הורידו את כלי העזר שלנו

פורום קהלת

מאת ויקיפדיה, אך משופר ויזואלית
פורום קהלת
סמליל פורום קהלת
סמליל פורום קהלת
התאגדות עמותה
מדינה ישראלישראל ישראל
מטה הארגון ירושלים
יושב ראש פרופ' משה קופל
מנכ"ל עו"ד מאיר רובין (נריה)
תקופת הפעילות ה'תשע"ב, 2012 – הווה
http://www.kohelet.org.il/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פורום קהלת הוא עמותה ישראלית המגדירה עצמה כ"מכון מחקר ומעשה", בעלת תפיסת עולם שמרנית, ימנית ונאו-ליברלית, ומצהירה כי מטרתה היא לפעול "לעיגון מעמד הקבע של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, לחיזוק הדמוקרטיה הייצוגית, קידום חירות הפרט ועידוד יישום עקרונות השוק החופשי בישראל".[1]

הפורום הוקם בינואר 2012 על ידי הפרופסור משה קופל, העומד בראשו, וחברים בו בין השאר אקדמאים כמו הפרופסורים אברהם דיסקין, אבי בל וגידי ספיר, הדוקטור למשפטים אביעד בקשי והכלכלן הראשי של משרד האוצר לשעבר, ד"ר מיכאל שראל.

צוות הקבע של הפורום כולל כשמונים חוקרים הפועלים ממשרדיו בירושלים. הם מבצעים מחקרים ומפיקים ניירות מדיניות, כנסים, ניירות עבודה ותכנים נוספים, ועוסקים בשדלנות מול מקבלי ההחלטות לקידום מדיניות.

גלה עוד נושאים הקשורים לפורום קהלת

ימין פוליטי בישראל

ימין פוליטי בישראל

הימין הפוליטי בישראל הוא מחנה שאידאולוגיית היסוד שלו היא לאומיות יהודית ומימושה במדינת ישראל באמצעות הציונות. הימין בישראל דוגל בהדגשת הפטריוטיות, בהעצמת ערכי הלאומיות והמולדת, בעמדות קשוחות במשא ומתן עם הפלסטינים ועם מדינות ערב, התיישבות, בהרחבת ההתנחלויות ובנקיטת קו נוקשה בפעולות צבאיות נגד ארגוני טרור. חלק מתנועות הימין רואות בארץ ישראל השלמה כגבולות הרצויים למדינת ישראל. מבחינה כלכלית, בתקופות מסוימות הדגישו חלק ממפלגות הימין תמיכה בשוק חופשי וליברליזם כלכלי, והימין מזוהה לרוב עם גישה כלכלית זו, אך מדיניות המפלגות בפועל מורכבת יותר, ולאורך השנים חלק ממפלגות הימין תמכו בשילוב גישות. מבחינת חברתית ודתית הימין נוטה לשמרנות ושמירת אופייה היהודי של מדינת ישראל.

נאו-ליברליזם

נאו-ליברליזם

נאו-ליברליזם הוא מושג המשמש במובנו המודרני לתיאור זרם רעיוני של הגות הקפיטליזם. מקובל לזהות את הרעיונות הנאו-ליברלים עם המדיניות הכלכלית של ממשלותיהם של מרגרט תאצ'ר ורונלד רייגן בשנות ה-80 של המאה ה-20, וכן עם משטר אוגוסטו פינושה בצ'ילה באותה התקופה. תקופה זו מכונה גם פוסט-פורדיזם, שכן קדמה לה תקופת הקפיטליזם הפורדיסטי, אשר התאפיינה גם במדיניות מקרו-כלכלית קיינסיאנית של מדינות המערב.

ישראל

ישראל

יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, במערב יבשת אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון. ישראל הוקמה בשטחי ארץ ישראל, ביתו הלאומי וארץ מולדתו של העם היהודי. המדינה הכריזה על עצמאותה בה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948, והיא בעלת משטר מסוג דמוקרטיה פרלמנטרית.

מדינת לאום

מדינת לאום

מדינת לאום או מדינת לאום אתנית היא מדינה שתפקידה לממש ולקיים את ריבונותו של לאום אתני מסוים בטריטוריה מסוימת, לרוב במולדתו ההיסטורית. החוקים, המוסדות והסמלים במדינת לאום אתנית מבטאים את תרבותו וערכיו של הלאום השליט. עם זאת, מדינות לאום אתניות בעלות משטר דמוקרטי, מחויבות לשמור על זכויות המיעוטים הנמצאים בתוכן. בניגוד למונח זה, עומדת מדינת הלאום האזרחית, שבה הלאום המגדיר את אופי המדינה נובע ממורשת פוליטית משותפת בלבד.

דמוקרטיה

דמוקרטיה

דֵּמוֹקְרַטְיָה היא שיטת ממשל בה רצונם של האזרחים בא לידי ביטוי בדרך של הצבעה. לאזרחי מדינה דמוקרטית זכות חוקית להשפיע על המדיניות הציבורית. לדוגמה, באמצעות הבעת דעות בפומבי, הצבעה בבחירות או במשאלי עם, השתתפות בדיונים לפני ההחלטות ובהחלטות עצמן, התמודדות בבחירות או הצטרפות אל מפלגה המתמודדת בהן. דמוקרטיות בנות ימינו מעניקות משקל משמעותי לעקרונות שמבססים את היכולת לממש זכות זו, ובהם שמירת זכויות אדם כמו הזכות לחירות, חופש הביטוי, חופש התאגדות, זכות הקניין וחופש התנועה.

משה קופל

משה קופל

משה קוֹפֶּל הוא פרופסור אמריטוס למדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן, חוקר תלמוד ויושב ראש ומייסד פורום קהלת.

אברהם דיסקין

אברהם דיסקין

אברהם חיים אלברט דיסקין הוא פרופסור אמריטוס למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים, לשעבר מרצה במכללת שערי משפט ובמרכז הבינתחומי הרצליה, עמית בכיר בפורום קהלת ומייעץ לגורמי ממשל שונים, וכן סופר, צייר ופסל. בנעוריו היה שחמטאי בקבוצת אס"א ירושלים.

אבי בל

אבי בל

אברהם (אָבִי) בֵּל הוא פרופסור בפקולטות למשפטים של אוניברסיטת בר-אילן ושל אוניברסיטת סן דייגו, עמית בכיר בפורום קהלת וחבר בוועד המנהל של ארגון NGO Monitor.

גדעון ספיר (משפטן)

גדעון ספיר (משפטן)

גדעון (גידי) ספיר הוא פרופסור למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, העוסק בעיקר בתחומים של משפט חוקתי וזכויות של אוכלוסיות מוחלשות. ממייסדי פורום קהלת.

אביעד בקשי

אביעד בקשי

אביעד בקשי הוא דוקטור למשפטים, ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת, מרצה למשפט ציבורי באוניברסיטת בר-אילן, משפט חוקתי בקריה האקדמית אונו וכן במכללה למדינאות.

