופורסם ב-1951); "Malone Dies" (הושלם ב-1948, פורסם ב-1951); ו"The Unnamable” (הושלם ופורסם ב-1953).

בשלושת הרומנים האלה הקורא יכול לעקוב אחרי התפתחותו סגנונו ונושאיו הבוגרים של בקט. ל"Molloy" יש הרבה ממאפייניו של הרומן הרגיל: זמן, מקום, תנועה ועלילה. למעשה, ברמה מסוימת הוא רומן בלשי. ב"Malone Dies", בקט נוטש את התנועה והעלילה, אך עדיין יש אינדיקציה של מקום ושל מעבר זמן. ה"פעולה" בספר היא במונולוג פנימי. לבסוף, ב-"The Unnamable" כל התחושות של זמן ומקום נעלמו אף הם. הנושא המכריע הוא כנראה המתח בין רצון הקול להמשיך ולדבר כדי להתקיים, והדחף השווה בעוצמתו לשתוק ולהימוג. מפתה לראות בזה השתקפות של הבנתו של בקט את מה שהמלחמה עשתה לעולם. למרות הדעה הרווחת כי יצירתו של בקט היא פסימיסטית, הרצון לחיות כנראה מנצח, שכן הספר נגמר במילים "אני לא יכול להמשיך. אני אמשיך" (I can't go on. I'll go on).

בקט התפרסם ביותר בזכות המחזה "מחכים לגודו" ("Waiting for Godot"), שתואר על ידי המבקר ויויאן מרסייה כמחזה שבו "דבר לא קורה, פעמיים". כמו רוב יצירותיו לאחר שנת 1947, המחזה נכתב בתחילה בצרפתית בין אוקטובר 1948 וינואר 1949, ופורסם ב-1952. התרגום האנגלי הופיע שנתיים אחר כך. המחזה היה הצלחה בקרב הביקורת והקהל בפריז, וגם עורר מחלוקת. הוא הוצג לראשונה בלונדון ב-1955 והתקבל בביקורות גרועות, אך לבסוף קיבל ביקורות חיוביות. לאחר מכן הוצג בהצלחה בארצות הברית ובגרמניה, ועדיין מוצג במקומות רבים, כולל ישראל.

הצלחתו של המחזה פתחה בפני בקט קריירה בתיאטרון, ובקט המשיך לכתוב מחזות מוצלחים רבים, כולל "Endgame" (1957) ,"Kraps last Tape" שהוזכר לעיל. ובנוסף גם Embers מ-1959, ו"ימים שמחים" (Happy Days) מ-1960.

באופן כללי, עוסקים המחזות הללו באותם נושאים כמו הסיפורת של בקט, יאוש והרצון לחיים בעולם לא מובן. בכל היצירה מהתקופה הזו, ניתן לראות גם את התפתחות האמונה אצל בקט שהכתיבה היא תהליך של גילוי עצמי ושל עיסוק בחלל שבין העצמי לעולם האובייקטים. ברוב היצירות האלה יש גם אלמנט חשוב של קומדיה בטיפול בנושאים.

גלה עוד נושאים הקשורים לפרסום: רומנים והתיאטרון

אירלנד

אירלנד

הָרֶפּוּבְּלִיקָה שֶׁל אִירְלַנְד, או בשמה הרשמי אירלנד, היא מדינה הנמצאת באי אירלנד ושולטת על 26 מתוך 32 המחוזות באי, המהווים כחמש שישיות משטחו. האי שוכן צפונית מערבית ליבשת אירופה, ממערב לאי בריטניה הגדולה. שאר שטחו של האי, הידוע בתור "צפון אירלנד" הוא חלק מהממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד. אירלנד היא המדינה היחידה באיים הבריטיים בה המטבע הוא אירו כחברת האיחוד האירופי. אירלנד היא אחת האומות הקלטיות ולה מסורת ושפה קלטית.

הטייפ האחרון של קראפ

הטייפ האחרון של קראפ

הטייפ האחרון של קראפ הוא מחזה בן מערכה אחת, באנגלית, פרי עטו של סמואל בקט. הוא מחזה לשחקן אחד, ונכתב עבור השחקן הצפון אירי פטריק מגי ונקרא בתחילה "המונולוג של מגי". בקט שאב השראה למחזה מכך שהאזין למגי קורא קטעים מ"מולוי" ומ From an Abandoned Work, בתחנת הרדיו BBC Third Programme בדצמבר 1957.

