פיתאס

הים התיכון הוא ים בין-יבשתי הנמצא בין היבשות אסיה, אפריקה ואירופה. הים מחובר לאוקיינוס האטלנטי במצר גיברלטר במערב, לים השחור במצרי הדרדנלים והבוספורוס במזרח, ולים סוף באמצעות תעלת סואץ בדרום מזרח. שטחו של הים מהווה 3% משטח הימים והאוקיינוסים בעולם.

מצר גיברלטר הוא מצר ים המפריד בין אירופה לאפריקה ומקשר בין האוקיינוס האטלנטי לבין הים התיכון. בצדו הצפוני (האירופי) שוכנות ספרד והמושבה הבריטית גיברלטר, ובצדו הדרומי (האפריקאי) - מרוקו והעיר סאוטה. בעת העתיקה נודעו הצוקים שבכניסה המזרחית למצר בשם "עמודי הרקולס". במצר מצויים מספר איים קטנים, כמו האי פרחיל, שיש מחלוקת בין ספרד ומרוקו על השליטה בו.

אימפריית קַרְתְּ חַדַשְתְּ, הידועה בשמה הרומאי קַרְתָּגוֹ, הייתה מעצמה פיניקית בצפון אפריקה שמוצאה בעיר קרתחדשת. העיר והאימפרייה שגשגו מן המאה ה־9 לפנה"ס וחלשו על חלק ניכר מהסחר הימי בים התיכון ועל שטחים נרחבים לחופיו המערביים, עד לחורבנן בשנת 146 לפנה"ס בסוף המלחמה הפונית השלישית.

גאליה הוא שמו ההיסטורי, בתקופת הברזל ובתקופה הרומית, של אזור במערב אירופה החופף בגבולותיו לצרפת המודרנית ולאזורים נוספים ממערב לנהר הריין, בהם בלגיה, לוקסמבורג וחלקים מערביים של שווייץ, הולנד וגרמניה. באזור זה ישבו בתקופת האימפריה הרומית הגאלים, שהם עם קלטי, אשר התפשטו אף מחוץ לגבולות גאליה. בין היתר, הם יישבו את המישורים בצפון איטליה, באזור שכונה על ידי הרומאים בשם גאליה קיסאלפינה. החלק הנותר של גאליה היה "גאליה טראנסאלפינה", אלו היו שטחי גאליה שמצפון להרי האלפים ועד בלגיה של ימינו.

בדיל הוא יסוד כימי שסמלו הכימי Sn ומספרו האטומי 50.

אָרָד היא סגסוגת של נחושת בתוספת בדיל להקשיה. סגסוגת ארד טיפוסית מכילה 88% נחושת ו-12% בדיל. יש סגסוגות ארד שבהן יסודות אחרים, כמו זרחן, מנגן, אלומיניום או צורן, מחליפים את הבדיל.

הים האירי הוא ים שולי באוקיינוס האטלנטי החוצץ בין אירלנד לבריטניה.

הָרֶפּוּבְּלִיקָה שֶׁל אִירְלַנְד, או בשמה הרשמי אירלנד, היא מדינה הנמצאת באי אירלנד ושולטת על 26 מתוך 32 המחוזות באי, המהווים כחמש שישיות משטחו. האי שוכן צפונית מערבית ליבשת אירופה, ממערב לאי בריטניה הגדולה. שאר שטחו של האי, הידוע בתור "צפון אירלנד" הוא חלק מהממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד. אירלנד היא המדינה היחידה באיים הבריטיים בה המטבע הוא אירו כחברת האיחוד האירופי. אירלנד היא אחת האומות הקלטיות ולה מסורת ושפה קלטית.

יוונית היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו. היוונית דוּבּרה בתחילה גם לאורך חופי אסיה הקטנה וחלקים מאיטליה ומצרפת. בעת העתיקה ניתן להבחין בין מספר דיאלקטים יווניים, והבולטים בהם היו האיוני, הדורי, האיולי, הארקדו־קפריסאי, ניב צפון־מערבי והניב האטי, שהוא למעשה ניב איוני עם תערובת של יסודות דוריים ובניב זה נכתבה רוב הספרות הקלאסית היוונית והוא גם משמש בסיס לשפה היוונית המודרנית.

לטינית, או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות. בתחילה נודעה הלטינית כשפת האזור במרכז חצי האי האיטלקי, האזור בו נמצאת העיר רומא, המכונה לטיום, אך מאוחר יותר כשהפכה לשפתה הרשמית של האימפריה הרומית, הופצה הלטינית באמצעות כיבושי הקיסרות לכל רחבי האימפריה. הלטינית אינה שפה מדוברת, אם כי נעשים ניסיונות להחיות אותה.

הפיקטים היו עם שהתגורר במזרח וצפון סקוטלנד ובצפון-מערב אירלנד החל מראשית התקופה הרומית ועד המאה העשירית.