מיכאל שראל

מיכאל שראל

מיכאל שראל הוא כלכלן ישראלי העומד בראש פורום קהלת לכלכלה בתוך פורום קהלת. לשעבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר ולפני כן הכלכלן הראשי של קבוצת הראל.

ירושלים

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר הגדולה ביותר בישראל בגודל האוכלוסייה. נכון ל-2023, מתגוררים בה כ-980 אלף תושבים. בירושלים שוכנים מוסדות הממשל של ישראל: הכנסת, בית המשפט העליון, משכן הנשיא, בית ראש הממשלה, המטה הארצי של המשטרה ורוב משרדי הממשלה. ירושלים שוכנת בהרי יהודה, על קו פרשת המים הארצי של ארץ ישראל, בין הים התיכון וים המלח, ברום של 570 עד 857 מטר מעל פני הים.

עמדות הפורום

עד שנת 2022 הוציא הפורום כשמונים וחמישה ניירות מדיניות, בתוכם:

ניירות עמדה בנושאי משפט

  • סמכויות היועמ"ש – נייר מדיניות העוסק בייעוץ המשפטי לממשלה, שבו הומלץ בין היתר להגדיר את היעדר הכפיפות של הממשלה והשרים לייעוץ המשפטי בקביעת המדיניות, וכן הוצע להבהיר את סמכות הממשלה והשרים לקבוע את העמדה שתוצג בשמם בבית המשפט.[2]
  • הגברת משילות באמצעות מינויים – נייר מדיניות העוסק במינויים בשירות הציבורי שבו הומלץ לחזק את יכולת המשילות של הממשלה, בין היתר באמצעות תוספת משרות אמון במשרדי הממשלה. עובדים במשרות אמון מוחלפים עם כניסת שר חדש למשרד[3]
  • עילות סף בבג"ץ: שפיטות וזכות עמידה – שני ניירות עמדה שעוסקים בדוקטרינות השפיטות וזכות העמידה בישראל. הניירות סוקרים כיצד שינה בית המשפט את הדוקטרינות בשנות השמונים של המאה הקודמת לתפיסתם ומצביעים על המגמות באמצעות משפט המשווה. הניירות כוללים הצעת מדיניות לשינוי חקיקה שיקבע חובה לדון בטענות לחוסר שפיטות והיעדר זכות עמידה, מייד לאחר שהנושא עולה ובנפרד מהדיון בגוף העתירה.[4][5]
  • הגבלת הפגנות בעת מגפת קורונה – חוות דעת משפטית מטעם ד"ר אביעד בקשי ועו"ד דוד פטר, השוללת את העמדה שממשלת ישראל אינה מוסמכת להטיל מגבלות על הפגנות פוליטיות בשל ניגוד עניינים. את חוות הדעת הזמין השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה.[6]
  • רפורמת לוין - פורום קהלת הביע תמיכה ברפורמת לוין והיה מעורב בניסוח ניירות העמדה שלה.[7][8][9]

ניירות עמדה בנושאי כלכלה

  • הגבלת ארגוני עובדים – נייר מדיניות העוסק בארגוני העובדים בישראל, וממליץ להעלות את רף ההצטרפות לארגון עובדים משליש העובדים לרובם ולאפשר חופש מהתאגדות לעובדים הבוחרים בכך. הצעות נוספות בנייר הן הגבלת זכות השביתה בשירותים חיוניים, איסור על שביתות הזדהות, ביטול מעמד האגודות העות'מאניות המתנהלות ללא שקיפות ועוד.[10]
  • פתיחת שוק התחבורה בישראל – בנייר מדיניות העוסק בתחבורה השיתופית בישראל הוצע לאפשר את התפתחותה של תחבורה זו בישראל באמצעות הסרת חסמים לחברות נסיעה שיתופית דוגמת אובר והחלת אגרת גודש.[11]
  • ביטול מכסי מגן ומכסות חקלאיות – נייר מדיניות העוסק במשק הלול בישראל, הציע לתקן את כשלי השוק במשק זה באמצעות רפורמה הכוללת פתיחת השוק על כל מרכיביו לפעילות חופשית והפסקת התכנון, תוך שימור מנגנוני פיקוח ובקרה לצרכים וטרינריים. הנייר מציע להסיר את מכסי המגן על תוצרת מיובאת, להעניק סובסידיות עם עדיפות לפריפריה ולהעביר את כלל הפעילות הקשורה בפיקוח וטרינרי למשרד החקלאות.
  • החלפת קצבאות הרווחה בתשלום קבוע לכל אזרח – נייר מדיניות הממליץ לאמץ מודל רווחה של הכנסה בסיסית לכל. בין ההנמקות למעבר למודל של הכנסה בסיסית: חיסכון בירוקרטי משמעותי, ביטול הסטיגמה החברתית המתלווה לקבלת הקצבאות, הפחתת המעורבות הממשלתית בחיים האישיים של אזרחי המדינה, עידוד השתתפות בשוק העבודה, והתאמת מערכת הרווחה לשוק העבודה המודרני שבמסגרתו מתקיים ניוד גבוה של עובדים בין מקומות עבודה, כולל תקופות הכשרה ממושכות במהלך הקריירה.[12]