סימון דה בובואר

סימון דה בובואר

סימון לוסי-ארנסטין-מארי-ברטראן דה בובואר הייתה פילוסופית, סופרת ופמיניסטית צרפתייה. לכתיבתה נודעה השפעה רבה על ההגות הפמיניסטית והיא נחשבת מהבולטות בהוגות הגל השני של הפמיניזם. דה בובואר השתמשה בפרסום לו זכתה על מנת לקדם סוגיות פוליטיות שונות.

טרילוגיה

טרילוגיה

טרילוגיה היא סדרה של שלוש יצירות אמנות, בדרך כלל סדרת ספרים או סדרת סרטים. היצירות עצמאיות ועומדות בזכות עצמן, אך הן קשורות זו לזו, על אף שלעיתים הן מתרחשות בהפרשי זמן גדולים.

זמן

זמן

זמן הוא מאפיין בסיסי שמתואר על ידי התמשכות הקיום בחלל ובמרחב.

מונולוג

מונולוג

מונולוג הוא שיחת יחיד, אשר מתרחשת כאשר אדם משוחח בלי בן זוג לשיחה. מקור הביטוי ביוונית,. כאשר מצטרף משתתף נוסף לשיחה הוא הופך אותה לדו-שיח –דיאלוג. המונולוג קשור בעיקר לתחומי הספרות הקולנוע והתיאטרון

מחכים לגודו

מחכים לגודו

מחכים לגודו הוא מחזה מאת המחזאי האירי סמואל בקט. המחזה נכתב בצרפתית והוצג לראשונה בפריז, ב-5 בינואר 1953. "מחכים לגודו" נחשב לנקודת מפנה בדרמה המערבית המודרנית ונחשב לאחד המחזות המכוננים של תיאטרון האבסורד.

צרפתית

צרפתית

צרפתית היא השפה הרומאנית השנייה הנפוצה בעולם. הצרפתית התפתחה מן הלטינית הוולגארית שהייתה מדוברת בימי הביניים המוקדמים בשטחים שבהם שלטה בעבר האימפריה הרומית. בימי הביניים המאוחרים, עם העלייה בחשיבותה הפוליטית והתרבותית של פריז, הפך ניב פריז לצרפתית התקנית.

חיים מאוחרים ויצירה

שנות השישים היו תקופה של שינוי, ברמה האישית וכסופר. ב-1961 נישא לסוזן באנגליה, בטקס אזרחי סודי בעיקר בגלל סיבות הקשורות לחוק הירושה הצרפתי. בקט לא היה נאמן לסוזן וקיים כמה רומנים קצרים, בעיקר עם אספנית האמנות והאוצרת הנודעת פגי גוגנהיים, שחקניות כבילי וייטלו, והעיתונאית הישראלית מירה אברך. הצלחת מחזותיו הובילה לחזרות והפקות מסביב לעולם, והביאה להזמנות להתחיל בקריירה כמנהל תיאטרון. ב-1959 נתבקש בפעם הראשונה על ידי ה-BBC לכתוב להם מחזה לרדיו, Embers. הוא החל לכתוב לרדיו וגם לקולנוע, עם היצירה "Film" מ-1964, ומאמצע שנות השבעים, גם לטלוויזיה. הוא החל לכתוב שוב באנגלית, אף שהמשיך ליצור גם בצרפתית עד לסוף חייו.

פרסומו והיותו חתן פרס נובל גרמו להתעניינות אקדמית ביצירתו ובחייו, וגרמו לסוג של "תעשיית בקט". סופרים אחרים גם ביקשו את קרבתו, והתוצאה הייתה שזרם בלתי פוסק של תלמידים, משוררים, סופרים ומחזאים שיחרו לפתחו. ב-1961 פרסם את הספר האחרון שלו באורך מלא, (Comment cest (1964. יצירה זו, שנכתבה כסדרה של פסקאות לא מפוסקות בסגנון הדומה לטלגרף, מספרת את ההרפתקאות של מספר ללא שם הזוחל דרך בוץ עם שק של אוכל משומר, נחשבת כמסמנת את סוף התקופה האמצעית בקריירה של בקט כסופר.