סקוטלנד היא חבל ארץ המכסה את השליש הצפוני של האי הבריטי, הנמצא תחת ריבונותה של הממלכה המאוחדת. סקוטלנד היא אחת משש האומות הקלטיות ולה מסורת ושפה קלטית - גאלית סקוטית.

בגאוגרפיה, אִי הוא שטח אדמה אשר מוקף מים מכל קצוותיו אשר קטן מיבשת וגדול מסלע. קיימים איים שנוצרו בתהליכים גאולוגים טבעיים וקיימים איים מעשה ידי אדם שנקראים איים מלאכותיים.

איי שטלנד הם ארכיפלג בצפונה של סקוטלנד, צפונית מזרחית לאורקני, וכ-280 ק"מ מאיי פארו. שטח האיים כ-1,466 קמ"ר והם מפרידים בין האוקיינוס האטלנטי שממערב לאיים והים הצפוני שממזרח לו. המרכז האדמיניסטרטיבי של האיים והגדול ביישובי האיים הוא לרוויק.

איי פארו הם קבוצת איים השוכנת בצפון האוקיינוס האטלנטי, בין סקוטלנד, נורווגיה ואיסלנד. האיים זכו למעמד של אזור אוטונומי בממלכת דנמרק בשנת 1948, ומלבד ענייני חוץ וביטחון, תושבי האיים מנהלים את חייהם באופן עצמאי. איי פארו חברים במועצה הנורדית, ארגון בינלאומי אזורי של מדינות סקנדינביה.

איסלנד היא מדינת אי בצפון האוקיינוס האטלנטי, הממוקמת בין גרינלנד, נורווגיה וסקוטלנד, צפון מערבית לאיי פארו. צפיפות האוכלוסייה בה היא מהקטנות בעולם הואיל ושטחה 103,000 קמ"ר, אך האוכלוסייה מונה כ־358,780 נפש בלבד, מחציתה בעיר הבירה רייקיאוויק.

יום הוא מכלול של שעות היממה המוארות, מזריחת השמש ועד שקיעתה, להבדיל מלילה. לעיתים קרובות מושג המילה "יום" מורחב להכליל את שעות הלילה, למשל בחלוקת השבוע: יום ראשון, יום שני וכו'. להלן נייחס את המושג "יום" למשמעות הראשונית - שעות היממה המוארות.

השֶּׁמֶשׁ היא כוכב מהסדרה הראשית מסוג G שנמצא במרכז מערכת השמש. כדור הארץ וגופים נוספים הכוללים כוכבי לכת, כוכבי לכת ננסיים, כוכבי לכת מינוריים, אסטרואידים, שביטים ואבק בין־כוכבי, חגים סביב השמש במסלולים קבועים עקב כוח המשיכה שלה.

לילה הוא שעות היממה החשוכות, שבהן אין אור שמש, מלאחר שקיעת השמש ועד זריחתה, להבדיל מיום. המונח מופיע בתחילת התנ"ך "...וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה". בגלל הקושי לפעול בתנאי חשיכה, מנוצל הלילה אצל רוב בני האדם ורוב בעלי החיים לשינה. עם המצאת נורת הלהט החשמלית וסוגים מודרניים נוספים של תאורה מלאכותית, הפך הלילה, ובמיוחד תחילתו, לזמן של פעילות חברתית ובילוי.

אסם הוא מבנה חקלאי המשמש לאחסון תבואה, בית לבעלי חיים, מקום לאחסון כלי רכב חקלאיים ואזור עבודה מקורה. אסמים נמצאים בדרך כלל בחוות חקלאיות. אסם המשמש לאחסון פרות נקרא רפת.

אוקיינוס הקרח הצפוני, הנקרא גם האוקיינוס הארקטי, נמצא בחצי הכדור הצפוני, הוא הקטן והרדוד ביותר בין האוקיינוסים. שטח האוקיינוס הוא כ-14.09 מיליון קמ"ר.

החוג הארקטי הוא הקו המעגלי הדמיוני המקיף את הקוטב הצפוני, ואשר מצפונה לו השמש אינה שוקעת בשיא הקיץ בחצי הכדור הצפוני, ואינה זורחת בשיא החורף בחצי הכדור הצפוני. בחוג הארקטי עצמו, השמש משיקה לאופק ב־21 ביוני ועולה שוב.

הרפובליקה הפדרלית של גרמניה היא מדינה במרכז אירופה, הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל. בצפונה גובלת גרמניה בים הצפוני, בדנמרק, ובים הבלטי; במזרחה בפולין ובצ'כיה; בדרומה באוסטריה ובשווייץ ובמערבה היא גובלת בצרפת, בלוקסמבורג, בבלגיה ובהולנד. נהרות הריין, האלבה והדנובה חוצים את שטחה, דבר שהקנה לה לאורך ההיסטוריה מעמד של מרכז כלכלי, מסחרי ותרבותי ביבשת כולה.