ניירות עמדה בנושאי חברה

  • שינויים בתמיכה בקולנוע הישראלי – נייר מדיניות העוסק בתמיכת המדינה בקולנוע הישראלי, שבו הומלץ להוסיף מסלול תמריצים המעניק תמיכה בהתבסס על הצלחת הסרט, זאת במטרה לחזק את התאמת הקולנוע לטעמו של הצופה הישראלי, לצמצם את ניגוד העניינים בין הלקטורים[א] למפיקים, לחזק את האלמנט המסחרי בקולנוע ולהגדיל את הגיוון הקולנועי. בנוסף הוצע להעביר את העסקת הלקטורים של קרנות הקולנוע למשרד התרבות עצמו, בדומה למקובל בעולם, ובמטרה לממש את המימון מכספי הציבור לכדי השפעה על מדיניות התמיכה ביוצרים. כן הומלץ לקבוע קריטריונים אחידים לתמיכה בסרטים, להקים מנגנון ערעור על החלטת קרנות הקולנוע ולהגדיל את שיעור חברי מועצת הקולנוע שאינם קולנוענים מקצועיים.[13]
  • פתיחת שוק החינוך ואוטונומיה ניהולית – בנייר מדיניות העוסק בסוגיית האוטונומיה של בתי הספר[ב] הומלץ לחזק את העצמאות של בתי הספר. הוצע לחזק את האוטונומיה הפדגוגית – בין השאר באמצעות ביטול תפקידו של משרד החינוך באישורם של ספרי לימוד, ואת האוטונומיה התקציבית – באמצעות מעבר מתקצוב לפי שעת הוראה ולפי כיתה לתקצוב לפי תלמיד, כאשר את אופן הניצול של המשאבים תקבע הנהלת בית הספר. כן הוצע להגביר את התקצוב הדיפרנציאלי במערכת החינוך, לאפשר להורים חופש בחירה של בית הספר לילדם וכן לאפשר כניסה חופשית לשוק החינוך, לכל בית ספר שיעמוד בדרישות הבסיס של משרד החינוך, במטרה לעודד תחרות בין בתי הספר ולשפר את הישגיהם, תוך ביטול האיסור על פתיחת בית ספר המתחרה בבית ספר קיים.[14]
  • תמיכה במסלולים אקדמיים על פי תרומתם – נייר מדיניות העוסק בהשכלה הגבוהה בישראל וטוען כי לא הוכח שהגידול הניכר בשיעור ההשכלה הגבוהה בישראל תורם לשוויון הזדמנויות ולצמצום פערים. כן נמצא כי שיעור האקדמאים שמועסקים בישראל שלא בהתאם לרמתם האקדמית גבוה מהמקובל בעולם. בהתאם לכך הומלץ להפחית את התמיכה במסלולים אקדמיים שבהם ישנה התאמה נמוכה בין השכלה גבוהה ליתרון בשכר, ולהפנות תקציבים לחיזוק מערך ההכשרה המקצועית. כן הוצע לבחון מחדש את תוספות השכר האוטומטיות במגזר הציבורי לבעלי תארים אקדמיים ולייחד את התוספות ללימודים שיימצאו רלוונטיים לשיפור התפקוד המקצועי.[15]

גלה עוד נושאים הקשורים לעמדות הפורום

היועץ המשפטי לממשלה

היועץ המשפטי לממשלה

היועץ המשפטי לממשלה הוא עובד מדינה, העומד בראש המערכת המשפטית של הרשות המבצעת ושל השירות המשפטי הציבורי בישראל. זהו אחד התפקידים החשובים ורבי ההשפעה בממשל הישראלי, ומוסד מרכזי במסגרת שיטת המשפט הישראלית. על אף חשיבותו, אין חוק אחד המסדיר את מעמדו ותפקידיו, והם נגזרים מחוקים עקיפים. היועץ ממונה לקדנציה אחת בת שש שנים. החל מ-7 בפברואר 2022 מכהנת בתפקיד גלי בהרב-מיארה, והיא האישה הראשונה המכהנת בתפקיד.

ממשלת ישראל

ממשלת ישראל

ממשלת ישראל היא הרשות המבצעת של מדינת ישראל. בראשה עומד ראש הממשלה, וחברים בה שרים, אשר בידי ראש הממשלה הסמכות למנותם ולפטרם. בידי ממשלת ישראל הסמכות ברוב ההיבטים הממלכתיים והציבוריים, והיא מייצגת את מדינת ישראל כלפי חוץ. מאז שנת 1968, מוסדרות בחירתה וכהונתה של הממשלה באמצעות חוק יסוד: הממשלה. השרים נושאים באחריות כלפי כל החלטות הממשלה ופעולותיה, והם אחראים להן, גם אם הן מנוגדות לדעתם.

שירות ציבורי

שירות ציבורי

שירות ציבורי הוא שירות שניתן לציבור על ידי המדינה או מי שקיבל זיכיון לכך מטעמה. גבולותיו של המושג משתנים ממדינה למדינה, ולעיתים משתנים גבולותיו בתוך אותה מדינה, בהקשרים שונים.

שפיטות

שפיטות

שְׁפִיטוּת היא דוקטרינה שיפוטית, שקליטתה מן המשפט המקובל, הגורסת כי על בית המשפט להידרש רק לעתירות המעוררות עניינים שאופיים הדומיננטי איננו ציבורי כי אם משפטי, ושלפיכך ניתנות להכרעה על יסוד עקרונות וכללים משפטיים. ישנה מחלוקת ציבורית בדבר גבולותיו של מתחם השפיטות, כלומר בדבר השאלה מהן הסוגיות שהכרעה שיפוטית אינה הולמת אותן, גם כאשר לבית המשפט הסמכות העקרונית להכריע בהן. שפיטות היא אחת ממגוון עילות ומבחני סף המאפשרים לבית המשפט לדחות עתירות בלא דיון מהותי בטענות הצדדים.

זכות עמידה

זכות עמידה

זכות עמידה היא תנאי סף הנדרש מאדם על מנת להגיש תביעה משפטית. על פי התנאי, התובע נדרש להיות מי שנפגע מהעוולה שכנגדה הוא מגיש את התביעה. הדרישה לזכות עמידה נועדה, להשקפת תומכיה, למנוע הצפה של בית המשפט בתביעות אשר נועדו לשם בקשת צדק כללי ולא כדי לתקן עוולה פרטנית. בנוסף, נטען על ידי תומכיה, שגישה זו נועדה כדי להשיג צדק ואפקטיביות בעתירות. שכן, אפשר להניח שבחלק מהמקרים עותר ציבורי אינו מצויד במכלול הנתונים והפרטים הצריכים לעניין. פרט לעילה זו, ישנן עילות סף אחרות כגון שפיטות, פנייה מוקדמת, היעדר סעד חלופי ופנייה ללא שיהוי.

שנות ה-80 של המאה ה-20

שנות ה-80 של המאה ה-20

שנות ה־80 של המאה ה־20 היו העשור התשיעי של המאה ה־20, שהחלו ב־1 בינואר 1980 והסתיימו ב־31 בדצמבר 1989.

ניגוד עניינים

ניגוד עניינים

ניגוד עניינים או ניגוד אינטרסים הוא מצב שבו אדם ממלא תפקיד, כאשר יש לו אינטרס נוסף, סותר, אשר עלול להשפיע על החלטותיו ולהוות שיקול זר. כאשר עובד ציבור פועל במצב של ניגוד עניינים, הדבר עלול לקיים את יסודות עבירת הפרת אמונים, או עבירת שוחד. לפי פסיקת בג"ץ הכוונה למצב בו יש לעובד ציבור שני עניינים במקביל: האחד הוא העניין הטבעי, הרצוי והראוי למלא היטב את תפקידו. מאידך העניין הנוסף הוא אישי, והוא עלול להשפיע על החלטותיו. בית המשפט העליון קבע כי "כאשר עובד הציבור נתון במצב של ניגוד עניינים, קיים חשש כי הוא ייקח בחשבון, שעה שיפעיל את סמכותו, אף את האינטרס הנוגד... חשש זה בא הדין למנוע". השופט העליון חיים כהן כתב כי "ניגוד עניינים הוא המקרה הקלאסי של הפרת אמונים".

אמיר אוחנה

אמיר אוחנה

אמיר אוחנה הוא יושב ראש הכנסת בכנסת העשרים וחמש, מטעם מפלגת הליכוד.