לאחר מכן הגיעו כמה מחזות מינימליסטיים ויצירות סיפורת שחקרו את הנושאים של העצמי כשהוא סגור ונבחן. בקט התמקד באופן יותר ברור בהתנגדותו ארוכת השנים לשלטון הריאליזם באמנות, ובמה שראה כדיקטטורה של הנורמות והציפיות החברתיות. במחזה "קטסטרופה" (1982), הפנה את תשומת לבו לדיקטטורות קשות יותר. בעשר השנים האחרונות של חייו, הסגנון המינימליסטי הזה הביא לכתיבת שלוש מהיצירות החשובות ביותר שלו, שלוש הנובלות, "Company" מ-1979, "Ill Seen Ill Said" מ-1982 ו"Westward Ho" מ-1984. היצירה האחרונה שלו, "What is the Word", מ-1989 נכתבה במיטה בבית אבות שם חי בתקופה האחרונה בחייו, כשהוא סובל מנפחת וכנראה גם מפרקינסון.

סוזן מתה ב-17 ביולי 1989. בקט מת ב-22 בדצמבר של אותה שנה ונקבר בבית הקברות מונפרנאס בפריז. המצבה על קברו היא גוש מסיבי של גרניט שחור מלוטש. לרגלי קברו ניצב עץ יחיד, מזכרת לסידור הבמה במחזהו המפורסם ביותר, מחכים לגודו.

גלה עוד נושאים הקשורים לחיים מאוחרים ויצירה

פגי גוגנהיים

פגי גוגנהיים

מרגרט "פגי" גוגנהיים הייתה אספנית אמנות אמריקאית-יהודייה, מייסדת מוזיאון אוסף פגי גוגנהיים, בוהמינית ואשת החברה הגבוהה. בת למשפחה גוגנהיים היהודיה רבת הנכסים. אחייניתו של סולומון ר. גוגנהיים, מייסד קרן סולומון ר' גוגנהיים.

מירה אברך

מירה אברך

מירה אברך הייתה עיתונאית ישראלית.

BBC

BBC

BBC הוא תאגיד השידור הציבורי בבריטניה. ה-BBC מפיק תוכניות, סדרות וסרטים באנגלית. בנוסף לו גם שירותי מידע בטלוויזיה, ברדיו ובאינטרנט.

טלוויזיה

טלוויזיה

טלוויזיה היא אמצעי תקשורת טלקומוניקטיבי המשמש לשידור וקליטה של תמונות וצלילים. המונח "טלוויזיה" מקבל את משמעותו בהתאם למיקומו התחבירי והסמנטי, ויכול לשמש לציון שם המכשיר או שם הטכנולוגיה, כתיאור התוכן הטלוויזיוני וכתיאור הטלוויזיה כמדיום תקשורת המונים.

אנגלית

אנגלית

אנגלית היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם. השפה רכשה לה מעמד דומיננטי והיא השפה המרכזית והרשמית בארצות רבות. אנגלית נלמדת ומובנת יותר מכל שפות העולם, משמשת שפה שנייה ושפה רשמית במדינות רבות, ולרוב מוגדרת כ"לינגואה פרנקה" בזכות השפעתה העצומה בתחומים רבים.

צרפתית

צרפתית

צרפתית היא השפה הרומאנית השנייה הנפוצה בעולם. הצרפתית התפתחה מן הלטינית הוולגארית שהייתה מדוברת בימי הביניים המוקדמים בשטחים שבהם שלטה בעבר האימפריה הרומית. בימי הביניים המאוחרים, עם העלייה בחשיבותה הפוליטית והתרבותית של פריז, הפך ניב פריז לצרפתית התקנית.

פרס נובל

פרס נובל

פְּרַס נוֹבֶּל הוא פרס המוענק בכל שנה לאנשים או לארגונים, עבור מחקר יוצא דופן, המצאה ראשונית של ציוד או טכנולוגיה, או תרומה יוצאת דופן לחברה. הפרסים מוענקים החל מ-1901 מריביות קרן נובל שהוקמה בהוראת צוואתו של אלפרד נובל, תעשיין שוודי וממציא הדינמיט. הפרס כולל מדליה מזהב, תעודה (דיפלומה) המהווה יצירת אמנות ייחודית ומענק כספי בגובה 10 מיליון קרונות שוודיות, שהן נכון לשנת 2022, כ-916 אלף דולר. הפרסים מחולקים ב-10 בדצמבר, יום פטירתו של אלפרד נובל.

