הורידו את כלי העזר שלנו

עבדי זמן

מאת ויקיפדיה, אך משופר ויזואלית

עַבְדֵי זְמָן / ר' יהודה הלוי

עַבְדֵי זְמָן עַבְדֵי עֲבָדִים הֵם –
עֶבֶד אֲדֹנָי הוּא לְבַד חָפְשִׁי:
עַל כֵּן בְּבַקֵּשׁ כָּל-אֱנוֹשׁ חֶלְקוֹ
"חֶלְקִי אֲדֹנָי!" אָמְרָה נַפְשִׁי.[1]

עַבְדֵי זְמָן הוא שיר משירי רבי יהודה הלוי.

מאפייני השיר

בשיר שני משפטים, הראשון מנוסח כפתגם והשני מנוסח כמסקנה וכמשאלה הנובעות מפתגם זה.

השיר מתאר את האדם כעבד של הזמן; האדם מוגבל במגבלות הזמן הנשלט בידי האל. ריה"ל קובע כי רק על ידי עבדות האל, ניתן להשיג חופש משיעבוד זה. רעיון דומה כבר הוזכר במשנה במסכת אבות: ”אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה” (משנה, מסכת אבות, פרק ו', משנה ב'). הביטוי עבדי עבדים רומז לדרשת חז"ל "כי לי בני ישראל עבדים (ויקרא, כ"ה, נ"ה) - עבדי הם ולא עבדים לעבדים" (תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף י', עמוד א'). גם הזמן הוא עבד לה', ולכן במקום להיות משועבד לזמן שגם הוא עבד בעצמו, יש להיות עבד ישירות לה'. העבדות לזמן פירושה שיעבוד למקרים החולפים, ובדרך כלל, כפי שנראה מדברי המחבר בספר הכוזרי, המדובר הוא על שעבוד לאופנה שהרבים מתנהגים על פיה באותו זמן, דהיינו חירות מקונפורמיות.

השיר מסיים בקריאה הלקוחה מתוך מגילת איכה, בה מופיע הפסוק: ”חֶלְקִי אֲדֹנָי אָמְרָה נַפְשִׁי עַל כֵּן אוֹחִיל לוֹ” (איכה, ג', כ"ד)

שירו זה של ריה"ל התפרסם מאוד, והוא מצוטט רבות בספרי המוסר בני תקופת הראשונים, כמו "שערי העבודה" של רבי יונה גירונדי, ו"ספר הישר".

גלה עוד נושאים הקשורים למאפייני השיר

פתגם

פתגם

פתגם הוא סוג של יצירה עממית קצרה כגון אמרה וחידה, המבטא מסר דידקטי או רעיון כלשהו הנוגע לכלל.

משאלה

משאלה

משאלה היא תקווה או רצון לדבר מה. לרוב התרחשות חיובית עבור האדם המבקש אותה.

משנה

משנה

הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי היסודי והמקיף ביותר ביהדות המסודר לשישה 'סדרים', המכילים מספר 'מסכתות'. כל מסכת עוסקת בנושא ספציפי אחד המרומז בשמה של אותה המסכת. סדרי המשנה נועדו להוות קו מנחה ובסיס איתן לשם קביעת ההלכות בקהל ישראל, לדורות.

מסכת אבות

מסכת אבות

מַסֶּכֶת אָבוֹת היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה. בניגוד לשאר מסכתות המשנה העוסקות בדינים ובהלכות, מסכת זו עוסקת בענייני מוסר, מידות טובות ודרך ארץ. במקורה, היו במסכת חמישה פרקים, אך במשך השנים התווספו למסכת קטעים שונים. הארוך מבין קטעים אלו נוסף כפרק שישי למסכת, ומכונה פרק קניין תורה. שינויי הנוסח בפרק זה רבים, ככל הנראה בשל העובדה שהם נוספו למשנה רק בשלב מאוחר יותר.

תלמוד בבלי

תלמוד בבלי

תַּלְמוּד בָּבְלִי הוא חיבור ייחודי המפרט את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל. הגות זו נכתבה בעיקרה כפרשנות על דברי דורות קודמים של חכמים, בפרט על המשנה ועל הברייתות.

אופנה

אופנה

אופנה היא התכתיב החברתי לפרטים הנחשבים ל"נכונים", "ראויים" ו"יפים" ביותר בתחומים שונים, כגון ביגוד, ריהוט, עיצוב פנים וחוץ, נימוסים, מוזיקה, ואמנות. המילה העברית אופנה חודשה על ידי חמדה בן-יהודה, על ידי תרגום בבואה למילה הלועזית "מודה".