רפורמת לוין

רפורמת לוין

רפורמת לוין או המהפכה המשפטית היא תוכנית שהציג סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין, בתמיכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, לביצוע שינויים מהותיים במערכת המשפט בישראל, בהם אישור פסקת התגברות והסדרת פסילת חוקים, ביטול עילת הסבירות, הגדרת תפקיד הייעוץ המשפטי כמייעץ לא מחייב ושינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים.

התאגדות עובדים בישראל

התאגדות עובדים בישראל

התאגדות העובדים בישראל תפסה מקום ייחודי בהיסטוריה של היישוב העברי - כשהסתדרות העובדים הכללית, הארגון הגדול מבין ארגוני העובדים, לא היווה רק כגורם המייצג עובדים מול מעסיקיהם, כי אם גם כגורם וסקטור משקי מרכזי המניע את הפעילות הכלכלית והחברתית. בשנות ה-80 נחלש מעמדה של ההסתדרות הכללית, עם עליית המדיניות הכלכלית הנאו-ליברלית. בעשור האחרון חלה התעוררות מחודשת בהתארגנות עובדים במסגרת ארגוני העובדים השונים.

אגודה עות'מאנית

אגודה עות'מאנית

אגודה עות'מאנית היא תאגיד המורכב מקבוצה של בני-אדם או תאגידים אחרים אשר חברו יחד, בהגדרה, למען מטרות ציבוריות, משתמשות בכספי ציבור ומקבלת הטבות ממדינת ישראל.

אובר

אובר

אוּבֶּר היא חברה אמריקאית המספקת שירות קריאת הסעה דרך האינטרנט ברחבי העולם. החברה, שמקום מושבה בסן פרנסיסקו, קליפורניה, מפתחת, משווקת ומפעילה את היישומון Uber המאפשר יצירת קשר בין נהגים לנוסעים, תיאום נסיעות ותשלום עליהן, ובתמורה גובה עמלה יחסית. חברת אובר פעילה במאות ערים בעשרות מדינות ברחבי העולם. על פי אובר, בערים בהן אובר פעילה היא הצליחה להוריד את מחירי הנסיעה ב-25–50 אחוזים.

פעילות ציבורית

נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק, בכנס 'דת ומדינה בישראל', פורום קהלת, נובמבר 2014

כנס קהלת

הפורום עורך כנס שנתי העוסק בנושאי משפט וממשל בישראל. בכנסים משתתפים אקדמאים, שרים, חברי כנסת, משפטנים ופקידים.

הכנס הראשון התקיים בשנת 2014, ועסק בשאלת אופייה של ישראל כמדינת לאום. בכנס השתתפו בין השאר השרים נפתלי בנט, ציפי לבני, גדעון סער ושי פירון, שופט בית המשפט העליון לשעבר אליהו מצא, חברי כנסת ואנשי אקדמיה.[16]
בשלוש השנים שלאחר מכן עסק הכנס ביחסי הממשלה ומערך הייעוץ המשפטי לממשלה. בכנסים השתתפו בין השאר שרת המשפטים איילת שקד ושרי משפטים לשעבר, היועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט ומשניו,[17] מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר, היועץ המשפטי לכנסת איל ינון, פרקליט המדינה שי ניצן, פרופסורים, שרים וחברי כנסת.[18]

בשנת 2018 עסק הכנס בחוק הלאום שחוקקה הכנסת זמן קצר לפני כן. בכנס השתתפו יושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין, שרת המשפטים איילת שקד, יושבת ראש האופוזיציה ציפי לבני, השר יריב לוין, פרופסורים וחברי כנסת.[19]

פעילות תקשורתית

צוות הפורום מפרסם באופן קבוע מאמרי דעה בנושאים שעל סדר היום הציבורי בכלי תקשורת מרכזיים בישראל ובעולם.[20]

פעילות בכנסת

חוקרי הפורום עוסקים גם בשדלנות ומשתתפים תדיר בדיונים בוועדות הכנסת בנושאים שונים כגון חוק-יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי,[21] הרפורמה בחברת החשמל,[22] הפיקוח על מעונות היום[23] ועניינים נוספים.

הפורם קידם את חקיקת חוק יסוד הלאום ותומך בסיפוח יהודה ושומרון למדינת ישראל.[24]

בשנת 2023 התפרסמה הצעת תוכנית לשינויים במערכת המשפט שכונתה רפורמת לוין, שהעמותה עמלה על ניסוחה וקידמה אותה.[25][26]

הליכים משפטיים

בפורום מחלקת ליטיגציה שעותרת לבית המשפט או מבקשת לצרף את הפורום לדיונים המתקיימים בו כידיד בית המשפט. לדוגמה:

גלה עוד נושאים הקשורים לפעילות ציבורית

אהרן ברק

אהרן ברק

אַהֲרֹן בָּרָק הוא משפטן ישראלי. כיהן כשופט בית המשפט העליון (1978–2006), כנשיא בית המשפט העליון (1995–2006), כיועץ המשפטי לממשלה (1975–1978) וכדקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. פרופסור למשפטים, חתן פרס ישראל למדעי המשפט לשנת 1975. כיום מרצה באוניברסיטת רייכמן ובאוניברסיטת ייל בארצות הברית.

מדינת לאום

מדינת לאום

מדינת לאום או מדינת לאום אתנית היא מדינה שתפקידה לממש ולקיים את ריבונותו של לאום אתני מסוים בטריטוריה מסוימת, לרוב במולדתו ההיסטורית. החוקים, המוסדות והסמלים במדינת לאום אתנית מבטאים את תרבותו וערכיו של הלאום השליט. עם זאת, מדינות לאום אתניות בעלות משטר דמוקרטי, מחויבות לשמור על זכויות המיעוטים הנמצאים בתוכן. בניגוד למונח זה, עומדת מדינת הלאום האזרחית, שבה הלאום המגדיר את אופי המדינה נובע ממורשת פוליטית משותפת בלבד.

גדעון סער

גדעון סער

גדעון משה סער הוא פוליטיקאי ישראלי, יו"ר מפלגת תקווה חדשה וחבר הכנסת מטעם המחנה הממלכתי.

בית המשפט העליון

בית המשפט העליון

בית המשפט העליון הוא המוסד השיפוטי הגבוה ביותר של מדינת ישראל. תפקידיו העיקריים של בית המשפט העליון הם דיון בערעורים על פסיקות שניתנו בבית המשפט המחוזי, ודיון כבית המשפט הגבוה לצדק כערכאה ראשונה ויחידה.

אליהו מצא

אליהו מצא

אליהו מצא היה שופט בית המשפט העליון (2005–1991) והמשנה לנשיאו (2005–2004).