משורר

משורר

משורר הוא אדם הכותב שירה. משוררים פעלו החל מתקופות עתיקות והתקיימו לאורך ההיסטוריה במקומות שונים. בכל תקופה, תרבות ושפה, סגנון המשוררים והטכניקות שלהם השתנו.

טלגרף

טלגרף

טֵלֶגְרָף הוא מכשיר להעברת מסרים מילוליים למרחקים ארוכים, בתחילה היו טלגרפים שעשו שימוש באמצעים חזותיים אך החל מהמאה התשע עשרה נעשה שימוש בטלגרף באותות אלקטרו-מגנטיים. מקור המילה טלגרף מיוונית: טלה-רחוק, גרפיין - לכתוב.

אמנות

אמנות

אָמָּנוּת היא יצירה אסתטית. אמנות היא שם כולל לפעילויות האנושיות שאינן נעשות על פי תבנית פעולה קבועה, מחייבת ומוגדרת מראש, אלא נתונה לשיקול דעתו, פרשנותו ויצירתיותו של האָמָּן, ומתבססת על כישרונו המיוחד. עם זאת, היא יכולה להיעשות על פי כללים ובמגבלות, שבמסגרתם מתבטא חופש היצירה של האמן. ביצירת אמנות באים לידי ביטוי רגשות האמן וכישרונותיו, וכן ייחודיותו. האמנות תופסת מעמד מרכזי בתרבות האנושית, ובשל כך נכללים בתחום האמנות ענפים רבים ומגוונים. האמנות קשורה בטבורה עם האסתטיקה.

דיקטטורה

דיקטטורה

דִּיקְטָטוּרָה היא שיטת ממשל שבה נשלטת המדינה על ידי אדם יחיד או קבוצה המרכזים בידם כוח מוחלט, ללא הפרדת רשויות, כך שהדיקטטור (הרודן) שולט בשלוש רשויות השלטון: הרשות המחוקקת, הרשות השופטת והרשות המבצעת. בדרך כלל מבדילים בין דיקטטורה לבין מונרכיה שבה קיימת טענה ללגיטמיות השלטון מכוח ירושה או מסורת חוקתית. כמו כן, מבדילים בין דיקטטורה לבין רפובליקה, שאחרונה מתאפיינת בשלטון של קבוצת מיעוט.

נורמה

נורמה

נורמה היא אופן ההתנהגויות והמצופה מקבוצות ויחידים בחברה מסוימת, הנתפס כראוי, תקין ומקובל על פי הערכים של אותה התרבות.

מורשתו של בקט

מכל המודרניסטים בשפה האנגלית, יצירתו של בקט מייצגת את ההתקפה הארוכה ביותר על המסורת הריאליסטית. הוא, יותר מכל אחד אחר, פתח את האפשרות של דרמה ובדיון שנוטש את העלילה המסורתית, והדמויות והאחדויות של מקום וזמן על מנת להתמקד במרכיבים החשובים של המצב האנושי. כותבים כמו הבל, איידן היגינס והרולד פינטר הצהירו על החוב שלהם לדוגמה של בקט, אך הייתה לו השפעה רחבה מאוד על הכתיבה הנסיונית מאז שנות החמישים. בהקשר האירי, הוא פעל כמודל חשוב והשפיע על כותבים כטרבור ג'ויס וקתרין וולש, שכתבו באופנים שרואים את המסורת המודרניסטית כאלטרנטיבה לזרם המרכזי הריאליסטי הדומיננטי.

לחקר מורשתו הוקם ארגון בינלאומי ולינדה בן צבי הייתה נשיאת הארגון במשך מספר שנים.

גלה עוד נושאים הקשורים למורשתו של בקט

מודרניזם

מודרניזם

מודרניזם במובן התרבותי וההיסטורי מוגדר, בדרך כלל, כסגנונות האמנותיים והספרותיים החדשים שהתפתחו בעשורים שלפני מלחמת העולם הראשונה, כאשר אמנים התמרדו כנגד הנורמות של סוף המאה ה־19 בתחומים אלה, בניסיון להציג את מה שהם חשבו כתמונה אמיתית יותר מבחינה רגשית של מה שאנשים באמת חושבים ומרגישים.