קונפורמיות

קונפורמיות

קונפורמיוּת או קוֹנְפוֹרְמִיזְם היא הליכה בתלם, הסתגלות, שינוי בהתנהגות או אמונות של אינדיבידואלים בהתאם לנורמות או כללים הנהוגים בחברה או בקבוצה. (באנגלית: Conformity מגיעה מהמילה Conform שפירושה התאים או השתלב). זהו מצב שבו אדם מתאים את התנהגותו או את דעותיו לנורמות החברתיות הקיימות ולכללי ההתנהגות המקובלים בנסיבות נתונות, אם באופן אמיתי או מדומה.

מגילת איכה

מגילת איכה

מְגִלַּת אֵיכָה היא קובץ של חמישה פרקי קינות, שחוברו ככל הנראה לאחר חורבן ירושלים, בית המקדש הראשון והגליית תושביה, ונכנסו בהמשך לתנ"ך. שאלת זהות המחבר או שמא המחברים של הקינות שבספר לא נפתרה: המסורת היהודית, ובעקבותיה הנוצרית, מייחסות את כתיבת המגילה לנביא ירמיהו, אך ייחוס זה איננו מקובל במחקר.

יונה גירונדי

יונה גירונדי

רבי יונה בן ר' אברהם גירונדי היה רב מתקופת הראשונים בקטלוניה, מחבר הספר "שערי תשובה".

ספר הישר (מוסר)

ספר הישר (מוסר)

ספר הישר הוא ספר מוסר שחובר כנראה בספרד במאה ה-13, ככל הנראה בידי חכם בשם זרחיה היווני. הספר יוחס פעמים רבות לרבינו תם שחיבר ספר אחר בשם זהה, או לרבי יונה גירונדי, אך מדובר בטעות. החיד"א דן בשאלת זהותו של כותב החיבור, והוא מעלה שתי אפשרויות: לפי טענת רבי מנחם די לונזאנו המחבר הוא זרחיה היווני, ואפשרות נוספת שהוא מביא בשם ספר סדר הדורות היא, שמדובר בר"י מאורלינס.

הרעיון בספר הכוזרי

בסיום המאמר החמישי של ספר הכוזרי, חיבורו הפילוסופי של ריה"ל, מופיע דו-שיח בין הכוזרי לחבר שתוכנו מקביל לתוכן השיר:

אמר הכוזרי: לפנים היית בוחר בחירות, ואני רואה אותך עתה שאתה רוצה להוסיף עבדות וחובות שתהיה חייב בהם כשתדור בארץ ישראל, ממצוות שאין אתה חייב בהם הנה.

אמר החבר: אבל אני מבקש החירות מעבדות הרבים, אשר אני מבקש רצונם ואיננו משיגו, ואפילו אם אשתדל בו כל ימי חיי, ואילו הייתי משיגו לא היה מועיל לי, רוצה לומר עבדות בני אדם ובקשת רצונם. ואבקש עבדות אחר, יושג רצונו בטורח מעט, והוא מועיל בעולם הזה ובבא, והוא רצון האלוקים, ועבודתו הוא החירות האמיתי, וההשפלה לו הוא הכבוד על האמת

ספר הכוזרי, מאמר חמישי, כד–כה

מקור: "עבדי זמן", ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית, (2023, March 15th), https://he.wikipedia.org/wiki/עבדי_זמן.

נהנים מ Wikiz?

נהנים מ Wikiz?

הורידו את הפלאגין החינמי שלנו!

ראו גם
לקריאה נוספת
  • פירושי פרנץ רוזנצווייג לתשעים וחמישה משירי רבי יהודה הלוי, תרגום: מיכאל שורץ, הוצאת מאגנס, 2011, הפרק "עבדי זמן", עמ' 178.
קישורים חיצוניים
  • ויקיטקסט עבדי זמן, באתר ויקיטקסט
  • The content of this page is based on the Wikipedia article written by contributors..
    The text is available under the Creative Commons Attribution-ShareAlike Licence & the media files are available under their respective licenses; additional terms may apply.
    By using this site, you agree to the Terms of Use & Privacy Policy.
    Wikipedia® is a registered trademark of the Wikimedia Foundation, Inc., a non-profit organization & is not affiliated to WikiZ.com.