ממשלת ישראל

ממשלת ישראל

ממשלת ישראל היא הרשות המבצעת של מדינת ישראל. בראשה עומד ראש הממשלה, וחברים בה שרים, אשר בידי ראש הממשלה הסמכות למנותם ולפטרם. בידי ממשלת ישראל הסמכות ברוב ההיבטים הממלכתיים והציבוריים, והיא מייצגת את מדינת ישראל כלפי חוץ. מאז שנת 1968, מוסדרות בחירתה וכהונתה של הממשלה באמצעות חוק יסוד: הממשלה. השרים נושאים באחריות כלפי כל החלטות הממשלה ופעולותיה, והם אחראים להן, גם אם הן מנוגדות לדעתם.

היועץ המשפטי לממשלה

היועץ המשפטי לממשלה

היועץ המשפטי לממשלה הוא עובד מדינה, העומד בראש המערכת המשפטית של הרשות המבצעת ושל השירות המשפטי הציבורי בישראל. זהו אחד התפקידים החשובים ורבי ההשפעה בממשל הישראלי, ומוסד מרכזי במסגרת שיטת המשפט הישראלית. על אף חשיבותו, אין חוק אחד המסדיר את מעמדו ותפקידיו, והם נגזרים מחוקים עקיפים. היועץ ממונה לקדנציה אחת בת שש שנים. החל מ-7 בפברואר 2022 מכהנת בתפקיד גלי בהרב-מיארה, והיא האישה הראשונה המכהנת בתפקיד.

איילת שקד

איילת שקד

איילת שקד היא פוליטיקאית ישראלית ויושבת ראש מפלגת "ימינה". כיהנה כשרת המשפטים בשנים 2015–2019 וכשרת הפנים בשנים 2021–2022. שקד הייתה חברת הכנסת מטעם מפלגות הבית היהודי וימינה, ועמדה בראש שתיהן ביחד עם נפתלי בנט.

אביחי מנדלבליט

אביחי מנדלבליט

אביחי מַנדלבליט הוא דוקטור למשפטים, לשעבר היועץ המשפטי לממשלה והפרקליט הצבאי הראשי. כיהן גם כממלא מקום פרקליט המדינה ומזכיר הממשלה תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו. בשנת 2022 מונה לפרופסור חבר נלווה-מומחה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן.

אלי גרונר

אלי גרונר

אליהו דוד (אלי) גרונר הוא מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר. מכהן כמנכ"ל זרוע החדשנות של קוק תעשיות בישראל.

היועץ המשפטי לכנסת

היועץ המשפטי לכנסת

היועץ המשפטי לכנסת עומד בראש הלשכה המשפטית של הכנסת. מעמדו, תפקידיו והליך מינויו הוסדרו לראשונה רק בשנת 2001, עם הוספתו של פרק ז' לחוק הכנסת, התשנ"ד-1994. החוק נחקק תחת התפיסה כי היועץ המשפטי של הרשות המחוקקת צריך להיות מקביל ככל האפשר ליועץ המשפטי של הרשות המבצעת, הוא היועץ המשפטי לממשלה. על כן, נקבעו בחוק מספר הוראות הדומות להוראות לגבי היועץ המשפטי לממשלה, בנוגע לתנאי הכשירות, להליך המינוי ועוד.

איל ינון

איל ינון

איל ישראל ינון הוא משפטן ישראלי, שימש כיועץ המשפטי לכנסת בשנים 2010 עד 2020. קודם לכן כיהן כמזכיר הכנסת.

צוות

יושב ראש פורום קהלת, משה קופל, בכנס קהלת על חוק הלאום, אוקטובר 2018

בפורום חברים, בין השאר, אקדמאים מתחומי המשפט, הכלכלה ומדעי המדינה וכן אישים בעלי היכרות וניסיון בתחום הפוליטי והציבורי. הפורום מעסיק 120 חוקרים, רובם לא במשרה מלאה. כן עומד בקשר עם ארגונים, חוקרים ומומחים שונים.[40]

הנהלה

יושב ראש הפורום הוא פרופסור משה קופל, חבר המחלקה למדעי המחשב של אוניברסיטת בר-אילן, ומחבר שותף בשתי הצעות טיוטה של חוקה לישראל.[41] מנכ"ל הפורום הוא עו"ד מאיר רובין (נריה).[42]

עמיתים בכירים

ראשי מחלקות

  • ראש פורום קהלת לכלכלה – ד"ר מיכאל שראל, לשעבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר והממונה על הכנסות המדינה, מחקר וקשרים בינלאומיים.[49]
  • ראש המחלקה המשפטית – ד"ר אביעד בקשי, מרצה למשפט חוקתי ומינהלי בקריה האקדמית אונו ובאוניברסיטת בר-אילן.[50]
  • ראש מחלקת משפט בינלאומי – פרופסור יוג'ין קונטורוביץ', מרצה בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ג'ורג' מייסון.[51]
  • ראש מחלקת מחקרי המדיניות – ד"ר יצחק קליין, עמד בעבר בראש המרכז המדיני לישראל, מכון למחקרי מדיניות העוסק בתחום החקיקה החוקתית וזכויות אדם בישראל, ושימש כיועץ לפרויקט החוקה של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. מלמד בתוכנית לאזרחות במכללת אפרתה.[52]
  • ראש מחלקת הליטיגציה – עו"ד אריאל ארליך.[53]
  • ראש המחלקה לחברה וממשל – ד"ר מורן נגיד.

גלה עוד נושאים הקשורים לצוות

משה קופל

משה קופל

משה קוֹפֶּל הוא פרופסור אמריטוס למדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן, חוקר תלמוד ויושב ראש ומייסד פורום קהלת.

מדעי המחשב

מדעי המחשב

מדְעי המחשב הם ענף מדעי העוסק בלימוד הבסיס התאורטי והמעשי של השימוש במערכות מחשב, ובמידה מסוימת, גם בשאלה של תכנון ובנייה של מערכות מחשב. ענפי המִשנה שלו רבים; חלקם מדגישים שימוש במחשב בתחום מסוים, אחרים עוסקים בחקר התכונות של בעיות חישוביות כלליות, וענפי משנה אחרים מתמקדים בפתרון הבעיות הכרוכות ביישום מעשי של חישובים ואלגוריתמים. ענף בולט במדְעי המחשב הוא חקר ויישום כלים לפתרון בעיות חישוביות.

מאיר רובין (נריה)

מאיר רובין (נריה)

מאיר רובין (נריה) הוא עורך דין ישראלי המשמש מנכ"ל פורום קהלת ומנכ"ל "דיקטה", פעיל ימין בתחומי החברה אזרחית.

גדעון ספיר (משפטן)

גדעון ספיר (משפטן)

גדעון (גידי) ספיר הוא פרופסור למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, העוסק בעיקר בתחומים של משפט חוקתי וזכויות של אוכלוסיות מוחלשות. ממייסדי פורום קהלת.