אנגלית

אנגלית

אנגלית היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם. השפה רכשה לה מעמד דומיננטי והיא השפה המרכזית והרשמית בארצות רבות. אנגלית נלמדת ומובנת יותר מכל שפות העולם, משמשת שפה שנייה ושפה רשמית במדינות רבות, ולרוב מוגדרת כ"לינגואה פרנקה" בזכות השפעתה העצומה בתחומים רבים.

דרמה

דרמה

דרמה (Drama) היא סוגה ספרותית, שם כולל ליצירות שנכתבו לשם הצגה ובראשן הטרגדיה והקומדיה. הדרמה היא אחת משלושת ענפי הספרות הראשיים כפי שקבע אריסטו ושני הענפים האחרים הם שירה לירית ושירה אפית. אריסטו מגדיר את הדרמה כפעולה שלמה שיש לה התחלה, אמצע וסוף. הדרמה מציגה את האירועים בזמן הווה.

הרולד פינטר

הרולד פינטר

הרולד פינטר היה מחזאי, שחקן, תסריטאי, במאי תיאטרון ומשורר יהודי בריטי. כתב לתיאטרון, לרדיו, לטלוויזיה ולקולנוע. עבודותיו הראשונות קשורות בתיאטרון האבסורד. חתן פרס נובל לספרות לשנת 2005.

אירלנד

אירלנד

הָרֶפּוּבְּלִיקָה שֶׁל אִירְלַנְד, או בשמה הרשמי אירלנד, היא מדינה הנמצאת באי אירלנד ושולטת על 26 מתוך 32 המחוזות באי, המהווים כחמש שישיות משטחו. האי שוכן צפונית מערבית ליבשת אירופה, ממערב לאי בריטניה הגדולה. שאר שטחו של האי, הידוע בתור "צפון אירלנד" הוא חלק מהממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד. אירלנד היא המדינה היחידה באיים הבריטיים בה המטבע הוא אירו כחברת האיחוד האירופי. אירלנד היא אחת האומות הקלטיות ולה מסורת ושפה קלטית.

יצירות שתורגמו לעברית

מחזות

"צפיה לגודו", האוניברסיטה של תל אביב - חוג לאמנות התיאטרון, תל אביב, 1950 (תרגום: עדנה שביט)
"מחכים לגודו", ספרי תרשיש, ירושלים, 1968 (תרגום: משה שמיר)
"מחכים לגודו", הוצאת המרכז ישראלי לדרמה, תל אביב, 1970 (תרגום: משה שמיר)
"מחכים לגודו", הוצאת אדם, תל אביב, 1985 (תרגום: מולי מלצר)
תרגום בכתובים - "עד שיבוא גודו", תל אביב, 1960 (תרגום: ח. אברבאיה)
תרגום בכתובים - "מחכים לגודו", תיאטרון עירוני חיפה, חיפה (תרגום: אנטון שמאס)
תרגום בכתובים - "מחכים לגודו", תיאטרון הבימה, תל אביב, 2002 (תרגום: יוסף אל-דרור)
"סוף משחק", מרכז ישראלי לדרמה, תל אביב, 1960 (תרגום: מתי מגד)
"סוף משחק", מודן, בן-שמן, 1984 (תרגום: יעל רנן)
"סוף משחק", אדם, תל אביב, 1985 (תרגום: יעל רנן)
"סרטו האחרון של קרפ" בתוך: אמיר, אהרון (עורך), מקראה בספרות מודרנית, זמורה-ביתן-מודן, תל אביב, 1979 (תרגם: אהרן אמיר)
"הטייפ האחרון של קראפ", הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1983 (תרגום: הילית ישורון).
"ימים טובים", ספרי תרשיש, ירושלים, 1967 (תרגום: מתי מגד)
ספרי תרשיש, ירושלים, 1968 (תרגום: משה שמיר)
"אח, הימים היפים", הוצאת אדם, תל אביב, 1985 (תרגום: מולי מלצר)
מכיל את המחזות: לא אני (Not I; 1971); אותה פעם (That Time; 1957); פסיעות (Footfalls; 1975)
  • תסכיתים, הוצאת כתר, ירושלים, 1985 (תרגום: שמעון לוי)