משפט חוקתי

משפט חוקתי

משפט חוקתי הוא הענף המשפטי העוסק בחוקים יסודיים, השולטים בתחום הכוחות והסמכות של גופים שונים, ביחס לחקיקה וליישום של חוקים אחרים בידי הממשלה. חוקה מחייבת את הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת, ומגבילה את המצבים שבהם ניתן לחוקק ולפרש חוקים ולהחיל או להפעיל כוח. חוקות עשויות להתייחס לגופים שונים, כולל ארגונים, אגודות, אנשים ללא מדינה, מדינות, ערים או פדרציות.

אוניברסיטת בר-אילן

אוניברסיטת בר-אילן

אוניברסיטת בר־אילן היא אוניברסיטת מחקר ציבורית מהגדולות בישראל שמרכזה ברמת גן, בגבול עם גבעת שמואל, בה לומדים מעל לכ-20,000 סטודנטים. היא נוסדה בשנת 1955, ונקראה על-שם הרב מאיר בר-אילן, ממנהיגי הציונות הדתית. שטח האוניברסיטה עומד על כ-582 דונם.

אברהם דיסקין

אברהם דיסקין

אברהם חיים אלברט דיסקין הוא פרופסור אמריטוס למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים, לשעבר מרצה במכללת שערי משפט ובמרכז הבינתחומי הרצליה, עמית בכיר בפורום קהלת ומייעץ לגורמי ממשל שונים, וכן סופר, צייר ופסל. בנעוריו היה שחמטאי בקבוצת אס"א ירושלים.

אבי בל

אבי בל

אברהם (אָבִי) בֵּל הוא פרופסור בפקולטות למשפטים של אוניברסיטת בר-אילן ושל אוניברסיטת סן דייגו, עמית בכיר בפורום קהלת וחבר בוועד המנהל של ארגון NGO Monitor.

הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן

הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן

הפקולטה למשפטים על שם יעקב הרצוג היא בית הספר למשפטים של אוניברסיטת בר-אילן. הפקולטה נוסדה בשנת 1969 על ידי פרופ' אהרון אנקר, שכיהן גם כדיקן הראשון.

מזכיר הממשלה

מזכיר הממשלה

מזכיר הממשלה הוא בעל־תפקיד רשמי המלווה את ממשלת ישראל, וכפופה לו מזכירות הממשלה, שהיא יחידה במשרד ראש הממשלה. מזכיר הממשלה מכהן במשתמע מתוך סעיף 31 (ו) לחוק יסוד: הממשלה וכן לפי סעיף 8 לחוק הממשלה, התשס"א-2001. סמכויותיו ותפקידיו מפורטים, בין השאר, בתקנון הממשלה. הממשלה היא הממנה את מזכיר הממשלה, לפי הצעת ראש הממשלה. תפקידיו האישיים של מזכיר הממשלה מגוונים ומרובים, ובהם:הכנת סדר היום לישיבות הממשלה ולוועדות השרים. לשם כך הוא מצוי בקשר מתמיד עם חברי הממשלה. קישור בין הממשלה לבין נשיא המדינה, שאותו הוא מעדכן לפחות פעם בשבוע בהחלטות הממשלה ובעניינים העומדים על סדר יומה. קישור בין הממשלה לבין הכנסת, ביחד עם השר המקשר בין הממשלה לכנסת. ייצוג הממשלה כדובר בפני כלי התקשורת. כל משימה אחרת אשר מטיל עליו ראש הממשלה.

הכנסת העשרים ואחת

הכנסת העשרים ואחת

הכנסת העשרים ואחת נבחרה בבחירות לכנסת העשרים ואחת שהתקיימו ב-9 באפריל 2019, לאחר שהוקדמו בכחצי שנה ממועד הבחירות המקורי. ישיבת הפתיחה והשבעת חברי הכנסת נערכה ב-30 באפריל 2019, לאחר שנדחתה עקב חג הפסח וחג הפסחא בתאריכו הנוצרי אורתודוקסי.

כלכלן

כלכלן

כלכלן הוא בוגר תואר אקדמי בכלכלה או במנהל עסקים עם התמחות במימון, העוסק בתחום כלכלי במסגרת מקצועית או אקדמית.

מימון

על פי אתר גיידסטאר, הכנסות העמותה בשנת 2020 היו 26,548,682 ש"ח והוצאותיה בשנה זו היו 22,285,135 ש"ח.[54] על פי שני תחקירים מאוחרים יותר, הכנסות העמותה הן 40 מיליון שקל לשנה, והיא מעסיקה 150 איש.[55][56][57]

עיקר המימון לפעילות העמותה מתקבל כתרומה מקרן 'ידידי פורום קהלת בארצות הברית'.[58][59] תורמים נוספים הם קרן תקווה והקרן המרכזית לישראל,[60] שבעבר הייתה התורמת המרכזית לפורום. בכתבה שפורסמה ב"הארץ" נטען כי חלק ניכר מהמימון מגיע מג'פרי יאס וארתור דנצ'יק, שני יהודים אמריקאים בעלי השקפת עולם ליברטריאנית,[55] התומכים באישים במפלגה הרפובליקנית בארצות הברית.[61] העמותה אינה ממומנת ממקורות ממשלתיים.[62]

פורום קהלת תומך כלכלית בעמותות הקואליציה למען אוטונומיה בחינוך ותחרות - התנועה לחירות בתעסוקה, ותמך בעמותה "הקרן לחברה אזרחית" שפעילותה מוזגה לתוך פורום קהלת תחת השם "הפורום לחברה האזרחית".[63]

גלה עוד נושאים הקשורים למימון

גיידסטאר

גיידסטאר

גיידסטאר - אתר העמותות של ישראל, או בקיצור גיידסטאר, הוא מיזם אינטרנטי של רשות התאגידים במשרד המשפטים המאפשר לציבור גישה למידע ממשלתי על כל הארגונים ללא כוונת רווח בישראל כגון: עמותות, חברות לתועלת הציבור והקדשות.

ארצות הברית

ארצות הברית

ארצות הברית של אמריקה היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות. היא שוכנת ברוּבָּה במרכז יבשת אמריקה הצפונית, שבה נמצאות 48 מהמדינות וכן מחוז קולומביה שבו נמצאת העיר וושינגטון, בירת המדינה. ארצות הברית גובלת בקנדה בצפון ובמקסיקו בדרום. מדינת אלסקה שוכנת בצפון-מערב היבשת, קנדה נמצאת מזרחית לה ורוסיה נמצאת בצד מערב, מעבר למצר ברינג. המדינה ה-50 היא הוואי, ארכיפלג השוכן באוקיינוס השקט.

קרן תקווה

קרן תקווה

קרן תקווה היא ארגון יהודי ימני שמטרתו "לטפח מצוינות אינטלקטואלית ואזרחית בעם ישראל ובמדינת ישראל". הקרן דוגלת בציונות, שוק חופשי, ושמרנות לצד חירות הפרט.