סיפורת

מכיל את הנובלות: מולוי (Molloy; 1951), מאלון מת (Malone Dies; 1951) אֵלושֵם (The Unnamable; 1953)
  • מרפי, הספריה החדשה, ספרי סימן קריאה / הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2020 (תרגום: עמרי אשר)
  • מולוי (Molloy; 1951), ספרי סימן קריאה / מפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור, תל אביב, 1976 (תרגום: הילית ישורון)
  • מות מאלון (Malone Dies; 1951), ספרי סימן קריאה / הקיבוץ המאוחד, תל אביב, תש"ם (תרגום: הילית ישורון)
  • אלושם (The Unnamable; 1953), ספרי סימן קריאה, תל אביב, 1983 (תרגום: הילית ישורון)
  • אינאיך הלאה (קובץ סיפורים, 1980-1986), הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1997 (תרגום: שמעון לוי)
מכיל את הסיפורים: אדמה ישנה (Old Earth; 1984); דומם; זיעות; חברה; רע נראה רע נאמר {Ill Seen Ill Said; 1981); הו רעתה
  • מרסיה וקאמיה (Mercier and Camier; 1946; פורסם בשנת 1974), הוצאת אדם, ירושלים, 1974 (תרגום: מולי מלצר)
  • ואט (Watt; 1953)
  • אהבה ראשונה: סיפורים, הוצאת אדם, ירושלים, 1982 (תרגום: מולי מלצר)
  • ארבע יצירות, הוצאת כרמל, ירושלים, תשנ"א (תרגום: אורה סגל)
מכיל את היצירות: דמו בנפשכם שהדמיון מת; האבודים; פינג; ללא.

ספרות עיונית

  • פרוסט (1931), הוצאת רסלינג, תל אביב, 2005 (תרגום: עידית שורר).
  • שלושה דיאלוגים (תרגמה מאנגלית והקדימה מבוא: עינת אדר), דחק - כתב עת לספרות טובה, כרך ג', 2013.
  • דנטה... ברונו. ויקו... ג'ויס. - מבחר קטעים (מאנגלית: שמעון לוי), דחק - כתב עת לספרות טובה, כרך ה, 2015

גלה עוד נושאים הקשורים ליצירות שתורגמו לעברית

מחכים לגודו

מחכים לגודו

מחכים לגודו הוא מחזה מאת המחזאי האירי סמואל בקט. המחזה נכתב בצרפתית והוצג לראשונה בפריז, ב-5 בינואר 1953. "מחכים לגודו" נחשב לנקודת מפנה בדרמה המערבית המודרנית ונחשב לאחד המחזות המכוננים של תיאטרון האבסורד.

עדנה שביט

עדנה שביט

עדנה שביט (קדישביץ') הייתה פרופסור אמריטוס בחוג לאמנות התיאטרון בפקולטה לאמנויות של אוניברסיטת תל אביב, במאית תיאטרון, מתרגמת מחזות, מרצה, שחקנית, עיתונאית, תסכיתאית, עורכת וקריינית בתחנות הרדיו גלי צה"ל וקול ישראל.

משה שמיר

משה שמיר

משה שמיר היה סופר, סופר ילדים, מחזאי, פובליציסט, מבקר ספרות, מרצה לדרמה, עורך מדורי ספרות בעיתונות הארצית, עורך כתבי עת ואיש ציבור ישראלי, אחד מחשובי הסופרים הישראליים של העת החדשה. חתן פרס ישראל לספרות עברית לשנת תשמ"ח (1988). חבר הכנסת התשיעית וממקימי מפלגת התחיה-בנא"י.

מולי מלצר

מולי מלצר

שמואל (מולי) מלצר הוא עורך ומתרגם ישראלי, ממייסדי הוצאת הספרים "מפה".

חיים אברבאיה

חיים אברבאיה

חיים (ויקטור) אַבּרָבָאיָה היה מתרגם ועורך ישראלי, שתרגם בעיקר ספרות יפה משפות אירופיות ובעיקר מהשפה הצרפתית.

אנטון שמאס

אנטון שמאס

אנטון שמאס הוא סופר, משורר, מתרגם ועורך ערבי ישראלי.

יוסף אל-דרור

יוסף אל-דרור

יוסף (ג'ו) אל-דרור הוא מחזאי, תסריטאי, במאי, שחקן קולנוע ומתרגם ישראלי, הפעיל בעיקר בתיאטרון שוליים.