הקרן המרכזית לישראל

הקרן המרכזית לישראל

הקרן המרכזית לישראל היא מלכ"ר אמריקאי שמטרתו, כעולה מפרסומיו, היא קידום מטרות צדקה בישראל. עד פטירתה בינואר 2015 כיהנה מייסדת הקרן, הדסה (דסי) מרכוס, בנשיאותה. לאחר מותה שימש בתפקיד ארתור מרכוס. היום עומד בראשה ג'יי מרכוס, בנם. התרומות לקרן מוכרות בידי רשות המיסים האמריקנית והיא משמשת אזרחים אמריקניים כצינור לתרומות לגופים ישראליים. אחיו של ג'יי, איתמר מרקוס, היה סגן עד 2010. בשנות ה-90 מינה אותו בנימין נתניהו כחבר וועדה למניעת הסתה ברשות הפלסטינית, וכיום הוא פרשן ופעיל בנושא.

ג'פרי יאס

ג'פרי יאס

ג'פרי ס. יאס הוא מיליארדר יהודי אמריקאי הדוגל בשמרנות ליברטריאנית. יאס הוא סוחר בשוק ההון האמריקאי ומייסד שותף ומנהל של קבוצת ההשקעות ססקואנה (Susquehanna) שבסיסה בפילדלפיה.

ארתור דנצ'יק

ארתור דנצ'יק

ארתור דנצ'יק הוא מיליארדר יהודי אמריקאי בעל דעות ימניות שמרניות ליברטריאניות. דנצ'יק ייסד, יחד עם ג'פרי יאס וג'ואל גרינברג את חברת "ססקואנה" שעוסקת בסחר במניות, אופציות, נגזרים סחורות ועוד. דנצ'יק ויאס הם בין התורמים הגדולים של מכוני מחקר ליברטריאניים, פוליטיקאים, וגופים ימנים שמרנים בארצות הברית, ובין התורמים העיקריים של פורום קהלת.

השקפת עולם

השקפת עולם

השקפת עולם או תפיסת עולם מתייחסת לאופן הסובייקטיבי שבו אדם יחיד או קבוצה של אנשים רואים ומפרשים את ההתרחשויות והגירויים בסביבתם הפיזית והחברתית.

ליברטריאניזם

ליברטריאניזם

ליברטריאניזם או חֵרוּתָנוּת היא פילוסופיה פוליטית ותנועה פוליטית, שהתפתחה בארצות הברית במחצית השנייה של המאה ה-20, וגורסת כי לאדם זכות קניין בגופו וברכושו והוא חופשי לעשות באלו כרצונו, כל עוד הוא לא פוגע בזכותם של אחרים לנהוג כך. הליברטריאניזם בארצות הברית רואה את עצמו כהמשכו של הליברליזם הקלאסי ולעיתים שמות אלו משמשים באופן מקביל. ליברטריאנים תומכים בצמצום סמכויות הממשלה מאחר שהם סבורים שכוחה וסמכויותיה באים על חשבון כוחם וריבונותם של האזרחים להתאגד ולסחור כרצונם. בנוסף, קיים גם המונח ליברטריאניזם אזרחי, המהווה תמיכה בחירויות הפרט והאזרח ללא אג'נדה כלכלית. המונחים ליברליזם קלאסי וליברטריאניזם מופיעים לרוב באופן שימוש שקול ובר החלפה.

מקור: "פורום קהלת", ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית, (2023, March 23rd), https://he.wikipedia.org/wiki/פורום_קהלת.

נהנים מ Wikiz?

נהנים מ Wikiz?

הורידו את הפלאגין החינמי שלנו!

ביאורים
  1. ^ יועצים אמנותיים המספקים חוות דעת בנוגע לסרטים המבקשים תמיכה מקרנות הקולנוע.
  2. ^ חלק מסדרת 'מדיניות החינוך'.
הערות שוליים
  1. ^ החזון שלנו, באתר של "פורום קהלת"
  2. ^ אביעד בקשי, הייעוץ המשפטי והממשלה: ניתוח והמלצות, באתר פורום קהלת. מהדורה שנייה - 2017
  3. ^ ד"ר יצחק קליין ואביטל בן-שלמה משילות ומינויים בישראל, באתר פורום קהלת. יולי 2015
  4. ^ עו"ד אהרן גרבר, זכות העמידה במשפט הציבורי בישראל, ירושלים: פורום קהלת, 2019
  5. ^ עו"ד אהרן גרבר ושירה סולו, שפטת מרובה לא שפטת: דוקטרינת השפיטות בבית המשפט העליון בישראל, ירושלים: פורום קהלת, 2022
  6. ^ סמכות הממשלה לדון בהגבלת הפגנות, באתר פורום קהלת.
  7. ^ "שמח ששר המשפטים התייעץ איתנו": האיש שמאחורי הרפורמה המשפטית מדבר
  8. ^ הקול של לוין ורוטמן, היוזמות מגוף שמרני: זה הפורום מאחורי המהפכה המשפטית
  9. ^ פורום קהלת - הגוף שמוביל את המהפכה המשפטית וזו רק ההתחלה
  10. ^ אמיר פדר, מיכאל שראל וצביה זיכרמן, ארגוני עובדים בישראל: ניתוח כלכלי והמלצות חקיקה, באתר פורום קהלת, מרץ 2016
  11. ^ ספי קלר, צביה זיכרמן, מאיר בוחניק ואריאל ארליך, תחבורה שיתופית בישראל - ניתוח מדיניות והצעת מודל, באתר פורום קהלת, יולי 2017
  12. ^ אורי כץ ומיכאל שראל, הכנסה בסיסית בישראל, באתר פורום קהלת, אוגוסט 2018
  13. ^ זיו מאור, תקצוב הקולנוע הישראלי - ניתוח והצעת מדיניות, באתר פורום קהלת, יולי 2016
  14. ^ שובל שפט, אביטל בן-שלמה ויצחק קליין, אוטונומיה ובחירה במערכת חינוך פתוחה באתר פורום קהלת, יוני 2018
  15. ^ אורי כץ, השכלה גבוהה עודפת בישראל, באתר פורום קהלת, אוקטובר 2017.
  16. ^ כנס פורום קהלת תשע"ד בנושא מדינת הלאום, 24.10.2014. באתר פורום קהלת.
  17. ^ דינה זילבר, אבי ליכט ורז נזרי
  18. ^ כנס פורום קהלת תשע"ו: עיון בסמכויות הייעוץ והייצוג של היועמ"ש, 6.10.2015.
    עריכת דין בשירות הציבורי - הכיצד, 26.10.2016.
    הייעוץ המשפטי והממשלה, 24.10.2017. באתר פורום קהלת.
  19. ^ כנס חוק יסוד הלאום: עיגון חוקתי לזהותה הלאומית של ישראל, 7 באוקטובר 2018, באתר פורום קהלת.
  20. ^ מיכאל שראל, האם המדינה מתאכזרת לנשים חד-הוריות?, באתר גלובס. 20.11.2018
    אביעד בקשי, מדוע אין סעיף שוויון בחוק הלאום, ישראל היום. 07.08.2018
  21. ^ פרוטוקול הדיון בוועדת המשותפת לוועדת חוקה וועדת הכנסת להכנת חוק הלאום באתר הכנסת, 18.07.2018. תאריך וידוא: 2018.12.24
  22. ^ פרוטוקול הדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת בנוגע לרפורמה במשק החשמל באתר הכנסת, 12.07.2018. תאריך וידוא: 2018.12.24
  23. ^ תרצה אטיה, הרגולציה שחלה על מעונות סמל הופכת מעונות פרטיים לחלופה מועדפת מבחינת המפעילים, ההורים והמדינה, פורום קהלת
    ענת דייגי שלחה את בנה לגן, והוא לא שב. מתהום השכול, היא יצאה למלחמה, באתר הארץ
  24. ^ יש עוד זמן לתקן את המפות, באתר פורום קהלת, ‏2020-06-02
  25. ^ הקול של לוין ורוטמן, היוזמות מגוף שמרני: זה הפורום מאחורי המהפכה המשפטית
  26. ^ "שמח ששר המשפטים התייעץ איתנו": האיש שמאחורי הרפורמה המשפטית מדבר
  27. ^ טענות הפורום בפסק הדין 'איתן מדיניות הגירה ישראלית ואח' נגד ממשלת ישראל', באתר בית המשפט העליון, 22.09.2014
  28. ^ העתירה המלאה באתר פורום קהלת, 8 בנובמבר 2017
  29. ^ בג"ץ 8010/16 מלכה נעמה ברזון ואחרים נ' מדינת ישראל ואחרים, ניתן ב־12 ביולי 2021
  30. ^ פורום קהלת הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית בסך יותר מ-4.7 מיליארד ש"ח נגד ההסתדרות באתר פורום קהלת
  31. ^ מנחם שטאובר, ‏נדחתה על הסף בקשה לאישור ייצוגית ב-4.7 מיליארד שקל נגד ההסתדרות, באתר גלובס, 28 באפריל 2019;
    ת"צ (י-ם) 15544-05-18 אמיר וייטמן נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה, ניתן ב-23 באפריל 2019
  32. ^ תובענה ייצוגית – ההסתדרות גובה מסי חבר שלא כדין, באתר פורום קהלת
  33. ^ ת"צ (ת"א) 37427-05-21 הסתדרות העובדים הכללית החדשה בא"י נ' גיל שפס, ניתן ב-13 בפברואר 2022
  34. ^ בג"ץ 5217/18 פורום קהלת נ' שר האנרגיה, ניתן ב־28 בנובמבר 2018
  35. ^ בקשת הצטרפות לדיון בתובענה הייצוגית נגד וולט, באתר פורום קהלת
  36. ^ אתר למנויים בלבד נתנאל גאמס ודפנה מאור, הבשורה על פי וולט ופורום קהלת - והסיפור של חמשת השליחים, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2021
  37. ^ פורום קהלת, בקשה להצטרף להליך במעמד של ידיד בית המשפט
  38. ^ רע"א 10011/17 מי-טל הנדסה ושירותים בע"מ נ' חאלד סלמאן ואחרים, ניתן ב־19 באוגוסט 2019
  39. ^ בג"צ: אלה הנימוקים לדחיית העתירה להסכם הימי, באתר סרוגים
  40. ^ צביקה קליין, ‏"מחמיא לי שהשמאל מרגיש מאוים מאיתנו. זה אומר שאנחנו עושים משהו נכון", בעיתון מקור ראשון, 3 באוקטובר 2021
  41. ^ פרופסור משה קופל באתר פורום קהלת.
  42. ^ עו"ד מאיר רובין (נריה), באתר פורום קהלת
  43. ^ פרופסור גדעון ספיר באתר פורום קהלת.
  44. ^ גדעון ספיר, באתר אוניברסיטת בר-אילן
  45. ^ פרופסור אברהם דיסקין באתר פורום קהלת.
  46. ^ פרופסור אבי בל, באתר פורום קהלת
  47. ^ עו"ד צבי האוזר, באתר פורום קהלת
  48. ^ ד"ר אשר מאיר, באתר פורום קהלת
  49. ^ ד"ר מיכאל שראל, באתר פורום קהלת
  50. ^ ד"ר אביעד בקשי, באתר פורום קהלת
  51. ^ פרופסור יוג'ין קונטורוביץ', באתר פורום קהלת
  52. ^ ד"ר יצחק קליין, באתר פורום קהלת
  53. ^ עו"ד אריאל ארליך, באתר פורום קהלת
  54. ^ פורום קהלת - דוחות כספיים ליום 31 בדצמבר 2020, באתר גיידסטאר
  55. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד נתנאל שלומוביץ, איך נולד פורום קהלת, המיזם המצליח ביותר של הימין בעשור האחרון - ומי מממן אותו, באתר הארץ, 11 במרץ 2021
  56. ^ אתר למנויים בלבד איתן אבריאל, למה שפורום קהלת ירצה שיפורסם תחקיר עליו - ואיך זה קשור לעתיד המדינה, באתר TheMarker‏, 13 במרץ 2021
  57. ^ עמרי מניב, ‏המיליארדרים האמריקנים שמניעים את המהפכה המשפטית | תחקיר, באתר ‏מאקו‏‏, ‏21 בינואר 2023‏
  58. ^ AMERICAN FRIENDS OF KOHELET POLICY FORUM, in open990.com(הקישור אינו פעיל)
  59. ^ שוקי שדה, מאיר רובין, מנכ"ל פורום קהלת, בתוך: 100 המשפיעים 2018, באתר TheMarker
  60. ^ אתר למנויים בלבד שוקי שדה, סמס לאיילת שקד: כך נהפך פורום קהלת לאחד הגופים החזקים בפוליטיקה בישראל, באתר TheMarker‏, 20 בספטמבר 2018
  61. ^ ממשלת קהלת: מכון המחקר שמכתיב חוקים ולוחש לפוליטיקאים, באתר שקוף, ‏2021-05-26
  62. ^ אודות הפורום, באתר "פורום קהלת"
  63. ^ שוקי שדה, הזרועות של קהלת: אלה העמותות והגופים שפועלים סביב הגוף המשפיע בימין, באתר דה מרקר, ‏2 בפברואר 2023

The content of this page is based on the Wikipedia article written by contributors..
The text is available under the Creative Commons Attribution-ShareAlike Licence & the media files are available under their respective licenses; additional terms may apply.
By using this site, you agree to the Terms of Use & Privacy Policy.
Wikipedia® is a registered trademark of the Wikimedia Foundation, Inc., a non-profit organization & is not affiliated to WikiZ.com.