סוף משחק

סוף משחק

סוף משחק או סופמשחק הוא מחזה פרי עטו של סמואל בקט, בן מערכה אחת, הכתוב בסגנון המזוהה עם תיאטרון האבסורד. בקט כתב אותו במקור בצרפתית וכמנהגו הוא עצמו תרגם אותו לאנגלית. הצגת הבכורה של המחזה הייתה בשפה הצרפתית בתיאטרון רויאל קורט בלונדון, ב-3 באפריל 1957. הדעה המקובלת, היא שביחד עם עבודות קצרות אחרות כגון מחכים לגודו, זוהי אחת מהיצירות החשובות ביותר של בקט.

מתי מגד

מתי מגד

מתי מגד היה סופר עברי מאנשי הפלמ"ח. עורך ספר הפלמ"ח (1955), בשיתוף פעולה עם זרובבל גלעד. היה מורה בקיבוץ גבעת חיים, לימד בסמינר אורנים, היה פרופסור לספרות, ודיקן הפקולטה למדע הרוח ובאוניברסיטת חיפה.

יעל רנן

יעל רנן

יעל רנן הייתה חוקרת ספרות ומתרגמת ישראלית.

הטייפ האחרון של קראפ

הטייפ האחרון של קראפ

הטייפ האחרון של קראפ הוא מחזה בן מערכה אחת, באנגלית, פרי עטו של סמואל בקט. הוא מחזה לשחקן אחד, ונכתב עבור השחקן הצפון אירי פטריק מגי ונקרא בתחילה "המונולוג של מגי". בקט שאב השראה למחזה מכך שהאזין למגי קורא קטעים מ"מולוי" ומ From an Abandoned Work, בתחנת הרדיו BBC Third Programme בדצמבר 1957.

אהרן אמיר

אהרן אמיר

אהרן אמיר היה משורר, מתרגם, עורך וסופר עברי ישראלי.

לקריאה נוספת

  • סמואל בקט – שני סיפורים מאוחרים: סיפרו לי ו-ערב אחד (מאנגלית: עודד וולקשטיין), דחק, כרך טו', 2022.
  • ברכה צמח, בקט ולוין: שפת גוף, הוראות במה ואינטר-טקסטואליות, הוצאת רסלינג, 2012.
  • בלהה בלום, מחזאי מדבר עם במאי, הוצאת מאגנס, ירושלים, תשס"ו.
  • לורנס גריור, סמואל בקט: מחכים לגודו , אור עם, תל אביב, 1991.
  • ורד הראל, סמואל בקט ויצירתו : האבסורד הקיומי, צ’ריקובר, תל אביב, 1997.
  • לוי הראל, "מחכים לגודו בתיאטרון חיפה: פירוש פוליטי מוחמץ", במה, גיליון מס' 109–110, 1988, עמ' 115–121.
  • שמעון לוי, סמואל בקט - מדבר, נוכח, נסתר, עיונים ביצירתו הדרמטית, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1997.
  • שמעון לוי, "בקט ולוין, הגדולה והמוות : בכל זאת השוואה", תיאטרון; רבעון לתיאטרון עכשווי, 1 [3] (תשס), עמ' 22–27.
  • מתי מגד, דוסטויבסקי, קאפקא, בקט : עיונים ביצירותיהם, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1967.
  • וולטר ג’ימס מילר, סמואל בקט, מחכים לגודו ויצירות נוספות , אור עם, תל אביב, 1990.
  • מרדכי עומר, שמעון לב-ארי (עורכים), =3? : 3 תפיסות בימוי למחזה 1 מחכים לגודו מאת סמואל בקט, הגלריה האוניברסיטאית לאמנות ע"ש גניה שרייבר, אוניברסיטת תל אביב, 1998.
  • דניאל שליט, "מה החלום הזה", דימוי, גיליון מס' 2, 1990, עמ' 38–45.
  • מרדכי שלו, "גונבים את הבשורה", אלפיים, גיליון מס' 1, 1989, עמ' 59–165.

גלה עוד נושאים הקשורים ללקריאה נוספת

עודד וולקשטיין

עודד וולקשטיין

עודד וולקשטיין הוא סופר, מתרגם, עורך ספרותי ומבקר ספרות ישראלי.

רסלינג

רסלינג

רסלינג היא הוצאה לאור של ספרי עיון, המקדישה עצמה לקידום השיח התאורטי-ביקורתי בשדות האמנות, התרבות והחברה. חלק גדול מספרי ההוצאה הם באוריינטציה פוסטמודרנית וכוללים תרגומים בנושאים אלה.

שמעון לוי (פרופסור)

שמעון לוי (פרופסור)

שמעון לוי הוא פרופסור אמריטוס בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב, חוקר תיאטרון, מתרגם, במאי תיאטרון, מבקר אמנות, מחזאי ומנהל סדנאות תיאטרון. מרצה במסלול וולדורף בסמינר דוד ילין בירושלים. תחומי מחקרו העיקריים: תיאטרון ישראלי, הדרמה של סמואל בקט – תחום בו הוא נחשב מומחה עולמי; תסכיתי רדיו; תנ"ך כתיאטרון, תחום מחקרי פורץ-דרך; ותאוריות כאוס בתיאטרון.

הוצאת הקיבוץ המאוחד

הוצאת הקיבוץ המאוחד

הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1939 על ידי תנועת הקיבוץ המאוחד. מנכ"ל ההוצאה היא נגה אלבלך. העורכים הראשיים הם נגה אלבלך וארז שוייצר. משרדי ההוצאה שוכנים בבני ברק.

מתי מגד

מתי מגד

מתי מגד היה סופר עברי מאנשי הפלמ"ח. עורך ספר הפלמ"ח (1955), בשיתוף פעולה עם זרובבל גלעד. היה מורה בקיבוץ גבעת חיים, לימד בסמינר אורנים, היה פרופסור לספרות, ודיקן הפקולטה למדע הרוח ובאוניברסיטת חיפה.

מרדכי עומר

מרדכי עומר

מרדכי (מוטי) עומר היה מנכ"ל ואוצר ראשי של מוזיאון תל אביב לאמנות ופרופסור מן המניין באוניברסיטת תל אביב, יוזם, מקים ומנהל הגלריה האוניברסיטאית לאמנות.

שמעון לב-ארי

שמעון לב-ארי

שמעון לב-ארי (לובל) היה איש תיאטרון ישראלי פורה, שחקן ומחנך, ארכיונאי, חוקר תולדות התיאטרון העברי, הישראלי והיידי, מרצה באוניברסיטת תל אביב לתולדות התיאטרון העולמי, מורה למשחק, במאי, מתרגם ואוצר ישראלי, מייסדו ומנהלו של המרכז הישראלי לתיעוד אמנויות הבמה (המילא"ה), ארכיון התיאטרון הישראלי, באוניברסיטת תל אביב.

דניאל שליט

דניאל שליט

דניאל שליט הוא מנצח, מלחין ודוקטור למוזיקולוגיה ולפילוסופיה. לימד באוניברסיטת תל אביב. לשעבר מנצח בתזמורת הקאמרית הישראלית.

מרדכי שלו

מרדכי שלו

מרדכי שלו היה מסאי ומבקר ספרות ישראלי, מורה לספרות ואיש ספרות ומקרא.

גונבים את הבשורה

גונבים את הבשורה

גונבים את הבשורה הוא ספר המאגד את יצירותיו הבולטות ביותר של מרדכי שלו. מסה מרכזית בספר היא "גונבים את הבשורה", שפורסמה לראשונה בכתב העת אלפיים ומכאן שם הספר.

אלפיים (כתב עת)

אלפיים (כתב עת)

אלפיים - כתב עת רב-תחומי לעיון, הגות וספרות היה כתב עת שיצא לאור מדי כחצי שנה, החל משנת 1989 ועד 2009 בהוצאת עם עובד. בכתב העת התפרסמו מאמרים בתחומי מדעי החברה ומדעי הרוח, מאמרים בתחומי דעת נוספים, וכן שירה.

מקור: "סמואל בקט", ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית, (2023, March 11th), https://he.wikipedia.org/wiki/סמואל_בקט.

נהנים מ Wikiz?

נהנים מ Wikiz?

הורידו את הפלאגין החינמי שלנו!

קישורים חיצוניים

אנגלית:

עברית:


קטגוריות

The content of this page is based on the Wikipedia article written by contributors..
The text is available under the Creative Commons Attribution-ShareAlike Licence & the media files are available under their respective licenses; additional terms may apply.
By using this site, you agree to the Terms of Use & Privacy Policy.
Wikipedia® is a registered trademark of the Wikimedia Foundation, Inc., a non-profit organization & is not affiliated to WikiZ.com.